הלכה: כֵּיצַד מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית כול'. רַב אָמַר. עָֽקְמָה צַוָּארָהּ וְאָֽכְלָה מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה. וְהָא תַנִּינָן. מִפֶּתַח הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית. מִתּוֹךְ הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה. מַאי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר בְּשֶׁהָיָה חֲמוֹר טָעוּן גְּדָיִים וּבִשְׁעַת עֲבָרָתָן פָּֽשְׁטוּ צַוָּארֵיהֶן וְאָֽכְלוּ מִפֶּתַח הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית מִתּוֹךְ הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה. רַב אָמַר. אָֽכְלָה שְׂעוֹרִים מְשַׁלֵּם תֶּבֶן. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִייָה וּפְלִיג. לְפִיכָךְ אִם אָֽכְלָה חִיטִּין שֶׁהֵן רָעוֹת לָהּ הֲרֵי זוֹ פְטוּרָה. 10a שִׁינָּת וְאָֽכְלָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. מַהוּ שִׁינָּת וְאָֽכְלָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. הָֽיְתָה קוּפָּתוֹ מוּשְׁפֶּלֶת לַאֲחוֹרָיו בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּפָֽשְׁטָה פָרָה אֶת פִּיהָ וְאָֽכְלָה מִמֶּנָּהּ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. סוֹג שֶׁנָּתוּן בְּפֶתַח הֶחָנוּת חֶצְיוֹ מִבִּפְנִים וְחֶצְיוֹ מִבַּחוּץ וּפָֽשְׁטָה פָרָה אֶת פִּיהָ וְאָֽכְלָה מִמֶּנָּהּ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
היתה קופתו וכו'. לאו שאכלה מידי דשינוי אלא ששינתה מכדרכה באכילה שדרך הבהמה לאכול מן השוק והיא פשטה פיה ואכלה מתוך הקופה שהיתה מופשלת לאחוריו אע''פ שהיה בר''ה משלם נ''ש דהקופה הוי כחצר הניזק:
כיני מתניתא שקפצו. ר' יוחנן הוא דמכריע שכך צריך לשנות במתני' בדוקא אבל נפלו לא בדא אמרו שהוא בכלל חיוב:
אית תנויי תנו שנפלו. אפילו נפלו נמי חייב ואף על גב שאונס הוא שאינן דרכן בנפילה סבירא ליה להאי תנא מכיון דפשע בזה שהניחן על ראש הגג ודרכן לקפוץ הוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס וחייב וקפצו דנקט אורחא דמילתא קתני:
גמ' אית תנויי תני שקפצו. דוקא קפצו שדרכן בכך:
ואכלה ממנה. ומן החציו שמבפנים התחילה לפיכך משלם נ''ש על הכל ואפי' על חציו שהיה מבחוץ הואיל כי נקטה בחד רישא גריר אידך בתרה כמאן דמנח כולה בפנים דמי:
סוג. של תבואה קשור וארוך:
שינת ואכלה. הכי קתני בתוספתא ומפרש לה מהו שינת ואכלה דהא כל מידי דשינוי תולדה דקרן הוי ואמאי משלם נ''ש:
והתני ר' חייא. בתוספתא ופליג על רב דקתני על מתני' משלם מה שנהנית לפיכך אם אכלה חיטין שהן רעות ומזיקות לה הרי זה פטורה שאינה ראיות להאכילה אלמא בדבר הראוי לה משערינן:
אכלה שעורים משלם תבן. מה שנהנית דקתני במתני' מפרש לה וקסבר רב דאע''ג דאכלה שעורין והן ראויות לה אפ''ה אינו משלם אלא תבן לפי שיכול לומר לו לא היה רצוני להאכילה אלא תבן:
תיפתר. פתח החנות דמתני' לאו שאכלה אותה הבהמה שעברה ברחבה מפתח החנות אלא הב''ע בחמור שהיה עובר ברחבה והיה טעון גדיים וראשן היתה כלפי פתח החנות ובשעת עברתן לא היו צריכין אלא לפשוט צואריהן ולאכול דהוי שן בר''ה דכאורחייהו הוי ולפיכך אינה משלמת אלא מה שנהנית:
מאי כדון. השתא האיך מפ' לה רב:
גמ' עקמה צוארה. הא דקתני מצידי הרחבה מפרש רב שהיתה עומדת בתוך הרחבה ועקמה צוארה כלפי צידי הרחבה ואכלה ומשלמת מה שהזיקה. והא תנינן מפתח החנות. וע''כ לא משכחת לה אלא כשעקמה ראשה ואכלה דהא פתח החנות לאו בתוך הרחבה הוא ואפ''ה קתני משלמת מה שנהנית:
הלכה: הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּֽפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגַּג כול'. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שֶׁקָּֽפְצוּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שֶׁנָּֽפְלוּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. שֶׁקָּֽפְצוּ. נָֽפְלוּ לֹא בְדָא.
