משנה: מִדָּה בַחֶבֶל אֲנִי מוֹכֵר לָךְ הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר בִּיטֵּל הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר מִדָּה בַחֶבֶל. הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר מִדָּה בַחֶבֶל בִּיטֵּל מִדָּה בַחֶבֶל הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר דִּבְרֵי בֶן נַנָּס. בְּסִימָנָיו וּבְמֵיצָרָיו פָּחוּת מִשְּׁתוּת הִגִּיעוֹ עַד שְׁתוּת יְנַכֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והוא מקבל עליו. הלוקח לתת מקום בחלקו שקנה לעשות גדר וחריץ ובן חריץ ותרוייהו אחורי הגדר מבחוץ כדי שלא תקפוץ הנמיה ותכנס בשדה דאי עביד חריץ ולא עביד בן חריץ איידי דחריץ רווח נכנסת בתוכו וקופצת למעלה על שפת השני ואי עביד בן חריץ ולא עביד חריץ איידי דקטין קיימא אשפתיה וקפצא אבל כשהן שנים אינה יכולה להכנס בקטן למיעוט רחבו ולא תקפוץ לרוחב שני החריצין ובין חריץ לבין בן חריץ צריך שיהא רחב טפח:
חצייה בדרום אני מוכר לך משמנין ביניהן. שמין מה ששוה כל השדה כולה ונותן לו חצייה בדרומה בחצי דמי השדה:
מתני' משמנין ביניהן. כלומר השומן יהא ביניהן ששמין כמה שוה כל השדה ומשוין שני החלקין בשווי הדמים ונותן ללוקח חלק הכחוש שבה מה ששוה חצי הדמים של כל השדה כגון שמכר לו שדה בת מאה במאה דינרין ויש בה שלשים אמה מקום שמן ששוה חמשים דינרין נוטלו המוכר ונותן ללוקח שבעים אמה החלק הכחוש בחמשים דינרין ונפקא מינה שרוצה המוכר בקב עידית משני קבין זיבורית ואף על פי שדמי שניהן שוין:
הגיעו. דכל העבדים בחזקת שיש בהן אלו המדות הרעות:
קוביוסטוס. גונב נפשות:
פחות משתות הגיעו עד שתות ינכה. מה שהוא יותר על שתות מן הבית כור ועד שתות ולא שתות בכלל ינכה ושתות עצמו כפחות משתות הוא והגיעו:
מתני' מדה בחבל אם חסר אם יתר. האומר לחבירו שתי לשונות הללו הסותרים זה את זה:
ביטל. לשון אחרון שהוא אם חסר או יתר את לשון הראשון שהוא מדה בחבל ואפי' פיחת או הותיר רובע לסאה הגיעו:
כדברי בן נסס. דס''ל תפוס לשון אחרון אבל חכמים פליגי עליה ואמרי הלך אחר פחות שבלשונות דמספקא לן אי תפוס לשון ראשון או לשון אחרון ולעולם נוטל הלוקח הפחות שבהן והלכה כחכמים:
בסימניו ובמצריו. אמר לו בית כור עפר אני מוכר לך בתוך הסימנים והמצרים האלה:
גמ' תני רבי חייא. בתוספתא פ''ד ואגב דתני הכא דיני דהגיעו וצריך לקיים מקחו מייתי לה נמי להא:
הלכה: בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ כול'. הָכָא אַתָּ מַר. הִגִּיעוֹ. וְהָכָא אַתָּ מַר. לֹא אֶת הָרוֹבַע בִּלְבַד מַחֲזִיר לוֹ אֶלָּא כָּל הַמּוֹתָר. אָֽמְרֵי. מִכֵּיוָן שֶׁאַתְּ מוֹצִיאוֹ 21a לִפְחוֹת מֵחֶבֶל מַחֲזִירוֹ אַתּ לְמִידָּה בַחֶבֶל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך פרק האומר לחבירו
