Vayedaber

Baba Kama

Daf 22b

משנה: שׁוֹר הָאִשָּׁה שׁוֹר הַיְתוֹמִין שׁוֹר אֶפִּיטְרוֹפּוֹס שׁוֹר הַמִּדְבָּר שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין הֲרֵי אֵלּוּ חַייָבִין מִיתָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שׁוֹר הַמִּדְבָּר שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין פְּטוּרִין מִן הַמִּיתָה מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶן בְּעָלִים.

Traduction

Le bœuf d’une femme, ou celui des orphelins, ou celui d’un tuteur, ou un bœuf sauvage, ou un bœuf du trésor sacré, ou celui d’un prosélyte mort sans héritier qui a tué, sera passible de la lapidation (142)Celui qui est préposé à sa garde devait le surveiller.. Selon R. Juda, les 3 derniers ne seront pas tués, n’ayant pas de propriétaire.

Pnei Moshe non traduit

מתני' שור היתומין. שאין להן אפוטרופוס או שור אפוטרופוס של יתומין אלא שעל האפוטרופוס לשומרו:

הרי אלו חייבין מיתה. דז' שור כתיבי בפרשה חד לגופיה וו' לאתויי הני:

משנה: שׁוֹר שֶׁהוּא יוֹצֵא לִיסָּקֵל וְהִקְדִּישׁוֹ בְעָלָיו אֵינוֹ מוּקְדָּשׁ וְאִם שְׁחָטוֹ בְּשָׂרוֹ אָסוּר. אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ הִקְדִּישׁוֹ בְעָלָיו מוּקְדָּשׁ וְאִם שְׁחָטוֹ בְּשָׂרוֹ מוּתָּר.

Traduction

Lorsque le propriétaire d’un bœuf déclaré passible de la lapidation veut le consacrer au culte, cette consécration est nulle; s’il l’a égorgé, la chair est interdite. Mais si le propriétaire l’a consacré avant le prononcé de la sentence, la consécration sera valable, ou s’il l’a égorgé d’avance, la chair sera d’un usage permis.

Pnei Moshe non traduit

מתני' שור שהוא יוצא ליסקל. שנגמר דינו לסקילה:

ואם שחטו בשרו אסור. דכתיב ולא יאכל את בשרו ודרשינן מיתורא דאת בשרו דאע''ג דעבדיה כעין בשר ששחטו אם לאחר שנגמר דינו אסור:

מוקדש. ונ''מ דהמתהנה מיניה מעל:

הלכה: שׁוֹר הָאִשָּׁה שׁוֹר הַיְתוֹמִין כול'. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָן. וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ. אֵין בְּעָלִים לָאֵילּוּ לְעִנְייַן נְזָקִין. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. לְעִנְייַן נְזָקִין רִבִּי מֵאִיר מְחַייֵב וְרִבִּי יוּדָן פּוֹטֵר. לַכּוֹפֶר מָה. רִבִּי פְדָת בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הַכֹּל מוֹדִין בַּכּוֹפֶר שֶׁהוּא חַייָב. וְאִין דְּאָֽמְרִין. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בִּנְזָקִין כָּךְ הֵן חוֹלְקִין בַּכּוֹפֶר. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. הֵיךְ עָֽבְדִין עוֹבְדָא. אָמַר לֵיהּ. כְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. לְעִנְייַן נְזָקִין רִבִּי מֵאִיר מְחַייֵב וְרִבִּי יוּדָן פּוֹטֵר. הָא לַכּוֹפֶר דִּבְרֵי הַכֹּל חַייָב.

Traduction

Pourquoi selon R. Juda, les 3 derniers ne seront-ils pas tués? C’est qu’il est dit (ibid. 29): si le maître averti ne l’a pas surveillé, il sera condamné à mort, mais non si les bœufs n’ont pas de maître. Est-ce qu’au point de vue du paiement des dommages, R. Juda diffère aussi d’avis et dispense de payer? —Oui, enseigne R. Oshia, au point de vue de l’obligation des dommages, la discussion subsiste; R. Meir l’admet, R. Juda en dispense. Quant à l’obligation de la rançon en cas d’homicide, quel est l’avis de R. Juda? Tous, répond R. Pedath au nom de R. Oshia, s’accordent à dire que la rançon est due en ce cas (143)Si ce même bœuf n'avait pas de maître, celui qui l'acquiert doit la rançon.. Selon d’autres, R. Yohanan au nom de R. Yanaï dit: comme il y a discussion au sujet des dommages à payer, il y a discussion pour l’obligation de la rançon en cas d’homicide. En fait, demanda R. Jérémie devant R. Zeira, quel avis suit-on (selon R. Juda)? On adopte l’interprétation de R. Oshia, à savoir que pour les dommages il y a discussion, et selon R. Meir on y est contraint, tandis que R. Juda en dispense; pour la question de rançon au contraire, tous sont d’accord qu’elle est due.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מאי טעמא דר' יודן. דפוטר באלו:

