Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 6b
משנה: מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הָעִיר עֲשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה וְהֶחָרוּב וְהַשִּׁיקְמָה חֲמִשִּׁים אַמָּה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר כָּל אִילַן סְרָק חֲמִשִּׁים אַמָּה. אִם הָעִיר קָֽדְמָה קוֹצֵץ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים. וְאִם הָאִילָן קָדַם קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמִים. סָפֵק זֶה קָדַם וְזֶה קָדַם קוֹצֵץ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים. מַרְחִיקִין גּוֹרֶן קְבוּעָה מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה. לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם גּוֹרֶן קְבוּעָה בְתוֹךְ שֶׁלּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה לְכָל רוּחַ. 6b מַרְחִיק מִנְּטִיעוֹתָיו שֶׁל חֲבֵירוֹ וּמִנִּירוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק.
Traduction
Les arbres doivent être éloignés de la ville à la distance de 25 coudées (38)Une place libre devant la ville sert à l'orner.; le caroubier (39)''Comme équivalent arabe indiqué par Maïmonide, les éditions de son commentaire sur la Mishna ont à tort ''''RV; le ms. De Londres (Oriental manuscrits, n° 2391) a KRWV.'' et le sycomore (40)Maïmonide rend ce mot par le terme GMYD doivent en être éloignés de 25 coudées. Abba Saül dit: tout arbre qui ne porte pas de fruits, doit en être éloigné à 50 coudées. Si la ville a été construite avant la plantation de l’arbre, celui qui l’a planté est tenu de le couper sans recevoir un dédommagement. S’il a planté l’arbre avant la construction de la ville, il doit le couper; mais il peut se faire payer la valeur. Si l’on ne sait pas lequel des deux est le plus ancien, on coupe l’arbre, sans être tenu d’en payer la valeur. La grange fixe (où l’on vanne le blé avec une pelle) doit être éloignée de la ville à la distance de 50 coudées. Il ne faut pas établir une grange pareille chez soi, si l’on ne possède pas les alentours jusqu’à la distance de 50 coudées. On doit l’éloigner des plantes de son voisin et de sa terre labourée, à la distance nécessaire pour ne pas lui causer de dommage.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מרחיקין את האילן מן העיר. לפי שנוי הוא לעיר כשיש מקום מרחב לפניה:
והחרוב והשקמה. שענפיהן מרובי' חמשים אמה:
כל אילן סרק. מפני שהוא גנאי לעיר ואין הלכה כאבא שאול:
ונותן דמים. מי שהעיר שלו או בני העיר כולן נותנין דמים לבעל האילן:
ספק. קוצץ ואינו נותן דמים דכיון דדינא הוי דבין זה קדם ובין זה קדם קוצץ ולאח' שיקצוץ אמרינן ליה לבעל האילן זיל אייתי ראיה שהאילן קדם ושקול:
גורן קבוע. גורן שיש בו כרי גדול שזורין אותו ברחת קרוי גורן קבוע ושאין הכרי גדול ואין בו לזרות המוץ ברחת אלא הרוח מנשבת בכרי והמוץ נדף מאיליו קרוי גורן שאינו קבוע ובכזה שהיזק מיעט הוא לא חשו לחייבו להרחיק:
חמשים אמה. מפני המוץ שמזיק את בני העיר כשהוא זורה:
מרחיק מנטיעותיו של חבירו. מה טעם קאמר מה טעם לפי שצריך להרחיק מנטיעותיו ומנירו של חבירו בכדי שלא יזיק המוץ לנטיעתו ולנירו לפי שנעשה זבל ומייבש את הנטיעות ומקלקל את הניר. ניר חרישה שחורשין בימות הקיץ כדי שימותו שרשי הקוצי' והעשבים:
משנה: מַרְחִיקִין אֶת הַמִּשְׁרָה מִן הַיָּרָק וְאֶת הַכְּרֵישִׁין מִן הַבְּצָלִים וְאֶת הַחַרְדָּל מִן הַדְּבוֹרִים. רִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בַּחַרְדָּל.
