רַב חֲנַנְאֵל בְּשֵׁם [רַב] רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם אַבָּא בַּר יִרְמְיָה. שְׁנֵי דְבָרִים אָמַר חָנָן הֲלָכָה כְמוֹתוֹ. שִׁבְעָה דְבָרִים אָמַר אַדְמוֹן וְאֵין הֲלָכָה כְמוֹתוֹ. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק בֶּן חֲקוּלָה. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנִינוּ אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל. רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן הֲלָכָה כְאַדְמוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שני דברים אמר חנן. בריש פ' שני ד''ג והלכה כמותו ושבעה דברים שאמר אדמון שם וא' הוא משנתינו והניח בנים ובנות וכו' ואין הלכה כמותו:
כְּהָדָא אַרְמַלְתֵּיהּ דְרִבִּי שׁוּבְתַי 27b הֲוָּת מְבַזְבְזָה בְּנִיכְסַיָּה. אֲתוֹן בָּנוֹי קָֽרְבוֹן לְרִבִּי לָֽעְזָר. אָמַר לוֹן. וּמַה נִיעֲבִיד לְכוֹן וְאִינּוּן עַמָּא שַׁטְייָא. מִי נַחְתּוֹן אָֽמְרוּן אָֽמְרוּ לַכְּתוֹבָה מַה נַעֲבִיד. אָמַר לוֹן. אִיתְחֲמוֹן זַבְנוֹן מִן נִיכְסֵי וְאַתְייָא וְתָֽבְעָה פֶּרְנָא וְלֵית לָהּ מְזוֹנִין. בָּתָר יוֹמִין אָתָת וּקְרֵיבַת לְרִבִּי לָֽעְזָר. אָֽמְרָה לֵיהּ. יָבוֹא עָלַי אִם אָמַרְתִּי לָהֶן דָּבָר. וּמַה נַעֲבִיד וּמַכַּת פְּרוּשִׁין נָֽגְעוּ בָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כהדא. דלמידין אנו מהאי עובדא דהתובעת כתובתה אין לה מזונו':
הות מבזבזה בניכסיה. היתה מוציאה יותר מדאי למזונותיה:
קרבין. צעקו לפני ר' אליעזר עליה ואמר להן ומה אעשה לכם ואתם עמא דשטייא ואין לכם עצה לדחות אותה ממזונותיה:
אמר לון. איש אחד כך היא העצה תעשו עצמיכם כאלו אתם רוצים למכור הנכסים ומחמת כן תתבע מעצמה כתובתה מכם ותאבד מזונותיה:
בתר יומין. אח''כ באת האלמנה וצעקה לפני ר''א:
אמר לה יבא עלי. אם אמרתי להם איזה דבר מאותה עצה ולא היה דעתי אלא שישלמו הכתובה ברצונה ומה אעשה לזו ומכת פירושין נגעו בה. וגרסינן להאי עובדא בפ''ג דסוטה הל' ד':
מי נחתון. כשירדו מלפני ר''א ויצאו לחוץ אמרו לאיזה אנשים שפגעו בהן הוא אמר לנו מכח הכתובה שנשלם לה ומה נעביד אם היא אינה תובעת אותה:
שְׁמוּאֵל אָמַר. זָכִין לָעֹבָרִים. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. אֵין זָכִין לָעוֹבָרִין. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי לָֽעְזָר. גֵּר שֶׁמֵּת וּבִיזְבְּזוּ יִשְׂרָאֵל אֶת נְכָסָיו וְנוֹדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵן אוֹ שֶׁהָֽיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת כּוּלָּן חַייָבִין לְהַחֲזִיר. הֶחֱזִירוּ וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבֵּן אוֹ שֶׁהִפִּילָה אִשְׁתּוֹ. הַמַּחֲזִיק בָּאַחֲרוֹנָה זָכָה. בָּרִאשׁוֹנָה זָכָה אִי לֹא. פָּתַר לָהּ מִשּׁוּם יִיאוּשׁ וַאֲפִילוּ כִשְׁמוּאֵל לֵית הוּא פְלִיגָא. אוֹ אֲפִילוּ בָאַחֲרוֹנָה לֹא יִזְכֶּה. עוֹד הוּא מִשּׁוּם יִיאוּשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
