משנה: הַמִּקִּיף אֶת חֲבֵירוֹ מִשְׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו וְגָדַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְאֶת הַשְׁנִייָה וְאֶת הַשְּׁלִישִית אֵין מְחַייְבִין אוֹתוֹ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אִם עָמַד וְגָדַר אֶת הָרְבִיעִית מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. כּוֹתֶל חָצֵר שֶׁנָּפַל מְחַייְבִין אוֹתוֹ לִבְנוֹתוֹ עַד אַרְבַּע אַמּוֹת. בְּחֶזְקַת שֶׁנָּתַן עַד שֶׁיָּבִיא רְאָייָה שֶׁלֹּא נָתַן. מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וּלְמַעְלָה אֵין מְחַייְבִין אוֹתוֹ. סָמַךְ לוֹ כוֹתֶל אַחֵר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עָלָיו אֶת הַתִּקְרָה מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָתַן עַד שֶׁיָּבִיא רְאָייָה שֶׁנָּתַן.
Traduction
Si A a acheté les champs situés des 3 côtés du champ de B et s’il a construit une haie de ces 3 côtés pour séparer ces champs de celui de B, celui-ci n’est pas obligé de donner sa part des dépenses (5)B. n'en profite pas beaucoup, puisque son champ reste ouvert du 4e côté.. R. Yossé dit: si B est allé ensuite faire une haie du 4e côté de son champ, il doit contribuer aux dépenses totales (des 3 autres côtés). Si le mur d’une cour (qui sépare la partie appartenant à un individu de celle qui appartient à un autre) s’est écroulée, l’un peut forcer l’autre de le rebâtir jusqu’à une hauteur de 4 coudées (6)Un mur de cette hauteur, dit Rashi, met le voisin suffisamment à l'abri de l'ennui d'être vu par autrui dans sa propre cour.. Si ce mur était reconstruit, l’un des voisins dit qu’il l’a reconstruit de sa bourse, que l’autre n’a pas voulu y contribuer, et qu’il réclame par conséquent la moitié des dépenses, tandis que l’autre dit avoir donné sa part; dans ce cas, l’autre est acquitté, à moins que le premier n’appuie sa réclamation de preuves. Si l’un des voisins qui reconstruit un mur écroulé (pouvant se contenter de lui donner une hauteur de 4 coudées) l’élève plus haut, l’autre n’est pas obligé de donner la moitié des dépenses qu’il a faites pour augmenter la hauteur. Si l’autre a construit à côté un autre mur (de la même hauteur, pour faire un plafond d’un mur à l’autre), quoique le plafond ne soit pas encore construit, il doit payer la moitié des dépenses, même de celles que le premier a faites pour augmenter la hauteur du mur au delà de 4 coudées; car en construisant le deuxième mur à la même hauteur, il a prouvé être content de ce que l’autre a augmenté la hauteur du premier mur. Si après avoir construit le second mur, l’autre réclame la moitié des dépenses faites pour augmenter la hauteur du premier, il est condamné à le payer; car on ne le croit pas s’il prétend avoir payé, puisque d’ordinaire on ne paie pas dans un cas pareil (7)Au cas où le défendeur n'est nullement obligé de dédommager le demandeur quand le dommage est fait, comme au présent cas, il n'était pas obligé de rembourser la moitié des dépenses., à moins de prouver par témoins avoir payé.
Pnei Moshe non traduit
כותל חצר. של שותפין:
מבחוץ. לצד חבירו ולא לצד שלו שמא יעשה גם חבירו מצד שלו ויאמר שהכותל של שניהם הוא אבל כשטח לצד חבירו הוי סימן שהכותל שלו הוא ולא חיישינן שמא יקלפנו חבירו דקלופא מידע ידיע:
אלא אם רצה. זה לגדור במקום שלא נהגו כונס לתוך שלו עושה לו חזית לשון מחזה הוא לראות ההיכר שהוא שלו וטח ראש הכותל כמו אמה רחב בסיד:
אבל בבקעה. אם מכר לו בסתם אין מחייבין אותו אלא במקום שנהגו לגדור:
מתני' וכן בגינה. המוכר גינה לחבירו ולא זכר לו שהיא מעורבת עם גנות אחרות מחייבין את הלוקח לגדור דסתם גינה אפי' מקום שלא נהגו לגדור כמקום שנהגו לגדור דמי:
ואם עשו מדעת שניהם. שלאחר שרצה אחד מהן לעשות נתרצה גם חבירו:
מתני' המקיף את חבירו משלש רוחותיו. שהיה לו שלשה שדות סביב לשדה חבירו לשלשת מצריה וגדר את שלשתן ונמצא שדהו של אמצעי זה מוקף משלש רוחותיו:
אין מחייבין אותו. ליתן מן ההוצאה כלום דהא לא אהני ליה מידי שעדיין שדהו פתוחה היא אבל אם גדר את הרביעית דהשתא ודאי אהני ליה מחייבין אותו לשלם המחצה וכפי דמי קנים בזול אבל לא חצי יציאותיו דא''ל לדידי סגי לי במחיצה של קנים ואי אפשי ביציאה של גדר אבנים:
מגלגלין עליו את הכל. מחצית יציאותיו כפי מה שגדר והיינו דאיכא בין ת''ק לרבי יוסי והלכה כרבי יוסי ואין צריך לומר אם הניקף הוא שגדר רוח הרביעית דגלי דעתיה דניחא ליה במה שגדר חבירו שמגלגלין עליו את הכל ומשלם לחבירו חצי יציאותיו:
עד ארבע אמות. דבהכי סגי ליה להיזק ראיה:
בחזקת שנתן. אם זה תובע חצי היציאה וזה אומר כבר נתתי חלקי נאמן עד שיביא התובע ראיה שלא נתן דמשפט זה גלוי לכל הוא שחובה עליו לסייעו ולא היה זה בונהו משלו אלא היה מביאו לבית דין:
סמך לו כותל אחר. לאחר שבנה האחד למעלה מארבע אמות ולא רצה השני לסייע בהגבהתו סמך לו כותל אחר כנגד כותל זה כדי לסכך ולתת תקרה מכותל לכותל אע''פ שלא נתן עליו עדיין את התקרה:
מגלגלין עליו את הכל. לתת חלקו במה שהוסיף זה להגביה הכותל דגלי דעתיה דניחא ליה בהגבהתו דהאיך:
בחזק' שלא נתן. אם בא הראשון ותבעו לדין לאחר שסמך את כתלו לכותל ראשון ואומר לו תן חלקך במה שהגבהתי אותו וזה אומר נתתי חלקי אינו נאמן עד שיביא ראיה שנתן לפי שאין משפט זה גלוי לכל ועד שחייבהו בית דין אינו עשוי ליתן:
משנה: הַמִּקִּיף אֶת חֲבֵירוֹ מִשְׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו וְגָדַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְאֶת הַשְׁנִייָה וְאֶת הַשְּׁלִישִית אֵין מְחַייְבִין אוֹתוֹ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אִם עָמַד וְגָדַר אֶת הָרְבִיעִית מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. כּוֹתֶל חָצֵר שֶׁנָּפַל מְחַייְבִין אוֹתוֹ לִבְנוֹתוֹ עַד אַרְבַּע אַמּוֹת. בְּחֶזְקַת שֶׁנָּתַן עַד שֶׁיָּבִיא רְאָייָה שֶׁלֹּא נָתַן. מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וּלְמַעְלָה אֵין מְחַייְבִין אוֹתוֹ. סָמַךְ לוֹ כוֹתֶל אַחֵר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עָלָיו אֶת הַתִּקְרָה מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָתַן עַד שֶׁיָּבִיא רְאָייָה שֶׁנָּתַן.
