Vayedaber

Baba Kama

Daf 24b

משנה: 24b שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵירוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ פָּטוּר מִדְּמֵי וְולָדוֹת. וְאָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵירוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְולָדוֹת. כֵּיצַד מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְולָדוֹת. שָׁמִין אֶת הָאִשָּׁה כַּמָּה הִיא יָפָה עַד שֶׁלֹּא יָֽלְדָה וְכַמָּה הִיא יָפָה מִשֶּׁיָּֽלְדָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אִם כֵּן מִשֶּׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת מַשְׁבַּחַת. אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַוְולָדוֹת כַּמָּה הֵן יָפִין וְנוֹתְנִים לַבַּעַל. וְאִם אֵין לָהּ בַּעַל נוֹתְנִים לְיוֹרְשָׁיו. הָֽיְתָה שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה אוֹ גִיּוֹרֶת פָּטוּר.

Traduction

Si un bœuf voulant frapper un autre bœuf, a frappé une femme enceinte qui a avorté, le propriétaire du bœuf n’est pas obligé de payer pour le fœtus; mais si un homme voulant frapper un autre, a frappé une femme enceinte qui a avorté par suite du coup, il doit payer pour le fœtus (Ex 21, 22). Comment paie-t-on pour un fœtus? On estime ce que la femme valait (comme esclave ou comme ouvrière) avant l’avortement, et ce qu’elle vaut à présent, et le défendeur paiera la différence. R. Simon b. Gamliel dit: on ne peut agir ainsi, car une femme vaut plus pour le travail après l’avortement (ou l’accouchement) que pendant la grossesse; il vaut donc mieux estimer la valeur de l’enfant (s’il vivait), et le défendeur la paie au mari de la femme. Si le mari est mort, le défendeur la paie aux héritiers. Si la femme est une esclave libérée, ou une prosélyte, le défendeur ne paie pas pour le fœtus (159)Pour un esclave libéré ou le prosélyte sans héritier, nul paiement n'est dû après la mort..

Pnei Moshe non traduit

מתני' שור שהיה מתכוין לחבירו. בגמרא מפרש איידי דקתני סיפא אדם שהיה מתכוין לחבירו קתני נמי רישא מתכוין לחבירו דבשור אפילו מתכוין לאשה פטור מדמי וולדות:

שמין את האשה כמה היתה יפה וכו'. שהיא נראית משובחת ובעלת איברים מפני העובר ודמיה יקרין ודמי וולדות דקאמר היינו שבח וולדות שהן משביחין את האשה וזה משלם לבעל שהפסידו השבח:

א''כ משהאשה יולדת הוא משבחת. אם כן דכך שמין אשתכת דלא יהיב ליה מידי שהרי האשה משיולדת היא משבחת שמפני שקודם שתלד מסוכנת הוא למות בצער לידה דמיה פחותין ודוקא במבכרת קאמר רבן שמעון ב''ג שהיא מסוכנת:

היתה שפחה ונשתחררה או גיורת. וסתם גיורת ומשוחררת נשואות לגר ולמשוחרר ואם מת הבעל פטור דהמחזיק בנכסי הגר שאין לו יורשין זכה וזה קודם לזכות במה שיש בידו וה''ה נמי לישראלית הנשואה לגר אלא סתמא דמילתא קתני. ובשפחה נמי שאין לה בנים הימנו מיירי והיינו דקתני ונשתחררה דמשמע עתה מקרוב ועדיין לא היו להם בנים ומשפחה נשמע לגיורת:

הלכה: שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן כול'. שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵירוֹ. הָא אִם הָיָה מִתְכַּוֵּין לָאִשָּׁה חַייָב. וְלֹא שַׁנְייָא הִיא בֵּין שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּין לְהַכּוֹת אֶת הָאִשָּׁה בֵּין שֶׁנִּתְכַּוֵון לְהַכּוֹת חֲבֵירוֹ. וְלָמָּה תַנִּינָהּ הָכָא. אָמַר אַבָּא בַּר רַב חָנָה. בְּגִין מַתְנֵי הָא דְבַתְרָהּ. אָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵירוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְולָדוֹת.

