Baba Kama
Daf 17a
משנה: יֵשׁ חַייָב עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹרוֹ וּפָטוּר עַל מַעֲשֵׂה עַצְמוֹ. פָּטוּר עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹרוֹ וּחַייָב עַל מַעֲשֵׂה עַצְמוֹ. שׁוֹרוֹ שֶׁבִּייֵשׁ פָּטוּר הוּא שֶׁבִּייֵשׁ חַייָב. שׁוֹרוֹ שֶׁסִּימָּה אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ פָּטוּר 17a וְהוּא שֶׁסִּימָּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ חַייָב. שׁוֹרוֹ שֶׁחָבַל בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ חַייָב וְהוּא שֶׁחָבַל בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ פָּטוּר. שׁוֹרוֹ שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בַּשַׁבָּת חַייָב וְהוּא שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בַּשַׁבָּת פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁנִּידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ.
Traduction
Parfois on est condamné pour une action faite par son bœuf, qui n’entraînerait pas de paiement si on l’avait faite soi-même; d’autres fois on est condamné pour une action faite par soi-même, qui n’entraînerait pas de paiement, si elle était faite par son bœuf; p. ex. si un bœuf fait une action qui cause une honte à quelqu’un, son propriétaire n’est pas obligé de payer pour la honte; mais s’il fait l’action lui-même, il est condamné au paiement. Si le bœuf a blessé l’esclave en lui faisant perdre un œil ou une dent, l’esclave n’est pas affranchi. Si son bœuf a fait une plaie à son père ou à sa mère, le maître est condamné à payer le dommage; mais si celui-ci le fait lui-même, il ne paie pas le dommage (109)Un tel fils est condamné à mort, sans autre pénalité.. Si son bœuf incendie un tas de blé le jour du Shabat (110)V. (Shabat 2, 2)., il faut payer; mais si le maître le fait, il ne paie pas, car il est condamné à mort pour avoir violé le Shabat.
Pnei Moshe non traduit
מתני' יש חייב וכו'. שורו שבייש פטור. דכתיב איש בעמיתו ולא שור בעמיתו:
שורו שסימה וכו'. ואין העבד יוצא בן חורין על ידו:
והוא שסימה וכו' חייב. דכתיב לחפשי ישלחנו:
שורו שחבל וכו' חייב בתשלומי נזק והוא שחבל וכו' פטור מתשלומין שאין אדם מת ומשלם:
הגדיש בשבת חייב. וח''נ הוא דמיחייב דמשונה הוא:
מפני שנידון בנפשו. ואפילו היה שוגג מפני שנידון בנפשו אם היה מזיד וחייבי מיתות אפי' שוגגין פטורין מתשלומין:
משנה: שׁוֹר שֶׁהָיָה רוֹדֶף אַחַר שׁוֹר אַחֵר וְהוּזַּק. זֶה אוֹמֵר שׁוֹרְךָ הִזִּיק וְזֶה אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא בַסֶּלַע לָקָה הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָייָה. הָיוּ שְׁנַיִם רוֹדְפִים אַחַר אֶחָד זֶה אוֹמֵר שׁוֹרְךָ הִזִּיק וְזֶה אוֹמֵר שׁוֹרְךָ הִזִּיק שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין. וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן שֶׁל אִישׁ אֶחָד שְׁנֵיהֶן חַייָבִין. הָיָה אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטוֹן הַנִּיזָּק אוֹמֵר הַגָּדוֹל הִזִּיק וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא הַקָּטָן הִזִּיק. אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד הַנִּיזָּק אוֹמֵר מוּעָד הִזִּיק וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא תָם הִזִּיק. הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָייָה. הָיוּ הַנִּיזָּקִין שְׁנַיִם אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטוֹן וְהַמַּזִּיקִים שְׁנַיִם אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן. הַנִּיזָּק אוֹמֵר הַגָּדוֹל הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל וְקָטָן אֶת הַקָּטָן וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא קָטוֹן אֶת הַגָּדוֹל וְגָדוֹל אֶת הַקָּטָן. אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד הַנִּיזָּק אוֹמֵר מוּעָד הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל וְתָם אֶת הַקָּטָן וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא תָם אֶת הַגָּדוֹל וְמוּעָד אֶת הַקָּטָן. הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.