Traduction
Il en est de même d’un jardin commun à 2 individus, qui veulent faire le partage; dans les pays où il est d’usage de séparer les jardins l’un de l’autre par une haie, chacun des associés peut forcer l’autre de donner la moitié de la place et des matériaux nécessaires pour la haie. Il n’en est pas ainsi, si c’est un champ que les associés partagent (3)Voir ci-après, 7, 5.; d’ordinaire, ce n’est pas l’usage de séparer les champs par une haie. Si donc l’un des associés veut faire la haie, il ne peut pas forcer l’autre d’y contribuer, mais il peut la faire sur le terrain qui lui appartient, et faire un signe pour qu’on sache que lui seul l’a faite; aussi, quand cette haie s’écroulera, on saura que la place et les pierres lui appartiennent. Si les deux associés veulent faire ensemble la haie, ils la font moitié sur le terrain de l’un et moitié sur le terrain de l’autre, et chacun donne la moitié des matériaux; ils font alors des marques des deux côtés (4)On saura ainsi qu'ils ont tous deux contribué à la construction.; si donc la haie s’écroule, la place et les pierres sont partagées entre les deux associés.
Pnei Moshe non traduit
כותל חצר. של שותפין:
מבחוץ. לצד חבירו ולא לצד שלו שמא יעשה גם חבירו מצד שלו ויאמר שהכותל של שניהם הוא אבל כשטח לצד חבירו הוי סימן שהכותל שלו הוא ולא חיישינן שמא יקלפנו חבירו דקלופא מידע ידיע:
אלא אם רצה. זה לגדור במקום שלא נהגו כונס לתוך שלו עושה לו חזית לשון מחזה הוא לראות ההיכר שהוא שלו וטח ראש הכותל כמו אמה רחב בסיד:
אבל בבקעה. אם מכר לו בסתם אין מחייבין אותו אלא במקום שנהגו לגדור:
מתני' וכן בגינה. המוכר גינה לחבירו ולא זכר לו שהיא מעורבת עם גנות אחרות מחייבין את הלוקח לגדור דסתם גינה אפי' מקום שלא נהגו לגדור כמקום שנהגו לגדור דמי:
ואם עשו מדעת שניהם. שלאחר שרצה אחד מהן לעשות נתרצה גם חבירו:
מתני' המקיף את חבירו משלש רוחותיו. שהיה לו שלשה שדות סביב לשדה חבירו לשלשת מצריה וגדר את שלשתן ונמצא שדהו של אמצעי זה מוקף משלש רוחותיו:
אין מחייבין אותו. ליתן מן ההוצאה כלום דהא לא אהני ליה מידי שעדיין שדהו פתוחה היא אבל אם גדר את הרביעית דהשתא ודאי אהני ליה מחייבין אותו לשלם המחצה וכפי דמי קנים בזול אבל לא חצי יציאותיו דא''ל לדידי סגי לי במחיצה של קנים ואי אפשי ביציאה של גדר אבנים:
מגלגלין עליו את הכל. מחצית יציאותיו כפי מה שגדר והיינו דאיכא בין ת''ק לרבי יוסי והלכה כרבי יוסי ואין צריך לומר אם הניקף הוא שגדר רוח הרביעית דגלי דעתיה דניחא ליה במה שגדר חבירו שמגלגלין עליו את הכל ומשלם לחבירו חצי יציאותיו:
עד ארבע אמות. דבהכי סגי ליה להיזק ראיה:
בחזקת שנתן. אם זה תובע חצי היציאה וזה אומר כבר נתתי חלקי נאמן עד שיביא התובע ראיה שלא נתן דמשפט זה גלוי לכל הוא שחובה עליו לסייעו ולא היה זה בונהו משלו אלא היה מביאו לבית דין:
סמך לו כותל אחר. לאחר שבנה האחד למעלה מארבע אמות ולא רצה השני לסייע בהגבהתו סמך לו כותל אחר כנגד כותל זה כדי לסכך ולתת תקרה מכותל לכותל אע''פ שלא נתן עליו עדיין את התקרה:
מגלגלין עליו את הכל. לתת חלקו במה שהוסיף זה להגביה הכותל דגלי דעתיה דניחא ליה בהגבהתו דהאיך:
בחזק' שלא נתן. אם בא הראשון ותבעו לדין לאחר שסמך את כתלו לכותל ראשון ואומר לו תן חלקך במה שהגבהתי אותו וזה אומר נתתי חלקי אינו נאמן עד שיביא ראיה שנתן לפי שאין משפט זה גלוי לכל ועד שחייבהו בית דין אינו עשוי ליתן:
משנה: וְכֵן בַּגִּינָּה מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר יִגְדּוֹר. אֲבָל בַּבִּקְעָה מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלּא לִגְדּוֹר אֵין מְחַייְבִין אוֹתוֹ אֶלָּא אִם רוֹצֶה כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה וְעוֹשֶׂה חָזִית מִבַּחוּץ. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכּוֹתֶל הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלּוֹ. וְאִם עָשׂוּ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם בּוֹנִים אֶת הַכּוֹתֶל בָּאֶמְצַע וְעוֹשִׂין חָזִית מִכָּאן וּמִכָּאן. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכּוֹתֶל הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים לִשְׁנֵיהֶן.
