Baba Kama
Daf 20a
וְהָא תַנִּינָן. שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּֽגחוּ מַעֲמִידִין לָהֶן אֶפִּיטְרוֹפּוֹס וּמְעִידִין לָהֶן בִּפְנֵי אֶפִּיטְרוֹפִּין. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהוּעֲדוּ לִפְנֵי הַבְּעָלִים וּמְסָרוּם לָאֶפִּיטְרוֹפִּין. הוּעֲדוּ לִפְנֵי אֶפִּיטְרוֹפִּין וּמְסָרוּם לַבְּעָלִים מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. 20a שָׁאֲלוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא תָם וְנִמְצָא מוּעָד הַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק וְהַשּׁוֹאֵל חֲצִי נֶזֶק. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. הֲרֵי הוּא בְחֶזְקָתוֹ. וְאִין כְּרִבִּי יוֹסֵי יְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל. בְּשֶׁשָּׁאֲלוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא תָם. וְאִין בְּשֶׁשָּׁאֲלוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא תָם לֹא יְשַׁלֵּם כְּלוּם. בְּיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נָֽגְחָן. הֵמִית בִּפְנֵי הַשּׁוֹאֵל וּמְסָרוֹ לַבְּעָלִים עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ פָּטוּר. מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ חַייָב. רִבִּי יַעֲקֹב אָמַר. אַף מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ עַד שֶׁלֹּא נִסְקַל פָּטוּר.
Traduction
Pourquoi est-il dit ensuite: ''si le bœuf d’un sourd-muet, ou d’un fou, ou d’un mineur, a causé un dommage, le tribunal leur nomme un tuteur'', tandis qu’auparavant on a dit que ces possesseurs sont acquittés? A ce tuteur, est-il dit, l’avertissement est adressé (pour qu’au cas échéant le bœuf soit déclaré muad, avec obligation de paiement, tandis qu’auparavant il s’agit du tam, sans obligation). Jusque là on sait (par la discussion de la Mishna entre R. Meir et R. Yossé) quelle est la règle lorsque le bœuf a été déclaré muad par devant le tuteur, qui l’a rendu au propriétaire, après disparition de la cause dirimante (il y a discussion alors sur le point de savoir si l’état de 1re présomption persiste ou non); mais si les bœufs ont été déclarés muad chez le propriétaire, puis par lesdites causes ont été livrés à un tuteur et ont causé des dommages, R. Meir n’admet-il pas aussi que la variation de domicile ne modifie pas l’état de l’animal? On peut résoudre ce point à l’aide de ce qu’il est dit (129)Tossefta, ch. 5.: Si un individu emprunte un bœuf dans l’hypothèse de l’avoir tam, et ce bœuf se trouve être muad, lequel cause un dommage chez l’emprunteur, le propriétaire ne paie que la moitié du dommage, et l’autre moitié est à la charge de l’emprunteur (donc, l’avis de R. Meir prédomine, et la variation de domicile modifie l’état présumé du bœuf). —Non, dit R. Eléazar, c’est même conforme à l’avis de R. Yossé, qui dit: le bœuf reste dans on état présumé (aussi le propriétaire complète, par moitié de paiement, ce que paie l’emprunteur). Pourtant l’emprunteur n’est pas tenu de payer seul le tout, parce qu’il a emprunté le bœuf qu’il présumait être tam. Mais s’il a emprunté dans cet état présomptif, il ne devrait rien payer du tout, et pourquoi doit-il la moitié du dommage? On suppose qu’il sait que le bœuf a déjà frappé (et il doit la moitié). On a enseigné (130)Ibid.: Si le bœuf a tué en présence de l’emprunteur, qui le rend aussitôt au propriétaire avant le prononcé du jugement, l’emprunteur sera acquitté; s’il ne l’a restitué qu’après le jugement, il sera tenu de payer; selon R. Jacob, même en ce dernier cas, il échappe à la responsabilité aussi longtemps que le bœuf n’est pas lapidé. – (131)Suit une page traduite en (Gitin 5, 4)..
