משנה: 21b יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין. לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. אֵילּוּ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין הָאָב אֶת הַבָּנִים וְהַבָּנִים אֶת הָאָב וְהָאַחִין מִן הָאָב נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי אֲחָיוֹת נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. הָאִשָּׁה אֶת בְּנָהּ וְהָאִשָּׁה אֶת בַּעֲלָהּ וַאֲחֵי הָאֵם מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין. וְהָאַחִים מִן הָאֵם לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. סֵדֶר נְחָלוֹת כָּךְ הוּא אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. הַבֵּן קוֹדֵם לַבַּת וְכָל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁל בֵּן קוֹדֶם לַבַּת. הַבַּת קוֹדֶמֶת לָאַחִין יוֹצְאֵי יְרֵיכָהּ שֶׁל בַּת קוֹדְמִין לָאַחִין. הָאַחִין קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב כָּל יוֹצְאֵי יְרֵיכָן שֶׁל אַחִים קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב. זֶה הַכְּלָל כַּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ קוֹדְמִין. וְהָאָב קוֹדֵם לְכָל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' יש נוחלין ומנחילין. יש קרובים שנוחלין את קרוביהם כשהן מתים ואף כשמתים הן מנחילין להם את ממונם והא דלא קתני יש נוחלין זה את זה משום דבעי למיתני סיפא נוחלין ולא מנחילין תני נמי רישא נוחלין ומנחילין:
והאב קודם לכל יוצאי יריכו. שלו כדאמרן:
זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין. ואם אין יוצאי יריכו קיימין חזרה נחלתו אצל האב כיצד ראובן שמת בנו יורשו לא נמצא לו בן רואין אם יש לו זרע לבן זכר או נקבה עד סוף כל הדורות עומד במקומו ויורש הכל לא נמצא זרע לבן אם יש לו בת תירשנו לא נמצא לו בת רואין אם יש לה זרע זכר או נקבה עד סוף כל הדורות ירוש הכל לא נמצא לה זרע תחזור הנחלה לאביו של מת ואם אין אביו קיים תחזור לזרעו שהן אחי המת אם יש לו אח יורש את הכל ואם אין האח קיים ויש לו זרע זרעו עומדים במקומו לירש לא נמצא לו אח ולא זרע ממנו תחזור הנחלה לאחות המת או לזרה עד סוף כל הדורות לא נמצא לו אחות ולא זרע ממנה תחזור הנחלה לאבי אביו של מת ואם אינו קיים חוזרת לזרעו שהן אחי אבי המת או לזרעם ואח''כ לאחות אבי המת או לזרעם ואם לא נמצאו חוזרת הנחלה לאב אבי אביו של מת וכן לעולם עד ראש הדורות:
ולא מנחילין. לראובן שאין ראובן בא אלא מכח אחותו דינה והלא דינה עצמה אין יורשת אותו כדאמרינן דאין האם נוחלת את בנה:
נוחלין את ראובן. שהרי דינה יורשת את אחיה ובניה באין מכחה:
ובני אחיות. בני אחותו כגון בני דינה:
והאיש את אשתו. דכתיב שארו זו אשתו וקרינן הכי ונתתם את נחלת שארו לו וגורעין ומוסיפין ודורשין יכול אף היא תירשנו ת''ל וירש אותה הוא יורש אותה ואין היא יורשת אותו:
האיש את אמו. דכתיב וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל היאך בת יורשת שני מטות אלא זו שאביה משבט אחד ואמה משבט אחר וירשתן ומדכתיב מטות הקיש מטה האם למטה האב מה מטה האב בן קודם לבת אף מטה האם בן קודם לבת:
ואחין מן האב. דכתיב ממשפחתו וירש אותה ומשפחת האב קרויה משפחה דכתיב למשפחותם לבית אבותם:
והבנים את האב. דכתיב ובן אין לו הא יש לו בן הבן קודם:
האב את הבנים. דכתיב איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו במקום בת אתה מעביר נחלה מן האב ואי אתה מעביר נחלה מן האב במקום אחין של המת:
בֵּן. אֵין לִי אֶלָּא בֵן. בֶּן בַּת מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר בֵּן. מִכָּל מָקוֹם. בַּת. אֵין לִי אֶלָּא בַת. בֶּן בַּת בַּת בֵּן בַּת בַּת בֶּן בֵּן מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר בַּת. מִכָּל מָקוֹם. אָחִים. אֵין לִי אֶלָּא אַחִים. בְּנֵי אַחִים בְּנוֹת אַחִים בְּנֵי בְנוֹת אַחִים מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרוֹב. מִכָּל מָקוֹם.
