Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 3a
רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי בַּנָּייָה. בַּכֹּל הַשׁוּתָפִין מַמְחִין זֶה עַל זֶה בֶחָצֵר חוּץ מִן הַכְּבִיסָה מִפְּנֵי כְּבוֹד בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. הָדָא דְתֵימַר. בְּמָקוֹם שֶׁהַנָּשִים מְכַבְּסוֹת. אֲבָל מְקוֹם שֶׁהָאֲנָשִׁים מְכַבְּסִין לֹא בְדָא. 3a וְדָא דְתֵימַר. חוּץ מִן הַכְּבִיסָה מִפְּנֵי כְּבוֹד בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. בְּרַם בְּד̇ אַמּוֹת דְּנַפְשֵׁיהּ מַמְחֵי הוּא בְיָדֵיהּ. וְדָא דְתֵימַר. בַּכֹּל שׁוּתָפִין מַמְחִין זֶה עַל זֶה בֶחָצֵר. בְּכָל הֶחָצֵר. בְּרַם בְּד̇ אַמּוֹת דְּחַבְרֵיהּ לֹא מַמְחֵי בְיָדֵיהּ. וְאִם הָיָה הַמָּקוֹם מִנְדְּרוֹן אֲפִילוּ בְּד̇ אַמּוֹת דְּחַבְרֵיהּ מַמְחֵי בְיָדֵיהּ. דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אַתְּ שְׁפִיךְ גַּו דִּידָךְ וְהוּא נְחִית גַּו דִּידִי.
Traduction
R. Yohanan dit au nom de R. Banieh (11)J., (Nedarim 5, 1).: les associés peuvent s’interdire réciproquement tout usage domestique dans la cour, sauf de laver; car il n’est pas convenable pour les filles israélites d’aller laver le linge au dehors. Toutefois, dit R. Mathia, cet interdit est applicable à la localité où les femmes lavent le linge, mais dans les localités où c’est un travail fait par les hommes, cette restriction serait sans motif. Quant à la réserve même, de ne pas pouvoir défendre le lavage dans la cour, par raison de convenance à l’égard des filles israélites, elle est seulement applicable au milieu de la cour, tandis que dans les 4 coudées voisines de sa porte chaque propriétaire peut interdire tout usage qui lui déplaît. Quant à la règle que les associés peuvent s’interdire réciproquement l’usage de la cour, il s’agit du milieu de la cour qui leur est commune; mais aucun d’eux ne peut interdire à l’autre d’user des 4 coudées voisines de sa porte. Cependant, si le terrain va en pente, l’un (placé au niveau inférieur) peut défendre à l’autre d’user même de ses propres 4 coudées, parce qu’il peut lui dire: tout en versant ton eau sur ton terrain, elle s’écoule dans le mien (et me gêne).
Pnei Moshe non traduit
בכל. הדברים והתשמישים הקבועים יכולין בני חצר השותפין למחות זה בזה שלא לעשותן בחצר:
מפני כבוד בנות ישראל. שאין דרכן של בנות ישראל להתבזות ולעמוד על שפת הנהר יחפות וגרסי' להאי סוגיא במס' נדרים פ' השותפין הל' א':
לא בדא. בזה לא אמרו דלא שייכא האי טעמא ויכולין למחות:
ודא דאת אמר חוץ מן הכביסה מפני כבוד בנות ישראל. מותר היינו בשאר החצר ברם בארבע אמות דנפשיה שיש לכל אחד ואחד לחלקו ולצורכו יכול הוא למחות ואפילו להנשים שלא יכבסו שם:
ודא דאת אמר בכל שותפין ממחין זה על זה בחצר. ואפילו בכביסה וכדדייקינן דבמקום שהאנשים מכבסין בהא לא אמרו:
בכל החצר. דוקא בשאר החצר שכולן שותפין בה:
ברם בארבע אמות דחבריה. שיש לו לזה אינו יכול למחות ואפילו להאנשים לפי שיש לו רשות להשתמש באותן ארבע אמות במה שירצה:
מנדרון. משופע ומדרון יכול הוא למחות בידו מפני שאומר לו אתה שופך בתוך חלקך ומ''מ המים באים בתוך שלי:
רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן. מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְעָרֵב נִכְנָסִין לְבֵיתוֹ וּמְעָֽרְבִין לוֹ בְּעַל כּוֹרְחוֹ. וְהָא תַנֵּי. וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְעָרֵב. אֵינוֹ מְמָאֵן נִכְנָסִין לְבֵיתוֹ וּמְעָֽרְבִין לוֹ עַל כּוֹרְחוֹ. מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְמָאֵן. אֲבָל אִם הָיָה מְמָאֵן לֹא. וְתַנֵּי כֵן. כּוֹפִין הֵן בְּנֵי הַמָּבוֹי זֶה אֶת זֶה לַעֲשׂוֹת לָהֶן לֶחִי וְקוֹרָה לַמָּבוֹי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְעָרֵב. אֶלָּא מִנֶפֶשׁ בִּישָׁא לָא בָּעֵי מְעָֽרְבָא.