Traduction
Si un bœuf en poursuit un autre, et qu’on trouve l’autre blessé, de sorte que le demandeur dit: ''c’est ton bœuf qui l’a blessé'', et le défendeur répond: ''il s’est blessé en se heurtant contre une roche'', le réclamant doit prouver son dire. Si 2 bœufs poursuivent un 3e, et les 2 propriétaires de ces bœufs disent l’un à l’autre: ''c’est ton bœuf qui l’a blessé'', ils sont tous deux acquittés. Si les 2 bœufs appartiennent à un seul propriétaire, tous deux sont hypothéqués pour le paiement du dommage. Si l’un de ces bœufs est petit (de peu de valeur), et l’autre grand, et le défendeur dit que le petit a causé le dommage; ou si l’un des bœufs est tam et l’autre muad, le demandeur disant que le muad a fait le mal (pour lequel on paie le dommage entier), et le défendeur dit que c’était le tam (entraînant la moitié de la perte), le réclamant devra prouver sa demande. Le même principe est encore appliqué au cas suivant: si 2 bœufs tam dont l’un est petit et l’autre grand, blessent 2 autres bœufs, dont l’un est également petit et l’autre grand, le demandeur dit: ''le grand a blessé le grand, et le petit a blessé le petit'' (il y aura donc de quoi payer la moitié du dommage du grand et la moitié de celui du petit); mais le défendeur dit: ''au contraire, le grand a blessé le petit, et le petit a blessé le grand'' (il n’est donc pas obligé de payer toute la moitié du dommage du grand bœuf blessé, si elle dépasse la valeur du petit qui a fait la blessure). Enfin si l’un des bœufs qui ont blessé les autres, était tam et l’autre muad, le demandeur dit: ''le muad a blessé le grand (il réclame donc pour le grand le dommage entier), et le tam a blessé le petit''; mais le défendeur dit: ''au contraire, le tam a blessé le grand, et le muad a fait du mal au petit''; le demandeur doit alors prouver le bien fondé de sa réclamation.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בסלע לקה. מתחכך היה בסלע ולקה:
היו שנים רודפין אחר אחד. שני שוורים של שני בני אדם רודפין אחר שור של איש אחד:
שניהם פטורין. דתרווייהו מדחו ליה:
של איש אחד שניהם חייבין. בשניהם תמין עסקינן ואין התם משלם אלא מגופו וכי איתנהו לתרווייהו קמן משתלם הניזק חצי נזקו מבין שני השוורים אבל לתנהו לתרווייהו מצי אמר ליה זיל אייתי ראיה דהאי תורא אזקך ואשלם לך:
גדול הזיק. ויש בגופו שוה ח''נ:
קטן הזיק. והקטן תקח ומותר תפסיד:
קטן הזיק את הגדול. ואפילו ח''נ של הגדול מרובה לא תקח אלא קטן שלי וחצי נזקו של קטן שלך תקח מן הגדול:
הלכה: שְׁנֵי שְׁוָורִין תַּמִּים כול'. בֵּן פְּדָייָא אָמַר. כָּל הַמְקַלְקְלִין פְּטוּרִין חוּץ מִן הַמַּבְעִיר וְהָעוֹשֶׂה חַבּוּרָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּמַּבְעִיר אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לָאֶפֶר. וְהָעוֹשֶׂה חַבּוּרָה אֵין חַייָב עַד שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לַדָּם. וְהָתַנִּינָן. שׁוֹרוֹ. שׁוֹרוֹ צָרִיךְ אֶת הָאֶפֶר.
Traduction
Ben-Padieh dit (111)V. (Shabat 2, 5).: tous ceux qui abîment (sans profiter du dégât) sont acquittés, sauf celui qui incendie ou blesse. R. Yohanan ajoute: même l’incendiaire n’est condamné au paiement que s’il utilise la cendre, et de même celui qui blesse n’est coupable que s’il veut utiliser le sang versé (p. ex. pour son chien). Mais n’a-t-on pas enseigné que, pour le bœuf qui a brûlé un champ de blé, on est condamné à payer? (N’est-ce pas opposé à R. Yohanan, qui exige qu’il y ait eu profit)? Même pour le bœuf, il peut arriver d’utiliser la cendre (de s’y rouler).