Traduction
La place dans laquelle on fait la macération du lin doit être éloignée de la verdure; il faut éloigner les poireaux des oignons et la moutarde des abeilles. R. Yossé permet de planter la moutarde près des abeilles (sans craindre de leur nuire).
Pnei Moshe non traduit
מתני' את המשרה. מקום ששורין בו פשתן ומפסיד את הירק הסמוך לו:
ואת הכרישין. שהן מזיקין להבצלים הסמוכין להן:
ואת החרדל מן הדבורים. שהוא מפסיד את הדבש ועושה אותו חריף וחד:
ר' יוסי מתיר בחרדל. לפי שיכול לומר לו עד שאתה אומר לי הרחק חרדל מן דבוריי הרחק אתה דבוריך מחרדלי מפני שבאות ואוכלות פרחי חרדלי:
משנה: מַרְחִיקִין אֶת הַנְּבֵילוֹת וְאֶת הַקְּבָרוֹת וְאֶת הַבּוּרְסְקִי מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה וְאֵין עוֹשִׂין בּוּרְסְקִי אֶלָּא לְמִזְרַח הָעִיר. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לְכָל רוּחַ הוּא עוֹשֶׂה חוּץ מִמַּעֲרָבָה וּמַרְחִיק חֲמִשִּׁים אַמָּה.
Traduction
Les cadavres des animaux, les tombeaux et la tannerie, doivent être éloignés de la ville à la distance de 50 coudées. On n’établit de tanneries que du côté Est de la ville (41)Le vent de ce côté, dit Rashi, n'est pas assez violent pour emporter la mauvaise odeur à la ville.. R. aqiba dit: On peut établir la tannerie de tous les côtés de la ville, à la distance de 50 coudées, excepté du côté Ouest (dont le vent est plus vif).
Pnei Moshe non traduit
מתני' את הנבילות ואת הקברות. מפני ריח רע:
הבורסקי. מקום עיבוד העורות:
אלא למזרח העיר. מפני שרוח מזרחית חמה וכשאינה באה לפורענות אינה קשה אלא מנשבת בנחת וממעט' היזק הריח ואינו מביאו להעיר:
לכל רוח הוא עושה. ומרחיק חמשים אמה חוץ מן המערבה שאינו עושה כל עיקר מפני שמתפללין ועומדין לצד אותו הרוח ששכינה במערב ואין הלכה כר' עקיבה דשכינה בכל מקום:
הלכה: מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הָעִיר כול'. מִשֵּׁם שֶׁעוֹמֵד וּמַאֲפִיל אוֹ מִשֵּׁם שֶׁנִּיאוֹ רַע. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. הָיָה עוֹמֵד בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. אִין תֵּימַר מִשֵּׁם שֶׁעוֹמֵד וּמַאֲפִיל. בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ מוּתָּר. וְאִין תֵּימַר מִשֵּׁם שֶׁנִּיאוֹ רַע. אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ אָסוּר.
Traduction
Le précepte ''d’éloigner les arbres de la ville'' a-t-il pour motif que l’arbre donne de l’obscurité (par le feuillage), ou est-ce parce que l’oscillation de ses branches nuit (aux alentours)? Qu’importe entre ces 2 raisons (dont chacune justifie l’éloignement)? Il y a une différence de décision pour le cas où quelqu’un plante un arbre chez lui: si le premier motif cause la défense, il sera permis de planter cet arbre; mais si c’est le second motif, l’arbre sera défendu.
