משנה: אֵין עוֹשִׂין חָלָל תַּחַת רְשׁוּת הָרַבִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עֲגָלָה מְהַלֶּכֶת וּטְעוּנָה אֲבָנִים. אֵין מוֹצִיאִין זִיזִין וּכְּצוֹצְטֵרָאוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא אִם רָצָה כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמוֹצִיא. לָקַח חָצֵר וּבָהּ זִיזִין וּכְּצוֹצְטֵרָאוֹת הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אם יש לו צורת הפתח. ואין הלכה כרבי יהודה:
בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים. הוי מקום חשוב בפני עצמו ולא בטל לגבי הבית:
ולא את החדר שלפנים. מן הבית ואע''פ שהוא פתוח לבית ודריסתו עליו וקמ''ל בחדר דאע''ג דמצר לו מצרים החיצונים של הבית לא אמרינן דהחדר בכלל הבית הוא מדלא כתב מצר חדר הפלוני אלא אמרינן מצרים הרחיב לו שמצרי הבית החיצונים ניכרים הם:
מתני' המוכר את הבית. היציע. כמן חדר שעושין סביבות כתלי הבית מבחוץ כמו שהיו עושין במקדש דכתיב והיציע התחתונה ויש שעושין אותה בעובי הכותל ואע''פ שפתוח לבית ותשמישו בתוכו אפ''ה אינו מכור והוא דהוי ד' אמות כדאמר בגמרא:
הרי זו בחזקתה. דטוענין ללוקח ואמרינן שמא זה שמכרו לו כנס בתוך שלו:
מתני' אין עושין חלל תחת רשות הרבים. כמו שעושין לפעמים חלל תחת הקרקע וכן לא בורות ולא שוחין ולא מערות ואע''ג דקביל עליה היזיקא דאתי מחמתיה לפי שאין בני אדם רוצין ליזוק ולירד לדין על עסקי ממונא:
ר''א מתיר. ובלבד שיכסנו בחוזק בכדי שתהא עגלה מהלכת עליו וטעונה אבנים ואין הלכה כר''א דחיישינן שמא תתקלקל ותפחת מלמטה שלא מדעתו:
זיזין. רהיטנים קטנים:
וכצוצטראות. קורות גדולות שמא יכשלו בהן בני רשות הרבים אא''כ היו למעלה מגמל ורוכבו והוא שלא יאפיל הדרך על בני ר''ה:
כונס לתוך שלו. שמכניס בקרקע שלו כשיעור הוצאת הזיזין ומוציא:
13a הָיוּ חֲמִשָּׁה פְתָחִים זֶה לִפְנִים מִזֶּה שִׁיעוּר כּוּלָּן כִּמְלוֹא מַקְדֵּחַ. וְדָא מְסַייְעָא לְמָאן דָּֽמְרִין בַּנָּאֵי. חַלּוֹן שֶׁהִיא פְתוּחָא לְאִיסְטִיב לֹא נַעֲשֵׂית אֶלָּא לְהַכְנִיס אֶת הָאוֹרָה. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין לָהּ חֲזָקָה אֵינָהּ מֵבִיאָה אֶת הַטּוּמְאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היו חמשה פתחים זה לפנים מזה וכו'. ברייתא זו לענין טומאה נשנית וכדתנן בפ' י''ג דאהלות העושה מאור בתחלה שיעורו מלא מקדח לענין להביא ולהוציא את הטומאה ובתוספתא אשר לפנינו גריס שם ריש פ' י''ד פתח שעשאו למאור שיעורו מלא מקדח הגיפו למאור (שסתמו להאורה שכנגדו כגון שבנה שם איזה בנין ואין כאן מאור הלכך הוי דינו כמו העשוי לתשמיש ושיעורו בפותח טפח) שיעורו בפותח טפח שתי חלונות זו לפנים מזו החיצונה העשויה למאור שיעורא מלא מקדח. והיא הגי' נכונה כדמוכח מדלקמיה:
ודא מסייעא למאן דאמרין בנאי. הברייתא זו סיוע למאי דאמרי הבונים חלון שהוא פחותה לאיסטיב לאויר לא נעשית אלא להכניס את האורה והלכך החיצונה שהיא לאויר העולם שיעורה כמלא מקדח אבל שלפנים ממנה אין מביאה את הטומאה במלא המקדח אלא שיעורא כדתנן התם במשנה ב' בנה בית חוצה לה שיעורה בפותח טפח לפי שהוא כחלון העשוי לתשמיש:
מכיון שאין לה חזקה. זו שאינה עשויה לאורה אין לה חזקה אלא דינה כחלון המצרית אינה מביאה את הטומאה כשיעור מלא מקדח לפי שאין חזקה לחלון הקטן אלא אם כן עשוי לאורה וכשיעורו לטומאה כך שיעורו לחזקה אם הוא לאורה:
הלכה: אֵין עוֹשִׂין חָלָל כול'. נָֽפְלוּ וּמְבַקֵּשׁ לִבְנוֹתָן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וִויתֵּר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. לֹא וִויתֵּר. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. מִי שֶׁהָֽיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וּנְטָלָהּ וְנָתַן לָהֶן מִן הַצַּד. מַה שֶׁנָּתַן נָתַן וּשֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְרֵישׁ לָקִישׁ. לָקַח חָצֵר וּבָהּ זִיזִין וּכְּצוֹצְטֵרָאוֹת וְנָֽפְלוּ בּוֹנֶה אוֹתָן בְּחֶזְקָתָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כל הדין פירושא הפרש לכון ר' חייא בר בא. היה מתמה ר' זירא על שהצריך דוקא ד' על ד' ומקורה ומגופף ועל רום עשרה:
גמ' והוא שיש בה ארבע. ארבע אמות ואיציע קאי דבפחות מד' אמות לא חשיב ובטל לגבי בית:
הדרן עלך חזקת הבתים
מתניתא. תוספתא בפ''ב מסייעה לר''ל דקתני בהדיא נפלו בונה אותן במקומן:
מי שהיתה דרך הרבים וכו'. מתני' היא לקמן בפ''ו משום דמיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו וה''נ כיון שנפלו כמו שהחזיקו בו רבים הוא:
וויתר. לבני ר''ה ואינו יכול להוציא:
גמ' נפלו. זיזין והגזוזטראות ומבקש לבנותן להוציאן לר''ה כבתחלה ואלקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות קאי:
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת לֹא מָכַר אֶת הַיָּצִיעַ וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא פְתוּחָה לְתוֹכוֹ וְלֹא אֶת הַחֶדֶר שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ וְלֹא אֶת הַגַּג בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת פֶּתַח אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵינוֹ מָכוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אם יש לו צורת הפתח. ואין הלכה כרבי יהודה:
בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים. הוי מקום חשוב בפני עצמו ולא בטל לגבי הבית:
ולא את החדר שלפנים. מן הבית ואע''פ שהוא פתוח לבית ודריסתו עליו וקמ''ל בחדר דאע''ג דמצר לו מצרים החיצונים של הבית לא אמרינן דהחדר בכלל הבית הוא מדלא כתב מצר חדר הפלוני אלא אמרינן מצרים הרחיב לו שמצרי הבית החיצונים ניכרים הם:
מתני' המוכר את הבית. היציע. כמן חדר שעושין סביבות כתלי הבית מבחוץ כמו שהיו עושין במקדש דכתיב והיציע התחתונה ויש שעושין אותה בעובי הכותל ואע''פ שפתוח לבית ותשמישו בתוכו אפ''ה אינו מכור והוא דהוי ד' אמות כדאמר בגמרא:
הרי זו בחזקתה. דטוענין ללוקח ואמרינן שמא זה שמכרו לו כנס בתוך שלו:
מתני' אין עושין חלל תחת רשות הרבים. כמו שעושין לפעמים חלל תחת הקרקע וכן לא בורות ולא שוחין ולא מערות ואע''ג דקביל עליה היזיקא דאתי מחמתיה לפי שאין בני אדם רוצין ליזוק ולירד לדין על עסקי ממונא:
ר''א מתיר. ובלבד שיכסנו בחוזק בכדי שתהא עגלה מהלכת עליו וטעונה אבנים ואין הלכה כר''א דחיישינן שמא תתקלקל ותפחת מלמטה שלא מדעתו:
זיזין. רהיטנים קטנים:
וכצוצטראות. קורות גדולות שמא יכשלו בהן בני רשות הרבים אא''כ היו למעלה מגמל ורוכבו והוא שלא יאפיל הדרך על בני ר''ה:
כונס לתוך שלו. שמכניס בקרקע שלו כשיעור הוצאת הזיזין ומוציא:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת כול'. רִבִּי נָחוּם בְּשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּרַ בָּא. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָהּ אַרְבַּע עַל אַרְבַּע עַל רוּם עֲשָׂרָה. וּבִלְבַד בִּמְקוּרָה וּבִמְגוּפָּף. אָמַר לוֹן רִבִּי זֵירָא. כָּל הָדֵין פֵּירוּשָׁא הִפְרִשׁ לְכוֹן רִבִּי חִייָה בַּרַ בָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כל הדין פירושא הפרש לכון ר' חייא בר בא. היה מתמה ר' זירא על שהצריך דוקא ד' על ד' ומקורה ומגופף ועל רום עשרה:
גמ' והוא שיש בה ארבע. ארבע אמות ואיציע קאי דבפחות מד' אמות לא חשיב ובטל לגבי בית:
הדרן עלך חזקת הבתים
מתניתא. תוספתא בפ''ב מסייעה לר''ל דקתני בהדיא נפלו בונה אותן במקומן:
מי שהיתה דרך הרבים וכו'. מתני' היא לקמן בפ''ו משום דמיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו וה''נ כיון שנפלו כמו שהחזיקו בו רבים הוא:
וויתר. לבני ר''ה ואינו יכול להוציא:
גמ' נפלו. זיזין והגזוזטראות ומבקש לבנותן להוציאן לר''ה כבתחלה ואלקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות קאי:
וְלֹא אֶת הַגַּג בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. סוֹף דָּבָר מַעֲקֶה. הָיוּ אֲחוֹרֵי בָתִּים מַקִּיפִין אוֹתוֹ הָיוּ שָׁם עֲמוּדִים וְכָלוֹנְסִיּוֹת עַל גַּבֵּיהֶן. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת פֶּתַח אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵינוֹ מָכוּר. אָֽמְרִין. וְהוּא שֶׁיֵּשׁ שָׁם מַעֲקֶה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמרין. סיומא דמילתא היא כלומר ש''מ דשמעיה ר' יהודה לחכמים דאמרין והוא שיש שם מעקה גבוה עשרה טפחים אבל מילתא אחריתא לא מהני ועלה קאמר ר' יהודה דאם יש לו צורת הפתח נמי מהני:
נישמעינה מן הדא. דר' יהודה דאמר אם יש לו צורת הפתח וכו' ועמודים וכלונסות על גביהן כצורת הפתח הוו ור' יהודה הוא דס''ל דצורת הפתח מהני:
ולא את הגג וכו' סוף דבר מעקה. בעיא היא אם סוף דבר הוא כלומר אי נימא דוקא מעקה נקט הת''ק ואם היו אחורי בתים מקיפין אותו והיו שם עמודים ע''ג הבתי' וכלונסיות על גביהן מהו אי הוו כמעקה או לא:
משנה: 13b וְלֹא אֶת הַבּוֹר וְלֹא אֶת הַדּוּת אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ עוּמְקָה וְרוּמָה וְצָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. וּמוֹדֶה רִבִּי עֲקִיבָה בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ חוּץ מֵאֵילּוּ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. מְכָרָן לְאַחֵר רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' המוכר את הבית. סתם:
מכר את הדלת. שכל תשמישי הבית הקבועים בו בכלל הבית הם:
אבל לא המפתח. דאע''ג דלפעמים קבוע הוא אין קביעותו קביעות גמור:
המכתשת הקבועה. בקרקע:
האיסטרובל. עגול של עץ שעליו מעמידין הריחיים וקבוע הוא:
אבל לא את הקלת הכלי שהקמח יורד לתוכו שהוא כמו כפיפה של עץ ומיטלטל הוא:
מכר תנור. הקבוע וכן כיריים הקבועים:
הרי כולן מכורין. כל הני תשמישי דמני ברישא אבל שאר כלי תשמיש אינם מכורין דאפילו אמר וכל מה שבתוכו לא רבה אלא תשמישין המיוחדים לבית כגון מפתח וקלת וכיוצא בהן:
מתני' מכר בתים. הפתוחים לתוכה ובורות שיחין ומערות שבתוך החצר ואע''ג דהמוכר בית לא מכר בור ושיח ומערה לגבי חצר מיהא בטלין הן:
בין כך ובין כך. אפי' אמר כל מה שבתוכה לא מכר את המרחץ ובית הבד שאינן בכלל החצר:
לא מכר אלא אוירה. של חצר אבל לא בתים ואינך ואין הלכה כר''א:
וצריך ליקח לו דרך. המוכר צריך ליקח לו דרך מן הלוקח כדי שיכול לילך לבור ודות ששייר שכל המוכר בעין יפה הוא מוכר ולא שייר לו דרך:
מתני' ולא את הבור. חפירה בקרקע:
ולא את הדות. בנין הבנוי בבור אע''פ שכתב לו עומקה ורומה לפי שהעומק והרום אינו נקנה בסתם ומהני הא דכתב לו עומקא ורומא שיקנה הרום שהוא האויר בלבד והעומק שהוא עובי הארץ אבל לא קנה הבנינים שבעומק ושבאויר עד שיכתוב לו מארעי' תהומא עד רום רקיעא שאז קנה הבור והדות שבעובי הקרקע:
וחכמים אומרים אינו צריך. דקסברי מוכר בעין רעה הוא מוכר ושייר דרך לעצמו:
חוץ מאילו. שא''ל בפירוש חוץ מבור ודות דתנאי שלא לצורך הוא ולאטפויי דרך קאמר:
מכרן לאחר. מכר הבור והדות בלבד לאחר ושייר הבית לעצמו:
ר''ע אומר א''צ. להלוקח ליקח לו דרך שהמוכר בעין יפה הוא מוכר וכשמוכר לו הבור והדות מכר לו הדרך ג''כ והלכה כר' עקיבא:
הלכה: וְלֹא אֶת הַבּוֹר כול'. לְאֵי זֶה דָבָר כָּתַב עוּמְקָא וְרוּמָא. שֶׁאִם רָצָה לְהַשְׁפִּיל יִשְׁפִּיל לְהַגְבִּיהַּ יַגְבִּיהַּ. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי עֲקִיבָה דִידָן דְּהוּא רַבָּנָן דְּרִבִּי חִייָה. רִבִּי זְעִירָא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי חִייָה דְּהוּא רַבָּנִן דְּבַבְלָאֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כיני' מתניתא. כן צריך לגרוס במתני' כמו שהוא בתוספתא ריש פרק ג':
החקוקה. כגון סלע היוצא מן הכותל וחקק שם מכתשת אבל לא את הקבועה דס''ל להאי מ''ד כל המחובר לקרקע אינו כקרקע:
הלכה כר''ע דר' חייא. ר' זעירא היה שונה בברייתא דר' חייא דברי ר''ע כמתני'. דהוא רבנן דבבלאי שבבבלי היו מחליפין דברי ר''ע לדברי חכמים:
גמ' לאיזה דבר כתב עומקה ורומה. אם לא קנה בור ודות:
שאם רצה להשפיל. לחפור בקרקע ישפיל ויחפור בה בורות ואם רצה להגביה ולבנות ע''ג הבית בונה אבל בור ודות של מוכר לא קנה:
הלכה כר' עקיבא דידן. דמתני' דהוא רבנן דר' חייא בברייתא ששונה דבריו בלשון חכמים דאינהו סברי מוכר בעין יפה מוכר:
תַּמָּן אָֽמְרִין. אַדְמוֹן וְרִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר רִבִּי לָא. בִּסְתָם חֲלוּקִין. מָה נָן קַייָמִין. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֶּרֶךְ כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁאֵין צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁאֵין לוֹ דֶּרֶךְ כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. אֶלָּא נָן קַייָמִין בִּסְתָם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח דֶּרֶךְ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִין. צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תמן אמרין. בכתובות אמרנו אדמון ור''ע שניהם אמרו דבר אחד דתנינן התם פ' שני דייני גזילות מי שהלך לו למדינת הים ואבדה דרך שדהו שהחזיקו בה בעלי השדו' שבמצריו אדמון אומר ילך לו בקצרה בעל כרחם יקח לו דרך לשדהו אלא שיברור לו דרך קצרה ולא ירבה ליטול וזהו כר''ע דמתני' דקאמר מכרן לאחר א''צ ליקח ממנו דרך אלא יטול לו הדרך בע''כ של מוכר וקס''ד דאפילו מכר לו בלא דרך יטול בע''כ והיינו כאדמון:
אמר ר' לא. ר' אילא דחי לה דלא היא דבסתם חלוקין ר''ע וחכמים דעל כרחך במה אנן קיימין מתני' דהכא:
אם דבר בריא שיש לו דרך. שפירש לו בבירור שמכר לו הדרך כ''ע מודים שיש לו וא''צ ליקח ממנו:
ואם דבר בריא. שפירש לו שאין לו דרך כ''ע לא פליגי בזה שאין לו אלא ע''כ כן אנן קיימין דבסתם הוא דפליגי אם מוכר בעין יפה הוא מוכר או לא ושאני התם דאפילו הכל יודעין הן שיש לזה דרך שם אפ''ה כל חד וחד מצי מדחי ליה לאו דרכך גבאי ומודה ר''ע לחכמים דהתם והכי איתא להאי סוגיא בכתובות שם הלכה ז':
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת מָכַר אֶת הַדֶּלֶת אֲבָל לֹא אֶת הַמַּפְתֵּחַ. מָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַקְּבוּעָה אֲבָל לֹא הַמִּיטַּלְטֶלֶת. מָכַר אֶת הָאִיצְטְרוֹבִּיל אֲבָל לֽא אֶת הַקֶּלֶת. מָכַר הַתַּנּוּר מָכַר הַכִּירַיִם. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ הֲרֵי כולָּן מְכוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' המוכר את הבית. סתם:
מכר את הדלת. שכל תשמישי הבית הקבועים בו בכלל הבית הם:
אבל לא המפתח. דאע''ג דלפעמים קבוע הוא אין קביעותו קביעות גמור:
המכתשת הקבועה. בקרקע:
האיסטרובל. עגול של עץ שעליו מעמידין הריחיים וקבוע הוא:
אבל לא את הקלת הכלי שהקמח יורד לתוכו שהוא כמו כפיפה של עץ ומיטלטל הוא:
מכר תנור. הקבוע וכן כיריים הקבועים:
הרי כולן מכורין. כל הני תשמישי דמני ברישא אבל שאר כלי תשמיש אינם מכורין דאפילו אמר וכל מה שבתוכו לא רבה אלא תשמישין המיוחדים לבית כגון מפתח וקלת וכיוצא בהן:
מתני' מכר בתים. הפתוחים לתוכה ובורות שיחין ומערות שבתוך החצר ואע''ג דהמוכר בית לא מכר בור ושיח ומערה לגבי חצר מיהא בטלין הן:
בין כך ובין כך. אפי' אמר כל מה שבתוכה לא מכר את המרחץ ובית הבד שאינן בכלל החצר:
לא מכר אלא אוירה. של חצר אבל לא בתים ואינך ואין הלכה כר''א:
וצריך ליקח לו דרך. המוכר צריך ליקח לו דרך מן הלוקח כדי שיכול לילך לבור ודות ששייר שכל המוכר בעין יפה הוא מוכר ולא שייר לו דרך:
מתני' ולא את הבור. חפירה בקרקע:
ולא את הדות. בנין הבנוי בבור אע''פ שכתב לו עומקה ורומה לפי שהעומק והרום אינו נקנה בסתם ומהני הא דכתב לו עומקא ורומא שיקנה הרום שהוא האויר בלבד והעומק שהוא עובי הארץ אבל לא קנה הבנינים שבעומק ושבאויר עד שיכתוב לו מארעי' תהומא עד רום רקיעא שאז קנה הבור והדות שבעובי הקרקע:
וחכמים אומרים אינו צריך. דקסברי מוכר בעין רעה הוא מוכר ושייר דרך לעצמו:
חוץ מאילו. שא''ל בפירוש חוץ מבור ודות דתנאי שלא לצורך הוא ולאטפויי דרך קאמר:
מכרן לאחר. מכר הבור והדות בלבד לאחר ושייר הבית לעצמו:
ר''ע אומר א''צ. להלוקח ליקח לו דרך שהמוכר בעין יפה הוא מוכר וכשמוכר לו הבור והדות מכר לו הדרך ג''כ והלכה כר' עקיבא:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַחֲקוּקָה אֲבָל לֹא אֶת הַקְּבוּעָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כיני' מתניתא. כן צריך לגרוס במתני' כמו שהוא בתוספתא ריש פרק ג':
החקוקה. כגון סלע היוצא מן הכותל וחקק שם מכתשת אבל לא את הקבועה דס''ל להאי מ''ד כל המחובר לקרקע אינו כקרקע:
הלכה כר''ע דר' חייא. ר' זעירא היה שונה בברייתא דר' חייא דברי ר''ע כמתני'. דהוא רבנן דבבלאי שבבבלי היו מחליפין דברי ר''ע לדברי חכמים:
גמ' לאיזה דבר כתב עומקה ורומה. אם לא קנה בור ודות:
שאם רצה להשפיל. לחפור בקרקע ישפיל ויחפור בה בורות ואם רצה להגביה ולבנות ע''ג הבית בונה אבל בור ודות של מוכר לא קנה:
הלכה כר' עקיבא דידן. דמתני' דהוא רבנן דר' חייא בברייתא ששונה דבריו בלשון חכמים דאינהו סברי מוכר בעין יפה מוכר:
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר מָכַר בָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְּלִין. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ הֲרֵי כולָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת הַמֶּרְחָץ וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד שֶׁבְּתוֹכָהּ. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר לֹא מָכַר אֶלָּא אֲוֵירָהּ שֶׁל חָצֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' המוכר את הבית. סתם:
מכר את הדלת. שכל תשמישי הבית הקבועים בו בכלל הבית הם:
אבל לא המפתח. דאע''ג דלפעמים קבוע הוא אין קביעותו קביעות גמור:
המכתשת הקבועה. בקרקע:
האיסטרובל. עגול של עץ שעליו מעמידין הריחיים וקבוע הוא:
אבל לא את הקלת הכלי שהקמח יורד לתוכו שהוא כמו כפיפה של עץ ומיטלטל הוא:
מכר תנור. הקבוע וכן כיריים הקבועים:
הרי כולן מכורין. כל הני תשמישי דמני ברישא אבל שאר כלי תשמיש אינם מכורין דאפילו אמר וכל מה שבתוכו לא רבה אלא תשמישין המיוחדים לבית כגון מפתח וקלת וכיוצא בהן:
מתני' מכר בתים. הפתוחים לתוכה ובורות שיחין ומערות שבתוך החצר ואע''ג דהמוכר בית לא מכר בור ושיח ומערה לגבי חצר מיהא בטלין הן:
בין כך ובין כך. אפי' אמר כל מה שבתוכה לא מכר את המרחץ ובית הבד שאינן בכלל החצר:
לא מכר אלא אוירה. של חצר אבל לא בתים ואינך ואין הלכה כר''א:
וצריך ליקח לו דרך. המוכר צריך ליקח לו דרך מן הלוקח כדי שיכול לילך לבור ודות ששייר שכל המוכר בעין יפה הוא מוכר ולא שייר לו דרך:
מתני' ולא את הבור. חפירה בקרקע:
ולא את הדות. בנין הבנוי בבור אע''פ שכתב לו עומקה ורומה לפי שהעומק והרום אינו נקנה בסתם ומהני הא דכתב לו עומקא ורומא שיקנה הרום שהוא האויר בלבד והעומק שהוא עובי הארץ אבל לא קנה הבנינים שבעומק ושבאויר עד שיכתוב לו מארעי' תהומא עד רום רקיעא שאז קנה הבור והדות שבעובי הקרקע:
וחכמים אומרים אינו צריך. דקסברי מוכר בעין רעה הוא מוכר ושייר דרך לעצמו:
חוץ מאילו. שא''ל בפירוש חוץ מבור ודות דתנאי שלא לצורך הוא ולאטפויי דרך קאמר:
מכרן לאחר. מכר הבור והדות בלבד לאחר ושייר הבית לעצמו:
ר''ע אומר א''צ. להלוקח ליקח לו דרך שהמוכר בעין יפה הוא מוכר וכשמוכר לו הבור והדות מכר לו הדרך ג''כ והלכה כר' עקיבא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source