Pnei Moshe non traduit
גמ' כאן שייך להא בן פדייה הכתוב בספרי הדפוס לעיל:
חוץ מן המבעיר ועושה חבורה. דמקלקל בהבערה ובחבורה חייב:
עד שיהא צריך לאפר. דבעינן תיקון קצת וכן בחבורה שיהא צריך לדם וליתן לפני כלבו:
והתנינן שורו. שהדליק את הגדיש בשבת חייב ולר' יוחנן פריך דהא לדידיה ע''כ דמוקי למתני' בצריך לאפר דאל''ה ליכא חיוב מיתה ומאי מפני שהוא מתחייב בנפשו דקתני ופריך והתנינן שורו וגבי שורו לא שייך צריך לאפר וא''כ הוא נמי דומיא דשורו מיירי ואפ''ה שייכא חיוב מיתה גבי דידיה וקשיא לר' יוחנן ומשני שורו צריך את האפר בשורו נמי משכחת לה שהוא צריך לזה ועושה במתכוין להבעיר את הגדיש להיות מתגלגל עצמו בתוך האפר:
הלכה: יֵשׁ חַייָב עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹרוֹ כול'. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. הָדֵין עֲמָדַת בֵּית דִּין מַהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. שְׁנַיִם שֶׁזָּֽרְקוּ שְׁתֵּי צְרוֹרוֹת וְשִׁיבְּרוּ שְׁתֵּי כַדִּים אַחַת שֶׁלְּיַיִן וְאַחַת שֶׁלְּשֶׁמֶן. זֶה אוֹמֵר. שֶׁלְּיַיִן שָׁבַרְתִּי. וְזֶה אוֹמֵר. שֶׁלְּיַיִן שָׁבַרְתִּי. שְׁנֵיהֶן מְשַׁלְּמִין שֶׁלְּיַיִן. אַחַת רֵיקָנִית וְאַחַת מְלֵיאָה. זֶה אוֹמֵר. רֵיקָנִית שָׁבַרְתִּי. וְזֶה אוֹמֵר. רֵיקָנִית שָׁבַרְתִּי. שְׁנֵיהֶן מְשַׁלְּמִין אֶת הָרֵיקָנִית. שִׁבְּרוּ חָבִית אַחַת. זֶה אוֹמֵר. אַתֶּה שָׁבַרְתָּהּ. וְזֶה אוֹמֵר. אַתֶּה שָׁבַרְתָּהּ. שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין.
Traduction
R. Judan demanda: comment reconnaît-on le point de dommage admis par l’adversaire? On peut le savoir à l’aide de ce qui est dit (112)Tossefta, ch. 3.: Deux hommes ayant jeté 2 cailloux ont brisé 2 barils, dont l’un contient du vin, l’autre de l’huile; comme chacun prétend avoir brisé le baril de vin (moins cher), ils devront payer chacun la moitié de ce baril; de même, si l’un des barils était vide, l’autre plein, et chacun prétend avoir brisé le baril vide, ils devront payer ensemble le baril vide; si enfin ils n’ont brisé qu’un tonneau, et que chacun rejette sur son compagnon, ils seront dispensés, faut de preuve (en somme, ils ne paient que le minimum de l’aveu).
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדין עמדת בית דין מהו. זה עמידה בדין שלהם שזה אומר גדול הזיק וזה אומר לא כי אלא קטן הזיק מהו הדין מי אמרינן דעכ''פ הקטן שהודה לו צריך לשלם א''ד דהוי כמי שטענו בחטין והודה לו בשעורים דמה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו ופטור אף מדמי שעורין וה''נ אפילו תם או קטן שהודה לו אין לו:
נישמעינה מן הדא. ברייתא בתוספתא סוף פ''ג:
ואחת של שמן. והוא יוקר מן היין ותובע לשניהם וזה אומר של יין וכו' משלמין של יין מבין שניהם שכל א' הודה על היין וזה משלם החצי וזה החצי וכן אחת ריקנית וכו':
שניהם פטורין. דכל חד מדחי ליה. שמעינן מיהת דאם הודו משלמין עכ''פ הפחות שבשניהם וה''נ במתני' כן:
הדרן עלך המניח את הכד
Baba Kama
Daf 17b
משנה: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שְׁוָורִין זֶה אַחַר זֶה יְשַׁלֵּם 17b לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶן. אִם יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו וְאִם יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר יַחֲזִיר לְשֶׁלִּפְנֵי פָנָיו הָאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִשְׂכָּר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם וְאֵין הַנְּבֵילָה שָׁוָה כְּלוּם זֶה נוֹטֵל מְנָה וְזֶה נוֹטֵל מְנָה. חָזַר וְנָגַח לְשׁוֹר אַחֵר שָׁוֶה מָאתַיִם הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מְנָה וְשֶׁלְּפָנָיו זֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים וְזֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים. חָזַר וְנָגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מְנָא וְשֶׁלְּפָנָיו חֲמִשִּׁים זוּז וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים דֵּינָרֵי זָהָב.