Traduction
Si A a acheté les champs situés des 3 côtés du champ de B et s’il a construit une haie de ces 3 côtés pour séparer ces champs de celui de B, celui-ci n’est pas obligé de donner sa part des dépenses (5)B. n'en profite pas beaucoup, puisque son champ reste ouvert du 4e côté.. R. Yossé dit: si B est allé ensuite faire une haie du 4e côté de son champ, il doit contribuer aux dépenses totales (des 3 autres côtés). Si le mur d’une cour (qui sépare la partie appartenant à un individu de celle qui appartient à un autre) s’est écroulée, l’un peut forcer l’autre de le rebâtir jusqu’à une hauteur de 4 coudées (6)Un mur de cette hauteur, dit Rashi, met le voisin suffisamment à l'abri de l'ennui d'être vu par autrui dans sa propre cour.. Si ce mur était reconstruit, l’un des voisins dit qu’il l’a reconstruit de sa bourse, que l’autre n’a pas voulu y contribuer, et qu’il réclame par conséquent la moitié des dépenses, tandis que l’autre dit avoir donné sa part; dans ce cas, l’autre est acquitté, à moins que le premier n’appuie sa réclamation de preuves. Si l’un des voisins qui reconstruit un mur écroulé (pouvant se contenter de lui donner une hauteur de 4 coudées) l’élève plus haut, l’autre n’est pas obligé de donner la moitié des dépenses qu’il a faites pour augmenter la hauteur. Si l’autre a construit à côté un autre mur (de la même hauteur, pour faire un plafond d’un mur à l’autre), quoique le plafond ne soit pas encore construit, il doit payer la moitié des dépenses, même de celles que le premier a faites pour augmenter la hauteur du mur au delà de 4 coudées; car en construisant le deuxième mur à la même hauteur, il a prouvé être content de ce que l’autre a augmenté la hauteur du premier mur. Si après avoir construit le second mur, l’autre réclame la moitié des dépenses faites pour augmenter la hauteur du premier, il est condamné à le payer; car on ne le croit pas s’il prétend avoir payé, puisque d’ordinaire on ne paie pas dans un cas pareil (7)Au cas où le défendeur n'est nullement obligé de dédommager le demandeur quand le dommage est fait, comme au présent cas, il n'était pas obligé de rembourser la moitié des dépenses., à moins de prouver par témoins avoir payé.
Pnei Moshe non traduit
כותל חצר. של שותפין:
מבחוץ. לצד חבירו ולא לצד שלו שמא יעשה גם חבירו מצד שלו ויאמר שהכותל של שניהם הוא אבל כשטח לצד חבירו הוי סימן שהכותל שלו הוא ולא חיישינן שמא יקלפנו חבירו דקלופא מידע ידיע:
אלא אם רצה. זה לגדור במקום שלא נהגו כונס לתוך שלו עושה לו חזית לשון מחזה הוא לראות ההיכר שהוא שלו וטח ראש הכותל כמו אמה רחב בסיד:
אבל בבקעה. אם מכר לו בסתם אין מחייבין אותו אלא במקום שנהגו לגדור:
מתני' וכן בגינה. המוכר גינה לחבירו ולא זכר לו שהיא מעורבת עם גנות אחרות מחייבין את הלוקח לגדור דסתם גינה אפי' מקום שלא נהגו לגדור כמקום שנהגו לגדור דמי:
ואם עשו מדעת שניהם. שלאחר שרצה אחד מהן לעשות נתרצה גם חבירו:
מתני' המקיף את חבירו משלש רוחותיו. שהיה לו שלשה שדות סביב לשדה חבירו לשלשת מצריה וגדר את שלשתן ונמצא שדהו של אמצעי זה מוקף משלש רוחותיו:
אין מחייבין אותו. ליתן מן ההוצאה כלום דהא לא אהני ליה מידי שעדיין שדהו פתוחה היא אבל אם גדר את הרביעית דהשתא ודאי אהני ליה מחייבין אותו לשלם המחצה וכפי דמי קנים בזול אבל לא חצי יציאותיו דא''ל לדידי סגי לי במחיצה של קנים ואי אפשי ביציאה של גדר אבנים:
מגלגלין עליו את הכל. מחצית יציאותיו כפי מה שגדר והיינו דאיכא בין ת''ק לרבי יוסי והלכה כרבי יוסי ואין צריך לומר אם הניקף הוא שגדר רוח הרביעית דגלי דעתיה דניחא ליה במה שגדר חבירו שמגלגלין עליו את הכל ומשלם לחבירו חצי יציאותיו:
עד ארבע אמות. דבהכי סגי ליה להיזק ראיה:
בחזקת שנתן. אם זה תובע חצי היציאה וזה אומר כבר נתתי חלקי נאמן עד שיביא התובע ראיה שלא נתן דמשפט זה גלוי לכל הוא שחובה עליו לסייעו ולא היה זה בונהו משלו אלא היה מביאו לבית דין:
סמך לו כותל אחר. לאחר שבנה האחד למעלה מארבע אמות ולא רצה השני לסייע בהגבהתו סמך לו כותל אחר כנגד כותל זה כדי לסכך ולתת תקרה מכותל לכותל אע''פ שלא נתן עליו עדיין את התקרה:
מגלגלין עליו את הכל. לתת חלקו במה שהוסיף זה להגביה הכותל דגלי דעתיה דניחא ליה בהגבהתו דהאיך:
בחזק' שלא נתן. אם בא הראשון ותבעו לדין לאחר שסמך את כתלו לכותל ראשון ואומר לו תן חלקך במה שהגבהתי אותו וזה אומר נתתי חלקי אינו נאמן עד שיביא ראיה שנתן לפי שאין משפט זה גלוי לכל ועד שחייבהו בית דין אינו עשוי ליתן:
משנה: וְכֵן בַּגִּינָּה מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר יִגְדּוֹר. אֲבָל בַּבִּקְעָה מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלּא לִגְדּוֹר אֵין מְחַייְבִין אוֹתוֹ אֶלָּא אִם רוֹצֶה כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה וְעוֹשֶׂה חָזִית מִבַּחוּץ. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכּוֹתֶל הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלּוֹ. וְאִם עָשׂוּ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם בּוֹנִים אֶת הַכּוֹתֶל בָּאֶמְצַע וְעוֹשִׂין חָזִית מִכָּאן וּמִכָּאן. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכּוֹתֶל הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים לִשְׁנֵיהֶן.
Traduction
Il en est de même d’un jardin commun à 2 individus, qui veulent faire le partage; dans les pays où il est d’usage de séparer les jardins l’un de l’autre par une haie, chacun des associés peut forcer l’autre de donner la moitié de la place et des matériaux nécessaires pour la haie. Il n’en est pas ainsi, si c’est un champ que les associés partagent (3)Voir ci-après, 7, 5.; d’ordinaire, ce n’est pas l’usage de séparer les champs par une haie. Si donc l’un des associés veut faire la haie, il ne peut pas forcer l’autre d’y contribuer, mais il peut la faire sur le terrain qui lui appartient, et faire un signe pour qu’on sache que lui seul l’a faite; aussi, quand cette haie s’écroulera, on saura que la place et les pierres lui appartiennent. Si les deux associés veulent faire ensemble la haie, ils la font moitié sur le terrain de l’un et moitié sur le terrain de l’autre, et chacun donne la moitié des matériaux; ils font alors des marques des deux côtés (4)On saura ainsi qu'ils ont tous deux contribué à la construction.; si donc la haie s’écroule, la place et les pierres sont partagées entre les deux associés.