Traduction
R. Yohanan dit au nom de R. Eléazar b. R. Simon (12)J., (Eruvin 7, 10).: si quelqu’un ne veut pas poser l’éruv (lien symbolique des cours pour le transport shabatique), on entrera au besoin dans sa maison, et l’on posera l’éruv malgré lui. En effet, on a enseigné (13)Tossefta, ibid. que l’on agira ainsi s’il ne veut pas poser l’éroub. Mais s’il n’a pas encore refusé, pourquoi entrer chez lui et le contraindre? Il s’agit, en effet, du cas où il n’y a pas eu refus formel; sans quoi, on ne l’y contraindra pas. Aussi l’on a enseigné: les habitants d’une ruelle sans issue peuvent se contraindre réciproquement d’établir à l’entrée une poutre et une latte de traverse (simulacre de porte, pour constituer une cour intérieure où le jour du Shabat il sera permis de transporter les objets usuels). R. Yossé b. R. Aboun dit: il ne s’agit pas de contraindre celui qui refuse absolument de poser l’éroub (qui ne veut pas se soumettre à cette règle), mais celui qui par avarice ne veut pas contribuer aux frais de l’éroub (celui-ci sera tenu d’y contribuer).
Pnei Moshe non traduit
מי שאינו רוצה לערב. ערובי חצירות נכנסין וכו' וכדמפרש לקמן:
והא תני. בניחותא תניא נמי הכי א''נ קושיא היא דקס''ד בממאן קאמר ומקשי מברייתא דקתני דוקא אינו ממאן וכן מתרץ ליה רבי יוסי ברבי בון לקמיה להא דרבי יוחנן:
מפני שאין ממאן. כלומר דוקא שאינו ממאן בהדיא ואומר איני רוצה בעירוב:
אבל אם היה ממאן לא. דחוששין אנו שמא צדוקי הוא ואינו מודה בעירוב וכדאמר בהאי תלמודא בסוף פ''ז דעירובין:
ותני כן. בתוספתא דלעיל דכופין בני מבוי זה את זה וכו' והאי מסייעתא לברייתא דתני והוא אינו רוצה לערב וכו':
לא שאינו רוצה לערב. כלל קאמר דשמענו ממנו שאינו רוצה ולא מודה בעירוב בהא ודאי לא:
אלא מנפש בישא. מחמת שנפשו רעה ועינו צרה אינו רוצה לתת חלקו בעירוב לזה הוא דכופין לתת חלקו בעל כרחו:
רַב חוּנָה אָמַר. חָצֵר מִתְחַלֶּקֶת לַפְּתָחִין. אָמַר רַב חִסְדָּא. לַזְּבָלִין הִיא מַתְנִיתָא. וְתַנֵּי כֵן. בְּכִירָה טֶפַח בַּזְּבָלִין לְפִי פְתָחִים. בְּאֶכְּסֶדְרָה לְפִי אָדָם. ה̇ חֲצֵירוֹת שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בָּאַמָּה וְנִתְקַלְקְלָה. כּוּלָּם מְתַקְּנוֹת אֶת הָעֶלְיוֹנָה. וְהָעֶלְיוֹנָה מְתַקֶּנֶת כְּנֶגְדָּהּ וְהַשְּׁאָר עִם הַשְּׁנִייָה. וְהַשְּׁנִייָה מְתַקֶּנֶת כְּנֶגְדָּהּ וְהַתַּחְתּוֹנָה מְתַקֶּנֶת עִם כּוּלָּם וּמְתַקֶּנֶת כְּנֶגְדָּהּ. חֲמִשָּׁה דִיּוֹטוֹת שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בַּבַּיִת וְנִתְקַלְקֵל. כּוּלְּהָם מְתַקְּנוֹת עִם הַתַּחְתּוֹנָה. וְהַתַּחְתּוֹנָה מְתַקֶּנֶת כְּנֶגְדָּהּ וְהַשְּׁאָר עִם הַשְּׁנִייָה. וְהַשְּׁנִייָה מְתַקֶּנֶת כְּנֶגְדָּהּ. וְהָעֶלְיוֹנָה מְתַקֶּנֶת כְּנֶגְדָּהּ וּמְתַקֶּנֶת עִם כּוּלָּם. הָיוּ עֲשׂוּיִן לִגְשָׁמִים יְכוֹלִין לִמְחוֹת בְּיָדָן לִכְבִיסָה. לִכְבִיסָה אֵין יְכוֹלִין לִמְחוֹת בְּיָדָן לִגְשָׁמִים.