Traduction
Si un bœuf tue 4 ou 5 bœufs l’un après l’autre (en restant toujours tam), comme on ne paie pas pour les dommages faits par un tam plus que le bœuf ne vaut, son propriétaire paiera d’abord au dernier demandeur; s’il y a un reste (113)Si le bœuf vaut plus que la somme payée au dernier demandeur., ce reste ira à l’avant-dernier demandeur; s’il y a encore, on paiera à celui qui précède l’avant-dernier, et ainsi de suite; c’est l’opinion de R. Meir. R. Simon dit: Si un bœuf tam valant 200 zouz a tué un autre bœuf d’une valeur égale, et que le cadavre ne vaille rien, le défendeur doit au demandeur 100 zouz, la moitié du dommage; par conséquent, on partage le bœuf vivant, l’un prend 100 zouz, et l’autre autant. Si ce même bœuf a tué encore un autre de la valeur de 200 z. (et le cadavre ne vaut rien), le 2e demandeur prend du bœuf vivant 100 z., le premier demandeur en prend 50, et le défendeur en garde 50 (114)''Le premier demandeur et le défendeur étaient considérés comme associés, le bœuf vivant leur appartenant à tous les deux, dont chacun avait 100 z.; si donc ce bœuf qui leur appartient à tous deux, tue encore une fois, ils sont obligés de payer tous deux au deuxième demandeur, étant tous deux propriétaires du bœuf, et par conséquent tous deux responsables.''. Si le bœuf a tué une 3e fois un bœuf de la même valeur (et le cadavre ne vaut rien), le 3e demandeur a la moitié complète du dommage, soit 100 z., le 2e en a 50, puis le premier en a 25, et le défendeur en garde 25.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שור שנגח ארבעה וחמשה שוורים. ובכולן היה תם דמשתלם מגופו והיכי דמי כגון שראה שור ונגח וראה שור ולא נגח וראה שור ונגח ואחר נגיחה שניה ראו שנים או שלשה פעמים שור ולא נגח דאפי' מועד לסירוגין ליכא דבעינן הסירוגין שיהו שוין דאז נעשה מועד לסירוגין:
ישלם. ח''נ לאחרון שבהם תחלה ומוקי להמתני' בבבלי דפליגי ר''מ ור''ש בפלוגתא דר' ישמעאל ור''ע דאיתא התם בפרק דלעיל דף ל''ג ע''א דר''מ סבר לה כר' ישמעאל דאמר יושם השור המזיק בבית דין ויתן להניזק דמי השור וכגון שהשור הוא בכדי חצי נזקו וא''כ הניזק בעל חוב של המזיק הוא דממון הוא דחייב ליה והכא במתני' מיירי שתפסו הניזק הראשון להשור לגבות חובו ממנו והילכך נעשה עליו כשומר שכר וכשהזיק תחת ידו הוא חייב בנזקיו ולפיכך האחרון משתלם חצי נזקו משלם:
אם יש בו מותר יחזיר לשלפניו. הכי קאמר אם יש בו מותר מכדי נזקו של השני כגון שחצי נזקו של הראשון היה מנה וח''נ של השני היה חמשים והשור המזיק היה שוה מאתים וכשנגח שור של הניזק הראשון שחצי נזקו מנה היה לניזק בשור זה מנה ולבעלים מנה וכשתפסו הניזק וחזר ונגח תחת ידו אין לבעלים להפסיד מנה שהיה להם בו שהרי לא היתה שמירתו עליהן אלא על הניזק שתפסו וכשהזיק לשני והיה חצי נזקו חמשים משלם הניזק הראשון מן המנה שלו חמשים לניזק השני והמותר עד המנה חוזר לו והבעלים נוטלין המנה שלהם וכן כולן כשתפסו כל אחד כשתפס נעשה ש''ש עליו ומשלם לניזק שלאחריו והמותר יחזור לו ולפניו ואין הבעלים מפסידים מחלקם שבתחלה:
רבי שמעון אומר וכו'. ר' שמעון סבר לה כרבי עקיבא דאמר יוחלט השור לחצי נזקו ואם שור המזיק שוה יותר מכדי חצי נזקו הבעלים והניזק שותפין הם בו ושניהם מתחייבים בנזקיו כיצד שור שוה מאתים וכו':
ושלפניו. הניזק ראשון נוטל חמשים זוז וזה הבעלים חמשים זוז דיש לניזק ראשון בו החצי הילכך משתלם החצי תשלומיו:
חזר ונגח לשור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה. שהוא חצי נזקו ונמצא אותו שלפניו שהיה החצי שלו משלם מחלקו להאחרון החצי שהוא חמשים זוז וחמשים נוטל הוא:
ושנים הראשונים. שהם הניזק ראשון והבעלים שהיה להם לכל אחד רביע משלמין להאחרון כל אחד רביעית נזקו שהוא החצי מחלקו והוא דינר זהב עשרים וחמשה זוזים של כסף וזה נוטל דינר זהב וזה דינר זהב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source