משנה: הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד מָכַר אֶת הַיָּם וְאֵֶת הַמַּמָּל וְאֶת הַבְּתוּלוֹת אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הַכִּירִים וְלֹא אֶת הַגַּלְגַּל וְלֹא אֶת הַקּוֹרָה. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ הֲרֵי כוּלָּן מְכוּרִין. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד מָכַר אֶת הַקּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' המוכר את העיר מכר בתים. וכל שכן חצירות שהן עיקר העיר:
הספסלים. שיושבין עליהן:
הבילניות. וילאות שמסתפגין בהן:
מגורות של מים. בריכות השופכות מים למרחץ:
אוצרות של עצים. שמניחין בהן העצים להחם את המרחץ:
בית השלחין. גנות ופרדסין השייכין לעיר:
אבל לא את המיטלטלין. מאני תשמישתא כגון תנור וכיריים וכיוצא בהן וכ''ש שלא מכר חטי ושערי:
אפילו היו בה בהמה ועבדים. דמטלטלי דניידי נינהו כלן מכורין וכ''ש חיטי ושערי דהוו מטלטלי דלא ניידי:
מכר את הסנטר. העבד הממונה לשמור העיר ואין הלכה כרשב''ג:
מתני' הנסרים. לוחות שמשימין עליהן הבגדים:
מתני' מכר את הים. האבן הגדולה הבנויה בארץ שטוחנין עליה זיתים:
הבתולות. כלונסות של ארז שמעמידין בהן את הקורות שנועצין אותן בארץ בראש הגת מכאן ומכאן ונוקבין זה כנגד זה ונותנין בריחיים מזה לזה ומעמיד הקורה על הבריחים:
הממל. הרכב העליונה ובה מפרכין הזיתים:
מכר את הקורה. ואין הלכה כר''א:
הגלגל. שמגלגל האבן ומכביד על הזיתים הכתושים להוציא שמנן:
אבל לא מכר את הכירים. נסרים כבדים שנותנין על האמתחת שמשימים בהם הזיתים הכתושים כדי לכבשן:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר כול'. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. עַל דַּעֲתּוֹן דְּרַבָּנִן. מָכַר לוֹ חָצֵר סְתָם מָכַר בָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת אֲבָל לֹא הַמִּטַּלְטְּלִין. אוֹ מָכַר לוֹ אֲפִילוּ הַמִּטַּלְטְּלִין. 14a רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. עַל דַּעֲתֵּיהּ דְּרִבִּי לִעֶזֶר. מָכַר לוֹ חָצֵר סְתָם לא מָכַר אֶלָּא אֲוֵיר הֶחָצֵר. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ. הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. מָכַר בָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת אֲבָל לֹא הַמִּיטַּלְטְּלִין. אוֹ אֲפִילוּ הַמִּטַּלְטְּלִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זְנָהּ אַייְתִיתֵיהּ מִדְּבֵית לֵוִי. הָיוּ שָׁם (חֲצֵירוֹת) [חֲנוּיוֹת] פְּתוּחוֹת לִפְנִים מְכוּרוֹת. פְּתוּחוֹת לַחוּץ אֵינָן מְכוּרוֹת. לִפְנִים וְלַחוּץ אֵילּוּ וָאֵילּוּ מְכוּרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' תני. בתוספתא שם:
ובסלקי. בית היורות:
וקמין. בית היקמין וכן הוא שם:
ובית האורירן. מקום שיושבין האולייארין המסיקין את המרחץ:
ולא את היורה. עצמה:
מקום הבלן. בעל המרחץ:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין צ''ל אע''פ וכו':
גמ' תני. בתוספתא שם וגריס התם רב יהודה במקום רשב''ג:
אבל לא האיקומנוס. סופר המלך וממונה על המסים:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין אע''פ וכו':
שוריה בזיה. הפסקי בקעות שהם חוץ לעיר:
כופרניה. הכפרים שלה:
חולק בים ובנהר. החלק שיש לה בים ובנהר פליגי בה תנאי וקאמר רב חסדא דלא פליגי:
היצועין וכו'. מיני כלים ואינן שייכים כ''כ לבית הבד.