Traduction
R. Houna dit: une cour sera partagée selon le nombre de portes qui s’ouvrent sur elle (14)De 2 propriétés mitoyennes, l'une a p. ex. 2 portes sur la cour, et l'autre une porte.. R. Hisda dit au contraire: c’est au point de vue du partage du fumier que l’on calcule la proportion des portes, comme il est dit dans l’enseignement suivant (15)''Eruvin ibid.; Tossefta, ibid.'': pour le partage du fumier déposé dans la cour, on compte quel est le nombre des portes qui ont accès là; mais pour l’impôt d’entretien des soldats, on calcule quel est le nombre d’habitants d’une maison. Si plusieurs cours utilisent une rivière qui se trouve à un moment obstruée, toutes devront concourir aux frais de réparation dans la cour supérieure (laquelle profite aux autres); celle-ci devra aussi contribuer aux frais de réparation exigible vis-à-vis d’elle (non plus bas); de même, les autres cours contribueront aux réparations à faire dans la cour qui occupe le second niveau; celle-ci (non la première) contribuera aux réparations a faire dans une place située vis-à-vis d’elle; enfin la dernière (la plus basse) devra contribuer aux frais de réparation à faire dans n’importe quelle cour (elle en tire profit), et elle réparera à ses propres frais (sans autres concours) les dégâts survenus en face d’elle. A l’inverse, lorsque 5 pièces d’habitation diaita débouchent dans une rigole commune, s’il est survenu un dégât qui produit de l’obstruction, tous les possesseurs de conduits doivent contribuer aux réparations à faire chez le dernier; celui-ci réparera le dégât le plus proche de lui (qui le gêne directement); tous les autres possesseurs (intéressés) contribueront aux réparations du second conduit en remontant, lequel est chargé (sans le dernier) du dégât qui lui fait face; enfin, le plus élevé réparera seule dégât qui lui fait face, et devra contribuer aussi aux frais de réparation exigibles pour tous les autres. Sur l’emplacement que les riverains de la cour réservent pour recueillir la pluie, ils peuvent s’interdire réciproquement de laver; mais sur l’emplacement réservé pour laver, ils ne pourront pas s’empêcher mutuellement de recueillir la pluie.
