Vayedaber

Baba Batra

Daf 32a

משנה: 32a כּוֹתְבִין גֵּט לָאִישׁ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְהַשׁוֹבָר לָאִשָּׁה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּעֲלָהּ עִמָּהּ וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא מַכִּירָהּ וְהַבַּעַל נוֹתֵן אֶת הַשָּׂכָר. כּוֹתְבִין שְׁטָר לַלּוֹוֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמַּלְוֶה עִמּוֹ וְאֵין כוֹתְבִין לַמַּלְוֶה עַד שֶׁיְּהֵא הַלּוֹוֶה עִמּוֹ. וְהַלּוֹוֶה נוֹתֵן אֶת הַשָּׂכָר. כּוֹתְבִין שְׁטָר לַמּוֹכֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַלּוֹקֵחַ עִמּוֹ וְאֵין כוֹתְבִין לַלּוֹקֵחַ עַד שֶׁיְּהֵא הַמּוֹכֵר עִמּוֹ. וְהַלּוֹקֵחַ נוֹתֵן אֶת הַשָּׂכָר. אֵין כּוֹתְבִין שְׁטָרֵי אֵירוּסִין וְנִישּׂוּאִין אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן. וְהֶחָתָן נוֹתֵן אֶת הַשָּׂכָר. אֵין כּוֹתְבִין שְׁטָרֵי אֲרִיסוּת וְקַבְּלָנוּת אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן. וְהַמְקַבֵּל נוֹתֵן אֶת הַשָּׂכָר. אֵין כּוֹתְבִין שְׁטָרֵי בֵירוּרִין וְכָל מַעֲשֵׂה בֵית דִּין אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן וּשְׁנֵיהֶן נוֹתְנִין אֶת הַשָּׂכָר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לִשְׁנֵיהֶן כּוֹתְבִין שְׁנַיִם לָזֶה בְעַצְמוֹ וְלָזֶה בְעַצְמוֹ.

Traduction

On peut écrire une lettre de divorce (y mettre la signature des témoins) et la donner au mari en l’absence de sa femme (190)V. (Gitin 4, 2).; on peut aussi donner la quittance de la femme et la lui remettre en l’absence du mari, à condition de connaître l’homme et la femme. Le mari paye l’écrivain. On peut écrire un acte de prêt et le donner au débiteur en l’absence des créanciers, mais on ne doit pas le faire pour le créancier en l’absence du débiteur; le débiteur paye l’écrivain. On peut écrire un acte de vente et le donner au vendeur en l’absence de l’acheteur; mais on ne doit pas le faire pour l’acheteur en l’absence du vendeur. L’acheteur paye l’écrivain. Les actes de fiançailles ou de mariage (qui renferment des engagements pécuniaires) ne doivent être écrits que si l’homme et la femme y consentent. Le fiancé ou l’époux paye l’écrivain. Il ne faut pas écrire les actes de fermage ou autres contrats juridiques que si les deux intéressés y consentent. Les deux payent l’écrivain. R. Simon b. Gamliel dit: on écrit ces actes en double, pour un donner un à chaque intéressé –. (191)La Guemara sur ce est traduite ibid., 4, 2.

Pnei Moshe non traduit

מתני' כותבין גט לאיש. והוא יגרש מתי שירצה ואע''פ שאין אשתו עמו שהרי היא מתגרשת בעל כרחה:

ושובר לאשה. שהיא עושה לבעל' בכתובתה דזכות הוא לבעלה וזכין לאדם שלא בפניו:

ובלבד שיהא מכירין. שיהא הסופר והעדים מכירין האיש והאשה בין בגט בין בשובר שאם אינו מכירין שמא יכתוב גט על שם אשת איש אחר ששמו כשמו ותוציא אותו הגט אשה שאינה נתגרשה בו וכן בשובר חששו שמא תערים ותתן שובר זה ליד איש ששמו כשם בעלה ותפסיד כתובת אשתו:

כותבין שטר ללוה. להיות מזומן בידו לתת למלוה כשילוה לו מעות:

והלוה נותן שכר. הסופר ואפי' היא עסקא דפלגא מלוה ופלגא פקדון אפ''ה המקבל העסקא הוא נותן כל השכר:

כותבין שטר למוכר אף ע''פ שאין לוקח עמו. לפי שאינו מפסיד ללוקח כלום שכתיבת השטר אין מחייב ללוקח ליתן מעות שלא מדעתו:

והלוקח נותן שכר. קמ''ל דאף במוכר שדהו מפני רעתה דס''ד אמינא שהמוכר נותן השכר דהנאה דידיה הוא:

שטרי אירוסין. שטרי פסיקתא כמה אתה נותן לבנך כך וכך וכו':

אלא מדעת שניהם. אבי החתן ואבי כלה:

ונישואין. כתובה:

והחתן נותן את השכר. שהרי הוא קונה:

שטרי אריסות. מקבל שדה למחצה ולשליש ולרביע:

וקבלנות. בחכירות כך וכך כורים לשנה:

שטרי בירורין. זה בורר לו א' וזה בורר לו א' וכותבין בכתב פלוני בירר דיין פלוני או שני טענות של הבעלי דינין כדי שלא יהיו חוזרים וטוענין:

לשניהן. הוא צריך וכותבין שנים לכל אחד מבעלי דינים שטר בפני עצמו שיהו טענותיו סדורין בו ואין הלכה כרשב''ג אלא בשטר א' כותבין טענות של שני בעלי דינין ושפלוני בירר פלוני דיין שידון לו ופלוני בורר לו דיין פלוני:

הלכה: כּוֹתְבִין גֵּט לָאִישׁ כול'. אָמַר רִבִּי בָּא. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מַכִּיר לִשְׁנֵיהֶן. אָמַר רִבִּי לָא. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מַכִּיר לָאִישׁ בְגִיטוֹ וּלְאִשָּׁה בְשׁוֹבְרָהּ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי בָּא. הִתְקִין רִבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁיִּכְתּוֹב. אִישׁ פְּלוֹנִי וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ. אִשָּׁה פְלוֹנִית וְכָל שֵׁם שֶׁיֵּשׁ לָהּ. מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם. וַאֲפִילוּ כְרִבִּי [] לֵית הִיא פְלִיגָא. בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה מְשַׁנֶּה שְׁמוֹ וּשְׁמָהּ שֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם עִירָהּ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' צריך שיהא מכיר לשניהן. הא דקתני ובלבד שיהא מכירן לא תימא דאגט לאיש ואשובר לאשה הוא דקאמר בגט יכירו לאיש ובשובר לאשה אלא דבכל א' צריך שיכירו שניהן האיש והאשה ושיהא מכירן אתרווייהו קאי:

ר' לא. פליג וקאמר צריך וכו' כלומר לא צריך אלא שיהא מכיר האיש בגטו שרוצה לכתבו כדי שלא יבא לרמות ולשנות שמו בשם אחר ולהגבות כתובה לאשתו כדתנן הוציאה גט ואין עמה כתובה גובה כתובתה אבל האשה בגט לא צריך שיכיר וכן בשובר אין צריך להכיר אלא האשה שלא תרמה לשנות שמה ותתן השובר לאיש שגירש אשתו ושמו כשם בעלה ותפסיד כתובתה של זו:

מתני'. פליגא על ר' בא התקין וכו' מתני' בפ' השולח וסוגיא זו כתובה שם הלכה ב' ביותר ביאור וקיצר הש''ס כאן:

התקין. דקתני התם בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה. כשהיו לו שני שמות א' כאן וא' במדינת הים היה מגרשה בשם הנוהג במקום כתיבת הגט ולא היה מקפיד לכתוב את שניהם התקין ר''ג הזקן וכו' וקשיא לרבי בא מרישא וכדגריס התם אם במכירה בזה צריך לשנות את שמותם דלר' בא דס''ל שצריך שיכיר בגט גם להאשה א''כ בזה צריך וכו' כלומר וכי צריך לשנות את שמותם הלא מכירין אותם ואמאי קתני ושמה דבשלמא לר' אילא ל''ק הא דקתני שהיה משנה בשמו דאיידי דבשמה היו יכולין לשנות שהרי א''צ להכיר אותה נקט נמי בשמו וכי תקנו בשמה תקנו נמי בשמו אלא לר' בא קשיא דהא מכירין לשניהם ואינם יכולין לשנות לא לאיש ולא לאשה והתם משני לה אית בר נש דחכמין לחבריהן באפין ולא ידעין שמהתהון הרבה בני אדם יש שמכירין אותם בפניהם כשרואין אותם ולא נודע להן שמותם ומשום זה עדיין יכולין לשנות שמותם וקאמר התם מתני' פליגא על ר' לא דמסיפא קשיא ליה דהא דקדק ר''ג הזקן לתקן ג''כ לכתוב אשה פלונית וכל שם שיש לה אלמא דחששו גם לאשה ומשני לה התם מה דאמר רבי אילי במגרש במקומה ומתני' במגרש במקומות אחרים ועוד שינויא אחרינא משני שם. וכן צריך לגרוס הכא דמרישא הוא דמקשי לר' בא והדר גרסי' ואפי' לר' אילי לית הוא פליגא התקין ר''ג הזקן וכו' כדהתם:

Baba Batra

Daf 32b

משנה: מִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יַחֲלִיף. וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִכְתּוֹב שׁוֹבָר. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה נִמְצָא זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת שׁוֹמֵר שׁוֹבְרוֹ מִן הָעַכְבָּרִים. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹסֵה וְכֵן יָפֶה לוֹ וְאַל יֵרַע כּוֹחוֹ שֶׁל זֶה.

Traduction

Si le débiteur a payé une partie de la dette, R. Juda dit de renouveler l’acte de prêt (196)On déchire le premier, et le créancier en reçoit un second pour le reste dû.. R. Yossé dit: on laisse l’acte de prêt intact, et on donne au débiteur une quittance. R. Judah objecte que si l’on agit ainsi, le débiteur serait obligé de garder constamment la quittance, de peur qu’elle ne soit dévorée par les souris (197)Ou qu'elle se perde autrement.. Mais R. Yossé répondit: Il vaut mieux agir ainsi (198)Par la date du 2e contrat, le créancier n'aurait plus le même recours contre le débiteur. pour ne pas diminuer le droit du créancier.

Pnei Moshe non traduit

יחליף. יקרע אותו השטר ויכתבו לו אחר כפי חשבון הנשאר:

יכתוב שובר. אם רוצה המלוה יכתוב שובר להלוה:

א''ר יהודה נמצא זה. הלוה צריך לשמור שוברו מן העכברים שמא יאבד ויגבה המלוה את כל חובו:

וכן יפה לו. להמלוה שיהא הלוה צריך לשמור שוברו וימהר לפרוע לו:

ואל ירע כחו של זה. המלוה לכתוב לו שטר אחר שהיה זמן חובו מוקדם וישוב עתה מאוחר ולא יוכל לטרוף לקוחות אלא מזמן השטר השני והלכה כר' יוסי שכותבין שובר:

משנה: 32b מִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ וְהִשְׁלִישׁ אֶת שְׁטָרוֹ וְאָמַר לוֹ אִם לֹא נָתַתִּי לוֹ מִכָּן וְעַד יוֹם פְּלוֹנִי תֶּן לוֹ שְׁטָרוֹ הִגִּיעַ הַזְּמַן וְלֹא נָתַן רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִתֵּן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יִתֵּן. מִי שִׁנִּמְחַק שְׁטָר חוֹבוֹ מַעֲמִיד עָלָיו עֵדִים וּבָא לִפְנֵי בֵית דִּין וְהֵן עוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי נִמְחַק שְׁטָרוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵידָיו.

Traduction

Un débiteur a payé une partie de sa dette, et (au lieu de prendre une quittance) il a laissé le créancier remettre l’acte de prêt à un tiers en lui disant: ''si je ne te donne pas d’ici à tel jour le reste dû, tu rendras l’acte au créancier pour qu’il se fasse payer la dette entière''. Si au jour venu le débiteur n’a pas envoyé le reste, selon R. Yossé, le tiers porteur doit rendre l’acte (au créancier, selon la convention), R. Judah dit qu’il ne doit pas le rendre. Si l’acte d’un individu s’efface spontanément (192)V. En tombant à l'eau., il doit appeler des témoins (193)Quand l'acte est encore lisible, et qu'ils en prennent connaissance. et aller avec eux devant le tribunal; les témoins alors font un nouvel acte, où ils écrivent: ''Un tel, fils d’un tel, avait tel acte qui s’est effacé tel jour; tel et tel étaient ses témoins''.