והועד בבעליו. כתיב ואין בעלים לאלו:

לענין נזקין. מאי אי פליג ר' יהודה גם בנזקין ופוטר לאלו שאין להם בעלים:

תני ר' הושעיה. דלענין נזקין ג''כ פליגי:

לכופר מה. אם המיתו את האדם מה סבירא ליה לר' יהודה:

הכל מודין בכופר שהוא חייב. ואפי' לר' יהודה דאם כופר יושת עליו כתי' בקרא אחרינא ואפי' אין לו בעלים הזוכה בהן משלם את הכופר:

כך הן חולקין בכופר. דעליו אדלעיל קאי:

היך עבדין עובדא. משום דר''מ ור' יהודה הלכה כר''י לפיכך שואלו מה אנן קי''ל בדעתיה דר' יהודה ופשיט ליה כר' הושעיה דלענין נזקין פוטר ר' יהודה ובכופר מחייב:

הלכה: שׁוֹר שֶׁהוּא יוֹצֵא לִיסָּקֵל כול'. תַּנֵּי. שׁוֹר שֶׁהָיָה יוֹצֵא לִיסָּקֵל וְנִמְצְאוּ עֵידָיו זוֹמְמִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כָּל הַקּוֹדֵם בּוֹ זָכָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. יִיאוּשׁ טָעוּת הוּא. וְכֵן עֶבֶד הַיּוֹצֵא לִיהָרֵג וְנִמְצְאוּ עֵידָיו זוֹמְמִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. זָכָה לְעַצְמוֹ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. יִיאוּשׁ טָעוּת הוּא.

Traduction

On a enseigné (au sujet du § 8); lorsque le bœuf est sur le point d’être lapidé (après la condamnation), et les témoins accusateurs sont convaincus de faux (144)J., (Sanhedrin 6, 2) et 10, 8., selon R. Yohanan, le premier venu qui s’empare de ce bœuf l’acquiert (il est tenu pour abandonné par le maître); selon R. Simon b. Lakish, c’était une renonciation erronée (basée sur un faux, et la bête reste à son propriétaire).

Pnei Moshe non traduit

גמ' כל הקודם בו זכה. דמשנגמר דינו הפקר הוא שכבר נתייאשו בעליו ממנו:

ייאוש טעות הוא. שאילו ידע שיזומו עדיו לא היה מתייאש והיאוש נעשה ע''פ עדי שקרים בטעות:

תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר שׁוֹר לַחֲבֵירוֹ וְנִמְצָא נָֽגְחָן. רַב אָמַר. מִקַּח טָעוּת הוּא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. יְכִיל הוּא מֵימַר לֵיהּ. לִשְׁחִיטָה מְכַרְתִּיו לָךְ. וְנָתַן פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. נֶפֶשׁ מַזִּיק. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. נֶפֶשׁ נִיזָּק. מָאן דְּאָמַר. נֶפֶשׁ נִיזָּק. 22b הִכָּהוּ הָרִאשׁוֹן הַכָּייַת מִיתָה וּבָא הַשֵּׁינִי וּבִילְבְּלוֹ. אִין תֵּימַר. יֵשׁ נְזָקִים בְּכוּלּוֹ. הָרִאשׁוֹן נוֹתֵן נִזְקוֹ וְהַשֵּׁינִי נוֹתֵן כּוֹפְרוֹ. אִין תֵּימַר. אֵין נְזָקִין בְּכוּלּוֹ. הָרִאשׁוֹן נוֹתֵן כּוֹפְרוֹ וְהַשֵּׁינִי פָּטוּר. כְּמָאן דְּאָמַר. פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁלְּמַזִּיק. אִין תֵּימַר. יֵשׁ נְזָקִין בְּכוּלּוֹ. הָרִאשׁוֹן נוֹתֵן כּוֹפְרוֹ וְהַשֵּׁינִי פָּטוּר. אִין תֵּימַר. אֵין נְזָקִין בְּכוּלּוֹ. שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין.