Pnei Moshe non traduit
והא תנינן. בסיפא שור חרש שוטה וקטן שנגחו מעמידין להן אפוטרופוס. וברישא קתני פטור וקשיא רישא וסיפא אהדדי:
ומעידין להן בפני אפוטרופוס. קתני כלומר דמשני מעידין דייקא שמעידין בהן להשוותן מועדם שאם ינגחו אח''כ משלמין וברישא דתם הוא פטור ואין מעמידין אפוטרופוס לתם:
עד כדון הועדו לפני אפוטרופין ומסרום לבעלים הועדו לפני הבעלים ומסרום לאפוטרופין מהו. ובספרי הדפוס נתחלפו השיטות וטעות דמוכח הוא. עד כאן לא שמענו ממתני' פלוגתא דר''מ ור' יוסי אלא כשנעשו מועדין ברשות האפוטרופין. והחזירום לבעלים כדקתני נתפקח החרש וכו' דפליגי אם הוא בחזקתו או לא ואיכא למימר דבהא קסבר ר' מאיר דהעדתו ברשות אחרים לאו כלום הוא:
הועדו לפני הבעלים. אבל הועדו ברשות הבעלים ומסרום ברשות אחרים ונגחו מהו מי פליג ר''מ אפילו בכה''ג או דילמא הואיל וברשות הבעלים נעשה מועד מודה ר''מ בזה דאין רשות אחרת משנה:
נישמעינה מן הדא. ברייתא דתני בתוספתא פ''ה. שאלו בחזקת שהוא תם. וקס''ד דלא ידע מכלום ובחזקת תם דקאמר שלא ידע שהוא מועד:
ונמצא מועד. והזיק בבית השואל וקתני דמשלם חצי נזק אלמא רשות אחרת משנה אפי' הועד בבית הבעלים וקס''ד דרבי מאיר היא וכדלקמיה:
דרבי יוסי היא. דקסבר אפילו נעשה מועד ברשות אחרת אין רשות הבעלי' משנה ולעולם הרי הוא בחזקתו וכ''ש בהאי גוונא ולפיכך הבעלי' משלמין ח''נ לתשלום נ''ש כמו שהוא בחזקתו וכדמסיק:
ואי כר' יוסי ישלם את הכל. השואל ישלם נ''ש שהרי מסתמא נתפרסם שהועד בב''ד ובחזקת מועד הוא ובשלמא לר''מ שפיר דרשות משנה והילכך השואל משלם ח''נ ובעלים דמשלמו ח''נ השני משום דעכ''פ צריך להשלים לזה נזקי תשלומין דמועד אבל לר' יוסי הרי בחזקתו הוא בבית השואל:
בששאלו בחזקת שהוא תם. שידע מתמותו ולא ידע מזה שנעשה מועד בב''ד ולא קיבל עליו שמירת מועד:
ואין בששאלו בחזקת שהוא תם. וכלומר השתא טפי קשיא דבשלמא מעיקרא ס''ד דלאו בדעת השואל תליא אלא ברשות משנה וכדאמרן אבל השתא דאוקימתא כר' יוסי ומטעמא דידע ביה דתם הוא אדרבא איפכא מסתברא דאי ידע ביה ולא ידע אלא מתמותו א''כ לא ישלם כלום דיכול לומר אילו הייתי יודע שהוא מועד לא הייתי מקבל שמירתו עלי:
ביודע בו שהוא נגחן. כלומר סוף סוף ידע בו שהוא נגחן מנגיחת תם ומח''נ לא מיפטר דהא על כל פנים נטירותא דתם קביל עליה:
תני. בתוספתא שם:
עד שלא נגמר דינו. בב''ד מסרו ליד הבעלים ואח''כ נגמר דינו פטור השואל מלשלם לבעלים משום דאומר לו הוה לך לאערוקיה לאגמא:
אף משנגמר דינו. פטור דאומר לו הרי שלך לפניך:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בַּתְּחִילָּה אֵין מְמַנִּין אֶפִּיטְרוֹפִּין עַל מְנָת לַחוֹב לָהֶן אֶלָּא לְזַכּוֹת לָהֶן. וְאִם חָבוּ חָבוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. בֵּין בַּתְּחִילָּה בֵין בַּסּוֹף אֵין מְמַנִּין אֶפִּיטְרוֹפִּין עַל הַיְּתוֹמִין לֹא לִזְכוּת וְלֹא לְחוֹבָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. מַעֲמִידִין לָהֶן אֶפִּיטְרוֹפִּין וּמְעִידִין לָהֶן בִּפְנֵי אֶפִּיטְרוֹפִּין. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְייָא הִיא בְּשׁוֹר שֶׁלֹּא יֵצֵא וְיַזִּיק.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