Pnei Moshe non traduit
גמ' משם. בעיא מ''ט דמרחיקין את האילן מן העיר אי משום שענפיו מרבין את הצל ועומד ומאפיל לבני העיר או משום שניאו רע אין זה לנוי ואינו יפה לעיר כשאין לה מקום פנוי סביבותיה א''נ בניחותא דהש''ס מפרש להמתני' משום הני טעמי:
מה מפקה מביניהון. מאי בינייהו בין הני טעמי:
היה עומד בתוך שלו. אם השדה סביבות האילן של בעל האילן הוא ליכא טעמא דעומד ומאפיל ואי אמרי' דטעמא מפני שאין נוי לעיר אפילו עומד בתוך שלו אסור וצריך להרחיק:
הלכה: מַרְחִיקִין אֶת הַמִּשְׁרָה כול'. תַּנֵּי. מַרְחִיקִין אֶת הַבָּצֶלֶת מִן הַכְּרֵישִׁין. וְרִבִּי לָֽעְזָר בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר דּוֹסַאי. מִגַּו אִילֵּין מַתְנִיתָא. כְּשֵׁם שֶׁזֶּה מַרְחִיק זֶה מִזֶּה כָּךְ זֶה מַרְחִיק זֶה מִזֶּה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. מִפְּנֵי שֶׁפִּי הַדְּבוֹרִים חַד וּמַחֲרִיבוֹת הַדְּבַשׁ.
Traduction
On a enseigné: on devra éloigner les oignons des plants de porreaux (pour ne pas leur nuire); mais R. Eléazar b. R. Simon permet de les laisser à côté. R. Jacob b. Dossaï dit au contraire (que le préopinant n’est pas en opposition avec la Mishna, qui s’exprime à l’inverse): des termes mêmes de ces divers enseignements il résulte la réciprocité d’interdit, et comme il faut éloigner les porreaux des oignons, il faut de même éloigner les oignons des porreaux (44)En fait, le sol sera au premier occupant, et le nouvel arrivant devra se tenir à une distance telle qu'il ne nuise pas au voisin.. – Il faut aussi ''éloigner la moutarde des abeilles''; car, dit R. Abahou au nom de R. Yossé b. Hanina, les abeilles en butinant dans ce voinage contractent un mauvais goût, et en touchant ensuite le miel elles le gâtent.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בברייתא:
מרחיקין את הבצלים מן הכרישין. דס''ל להאי תנא דבצלים מזיקין את הכרישין ואם בעל הכרישין קדם צריך זה להרחיק הבצלין מהן:
ור' לעזר בר''ש מתיר. בבצלים לכרישין דס''ל כתנא דמתני' דהכרישין הוא דמזיקין הן להבצלים:
מגו אילין מתני'. ר' יעקב ס''ל דלא פליג ת''ק דברייתא אתנא דידן והלכך קאמר דמתוך אלו מתניתן מהמשנה והברייתא אנו למדין דכשם שזה מרחיק זה מזה הכרישין מן הבצלים כך זה וכו' דשניהם מזיקין זה את זה וכל אחד שקדם באחד מהן צריך השני להרחיק ממנו כשירצה לזרוע מין השני שהוא מזיק לזה:
מפני שפי הדבורים חד. מילתיה דת''ק במתני' בחרדל מן הדבורים מפרש לפי שהדבורים באין ואוכלין את החרדל ונעשה פיהן חד והן אוכלות את הדבש ומחריבות ומפסידות אותו לפיכך ס''ל דבעל החרדל הוא דמזיק לבעל הדבורי' וצריך להרחיק:
הלכה: מַרְחִיקִין אֶת הַנְּבֵילוֹת כול'. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַד מָקוֹם שֶׁעוֹשֶׂה גֶלֶד. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. עַד מָקוֹם שֶׁעוֹמֵד וּמֵרִיחַ. וְתַנֵּי כֵן. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. לְכָל רוּחַ הוּא עוֹשֶׂה וּמַרְחִיק חוּץ מִמַּעֲרָבָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא תְדִירָה. רִבִּי מָנָא הֲוָה מְהַלֵּךְ עִם מוּכֵּי שְׁחִין. אֲמַר לֵיהּ אָביֹי. לָא תַּהֲלוֹךְ מִמְּדִינְחֵיהּ אֶלָּא מִמַּעֲרָבֵיהּ.