Traduction

On a enseigné (140)(Shevuot 5, 8): la vente d’un bœuf muad est un marché erroné (nul), selon Rav; mais Samuel dit que le vendeur peut arguer avoir cédé l’animal en vue de l’égorgement (pour être consommé). – Il donnera la rançon de sa vie, est-il dit ensuite (ibid. 30). Selon une opinion, on estime la vie du défendeur (141)V. J., (Ketubot 3, 10) (t. 7, p 46).; selon une autre opinion, on estime celle du demandeur. En outre, d’après la seconde opinion, si un homme a été frappé tour à tour par 2 bœufs (de 2 maîtres), que le 1er coup ait été mortel, et le second quoique moins grave l’ait achevé, admettant la solidarité des 2 coups donnés à estimer d’après la vie du blessé, le 1er maître doit payer le dommage,et le second paiera la rançon; s’il est admis au contraire qu’il n’y a pas de participation à la blessure par le second coup, le 1er paiera la rançon et le second sera dispensé de tout, n’ayant plus rien fait. Selon la 1re opinion au contraire, en n’admettant pas la solidarité des coups, le 1er maître devra payer la rançon, et le second sera dispensé de tout; de la supposition contraire, les deux sont dispensés de tout paiement (puisqu’une part ne va pas sans l’autre, et que le corps du défendeur n’est pas sujet à rançon).

Pnei Moshe non traduit

בכופר שלאחר מיתה שנו. כאן לענין כופר הוא דתנינן דאין הבעל יורשה מפני שלא זכתה בו מחיים דכופר לאחר מיתה הוא דמשתלם והוי ליה ראוי וקי''ל דאין הבעל יורש את אשתו בראוי כבמוחזק:

מקח טעות הוא. ואפילו בשלא ידע בו שלקחו לחרישה ויעכב השור אצלו מ''מ הואיל ורובא דאינשי לרדיא הוא דזבני אזלינן בתר רובא והוי מקח טעות:

לשחיטה מכרתיו לך. דאין הולכין בממון אחר הרוב:

ונתן פדיון נפשו. בכופר כתיב:

נפש מזיק. בדמזיק שיימינן מה שהוא שוה נותן פדיון נפשו ותניא אידך דנפשו של ניזק קאמר קרא מה שהיה שוה ניזק שיימינן:

מאן דאמר נפש ניזוק. כלומר ומאי בינייהו עוד נ''מ לדינא ומפרש ואזיל:

הכהו הראשון. הא מילתא איכא נמי נפקותא בהא שאם הכהו שני שוורים של שני אנשים זה אחר זה והכהו הראשון הכיית מיתה שהיה בו כדי מיתה:

ובא השני ובילבלו. מחמת כן נתבלבל ומת מיד שיקרב מיתתו:

אין תימר יש נזקין בכולו. כלומר דשייך דין דהנזק בכולו של הניזק בתחלה ובסוף וכלומר דשניהם גרמו ועשו הנזק הראשון הכהו מכת מיתה והשני קירב המיתה ולמ''ד בנפש ניזק שיימינן הראשון משלם נזקו כדין שור שחבל באדם ובכופר לא שייך הראשון שהרי לא על ידו מת ואע''פ שהכהו מכת מיתה מ''מ הא אמרי' דשני שייך במיתה מפני שקירב' לפיכך הוא נותן את הכופר:

אין תימר אין נזקין בכולו. דאין לשני חלק בנזקיו וכלומר במיתתו דלא הוא הגורם דכבר הוכה מכת מיתה מהראשון וגברא קטילא הוא דקטיל הראשון הוא דנותן כופרו והשני פטור דלאו מידי קעביד וקירוב מיתה לאו כלום הוא להאי מ''ד:

כמ''ד. אבל להאי מ''ד דבנפשו של מזיק תלה הכתוב א''כ הכא תליא בפלוגתא דהני תנאי אם אמרינן דיש נזקין בכולו או לא וכצ''ל אין תימר אין נזקין בכולו הראשון נותן כופרו והשני פטור אין תימר יש נזקין בכולו שניהן פטורין משום דהואיל ושניהם שייכין בנזק לא קרינן הכא פדיון נפשו של מזיק דחד בלא חבריה לא הוי כולי' המזיק:

Baba Kama

Daf 23a

משנה: מְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם וְלַשּׁוֹאֵל וְלַנּוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר נִכְנְסוּ תַחַת הַבְּעָלִים. מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְתָם מְשַׁלֵם חֲצִי נֶזֶק. קְשָׁרוֹ בְעָלָיו בַּמּוֹסֵירָה וְנָעַל בְּפָנָיו כָּרָאוּי וְיָצָא וְהִזִּיק אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד חַייָב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר תָּם חַייָב וּמוּעָד פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו וְשָׁמוּר הוּא זֶה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר 23a אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין.

