Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 4a
משנה: לֹא יַעֲמִיד אָדָם תַּנּוּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עַל גַּבָּיו גּוֹבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. הָיָה מַעֲמִידוֹ בָעֲלִייָה עַד שֶׁיְּהֵא תַחְתָּיו מַעֲזֵיבָה ג̇ טְפָחִים וּבְכִירָה טֶפַח. וְאִם הִזִּיק מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיק. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא אָֽמְרוּ כָל הַשִׁיעוּרִים הָאֵילּוּ אֶלָּא שֶׁאִם הִזִּיק יְהֵא פָטוּר מִלְּשַׁלֵּם.
Traduction
Il ne faut pas ériger un four dans la maison (21)Le feu qui y brûle peut allumer la charpente de la maison., à moins qu’il y ait entre le four et le plafond un intervalle libre de 4 coudées (22)Cet écart suffit comme préservatif.. Si l’un veut mettre le four à l’étage supérieur, il faut que le plancher au-dessous du four soit couvert d’un enduit de 3 palmes d’épaisseur (23)Sans compter, ajoute le commentaire, qu'au-dessus du four il devra rester un espace libre de 4 coudées, qui le sépare du toit.. Si un petit fourneau est placé à l’étage supérieur, il suffit que le plancher de soutien soit couvert d’un enduit de l’épaisseur d’un palme. Quoiqu’on ait observé toutes ces mesures, si l’on a causé un incendie, on doit payer le dommage. R. Simon dit: on n’a prescrit ces mesures que pour acquitter de tout dommage ultérieur celui qui les observe.
Pnei Moshe non traduit
מתני' גובה ארבע אמות. חלל מפי התנור עד התקרה כדי שלא יאחוז האור בתקרה:
עד שיהא תחתיו מעזיבה. טיח של טיט ג' טפחים שלא תבער תקרה תחתונה של עלייה ועל גבה גובה ארבע אמות:
ובכירה. שהיא עשויה ששופתין קדירה על חללה ואין עושין בתוכה היסק גדול כמו שעושין לתנור בטפח סגי:
ואם הזיק. אחר שהיו שם כל השיעורים הללו משלם מה שהזיק ואע''פ כן מעכבין עליו בכל שיעורים הללו שמא ידליק בתיהם ולא יהיה לו במה לשלם ואין הלכה כר''ש:
הָדָא דְתֵימַר. בְּרֵיחַיָּא דְתַמָּן. 4a בְּרַם בְּרֵיחַיָּא דִידָן שְׁלֹשָׁה מִן הָאִיצְטְרוֹבִיל שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הַקֶּלֶת. וְאֶת הַתַּנּוּר ג̇ מִן הַכִּלְייָא שֶׁהֵן ד̇ מַן הַשָּׂפָה. רִבִּי יוּדָן בֶּן פָּזִי אָמַר. מִן הַשָּׂפָה הַחִיצוֹנָה וְלִפְנִים. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. מִן הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ. הָיָה עָשׂוּי כְּשׁוֹבָךְ מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עַד שֶׁתְּהֵא תַחְתָּיו מַעֲזֵיבָה ג̇ טְפָחִים וּבְכִירָה טֶפַח. וְכִירָה לֹא כְמִין שׁוֹבַךְ הִיא עֲשׂוּיָה. וְתֵימַר. בֵּין מִלְּמַעֲלָן בֵּין מִלְּמַטָּן טֶפַח. וָכָא בֵּין מִלְּמַעֲלָן בֵּין מִלְּמַטָּן ג̇ טְפָחִים.