Traduction
L’extension accordée par R. aqiba, dit R. Abahou au nom de R. Yohanan, est applicable jusqu’à la place même (de la tannerie) où l’on prépare les peaux. A l’école de R. Yanaï on a enseigné que l’obligation de s’éloigner ''à 50 coudées de tous côtés'' est applicable à l’endroit où le vent cesse d’avoir un effet pernicieux. En effet, on a enseigné (43)Tossefta, ch. 1.: R. aqiba permet d’établir la tannerie de tous les côtés de la ville, à distance; mais du côté de l’ouest, c’est tout à fait interdit, en raison de la fréquence du vent. Comme R. Mena marchait à côté d’un lépreux, Abayé lui recommanda de ne pas aller à l’est de cet homme, car le vent d’Ouest fréquent lui communiquerait la lèpre, mais de marcher à l’ouest du malade.
Pnei Moshe non traduit
גמ' עד מקום שעושה גלד. אדר''ע קאי דקאמר לכל רוח הוא עושה ומפרש לה דעד כמה עושה הבורסקי לכל רוח עד מקום שנעשו העורות כמין גלד והוא מלשון דקיימי גילדי גילדי ובערוך פי' גילד בלשון ערבי עב. וכלומר דשוב אין מעלה ריח רע ואפי' הוא בתוך נ' אמה:
עד מקום שעומד ומריח. כלומר דקסברי דהא דקאמר ר''ע ומרחיק נ' אמה אריש דבריו קאי לכל רוח הוא עושה ובלבד שירחיק עד מקום שיכול הרוח לבא לעיר והוא שיעור חמשים אמה חוץ ממערבה שאינו עושה כל עיקר:
ותני כן. בתוספתא בהדיא בפ''ק:
ר''ע אומר לכל רוח הוא עושה ומרחיק. חמשים אמה:
חוץ מן המערבה מפני שהיא תדירה. ברוחות ומנשבת תדיר:
לא תהלוך ממדינחיה. לפי שרוח מערבית מנשבת תדיר ויזיק לך רוח שבא מן המוכה שחין שהוא למערב שלך אלא תלך ממערבו ורוח תדירה לא תהא מנשבת עליך ממנו:
Baba Batra
Daf 7a
משנה: אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ קוֹצֵץ מְלֹא מַרְדֵּעַ עַל גַּבֵּי הַמַּחֲרֵישָׁה. הֶחָרוּב וְהַשִּׁיקְמָה כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת. בֵּית הַשְּׁלָחִין כָּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר כָּל אִילַן סְרַק כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת. אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים קוֹצֵץ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַגָּמָל עוֹבֵר בְּרוֹכְבוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר טָעוּן פִּשְׁתָּן אוֹ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלוֹת מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה.
Traduction
Si un arbre penche dans le champ du voisin, le maître du champ peut couper de ses branches tout ce qui met obstacle à la marche des bœufs et de ce qu’il faut pour labourer le champ; si c’est un caroubier ou un sycomore, le maître du champ peut couper en droite ligne (47)Littéralement: selon le poids (du fil à plomb). tout ce qui se trouve au-dessus de son champ; si c’est un champ que l’on arrose avec de l’eau des sources, on peut couper de tous les arbres en droite ligne ce qui se trouve au-dessous du champ (48)Leur ombre, dit Rashi, est nuisible à ces sortes de champs. Abba Saül dit: Si c’est un arbre quelconque qui ne porte pas de fruits, on peut couper en droite ligne tout ce qui se trouve au-dessus du champ. Si un arbre étend ses branches sur la voie publique, on est obligé d’en couper jusqu’à une hauteur telle qu’un homme monté sur un chameau puisse passer. R. Juda indique la hauteur d’un chameau chargé de filasse, ou des faisceaux de branches. R. Simon dit de couper tous les arbres en droite ligne, pour éviter que le branchage, formant tente, ne soit une cause de propagation d’impureté (49)Si un fragment de mort se trouvait au-dessous, tous les passants seraient contaminés et considérés comme impurs..