Traduction

Si un homme remet son bœuf à un gardien gratuit, à celui qui l’emprunte (pour les travaux du champ), à un gardien salarié, ou à un loueur, tous ces individus remplacent le propriétaire; ils paient donc le dommage entier, si le bœuf qui l’a causé est un muad, et la moitié du dommage s’il est un tam. Le propriétaire attache le bœuf par une corde, ferme la porte derrière lui, selon l’usage, et le bœuf sort et cause du dommage (qu’il soit tam ou muad), le propriétaire est condamné au paiement dit R. Meir (145)Texte du Talmud Babli., R. Juda dit: il est condamné pour un tam et non pour un muad car selon les termes de la Bible (ibid.), il est fautif si le propriétaire ne l'a pas gardé; or, en ce cas il l’a gardé. R. Eliézer dit: il n’y a pas d’autre garantie suffisante pour un muad que le couteau (146)Le mieux est de l'égorger et le manger..

Pnei Moshe non traduit

מתני' מסרו לשומר חנם. עד שלא הזיק:

יצא והזיק. שפשעו בשמירתן ויצא והזיק:

נכנסו תחת הבעלים. מתחייבין בנזקו כמו הבעלים:

ונעל בפניו כראוי. בדלת שיכולה לעמוד ברוח מצוי' ושמירה פחותה היא:

אחד תם ואחד מועד חייב. דס''ל לר''מ דתם שמירה מעולה בעי כמו במועד:

ומועד פטור. מצד העדאה שבו אבל צד תמות במקומה עומד' ומשלם ח''נ ובמועד הוא דגלי קרא ולא ישמרנו דלא עביד ליה שמירה כלל הא אם שמרו שמירה כל דהוא פטור מצד העדאה. אין לו שמירה. למועד:

אלא סכין. שישחטנו. ושלש מחלוקת בדבר לרבי מאיר שמירה פחותה לאו כלום הוא וחייב בין בתם בין במועד ושמירה מעולה פטור הוא בשניהן. ולר' יהודא מצד העדאה שבו פטור הוא בשמירה פחותה אבל על צד תמות שבו חייב עד שישמרנו שמירה מעולה ולר''א במעולה נמי חייב והלכה כר' יהודה ומיהו מצוה לכתחילה לשחוט שור המועד כדי לסלק ההיזק:

משנה: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה וְנִמְצָא עוּבְרָהּ בְּצִידָּהּ וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נְגָחָהּ יָֽלְדָה אִם מִשֶּׁנְּגָחָהּ יָֽלְדָה מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק לַפָּרָה וּרְבִיעַ לַוְולָד. וְכֵן פָּרָה שֶׁנָּֽגְחָה אֶת הַשּׁוֹר וְנִמְצָה וַולְדָּהּ בְּצִידָּהּ וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נָֽגְחָה יָֽלְדָה אִם מִשֶּׁנָּֽגְחָה יָֽלְדָה מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִן הַפָּרָה וּרְבִיעַ מִן הַוְולָד.

Traduction

Si un bœuf tam a tué une vache, et l’on trouve son petit mort à côté d’elle, sans qu’on puisse savoir si le petit est né avant ou après le coup reçu, le propriétaire du bœuf paie pour la vache la moitié du dommage et pour le petit il paie le quart (150)''Si le petit est né avant le coup, il n'est pas mort par là, et le défendeur ne doit rien; s'il est né, après le coup, celui-ci a fait avorter la vache, et le défendeur doit payer la moitié du dommage pour le petit comme pour la mère. Vu le doute il paie le quart.''. Si une vache a tué un bœuf, et l’on trouve son petit à côté d’elle sans qu’on sache si la naissance a eu lieu avant ou après le coup, le demandeur peut se faire payer à l’égard de la vache toute la moitié du dommage, mais à l’égard du petit il ne peut se faire payer que le quart.