Pnei Moshe non traduit
כותל חצר. של שותפין:
מבחוץ. לצד חבירו ולא לצד שלו שמא יעשה גם חבירו מצד שלו ויאמר שהכותל של שניהם הוא אבל כשטח לצד חבירו הוי סימן שהכותל שלו הוא ולא חיישינן שמא יקלפנו חבירו דקלופא מידע ידיע:
אלא אם רצה. זה לגדור במקום שלא נהגו כונס לתוך שלו עושה לו חזית לשון מחזה הוא לראות ההיכר שהוא שלו וטח ראש הכותל כמו אמה רחב בסיד:
אבל בבקעה. אם מכר לו בסתם אין מחייבין אותו אלא במקום שנהגו לגדור:
מתני' וכן בגינה. המוכר גינה לחבירו ולא זכר לו שהיא מעורבת עם גנות אחרות מחייבין את הלוקח לגדור דסתם גינה אפי' מקום שלא נהגו לגדור כמקום שנהגו לגדור דמי:
ואם עשו מדעת שניהם. שלאחר שרצה אחד מהן לעשות נתרצה גם חבירו:
מתני' המקיף את חבירו משלש רוחותיו. שהיה לו שלשה שדות סביב לשדה חבירו לשלשת מצריה וגדר את שלשתן ונמצא שדהו של אמצעי זה מוקף משלש רוחותיו:
אין מחייבין אותו. ליתן מן ההוצאה כלום דהא לא אהני ליה מידי שעדיין שדהו פתוחה היא אבל אם גדר את הרביעית דהשתא ודאי אהני ליה מחייבין אותו לשלם המחצה וכפי דמי קנים בזול אבל לא חצי יציאותיו דא''ל לדידי סגי לי במחיצה של קנים ואי אפשי ביציאה של גדר אבנים:
מגלגלין עליו את הכל. מחצית יציאותיו כפי מה שגדר והיינו דאיכא בין ת''ק לרבי יוסי והלכה כרבי יוסי ואין צריך לומר אם הניקף הוא שגדר רוח הרביעית דגלי דעתיה דניחא ליה במה שגדר חבירו שמגלגלין עליו את הכל ומשלם לחבירו חצי יציאותיו:
עד ארבע אמות. דבהכי סגי ליה להיזק ראיה:
בחזקת שנתן. אם זה תובע חצי היציאה וזה אומר כבר נתתי חלקי נאמן עד שיביא התובע ראיה שלא נתן דמשפט זה גלוי לכל הוא שחובה עליו לסייעו ולא היה זה בונהו משלו אלא היה מביאו לבית דין:
סמך לו כותל אחר. לאחר שבנה האחד למעלה מארבע אמות ולא רצה השני לסייע בהגבהתו סמך לו כותל אחר כנגד כותל זה כדי לסכך ולתת תקרה מכותל לכותל אע''פ שלא נתן עליו עדיין את התקרה:
מגלגלין עליו את הכל. לתת חלקו במה שהוסיף זה להגביה הכותל דגלי דעתיה דניחא ליה בהגבהתו דהאיך:
בחזק' שלא נתן. אם בא הראשון ותבעו לדין לאחר שסמך את כתלו לכותל ראשון ואומר לו תן חלקך במה שהגבהתי אותו וזה אומר נתתי חלקי אינו נאמן עד שיביא ראיה שנתן לפי שאין משפט זה גלוי לכל ועד שחייבהו בית דין אינו עשוי ליתן:
הלכה: הַשּׁוּתָפִין שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִיצֶה כול'. הֵיךְ תַּנִּינָן תַּמָּן. אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר עַד שֶׁיְּהֵא אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה. אָֽמְרֵי. תַּמָּן בְּשֶׁאֵין שְׁנֵיהֶן רוֹצִין. בְּרַם הָכָא בְּשֶׁשְּׁנֵיהֶן רוֹצִין. וַאֲפִילוּ תֵימַר הָכָא בְּשֶׁאֵין שְׁנֵיהֶן רוֹצִין. רָצָה זֶה כוֹפִין לָזֶה. רָצָה זֶה כוֹפִין לָזֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹפִין בַּחֲצֵירוֹת וְאֵין כּוֹפִין בַּגַּגּוֹת. רִבִּי נָסָה סְבַר מֵימַר. בֶּחָצֵר 1b שֶׁהִיא לְמַעֲלָה מִן הַגַּג. אֲבָל גַּג שֶׁהוּא לְמַעֲלָה מִן הֶחָצֵר כּוֹפִין. רִבִּי יוֹחָנָן סְבַר מֵימַר. בֶּחָצֵר שֶׁהִיא לְמַעֲלָה מִן הַגַּג כּוֹפִין. אֲבָל גַּג שֶׁהוּא לְמַעֲלָה מִן הֶחָצֵר אֵין כּוֹפִין.
Traduction
On a enseigné: Pour un jardin commun à 2 individus qui veulent en faire le partage, que ce soit ou non l’habitude locale de les séparer l’un de l’autre par une haie, on peut y contraindre l’associé qui s’y refuse; mais pour un champ, la clôture est seulement exigible dans les pays où c’est l’usage, non ailleurs.
Pnei Moshe non traduit
בגינה. לעולם כופין אותו לגדור ואפי' במקום שאין מנהג ידוע בין השותפין לגדור בין גינה שלו לשל חבירו אם רצו לכפות זה לחבירו כופין:
גמ' תני. בברייתא:
כופין. אותו לעשות מעקה לגגו דיכול בעל החצר למימר ליה לא ידענא בהי עדנא דסלקת דאצטנע ממך:
רבי יוחנן סבר מימר. הש''ס קאמר לה דאיכא לפרושי מילתיה דרבי יוחנן איפכא דבחצר שהוא למעלה מן הגג כופין ואבעל החצר קאי וכגון בגגין העשוין לדירה וה''ק רבי יוחנן כופין בחצירות כלומר לבעלי החצירות הסמוכין לגגות והיינו שהחצר למעלה מן הגג ויכול להביט מלמעלה למטה על גגו של זה כופין לבעל החצר לבנות את הכותל כדי שלא יראה מחצירו לגגו של חבירו דכיון שהוא עשוי לדירה וזה עומד בחצירו ומשתמש בה תדיר אין בעל הגג יכול ליזהר ממנו כשירצה להשתמש בגגו אבל בגג שהוא למעלה מחצירו של חבירו אין כופין לבעל הגג לעשות מעקה לגגו דאף ע''פ שבעל הגג יכול לראות לתוך חצירו של זה כשעומד ומשתמש בגגו מ''מ לא קביע תשמישתיה כל כך ואפילו עשוי לדירה הוא אינו דומה לחצר שמשתמשין בה ביותר ויכול זה ליזהר ממנו בשעה שמשתמש בגגו והיינו ואין כופין בגגות דקאמר רבי יוחנן:
גמ' היך תנינן תמן. לקמן בפרקין:
אין חולקין וכו'. וקס''ד דמדקתני בחצר סתמא אפי' בחצר שאין בו דין חלוקה איירי והיך תנינן תמן אין חולקין את החצר עד שתהא בה דין חלוקה:
אמרי. מאי קשיא לך הא רצו קתני והתם בשאין שניהם רוצים ומתני' רצו דוקא הוא ובששניהן רוצין לחלוק ולעולם מתני' בשאין בה דין חלוקה איירי וקמ''ל כיון דרצו שניהן בחלוקה כופה אחד מהן את חבירו לבנות את הכותל בעל כרחו משום היזק ראיה:
ואפי' תימר. וקאמר הש''ס דלא היא דאפי' תימא דמוקמינן למתניתין הכא בשאין שניהן רוצין דהכא מיירי בחצר שיש בה דין חלוקה ורצו דקתני לא תפרש בששניהן רוצין דוקא אלא רצו אשותפין דעלמא קאי וכל אחד מהן שרוצה בחלוקה כופה את חבירו לחלוק ולבנות הכותל באמצע משום היזק ראיה:
כופין בחצירות. הסמוכות זו לזו כופה אחד מהן את חבירו לבנות הכותל ביניהן דאית בהו משום היזק ראיה ואין כופין בגגות וכדמפרש ואזיל:
רבי נסה סבר מימר. לפרש דהא דקאמר רבי יוחנן אין כופין בגגות. לאו בגגות הסמוכין זה לזה קאמר דפשיטא הוא דליכא היזק ראיה בגגות דלא קביעי תשמישתייהו אלא ודאי בגג הסמוך לחצר מיירי והלכך מפרש לה דהני מילי בחצר שהוא למעלה מן הגג שקרקעיתה גבוה יותר מגגו של חבירו ואין בעל החצר כופה לבעל הגג לעשות מעקה לגגו דהא אין לו תשמיש קבוע בגגו ואפי' כשעומד לפעמים על גגו לא חיישינן שיגביה עצמו ולהסתכל בחצירו של חבירו:
אבל גג שהוא למעלה מן החצר. ויכול בעל הגג לראות בחצירו של זה:
הלכה: הַשּׁוּתָפִין שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִיצֶה כול'. הֵיךְ תַּנִּינָן תַּמָּן. אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר עַד שֶׁיְּהֵא אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה. אָֽמְרֵי. תַּמָּן בְּשֶׁאֵין שְׁנֵיהֶן רוֹצִין. בְּרַם הָכָא בְּשֶׁשְּׁנֵיהֶן רוֹצִין. וַאֲפִילוּ תֵימַר הָכָא בְּשֶׁאֵין שְׁנֵיהֶן רוֹצִין. רָצָה זֶה כוֹפִין לָזֶה. רָצָה זֶה כוֹפִין לָזֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹפִין בַּחֲצֵירוֹת וְאֵין כּוֹפִין בַּגַּגּוֹת. רִבִּי נָסָה סְבַר מֵימַר. בֶּחָצֵר 1b שֶׁהִיא לְמַעֲלָה מִן הַגַּג. אֲבָל גַּג שֶׁהוּא לְמַעֲלָה מִן הֶחָצֵר כּוֹפִין. רִבִּי יוֹחָנָן סְבַר מֵימַר. בֶּחָצֵר שֶׁהִיא לְמַעֲלָה מִן הַגַּג כּוֹפִין. אֲבָל גַּג שֶׁהוּא לְמַעֲלָה מִן הֶחָצֵר אֵין כּוֹפִין.
Traduction
Comment se fait-il que la Mishna dise plus loin (1, 5): ''On ne peut partager une cour (l’un des deux possesseurs en commun ne peut pas forcer l’autre d’en faire le partage) que si après le partage, les 2 associés se trouvent avoir chacun une cour d’au moins 4 coudées'', tandis qu’ici il n’est pas question de refus possible? Plus loin, fut-il répondu, il s’agit du cas où il n’y a pas consentement mutuel, tandis qu’ici on suppose les 2 associés d’accord. On peut même admettre qu’il s’agit également ici du cas où l’un des associés n’est pas consentant; seulement, dès que l’un le désire, il peut contraindre l’autre (car, il ne veut pas être gêné dans la rue). R. Yohanan ajoute: on peut contraindre un associé au partage d’une cour, non d’un toit commun. Toutefois, dit R. Nassa, il semble qu’il s’agit d’une cour située plus haut que le toit; mais si le toit (comme d’ordinaire) est au-dessus de la cour, d’où la vue domine, un associé peut contraindre l’autre à établir la balustrade de clôture. Au contraire, R. Yohanan semble dire que si la cour est située plus haut que le toit, on peut contraindre le possesseur de la cour à limiter sa vue; mais si le toit est situé plus haut que la cour, on ne peut pas contraindre son possesseur à établir une clôture (car, du haut du toit, la vue n’est pas aussi fréquente).
Pnei Moshe non traduit
בגינה. לעולם כופין אותו לגדור ואפי' במקום שאין מנהג ידוע בין השותפין לגדור בין גינה שלו לשל חבירו אם רצו לכפות זה לחבירו כופין:
גמ' תני. בברייתא:
כופין. אותו לעשות מעקה לגגו דיכול בעל החצר למימר ליה לא ידענא בהי עדנא דסלקת דאצטנע ממך:
רבי יוחנן סבר מימר. הש''ס קאמר לה דאיכא לפרושי מילתיה דרבי יוחנן איפכא דבחצר שהוא למעלה מן הגג כופין ואבעל החצר קאי וכגון בגגין העשוין לדירה וה''ק רבי יוחנן כופין בחצירות כלומר לבעלי החצירות הסמוכין לגגות והיינו שהחצר למעלה מן הגג ויכול להביט מלמעלה למטה על גגו של זה כופין לבעל החצר לבנות את הכותל כדי שלא יראה מחצירו לגגו של חבירו דכיון שהוא עשוי לדירה וזה עומד בחצירו ומשתמש בה תדיר אין בעל הגג יכול ליזהר ממנו כשירצה להשתמש בגגו אבל בגג שהוא למעלה מחצירו של חבירו אין כופין לבעל הגג לעשות מעקה לגגו דאף ע''פ שבעל הגג יכול לראות לתוך חצירו של זה כשעומד ומשתמש בגגו מ''מ לא קביע תשמישתיה כל כך ואפילו עשוי לדירה הוא אינו דומה לחצר שמשתמשין בה ביותר ויכול זה ליזהר ממנו בשעה שמשתמש בגגו והיינו ואין כופין בגגות דקאמר רבי יוחנן:
גמ' היך תנינן תמן. לקמן בפרקין:
אין חולקין וכו'. וקס''ד דמדקתני בחצר סתמא אפי' בחצר שאין בו דין חלוקה איירי והיך תנינן תמן אין חולקין את החצר עד שתהא בה דין חלוקה:
אמרי. מאי קשיא לך הא רצו קתני והתם בשאין שניהם רוצים ומתני' רצו דוקא הוא ובששניהן רוצין לחלוק ולעולם מתני' בשאין בה דין חלוקה איירי וקמ''ל כיון דרצו שניהן בחלוקה כופה אחד מהן את חבירו לבנות את הכותל בעל כרחו משום היזק ראיה:
ואפי' תימר. וקאמר הש''ס דלא היא דאפי' תימא דמוקמינן למתניתין הכא בשאין שניהן רוצין דהכא מיירי בחצר שיש בה דין חלוקה ורצו דקתני לא תפרש בששניהן רוצין דוקא אלא רצו אשותפין דעלמא קאי וכל אחד מהן שרוצה בחלוקה כופה את חבירו לחלוק ולבנות הכותל באמצע משום היזק ראיה:
כופין בחצירות. הסמוכות זו לזו כופה אחד מהן את חבירו לבנות הכותל ביניהן דאית בהו משום היזק ראיה ואין כופין בגגות וכדמפרש ואזיל:
רבי נסה סבר מימר. לפרש דהא דקאמר רבי יוחנן אין כופין בגגות. לאו בגגות הסמוכין זה לזה קאמר דפשיטא הוא דליכא היזק ראיה בגגות דלא קביעי תשמישתייהו אלא ודאי בגג הסמוך לחצר מיירי והלכך מפרש לה דהני מילי בחצר שהוא למעלה מן הגג שקרקעיתה גבוה יותר מגגו של חבירו ואין בעל החצר כופה לבעל הגג לעשות מעקה לגגו דהא אין לו תשמיש קבוע בגגו ואפי' כשעומד לפעמים על גגו לא חיישינן שיגביה עצמו ולהסתכל בחצירו של חבירו:
אבל גג שהוא למעלה מן החצר. ויכול בעל הגג לראות בחצירו של זה:
הלכה: וְכֵן בַּגִּינָּה כול'. תַּנֵּי. בַּגִּינָּה בֵּין בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר בֵּין בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדּוֹר כּוֹפִין. אֲבָל בַּבִּקְעָה מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר כּוֹפִין. שֶׁלֹּא לִגְדּוֹר אֵין כּוֹפִין.
