Vayedaber

Baba Batra

Daf 3b

משנה: לֹא יַחֲפּוֹר אָדָם בּוֹר סָמוּךְ לְבוֹרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְלֹא שִׁיחַ וְלֹא מְעָרָה וְלֹא אַמַּת הַמַּיִם וְלֹא נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִכּוֹתֶל חֲבֵירוֹ ג̇ טְפָחִים וְסָד בְּסִיד. מַרְחִיקִין אֶת הַגֶּפֶת וְאֶת הַזֶּבֶל וְאֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַסִּיד וְאֶת הַסְּלָעִים מִכּוֹתְלוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ ג̇ טְפָחִים אוֹ סָד בְּסִיד. מַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים וְאֶת הַמַּחֲרֵישָׁה וְאֶת מֵי רַגְלַיִם מִן הַכּוֹתֶל ג̇ טְפָחִים. מַרְחִיקִין אֶת הָרֵחַיִם ג̇ מִן הַשֶּׁכֶב שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הָרֶכֶב וְאֶת הַתַּנּוּר ג̇ מִן הַכִּלְייָא שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מַן הַשָּׂפָה.

Traduction

Il ne faut pas creuser un puits, ni une fosse, ni une grotte, ni un canal, ni une pièce d’eau pour le blanchissage près du puits etc. d’un autre individu (16)On affaiblit ainsi les parois de la construction voisine., à moins de l’établir à la distance minimum de trois palmes du mur voisin, ou d’enduire de chaux les parois de ce que l’on creuse. Le reste des olives pressées dans le pressoir, le fumier, le sel, la chaux, les pierres rocheuses, ne doivent pas être placés près du mur d’un autre individu, à moins qu’il soit à la distance de 3 palmes, ou que le mur (en briques) ne soit enduit de chaux. Les semences, la charrue et les urines ne doivent pas être portées près du mur d’un autre individu; il faut les en éloigner d’au moins 3 palmes. Il faut en éloigner la meule, à la distance de 3 palmes de la meule inférieure, ce qui fait quatre de la meule supérieure. Il faut aussi éloigner (d’un mur d’un autre individu) le four à la distance de 3 palmes de la cavité, du piédestal, soit à 4 palmes de l’extrémité de l’embouchure (17)Littéralement: de la lèvre..

Pnei Moshe non traduit

מתני' לא יחפור. בור. עגול. שיח. הוא ארוך וקצר. מערה. מרובעת ומכוסה בקירוי:

נברכת הכובסין. חפירה מרובעת ומי גשמים מתקבצין בה ועשויה לכבס בגדים:

אא''כ הרחיק מכותלו של חבירו שלשה טפחים. אם הוא סמוך לכותל של חבירו ואם הוא סמוך לבורו כדפתח בריש מתני' צריך להרחיק מכותל בורו וכותל בור הוא שלשה טפחים נמצא מחלל בורו לחלל בורו של חבירו ששה טפחים ואסור לאדם לסמוך אחד מן הנזקין לסוף המצר שלו בשוה אם הוא סמוך לשדה חבירו העשויה לבורות ואע''פ שאין לחבירו שם בור שמא ימלך ויחפור בור בתוך שדהו אא''כ הרחיק מן המצר שלשה טפחים וכשיבא חבירו לחפור ירחיק גם הוא שלשה טפחים ויחפור:

וסד בסיד. את כותלי חפירתו:

את הגפת. פסולת של זיתים לאחר שנעצרו בבית הבד:

הסלעים. אבנים שעושין עפר תיחוח ומלקין את הכותל כדמפרש בגמרא:

או סד בסיד. דהיזקין של אלו אין כ''כ מרובה כמו הנזקין דחשיב ברישא:

הזרעים. קשים לכותל שמחלידין את הקרקע ומעלין עפר תיחוח:

ואת המחרישה. אע''פ שאין זרעים כגון שחורש לאילנות וקשה לכותל:

ואת מי הרגלים. גומא שמתקבץ בה ממי רגלים צריך להרחיק שלשה טפחים. והמטיל מים סמוך לכותל אם כותל לביני' הוא צריך להרחיק שלשה טפחים ובכותל של אבנים מרחיק טפח ואם הוא של אבן קשה כגון צונמא אינו צריך להרחיק כלל:

הרחים. קשים לכותל שמנידים את הקרקע בגלגול חביטתן:

מן השכב. היא הריחים התחתונה שהיא רחבה טפח יותר מן הרכב העליונה הרוכבת עליה:

שלשה מן הכלייא. בסיס שבונים מטיט ואבנים ומושיבין התנור עליו והוא רחב מלמטה וצר מלמעלה ושפה העליונה של הכלייא שעליה התנור יושב היא כמידת התנור וצריך שירחיק בסיס זה מן הכותל שלשה טפחים מתחתיתו שהן ארבעה משפתו לפי שהבל התנור מזיק לכותל:

הלכה: לֹא יַחֲפּוֹר אָדָם בּוֹר כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא לֹא יַחֲפּוֹר אָדָם בּוֹר סָמוּךְ לְכוֹתֶל בּוֹרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ. וְלֹא שִׁיחַ וְלֹא מְעָרָה וְלֹא אַמַּת הַמַּיִם וְלֹא נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִכּוֹתֶל חֲבֵירוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְסָד בְּסִיד. אִם סָד בְּסִיד כָּל שֶׁהוּא. אִם לֹא סָד בְּסִיד שְׁלֹשָּׁה טְפָחִים. מֵהָדָא. מַרְחִיקִין הַגֶּפֶת וְהַזֶּבֶל וְהַמֶּלַח וְהַסִּיד וְהַסְּלָעִים מִכּוֹתֶל חֲבֵירוֹ ג̇ טְפָחִים אוֹ סָד בְּסִיד. הָכָא אַתָּ מַר. מִפְּנֵי שֶׁהַסְּלָעִין מַרְתִּיחִין. וָכָא אַתָּ מַר. אֵין מַרְתִּיחִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּאן וְכָאן אֵין הַסְּלָעִים מַרְתִּיחִין. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁעוֹשִׂין עָפָר תּוֹחֵחַ וּמַלְקִין אֶת אַרְצוֹת הַכּוֹתֶל.

Traduction

Il faut entendre ainsi la Mishna (en ce qui concerne les restrictions pour pouvoir creuser le sol): outre l’éloignement, on pourra enduire de chaux le mur du puits creusé. D’où sait-on que si on l’a enduit de chaux il suffit d’un écart minime, et qu’à défaut d’enduit il faut un écart de 3 palmes? De ce qu’il est dit ensuite: ''Le reliquat des olives pressées, le fumier, le sel, la chaux, les pierres rocheuses, ne doivent pas être placés près du mur d’un voisin, à moins que ce soit à la distance de 3 palmes, ou que le mur ne soit enduit de chaux'' (mais, pour creuser le sol, il faut les 2 conditions). Comment se fait-il qu’ici il soit défendu de placer auprès du mur voisin les roches, à l’égal des autres objets énumérés, comme si elles aussi répandaient une chaleur nuisible au voisin, tandis qu’il est dit ailleurs (18)J., (Shabat 4, 1). qu’elles n’en répandent pas (et, par cette cause, il est permis la veille du Shabat d’y enfouir des aliments à conserver chauds, sans augmentation de chaleur en ce jour)? En aucun cas, répond R. Yossé, on ne suppose une augmentation de chaleur produite par les roches; l’on défend seulement ici de les placer contre le mur du voisin, parce qu’elles se tassent, et leur poids peut nuire à la base du mur voisin.