Pnei Moshe non traduit

מתני' והשליש את שטרו. המלוה והלוה מסרו השטר ביד שליש שטורח היה להם לכתוב שובר וסמכו על השליש:

רבי יוסי אומר יתן. דסבירא ליה אסמכתא קניא המבטית לחבירו דבר ואומר לו כשיהיה כך יש לפלוני עלי כך וכך וסומך בלבו בשעת התנאי שיוכל לקיים וכשהגיע הזמן אינו יכול לקיים זו קרויה אסמכתא ולדברי ר' יוסי קניא ולענין פסק הלכה אסמכתא לא קניא אא''כ קנו מידו בב''ד חשוב והקנה לו מעכשיו:

מי שנמחק שטר חובו. ויש עדים שראו שנמחק מעצמו או נטשטש על ידי מים:

מעמיד עליו עדים. שיודעים מאימתי נכתב ומה היה כתוב בו והן עושין לו קיום בפני ב''ד וכותבין לו כל מה שהיה כתוב באותו שטר:

מתני' מי שפרע מקצת חובו. במלוה בשטר ואיכא למיחש פן יחזור המלוה ויתבע כל החוב:

הלכה: מִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ כול'. רַב אָמַר. עוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם בֵּית דִּין. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֵין עוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם בֵּית דִּין. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. אִילּוּ אָמַר רַב מַתְנַייָה לָא הֲוָה מֵימַר הָדָא מִילְּתָא.

Traduction

Selon Rav, le nouveau contrat (exigé par R. Juda) consiste en une confirmation par le tribunal (sans attestations); selon R. Hiya, il n’est pas besoin de confirmation juridique (un autre contrat devant témoins suffit). R. Jérémie dit: si Rav avait entendu l’opinion professée par R. Hiya (qu’il n’est pas besoin d’intervention juridique), il n’aurait pas énoncé son avis contraire (il eût adopté l’avis de R. Hiya).– (201)Ici se trouve indûment une phrase, qui, selon le commentaire, a sa vraie place ci-après, 10 (16)..

Pnei Moshe non traduit

גמ' רב אמר עושין לו קיום ב''ד. הא דקתני יחליף ב''ד הוא דעושין לו שטר אחר אבל לא העדים:

אין עושין לו קיום ב''ד. כלומר אין צריך בב''ד דוקא אלא אפי' העדים יכולין לעשות לו שטר אחר:

אילו שמע רב מתנייה. אלו שמע רב להא מתנייה דתני ר' חייא דאין צריך ב''ד לא הוה מימר הדא מילתא דדוקא בב''ד והוי חזר ביה:

הלכה: כּוֹתְבִין שְׁטָר לַלּוֹוֶה כול'. תַּנֵּי. עִיצּוּמִים. רִבִּי אַבָּהוּ גָּבֵי רִבִּי אָחָא גָבֵי רִבִּי אִמִּי גָבֵי. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי לֹא גָבֵי. אָמַר רִבִּי מָנָא. אַף עַל גַּב דְּלֵית רִבִּי יוֹסֵי גָּבֵי עִיצוּמִין מוֹדֶה בָּהוּ דִיהַב בְּרֵיהּ גַּו אוּמְנוּתָא וְעַצְמוֹן בֵּינֵיהוֹן דְּהוּא גָבֵי.

Traduction

En ce qui concerne les assurances (194)V. (Gitin 5, 8) fin. données (promesses), R. Abahou, R. Aha et R. Amé ont réclamé judiciairement les sommes convenues (considérant les promesses faites comme des engagements). R. Yona et R. Yossé ne les ont pas réclamées. R. Mena dit: quoique R. Yossé ne soit pas d’avis de réclamer judiciairement le montant des promesses faites, il reconnaît toutefois que lorsque quelqu’un met son fils en apprentissage chez un maître à certaines conditions, faites avec ce dernier, celui-ci est en droit de réclamer la somme promise.