Traduction
Comment se fait-il que la Mishna dise plus loin (1, 5): ''On ne peut partager une cour (l’un des deux possesseurs en commun ne peut pas forcer l’autre d’en faire le partage) que si après le partage, les 2 associés se trouvent avoir chacun une cour d’au moins 4 coudées'', tandis qu’ici il n’est pas question de refus possible? Plus loin, fut-il répondu, il s’agit du cas où il n’y a pas consentement mutuel, tandis qu’ici on suppose les 2 associés d’accord. On peut même admettre qu’il s’agit également ici du cas où l’un des associés n’est pas consentant; seulement, dès que l’un le désire, il peut contraindre l’autre (car, il ne veut pas être gêné dans la rue). R. Yohanan ajoute: on peut contraindre un associé au partage d’une cour, non d’un toit commun. Toutefois, dit R. Nassa, il semble qu’il s’agit d’une cour située plus haut que le toit; mais si le toit (comme d’ordinaire) est au-dessus de la cour, d’où la vue domine, un associé peut contraindre l’autre à établir la balustrade de clôture. Au contraire, R. Yohanan semble dire que si la cour est située plus haut que le toit, on peut contraindre le possesseur de la cour à limiter sa vue; mais si le toit est situé plus haut que la cour, on ne peut pas contraindre son possesseur à établir une clôture (car, du haut du toit, la vue n’est pas aussi fréquente).
Pnei Moshe non traduit
בגינה. לעולם כופין אותו לגדור ואפי' במקום שאין מנהג ידוע בין השותפין לגדור בין גינה שלו לשל חבירו אם רצו לכפות זה לחבירו כופין:
גמ' תני. בברייתא:
כופין. אותו לעשות מעקה לגגו דיכול בעל החצר למימר ליה לא ידענא בהי עדנא דסלקת דאצטנע ממך:
רבי יוחנן סבר מימר. הש''ס קאמר לה דאיכא לפרושי מילתיה דרבי יוחנן איפכא דבחצר שהוא למעלה מן הגג כופין ואבעל החצר קאי וכגון בגגין העשוין לדירה וה''ק רבי יוחנן כופין בחצירות כלומר לבעלי החצירות הסמוכין לגגות והיינו שהחצר למעלה מן הגג ויכול להביט מלמעלה למטה על גגו של זה כופין לבעל החצר לבנות את הכותל כדי שלא יראה מחצירו לגגו של חבירו דכיון שהוא עשוי לדירה וזה עומד בחצירו ומשתמש בה תדיר אין בעל הגג יכול ליזהר ממנו כשירצה להשתמש בגגו אבל בגג שהוא למעלה מחצירו של חבירו אין כופין לבעל הגג לעשות מעקה לגגו דאף ע''פ שבעל הגג יכול לראות לתוך חצירו של זה כשעומד ומשתמש בגגו מ''מ לא קביע תשמישתיה כל כך ואפילו עשוי לדירה הוא אינו דומה לחצר שמשתמשין בה ביותר ויכול זה ליזהר ממנו בשעה שמשתמש בגגו והיינו ואין כופין בגגות דקאמר רבי יוחנן:
גמ' היך תנינן תמן. לקמן בפרקין:
אין חולקין וכו'. וקס''ד דמדקתני בחצר סתמא אפי' בחצר שאין בו דין חלוקה איירי והיך תנינן תמן אין חולקין את החצר עד שתהא בה דין חלוקה:
אמרי. מאי קשיא לך הא רצו קתני והתם בשאין שניהם רוצים ומתני' רצו דוקא הוא ובששניהן רוצין לחלוק ולעולם מתני' בשאין בה דין חלוקה איירי וקמ''ל כיון דרצו שניהן בחלוקה כופה אחד מהן את חבירו לבנות את הכותל בעל כרחו משום היזק ראיה:
ואפי' תימר. וקאמר הש''ס דלא היא דאפי' תימא דמוקמינן למתניתין הכא בשאין שניהן רוצין דהכא מיירי בחצר שיש בה דין חלוקה ורצו דקתני לא תפרש בששניהן רוצין דוקא אלא רצו אשותפין דעלמא קאי וכל אחד מהן שרוצה בחלוקה כופה את חבירו לחלוק ולבנות הכותל באמצע משום היזק ראיה:
כופין בחצירות. הסמוכות זו לזו כופה אחד מהן את חבירו לבנות הכותל ביניהן דאית בהו משום היזק ראיה ואין כופין בגגות וכדמפרש ואזיל:
רבי נסה סבר מימר. לפרש דהא דקאמר רבי יוחנן אין כופין בגגות. לאו בגגות הסמוכין זה לזה קאמר דפשיטא הוא דליכא היזק ראיה בגגות דלא קביעי תשמישתייהו אלא ודאי בגג הסמוך לחצר מיירי והלכך מפרש לה דהני מילי בחצר שהוא למעלה מן הגג שקרקעיתה גבוה יותר מגגו של חבירו ואין בעל החצר כופה לבעל הגג לעשות מעקה לגגו דהא אין לו תשמיש קבוע בגגו ואפי' כשעומד לפעמים על גגו לא חיישינן שיגביה עצמו ולהסתכל בחצירו של חבירו:
אבל גג שהוא למעלה מן החצר. ויכול בעל הגג לראות בחצירו של זה:
הלכה: וְכֵן בַּגִּינָּה כול'. תַּנֵּי. בַּגִּינָּה בֵּין בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר בֵּין בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדּוֹר כּוֹפִין. אֲבָל בַּבִּקְעָה מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר כּוֹפִין. שֶׁלֹּא לִגְדּוֹר אֵין כּוֹפִין.