Pnei Moshe non traduit
חצר מתחלקת לפתחין. כגון שהניח חצירו לשני בניו וחלקו לזה יש לו בית ושתי פתחים פתוחין ממנה לחצר ולזה בית עם פתח אחד זה שיש לו שני פתחים נוטל שני חלקין בחצר והשני חלק אחד:
לזבלין היא מתניתא. רב חסדא פליג עליה דרב הונא וקא''ל דאי מברייתא דלקמן אתה רוצה ללמוד לומר כן לא היא דלענין זבלים לחוד אמרו בבריי' דלפי פתחים מתחלקת אבל בחצר מי שיש לו שתי פתחים נוטל שמונה אמות ארבעה אמות לפני כל פתח ומי שיש לו פתח אחד נוטל ארבע אמות לפני פתחו והשאר חולקין בשוה:
ותני כן. בתוספתא שם:
בכירה טפח לא שייכא הכא מידי ול''ג לה כאן וליתא בתוספתא ולקמן בפרק לא יחפור נשנית :
בזבלין לפי פתחים. הזבל שבחצר מתחלק לפי פתחים מפני שדרך הפתחים משליכין הזבל להעשות אשפה. באכסנייא צ''ל והכי הוא בתוספתא אכסנייא של המלך המוטל על הבתים מתחלקת לפי בני אדם הדרים בחצר:
החצירו'. בתוספתא שם:
שהיו משתמשות באמה. של מים וכולן מסתפקות מאמת המים זו ונתקלקלה:
כולם מתקנות עם העליונה. מסייעין אותה לתקן בקילקול שכנגדה לפי שהקילקול מעכבים את המים מלירד ונמצא תיקון העליונה לתועלת כולן היא:
והעליונה מתקנת כנגדה. כלומר בקילקול שכנגדה היא גם כן צריכה ליתן ולאפוקי בקילקול שכנגד השנייה כדמסיים ואזיל:
והשאר עם השניה. בקילקול שכנגד השניה השאר שהן למטה הימנה מסייעות אותה:
והשניה מתקנת כנגדה. כלומר לאפוקי העליונה שאינה צריכה לתקן עמה:
והתחתונה. היא מסייעת את כל העליונות שאם למעלה הימנה נתקלקל שוב אין המים יורדין לה:
ומתקנת כנגדה. אם הקילקול כנגדה היא מתקנת לעצמה ואין העליוני' צריכין לסייע אותה לפי שהתיקון שלמטה אינו נוח להעליונים ורוצים הן בקילקולה כדי שיהא להם מים בשופי ולא ירדו למטה:
חמשה דיוטות. הן הדיוטות של החצר ששופכין דרך תוכה השופכין שלהן ויורדות להביב שבחצר וממנה לחוץ ובהא איפכא הוא שאם נתקלקל הביב כולן מתקנות עם התחתונה שכל זמן שלא יכלו לירד למטה יעמדו השופכים אצלם:
והתחתונה מתקנת כנגדה. אבל לא בקילקול שלפניה שנוח לה זה:
והשניה מתקנת כנגדה. ולאפוקי התחתונ' שלמטה הימנה אינה מסייעת עמה:
והעליונה מתקנת כנגדה. אם הוא כנגדה ואין כולן מתקנות עמה אבל היא מתקנת עם כולן:
היו עשוים לגשמים. מקום שהיו לבני חצר לקבל מי גשמים יכולין למחות זה את זה להשתמש שם לכביסה. וכן אם אמת המים היתה עשויה לקבל מי גשמים לשתיה יכולין למחות מלהשתמש ממנה לכביסה שהיא מרובה:
Baba Batra
Daf 3b
משנה: לֹא יַחֲפּוֹר אָדָם בּוֹר סָמוּךְ לְבוֹרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְלֹא שִׁיחַ וְלֹא מְעָרָה וְלֹא אַמַּת הַמַּיִם וְלֹא נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִכּוֹתֶל חֲבֵירוֹ ג̇ טְפָחִים וְסָד בְּסִיד. מַרְחִיקִין אֶת הַגֶּפֶת וְאֶת הַזֶּבֶל וְאֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַסִּיד וְאֶת הַסְּלָעִים מִכּוֹתְלוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ ג̇ טְפָחִים אוֹ סָד בְּסִיד. מַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים וְאֶת הַמַּחֲרֵישָׁה וְאֶת מֵי רַגְלַיִם מִן הַכּוֹתֶל ג̇ טְפָחִים. מַרְחִיקִין אֶת הָרֵחַיִם ג̇ מִן הַשֶּׁכֶב שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הָרֶכֶב וְאֶת הַתַּנּוּר ג̇ מִן הַכִּלְייָא שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מַן הַשָּׂפָה.