Traduction
L’écart prescrit par la Mishna pour la pose des pierres meulières est applicable aux moulins de Babylone (20)Là, le four est construit selon les indications de la Mishna.; mais pour les moulins de chez nous (en Palestine), l’écart sera de 3 palmes pour la pierre meulière supérieure, ce qui fait 4 palmes du pied de meule. – ''Il faut éloigner le four à la distance de 3 palmes de la cavité, soit à 4 palmes de l’extrémité de l’embouchure''. Selon R. Judan b. Pazi, on compte à partir du bord externe vers l’intérieur (sans compter les parois du four); selon les autres sages, on compte à partir du bord intérieur en allant au dehors (y compris les parois du four). Quelle sera la règle si le four est fait comme un pigeonnier (équilatéral)? On peut résoudre cette question à l’aide de ce que dit plus loin R. Juda (ou l’avis anonyme): ''Si l’un veut mettre le four dans l’étage supérieur, il suffit que le plancher de soutien soit couvert d’un enduit épais d’un palme''. Or, ce dernier four a certes la forme d’un pigeonnier, et pourtant la mesure de séparation d’un palme est aussi bien applicable au-dessus qu’au-dessous; de même ici, pour le four, soit en haut, soit en bas, la mesure de l’éloignement sera de 3 palmes.
Pnei Moshe non traduit
הדא דתימר. שיעור הרחקת הרחיים דקתני במתני':
בריחיים דתמן. של בבל שכך הוא עשוי לפי מנהגם:
ברם בריחיא דידן. של א''י הוא כאותו ששנינו בתוספתא ושל חמור שלשה מן האצטרובל שהן ארבעה מן הקלת אצטרובל הוא מושב הריחיים הקלת אפרכסת שמשימין בו התבוא' לטחון וטעמא דהרחקה מהני ריחיים משו' קלא הוא כדאמר התם:
מן השפה החיצונה ולפנים. צריך להרחיק שיעור המפורש במתני' ואין עובי הכותל מן המנין:
ורבנן אמרי מן השפה פנימית. ועובי הכותל מן החשבון דהא טעמא משום חום התנור הוא והשפה נחשבת כלחוץ:
היה עשוי. התנור כמין שובך שהוא שוה מלמעלה ולמטה:
מהו. אם בהרחקת שלשה טפחים סגי או דילמא לא אמרו שלשה טפחים מן הכלייא אלא דמשום דהיא רחבה טפח יותר מן התנור ואנן מהשפה חשבינן דהוא שוה לתנור וא''כ הרחקת ארבע טפחים בעינן:
נשמעינה מן הדא. דתנן במתני' דלקמן העמידו בעליה צריך שיהא מעזיבה תחתיו שלשה טפחים שלא יזיק חומו להבית ובכירה טפח. וגריס לה האי ש''ס דת''ק דהתם רבי יהודה הוא:
וכירה לא כמין שובך עשויה. שהרי שוה היא מלמעלה ולמטה ואפ''ה אמרי' בה דלעולם טפח סגי וה''נ שלשה טפחים ודקתני במתני' שהן ד' מן השפה לאו לענין הרחקה קאמר אלא לסימנא בעלמא קאמר לפי שהתנור עשוי כך ולעולם מהמעזיבה שלו הוא דחשבינן. א''נ כשובך שהוא עשוי כמין קדירה ופיה למעלה וכמו שהיו תנורים שלהם עשוין ובעי הש''ס אם בתנור כזה שמוציא חום הרבה צריך להרחיק מן הכלייא שהוא מעזיבה שלו יותר משלשה טפחים ופשיט ליה מן הכירה דג''כ כך עשויה היא ואפ''ה אין בה לעולם אלא כפי השיעור השנוי במשנה במעזיבה שלה וה''נ בתנור אע''פ שהוא עשוי כך בין מלמעלן בין מלמטן ג' טפחים כלומר בין אם נלך אחריו במה שהוא עשוי מלמעלן בין במלמטן לעולם שיער הרחקתו מן הכלייא שלשה טפחים:
Baba Batra
Daf 4b
משנה: לֹא יִפְתַּח אָדָם חֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִין וְשֶׁל צַבָּעִין תַּחַת אוֹצָרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְלֹא רֶפֶת בָּקָר. בֶּאֱמֶת בַּיַּיִן הִתִּירוּ אֲבָל לֹא רֶפֶת בָּקָר. חֲנוּת שֶׁבֶּחָצֵר יָכוֹל הוּא לְמַחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן מִקּוֹל הַנִּכְנָסִין וּמִקּוֹל הַיּוֹצְאִם. עוֹשֶׂה כֵלִים יוֹצֵא וּמוֹכֵר בְּתוֹךְ הַשּׁוּק אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְמַחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן מִקּוֹל הַפַּטִּישׁ וְלֹא מִקּוֹל הָרֵחַיִּם וְלֹא מִקּוֹל הַתִּינּוֹקוֹת.