Pnei Moshe non traduit
מתני' אילן שהוא נוטה לתוך שדה חבירו קוצץ. הענפים עד גובה מלא מרדע ע''ג המחרישה שלא יעכבהו מלהוליך מחרישתו שם. מרדע מלמד הבקר:
החרוב והשקמה. שצלן מרובה וקשה לשדה:
כנגד המשקולת. הוא חוט שבוני החומה תולין בה משקולת של אבר וכלומר קוצץ כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר של שדהו:
בית השלחין. היתה שדה חבירו בית השלחין והיא ארץ שצריכה תמיד להשקות אותה:
כל האילן. אפי' אינו חרוב ושקמה קוצץ כנגד המשקולת מפני שהצל רע לבית השלחין:
אבא שאול. ארישא קאי דקאמר ת''ק קוצץ מלא המרדע ואפי' הוא אילן סרק חוץ מחרוב ושקמה ואמר ליה אבא שאול כל אילן סרק שאינו עושה פירות קוצץ כנגד המשקולת ואין הלכה כאבא שאול:
אילן שהוא נוטה לרשות הרבים קוצץ. את הענפים התחתונים כדי שיכול גמל להיות עובר עם רוכבו:
גמל טעון פשתן. ואין צריך לקוץ כדי גמל ורוכבו דרוכב גחין וחליף תותיה:
מפני הטומאה. שמא יאהילו הענפים על כזית מן המת וכיוצא בה ויטמא האדם העובר שם והלכה כת''ק בלבד:
משנה: 7a מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה וְהֶחָרוּב וְהַשִּׁיקְמָה חֲמִשִּׁים אַמָּה בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִן הַצַּד. אִם הַבּוֹר קָדַם קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמָיו וְאִם הָאִילָן קָדַם לֹא יָקוֹץ. סָפֵק זֶה קָדַם וְסָפֵק זֶה קָדַם לֹא יָקוֹץ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁהַבּוֹר קָדַם אֶת הָאִילָן לֹא יָקוֹץ שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. לֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ ד̇ אַמּוֹת אֶחָד גְּפָנִים וְאֶחָד כָּל אִילָן. הָיָה גָדֵר בֵּינְתַּיִים זֶה סוֹמֵךְ לְגָדֵר וְזֶה סוֹמֵךְ לְגָדֵר. הָיוּ שָׁרָשִׁיו יוֹצְאִין לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ מַעֲמִיק ג̇ טְפָחִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעֲכֵּב אֶת הַמַּחֲרֵישָׁה. הָיָה חוֹפֵר בּוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה קוֹצֵץ וְיוֹרֵד וְהָעֵצִים שֶׁלּוֹ.
Traduction
Un arbre doit être éloigné du puits du voisin à la distance de 25 coudées (45)Cf. (Sheviit 1, 2).; le caroubier et le sycomore doivent en être éloignés de 50 coudées, soit que l’arbre et le puits se trouvent au même niveau, soit que l’un se trouve à un niveau plus élevé que l’autre. Si le puits a été creusé avant la plantation de l’arbre, celui qui l’a planté doit le couper, et le propriétaire du puits lui paye la valeur de l’arbre; si l’arbre est plus ancien, on n’est pas obligé de le couper. S’il a des doutes sur la date relative de l’arbre et du puits, on n’est pas obligé de le couper. R. Yossé dit: quand même le puits serait plus ancien que l’arbre, celui qui l’a planté n’est pas obligé de le couper; car il a le droit de planter chez lui, comme son voisin peut creuser dans son domaine. Il ne faut pas planter un arbre près du champ de son voisin, à moins de laisser un intervalle de 4 coudées (46)De cette façon, lorsqu'il cultivera son champ avec la charrue, autour de l'arbre, il ne s'expose pas à entrer dans le champ voisin.. Cela s’applique aux vignes ainsi qu’à tout arbre. S’il y a une haie entre les deux champs, chacun des deux voisins peut planter jusqu’à la haie. Si les racines d’un arbre s’étendent dans le champ du voisin, le voisin peut les couper, jusqu’à la profondeur de 3 palmes, pour qu’elles n’arrêtent pas la charrue. S’il vaut creuser dans son champ un puits, ou une fosse, ou une grotte, il peut couper les racines plus profondément et garder le bois pour lui.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ובחרוב ובשקמה חמשים אמה. לפי ששרשיהן מרובין.