Pnei Moshe non traduit

מתני' שור שנגח את הפרה. המעוברת ונמצא עוברה בצדה מת:

אם עד שלא נגחה ילדה. ולא היה מחמת הנגיחה אם משנגתה ומחמת נגיחה הפילתו:

ורביע נזק לולד. דתם משלם חצי נזק והאי ולד מוטל בספק הוא וחולקין ומפרש בבבלי דמתני' סומכוס הוא דאמר ממון המוטל בספק חולקין אבל חכמים אומרים זה כלל גדול בדין המוציא מחבירו עליו הראיה והלכה כחכמים ואפי' ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא וכן פרה שנגחה את השור וכו' מפרש בגמרא:

הלכה: מְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם כול'. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. שְׁמִירַת נְזָקִין כִּשְׁמִירַת שׁוֹמֵר חִנָּם. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָן. שְׁמִירַת נְזָקִין כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. מָסַר שׁוֹר לְשׁוֹמֵר חִנָּם. יָצָא וְהִזִּיק פָּטוּר. יָצָא וְנִטְרַף פָּטוּר. לְשׁוֹמֵר שָׂכָר. יָצָא וְהִזִּיק חַייָב. יָצָא וְנִטְרַף פָּטוּר. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָן. מָסַר שׁוֹר מוּעָד לְשׁוֹמֵר חִנָּם. יָצָא וְהִזִּיק חַייָב. יָצָא וְנִטְרַף פָּטוּר. לְשׁוֹמֵר שָׂכָר. יָצָא וְהִזִּיק חַייָב. נִטְרַף חַייָב. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וַהֲלֹא שָׁמוּר הוּא וְהַתּוֹרָה מְחַייְבַתּוּ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כָּל שְׁמִירָה שֶׁאָֽמְרָה תוֹרָה אֲפִילוּ הִקִּיפוֹ חוֹמַת בַּרְזֶל אֵין מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ אֶלָּא בְגוּפוֹ. לְפִיכַךְ רוֹאִין אוֹתוֹ אִם רָאוּי לִשְׁמִירָה פָּטוּר וְאִם לָאו חַייָב.

Traduction

R. Eléazar dit: selon R. Meir, la surveillance à l’égard des dommages équivaut à la responsabilité (nulle) du gardien gratuit (147)Ce gardien n'est responsable que de son imprudence.; selon R. Judan au contraire, cette surveillance égale la charge d’un gardien payé (148)Selon lui, il faut surveiller les bœufs, qu'ils ne sortent pas et ne nuisent pas, comme fait le gardien payé.. R. Eléazar dit qu’il y a aussi une autre conséquence: selon R. Meir, si l’on a livré à un gardien gratuit le bœuf qui cause un dommage, le maître bénéficie de cet état, et il est dispensé de payer; de même si le bœuf est sorti et a été blessé, le gardien (non préoccupé de le préserver) n’aura rien à payer. Si on l’a livré à un gardien payé, puis le bœuf est sorti et a blessé, le gardien est responsable; si le bœuf a été blessé, le gardien (non préoccupé de ce point) est dispensé de payer. R. Eléazar dit ensuite: selon R. Judan, si l’on a livré un bœuf même muad à un gardien gratuit, puis ce bœuf est sorti et a causé un dommage, le gardien en est responsable (149)La surveillance ordinaire du gardien gratuit ne suffit pas., si le bœuf même a été blessé, le gardien n’est pas responsable. Si l’on a livré le bœuf à un gardien payé, celui-ci est en tous cas responsable de l’animal, qu’il ait nui, ou qu’il ait été blessé. R. Eliézer dit: il n’y a pas d’autre moyen de garder le muad que de l’égorger''. Selon lui, la surveillance dont parle le verset précité, ne sert à rien, si même on l’entoure d’un mur de fer; nous estimons donc qu’il faut réduire le corps (l’égorger). Il résulte de cette dernière règle que si l’on a cru pouvoir répondre de la surveillance, et que cependant le bœuf a échappé et blessé, le maître est dispensé de payer; sinon, il est tenu de payer.