Traduction
Il ne faut pas ouvrir une boutique de boulangerie ou de teinturerie, ni une étable, sous le grenier d’un autre individu. Le voisinage d’une boutique de boulangerie ou de teinturerie ne cause pas de dommage au vin, mais une étable est nuisible (24)''A cause de l'odeur; aussi, faut-il éloigner l'étable du vin de son voisin.''. Si un individu veut ouvrir une boutique dans la cour, le voisin peut l’empêcher, en disant: ''je ne pourrai pas dormir par le bruit de ceux qui entreront dans ta boutique et qui en sortiront''. Mais il peut y confectionner des objets pour les vendre dans la rue, et le voisin ne peut pas l’empêcher, sous prétexte de ne pouvoir pas dormir par le bruit du marteau, ou par celui de la meule, ou par celui des enfants.
Pnei Moshe non traduit
מתני' תחת אוצרו של חבירו. לפי שהחום מפסיד פירו' האוצר:
ביין התירו. ביין של ארץ ישראל התירו שהעשן היוצא מן החנות של נחתומין ושל צבעים אינו קשה לו אבל במקום שידוע שהחום מזיק ליין לא יפתח חנות של נחתומין וצבעין:
אבל לא רפת בקר. אפילו תחת יין של ארץ ישראל מפני שמפסיד ריח היין:
חנות שבחצר יכול. השכן שלו למחות בידו למכור שם שהוא אומר לו איני יכול לישן וכו' אלא עושה מלאכתו וכלים בחנותו ומוכר בשוק:
אבל אינו יכול למחות בידו וכו'. שהרי החזיק לעשות כן:
ולא מקול התינוקות. של בית רבן ואע''ג דקול הבא מחמת אחרים הוא לא מצי מחי משום יגדיל תורה ויאדיר ואם אינו מלמד התינוקות תורה אלא איזו אומנות או תשבורת וכיוצא באלו יכול הוא למחות ולומר לו איני יכול לישן מפני התינוקו' שנכנסים ויוצאים:
הלכה: לֹא יַעֲמִיד אָדָם כול'. תַּנֵּי. וְלֹא שֶׁלְּנַפָּחִין. תַּנָּה רַב קַרְנָא. אִין הֲוָה כְגוֹן קֵינִי אוֹ כְנַפָּח מִתְּחִילָּה מוּתָּר. כְּנֶגֶד דִּירָתוֹ מָהוּ. אָמַר רִבִּי אָחָא. כָּל שֶׁכֵּן כְּנֶגֶד דִּירָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן. 4b הַמַּזִּיק אֵין לוֹ חֲזָקָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. מַמְחֵיי רַבָּנִין בְּעָשָׁן תָּדִיר. כְּהָדָא חָדָא אִיתָא הֲוָות מִדְלְקָה חוֹלִין תְּחוֹת רִבִּי אִילְפַיי. אִיבְּעָה מַמְחַייָא בְיָדָהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי נָסָה. אָמַר. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא בְעָשָׁן תָּדִיר.