Traduction
On a enseigné: Pour un jardin commun à 2 individus qui veulent en faire le partage, que ce soit ou non l’habitude locale de les séparer l’un de l’autre par une haie, on peut y contraindre l’associé qui s’y refuse; mais pour un champ, la clôture est seulement exigible dans les pays où c’est l’usage, non ailleurs.
Pnei Moshe non traduit
בגינה. לעולם כופין אותו לגדור ואפי' במקום שאין מנהג ידוע בין השותפין לגדור בין גינה שלו לשל חבירו אם רצו לכפות זה לחבירו כופין:
גמ' תני. בברייתא:
כופין. אותו לעשות מעקה לגגו דיכול בעל החצר למימר ליה לא ידענא בהי עדנא דסלקת דאצטנע ממך:
רבי יוחנן סבר מימר. הש''ס קאמר לה דאיכא לפרושי מילתיה דרבי יוחנן איפכא דבחצר שהוא למעלה מן הגג כופין ואבעל החצר קאי וכגון בגגין העשוין לדירה וה''ק רבי יוחנן כופין בחצירות כלומר לבעלי החצירות הסמוכין לגגות והיינו שהחצר למעלה מן הגג ויכול להביט מלמעלה למטה על גגו של זה כופין לבעל החצר לבנות את הכותל כדי שלא יראה מחצירו לגגו של חבירו דכיון שהוא עשוי לדירה וזה עומד בחצירו ומשתמש בה תדיר אין בעל הגג יכול ליזהר ממנו כשירצה להשתמש בגגו אבל בגג שהוא למעלה מחצירו של חבירו אין כופין לבעל הגג לעשות מעקה לגגו דאף ע''פ שבעל הגג יכול לראות לתוך חצירו של זה כשעומד ומשתמש בגגו מ''מ לא קביע תשמישתיה כל כך ואפילו עשוי לדירה הוא אינו דומה לחצר שמשתמשין בה ביותר ויכול זה ליזהר ממנו בשעה שמשתמש בגגו והיינו ואין כופין בגגות דקאמר רבי יוחנן:
גמ' היך תנינן תמן. לקמן בפרקין:
אין חולקין וכו'. וקס''ד דמדקתני בחצר סתמא אפי' בחצר שאין בו דין חלוקה איירי והיך תנינן תמן אין חולקין את החצר עד שתהא בה דין חלוקה:
אמרי. מאי קשיא לך הא רצו קתני והתם בשאין שניהם רוצים ומתני' רצו דוקא הוא ובששניהן רוצין לחלוק ולעולם מתני' בשאין בה דין חלוקה איירי וקמ''ל כיון דרצו שניהן בחלוקה כופה אחד מהן את חבירו לבנות את הכותל בעל כרחו משום היזק ראיה:
ואפי' תימר. וקאמר הש''ס דלא היא דאפי' תימא דמוקמינן למתניתין הכא בשאין שניהן רוצין דהכא מיירי בחצר שיש בה דין חלוקה ורצו דקתני לא תפרש בששניהן רוצין דוקא אלא רצו אשותפין דעלמא קאי וכל אחד מהן שרוצה בחלוקה כופה את חבירו לחלוק ולבנות הכותל באמצע משום היזק ראיה:
כופין בחצירות. הסמוכות זו לזו כופה אחד מהן את חבירו לבנות הכותל ביניהן דאית בהו משום היזק ראיה ואין כופין בגגות וכדמפרש ואזיל:
רבי נסה סבר מימר. לפרש דהא דקאמר רבי יוחנן אין כופין בגגות. לאו בגגות הסמוכין זה לזה קאמר דפשיטא הוא דליכא היזק ראיה בגגות דלא קביעי תשמישתייהו אלא ודאי בגג הסמוך לחצר מיירי והלכך מפרש לה דהני מילי בחצר שהוא למעלה מן הגג שקרקעיתה גבוה יותר מגגו של חבירו ואין בעל החצר כופה לבעל הגג לעשות מעקה לגגו דהא אין לו תשמיש קבוע בגגו ואפי' כשעומד לפעמים על גגו לא חיישינן שיגביה עצמו ולהסתכל בחצירו של חבירו:
אבל גג שהוא למעלה מן החצר. ויכול בעל הגג לראות בחצירו של זה:
משנה: כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת בֵּית שַׁעַר וְדֶלֶת לֶחָצֵר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא כָל הַחֲצֵירוֹת רְאוּיוֹת לְבֵית שַׁעַר. כּוֹפִין אוֹתוֹ לִבְנוֹת לָעִיר חוֹמָה וּדְלָתַיִם וּבְרִיחַ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא כָל הָעֲייָרוֹת רְאוּיוֹת לְחוֹמָה. כַּמָּה יְהֵא בָעִיר וִיהֵא כְאַנְשֵׁי הָעִיר. שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. קָנָה בָהּ בֵּית דִּירָה הֲרֵי הוּא כְאַנְשֵׁי הָעִיר מִיַּד.
Traduction
Si une cour appartient à plusieurs individus qui y ont leurs maisons, ces individus peuvent forcer chacun d’entre eux de donner sa part pour contribuer à la construction de la loge du gardien et de la porte de la cour. R. Simon b. Gamliel dit: toutes les cours n’ont pas besoin de loge (par conséquent, celui qui habite dans une cour où cette loge est inutile, ne peut pas être forcé d’y contribuer). On peut forcer les habitants d’une ville de contribuer à la construction des fortifications de la ville, avec poterne et clôture. R. Simon b. Gamliel dit: toutes les villes n’en ont pas besoin (par conséquent, les habitants des villes qui n’en ont pas besoin, ne peuvent pas être tenus d’y contribuer). Combien de temps doit on avoir séjourné dans une ville, pour être considéré comme un habitant de la ville, devant participer aux charges et aux droits des habitants? Douze mois. Si un individu achète une maison dans la ville, il est de suite considéré comme un habitant de cette ville.
Pnei Moshe non traduit
שנים עשר חדש. והאידנא דניידי נהוג עלמא שלשים יום:
ויהא כאנשי העיר. לשאת עמם בעול:
לא כל העיירות ראויות לחומה. עיר שאינה סמוכה לגבול האויבים אינה צריכה לחומה ואין הל' כרשב''ג דאפ''ה צריכה לחומה דזימנין דמקרו ואתו גייסות:
לא כל החצירות ראויות לבית שער. חצר שאינה סמוכה לרשות הרבים אינה צריכה וראויה לבית שער ואין הלכה כרשב''ג דאפילו אינה סמוכה לרה''ר זימנין דדחקי בני רה''ר ועיילי ואתו:
ודלת. לשער החצר:
לבנות. להחצר בית שער להיות שומר הפתח יושב שם בצלו ומרחיק את בני רשות הרבים מלהציץ בחצר:
מתני' כופין אותו. את בן החצר שאינו רוצה לסייע לבני החצר:
הלכה: הַמִּקִּיף אֶת חֲבֵירוֹ כול'. כּוֹתֶל חָצֵר שֶׁנָּפַל כול'. רַב חוּנָה אָמַר. וּבִלְבַד כְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה עַכְשָׁיו. דְּאִין הֲוָה בָּנִי דְכִיפִין 2a בָּנִי לָהּ דְּכִיפִין. בְּרַם הָכָא הֲוָה בָּנִי דְכִיפִין וּבְנָתֵיהּ בְּלִיבְנִין גָּבִי לֵיהּ כִּיפִין וְכָל שָׁעָה דִנְפִיל בָּנִי לָהּ.