גמ' ר' יצחק שאל על דעתי' דרבנן וכו'. כלומר מתני' היאך מיתפרשא אי כפשטה דבמוכר חצר סתם מיירי ובתים בורות שיחין ומערות בכלל הן חוץ מן המטלטלין או דילמא ה''ק המוכר את החצר ומכר בתים בורות שיחין ומערות וכלומר שפי' לו ואמר חצר עם הבתים ובורות שיחין ומערות אני מוכר לך בהא הוא דאמרינן דלא מכר לו את המטלטלין והא קמ''ל דטעמא הוא דכיון דנחית לפירושא מה שפירש פירש ולא מכר אלא אלו אבל אם מכר לו חצר סתמא ולא נחית למנינא אמרינן דבסתם הכל בכלל ואפי' המטלטלין:
רבי יצחק שאל על דעתי' דר' אלעזר וכו'. וכן נמי איכא לספוקי בפלוגתא דר''א מי נימא דלא פליג ר''א אלא במוכר חצר סתם דשמעינהו לרבנן דקאמרי דבתים בורות שיחין ומערות בכלל מוכר חצר סתם הן ועלה הוא דפליג וקאמר דלא מכר אלא אוירה של חצר אבל בסיפא דבזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין מודה להו לרבנן דהכל מכור אפי' המטלטלין או דילמא דלר''א דס''ל דבסתם לא מכר לו אלא האויר א''כ כשאמר לו היא וכל מה שבתוכה לא אתא אלא לרבויי בתים בורות שיחין ומערות אבל לא את המטלטלין:
א''ר יוחנן ואנא אייתיתיה מדבית לוי. ואני איני מסופק בפירושא דמתני' דודאי מילתי' דת''ק במוכר חצר סתם מיתפרשא ואייתיתי ראיה מברייתא דתני בי לוי על המתני' היו שם וכו' אלמא דבמוכר חצר סתמא קאמר דהא ודאי אלו לא מצי ליה המוכר לפרש לו דמה לו למנות אלו שאינם בתוך חצירו ועוד אי דחשיב ליה בהדיא א''כ מ''ט פתוחות לחוץ אין מכורות:
בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו. מכורין צ''ל בין כך וכו':
האסורין. הנסרין העוצרים:
היקבין. הסלים שמניחין בהן הזיתים:
דתני. בתוספתא שם ולא גריס התם בשם ר''א:
ומאן תניתה ר' אלעזר וכו'. ותרי תנאי ואליבא דר''א:
גמ' ותימר אכן. בתמי' והלא עיקר בית הבד על שם הקורה הוא ואמאי לא מכר את הקורה:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הֶבַּד כול'. כָּל עַצְמוֹ אִם אֵין לוֹ קוֹרָה אֵינוֹ קָרוּי בֵּית הַבַּד. וְתֵימַר אָכֵן. וּמָאן תַנִּיתָהּ. רִבִּי לִעֶזֶר. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לִעֶזֶר. הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד מָכַר אֶת הַיְּקָבִין וְאֶת הָאֲסוּרִין וְאֶת הַמַּפְרִיכוֹת וְאֶת הָרֵיחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה אֲבָל לֹא אֶת הָעֶלְיוֹנָה וְלֹא אֶת הַשַּׂקִּין וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִּין שֶׁבְּתוֹכוֹ. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ. הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר הַיָּצוּעִין וְהַשּׁבוין וְהַחֲרוּתִין שֶׁבְּתוֹכוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' תני. בתוספתא שם:
ובסלקי. בית היורות:
וקמין. בית היקמין וכן הוא שם:
ובית האורירן. מקום שיושבין האולייארין המסיקין את המרחץ:
ולא את היורה. עצמה:
מקום הבלן. בעל המרחץ:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין צ''ל אע''פ וכו':
גמ' תני. בתוספתא שם וגריס התם רב יהודה במקום רשב''ג:
אבל לא האיקומנוס. סופר המלך וממונה על המסים:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין אע''פ וכו':
שוריה בזיה. הפסקי בקעות שהם חוץ לעיר:
כופרניה. הכפרים שלה:
חולק בים ובנהר. החלק שיש לה בים ובנהר פליגי בה תנאי וקאמר רב חסדא דלא פליגי:
היצועין וכו'. מיני כלים ואינן שייכים כ''כ לבית הבד.