א''ר יוחנן. גרסינן לה בפרק הנזקין הלכה ד' והכא מקצר הש''ס במקצת:
בתחלה אין ממנין אפוטרופין. לירד לדין בשביל היתומין אם יודעין שלחוב' הוא להן אלא בתחלה ממנין על מנת לזכות להן:
ואם חבו חבו. ואם מחמת טענות האפוטרופין נתחייבו היתומין נתחייבו:
לא לזכות ולא לחובה. כלומר אפילו על מנת לזכות אין ממנין ואם נתחייבו מחמת טענותיהם אין היתומין נפסדין:
מתני' פליגא על דר' יוסי בן חנינה. דקתני מעמידין ומעידין בפני האפוטרופוס ואם נתחייבו נתחייבו:
שנייא היא בשור. מפני תקנת העולם תקנו כן שלא יצא ויזיק:
Baba Kama
Daf 20b
משנה: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הָאָדָם וָמֵת מוּעָד מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר וְתָם פָּטוּר מִן הַכּוֹפֶר וְזֶה וָזֶה חַייָבִין מִיתָה וְכֵן בַּבֵּן וְכֵן בַּבַּת. נָגַח עֶבֶד אוֹ אָמָה נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סְלָעִים בֵּין שֶׁהוּא יָפֶה מְנָא וּבֵין שֶׁאֵינוֹ יָפֶה אֶלָּא דֵינָר זָהָב.
Traduction
Si un bœuf muad a tué un homme avec les cornes, son propriétaire paie le Kofer (Ex 20, 30); si le bœuf est un tam, on ne paie pas de Kofer; dans tous les cas, on tue le bœuf (132)V. à ce sujet un article approfondi de M. Iehiel Mendelssohn, dans le Recueil Haasif, an 3, 1887, pp. 298-306., s’agit-il même d’un enfant, fils ou fille. Si le bœuf a tué un esclave ou une femme esclave, son propriétaire paie 30 selà (Ex 21, 32), sans se préoccuper si cet esclave valait un maneh ou un dinar d’or (25 zouz).
Pnei Moshe non traduit
מתני' זה וזה חייבין מיתה. דבתם נמי כתי' סקול יסקל:
וכן בבן וכן בבת. בן קטן ותינוקת קטנה חייב עליהן סקילה וכופר כגדולים:
מתני' שור שהי' מתחכך בכותל. להנאתו ונפל על האדם פטור מן המיתה ואם היה מועד לכך להתחכך בכתלים ולהפילם על בני האדם והפיל הכותל ע''י חיכוך להנאתו על האדם ומת פטור מן המיתה דשלא במתכוין הוא אבל בעלים משלמין את הכופר דדרשינן אם כופר יושת עליו מאי אם כופר לרבות ההורג שלא בכוונה לחייבו כופר וכן הדין בכולהו דחשיב נתכוין להרוג את הבהמה וכו' פטור מן המיתה והבעלים משלמין כופר:
שׁוֹרוֹ שֶׁלִּתוֹמִין וְשֶׁלְּאֶפִּיטְרוֹפִּין שֶׁיָּצָא וְהִזִּיק מָהוּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מִשֶּׁלִּיתוֹמִין. שֶׁאִים אַתָּה אוֹמֵר. מִשֶּׁלְּאֶפִּיטְרוֹפִּין. לֹא נַעֲשֶׂה אָדָם מֵעוֹלָם אֶפִּיטְרוֹפּוֹס. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. מִשֶּׁלְּאֶפִּיטְרוֹפִּין. וַתְייָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה כְּאַבָּא שָׁאוּל וּדְרִבִּי יוֹחָנָן כְּרַבָּנִין. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֶפִּיטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּינָּהוּ אֲבִי הַיְּתוֹמִים יִשָּׁבֵעַ. 20b מִינָּהוּ בֵּית דִּין לֹא יִשָּׁבֵעַ. שֶׁבֵּית דִּין מַבְחִינִין אוֹתוֹ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר חִילּוּף הַדְּבָרִים. אֶפִּיטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּינָּהוּ אֲבִי הַיְּתוֹמִים לֹא יִשָּׁבֵעַ. דְּבָעֵי מְמַשְׁכְּנָה לֵיהּ. מִינָּהוּ בֵּית דִּין יִשָּׁבֵעַ. אִית בַּר נַשׁ בָּעֵי מִיתַּן כַּמָּה וּמִיתְקָרֵי הֵימָן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
ושורו של אפוטרופין. כלומר שביד האפוטרופין הוא ועכשיו שיצא והזיק מהו משל מי הוא משתלם:
משל אפוטרופין. ולכשיגדילו יפרעו מהן:
ואתייא דר' יוסי ב''ח כאבא שאול. דלקמיה:
דתנינן תמן. שם במתני' מינהו אבי יתומי' ישבע כשיגדלו היתומי' ישבע להן וכדמפרש התם שאין דרך בני אדם לבחון אם הוא נאמן או לא אבל מינהו בית דין לא ישבע שבית דין מבחינין אותו ואם לא היה מוחזק להן בנאמן לא היה מעמידין אותו לאפוטרופוס:
דבעי ממשכנא ליה. ושם גריס דיכיל מימר טבות הוינא עבדנא לך. והיינו הך וממשכנה מל' שכנות ואהבה וכלומר אני עשיתי טובה מחמת קירוב הדעת ומחמת שהיינו שכנים נעשיתי אפוטרופו' ולא מתוך הנאת ממון ואי רמית עליה שבועה אתי לאמנועי:
מינהו ב''ד ישבע אית בר נש וכו' משום דחשיבות הוא שמחזיקין אותו לאינש מהימנא ויש אדם שרוצה ליתן איזה דבר בשביל שיחזיקו אותו לנאמן. והשתא דר' יוסי ב''ח כאבא שאול. דלא חייש במינוהו ב''ד משום אמנועי וה''נ לא חיישינן להא והלכך אפוטרופין משלמין שרוצה אדם ליתן כמה וכמה בשביל זה ודר' יוחנן כרבנן דחיישי לאמנועי במינוהו ב''ד כדאיירי במתני':
אָמַר אַבָּא בַּר רַב הוּנָא. הָדָא אָֽמְרָה. הַמַּכִּישׁ בֶּהֱמַת חֲבֵירוֹ וְהָֽלְכָה וְהִזִּיקָה חַייָב בִּנְזָקֶיהָ.
Traduction
De ce que la Mishna dit que le bœuf dressé pour les courses du cirque n’est pas mis à mort en cas de dommage, sans que pour cela le propriétaire soit acquitté, Aba b. R. Houna tire cette déduction: celui qui pousse l’animal de son prochain, qui par suite de ce mouvement a causé un dommage, sera tenu de payer le montant de la perte.
Pnei Moshe non traduit
הדא אמרה. על מתני' קאי שור האצטדין אינו חייב מיתה דמשמע השור הוא דאינו נהרג דמיעטו הכתוב אבל אם הזיק חייב בנזקו זאת אומרת המכיש בהמת חבירו ומחמת כן הלכה והזיקה המכיש חייב בנזקיה והכא נמי במתני' זה שמלמדו ומרגילו לנגוח אם הזיק הוא חייב בנזקו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source