Traduction
Il ne faut pas creuser un puits, ni une fosse, ni une grotte, ni un canal, ni une pièce d’eau pour le blanchissage près du puits etc. d’un autre individu (16)On affaiblit ainsi les parois de la construction voisine., à moins de l’établir à la distance minimum de trois palmes du mur voisin, ou d’enduire de chaux les parois de ce que l’on creuse. Le reste des olives pressées dans le pressoir, le fumier, le sel, la chaux, les pierres rocheuses, ne doivent pas être placés près du mur d’un autre individu, à moins qu’il soit à la distance de 3 palmes, ou que le mur (en briques) ne soit enduit de chaux. Les semences, la charrue et les urines ne doivent pas être portées près du mur d’un autre individu; il faut les en éloigner d’au moins 3 palmes. Il faut en éloigner la meule, à la distance de 3 palmes de la meule inférieure, ce qui fait quatre de la meule supérieure. Il faut aussi éloigner (d’un mur d’un autre individu) le four à la distance de 3 palmes de la cavité, du piédestal, soit à 4 palmes de l’extrémité de l’embouchure (17)Littéralement: de la lèvre..
Pnei Moshe non traduit
מתני' לא יחפור. בור. עגול. שיח. הוא ארוך וקצר. מערה. מרובעת ומכוסה בקירוי:
נברכת הכובסין. חפירה מרובעת ומי גשמים מתקבצין בה ועשויה לכבס בגדים:
אא''כ הרחיק מכותלו של חבירו שלשה טפחים. אם הוא סמוך לכותל של חבירו ואם הוא סמוך לבורו כדפתח בריש מתני' צריך להרחיק מכותל בורו וכותל בור הוא שלשה טפחים נמצא מחלל בורו לחלל בורו של חבירו ששה טפחים ואסור לאדם לסמוך אחד מן הנזקין לסוף המצר שלו בשוה אם הוא סמוך לשדה חבירו העשויה לבורות ואע''פ שאין לחבירו שם בור שמא ימלך ויחפור בור בתוך שדהו אא''כ הרחיק מן המצר שלשה טפחים וכשיבא חבירו לחפור ירחיק גם הוא שלשה טפחים ויחפור:
וסד בסיד. את כותלי חפירתו:
את הגפת. פסולת של זיתים לאחר שנעצרו בבית הבד:
הסלעים. אבנים שעושין עפר תיחוח ומלקין את הכותל כדמפרש בגמרא:
או סד בסיד. דהיזקין של אלו אין כ''כ מרובה כמו הנזקין דחשיב ברישא:
הזרעים. קשים לכותל שמחלידין את הקרקע ומעלין עפר תיחוח:
ואת המחרישה. אע''פ שאין זרעים כגון שחורש לאילנות וקשה לכותל:
ואת מי הרגלים. גומא שמתקבץ בה ממי רגלים צריך להרחיק שלשה טפחים. והמטיל מים סמוך לכותל אם כותל לביני' הוא צריך להרחיק שלשה טפחים ובכותל של אבנים מרחיק טפח ואם הוא של אבן קשה כגון צונמא אינו צריך להרחיק כלל:
הרחים. קשים לכותל שמנידים את הקרקע בגלגול חביטתן:
מן השכב. היא הריחים התחתונה שהיא רחבה טפח יותר מן הרכב העליונה הרוכבת עליה:
שלשה מן הכלייא. בסיס שבונים מטיט ואבנים ומושיבין התנור עליו והוא רחב מלמטה וצר מלמעלה ושפה העליונה של הכלייא שעליה התנור יושב היא כמידת התנור וצריך שירחיק בסיס זה מן הכותל שלשה טפחים מתחתיתו שהן ארבעה משפתו לפי שהבל התנור מזיק לכותל:
הלכה: לֹא יַחֲפּוֹר אָדָם בּוֹר כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא לֹא יַחֲפּוֹר אָדָם בּוֹר סָמוּךְ לְכוֹתֶל בּוֹרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ. וְלֹא שִׁיחַ וְלֹא מְעָרָה וְלֹא אַמַּת הַמַּיִם וְלֹא נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִכּוֹתֶל חֲבֵירוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְסָד בְּסִיד. אִם סָד בְּסִיד כָּל שֶׁהוּא. אִם לֹא סָד בְּסִיד שְׁלֹשָּׁה טְפָחִים. מֵהָדָא. מַרְחִיקִין הַגֶּפֶת וְהַזֶּבֶל וְהַמֶּלַח וְהַסִּיד וְהַסְּלָעִים מִכּוֹתֶל חֲבֵירוֹ ג̇ טְפָחִים אוֹ סָד בְּסִיד. הָכָא אַתָּ מַר. מִפְּנֵי שֶׁהַסְּלָעִין מַרְתִּיחִין. וָכָא אַתָּ מַר. אֵין מַרְתִּיחִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּאן וְכָאן אֵין הַסְּלָעִים מַרְתִּיחִין. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁעוֹשִׂין עָפָר תּוֹחֵחַ וּמַלְקִין אֶת אַרְצוֹת הַכּוֹתֶל.
Traduction
Il faut entendre ainsi la Mishna (en ce qui concerne les restrictions pour pouvoir creuser le sol): outre l’éloignement, on pourra enduire de chaux le mur du puits creusé. D’où sait-on que si on l’a enduit de chaux il suffit d’un écart minime, et qu’à défaut d’enduit il faut un écart de 3 palmes? De ce qu’il est dit ensuite: ''Le reliquat des olives pressées, le fumier, le sel, la chaux, les pierres rocheuses, ne doivent pas être placés près du mur d’un voisin, à moins que ce soit à la distance de 3 palmes, ou que le mur ne soit enduit de chaux'' (mais, pour creuser le sol, il faut les 2 conditions). Comment se fait-il qu’ici il soit défendu de placer auprès du mur voisin les roches, à l’égal des autres objets énumérés, comme si elles aussi répandaient une chaleur nuisible au voisin, tandis qu’il est dit ailleurs (18)J., (Shabat 4, 1). qu’elles n’en répandent pas (et, par cette cause, il est permis la veille du Shabat d’y enfouir des aliments à conserver chauds, sans augmentation de chaleur en ce jour)? En aucun cas, répond R. Yossé, on ne suppose une augmentation de chaleur produite par les roches; l’on défend seulement ici de les placer contre le mur du voisin, parce qu’elles se tassent, et leur poids peut nuire à la base du mur voisin.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתניתא וסד בסיד. בריש' דצריך הרחקה וגם לסוד בסיד לכותלי החפירה:
אם סד בסיד וכו'. כלומר ובאיזה מקום ודין דאיכא לחלק ולומר דאם סד בסיד בהרחק כל שהו סגי ואם לא סד צריך ג' טפחים:
מהדא. מדין דסיפא דהתם גרסי' במתני' הכי מרחיקין וכו' או סד בסיד וטעמא דאין היזקן מרובה:
הכא את מר וכו'. בפ' במה טומנין מקשה בהאי תלמודא על הא דאמר התם כל דבר שמרחיקין אותו מן הכותל אסור לטמון בו מפני שמוסיף הבל ומתיב רבי שמאי הרי סלעים מרחיק אותם מן הכותל מעתה אסור לטמון בהן. ואמאי לא תנינן במתני' התם דאין טומנין בסלעים. והיינו נמי דפריך הכא:
הכא. דקתני מרחיקין ש''מ דמעלין הבל ומרתיחין:
וכא את אמר. והכא במתני' דשבת דלא חשיב סלעים ש''מ דאין מרתיחין הן:
א''ר יוסי כאן וכאן. ס''ל דאין הסלעים מרתיחין והכא דמרחיקין לאו משום הבלא הוא אלא מפני שעושין עפר תיחוח במה שמתפרד מהחלודה ומתפזר מהן וכשהן סמוכין לכותל מלקין ומקלקלין את יסודות הכותל וכן משני לה רבי יוסי התם:
תַּנֵּי. בְּצוֹנָם מוּתָּר. וְהֵיךְ אָֽמְרִין. רִבִּי יוֹחָנָן נְפַק מִכְּנִישְׁתָּא וְשָׁפַךְ מַיִם לוֹחֲרֵי תַּרְעָא. וְלָא יָֽדְעִין אִי מִשּׁוּם דַּהֲוָה צוֹנָם וְאִין מִשּׁוּם דַּהֲוָה בֵיהּ צַעַר וְלָא הֲוָה יְכִיל מְסוּבָּר.