Pnei Moshe non traduit

גמ' כיני מתניתא וסד בסיד. בריש' דצריך הרחקה וגם לסוד בסיד לכותלי החפירה:

אם סד בסיד וכו'. כלומר ובאיזה מקום ודין דאיכא לחלק ולומר דאם סד בסיד בהרחק כל שהו סגי ואם לא סד צריך ג' טפחים:

מהדא. מדין דסיפא דהתם גרסי' במתני' הכי מרחיקין וכו' או סד בסיד וטעמא דאין היזקן מרובה:

הכא את מר וכו'. בפ' במה טומנין מקשה בהאי תלמודא על הא דאמר התם כל דבר שמרחיקין אותו מן הכותל אסור לטמון בו מפני שמוסיף הבל ומתיב רבי שמאי הרי סלעים מרחיק אותם מן הכותל מעתה אסור לטמון בהן. ואמאי לא תנינן במתני' התם דאין טומנין בסלעים. והיינו נמי דפריך הכא:

הכא. דקתני מרחיקין ש''מ דמעלין הבל ומרתיחין:

וכא את אמר. והכא במתני' דשבת דלא חשיב סלעים ש''מ דאין מרתיחין הן:

א''ר יוסי כאן וכאן. ס''ל דאין הסלעים מרתיחין והכא דמרחיקין לאו משום הבלא הוא אלא מפני שעושין עפר תיחוח במה שמתפרד מהחלודה ומתפזר מהן וכשהן סמוכין לכותל מלקין ומקלקלין את יסודות הכותל וכן משני לה רבי יוסי התם:

תַּנֵּי. בְּצוֹנָם מוּתָּר. וְהֵיךְ אָֽמְרִין. רִבִּי יוֹחָנָן נְפַק מִכְּנִישְׁתָּא וְשָׁפַךְ מַיִם לוֹחֲרֵי תַּרְעָא. וְלָא יָֽדְעִין אִי מִשּׁוּם דַּהֲוָה צוֹנָם וְאִין מִשּׁוּם דַּהֲוָה בֵיהּ צַעַר וְלָא הֲוָה יְכִיל מְסוּבָּר.

Traduction

On a enseigné (19)Tossefta, ch. 1.: contre un mur en pierre dure, il est permis d’uriner. Ainsi, l’on raconte de R. Yohanan qu’en sortant de la synagogue il urina derrière une porte (près d’un mur); mais l’on ignorait si le mur était en pierres dures, ou si en raison d’une maladie il ne pouvait pas se retenir davantage (toujours est-il que, même sans douleur, c’est permis contre un tel mur).

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא דמכילתן פ''ק:

בצונם. אם היה כותל של צונמא מותר להטיל מי רגלים אצלו בלי הרחק:

והיך אמרין. כמו והכי אמרין בדר' יוחנן דעביד עובדא:

שפך. הטיל מים לאחורי השער בסמוך לכותל:

ולא ידעין. ואמרו שנסתפקו בזה אם בשביל שהיה כותל צונמא עשה כן או משום דהיה נצטער ולא היה יכול להתאפק בעצמו ובמקום צער ושעת הדחק לא גזרו ומיהת שמעינן דבכותל צונם אפי' שלא במקום צער שרי:

וְכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶן רוֹצִין לֹא יַחֲלוֹקוּ. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כְּגוֹן תִּילִים וְדִבְרֵי הַיָּמִים. אֲבָל תִּילִן בְּתִילִין חוֹלְקִין. אָמַר רִבִּי עוּקְבָה. 3b אֲפִלוּ תִּילִם בְּתִילִים אֵין חוֹלְקִין. שֶׁמִתּוֹךְ שֶׁאֵין חוֹלְקִין אֵילּוּ בָאִין וְקוֹרִין בָּאֵילּוּ וְאֵילּוּ בָאִין וְקוֹרִין בָּאֵילּוּ

Traduction

''Si deux individus possèdent ensemble un des livres saints (de la Bible), ils ne devront pas le partager, quand même ils le veulent d’un commun accord''. C’est interdit, remarque R. Oshia, s’applique p. ex. à l’échange des Psaumes contre les Chroniques; mais il est permis d’échanger une partie des Psaumes contre une autre. R. aqiba au contraire dit: il n’en est pas même permis d’échanger une partie des Psaumes contre une autre analogue; car, par suite de la défense de le partager, les uns et les autres viendront lire dans le même livre complet (c’est préférable).