Pnei Moshe non traduit

גמ' דברי ר''מ שמירת נזקין כשמירת שומר חנם. לדברי רבי מאיר דמחייב בשמירה פחות' בשניהם לא תימא משום דסבירא ליה דסתם שוורים לא סגי להו בשמירה פחותה דא''כ דתלינן טעמיה דרבי מאיר בהא הוה קשה מ''ט דר' יהודה דאי משום דס''ל דבשמירה פחותה סגי מ''ט בתם הוא דמיחייב הלכך צריך לפרש דאיפכא ס''ל דהיינו טעמייהו דר''מ ס''ל שמירת נזקין כש''ח דבשמירה פחותה היא דש''ח אינו מתחייב אלא בפשיעה ואי שמר בשמירה כל דהוא סגי וה''נ בשמירת נזקין וכלומר דסתם שמירה שהשוורים משומרין הן שלא יצאו ויזיקו בשמירה פחותה היא דבכי הא סגי ובכי הא נמי בעי וכשבא הכתוב במועד ולא ישמרנו הוסיף בזה שמירה דדוקא שמירה מעולה הוא דבעינן בנזקין וממועד ילפינן לתם דגזירת הכתוב הוא דאם לא שמרו בשמירה מעולה מיחייב:

דברי ר' יודן. אבל לר' יהודא איפכא הוא דס''ל סתם שמירת השוורים שלא יצאו ויזיקו בשמירה מעולה היא דוקא כשמירת ש''ש דשמירה מעולה הוא דצריך שלא יבא לידי גניבה ואבידה וה''נ בסתמא ג''כ לענין נזקין וכשבא הכתוב במועד ולא ישמרנו לא בא אלא להקל עליו דבשמירה פחותה ששמר מיפטר בכך אבל בתם נשאר בחיובו כסתם שמירת נזקין דשמירה מעולה היא וס''ל לר' יהודה דלא ילפינן תם ממועד לענין זה דולא ישמרנו משמע לזה ולא לאחר ולפיכך בתם חייב ובמועד פטור:

דברי ר' מאיר. ועוד שמענו מדבריהם דיש נ''מ לענין חיוב השומרין בשור המזיק דלדברי ר''מ דס''ל סתם שמירת שוורים לענין נזקים בשמירה פחותה סגי אלא דבבעלים גזירת הכתוב הוא דאינהו בעי למינטריה בשמירה מעולה. והשתא אם מסר שורו לש''ח ושמרו בשמירה פחותה כדינו דשומר חנם בעלמא ויצא והזיק לאחרים פטור השומר דהא מאי דעליה רמיא למיעבד עביד. ומתני' דקתני נכנסו תחת הבעלי' בשפשע ולא שמר כלל מיירי כדפרישית במתני':

יצא ונטרף. שהוזק הוא מאחרים ונטרף פטור בלאו הכי פטור הוא דמסתמא כשהוא יודע שהוא נגחן אדעתא דלא יזיק הוא לאחרים קביל עליה נטירותא אבל שלא יוזק מאחרים לא אסיק אדעתיה ולא קביל עליו נטירותא להא:

לשומר שכר יצא והזיק חייב. דשומר שכר שמירה מעולה בעי למינטר כדין שומר שכר בכל מה שימסרו לו לשמור:

יצא ונטרף פטור. כדאמרן:

דברי ר' יודן. ולדברי ר' יהודה ששמענו דס''ל דסתם שוורים בשמירה מעולה הוא דנשמרים אלא דבבעלים הקל עליהן הכתוב במועד והשתא אם מסרו לש''ת ומועד ל''ד קאמר אלא כלומר אפילו מועד ושמרו בשמירה פחותה ויצא והזיק חייב דלענין נזקין שמירת ש''ח בעלמא לא מהני:

יצא ונטרף פטור. דהא לא קביל עליה:

לשומר שכר. לעולם חייב אפילו ביצא ונטרף דהואיל ושקיל שכרא אדעת' למנטר שמירה מעולה ואי הוה מנטר ליה לא יצא:

אמר ר' לעזר. ר' אליעזר דמתני' הוא ומפרש טעמיה דהלא שמור הוא אלא שהתורה חייבתו וכלומר דמפרש ולא ישמרנו דקרא שאינו מועיל לו שמירה דכיון שהועד שוב אין שמירה לזה וכדמסיק כל שמירה שאמרה תורה אינו מועיל אפי' מקיפין אותו בחומת ברזל לשומרו שלא יצא:

ואין משערין אותו אלא בגופו. כלומר לשוחטו:

לפיכך. הש''ס קאמר לה מדנקט ר''א אין משערין וכו'. ש''מ נמי דאם שיערו אותו שאינו צריך לשוחטו אלא ראוי לשמירה הוא עדיין כשישמרו אותו בשמירה מעולה ביותר וסמך ע''ז ולא שחטו ויצא והזיק פטור דבמשערין תלה הדבר:

הדרן עלך פרק שור שנגח ארבעה וחמשה

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source