בין מלמעלן. שאחד מהן מלמעלה בגובה שפוע הר והשני בשפולו:
בין מן הצד. בקרקע שוה:
ונותן דמים. דכיון דברשות נטע שאינו מזיק עד זמן גדול לא חייבוהו חכמים לקוץ בלא דמים בשביל היזיקא דיחיד:
וזה נוטע בתוך שלו. ובעת שנטע אינו מזיקו ואינו אלא נזק הבא מאיליו לאחר זמן והלכה כר' יוסי:
סמוך לשדה חבירו. בין שדה אילן בין שדה לבן:
ארבע אמות. כדי עבודת הכרם שכשיחרוש את אילנותיו לא יהא צריך להכניס מחרישתו לתוך שדה חבירו:
א' גפנים וא' כל האילנות. וה''מ בא''י אבל בחוץ לארץ שמחרשתן קצרה בין גפנים לגפנים ובין אילנות לאילנות שתי אמות בין גפנים לאילנות או לשדה לבן ד' אמות:
וזה סומך לגדר. בכל מקום:
מעמיק. בעל השדה שלשה טפחים וקוצצן ואינו חושש שמא ייבש האילן של חבירו שזה בתוך שלו הוא חופר כדי שלא יעכבו את המחרישה שלו:
היה. בעל השדה חופר בור ושיח ומערה ומצא שרשיו של אילן חבירו קוצץ ויורד והעצים שלו ודוקא אם המקום שחופר רחוק הוא מן האילן ששה עשר אמה אבל בתוך י''ו אמות העצים הם של בעל האילן דעד ששה עשר אמות מינק ינקי מן האילן טפי לא ינקי:
הלכה: מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן כול'. לֹא יִטַּע אָדָם כול'. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. מִפְּנֵי שֶׁיִּישׁוּב הָעוֹלָם בַּבּוֹרוֹת. שִׁמְעוֹן בַּר וָוה אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי יוֹסֵי לְרַבָּנִין. כְּמָה דְאִית לְכוֹן יִישׁוּב הָעוֹלָם בַּבּוֹרוֹת אוּף אֲנָא אִית לִי יִישׁוּב הָעוֹלָם בָּאִילָנוֹת.
Traduction
Les rabbins prescrivent de ''couper l’arbre planté près du puits''; car, dit R. Jacob b. Idi au nom de R. Josué b. Levi, ils allèguent pour motif que l’existence du monde tient à celle des puits (comme ils sont indispensables, il faut sacrifier en ce cas l’arbre). Simon b. Aha dit au nom de R. Yohanan: R. Yossé (qui permet de laisser subsister l’arbre en ce cas) réplique aux autres sages que s’ils attribuent l’existence du monde à la présence des puits, il est d’avis de rattacher aussi l’existence du monde aux arbres (ils concourent aussi à la vie de l’humanité).
Pnei Moshe non traduit
גמ' טעמון דרבנן כשהבור קדם קוצץ מפני שישוב העולם הוא בבורות ואי אפשר בלא בורות:
אוף אנא אית לי. דיש ישוב העולם ג''כ באילנות וכשם שזה חופר בתוך שלו כך זה נוטע בתוך שלו:
[רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין שָׁרָשִׁים לְעִנְייַן הַבִּיכּוּרִים כְּלוּם.] אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְיֵאוּת אָמַר. שֶׁאִים אוֹמֵר שָׁרָשִׁין עִיקָּר הֵן לַבִּיכּוּרִים לֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לְהָבִיא בִיכּוּרִים מֵעוֹלָם. מִפְּנֵי שֶׁשָּׁרָשִׁין שֶׁלָּזֶה יוֹצְאִין לְתוֹךְ שָׁרָשָׁיו שֶׁלָּזֶה וְשֶׁלָּזֶה בְשֶׁלָּזֶה. לְפוּם כֵּן אָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין שָׁרָשִׁים לְעִנְייַן בִּיכּוּרִים כְּלוּם.
