נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן חַייָב. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. שׁוֹר וְהוּא חֵרֵשׁ שׁוֹר וְהוּא שׁוֹטֶה [שׁוֹר וְהוּא קָטָן]. בֵּן אוֹ בַת עֶבֶד אוֹ אָמָה פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בן ובת וכו'. והני לעולם פטור ואפי' הן קטנים דלא שייך עיוני ומיזל דגזירת הכתוב דאימעוט אדם מוהמת יהיה לו כדדריש הכא בפ''ק הלכה א' יצא אדם שאין לו הנאה:
כיני מתני'. שור חרש שוטה וקטן דקאמר לא של חרש שוטה וקטן אלא שהוא חרש או שוטה או קטן בהני חייביה רחמנא בבור אבל שור פיקח פטור דאיבעי ליה לעיוני ומיזל:
נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵילָיו וְנִשְׁתַּבְּרוּ חֲמוֹר וְכֵילָיו וְנִתְקָֽרְעוּ חַייָב עַל הַבְּהֵמָה וּפָטוּר עַל הַכֵּלִים. שְׁמוּאֵל אָמַר. בְּשֶׁהִתְרִיפוֹ מַחֲמַת אֲוִירוֹ. אֲבָל אִם נֶּחְבַּט בַּקַּרְקַע חַייָב. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. 26a אֲפִילוּ נֶּחְבַּט בַּקַּרְקַע פָּטוּר. דֶּרֶךְ נְפִילָה פָֽטְרָה תוֹרָה. וְנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. שׁוֹר וְלֹא שׁוֹר בְּכֵלָיו. חֲמוֹר וְלֹא חֲמוֹר בְּכֵלָיו. שֶׁהָיָה בְדִין. מָה אִם בּוֹר נְזָקִין שֶׁפָּטוּר מִן הַמִּיתָה חַייָב עַל הַכֵּלִים. בּוֹר שֶׁלַּעֲשָׂרָה טְפָחִים שֶׁחַייָב עַל הַמִּיתָה אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַייָב עַל הַכֵּלִים. תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. שׁוֹר וְלֹא שׁוֹר בְּכֵלָיו. חֲמוֹר וְלֹא חֲמוֹר בְּכֵלָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תלמוד לומר ונפל שמה שור או חמור שור וכו' חמור וכו'. להכי איצטריך תרווייהו למעוטי דלעולם פטור על הכלים בבור של מיתה אפי' הן שור בכליו וחמור בכליו וכלומר שנפלו עם הבהמה חייב על הבהמה ופטור על הכלים:
שהיה בדין מה אם בור נזקין. שאין בו עשרה טפחים שפטור מן המיתה ואינו חייב אלא על הנזקין ואפ''ה חייב בו על הכלים כדאמרינן בהלכה דלעיל לר' יצחק דקאמר דבור תרי זמני דכתבה התורה ללמדנו שיש חילוק בין בור של מיתה לבור נזקין לענין כלים והשתא קאמר הש''ס דאי לאו תרי מיעוטא שור וחמור דכתבה לנו התורה בבור של מיתה למעט בה את הכלים ה''א אייתי בק''ו לחייב את הכלים בבור של מיתה שהוא חייב על המיתה אינו דין שחייב על הכלים והיינו דהייתי אומר דהא דכתבה התורה בור בור תרי זמני לחייב את הכלים בבור של נזקין ולפטור בהן בבור של מיתה דוקא אם נפלו בתוכו בפני עצמן אבל בכלים שעל גבי הבהמה ונפלו עמה לתוכו מגו דחייב על הבהמה חייב נמי על הכלים אפי' בבור של מיתה מכח הק''ו ואהני קרא ואהני קל וחומר:
שור וכו' חמור וכו'. ותרתי מיעוטי בכלים למה לי וקאמר הש''ס דלהכי איצטריך:
אפילו נחבט בקרקעו. ונשתברו הכלים מחמת קרקע הבור פטור על הכלים דדרך נפילה פטרה התורה דכתיב ונפל שמה שור או חמור וממעטינן כלים אפי' נפלו גם הם עם הבהמה ומגיעו עד לקרקע הבור ונחבטו:
שמואל אמר בשהתריפו מחמת אוירו. הא דבמתני' פוטר בכלים דוקא בשנטרפו ונשברו מחמת אויר והבל הבור דשמואל סבירא ליה בור שחייבה עליו התורה בין. להבלו בין לחבטו וכלים דממעטינן מחיובא דבור אם פקעי מחמת הבלא הוא דאימעוט כגון בכלים חדשים דעשוין להתקלקל מחמת חום האויר אבל אם כפלו לתחתית הבור ונחבטו בקרקע ונשברו חייב גם על הכלים וטעמיה דשמואל דדייק הכי מדאשמעינן במתני' פטורא דכלים דוקא בהאי גוונא דקתני שור וכליו חמור וכליו ואמאי לא קתני בפשיטות נפל לתוכו שור וחמור חייב וכלים פטור ומאי שנא בכליו דקתני אלא ודאי לאשמעינן האי דיוקא ומשום דלא משכחת לה שלא יהו הכלים נופלין לקרקע הבור וגם שיהא נודע לנו שנשברו מחמת האויר כ''א בכה''ג שנפלו בעודן על הבהמה והיא נפלה לבור והכלים נשארו עליה באויר הבור וקמ''ל תנא דמתני' דבכה''ג הוא דחייב על הבהמה ופטור על הכלים:
הלכה: אֶחָד הַשּׁוֹר וְאֶחָד כָּל הַבְּהֵמָה לִנְפִילַת הַבּוֹר כול'. לִנְפִילַת הַבּוֹר וְנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. לְהַפְרָשַׁת הַר סִּינַי אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה. לְתַשְׁלוּמֵי כֶפֶל מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר. לְהָשִׁיב אֲבֵידָה הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם. לִפְרִיקָה עֲזוֹב תַּעֲזוֹב. לַחֲסִימָה לֹא תַחְסוֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. לַּכִּלְאַיִם בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלאַיִם. לַשַׁבָּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמוֹרֶךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בהמתך. ריבויא הוא כל בהמה:
לא תחסום שור בדישו. ויליף שור שור מהני דכתיב בהו שור ואיתרבו:
אם בהמה יתירה לכל הבהמות וכן כולהו דריש הכא מריבויא:
גמ' לנפילת הבור. דכתיב ונפל שמה שור או חמור ריבוייא הוא לרבות כל הבהמות וחיה בכלל בהמה היא וכן עופות אתי מריבוייא:
משנה: אֶחָד הַשּׁוֹר וְאֶחָד כָּל הַבְּהֵמָה לִנְפִילַת הַבּוֹר לְהַפְרָשַׁת הַר סִּינַי וּלְתַשְׁלוּמֵי כֶפֶל וּלְהָשִׁיב אֲבֵידָה לִפְרִיקָה לַחֲסִימָה לַכִּלְאַיִם וְלַשַּׁבָּת. וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָהֶן. אִם כֵן לָמָּה נֶאֱמַר שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. אֶלָּא שֶׁדִּיבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בהווה. בדבר הרגיל להיות:
מתני' אחד השור וכו'. מפרש בגמרא מהיכא איתרבו:
הלכה: הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר כול'. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. בְּמַחֲלוֹקֶת. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל הוּא. אָמַר רִבִּי לָא. מִסְתַּבְּרָא הָדָא דְרִבִּי לָֽעְזָר. שֶׁהֲרֵי אֵין כְּתִיב שְׁמִירָה בְגוּפוֹ אָלָּא בְקֶרֶן. מַאי כְדוֹן. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בְּמַחֲלוֹקֶת. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. וְאִית דְּאָֽמְרִין. דְּרִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. דְּאָמַר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ר' אילא בשם ר' ינאי במחלוקת. מתני' דקתני נעל בפני' כראוי והיינו בדלת שאינה יכולה לעמוד אלא ברוח מצויה דהוי שמיר' פחותה וקתני פטור במחלוקת היא שנויה דלא אתיא אלא כר' יהודה לעיל בשלהי שור שנגח ארבעה וחמשה דס''ל לר' יהודה מועד בשמירה פחותה סגי ליה ומתני' נמי במועד מיירי דהא צאן קתני והזיקה בשן ורגל דמועד מתחלתו הוי וס''ל להאי מ''ד דמועד דשן ורגל דינו כמועד דקרן ולר''מ דאמר התם דלמועד גם כן שמירה מעולה בעינן לא אתיא מתני' דידן כוותיה:
דברי הכל היא. ואפי' כרבי מאיר אתיא כדמסיק טעמי' לקמיה:
אמר ר' אילא מסתברא הדא דר' אלעזר. ולא כר' ינאי דאמרה ר' אילא משמיה:
שהרי אין כתיב שמירה בגופו. ולא ישמרנו בעליו אלא בקרן הוא דכתיבא וא''כ לא הקפידה התורה אלא במועד דקרן אבל בשן ורגל מיעטה התורה בשמירתן ואפילו ר''מ מודה דבשמירה פחותה סגי:
מאי כדון. מאי הוי עלה השתא וקאמר הש''ס דשמענו דר''ל נמי פליג עם ר' לעזר וכר' ינאי ס''ל דקסבר במחלוקת שנויה:
דר' אליעזר בן יעקב היא. מתני' דאמר בתוספתא פרק ה' זה וזה פטורין והיינו נמי בין כך ובין כך בין שהוא תם בין שהוא מועד פטור בשמירה פחותה:
משנה: הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר וְנָעַל בְּפָנֶיהָ כָּרָאוּי וְיָֽצְתָה וְהִזִּיקָה חַייָב. נִפְרְצָה בַלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים וְיָֽצְתָה וְהִזִּיקָה פָּטוּר. הוֹצִיאוּהָ לִיסְטִין הַלִּסְטִין חַייָבִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נפרצה בלילה. ואפילו נודע לו שנפרצה ויצאה אין לו לטרוח ולחזור אחריה בלילה:
או שפרצוה ליסטים. וקמ''ל דאפי' הליסטים פטורין שלא הוציאוה הן:
הוציאוה ליסטים. אע''ג דלא הוציאוה ממש אלא שעמדו בפניה עד שיצאה הוי כאילו הוציאוהו בידים וחייבין:
מתני' הכונס צאן לדיר. ויצאה והזיקה פטור. דהא נטרה ומאי הוה ליה למיעבד:
וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָהֶן. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲוַוז יַם עִם אֲוַוז יִישׁוּב כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. 26b מַתְנִיתָא לֹא אָֽמְרָה כֵן. אֶלָּא שׁוֹר עִם שׁוֹר בָּר חֲמוֹר עִם חֲמוֹר בָּר כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. מִשְׁנָה שְׁלֵימָה שָׁנָה רִבִּי. וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲנָא דְאַייתִיתֵיהּ מִן דְּבֵית לֵוִי. תַּרְנְגוֹל עִם פַיסְיוֹנִי תַּרְנְגוֹל עִם הַטַּוֶּוסֶת אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך שור שנגח את הפרה
ואנא דאייתיתיה. ואני למדתי מברייתא דתנא דבית לוי דמיני עופות של יישוב ושל מדבר אע''פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה:
משנה שלמה שנה רבי וכן חיה ועוף כיוצא בהן. דקאי נמי על כלאים ומשנה שלימה קאמר בין שני מיני יבשה בין א' דים וא' דיבשה:
לא אמרה כן. אינו נשמע מהברייתא כן דקתני שור עם שור בר חמור עם חמור בר כלאים ואם איתא ליתני רבותא טפי דאפי' מין דים ומין דיבשה כלאים ומכ''ש ב' מיני יבשה:
אווז ים עם אווז יישוב אע''פ שהן דומין זה לזה כלאים זה בזה מתניתא. תוספתא דכלאים פ''א:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source