Traduction
R. Houna dit: il est vrai que la part des dépenses incombe à celui qui érige une 4e haie, à condition que celle-ci ait la même façon que les 3 autres; si les 3 autres côtés ont été construits en maçonnerie voûtée (de pierres), il faudra avoir construit aussi le 4e côté de la même façon, car si les 3 côtés dont en pierres et le 4e est érigé en briques, serait-il juste de lui réclamer le montant des pierres? Or ce dernier côté, moins solide, tombera souvent et devra être souvent réédifié (son concours aux dépenses sera donc proportionnel).
Pnei Moshe non traduit
ברם הכא הוה. אבל אם לא היה כן אלא דהכא הוה דבני כיפין לאותן שלש רוחות:
ובנתיה בליבנין. ואח''כ כשהקיף את הרביעית לא בנאו של כיפין אלא בנאו לרוח הזה של לבינים ואינו חזק כמו הבנין של כיפין:
גבי ליה כיפין. בתמיה וכל שעה דנפל בני לה וכלומר דבכה''ג לא אמרי' דישלם לו חלקו מאותן השלש רוחות לפי החשבון דבנין הכיפין דהא אכתי לא הועיל לו בבנין רוח הרביעית שבנה אותו בבנין שאינו חזק וכל שעה שיפול יצטרך זה לבנותו אלא אינו גובה ממנו כ''א לפי חשבון של בנין רוח רביעית כך ישלם לו ג''כ חלקו מאותן השלש רוחות:
בני לה דכיפין. צריך שיבנה ג''כ לרוח הרביעית בבנין של כיפין ובכי הא הוא דמשלם לו חלקו לפי חשבון הוצאותיו לבנין הכיפין:
דאין הוה בני דכיפין. דאם בנה אותן השלש רוחות בכיפין של אבנים:
גמ' ובלבד בשע' שבנה עכשיו. כלומר הא דתנן משלש רוחותיו אין מחייבין אותו דמשמע אם אח''כ עמד המקיף וגדר גם את הרביעית מחייבין אותו ובלבד שיגדור את הרביעית כפי אשר בנה עכשיו אותן השלש רוחות ולא ימעט מהבנין ברוח הרביעית כדמפרש ואזיל:
רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אִם עָמַד וְגָדַר אֶת הָרְבִיעִית מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. רַב חוּנָא אָמַר. מְגַלְגְּלִין עָלָיו פְּשׁוּטוֹ שֶׁלַּכּוֹתֶל.
Traduction
– ''R. Yossé dit: si B est allé ensuite faire une haie du 4e côté de son champ, il doit contribuer aux dépenses totales''. On entend par là, dit R. Houna, qu’il devra contribuer aux dépenses proportionnelles, selon le prix du mur des 3 côtés (quels que soient ses frais à part).
Pnei Moshe non traduit
רב חונה אמר מגלגלין עליו פשוטו של כותל. כלומר דרב הונא מפרש לה במאי פליגי הת''ק ורבי יוסי וקאמר דהא איכא בינייהו דלרבי יוסי לעולם מגלגלין עליו כפי פשוטו של כותל מהג' רוחות שגדר בתחלה ואם בנה אותו של כיפין משלם לפי החשבון של כיפין ואע''ג דלא בנאו לרוח הרביעית בבנין הזה מכל מקום מכיון שגדרו אהני ליה ומגלגלין עליו הכל לפי מה שגדר:
עַד כְּדוֹן לְאָרְכּוֹ. לְרָחְבּוֹ. אָמַר רִבִּי נָסָא. כּוֹתֶל חָצֵר לֹא נַעֲשֶׂה אֶלָּא לְהַצִּיל לוֹ. סָֽבְרִין מֵימַר. שֶׁאִם רָצָה לִקְרוֹת אֵינוֹ מַקְרֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר עַל יְדֵי מָרֵישָׁיו.
Traduction
– Quant au ''mur écroulé d’une cour'', on sait que ''l’un peut forcer l’autre de le rebâtir jusqu’à une hauteur de 4 coudées'', en longueur, ou hauteur; mais quelle sera la mesure exigible en largeur? R. Nassa répond: le mur d’une cour a seulement pour but de garantir de la vue (la largeur sera calculée en conséquence). En raison de cette latitude, il semble que si l’un veut poser le plafond, l’autre ne peut pas l’y contraindre, y eut-il un autre mur auprès; pourquoi donc est-il dit ici qu’en un tel cas la moitié des dépenses sera imposée à l’autre? On peut l’expliquer, dit R. Yossé b. R. Aboun, en supposant que les poutres du mur de soutènement sont assez solides pour soutenir le plafond.
Pnei Moshe non traduit
עד כדון לארכו. אכותל חצר שנפל קאי עד כאן לא שנינו אלא לארכו באורך הגובה דשיעורו ארבע אמות גובה:
לרחבו. בכמה הוא ובמקום שאין להם מנהג ידוע ברוחב הכותל בעי דהא מתני' סתמא קתני ולענין גובה הכותל נקט ליה שיעוריה דלעולם ובכל מקום ארבע אמות ולענין רחבו מאי:
כותל חצר לא נעשה. להבדיל ביניהם אלא להציל לו מפני היזק ראיה וא''כ במקום שאין מנהג ידוע לרוחב הכותל אין שיעור לדבר אלא יעשה אותו כפי שהוא רוצה בכדי שלא יראו זה את זה:
סברין מימר. דבכה''ג שאין ברוחב הכותל אלא כדי להציל מפני היזק ראיה וא''כ בכי הא אם רצה לקרות אינו מקרה וכלומר דבכותל כזה אפילו אם יסמוך לו כותל אחר אינו ראוי לתת התקרה עליו ואם כן קשיא לן מאי דתנן סמך לו כותל אחר אף על פי שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל דמשמע בכותל שראוי הוא לתת עליו את התקרה איירי ושמעת מינה דיש שיעור לרוחב הכותל:
תיפתר על ידי מרישיו. הא לא קשיא מידי דעכ''פ משכחת לה שראוי לתת עליו את התקרה ועל ידי מרישיו של זה שיתן קורות חזקים בתוך כותלו שסמך לו ועל ידי כן יכול הוא להשען קורותיו על כותלו של זה ולתת עליו את התקרה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source