כמין פסיקייא. חתיכות חתיכות ובהא פליגי עם המ''ד כמין פנדור דלדידיה נותן לו רצועה א' על פני כל המצרים כדלעיל והאי מ''ד סבר דלהכי א''ל וחצי פלוני שיהא נוטל אלו החתוכות עד כנגד אותו החצי וכמו שני משולשין כזה ובלבד שיהא חצי השדה:
כמין מטלית. ארוך כלומר דלכך אמר ליה רוח השלישית וחצי פלוני מקיפך לומר שמשם הוא חצי חלקו ומשם הוא מודד לו חצייה באורך על פני השדה כולה:
כמין פנדור. מלשון פנדא והוא אזור רחב וחלול וכלומר שנותן רצועה אחת רחבה כנגד מזרח וכנגד דרום וכנגד חצי מערב שיהא לערך חצי השדה:
גמ' תני האומר לחבירו חצי שדה אני מוכר לך. ומצר לו מצרים לסמן לו חצי השדה וא''ל פלוני מקיפך זה הצד מזרח שפלוני מקיפו הוא סמוך לו מלשון תורמין מן המוקף וזה צד דרום שפלוני מקיפו וזה חצי צד מערב שהוא החצי שפלוני מקיפו ופליגי בה כיצד הוא נותן לו אותה חצי השדה:
מוכתב למלכות. למלאכתו והמלך תופשו בכל עת שירצה לא הגיעו דהוי מקח טעות:
ליסטים. מזוין הורג נפשות וסופו ליהרג:
גמ' הכא את אמר הגיעו והכא את אמר וכו'. כלומר דפריך הא ברישא קתני אם אמר הן חסר הן יתיר עד רובע הגיעו יותר מכאן יעשה חשבון וקס''ד דלעולם הרובע הגיעו ואפי' המותר יותר מהרובע ויותר מכאן יעשה חשבון דקאמר מה שהוא בתוספת יתר על כדי רובע לסאה על זה יעשה חשבון להחזיר לו הקרקע או המעות כמו דמפרש לקמיה ומה הוא מחזיר לו וכו' אבל הרובע לעולם אין צריך להחזיר לו וא''כ קשיא הא דקתני בסיפא לא את הרובע וכו' ומשמע דה''ק לא את המותר בלבד הוא מחזיר אלא אף כל הרבעין כלן דכשיש תוספת יתר על כדי רובע לסאה שוב אין כאן מחילה וצריך להחזיר לו את הכל או בקרקע או במעו' והא רישא הגיעו על הרובע קתני:
מכיון שאת מוציאו לפחות מחבל. כלומר מכיון שאתה מוציא מדין הזה לדין פחות מחבל וכלו' שאין כאן דינו כפחות מחבל דפחות מחבל היינו היכא דאמר ליה הן חסר הן יתיר ונקרא פחות מחבל לפי שאינו בצימצום. ובהן חסר הן יתיר הוא דאמרינן דעד רובע הגיעו ומכיון שכאן הוא יותר מרובע שוב אין דינו כהן חסר או יתיר דלא אמרו אלא רובע דוקא וא''כ מחזירו אתה לדין יותר מרבע לדין מדה בחבל דכמו מדה בחבל דינו יותר כל שהוא יחזיר ה''נ יעשה חשבון דקאמר שצריך לחזור לו את הכל ואף הרבעין כולן והשתא לא את הרובע וכו' דסיפא אכולה מתני' קאי:
אמר. ומשני אמרי. לא כדקס''ד אלא דרישא ה''נ קאמר יותר מכאן על כדי רובע לסאה יעשה עמו חשבון על הכל וכדפרישית במתני' דהא דקאמר לא את הרובע וכו' אכולה מתני' קאי וטעמא כדמסיק:
הלכה: וּמָהוּ מַחֲזִיר לוֹ. מָעוֹת כול'. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. הַמּוֹכֵר עֶבֶד לַחֲבֵירוֹ וְנִמְצָא גַּנָּב אוֹ קוּבְיָסְטוֹס הִגִּיעוֹ. נִמְצָא לֵיסְטֵיס אוֹ מוּכְתָּב לַמַּלְכוּת לֹא הִגִּיעוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך פרק האומר לחבירו
כמין פסיקייא. חתיכות חתיכות ובהא פליגי עם המ''ד כמין פנדור דלדידיה נותן לו רצועה א' על פני כל המצרים כדלעיל והאי מ''ד סבר דלהכי א''ל וחצי פלוני שיהא נוטל אלו החתוכות עד כנגד אותו החצי וכמו שני משולשין כזה ובלבד שיהא חצי השדה:
כמין מטלית. ארוך כלומר דלכך אמר ליה רוח השלישית וחצי פלוני מקיפך לומר שמשם הוא חצי חלקו ומשם הוא מודד לו חצייה באורך על פני השדה כולה:
כמין פנדור. מלשון פנדא והוא אזור רחב וחלול וכלומר שנותן רצועה אחת רחבה כנגד מזרח וכנגד דרום וכנגד חצי מערב שיהא לערך חצי השדה:
גמ' תני האומר לחבירו חצי שדה אני מוכר לך. ומצר לו מצרים לסמן לו חצי השדה וא''ל פלוני מקיפך זה הצד מזרח שפלוני מקיפו הוא סמוך לו מלשון תורמין מן המוקף וזה צד דרום שפלוני מקיפו וזה חצי צד מערב שהוא החצי שפלוני מקיפו ופליגי בה כיצד הוא נותן לו אותה חצי השדה:
מוכתב למלכות. למלאכתו והמלך תופשו בכל עת שירצה לא הגיעו דהוי מקח טעות:
ליסטים. מזוין הורג נפשות וסופו ליהרג:
גמ' הכא את אמר הגיעו והכא את אמר וכו'. כלומר דפריך הא ברישא קתני אם אמר הן חסר הן יתיר עד רובע הגיעו יותר מכאן יעשה חשבון וקס''ד דלעולם הרובע הגיעו ואפי' המותר יותר מהרובע ויותר מכאן יעשה חשבון דקאמר מה שהוא בתוספת יתר על כדי רובע לסאה על זה יעשה חשבון להחזיר לו הקרקע או המעות כמו דמפרש לקמיה ומה הוא מחזיר לו וכו' אבל הרובע לעולם אין צריך להחזיר לו וא''כ קשיא הא דקתני בסיפא לא את הרובע וכו' ומשמע דה''ק לא את המותר בלבד הוא מחזיר אלא אף כל הרבעין כלן דכשיש תוספת יתר על כדי רובע לסאה שוב אין כאן מחילה וצריך להחזיר לו את הכל או בקרקע או במעו' והא רישא הגיעו על הרובע קתני:
מכיון שאת מוציאו לפחות מחבל. כלומר מכיון שאתה מוציא מדין הזה לדין פחות מחבל וכלו' שאין כאן דינו כפחות מחבל דפחות מחבל היינו היכא דאמר ליה הן חסר הן יתיר ונקרא פחות מחבל לפי שאינו בצימצום. ובהן חסר הן יתיר הוא דאמרינן דעד רובע הגיעו ומכיון שכאן הוא יותר מרובע שוב אין דינו כהן חסר או יתיר דלא אמרו אלא רובע דוקא וא''כ מחזירו אתה לדין יותר מרבע לדין מדה בחבל דכמו מדה בחבל דינו יותר כל שהוא יחזיר ה''נ יעשה חשבון דקאמר שצריך לחזור לו את הכל ואף הרבעין כולן והשתא לא את הרובע וכו' דסיפא אכולה מתני' קאי:
אמר. ומשני אמרי. לא כדקס''ד אלא דרישא ה''נ קאמר יותר מכאן על כדי רובע לסאה יעשה עמו חשבון על הכל וכדפרישית במתני' דהא דקאמר לא את הרובע וכו' אכולה מתני' קאי וטעמא כדמסיק:
הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ כול'. רִבִּי הוּנָא אָמַר. הַשְּׁתוּת עַצְמוֹ מְנַכֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
השתות עצמה מנכה. הא דקתני עד שתות ינכה עד ועד בכלל הוא:
משנה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן וְנוֹטֵל חֲצִי שָׂדֵהוּ. חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם אֲנִי מוֹכֵר לָךְ מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן וְנוֹטֵל חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם. וְהוּא מְקַבֵּל עָלָיו מְקוֹם הַגָּדֵר חֲרִיץ וּבֶן חֲרִיץ. וְכַמָּה הוּא חֲרִיץ. שִׁשָּׁה טְפָחִים. וּבֶן חֲרִיך שְׁלֹשָׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והוא מקבל עליו. הלוקח לתת מקום בחלקו שקנה לעשות גדר וחריץ ובן חריץ ותרוייהו אחורי הגדר מבחוץ כדי שלא תקפוץ הנמיה ותכנס בשדה דאי עביד חריץ ולא עביד בן חריץ איידי דחריץ רווח נכנסת בתוכו וקופצת למעלה על שפת השני ואי עביד בן חריץ ולא עביד חריץ איידי דקטין קיימא אשפתיה וקפצא אבל כשהן שנים אינה יכולה להכנס בקטן למיעוט רחבו ולא תקפוץ לרוחב שני החריצין ובין חריץ לבין בן חריץ צריך שיהא רחב טפח:
חצייה בדרום אני מוכר לך משמנין ביניהן. שמין מה ששוה כל השדה כולה ונותן לו חצייה בדרומה בחצי דמי השדה:
מתני' משמנין ביניהן. כלומר השומן יהא ביניהן ששמין כמה שוה כל השדה ומשוין שני החלקין בשווי הדמים ונותן ללוקח חלק הכחוש שבה מה ששוה חצי הדמים של כל השדה כגון שמכר לו שדה בת מאה במאה דינרין ויש בה שלשים אמה מקום שמן ששוה חמשים דינרין נוטלו המוכר ונותן ללוקח שבעים אמה החלק הכחוש בחמשים דינרין ונפקא מינה שרוצה המוכר בקב עידית משני קבין זיבורית ואף על פי שדמי שניהן שוין:
הגיעו. דכל העבדים בחזקת שיש בהן אלו המדות הרעות:
קוביוסטוס. גונב נפשות:
פחות משתות הגיעו עד שתות ינכה. מה שהוא יותר על שתות מן הבית כור ועד שתות ולא שתות בכלל ינכה ושתות עצמו כפחות משתות הוא והגיעו:
מתני' מדה בחבל אם חסר אם יתר. האומר לחבירו שתי לשונות הללו הסותרים זה את זה:
ביטל. לשון אחרון שהוא אם חסר או יתר את לשון הראשון שהוא מדה בחבל ואפי' פיחת או הותיר רובע לסאה הגיעו:
כדברי בן נסס. דס''ל תפוס לשון אחרון אבל חכמים פליגי עליה ואמרי הלך אחר פחות שבלשונות דמספקא לן אי תפוס לשון ראשון או לשון אחרון ולעולם נוטל הלוקח הפחות שבהן והלכה כחכמים:
בסימניו ובמצריו. אמר לו בית כור עפר אני מוכר לך בתוך הסימנים והמצרים האלה:
גמ' תני רבי חייא. בתוספתא פ''ד ואגב דתני הכא דיני דהגיעו וצריך לקיים מקחו מייתי לה נמי להא:
הלכה: תַּנֵּי. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ וּפְלוֹנִי מַקִּיפָךְ וּפְלוֹנִי מַקִּיפָךְ וַחֲצִי פְלוֹנִי מַקִּיפָךְ. רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה וְרִבִּי יִרְמְיָה. חַד אָמַר. נוֹתֵן לוֹ כְמִין פַּנְדּוּר. וְחַד אָמַר. נוֹתֵן לוֹ כְמִין מַטְלֵית. וְחַד אָמַר. נוֹתֵן לוֹ כְמִין פְּסִיקִיָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך פרק האומר לחבירו
כמין פסיקייא. חתיכות חתיכות ובהא פליגי עם המ''ד כמין פנדור דלדידיה נותן לו רצועה א' על פני כל המצרים כדלעיל והאי מ''ד סבר דלהכי א''ל וחצי פלוני שיהא נוטל אלו החתוכות עד כנגד אותו החצי וכמו שני משולשין כזה ובלבד שיהא חצי השדה:
כמין מטלית. ארוך כלומר דלכך אמר ליה רוח השלישית וחצי פלוני מקיפך לומר שמשם הוא חצי חלקו ומשם הוא מודד לו חצייה באורך על פני השדה כולה:
כמין פנדור. מלשון פנדא והוא אזור רחב וחלול וכלומר שנותן רצועה אחת רחבה כנגד מזרח וכנגד דרום וכנגד חצי מערב שיהא לערך חצי השדה:
גמ' תני האומר לחבירו חצי שדה אני מוכר לך. ומצר לו מצרים לסמן לו חצי השדה וא''ל פלוני מקיפך זה הצד מזרח שפלוני מקיפו הוא סמוך לו מלשון תורמין מן המוקף וזה צד דרום שפלוני מקיפו וזה חצי צד מערב שהוא החצי שפלוני מקיפו ופליגי בה כיצד הוא נותן לו אותה חצי השדה:
מוכתב למלכות. למלאכתו והמלך תופשו בכל עת שירצה לא הגיעו דהוי מקח טעות:
ליסטים. מזוין הורג נפשות וסופו ליהרג:
גמ' הכא את אמר הגיעו והכא את אמר וכו'. כלומר דפריך הא ברישא קתני אם אמר הן חסר הן יתיר עד רובע הגיעו יותר מכאן יעשה חשבון וקס''ד דלעולם הרובע הגיעו ואפי' המותר יותר מהרובע ויותר מכאן יעשה חשבון דקאמר מה שהוא בתוספת יתר על כדי רובע לסאה על זה יעשה חשבון להחזיר לו הקרקע או המעות כמו דמפרש לקמיה ומה הוא מחזיר לו וכו' אבל הרובע לעולם אין צריך להחזיר לו וא''כ קשיא הא דקתני בסיפא לא את הרובע וכו' ומשמע דה''ק לא את המותר בלבד הוא מחזיר אלא אף כל הרבעין כלן דכשיש תוספת יתר על כדי רובע לסאה שוב אין כאן מחילה וצריך להחזיר לו את הכל או בקרקע או במעו' והא רישא הגיעו על הרובע קתני:
מכיון שאת מוציאו לפחות מחבל. כלומר מכיון שאתה מוציא מדין הזה לדין פחות מחבל וכלו' שאין כאן דינו כפחות מחבל דפחות מחבל היינו היכא דאמר ליה הן חסר הן יתיר ונקרא פחות מחבל לפי שאינו בצימצום. ובהן חסר הן יתיר הוא דאמרינן דעד רובע הגיעו ומכיון שכאן הוא יותר מרובע שוב אין דינו כהן חסר או יתיר דלא אמרו אלא רובע דוקא וא''כ מחזירו אתה לדין יותר מרבע לדין מדה בחבל דכמו מדה בחבל דינו יותר כל שהוא יחזיר ה''נ יעשה חשבון דקאמר שצריך לחזור לו את הכל ואף הרבעין כולן והשתא לא את הרובע וכו' דסיפא אכולה מתני' קאי:
אמר. ומשני אמרי. לא כדקס''ד אלא דרישא ה''נ קאמר יותר מכאן על כדי רובע לסאה יעשה עמו חשבון על הכל וכדפרישית במתני' דהא דקאמר לא את הרובע וכו' אכולה מתני' קאי וטעמא כדמסיק:
משנה: 21b יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין. לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. אֵילּוּ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין הָאָב אֶת הַבָּנִים וְהַבָּנִים אֶת הָאָב וְהָאַחִין מִן הָאָב נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי אֲחָיוֹת נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. הָאִשָּׁה אֶת בְּנָהּ וְהָאִשָּׁה אֶת בַּעֲלָהּ וַאֲחֵי הָאֵם מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין. וְהָאַחִים מִן הָאֵם לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. סֵדֶר נְחָלוֹת כָּךְ הוּא אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. הַבֵּן