Traduction
On a enseigné: cette mesure de précaution s’applique même au foyer du forgeron (bien qu’il s’agisse d’un outil). R. Qarna a enseigné: s’il ne s’agit que d’installer le petit fourneau d’un orfèvre, ou si la forge se trouvait établie dans la maison avant l’arrivée du voisin, il est permis d’en user (le voisin ne peut pas s’y opposer). Si le possesseur d’un four établi à l’étage supérieur a endommagé par son feu la maison sise en face de sa demeure, est-il aussi tenu de la payer? Certes, dit R. Aha; comme il est responsable des dégâts de sa maison, il l’est à plus forte raison pour son voisin en face de lui. R. Jonathan dit: celui qui cause un dommage ne peut pas invoquer pour sa défense la valeur de possession (que le demandeur ne s’est jamais plaint de la situation dangereuse du foyer). De même, R. Josué dit: les rabbins interdisent de faire valoir un tel argument, car la fumée toujours présente est un avertisseur du danger possible. Ainsi, une femme brûlait des mottes au-dessous de la maison de R. Hilfia, lequel voulut s’y opposer. La cause fut soumise à R. Nassa, qui répondit: on a seulement défendu d’établir un foyer dont la fumée est constante, p. ex. un four (donc, en ce dernier cas, c’est interdit).
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בברייתא ולא תנור של נפחין וכלומר דאע''ג שזה באומנתו הוא עוסק וה''א דאינו יכול למחות בידו להעמיד תנורו קמ''ל דאפי' באומן צריך להרחיק כשיעור המפורש במתני':
אין היה כגון קיני. צורף ויתנהו לצורף תרגומו ויהביתיה לקנאה:
או כנפח מתחלה. כלומר שזה הצורף או הנפח העמיד כבר שם בתחילה תנורו מקודם שבא שכנו זה לדור שמה:
מותר. ואינו יכול למחות בידו:
כנגד דירתו מהו. אסיפא דמתני' קאי דקתני ואם הזיק משלם מה שהזיק ואם בדוקא קתני היה מעמידו בעלייה וכו' דמשמע משום היזק בעל עלייה הוא ואם מחמת זה הוזק הבית שכנגדו מהו שיהא חייב:
כ''ש כנגד דירתו. שהוא חייב בהזיקו:
המזיק אין לו חזקה. דאע''פ שעמד כך הרבה שנים אינו יכול לטעון כבר נתרצית בכך דאין חזקה לנזקין:
ממחיי רבנן בעשן תדיר. בהא דוקא אמרו דאין חזקה לנזקין ובזה מוחין החכמים מלעשות כן דכיון שתדיר הוא אין הדעת סובלתו ואין זה יכול לטעון טענת חזקה:
כהדא. עובדא דשמעינן דבעשן שאינו תדיר אין מוחין:
חדא איתתא הוה מדלקת חולין. מלשון חולטית והמצולה בפ' המוכר את הבית. פחמין הנעשין מעפר הקרקע והיתה מדלקת בהן תחת ביתו של רבי אילפיי והיה רוצה למחות בידה וא''ל רבי נסא דלא אמרו אין חזקה לנזקין אלא בעשן תדיר כגון עשן הכבשן שהוא תדיר ומזיק ביותר:
הלכה: לֹא יִפְתַּח אָדָם כול'. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא פָנִי חַד חֲלִיטָר מִן אִיסטֹיב לְאִיסטֹיב. רִבִּי אֶבְדּוּמִי אֲחִי רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה חַד חֲלִיטָר שָׁרִי תַחְתּוֹהִי. עָבַר רִבִּי אָחָא וְלֹא מָחָה. אָמַר. רַבָּנִן עָֽבְרִין וְלָא מַחְוֵי. כָּעַס עֲלוֹי רִבִּי אָחָא. אִיבְאַשׁ רִבִּי אֶבְדּוּמִי אֲחִי רִבִּי יוֹסֵי אִיבְאַשׁ. סְלִיק רְבִּי יוֹסֵי מְבַקֵּרְתֵיהּ. אָמַר. אֵיזִיל וְאִיבְּעִי מִינֵּיהּ. אֲזַל וָמַר בֵּי דִינָא וְרַחֵם עֲלוֹי בֵי דִינָא וַעֲתַר לֵיהּ תַּכְרִיכִין.