Traduction
Si l’on a greffé, est-il dit, un plant d’un voisin sur son propre arbre, on n’apportera pas au Temple les prémices des fruits d’un tel plant (50)(Bikurim 1, 1).. Sur quoi, l’on a enseigné qu’on offrira les prémices si la greffe a été autorisée par le voisin; selon R. Yossé, au nom de R. Amé, il faut que cette autorisation soit donnée pour toujours non pour un moment; selon R. Yona, au contraire, même l’autorisation momentanée suffit, invoquant à l’appui de cet avis les termes de notre présente Mishna qui dit: ''s’il veut creuser dans son champ un puits, ou une fosse, ou une grotte, il peut couper les racines profondément et garder le bois pour lui''. Or, ce dernier point, de ''garder le bois'', indique une autorisation momentanée. Que réplique à cela R. Yossé? Selon lui, il y a une distinction à établir, en ce que les racines ont toujours l’habitude de se déplacer après être coupées; c’est donc pour toujours, à l’encontre de la greffe, et par suite les racines n’influent pas sur la règle des prémices. Et c’est bien raisonné, fut-il ajouté, car si cette question était essentielle pour l’offre des prémices, personne ne pourrait les apporter au Temple, puisqu’il y a échange continuel entre les racines d’un tel avec celles de tel autre, et réciproquement; voilà pourquoi, dit R. Yassa au nom de R. Yohanan, la question des racines n’influe en rien sur les prémices.
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' יוסי ויאות אמר. התם אמה דתנינן בריש מס' ביכורים קאי דגרסי' התם אמתני' וכן המבריך מתוך של יחיד וכו' לתוך שלו אינו מביא. תני אם הבריך ברשות מביא וקורא ר' יוסי בשם ר' אמי והוא שנתן לו רשות לעולם הא לשעה לא ר' יונה בשם ר' אימי אפי' לשעה חייליה דר' יונה מן הדא היה חופר בור ושיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו ועצים לא לשעה הן מה עבד לה ר' יוסי שרשים שדרכן להחליף לעולם מכיון שדרכן להחליף לעולם הן. כלומר דר' יונה היה רוצה לאתויי סייעתיה מדקתני העצים שלו של בעל השדה א''כ לא הוי אלא כמי שנתן לו רשות לפי שעה שיטע סמוך אצל שדהו ושיהו שרשי אילן נכנסין בתוך שלו שהרי הוא קוצצן וא''כ ש''מ דאפי' רשות לשעה מהני וכן לענין ביכורים דמסתמא בעל האילן מביא ביכוריו של האילן ואע''פ ששרשיו יוצאים בתוך של חבירו ויש לו רשות לקצצן מ''מ כיון דנתן לו רשות אפי' הוא לשעה הוי כשלו. מה עבד לה ר' יוסי. ומשני שאני שרשים מהברכה דהשרשים הואיל ודרכן להחליף לאחר שנקצצו חוזרין ומחליפין לעולם א''כ הוי כנתן לו רשות לעולם משא''כ בהברכה. שמעינן דהשרשים שיוצאין לתוך שדה חבירו אינה כלום לומר שזה אינו מביא ביכורים לפי שהשרשים אינם עיקר לדין דביכורים. והיינו דקאמר הכא ויאות אמר שאין השרשים היוצאין לשדה חבירו מזיקים לביכורים שלא יוכל זה להביא שאם אתה אומר שהשרשים הם עיקר לעיכוב הביכורים א''כ אין לך אדם שיביא ביכורים לעולם כדמפרש ואזיל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source