גמ' ר' יצחק שאל על דעתי' דרבנן וכו'. כלומר מתני' היאך מיתפרשא אי כפשטה דבמוכר חצר סתם מיירי ובתים בורות שיחין ומערות בכלל הן חוץ מן המטלטלין או דילמא ה''ק המוכר את החצר ומכר בתים בורות שיחין ומערות וכלומר שפי' לו ואמר חצר עם הבתים ובורות שיחין ומערות אני מוכר לך בהא הוא דאמרינן דלא מכר לו את המטלטלין והא קמ''ל דטעמא הוא דכיון דנחית לפירושא מה שפירש פירש ולא מכר אלא אלו אבל אם מכר לו חצר סתמא ולא נחית למנינא אמרינן דבסתם הכל בכלל ואפי' המטלטלין:
רבי יצחק שאל על דעתי' דר' אלעזר וכו'. וכן נמי איכא לספוקי בפלוגתא דר''א מי נימא דלא פליג ר''א אלא במוכר חצר סתם דשמעינהו לרבנן דקאמרי דבתים בורות שיחין ומערות בכלל מוכר חצר סתם הן ועלה הוא דפליג וקאמר דלא מכר אלא אוירה של חצר אבל בסיפא דבזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין מודה להו לרבנן דהכל מכור אפי' המטלטלין או דילמא דלר''א דס''ל דבסתם לא מכר לו אלא האויר א''כ כשאמר לו היא וכל מה שבתוכה לא אתא אלא לרבויי בתים בורות שיחין ומערות אבל לא את המטלטלין:
א''ר יוחנן ואנא אייתיתיה מדבית לוי. ואני איני מסופק בפירושא דמתני' דודאי מילתי' דת''ק במוכר חצר סתם מיתפרשא ואייתיתי ראיה מברייתא דתני בי לוי על המתני' היו שם וכו' אלמא דבמוכר חצר סתמא קאמר דהא ודאי אלו לא מצי ליה המוכר לפרש לו דמה לו למנות אלו שאינם בתוך חצירו ועוד אי דחשיב ליה בהדיא א''כ מ''ט פתוחות לחוץ אין מכורות:
בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו. מכורין צ''ל בין כך וכו':
האסורין. הנסרין העוצרים:
היקבין. הסלים שמניחין בהן הזיתים:
דתני. בתוספתא שם ולא גריס התם בשם ר''א:
ומאן תניתה ר' אלעזר וכו'. ותרי תנאי ואליבא דר''א:
גמ' ותימר אכן. בתמי' והלא עיקר בית הבד על שם הקורה הוא ואמאי לא מכר את הקורה:
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ לֹא מָכַר אֶת הַנְּסָרִין וְאֶת הַסַּפְסָלִים וְאֶת הַבּוֹלָנִיּוֹת. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ הֲרֵי כולָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת הַמְּגוּרוֹת שֶׁל מַיִם וְלֹא אֶת אוֹצָרוֹת שֶׁל עֵצִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' המוכר את העיר מכר בתים. וכל שכן חצירות שהן עיקר העיר:
הספסלים. שיושבין עליהן:
הבילניות. וילאות שמסתפגין בהן:
מגורות של מים. בריכות השופכות מים למרחץ:
אוצרות של עצים. שמניחין בהן העצים להחם את המרחץ:
בית השלחין. גנות ופרדסין השייכין לעיר:
אבל לא את המיטלטלין. מאני תשמישתא כגון תנור וכיריים וכיוצא בהן וכ''ש שלא מכר חטי ושערי:
אפילו היו בה בהמה ועבדים. דמטלטלי דניידי נינהו כלן מכורין וכ''ש חיטי ושערי דהוו מטלטלי דלא ניידי:
מכר את הסנטר. העבד הממונה לשמור העיר ואין הלכה כרשב''ג:
מתני' הנסרים. לוחות שמשימין עליהן הבגדים:
מתני' מכר את הים. האבן הגדולה הבנויה בארץ שטוחנין עליה זיתים:
הבתולות. כלונסות של ארז שמעמידין בהן את הקורות שנועצין אותן בארץ בראש הגת מכאן ומכאן ונוקבין זה כנגד זה ונותנין בריחיים מזה לזה ומעמיד הקורה על הבריחים:
הממל. הרכב העליונה ובה מפרכין הזיתים:
מכר את הקורה. ואין הלכה כר''א:
הגלגל. שמגלגל האבן ומכביד על הזיתים הכתושים להוציא שמנן:
אבל לא מכר את הכירים. נסרים כבדים שנותנין על האמתחת שמשימים בהם הזיתים הכתושים כדי לכבשן:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הֶמֶּרְחָץ כול'. תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר אֶת הֶמֶּרְחָץ מָכַר בָּתִּים הַפְּנִימִין וְהַחִיצוֹנִים וּבְסִלִקֵי וְקָמִין וּבֵית הָאוֹרְיָרִין. אֲבָל לֹא הַמִּגְדָּלִין וְלֹא הַיּוֹרֶה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מְקוֹם הַבַּלָּן מָכוּר וּמְקוֹם הָאוֹרְייָר אֵינוֹ מָכוּר. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ. הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת הַמְּגוּרוֹת שֶׁל מַיִם שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בֵּין בִּימוֹת הַחַמָּה בֵּין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְלֹא בֵית הַכְנָסָה שֶׁלָּעֵצִים. אָמַר לוֹ. הִיא וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ. הֲרֵי כוּלָּן מְכוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' תני. בתוספתא שם:
ובסלקי. בית היורות:
וקמין. בית היקמין וכן הוא שם:
ובית האורירן. מקום שיושבין האולייארין המסיקין את המרחץ:
ולא את היורה. עצמה:
מקום הבלן. בעל המרחץ:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין צ''ל אע''פ וכו':
גמ' תני. בתוספתא שם וגריס התם רב יהודה במקום רשב''ג:
אבל לא האיקומנוס. סופר המלך וממונה על המסים:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין אע''פ וכו':
שוריה בזיה. הפסקי בקעות שהם חוץ לעיר:
כופרניה. הכפרים שלה:
חולק בים ובנהר. החלק שיש לה בים ובנהר פליגי בה תנאי וקאמר רב חסדא דלא פליגי:
היצועין וכו'. מיני כלים ואינן שייכים כ''כ לבית הבד.
גמ' ר' יצחק שאל על דעתי' דרבנן וכו'. כלומר מתני' היאך מיתפרשא אי כפשטה דבמוכר חצר סתם מיירי ובתים בורות שיחין ומערות בכלל הן חוץ מן המטלטלין או דילמא ה''ק המוכר את החצר ומכר בתים בורות שיחין ומערות וכלומר שפי' לו ואמר חצר עם הבתים ובורות שיחין ומערות אני מוכר לך בהא הוא דאמרינן דלא מכר לו את המטלטלין והא קמ''ל דטעמא הוא דכיון דנחית לפירושא מה שפירש פירש ולא מכר אלא אלו אבל אם מכר לו חצר סתמא ולא נחית למנינא אמרינן דבסתם הכל בכלל ואפי' המטלטלין:
רבי יצחק שאל על דעתי' דר' אלעזר וכו'. וכן נמי איכא לספוקי בפלוגתא דר''א מי נימא דלא פליג ר''א אלא במוכר חצר סתם דשמעינהו לרבנן דקאמרי דבתים בורות שיחין ומערות בכלל מוכר חצר סתם הן ועלה הוא דפליג וקאמר דלא מכר אלא אוירה של חצר אבל בסיפא דבזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין מודה להו לרבנן דהכל מכור אפי' המטלטלין או דילמא דלר''א דס''ל דבסתם לא מכר לו אלא האויר א''כ כשאמר לו היא וכל מה שבתוכה לא אתא אלא לרבויי בתים בורות שיחין ומערות אבל לא את המטלטלין:
א''ר יוחנן ואנא אייתיתיה מדבית לוי. ואני איני מסופק בפירושא דמתני' דודאי מילתי' דת''ק במוכר חצר סתם מיתפרשא ואייתיתי ראיה מברייתא דתני בי לוי על המתני' היו שם וכו' אלמא דבמוכר חצר סתמא קאמר דהא ודאי אלו לא מצי ליה המוכר לפרש לו דמה לו למנות אלו שאינם בתוך חצירו ועוד אי דחשיב ליה בהדיא א''כ מ''ט פתוחות לחוץ אין מכורות:
בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו. מכורין צ''ל בין כך וכו':
האסורין. הנסרין העוצרים:
היקבין. הסלים שמניחין בהן הזיתים:
דתני. בתוספתא שם ולא גריס התם בשם ר''א:
ומאן תניתה ר' אלעזר וכו'. ותרי תנאי ואליבא דר''א:
גמ' ותימר אכן. בתמי' והלא עיקר בית הבד על שם הקורה הוא ואמאי לא מכר את הקורה:
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר מָכַר בָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת מֶרְחֲצָאוֹת וְשׁוֹבְכוֹת בֵּית הַבַּדִּין וּבֵית הַשְׁלָחִין אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ אֲפִילוּ הָיוּ בָהּ בְּהֵמָה וַעֲבָדִים הֲרֵי כוּלָּן מְכוּרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר מָכַר אֶת הַסַּנְטָר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' המוכר את העיר מכר בתים. וכל שכן חצירות שהן עיקר העיר:
הספסלים. שיושבין עליהן:
הבילניות. וילאות שמסתפגין בהן:
מגורות של מים. בריכות השופכות מים למרחץ:
אוצרות של עצים. שמניחין בהן העצים להחם את המרחץ:
בית השלחין. גנות ופרדסין השייכין לעיר:
אבל לא את המיטלטלין. מאני תשמישתא כגון תנור וכיריים וכיוצא בהן וכ''ש שלא מכר חטי ושערי:
אפילו היו בה בהמה ועבדים. דמטלטלי דניידי נינהו כלן מכורין וכ''ש חיטי ושערי דהוו מטלטלי דלא ניידי:
מכר את הסנטר. העבד הממונה לשמור העיר ואין הלכה כרשב''ג:
מתני' הנסרים. לוחות שמשימין עליהן הבגדים:
מתני' מכר את הים. האבן הגדולה הבנויה בארץ שטוחנין עליה זיתים:
הבתולות. כלונסות של ארז שמעמידין בהן את הקורות שנועצין אותן בארץ בראש הגת מכאן ומכאן ונוקבין זה כנגד זה ונותנין בריחיים מזה לזה ומעמיד הקורה על הבריחים:
הממל. הרכב העליונה ובה מפרכין הזיתים:
מכר את הקורה. ואין הלכה כר''א:
הגלגל. שמגלגל האבן ומכביד על הזיתים הכתושים להוציא שמנן:
אבל לא מכר את הכירים. נסרים כבדים שנותנין על האמתחת שמשימים בהם הזיתים הכתושים כדי לכבשן:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר כול'. תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. הַמּוֹכֵר הָעִיר מָכַר אֶת הַסַּנְטָר אֲבָל לֹא הָאָיְקוֹמֹנֹס. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ. הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת הַשִּׁורָה וּבְנוֹתֶיהָ וְהַטְּרָשִׁים הַמּוּקְצִין מִמֶּנָּה וְהַבֵּיבָרִין שֶׁל חַיָּה וְשֶׁל אוֹפוֹת וְשֶׁלְּדָגִים. שִׁורָה בְזַייָה. בְּנוֹתֶיהָ כּוּפְרָנֶיהָ. חוֹלֵק בַּיָּם וּבַנָּהָר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְכוּרִין. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵינָן מְכוּרִין. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָּאן דָּמַר. מְכוּרִין. אֶת שֶׁהֵן בִּתְחוּמָהּ. וּמָּאן דָּמַר. אֵינָן מְכוּרִין. אֶת שֶׁאֵינָן בִּתְחוּמָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' תני. בתוספתא שם:
ובסלקי. בית היורות:
וקמין. בית היקמין וכן הוא שם:
ובית האורירן. מקום שיושבין האולייארין המסיקין את המרחץ:
ולא את היורה. עצמה:
מקום הבלן. בעל המרחץ:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין צ''ל אע''פ וכו':
גמ' תני. בתוספתא שם וגריס התם רב יהודה במקום רשב''ג:
אבל לא האיקומנוס. סופר המלך וממונה על המסים:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין אע''פ וכו':
שוריה בזיה. הפסקי בקעות שהם חוץ לעיר:
כופרניה. הכפרים שלה:
חולק בים ובנהר. החלק שיש לה בים ובנהר פליגי בה תנאי וקאמר רב חסדא דלא פליגי:
היצועין וכו'. מיני כלים ואינן שייכים כ''כ לבית הבד.