Pnei Moshe (non traduit)
היתה קופתו וכו'. לאו שאכלה מידי דשינוי אלא ששינתה מכדרכה באכילה שדרך הבהמה לאכול מן השוק והיא פשטה פיה ואכלה מתוך הקופה שהיתה מופשלת לאחוריו אע''פ שהיה בר''ה משלם נ''ש דהקופה הוי כחצר הניזק:
כיני מתניתא שקפצו. ר' יוחנן הוא דמכריע שכך צריך לשנות במתני' בדוקא אבל נפלו לא בדא אמרו שהוא בכלל חיוב:
אית תנויי תנו שנפלו. אפילו נפלו נמי חייב ואף על גב שאונס הוא שאינן דרכן בנפילה סבירא ליה להאי תנא מכיון דפשע בזה שהניחן על ראש הגג ודרכן לקפוץ הוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס וחייב וקפצו דנקט אורחא דמילתא קתני:
גמ' אית תנויי תני שקפצו. דוקא קפצו שדרכן בכך:
ואכלה ממנה. ומן החציו שמבפנים התחילה לפיכך משלם נ''ש על הכל ואפי' על חציו שהיה מבחוץ הואיל כי נקטה בחד רישא גריר אידך בתרה כמאן דמנח כולה בפנים דמי:
סוג. של תבואה קשור וארוך:
שינת ואכלה. הכי קתני בתוספתא ומפרש לה מהו שינת ואכלה דהא כל מידי דשינוי תולדה דקרן הוי ואמאי משלם נ''ש:
והתני ר' חייא. בתוספתא ופליג על רב דקתני על מתני' משלם מה שנהנית לפיכך אם אכלה חיטין שהן רעות ומזיקות לה הרי זה פטורה שאינה ראיות להאכילה אלמא בדבר הראוי לה משערינן:
אכלה שעורים משלם תבן. מה שנהנית דקתני במתני' מפרש לה וקסבר רב דאע''ג דאכלה שעורין והן ראויות לה אפ''ה אינו משלם אלא תבן לפי שיכול לומר לו לא היה רצוני להאכילה אלא תבן:
תיפתר. פתח החנות דמתני' לאו שאכלה אותה הבהמה שעברה ברחבה מפתח החנות אלא הב''ע בחמור שהיה עובר ברחבה והיה טעון גדיים וראשן היתה כלפי פתח החנות ובשעת עברתן לא היו צריכין אלא לפשוט צואריהן ולאכול דהוי שן בר''ה דכאורחייהו הוי ולפיכך אינה משלמת אלא מה שנהנית:
מאי כדון. השתא האיך מפ' לה רב:
גמ' עקמה צוארה. הא דקתני מצידי הרחבה מפרש רב שהיתה עומדת בתוך הרחבה ועקמה צוארה כלפי צידי הרחבה ואכלה ומשלמת מה שהזיקה. והא תנינן מפתח החנות. וע''כ לא משכחת לה אלא כשעקמה ראשה ואכלה דהא פתח החנות לאו בתוך הרחבה הוא ואפ''ה קתני משלמת מה שנהנית:
משנה: הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּֽפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגַּג וְשִׁיבְּרוּ אֶת הַכֵּלִים מְשַׁלְּמִין נֶזֶק שָׁלֵם מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוּעָדִין. כֶּלֶב שֶׁנָּטַל אֶת הַחֲרָרָה וְהָלַךְ לוֹ לְגָדִישׁ אָכַל אֶת הַחֲרָרָה וְהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ עַל הַחֲרָרָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְעַל הַגָּדִישׁ מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.
Pnei Moshe (non traduit)
ועל הגדיש משלם ח''נ. דהוי כצרורות:
על החררה משלם נזק שלם. דהוי שן ברשות הניזק וכדמסיק בבבלי בגדיש של בעל החררה:
החררה. עוגה שנאפית על גבי גחלים ופעמים שהגחלים נשארים עליה:
מתני' מפני שהן מועדין. לקפוץ וברשות הניזק מיירי דתולדה דרגל היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source