Traduction
Selon notre Mishna, R. Jacob b. Aha donna l’ordre à un boutiquier de déplacer les denrées d’un magasin, stibadion, à un autre (pour qu’elles ne se trouvent pas au-dessous de son grenier). R. Abdomé, frère de R. Yossé, avait un boutiquier qui demeurait au-dessous de lui; R. Aha le vit en passant, et ne s’y opposa pas. Sur quoi le boutiquier s’écria: ''des rabbins passent et ne défendent pas cette installation!'' R. Aha fut irrité de cette observation. R. Abdomé, frère de R. Yossé, tomba malade; lorsqu’il fut en danger, R. Yossé alla lui rendre visite, et le voyant abandonné par suite de l’irritation de R. Aha, il lui dit: ''Je vais aller demander à R. Aha de se calmer à ton sujet''. Il se présenta donc devant lui au tribunal (25)Lonzano, dans ses notes (éd. Buber, ibid.), ajoute le mot LGBYH, près de lui, ce qui rend la phrase plus claire., ou siégeait R. Aha, lequel eut pitié, donna l’ordre de pourvoir aux besoins du moribond et de fournir un linceul (preuve que le pardon était accordé).
Pnei Moshe non traduit
גמ' פני. צוה אותו לפנות לחד חליטר נחתום המוכר מיני חליטין ורקיקין:
מן איסטיב. מן אצטווא של שכונתו לשכונה אחרת שלא יהיה תחת בית האוצר:
שרי תחותיה. היה שכן ודר תחתיו ועבר רבי אחא ולא מיחה ביד החליטר ואמר רבי אבדומי ראה דרבנן עברין ורואין זה ואינם מוחין:
כעס עלוי רבי אחא. על שאמר לו כן:
איבאש. חלה ר' אבדומי:
איבאש. כלומר דנעשה מסוכן ביותר ועלה ר' יוסי אחיו לביתו לבקר אותו וראה שמסוכן הוא ואין אחד בא לבקרו ולהשגיח בתיקון צרכיו מפני שר' אחא היה לו כעס עליו ואמר ר' יוסי איזיל ואיבעי מיניה דרב אחא לפייסו בשבילך:
אזל ואמר בי דינא. לפני הב''ד ושם היה רבי אחא ראש ב''ד ורחמו עליו וצוה להכין צרכיו ולעשות לו תכריכין ובזה הראה שנתפייס לו:
חַד בַּר נַשׁ זְבִין כָּל דִּרָתֵיהּ. שִׁייֵר בָּהּ חַד מִסְטוּבָא וַהֲוָה עֲלִיל וִיתִיב לֵיהּ עֲלֵיהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה בירִבִּי יוֹסֵי. אָֽמְרִין. לָא כוֹלָא מִינָּךְ מֵיעַל וִיתִיב עֲלֵיהּ וַחֲמֵי מֵיעַל וּנְפִיק גַּו בֵּיתֵיהּ. חַד בַּר נַשׁ זְבִין פַּלְגָּא דִרָתֵיהּ שִׁייֵר בָּהּ חַד נַחְתּוֹמָר. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי. אָֽמְרִין. אַתְּ אֲתָת עֲלוֹי הוּא לָא אֲתַא עֲלָךְ. וְתַנֵּי כֵן. אִם קָֽדְמָה הָרֶפֶת אוֹ חֲנוּת לָאוֹצָר אֵין יָכוֹל לְמַחוֹת.