Traduction

''Si un bœuf voulait frapper un autre etc.'', est-il dit. Est-ce à dire que s’il avait voulu frapper le femme, le propriétaire serait tenu de payer le dommage? —Non, il n’y a pas de différence entre l’intention de frapper une femme, ou de frapper un autre bœuf, et s’il est vrai que cette dernière expression est usitée dans la Mishna, c’est, dit Aba b. R. Hana, en raison des termes analogues énoncés à la suite par la Mishna: ''Si un homme, voulant frapper un autre, a frappé une femme enceinte (160)S'il avait eu l'intention de la frapper, il ne paierait pas d'amende, étant passible de la mort., qui a avorté par ce coup, il doit payer pour le fœtus''.

Pnei Moshe non traduit

גמ' שור שהיה מתכוין לחבירו. ופריך הא אם היה מתכוין לאשה חייב בתמיה והא ולא שנייא היא בין שנתכוין וכו' דאנשים כתיב ולא שוורים:

ולמה תנינתה הכא. מתכוין לחבירו:

בגין מתני' הא דבתרה אדם וכו'. איידי דקתני סיפא אדם שהיה מתכוין לחבירו ודוקא הוא דאלו מתכוין לאשה אינו משלם ממון דמתחייב מיתה הוא הילכך קתני נמי ברישא לחבירו:

תַּנֵּי. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. שִׁפְחָה וַולְדָּנִית אֲנִי מוֹכֵר לָךְ בָּנֶיהָ מַשְׁבִּיחִין אוֹתָהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. קָוטִיסְמֵי הִיא זוֹ. כְּתִיב כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָֽגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן אוֹמֵר. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ אֵינִי יוֹדֵע שֶׁהִיא הָרָה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר הָרָה. מַגִּיד שֶׁאֵין מִתְחַייֵב עַד שֶׁיַּכֶּה בִּמְקוֹם עוֹבְרָהּ. הָא אִם הִכָּה עַל כַּף יָדָהּ אוֹ עַל כַּף רַגְלָהּ פָּטוּר. כַאֲשֶׁר יושת עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה. שׁוֹמְעֵנִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָהֵרָיוֹן שֶׁלּוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר הָרָה. מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מִשַׁלֵּם אֶלָּא לְבַעַל הָהֵרָיוֹן. רִבִּי עוּקְבָּא שָׁאַל. בָּא עַל אִמּוֹ בָּא עַל אֲחוֹתוֹ אַף הוּא בַּעַל הֵרָיוֹן הוּא. תַּלְמוּד לוֹמַר בַּעַל. אֶת שֶׁרָאוּי לִיקָּרוֹת בַּעַל. יָֽצְאוּ אֵילּוּ שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִהְיוֹת בַּעַל.

Traduction

– On a enseigné (161)V. Tossefta, ch. 9.: si l’on dit à son prochain de lui rendre une esclave apte à enfanter, elle a de la plus-value par ses enfants. Mais, dit R. Simon b. Gamliel, est-ce bien un profit, ctisma, si l’esclave enfante encore? (Elle perd au contraire de valeur matérielle). Il est écrit (ibid.): Si des hommes se battent et frappent une femme enceinte, de façon que ses enfants sortent, etc. (162)''V. Mekhilta, sect. Mischpatim; ch. 8.''. Par cette dernière expression, dit Aba José b. Hana, on ne saurait pas qu’il s’agit d’une femme enceinte; mais comme le terme enceinte est dit auparavant, on en déduit que l’homme est seulement coupable s’il frappe la femme à la matrice; si donc, il l’a frappée sur la paume ou sur le pied, il serait acquitté. Puis il est dit (ibid.): Comme le mari de la femme le lui impose; on aurait pu croire que ce mari peut imposer même pour un enfant à naître qui n’est pas de lui (163)Si après répudiation la femme enceinte a épousé un autre.? Aussi, il est dit: enceinte, pour indiquer que le coupable devrait payer l’amende de son méfait à l’auteur de la grossesse (non au second mari). R. Ouqba demanda: si un homme a eu des relations incestueuses avec sa mère ou sa sœur, est-il considéré comme maître de la grossesse (pouvant imposer l’amende au coupable qui aurait frappé une telle femme enceinte)? —Non, parce qu’il est dit: le mari, celui qui peut porter légitimement ce titre, non tout autre.