Pnei Moshe non traduit

גמ' עיצומים. זהו תנאי אסמכתא. והכי איתא בתוספתא בפ''ק דמציעא שנים שנתעצמו זה בזה ואמר אחד מהן לחבירו אם לא באתי מכאן ועד יום פלוני יהא לך בידי כך וכך הגיע הזמן ולא בא יתקיים התנאי דברי ר' יוסי א''ר יהודה היאך זוכה זה בדבר שלא בא לתוך ידו. ופליגי הני אמוראי בהלכתא ר' אבהו גבי בהני שטרות דס''ל כמ''ד אסמכתא קניא:

ר' יונה ור' יוסה לא גבי. דס''ל כמ''ד אסמכתא לא קניא:

אע''ג דלית ר' יוסי גבי עיצומים. האי ר' יוסי אמורא חבירו דר' יונה וס''ל דלא קניא מ''מ מודה הוא בזה שנותן בנו לאומן ללמדו אומנות:

ועצמון ביניהון. וכתבו בשטר על זמן פלוני בתנאי כך וכך דבכה''ג גובין באלו עצומין וכן אמר בהאי תלמודא פ' הניזקין הלכה ח' ויהיב טעמא מפני חיי הבריות שימצאו ללמד אומנות להתפרנס מהן:

שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בְעִיר אַחַת כול'. וְאֵין יְכוֹלִין לְהוֹצִיא שְׁטָר חוֹב זֶה עַל זֶה כול'. כְּגוֹן דָּֽמְרִין כֵּן. אֲנִי פְלוֹנִי בֵּן פְּלוֹנִי לוֹוֶה מִמְּךָ פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עָרֵב.

Traduction

–Rav dit: dans le 2e contrat pour le reliquat de dette, on rappelle la date du 1er; Samuel dit que ce rappel est inutile (et l’on inscrit la date de la rédaction nouvelle). R. Hiya professe le même avis. R. Yohanan objecte contre l’avis de Rav: si l’on doit rappeler la date du 1er contrat dans le 2e, comment R. Yossa a-t-il pu dire (dans la Mishna): ''Il vaut mieux agir ainsi pour ne pas diminuer le droit du créancier''? (celui-ci n’y perdrait rien, si la 1re date restait présente, elle est donc jugée inutile).

Pnei Moshe non traduit

כגון דאמרין כן אני פלוני וכו'. לקמן אמרי' הכי לענין עדות שטרי המוקדמין והתם הוא דשייכא ואיידי דנקט התם פלוגתא דרב ושמואל לקמיה דשייכא על האי מתני' נקט נמי להא כדרך הש''ס הזה. ובספרי הדפוס מצוין זה על הלכה דלקמן וטעות המדפיסים הוא וכן בכמה ציונים בפרקין הועתק שם בטעות:

כּוֹתְבִין שְׁטָר לַמּוֹכֵר כול'. אָמַר רִבִּי עוּקְבָּה. תַּנָּה בִּכְתוּבּוֹת דְּבֵי לֵוִי. הָאוֹמֵר. אָבַד שְׁטָרִי. בֵּית דִּין עוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֲפִילוּ בִשְׁטָרֵי בֵירוּרִין בֵּית דִּין עוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם.

Traduction

– R. Ouqba dit: on a enseigné au sujet des contrats, à l’école de Levi (195)Cf. ci-dessus, 4, 4., que si quelqu’un déclare avoir perdu des actes juridiques, on lui délivre une nouvelle expédition. On a enseigné que R. Simon b. Gamliel dit: même pour des actes de compromis (ne pouvant pas donner lieu à une réclamation), le tribunal délivre une autre expédition de ce qui est perdu ou effacé.

Pnei Moshe non traduit

האומר אבד שטרי. דבמתני' לא קתני אלא נמחק ומוסיף התנא דבי לוי דאפי' אם אמר אבד שטרי ב''ד עושין לו קיום וכותבין לו שטר אחר:

אפי' בשטרי בירורין. דאין עומדין לגבות ואשמעינן רבותא דאף על גב דאינו מפסיד כלום אם נמחק או אבד שטר כזה ומהו דתימא דכל כי האי לא מטריחינן להב''ד קמ''ל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source