קוֹדֵם לַבַּת וְכָל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁל בֵּן קוֹדֶם לַבַּת. הַבַּת קוֹדֶמֶת לָאַחִין יוֹצְאֵי יְרֵיכָהּ שֶׁל בַּת קוֹדְמִין לָאַחִין. הָאַחִין קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב כָּל יוֹצְאֵי יְרֵיכָן שֶׁל אַחִים קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב. זֶה הַכְּלָל כַּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ קוֹדְמִין. וְהָאָב קוֹדֵם לְכָל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והאב קודם לכל יוצאי יריכו. שלו כדאמרן:
זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין. ואם אין יוצאי יריכו קיימין חזרה נחלתו אצל האב כיצד ראובן שמת בנו יורשו לא נמצא לו בן רואין אם יש לו זרע לבן זכר או נקבה עד סוף כל הדורות עומד במקומו ויורש הכל לא נמצא זרע לבן אם יש לו בת תירשנו לא נמצא לו בת רואין אם יש לה זרע זכר או נקבה עד סוף כל הדורות ירוש הכל לא נמצא לה זרע תחזור הנחלה לאביו של מת ואם אין אביו קיים תחזור לזרעו שהן אחי המת אם יש לו אח יורש את הכל ואם אין האח קיים ויש לו זרע זרעו עומדים במקומו לירש לא נמצא לו אח ולא זרע ממנו תחזור הנחלה לאחות המת או לזרה עד סוף כל הדורות לא נמצא לו אחות ולא זרע ממנה תחזור הנחלה לאבי אביו של מת ואם אינו קיים חוזרת לזרעו שהן אחי אבי המת או לזרעם ואח''כ לאחות אבי המת או לזרעם ואם לא נמצאו חוזרת הנחלה לאב אבי אביו של מת וכן לעולם עד ראש הדורות:
ולא מנחילין. לראובן שאין ראובן בא אלא מכח אחותו דינה והלא דינה עצמה אין יורשת אותו כדאמרינן דאין האם נוחלת את בנה:
נוחלין את ראובן. שהרי דינה יורשת את אחיה ובניה באין מכחה:
ובני אחיות. בני אחותו כגון בני דינה:
והאיש את אשתו. דכתיב שארו זו אשתו וקרינן הכי ונתתם את נחלת שארו לו וגורעין ומוסיפין ודורשין יכול אף היא תירשנו ת''ל וירש אותה הוא יורש אותה ואין היא יורשת אותו:
האיש את אמו. דכתיב וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל היאך בת יורשת שני מטות אלא זו שאביה משבט אחד ואמה משבט אחר וירשתן ומדכתיב מטות הקיש מטה האם למטה האב מה מטה האב בן קודם לבת אף מטה האם בן קודם לבת:
ואחין מן האב. דכתיב ממשפחתו וירש אותה ומשפחת האב קרויה משפחה דכתיב למשפחותם לבית אבותם:
והבנים את האב. דכתיב ובן אין לו הא יש לו בן הבן קודם:
האב את הבנים. דכתיב איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו במקום בת אתה מעביר נחלה מן האב ואי אתה מעביר נחלה מן האב במקום אחין של המת:
מתני' יש נוחלין ומנחילין. יש קרובים שנוחלין את קרוביהם כשהן מתים ואף כשמתים הן מנחילין להם את ממונם והא דלא קתני יש נוחלין זה את זה משום דבעי למיתני סיפא נוחלין ולא מנחילין תני נמי רישא נוחלין ומנחילין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source