Pnei Moshe non traduit

שפחה וולדנית. שעדיין ראויה היא לילד:

בניה משביחין אותה. כלומר משובחת הוא מחמת שעדיין ראויה להוליד בנים:

קוטיזמי היא זו. מלשון קטומה ונכרתת ובמבכרת קאמר וכלומר שמסוכנת היא למות מחמת לידה ונ''מ לרבן שמעון בן גמליאל שאף על פי שזה אמר לו בשעת מכר וולדנית היא יכול זה לטעון לא הייתי יודע שמבכרת היא ואילו היית מפרש דבריך לא הייתי קונה אותה ות''ק סבירא ליה דלעולם משובחת היא אפילו במבכרת. א''נ קוטיזמי מלשון שבח הוא וכן הוא בב''ר פ''א מלך ב''ו מתקלס וכו' בתחילה מזכיר שמו ולבסוף קטיזמה שלו ובלשון בתמיה מיתפרשא וכי משובחת היא בשביל כך:

עד שיכה במקום עוברה. כנגד בית הריון שלה:

אע''פ שאין ההריון שלו. כגון שנתגרשה מזה ונשאת לזה וכן אמר בתוספתא פ''ט בהדיא:

אף הוא בעל הריון הוא. אם צריך לשלם דמי וולדות לו שהוא בעל הריון או דילמא באיסור הוא וכדהדר פשטה לקמיה:

ת''ל בעל וכו'. כלומר הדר פשטה שאינו משלם לו דיצאו אלו שאין ראויין להיות לה בעל שאין קידושין תופסין בהן:

רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עוֹבָרִין אֵין יוֹצְאִין בְּשֵׁן וָעַיִן. נִיחָא בְּשֵׁן. וָעַיִן. אָמַר רִבִּי יֹסֵא בִּירִבִּי בּוּן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. עוֹבָרִין אֵין יוֹצְאִין בְּשֵׁן וָעַיִן שֶׁל אִמָּן.

Traduction

R. Yassa au nom de R. Yohanan dit: les nouveau-nés ne sont pas légalement affranchis par le fait d’avoir été frappés à perdre une dent ou un œil. On comprend qu’il n’y a pas lieu d’appliquer l’affranchissement au sujet de la dent (les enfants n’en ont pas);mais pourquoi pas pour la perte de l’œil (qu’ils ont)? Voici, dit R. Yassa b. R. Aboun, comment il faut rectifier cet enseignement: les nouveau-nés ne sont pas affranchis par le fait que leur mère a perdu une dent ou un œil.

Pnei Moshe non traduit

אין יוצאין בשן ובעין. וקס''ד בשלהן קאמר כגון שהושיט ידו למעי שפחה. וכן נמי ס''ד דאין יוצאין דקאמר משום דלא שייכא בעוברין והיינו דפריך ניחא וכו' ניחא בשן כלומר דלא שייך שן בעוברין והיינו דקאמר אין יוצאין דלא משכחת לה:

ועין. בתמיה אמאי לא הא שפיר משכחת לה בעוברין:

כיני מתניתא. כן צריך למיתני' בבה''מ דאין יוצאין בשן ועין של אימן דלא מהני להו שן ועין דאמן ובשלהן לא מיירי:

Baba Kama

Daf 25a

משנה: הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וָמֵת חַייָב. אֶחָד הַחוֹפֵר בּוֹר שִׁיחַ וּמְעָרָה חֲרִיצִים וּנְעִיצִים חַייָב. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר בּוֹר. מַה הַבּוֹר 25a שֶׁהוּא כְדֵי לְהָמִית עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים אַף כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְדֵי לְהָמִית עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים. הָיוּ פְחוּתִין מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וָמֵת פָּטוּר וְאִם הוּזַּק בּוֹ חַייָב. הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר חַייָב.