וְהָאִישׁ אֶת אִמּוֹ וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. לֹא הוּא הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ הוּא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. רִבִּי יִצְחָק בָּעֵי מֵימַר פנסטא וְלָא אַשְׁכָּח. וָמַר הָדָא הִילְכְתָא תִינְייָתָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בעי מימר פנסטה. רצה לומר עיקר הדבר בבירור מהיכן שמענו דהאיש יורש את אשתו ולא אשכח ואמר הדא הלכתא השניה בן וכו' דמסיק דילפינן מלשארו דעל קורבה קאי הקרוב קרוב מכל מקום והיינו דקאמר ולא אשכח שלא מצא ללמוד מכאן לירושת הבעל משארו כדבעי למימר מעיקרא ותני כהאי ברייתא. פנסטה דוגמתו לקמן פרק נגמר הדין אמר לי' עכן מה בגורל אתה תופשיני לית בכל ההן דרא כשר אלא אתה ופנחס אסקין ניבזין ביניכון פנטום דמיתפיס חד מינכון כשיטילו גורלות בין שניכם דבר ברור הוא שיתפוס אחד מכס ומלה יונית הוא:
לא הוא האיש את אמו וכו'. כלומר דמפרש מנא לן דהאיש יורש את אשתו וקאמר דלאו היינו חדא דהא דילפינן האיש יורש את אמו מהאי קרא דכל בת יורשת ממטות וגו' הוא דנפקא לן כדאמרינן לעיל וכי היאך אפשר וכו' וממילא נשמע לבן מק''ו והרי הכתוב שם מדבר בהסבת הבעל דהקפידה התורה דלא תסוב נחלה ממטה אל מטה דמאחר דהיא בת יורשת כשתנשא לאחד ממטה אחר והוא יורשה תסוב הנחלה וא''כ מהיכן דשמענו דהאיש יורש את אמו משם שמעינן ג''כ דהאיש יורש את אשתו:
עַד כְּדוֹן בַּת. בֵּן. מָה אִם הַבַּת שֶׁהוֹרַעְתָּה כוֹחָהּ בְּנִיכְסֵי הָאָב ייִפִּיתָה כוֹחָהּ בְּנִיכְסֵי הָאֵם. בֵּן שֶׁיִּיפְּתָה כוֹחוֹ בְנִיכְסֵי הָאָב אֵינוֹ דִין שֶׁנְּייַפֶּה כוֹחוֹ בְּנִיכְסֵי הָאֵם. נִמְצֵאת הַבַּת לְמֵידָה מִן הַכָּתוּב וְהַבֵּן מִקַּל וַחוֹמֶר. בֵּן קוֹדֵם לַבַּת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָֽעְזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב. כָּךְ הָיָה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. אֶחָד הַבֵּן וְאֶחָד הַבַּת שָׁוִין בַּמַּטֶּה הָאֵם. רִבִּי מַלּוּךְ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרִבִּי זְכַרְיָה. רִבִּי יַנַּאי קַפּוֹדָקָייָא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא וַהֲווּ דַייָנִין רַב הוּנָא וְרִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי וְרַב אָחָא. אֲמַר לוֹן רַב אָחָא. אֲחֵינוּ שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ הֵדְיוֹטוֹת הֵן וְהֶן טוֹעִין אֶה הַהֲלָכָה. וְעוֹד דְּאִינּוּן סָֽמְכוֹן עַל הָדָא דְרִבִּי מַלּוּךְ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְלֵי תוּ כֵן. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי זְכַרְיָה. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב. רִבִּי לָֽעְזָר אָבוֹי דְרִבִּי יצְחָק בַּר נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי זְכַרְיָה. רִבִּי יַנַּאי וְרִבִּי יוֹחָנָן הֲווֹן יָֽתְבִין. עֲאַל רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא וְשָׁאַל. וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת. מָהוּ. אָמַר לֵיהּ. מַקִּישׁ מַטֶּה הָאָב לְמַטֶּה הָאֵם. מַה מַטֶּה הָאָב אֵין לַבַּת בִּמְקוֹם הַבֵּן אַף מַטֶּה הָאֵם אֵין לַבַּת בִּמְקוֹם בֵּן. אוֹ חִילּוּף. מַה מַטֶּה הָאֵם יֵשׁ לַבַּת בִּמְקוֹם בֵּן אַף מַטֶּה הָאָב יֵשׁ לַבַּת בִּמְקוֹם בֵּן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. אִיתָא מִן תַּמָּן לֵית אַהֵן גּוּבְרָא בָּעֵי מִישְׁמַע מִילָּה דְּאוֹרַייָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עד כדון בת. אדרשה דלעיל קאי דדריש וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל וכי היאך אפשר וכו' ומן המקרא הזה לא שמענו אלא שהבת יורשת את אמה:
בן. מנין שיורש את אמו אמרת ק''ו מה אם הבת וכו' אינו דין שנייפה כחו לירש בנכסי האם:
בן קודם לבת. שאלה היא אם הבן קודם לבת בנכסי האם:
שווין במטה האם. יורשין בשוה. דמכיון דנפקא לן ירושת הבן בנכסי האם מק''ו מהבת אמרינן דיו לבא מן הדין להיות כנדון:
הוה ליה עובדא. בדין ירושת הבן והבת בנכסי האם ושאל לפני הדיינין:
הדיוטות הן. אינן בקיאין וטועין בהלכה זו דסוברין שוין הן בנכסי האם:
על הדא דרבי מלוך. דאמר בשמיה דריב''ל הלכה כר' זכריה ולית הוא כן דהאמר רבי סימון בשמיה אין הלכה וכן אמרי כל אלו החכמים דלית הלכתא כרבי זכריה:
ושאל. הא דכתיב וכל בת יורשת נחלה ממטות ודרשינן מדהכא דבת יורשת נכסי אמה וכן בן מק''ו מהו שיהא הוא קודם לבת:
א''ל. מהאי קרא גופיה שמעינן דממטות כולל הוא לשניהם מטה אב ומטה אם והקישן הכתוב:
מטה אב למטה האם. כלומר ממטה אב ילפינן הקישא למטה האם:
או חילוף. דלמדך הכתוב דלא ניליף גם בנכסי האב דבן קודם לבת כדיליף לעיל אלא דנקיש מטה אב למטה האם מה מטה האם יש לבת במקום הבן כדאמרינן דיו אף מטה האב כן:
איתא. בא ונצא משם אין זה רוצה לשמוע ולהבין בדברי תורה:
עַד כְּדוֹן בֵּן אֶת הָאָב. הָאָב אֶת הַבֵּן. מָה אִם הַבֵּן שֶׁאֵינוֹ בָא אֶלָּא מִכֹּחַ הָאָב הֲרֵי הוּא יוֹרְשׁוֹ. הָאָב שֶׁאֵין הַבֵּן בָּא אֶלָּא מִכּוֹחוֹ אֵינוֹ דִין שֶׁיּוֹרְשׁוֹ. אָמַר קְרָא קָרוֹב. קָרוֹב קוֹדֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר קרא קרוב. כלומר דלא תיקשי א''כ מהאי ק''ו יהא האב קודם אף להבן של המת הלכך מסיים אמר קרא הקרוב קרוב קרוב קודם:
האב את הבן. מנין שיהא קודם להאחין של מת אמרת ק''ו מה אם הבן וכו' אינו דין שהוא יורשו ולא האחין שאין באין אלא מכח האב:
עד כדון. לא שמענו מן הכתוב אלא בן יורש את האב:
הלכה: יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין כול'. כְּתִיב אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. שִׁינָּה הַכָּתוּב נַחֲלָה זֹאת מִכָּל נְחָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. שֶׁבְּכוּלָּן כָּתוּב וּנְתַתֶּם וְכָאן כָּתוּב וְהַעֲבַרְתֶּם. עִיבּוּר הַדִּין הוּא שֶׁתְּהֵא הַבַּת יוֹרֶשֶׁת. חַכְמֵי גוֹיִם אוֹמְרִים. בֵּן וּבַת שָׁוִין כְּאַחַת. דְּאִינּוּן דָּֽרְשֵׁי. וּבֵן אֵין לוֹ. הָא אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. הָתִיבוֹן. וְהָֽכְתִיב. וְאִם אֵין לוֹ בַּת. הָא אִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. וְאַתּוּן מוֹדִין דְּלֵיתֵי בַּר אוּף הָכָא לֵיתֵי בַּר. הַצַּדּוּקִין אוֹמְרִים. בַּת הַבֵּן וְהַבַּת שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. דְּאִינּוּן דָּֽרְשֵׁי. מַה בַּת בְּנוֹ הַבָּאָה מִכֹּחַ בְּנִי יוֹרַשְׁתָּנִי. בִּתִּי הַבָּאָה מִכּוֹחִי אֵינוֹ דִין שֶׁתִּירָשֵׁינִי. אָֽמְרוּ לָהֶן. לֹא. אִם אָמַרְתֶּם בְּבַת הַבֵּן שֶׁאֵינָהּ בָאָה אֶלָּא מִכֹּחַ הָאַחִים 22a תֹאמְרוּ בַּבַּת שֶׁאֵינָהּ בָאָה אֶלָּא מִכֹּחַ הַזָּקֵן. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת וגו'. וְכִי הֵיאַךְ אֶיפְשַׁר לַבַּת לֵירֵשׁ שְׁנֵי מַטּוֹת. אֶלָּא תִּיפְתָּר אָבִיהָ מִשֵּׁבֶט זֶה וְאִמָּהּ מִשֵּׁבֶט אַחֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תלמוד לומר וכו'. אמתני' קאי האיש את אמו מנלן ת''ל וכל בת וכו':
תאמרו בבת שאינה באה אלא מכח הזקן. כלומר שהרי אתם מודין אם יש כאן אחין והן בני הזקן ובת שאין הבת נוטלת כלום במקום האחין ואם היא באה עכשיו לדעתכם לירש אינה באה אלא מכח הזקן והיינו במקום שאין לה אחים וא''כ הורע כחה אצל האחין וכשם שאינה יורשת עם אחיה כך אינה יורשת עם בית אחיה:
שאינה באה אלא מכח האחין. כלומר שהרי היא באה במקום אביה לירש את הזקן וא''כ היא ובני הזקן שהן האחין של אביה שוין הן והרי כחה ככח האחין והיינו אינה באה אלא מכח האחין כלומר שלא הורע כחה מכח האחין של אביה:
דאינון דרשי. מק''ו מה בת בנו שאינה באה אלא מכח הבן של מת יורשתו בתו שהיא באה מכחו לכ''ש שתחלוק עמה:
והא אתון מודין דליתי בת אוף הכא ליתי בר כלל. וכלומר הרי אתם מודים דאין לאחין כלום במקום הבת וא''כ אין לו בת דקאמר קרא דליתיה לבת כלל אז ונתתם לאחיו הא אם יש בת אין להן כלום אף ה''נ אם אין לו בן אז והעברתם לבתו הא אם יש בן אין להבת כלום:
התיבון. להם הא כתיב ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו א''כ נמי נדרוש הכי הא אם יש לו בת ואחין שניהן שוין בנחלה בתמיה:
דאינון דרשי ובן אין לו. ונתתם לבתו הכל הא אם יש לו שניהן שוין:
עיבור הדין הוא. לשון עבירה הוא:
גמ' מכל נחלות שבתורה. הכתובין בפרשה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source