או אפילו באחרונה לא יזכה. כלומר דהש''ס בעי לה אהאי שינוייא דלטעמיך דקאמרת משום יאוש הוא א''כ אמאי קאמר סתמא המחזיק באחרונה זכה דמשמע שהחזקה היא שהיתה אחר שמת הבן או הפילה ואע''פ שלא נודע זה להמחזיק והרי לדידך מצינו דאף לזה שהחזיק באחרונה מ''מ לא יזכה דעוד הוא משום יאוש שהרי לא ידע עדיין שהפילה או שמת הבן וא''כ חזקתו בספק היתה ואינה כלום:
פתר לה משום יאוש. שאני התם דמחזיקים בראשונה הן מתייאשין בעצמו מתחלה ששמעו שהיא מעוברת לפי שהן בספק שמא לא תפיל ולא נתכוונו להחזיק חזקה גמורה וא''כ אפילו כשמואל אתיא ולית היא פליגא:
בראשונה זכה אי לא. התם גריס בהדיא בראשונה לא זכה ולשמואל פריך לה התם מהסיפא דמפרש לה שם למילתיה דשמואל דהא דקאמר זכין לעוברין דוקא שהעובר בן קיימא ויצא ראשו ורובו מחיים וא''כ קשיא סיפא לשמואל דהא הפילה היא ואפילו המחזיק בראשונה יזכה. וה''נ דכעין בעיא גריס לה וה''פ המחזיק בראשונה זכה בה או לא דקאמרת המחזיק באחרונה הוא דזכה ובראשונה מאי דיניה והא לשמואל וכדמפרש ר' יוסי למילתיה אפי' בראשונה יזכה המחזיק דהרי אין לעובר כזה זכייה:
המחזיק באחרונה זכה. מאחר שמת או הפילה הוו נכסי הפקר:
מתניתא. האי ברייתא דלקמיה פליגא על ר''א דקתני או שהיתה אשתו מעוברת כולן חייבין להחזיר אלמא דיש זכייה לעובר. והתם משני לה שנייא היא הכא שהוא בנו ודעתו של אדם קרובה אצל בנו ומודה ר''א והש''ס קיצר כאן וכן בהא דלקמיה:
החזירו ואחר כך. נודע להם שמת הבן או שהפילה אשתו:
שמואל אמר. פלוגתא דשמואל ור' לעזר בהאי תלמודא ביבמות פ' החולץ הלכה א' והאי מילתא שייכא טפי למיגרס על הלכה דלקמן האומר אם ילדה אשתי וכו' וכן גריס התם על האי מתני':
זכין לעוברין. יש זכיה לעובר והמזכה לו על ידי אחר קנה:
משנה: הִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת וְטוּמְטוּם בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרוּבִּין הַזְּכָרִים דּוֹחִין אוֹתוֹ אֵצֶל הַנְּקֵיבוֹת. נְכָסִים מְמוּעָטִין הַנְּקֵיבוֹת דּוֹחוֹת אוֹתוֹ אֵצֶל הַזְּכָרִים. הָאוֹמֵר אִם יָֽלְדָה אִשְׁתִּי זָכָר יִטּוֹל מְנָה יָֽלְדָה זָכָר נוֹטֵל מְנָה. וְאִם נְקֵיבָה מָאתַיִם יָֽלְדָה נְקֵיבָה נוֹטֶלֶת מָאתַיִם. אִם זָכָר מְנָה וְאִם נְקֵיבָה מָאתַיִם וְיָֽלְדָה זָכָר וּנְקֵיבָה הַזָּכָר נוֹטֵל מְנָה וְהַנְּקֵיבָה מָאתַיִם. יָֽלְדָה טוּמְטוּם אֵינוֹ נוֹטֵל. אִם אָמַר כָּל מַה שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי יִטּוֹל הֲרֵי זֶה יִטּוֹל וְאִם אֵין שָׁם יוֹרֵשׁ אֶלָּא הוּא יוֹרֵשׁ אֶת הַכֹּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יורש את הכל. דלא תימא בריה בפני עצמו הוא ולא בר ירושה הוא קמ''ל:
ילדה טומטום אינו נוטל. מוקי לה התם כרשב''ג ולית הילכתא כוותיה אלא נוטל כפחות שבשניהן:
זכר וכו'. ואע''פ שלא הזכיר תאומים:
וילדה זכר ונקבה. תאומים יחד:
ילדה זכר יטול מנה. ואע''ג דהמזכה לעובר לא קנה בבנו קנה דדעתו של אדם קרובה היא אצל בנו:
הנקבות דוחות אותו אצל הזכרים. ואומרות לו זכר אתה ואין לך עמנו מזונות:
הזכרים דוחין אותו אצל הנקיבות. דאמרי ליה אייתי ראיה דזכר את ושקול וניזון הוא עם הנקבות:
מתני' וטומטו'. ספק זכר ספק נקיבה:
הלכה: הִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת כול'. תַּנֵּי. הָאוֹמֵר. הַמְבַשְּׂרֵינִי אִם יָֽלְדָה אִשְׁתִּי זָכָר יִטּוֹל מָאתַיִם. יָֽלְדָה זָכָר נוֹטֵל מָאתַיִם. אִם נְקֵיבָה מְנָה. יָֽלְדָה נְקֵיבָה נוֹטֵל מְנָה. זָכָר וּנְקֵיבָה אֵין לוֹ אֶלָּא מְנָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. בִּיטְּלָה צָרַת נְקֵיבָה שִׂמְחַת זָכָר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
זכר ונקיבה. ילדה תאומים אין לו אלא מנה ואע''ג דעל בשורת הזכר אמר ליתן מאתים משום דלא היה דעתו אלא אם תלד הזכר לבדו וכדקאמר ר' מנא טעמא דביטלה צרת נקיבה ששמע לשמחת בשורת הזכר:
יטול. המבשר מאתים בשביל שכר הבשורה:
גמ' תני. בתוספתא פ''ט:
וְכֵן הָאִשָׁה כול'. אָמַר רִבִּי לָא. אָֽמְרָה בְּבֵית דִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכן האשה וכו'. ופירש רבי אילא דה''נ דאמרם בפני הב''ד כן כדלעיל:
אָמַר רִבִּי אִימִּי. בֵּן שֶׁנִּרְאֶה חָלוּק בְּחַיֵּי אָבִיו מַה שֶׁסִּיגֵּל סִיגֵּל לְעַצְמוֹ. כְּהָדָא חַד בַּר נַשׁ אִיתְעֲבֵד סַפָּר. בְּעָא אַחוֹי מִיפְלַג עִימֵּיהּ. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. אָמַר. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. אָדָם שֶׁמָּצָא מְצִיאָה אֶחָיו חוֹלְקִין עִמּוֹ. חַד בַּר נַשׁ נְפַק לִשְׁלִיחוּתָא. בְּעָא אַחוֹי מִיפְלַג עִימֵּיהּ. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. אָמַר. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. אָדָם שֶׁיָּצָא לַלֵּיסְטֶייָא אֶחָיו חוֹלְקִין עִמּוֹ. רִבִּי הוֹרְייָנָה אַחוֹי דְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטַיי בְּעָא אַחוֹי מִיפְלַג עִימֵּיהּ. אָמַר לוֹ. אַלֶכְסַנְדְּרִי אַחוֹי. יְדַע אַתְּ דִּשְׁבַק אָבוּנָן אֲלָפִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בן שנראה חלוק בחיי אביו. כלומר שראו אותו מתעסק בפני עצמו בחיי אביו מה שסיגל והרויח סיגל לעצמו ואין האחין יכולין לומר מתפוסת הבית הוא:
איתעביד ספר. סופר ורצו אחיו לחלוק עמו בשכר שמחמת אביהן בא לו מלאכה זו שהוציא עליו ללמדו אומנות זו:
כך אנו אומרים וכו'. בתמיה הרי עכשיו השכר שמרויח כמציאתו הוא:
בעא אחוי מיפלג עמיה. בשכר השליחות שהיו סוברין כל זמן שלא חלקו בתפוסת הבית הכל הוא לאמצע והלכך נמי היה מתמיה רב אמי וכי אם יצא לליסטיא לבקש לו אומנות הליסטים יהו ג''כ חולקין אחיו עמו ולהפריז בדבר אמר כן:
בעא אחוי מופלג עמיה. והוא ג''כ מתעסק בפני עצמו היה ואמר לאחד מהן אלכסנדר אחי יודע אתה דשבק אבונן אלפים כל כך א''ל הלא אתה יודע בעצמך מה שהניח לנו אבינו לא היו אלא אלפיים משלו ומה שהוא יותר הוא מה שסיגלתי בחיי אבי ולעצמי סיגלתי. ולגי' הספר אלכסנדר אחיו וכו' משמע שאחד מן האחין השיב לשאר אחיו כן שלא יטענו לרבי הוריינא כלום:
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. חוֹלְקִין לַקְּטַנִּים מִפְּנֵי הַגְּדוֹלִים. אֶלָּא עָמְדוּ קְטַנִּים וּמָֽצְאוּ דְבַר יֶתֶר וּמִיחוּ. רִבִּי אַבָּהוּ אוֹמֵר. נִשְׁבָּעִין לָהֶן. אָמַר רִבִּי מָנָא. כָּל הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָייָה חוּץ מִזּוֹ. רִבִּי חִייָה רוֹבָה אָמַר. סְתָם אַחִין שׁוּתָפִין עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי [] בַּר בּוּן. אַף רַב הַמְנוּנָא הוֹרֵי כֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חולקין לקטנים מפני גדולים. אם אמרו הגדולים ראו מה שהניח לנו אבא ב''ד מפקחין בדבר שיחלוקו ויהא חלק הקטנים בפני עצמן וליתן לאחד להטריח בשבילן דכל זמן שלא יחלוקו יהיה השבח להגדולים לבדן:
אלא. הא מיבעיא לן עמדו הקטנים אח''כ ומצאו דבר יתר ממה שאמרו הגדולים ומיחו בחלוקה זו מהו:
נשבעין להן. הגדולים צריכין שישבעו לפני הב''ד שאין שם יותר לחלק ממה שאמרו בראשונה:
כל המוציא מחבירו עליו הראיה חוץ מזו. מפני שקטנים הן ואינם יודעין בעסק אביהן ואף ע''פ שהן מוציאין יכולין הן למחות הואיל ומצאו דבר יותר:
סתם אחין שותפין. כל זמן שלא חלקו בתפוסת הבית כשותפין הן בכל הדינים:
עד שלשה דורות. כלומר בסתם הן שותפין עד שלשה דורות ומתפרנסין מתפוסת הבית ביחד וכל מה שסיגלו סיגלו לאמצע אבל אם עשו שותפו' בפירוש אפי' כמה וכמה דורות:
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. הַמַּשִּׂיא אֶת בְּנוֹ בְּבַיִת זָכָה בַּבַּיִת. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. בַּבַּיִת וְלֹא בַּמִּטַּלְטְלִין. רִבִּי לָא חִילֵּק אֶת הַטְּרִיקְלִין בֵּינוֹ לְבֵין בְּנוֹ. רִבִּי חַגַּיי בְּעָא רִבִּי יוֹסֵי. הָיְתָה חוּפָּתוֹ בַּקִּיטוֹן וְעָשָׂה לוֹ הֵסֵב בַּטְּרִיקְלִין מָהוּ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית חֲמֵי לֵיהּ מַפְקָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' חגי בעא ר' יוסי. שאל לר' יוסי אם היתה חופתו בקיטון וזהו חדר קטן שלפנים מן הטרקלין ועשה לו הסב כלומר הסעודה עשה לו בטריקלין מהו אם קנה הכל דהא סעודת הנשואין עשה לו בשאר הטרקלין והוי כמי שהשיאו בבית אחד:
חמי ליה מפקה. בתמיה אם כן רואה הבן להאב יוצא מן הבית ומפקי ליה לגמרי אלא מכיון שהחופה בקיטון הוא שעשה וזהו עיקר הנשואין לא קנה אלא הקיטון:
חילק את הטריקלין. שהשיא את בנו בחדר אחד של הטרקלין וחלקו ביניהן להיות החדר אחד של בנו והשאר שלו:
הלכה: הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים כול'. אָמַר רִבִּי לָא. אִם אָֽמְרוּ בְּבֵית דִּין. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. אֲפִילוּ עִירְנֵיָה. רַב אָמַר. אֲפִילוּ סַל אֲפִילוּ קוֹרְדּוֹם. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֲפִילוּ מַחַט אֲפִילוּ מוּקָּף צָמִיד פָּתִיל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפילו סל וכו'. ואפילו כלי חרס מוקף צמיד פתיל כל אלו שהניח להן והי' להן שכר השכר לאמצע:
אפי' עירניה. כלי גדול וגבוה שעומדים עליו שומרי השדות וכרמים לראות עליו מרחוק:
גמ' אם אמרו בב''ד. דכיון שבפני ב''ד אמרו ראו מה שהניח לנו אבא וכו' וכדי שהב''ד יתעצמו בדבר לתקן מי שיטריח בשביל הקטנים ומדלא תקנו להם ודאי לא מצאו ומחלו הכל:
משנה: הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים הִשְׁבִיחוּ הַגְּדוֹלִים אֶת 28a הַנְּכָסִים הִשְׁבִּיחוּ לָאֶמְצַע. אִם אָֽמְרוּ רְאוּ מַה שֶׁהִנִּיח לָנוּ אַבָּא הֲרֵי אָנוּ עוֹשִׂין וְאוֹכְלִים הִשְׁבִּיחוּ לְעַצְמָן. וְכֵן הָאִשָׁה שֶׁהִשְׁבִּיחָה אֶת הַנְּכָסִים הִשְׁבִּיחָה לָאֶמְצַע. אִם אָֽמְרָה רְאוּ מַה שֶׁהִנִּיחַ לִי בַעֲלִי הֲרֵי אֲנִי עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת הִשְׁבִּיחָה לְעַצְמָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וכן האשה שהשביחה. כגון באשה יורשת שנשא ראובן את בת שמעון אחיו ומת בלא בנים ובנות שמעון אחיו יורשות אותו והיא חולקת עם שאר אחיותיה וסד''א דבההיא הנאה דנפק עלה קלא ששולטת ומשבחת אפי' כי אמרה ראו מה הניח לי בעלי וכו' אפ''ה מחלה ורוצה שיהיה השבח לאמצע קמ''ל שהשביחה לעצמה:
השביחו לאמצע. והני מילי כששבחו הנכסים מחמת נכסים עצמן שלא הוציאו משלהן כלום אלא מנכסי אביהן שכרו פועלים והשביחו הנכסים מחמת עצמן אבל אם חפרו ונטעו והוציאו משלהן מה שהשביחו השביחו לעצמן:
השביחו גדולים את הנכסים. בעודן בתפוסת הבית:
מתני' הניח בנים גדולים וקטנים. אפי' גדולים וקטנים ואין הקטנים יכולין להשביח:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source