Traduction

Si un individu creuse un puits (dans son domaine privé), ouvrant sur un domaine public, ou s’il le creuse dans un domaine public et laisse son ouverture dans un domaine privé (164)Nous suivons la version du Babli, qui lace ce avant le suivant, à l'inverse du texte jérusalémite moins logique., ou s’il le creuse dans son domaine privé et laisse son ouverture dans le domaine privé d’un autre individu, il est condamné à payer le dommage des hommes et des choses qui tombent dans le puits. Si un individu creuse un puits dans le domaine public, et un bœuf ou un âne y tombe et meurt, l’individu doit payer le dommage à la condition que le puits ait une profondeur de 10 palmes, car la chute à cette profondeur peut faire mourir un bœuf ou un âne. Si le puits n’a pas cette profondeur, le propriétaire est acquitté même si l’animal meurt, mais il est condamné à payer le dommage si l’animal reçoit une blessure.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אחד החופר בור. הוא עשוי עגול:

שיח. ארוך וקצר:

ומערה. מרובעת ומכוסה בקרוי אלא שיש לה פה:

חריצין. רחבין ומרובעין כמערה אלא שאינן מקורין:

נעיצין. קצרים מלמטה ורחבים מלמעלה:

שהוא כדי להמית עד עשרה טפחים. כלומר שיש בו עשרה טפחים דסתם בור הוא עשרה טפחים והוא כדי להמית:

ואם הוזק בו חייב. ואפי' בחפירה כל שהוא כדאמרי' הכא בפ''ק הלכה ב':

ופתחו לר''ה. וכ''ש אם חפרו בר''ה ופתחו לר''ה כדמפרשינן בגמרא. בר''ה ופתחו לרה''י. וכגון שהפקיר רשותו דלא מצי למימר מאי בעית ברשותי ונפל דרך פיו לתוכו:

ברה''י ופתחו לרה''י אחר. אע''ג דאין כאן צד ר''ה:

חייב. ובלבד אם הפקיר רשותו אותו שפי הבור לתוכו:

הלכה: הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כול'. כְּתִיב כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר וְכִי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר. אֶחָד בּוֹר לִנְזָקִין וְאֶחָד בּוֹר לְמִיתָה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. אֶחָד בּוֹר שֶׁלְּמִיתָה וְאֶחָד בּוֹר לִנְזָקִין שְׁנֵיהֶן מִמִּקְרָא אֶחָד נִתְרַבּוּ. וּכְשֶׁהוּא בָא לְבוֹר שֶׁלְּמִיתָה אַתָּ מַר. פָּטוּר עַל הַכֵּלִים. וּכְשֶׁהוּא בָא לְבוֹר שֶׁלִּנְזָקִין אַתָּ מַר. חַייָב עַל הַכֵּלִים. אֵין לִי אֶלָּא בְּשֶׁחָפַר. לָקַח יָרַשׁ נִיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה מְנַיִין. שֶׁנֶּאֱמַר אוֹ כִי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר. וְכִי יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַבְקִיר נְזָקָיו בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר. שְׁלֹשָׁה (דְבָרִים) שֶׁהֵן סְמוּכִין לִרְשׁוּת כִּרְשׁוּת.

Traduction

Il est écrit (ibid. 33): Si quelqu’un ouvre une fosse, ou creuse une fosse; la répétition du mot fosse indique que le 1er vise la pénalité capitale, et le second l’obligation de payer le dommage. Selon R. Isaac, l’obligation des 2 pénalités est à déduire du même verset (165)Il parte tour à tour de mort et de simple dommage.; seulement, dans l’application, il faut établir une distinction: en cas de pénalité capitale, rien n’est dû pour le bris des ustensiles, mais en cas de simple dommage il faut tout payer. Par notre verset, on connaît la culpabilité de celui qui a creusé; en est-il de même pour le puits acheté, ou reçu en héritage ou par don? -Oui, en raison du mot superflu ou, l’homme est tenu de couvrir le puits. Des termes de la Mishna, il semble résulter que si le puits entier est dans la rue, où tout est abandonné, le possesseur est irresponsable; est-ce à dire que l’on peut abandonner au dehors les suites de ses dommages? Au contraire, dit R. Yossé b. R. Aboun, le propriétaire est alors responsable, selon ce qu’a dit R. Yossé b. R. Juda (3, 3): trois sujets qui sont proches d’un domaine public sont identifiés avec ce dernier (et l’homme est responsable).