Traduction
On a enseigné (19)Tossefta, ch. 1.: contre un mur en pierre dure, il est permis d’uriner. Ainsi, l’on raconte de R. Yohanan qu’en sortant de la synagogue il urina derrière une porte (près d’un mur); mais l’on ignorait si le mur était en pierres dures, ou si en raison d’une maladie il ne pouvait pas se retenir davantage (toujours est-il que, même sans douleur, c’est permis contre un tel mur).
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא דמכילתן פ''ק:
בצונם. אם היה כותל של צונמא מותר להטיל מי רגלים אצלו בלי הרחק:
והיך אמרין. כמו והכי אמרין בדר' יוחנן דעביד עובדא:
שפך. הטיל מים לאחורי השער בסמוך לכותל:
ולא ידעין. ואמרו שנסתפקו בזה אם בשביל שהיה כותל צונמא עשה כן או משום דהיה נצטער ולא היה יכול להתאפק בעצמו ובמקום צער ושעת הדחק לא גזרו ומיהת שמעינן דבכותל צונם אפי' שלא במקום צער שרי:
וְכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶן רוֹצִין לֹא יַחֲלוֹקוּ. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כְּגוֹן תִּילִים וְדִבְרֵי הַיָּמִים. אֲבָל תִּילִן בְּתִילִין חוֹלְקִין. אָמַר רִבִּי עוּקְבָה. 3b אֲפִלוּ תִּילִם בְּתִילִים אֵין חוֹלְקִין. שֶׁמִתּוֹךְ שֶׁאֵין חוֹלְקִין אֵילּוּ בָאִין וְקוֹרִין בָּאֵילּוּ וְאֵילּוּ בָאִין וְקוֹרִין בָּאֵילּוּ
Traduction
''Si deux individus possèdent ensemble un des livres saints (de la Bible), ils ne devront pas le partager, quand même ils le veulent d’un commun accord''. C’est interdit, remarque R. Oshia, s’applique p. ex. à l’échange des Psaumes contre les Chroniques; mais il est permis d’échanger une partie des Psaumes contre une autre. R. aqiba au contraire dit: il n’en est pas même permis d’échanger une partie des Psaumes contre une autre analogue; car, par suite de la défense de le partager, les uns et les autres viendront lire dans le même livre complet (c’est préférable).
Pnei Moshe non traduit
כגון תילים ודברי הימים. לחלוק זה כנגד זה ואע''פ שהם רוצים בכך אין כבוד לכתבי הקדש שיעשו עמהן דרך חליפין. א''נ אע''פ ששניהם כתובים הן מ''מ קדושת תהלים חמורה שברוח הקדש נאמרה:
אבל תילין בתילין. ספר אחד של תהלים עם ספר השני של תהלים חולקין ששתיהן שוין הן:
אפילו תילים בתילים. אין חולקין ספר כנגד ספר ממנו לפי שאין לזה מה שיש לזה ומתוך שאין חולקין ונשאר כל ספרי תהלים ביחד אלו באין אצל אלו וקורין כולן לכל התהלים כאחד:
הדרן עלך פרק השותפין
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source