Traduction
Un homme qui avait vendu toute son habitation s’était réservé une petite place de repos, stiba'', où il venait toujours s’asseoir. L’acquéreur se plaignit d’être gêné par ces allées et venues continuelles; la cause fut soumise à R. Yona et R. Yossa, qui dirent au vendeur: Il n’est pas juste de ta part d’agir ainsi, d’aller et venir, de voir qui entre et sort dans cette maison. Quelqu’un qui avait vendu la moitié de son logis, s’était réservé une boulangerie. L’acquéreur de la moitié se plaignit, et la cause fut portée devant R. Yona et R. Yossé, qui dirent à l’acquéreur: Tu es arrivé auprès de lui, et non lui auprès de toi; donc, tu dois supporter la présence de la boulangerie. En effet on a enseigné (26)Tossefta, ch. 1.: si la présence de l’étable ou de la boutique est antérieure à l’installation d’un grenier, le possesseur de ce dernier ne peut pas s’y opposer.
Pnei Moshe non traduit
זבין כל דרתיה. כל חצירו עם הבתים מכר לאחר ושייר בו לעצמו חד מסתובא עליית קיר קטנה והיה נכנס תמיד וישב לו שם:
אתא עובדא. לפני רבי יונה ורבי יוסי שזה היה טוען איני יכול להזהר ממנו ואיני רוצה שיהא תמיד נכנס ויוצא ורואה מה שעושים בתוך ביתי וכן פסקו לו רבי יונה ורבי יוסי דלא כל כמינך לעשות כן:
פלגא דרתיה. חצי חצירו ודירתו מכר ושייר בה חד נחתום שהיה דר באותו החצי ואתא עובדא שזה היה רוצה להוציאו:
אתת אתה עלוי. אתה הוא שבאת עליו שהרי הוא היה דר בו בתחלה וקדם אותך:
ותני כן. בתוספתא פ''ק:
תַּנֵּי. בֶּאֱמֶת בְּיַיִן הִתִּירוּ אַף עַל פִּי שֶׁמְמָעֵטוֹ. אֶלָּא שֶׁמַּשְׁבִּיחוֹ. רַב הוֹשַׁעְיָה כַּד שְׁמַע הָדֵין תַּנָּייָה יְהַב חַמְרֵיהּ גַּו אִגְרֵיהּ דְּבָנִי. אַסְרֵיהּ חַמְרֵיהּ. אָמַר. הַמִּשְׁנָה הִיטְעָתִי. לֹא שֶׁהִטְעָתֵי הַמִּשְׁנָה אֶלָּא דְרֵיחָה דְבָנִי מַסְרִי חַמְרֵיהּ.
Traduction
On a enseigné: Un voisinage de boutique est permis auprès du vin; car s’il en résulte, il est vrai, une diminution, par contre le vin se bonifie (par la chaleur de ce voisinage). Lorsque R. Oshia entendit cet enseignement (où il est dit comment le vin se bonifie), il plaça son vin sur le toit d’une maison de bains; mais le vin, ainsi exposé, finit par se gâter. Et R. Oshia s’écria: ''j’ai été induit en erreur par cet enseignement. Puis (se reprenant, il dit): ce n’est pas l’enseignement qui m’a trompé (il est juste, au fond), mais la mauvaise odeur qui s’échappe du bain a gâté le vin''.
Pnei Moshe non traduit
תני. שם:
באמת ביין התירו אע''פ שממעיטו אינו אלא שמשביחו. וכן הוא התם. וכלומר אף דהחום ממעט היין במקצת מ''מ משביחו הוא שנעשה חזק ביותר:
כד שמע הדין תנייה. כששמע הברייתא זו שהחום משביח את היין:
יהב חמריה גו אגריה דבני. הניח יינו על גגו של בית המרחץ:
אסריה חמריה. לבסוף הסריח יינו:
אמר המשנה. זו הטעיתי שסמכתי עליה לתת ייני במקום החום:
לא שהטעיתי המשנה. הדר ביה ואמר המשנה ודאי לא הטעית אותי מפני שהדין אמת הוא אלא דריח המרחץ קשה ליין ומסריחו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source