Pnei Moshe non traduit

גמ' כתיב כי יפתח איש בור וגו'. בור תרי זימנא למה לי. אחד בור לנזקין וכו'. כלומר דאי לא הוה כתיב אלא חד בור לא הוי ידעינן בור לנזקין דקרא במיתה משתעי דכתיב והמת יהיה לו הילכך איצטריך בור שני לנזקין:

אמר ר' יצחק. להכי לא איצטריך דאחד למיתה ואחד לנזקין שניהן ממקרא א' נתרבו דונפל שמה שור כתיב ומשמע בין מת בין הוזק אלא כי איצטריך לחלקן בדיניהן:

וכשהוא בא לבור של מיתה אתה אומר פטור על הכלים וכו'. דגזירת הכתוב הוא דממעטינן כלים מבור כדדריש לקמן משור ולא בכליו חמור ולא בכליו ואי לא הוה כתיב אלא חד בור ה''א דממעטינן כלים אפי' בבור של נזקין להכי כתב בור אחרינא לרבות בבור של נזקין לחייב בו על הכלים:

מנין שנאמר או כי יכרה. או לרבות הלקוח וירש וניתן לו במתנה שאם לא כיסהו חייב:

וכי יש לו רשות וכו'. אמתני' פריך דקתני החופר בור ברשות היחיד ופתחו לרשות הרבים וקס''ד דבדוקא קתני שחפר ברשותו ופתחו לרשות הרבים אבל אם חפרו ופתחו ברשות הרבים דהכל הפקר הוא פטור ואמאי וכי יש לו רשות להפקיר נזקיו ברשות הרבים והרי נזקיו הוא שחפרו שם:

תיפתר כר' יוסי בר' יהודה דאמר שלשה דברים וכו'. כלומר לא תידוק מינה הכי דאדרבא עיקר חיובא דבור ברשות הרבים הוא ואפי' הפקר הוא דמי נתן לו רשות לחפור ברשות הרבים ומתני' רבותא קתני דלא תימא הואיל וחפר ברשותו לא מיחייב קמ''ל כר' יוסי בר''י דאמר לעיל בפ''ג הלכה ג' שלשה דברים בבור שהן סמוכין לרשות הרבים כרשות הרבים נחשבין והכא נמי טעמא מש''ה היא דאע''פ שהחפירה ברשותו היא הואיל וסמוך לרשות הרבים ופתחו לתוכו חייב. דר' יוסי בר''י פירשתי שם עיין עליו:

רִבִּי מָנָא בָּעֵי. מָהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה אֶת הָעוֹמֶק כְּגוֹבָה. וְהֵיכִי דָמֵי. אִין בְּהַהוּא דַאֲתֵי מִן עֵיל חֲמֵי לֵיהּ. אֶלָּא בְּהַהוּא דַאֲתֵי מִן לְרַע.

Traduction

Si au lieu de creuser la terre sur la voie publique on y a élevé une petite hauteur, est-on aussi coupable? En quel cas cette question est-elle posée? Pour ceux qui arrivent, le haut de la voie est visible; mais pour ceux qui descendent, il n’est pas visible; est-on alors coupable? (Question non résolue).

Pnei Moshe non traduit

מהו שיעשה את העומק כגובה. כמו כעם ככהן. וכלומר אם חייב ג''כ בשעשה מקום גבוה ברשות הרבים והוזקו בה כמו החופר בור בעומק או דילמא דוקא בור חייבה התורה דאית ביה הבלא אבל מקום גבוה לא:

והיכי דמי. הבעיא שלך:

אין בהוא דאתי מן עיל. כלומר אם המקום גבוה (הוה) שעשה בא לו לההולך כנגדו מלמעלה כגון שעשאו באמצע שיפוע ההר וזה ההולך מלמטה פוגע בו כנגדו מלמעלה בלאו הכי פטור הוא דהא חמו ליה והיה לו להזהר בעצמו שהוא רואה מקום גבוה לפניו ובלאו הכי לא דמי לבור שאין דרך אדם להתבונן בחפירה בדרך ומאי קמיבעיא לך:

אלא בההוא דאתי מן לרע. שהמקום הגבוה בא לו מלמטה כנגדו שהוא הולך מלמעלה למטה ולא ראה זה המקום גבוה לפניו ודמיא לבור שאין דרך להתבונן בו ומיבעיא לן אם דוקא במקום דאית ביה הבלא קפדה התורה או כל היכא דאית ביה תקלה ואפי' ליכא הבלא ולא איפשיטא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source