Pnei Moshe non traduit

כגון תילים ודברי הימים. לחלוק זה כנגד זה ואע''פ שהם רוצים בכך אין כבוד לכתבי הקדש שיעשו עמהן דרך חליפין. א''נ אע''פ ששניהם כתובים הן מ''מ קדושת תהלים חמורה שברוח הקדש נאמרה:

אבל תילין בתילין. ספר אחד של תהלים עם ספר השני של תהלים חולקין ששתיהן שוין הן:

אפילו תילים בתילים. אין חולקין ספר כנגד ספר ממנו לפי שאין לזה מה שיש לזה ומתוך שאין חולקין ונשאר כל ספרי תהלים ביחד אלו באין אצל אלו וקורין כולן לכל התהלים כאחד:

הדרן עלך פרק השותפין

Baba Batra

Daf 4a

משנה: לֹא יַעֲמִיד אָדָם תַּנּוּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עַל גַּבָּיו גּוֹבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. הָיָה מַעֲמִידוֹ בָעֲלִייָה עַד שֶׁיְּהֵא תַחְתָּיו מַעֲזֵיבָה ג̇ טְפָחִים וּבְכִירָה טֶפַח. וְאִם הִזִּיק מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיק. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא אָֽמְרוּ כָל הַשִׁיעוּרִים הָאֵילּוּ אֶלָּא שֶׁאִם הִזִּיק יְהֵא פָטוּר מִלְּשַׁלֵּם.

Traduction

Il ne faut pas ériger un four dans la maison (21)Le feu qui y brûle peut allumer la charpente de la maison., à moins qu’il y ait entre le four et le plafond un intervalle libre de 4 coudées (22)Cet écart suffit comme préservatif.. Si l’un veut mettre le four à l’étage supérieur, il faut que le plancher au-dessous du four soit couvert d’un enduit de 3 palmes d’épaisseur (23)Sans compter, ajoute le commentaire, qu'au-dessus du four il devra rester un espace libre de 4 coudées, qui le sépare du toit.. Si un petit fourneau est placé à l’étage supérieur, il suffit que le plancher de soutien soit couvert d’un enduit de l’épaisseur d’un palme. Quoiqu’on ait observé toutes ces mesures, si l’on a causé un incendie, on doit payer le dommage. R. Simon dit: on n’a prescrit ces mesures que pour acquitter de tout dommage ultérieur celui qui les observe.

Pnei Moshe non traduit

מתני' גובה ארבע אמות. חלל מפי התנור עד התקרה כדי שלא יאחוז האור בתקרה:

עד שיהא תחתיו מעזיבה. טיח של טיט ג' טפחים שלא תבער תקרה תחתונה של עלייה ועל גבה גובה ארבע אמות:

ובכירה. שהיא עשויה ששופתין קדירה על חללה ואין עושין בתוכה היסק גדול כמו שעושין לתנור בטפח סגי:

ואם הזיק. אחר שהיו שם כל השיעורים הללו משלם מה שהזיק ואע''פ כן מעכבין עליו בכל שיעורים הללו שמא ידליק בתיהם ולא יהיה לו במה לשלם ואין הלכה כר''ש:

הָדָא דְתֵימַר. בְּרֵיחַיָּא דְתַמָּן. 4a בְּרַם בְּרֵיחַיָּא דִידָן שְׁלֹשָׁה מִן הָאִיצְטְרוֹבִיל שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הַקֶּלֶת. וְאֶת הַתַּנּוּר ג̇ מִן הַכִּלְייָא שֶׁהֵן ד̇ מַן הַשָּׂפָה. רִבִּי יוּדָן בֶּן פָּזִי אָמַר. מִן הַשָּׂפָה הַחִיצוֹנָה וְלִפְנִים. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. מִן הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ. הָיָה עָשׂוּי כְּשׁוֹבָךְ מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עַד שֶׁתְּהֵא תַחְתָּיו מַעֲזֵיבָה ג̇ טְפָחִים וּבְכִירָה טֶפַח. וְכִירָה לֹא כְמִין שׁוֹבַךְ הִיא עֲשׂוּיָה. וְתֵימַר. בֵּין מִלְּמַעֲלָן בֵּין מִלְּמַטָּן טֶפַח. וָכָא בֵּין מִלְּמַעֲלָן בֵּין מִלְּמַטָּן ג̇ טְפָחִים.