גמ' ר' יצחק שאל על דעתי' דרבנן וכו'. כלומר מתני' היאך מיתפרשא אי כפשטה דבמוכר חצר סתם מיירי ובתים בורות שיחין ומערות בכלל הן חוץ מן המטלטלין או דילמא ה''ק המוכר את החצר ומכר בתים בורות שיחין ומערות וכלומר שפי' לו ואמר חצר עם הבתים ובורות שיחין ומערות אני מוכר לך בהא הוא דאמרינן דלא מכר לו את המטלטלין והא קמ''ל דטעמא הוא דכיון דנחית לפירושא מה שפירש פירש ולא מכר אלא אלו אבל אם מכר לו חצר סתמא ולא נחית למנינא אמרינן דבסתם הכל בכלל ואפי' המטלטלין:
רבי יצחק שאל על דעתי' דר' אלעזר וכו'. וכן נמי איכא לספוקי בפלוגתא דר''א מי נימא דלא פליג ר''א אלא במוכר חצר סתם דשמעינהו לרבנן דקאמרי דבתים בורות שיחין ומערות בכלל מוכר חצר סתם הן ועלה הוא דפליג וקאמר דלא מכר אלא אוירה של חצר אבל בסיפא דבזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין מודה להו לרבנן דהכל מכור אפי' המטלטלין או דילמא דלר''א דס''ל דבסתם לא מכר לו אלא האויר א''כ כשאמר לו היא וכל מה שבתוכה לא אתא אלא לרבויי בתים בורות שיחין ומערות אבל לא את המטלטלין:
א''ר יוחנן ואנא אייתיתיה מדבית לוי. ואני איני מסופק בפירושא דמתני' דודאי מילתי' דת''ק במוכר חצר סתם מיתפרשא ואייתיתי ראיה מברייתא דתני בי לוי על המתני' היו שם וכו' אלמא דבמוכר חצר סתמא קאמר דהא ודאי אלו לא מצי ליה המוכר לפרש לו דמה לו למנות אלו שאינם בתוך חצירו ועוד אי דחשיב ליה בהדיא א''כ מ''ט פתוחות לחוץ אין מכורות:
בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו. מכורין צ''ל בין כך וכו':
האסורין. הנסרין העוצרים:
היקבין. הסלים שמניחין בהן הזיתים:
דתני. בתוספתא שם ולא גריס התם בשם ר''א:
ומאן תניתה ר' אלעזר וכו'. ותרי תנאי ואליבא דר''א:
גמ' ותימר אכן. בתמי' והלא עיקר בית הבד על שם הקורה הוא ואמאי לא מכר את הקורה:
רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. יֵשׁ שָׁם עֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָׁה עַל שִׁישָׁה וְיֵשׁ לָהּ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָהּ אֵינָהּ מְכוּרָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַקּוֹנֶה סַדַּן שִׁקְמָה בְּתוֹךְ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ מַחֲולֹקֶת רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּרִבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנִין. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. קָנָה קַרְקַע. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. לֹא קָנָה. רִבִּי חִייָה בַּר וָוא שָׁאַל. מָכַר לוֹ כָּל הָאִילָן וְשִׁייֵר לוֹ סַדַּן שִׁקְמָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. קָנָה קַרְקַע. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין. לֹא קָנָה קַרְקַע. רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבְלַיי שָׁאַל. מָכַר לוֹ כָּל הָאִילָן וְזַיִת שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי כָּל זֵיתִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם מְכוּרִין. רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁאַל. הַקּוֹנֶה ג̇ כִיתֵּי קָנִים קָנָה אֶרֶז גָּדוֹל שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אינה מכורה. דכשדה חשובה בפני עצמה היא:
הקונה סדן שקמה בתוך של חבירו. וכגון שקנה עוד שני אילנות עמה ובהא פליגי דרב ישמעאל ברב יוסי ס''ל דסדן של שקמה הוי כאילן וקנה קרקע כדין הקונה ג' אילנות בתוך של חבירו דיש לו קרקע ורבנן ס''ל דלא חשיב כאילן אחר שהרי המקדיש שדה הקדיש גם הסדן שקמה אלמא בכלל שדה הוא ובמוכר שדה טעמא דלא קנה סדן שקמה משום דמוכר בעין רעה הוא מוכר:
ושייר לו סדן שקמה לעצמו. בתוך שני אילנות אם נימא דלר' ישמעאל דאית ליה כאילן הוא וא''כ קנה קרקע כלומר דשייר לו קרקע ולרבנן לא שייר לו קרקע או דילמא בהא לא פליגי רבנן עליה דמכיון דלעצמו שייר אמרינן בעין יפה הוא דשייר ולכ''ע יש לו קרקע:
וזית שבמקום פלוני. מהו מי אמרינן דלאו דוקא זית שבמקום פלוני בלבד הוא דמכר לו אלא כל זיתים שיש שם מכורין שהרי מכר לו כל האילן והא דפרט לו זית פלוני משום חשיבותו הוא דפרט לו או דילמא אמרינן מכיון דפרט לו גלי אדעתיה דלא מכר לו הזיתים בכלל כל האילן ולא מכר לו מן הזיתים אלא הזית שבמקום פלוני בלבד:
ר' יודן ברבי ישמעאל שאל. אהא דקתני במתני' דמכר לו מחיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע וא''כ אי נימא דאם קנה שלשה כתי קנים ואינן בית רובע דקנה ואפי' היה בהן ארז עבה וגדולה כארז גדול שבארץ ישראל. ושלשה כתי קנים דנקט לאו דוקא הוא אלא כלומר שקנה כמה כתי קנים מי נימא דאפילו ארז הגדול שבתוכן הוא בכלל:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הַשָּׂדֶה כול'. אֲבָל לֹא מָכַר כול'. לֹא אֶת הַבּוֹר כול'. הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה כול'. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרִין. בִּמְחַלְּקִין לִגְפָנִים. רִבִּי חִייָה רוֹבָה שָׁאַל. הָיוּ שָׁם חֻלְיוֹת מְחוּלָּקוֹת לִבְרוֹת. רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבְלַיי שָׁאַל. הָיוּ שָׁם טַבְלִיּוֹת שֶׁל שַׁיִישׁ מְחוּלָקוֹת לִכְתָלִין. רִבִּי יוּדָן בְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁאַל. הָיוּ שָׁם מַלְבֵּנִין מְחוּלָקוֹת לְחַלּוֹנוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' במחולקין לגפנים. לפרש קנים בכרם קאמרי וכדפרישית במתני':
היו שם חליות. של קנים מחולקות לברות אותן ולברר מהן א''נ לכרות ולהעמיד את הגפנים מהו אם כלן הוו כמו שהן לצורכה:
מחולקות לכתלים. לצורך הכותל ובמוכר את הבית קאי ואגב הני בעיי נקט נמי להא הכא:
מלבנין מחולקות. כדי לעשות מהן סביב החלונות אם הם בכלל המכר:
משנה: 14b הַמּוֹכֵר אֶת הַשָּׂדֶה מָכַר אֶת הָאֲבָנִים שֶׁהֵן לְצָרְכָּהּ וְאֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁהֵם לְצָרְכּוֹ וְאֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהִיא מְחוּבֶּרֶת לַקַּרְקַע וְאֶת מְחִיצַת הַקָּנִים שֶׁהִיא פְחוּתָה מִבֵּית רוֹבַע וְאֶת הַשּׁוֹמֵירָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה בַטִּיט וְאֶת הֶחָרוּב שֶׁאֵינוֹ מוּרְכָּב וְאֶת בְּתוּלַת הַשִּׁיקְמָה. אֲבָל לֹא מָכַר לֹא אֶת הָאֲבָנִים שֶׁאֶינָן לְצָרְכָּהּ וְאֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁאֵינָן לְצָרְכּוֹ וְאֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהִיא תְלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ הֲרֵי כולָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת מְחִיצַת הַקָּנִים שֶׁהִיא בֵית רוֹבַע וְאֶת הַשּׁוֹמֵירָה שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה בַטִּיט וְאֶת הֶחָרוּב הַמּוּרְכָּב וְאֶת סַדָּן הַשִּׁיקְמָה. לֹא אֶת הַבּוֹר וְלֹא אֶת הַגַּת וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ בֵּין חֲרֵיבִין בֵּין שְׁלֵימִין. וְצָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. וּמוֹדֶה רִבִּי עֲקִיבָה בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ חוּץ מֵאֵילּוּ אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. מְכָרָן לְאַחֵר רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמוֹכֵר אֲבָל בְּנוֹתֵן מַתָּנָה נוֹתֵן אֶת כּוּלָּן. הָאַחִים שֶׁחָֽלְקוּ זָכוּ בַשָּׂדֶה זָכָה בְכוּלָּן. הַמַּחֲזִיק בְּנִיכְסֵי הַגֵּר הֶחֱזִיק בַּשָּׂדֶה הֶחֱזִיק בְּכוּלָּן. הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה הִקְדִּישׁ אֶת כּוּלָּן. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה לֹא הִקְדִּישׁ אֶלָּא הֶחָרוּב הַמּוּרְכָּב וְאֶת סַדָּן הַשִּׁיקְמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל בנותן מתנה. שהמקבל מתבייש לומר לנותן פרש לי מה שאתה נותן לי אמרינן בעין יפה הוא נתן את הכל וכל הני דאמרן לעיל דאינן בכלל השדה במכר אבל במתנה הן בכלל דבעין יפה יותר מדאי הוא נותן וכן אין המקבל מתנה צריך ליקח ממנו דרך:
זכו בשדה זכו בכולן. בכל הני דלעיל ואפי' בור וגת ושובך שבשדה מפני שכל אחד זוכה בשלו ומסתלק מחבירו מכל וכל:
החזיק בכולן. ואע''ג דחרוב ושקמה לא בטילי לגבי שדה הוו כשתי שדות ואין מצר ביניהן דאם החזיק אחת מהן קנה חבירתה:
הקדיש את כולן. דמקדיש בעין יפה היא דמקדיש:
לא הקדיש אלא החרוב. דסבירא ליה דדעת מקדיש כדעת מוכר וכל דגבי מכר לא מכר גבי הקדש נמי לא הקדיש ואי איכא לחלק בחרוב המורכב וסדן השקמה הוא דאיכא לחלק דאף על גב דבמכר לא מכר בהקדש קדשי וטעמא הואיל ומשדה הקדש ינקי ולדבריהם דרבנן קאמר ואין הלכה כרבי שמעון:
במה דברים אמורים במוכר. מפני שהיה לו ללוקח לפרש ולא פי' ואיהו הוא דאפסיד אנפשיה:
וצריך. המוכר ליקח לו דרך מן הלוקח לבא לבור ולגת ולשובך דמוכר בעין יפה מוכר וכדתנן לעיל:
לא את הבור. כשמכר לו השדה לא מכר לו לכל אלו ואפי' אמר לו וכל מה שבתוכה:
שהיא תלושה מן הקרקע. אע''פ שעדיין צריכה לשדה לשוטחה וליבשה:
אבל לא מכר וכו'. שכל אלו חשובין בפני עצמן הן:
ואת בתולת השקמה. בבחרותה קודם שחתכו ענפיה דכשמזקין קוצצין הענפין כדי שיגדלו הרבה במקומן וקרוי סדן השקמה:
ואת החרוב שאינו מורכב. שהוא בבחרותו עדיין ובטל לגבי השדה אבל כשמזקין ומתגבר מרכיבין אותו ויש לו שם בפני עצמו ולא בטיל לגבי שדה:
ואת השמירה. סוכת השומרים שאינה טוחה בטיט:
ואת מחיצת הקנים. קנים הרבה גדלים בקלח אחד כשהיא פחותה מבית רובע אז היא בטלה לגבי השדה:
ואת התבואה שהיא מחוברת לקרקע. ואע''פ שהגיע להקצר:
ואת הקנים שבכרם. קנים החלקין המונחין תחת הגפנים כדי להעמיד את הכרם:
מתני' את האבנים שהן לצורכה. לעשות גדר וסדורות לזה או שמונחין על העמרים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source