Traduction

L’écart prescrit par la Mishna pour la pose des pierres meulières est applicable aux moulins de Babylone (20)Là, le four est construit selon les indications de la Mishna.; mais pour les moulins de chez nous (en Palestine), l’écart sera de 3 palmes pour la pierre meulière supérieure, ce qui fait 4 palmes du pied de meule. – ''Il faut éloigner le four à la distance de 3 palmes de la cavité, soit à 4 palmes de l’extrémité de l’embouchure''. Selon R. Judan b. Pazi, on compte à partir du bord externe vers l’intérieur (sans compter les parois du four); selon les autres sages, on compte à partir du bord intérieur en allant au dehors (y compris les parois du four). Quelle sera la règle si le four est fait comme un pigeonnier (équilatéral)? On peut résoudre cette question à l’aide de ce que dit plus loin R. Juda (ou l’avis anonyme): ''Si l’un veut mettre le four dans l’étage supérieur, il suffit que le plancher de soutien soit couvert d’un enduit épais d’un palme''. Or, ce dernier four a certes la forme d’un pigeonnier, et pourtant la mesure de séparation d’un palme est aussi bien applicable au-dessus qu’au-dessous; de même ici, pour le four, soit en haut, soit en bas, la mesure de l’éloignement sera de 3 palmes.

Pnei Moshe non traduit

הדא דתימר. שיעור הרחקת הרחיים דקתני במתני':

בריחיים דתמן. של בבל שכך הוא עשוי לפי מנהגם:

ברם בריחיא דידן. של א''י הוא כאותו ששנינו בתוספתא ושל חמור שלשה מן האצטרובל שהן ארבעה מן הקלת אצטרובל הוא מושב הריחיים הקלת אפרכסת שמשימין בו התבוא' לטחון וטעמא דהרחקה מהני ריחיים משו' קלא הוא כדאמר התם:

מן השפה החיצונה ולפנים. צריך להרחיק שיעור המפורש במתני' ואין עובי הכותל מן המנין:

ורבנן אמרי מן השפה פנימית. ועובי הכותל מן החשבון דהא טעמא משום חום התנור הוא והשפה נחשבת כלחוץ:

היה עשוי. התנור כמין שובך שהוא שוה מלמעלה ולמטה:

מהו. אם בהרחקת שלשה טפחים סגי או דילמא לא אמרו שלשה טפחים מן הכלייא אלא דמשום דהיא רחבה טפח יותר מן התנור ואנן מהשפה חשבינן דהוא שוה לתנור וא''כ הרחקת ארבע טפחים בעינן:

נשמעינה מן הדא. דתנן במתני' דלקמן העמידו בעליה צריך שיהא מעזיבה תחתיו שלשה טפחים שלא יזיק חומו להבית ובכירה טפח. וגריס לה האי ש''ס דת''ק דהתם רבי יהודה הוא:

וכירה לא כמין שובך עשויה. שהרי שוה היא מלמעלה ולמטה ואפ''ה אמרי' בה דלעולם טפח סגי וה''נ שלשה טפחים ודקתני במתני' שהן ד' מן השפה לאו לענין הרחקה קאמר אלא לסימנא בעלמא קאמר לפי שהתנור עשוי כך ולעולם מהמעזיבה שלו הוא דחשבינן. א''נ כשובך שהוא עשוי כמין קדירה ופיה למעלה וכמו שהיו תנורים שלהם עשוין ובעי הש''ס אם בתנור כזה שמוציא חום הרבה צריך להרחיק מן הכלייא שהוא מעזיבה שלו יותר משלשה טפחים ופשיט ליה מן הכירה דג''כ כך עשויה היא ואפ''ה אין בה לעולם אלא כפי השיעור השנוי במשנה במעזיבה שלה וה''נ בתנור אע''פ שהוא עשוי כך בין מלמעלן בין מלמטן ג' טפחים כלומר בין אם נלך אחריו במה שהוא עשוי מלמעלן בין במלמטן לעולם שיער הרחקתו מן הכלייא שלשה טפחים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source