Baba Batra
Daf 10b
משנה: הַשּׁוּתָפִין וְהָאֲרִיסִין וְהָאֶפִּיטְרוֹפִּין אֵין לָהֶן חֲזָקָה. אֵין לָאִישׁ חֲזָקָה בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ וְלֹא לָאִשָּׁה בְּנִכְסֵי בַעְלָהּ וְלֹא לָאָב בְּנִכְסֵי הַבֵּן וְלֹא לַבֵּן בְּנִכְסֵי הָאָב. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בַּמַּחֲזִיק. 10b אֲבָל בְּנוֹתֵן מַתָּנָה וְהָאַחִים שֶׁחָֽלְקוּ וְהַמַּחֲזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר נָעַל גָּדַר וּפָרַץ כָּל שֶׁהוּא הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.
Traduction
Les ouvriers qui travaillent dans les champs, les associés, les fermiers et les tuteurs ne peuvent pas invoquer la possession comme preuve d’achat du champ cultivé par eux. Le mari ne peut pas l’invoquer comme preuve d’avoir acheté le champ de sa femme, cultivé par lui, ni la femme ne peut l’invoquer pour le champ de son mari, ni le père pour les biens de son fils, ni le fils pour ceux de son père. Toutefois, celle d’une certaine durée (d’ordinaire 3 ans) s’applique seulement au cas où un individu est un possession de l’immeuble (66)Il invoque son état comme preuve d'acquisition légitime, faite depuis longtemps. Mais si l’individu ne possède pas encore le champ (67)Aucune durée n'est exigible si l'on veut acquérir le champ sans l'acheter., savoir si l’on reçoit un immeuble en don, ou si les frères se partagent l’héritage, ou si chacun veut faire l’acquisition définitive de sa part, ou si l’on veut faire l’acquisition des biens d’un étranger qui est mort sans héritiers (lesquels biens, par conséquent, appartiennent au premier venu), dans tous les cas, on peut en faire l’acquisition définitive, aussitôt qu’on a fait un acte de prise de possession, p. ex. si l’on a clos la maison, ou si on l’a entourée d’un mur, ou fait une ouverture, si peu que ce soit.
Pnei Moshe non traduit
מתני' השותפין. שיש להן קרקע בשותפות ואכל אחד מהן שלש שנים כל הפירות אינה חזקה ודוקא בקרקע שאין בה דין חלוקה אבל אם יש בה דין חלוקה ואכלה אחד מהן ג' שנים הוי חזקה:
והאריסין. שיורדין לקרקע למחצה לשליש ולרביע ואכל כל הפירות ג' שנים אינה חזקה ודוקא באריסי בתי אבות שהיה אריס לאביו של בעל השדה או לאנשי משפחתו של אלו אין הבעלים ממחין בידם אבל אריס שהורידו בעל השדה בעצמו בתחלה ואכל כל הפירות שלש שנים יש לו חזקה:
והאפוטרופוס. שהוא אפוטרופוס על ביתו או על שדה זו ומשתמש ברשות אין לו חזקה:
אין לאיש חזקה בנכסי אשתו. ואפילו כתב לה בעודה ארוסה דין ודברים אין לי בנכסייך ולא בפירותיהן דהשתא אינו אוכל פירות מן הדין ואח''כ הביא ראיה שאכל פירות שלש שנים לא הוי חזקה דדרך האשה להניח לבעלה שיאכל פירות נכסיה ואפילו אין לו לאכול מן הדין:
ולא לאשה בנכסי בעלה. ואפילו ייחד לה קרקע למזונותיה ואכלה פירות משדה אחרת של בעלה שלש שנים לא הוי חזקה דדרך האיש להניח לאשתו שתאכל בנכסיו אפילו אין לה זכות בהן:
ולא לאב וכו'. כל זמן שהבן סומך על שלחן אביו ולא פירשו זה מזה אין להם חזקה זה על זה:
במה דברים אמורים. כל חזקות הללו דאינן חזקה:
במחזיק. כלומר בענין חזקה דאמרינן בה שיש לנגדה טענה שזה טוען גזולה היא בידך:
אבל. בענין חזקה שהיא לקנין כגון בנותן מתנה או שמוכר לו וא''ל לך חזק וקני וכן כל הני דאמרינן לעיל במתני' דאין להם חזקה משהחזיקו כשאר מקבלי מתנה קנה ואין הנותן יכול לחזור בו והאשה שנתנה או מכרה לבעלה מנכסי מלוג שלה משהחזיק הבעל בהן קנה ואינה יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי דדוקא בשדה שכתב לה בכתובתה להיות דעתה סומכת עליה יותר משאר נכסים שלו המשועבדין לה לכתובתה או שייחד לה קרקע אחת לכתובתה אחר הנשואין להיות לה לאפותיקי או בקרקע שהכניסה לו שום משלה וכתבו בכתובה שהוא מקבל שוויה בדמים והן נקראין נכסי צאן ברזל באלו אמרינן שאין המכר והמתנה לבעלה כלום שיכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי מפני שיש לבעלה שייכות בהן אבל בנכסי מלוג שלה שאין להבעל שייכות בעיקרן של הנכסים אינה יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי. וכן האיש שמכר לאשתו מנכסיו אם לא היו המעות טמונים אצלה המכר קיים ועיקר הנכסים להאשה והבעל אוכל פירות ואם היו אותן המעות שקנתה בהן טמונים אצלה המכר בטל דיכול הוא לומר לגלויי זוזי הוא דבעינא:
והאחין שחלקו. והחזיק אחד מהן בחלקו אין יכולין לחזור:
והמחזיק בנכסי הגר. שמת ואין לו יורשין וכל הקודם להחזיק בנכסיו זכה:
נעל. שעשה דלת או גדר בה או שפרץ בה פרצה אפילו כל שהוא כל שהועיל איזה דבר בה הרי זה חזקה:
הלכה: הַשּׁוּתָפִין וְהָאֲרִיסִין כול'. שׁוּתָף. שְׁמוּאֵל אָמַר. לֵית כָּן שׁוּתָף. שׁוּתָף אֵין לוֹ חֲזָקָה. לֹא כֵן אָמַר שְׁמוּאֵל. שׁוּתָף שֶׁיָּרַד וְנָטַע כְּנוֹטֵעַ בִּרְשׁוּת. הֵן דְּתֵימַר. שׁוּתָף שֶׁיָּרַד וְנָטַע כְּנוֹטֵעַ בִּרְשׁוּת. בְּאוֹתוֹ שֶׁעוֹמֵד שָׁם. וְהֵן דְּתֵימַר. שׁוּתָף אֵין לוֹ חֲזָקָה. בְּשֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד שָׁם. מָהוּ מַייְתֵי תְחוֹתֵיהּ. הָאוּמָּנִין וְהַגּוֹזָלִין אֵין לָהֶן חֲזָקָה. רָאָה עַבְדּוֹ אֶל הָאוּמָן וְכֵילָו אֶל הַכּוֹבֵס. אָמַר לוֹ. תֵּן לִי עַבְדִּי תֵּן לִי כֵלַיי. אָמַר לוֹ. אַתָּה נְתַתּוֹ לִי בְמַתָּנָה אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי. אֵינָהּ חֲזָקָה. אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לְמוֹכְרוֹ אַתָּה אָמַרְתָּ לִתְנוֹ לִי מַתָּנָה. הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.
Traduction
Samuel dit: on n’admet pas dans le texte mishnique la catégorie des associés. -Est-ce à dire qu’ils ne sont pas sujets à la règle de la présomption de possession? Samuel n’a-t-il pas dit que si l’un des associés va seul planter dans le sol commun, il est considéré comme ayant planté dans le sol d’autrui? (N’est-ce pas dire que l’associé ne peut pas seul prendre possession, et qu’il est considéré comme le fermier du bien d’autrui)? -Il est vrai, fut-il répondu, que l’associé a des droits limités lorsque l’autre associé est présent (en ce cas, chacun d’eux cultive séparément sa part du champ), et lorsque Samuel s’étonne de ce que l’on mette en doute le droit de l’associé à prendre possession, il s’agit d’un côté du sol dont l’autre associé est absent (en raison de la prise de possession par un seul de tout le champ, durant les 3 ans, l’argumentation de la vente d’un côté du sol est admise). A la place de la catégorie non admise par Samuel dans la Mishna, laquelle faut-il lui substituer? Celle des ouvriers et celle des brigands (leur prise de possession est nulle). Si un propriétaire voyant son esclave auprès de l’ouvrier, ou son ligne chez le blanchisseur, réclame à l’un son esclave, ou à l’autre son ligne, et l’ouvrier prétend avoir reçu l’esclave en don (pour lui enseigner son métier), ou le blanchisseur prétend avoir acheté le linge, cette assertion ne suffit pas à constituer la possession; mais si le propriétaire voit son bien aux mains d’un tiers, qui prétende le tenir de l’ouvrier ou du blanchisseur, lequel argue avoir reçu l’ordre de vendre l’esclave, ou de donner le linge, on le croit et la prise de possession sera valable.
Pnei Moshe non traduit
גמ' שמואל אמר לית כאן שותף. לא גרסי' במתני' כאן שותף:
שותף אין לו חזקה. בתמיה אמאי לא יהי' לשותף דין חזקה וכדמפרש ואזיל לקמיה:
לא כן. ופריך הש''ס דלא כן אמר שמואל שותף שירד ונטע כנוטע ברשות חבירו הוא אלמא דס''ל דאין לשותף חזקה אלא דהוי כשאר אריס שיורד ברשות:
הן דתימר. ומשני הא דשמעינן לשמואל דאמר כיורד ברשות הוא ואין לו טענת חזקה:
באותו שעומד שם. שחבירו ג''כ עומד שם וכל אחד משתמש בחלקו שהוא עומד בה לפי שדרך השותפין הוא להשתמש זה בחציה זו של שדה וזה בחציה האחרת בשלשה או ארבעה שנים ואח''כ מחליפין את של זה לזה וחוזר ומשתמש כל אחד בחצי שנשתמש בה חבירו כל כך שנים ולפיכך אין להן טענת חזקה זה על זה שכן דרך השותפין:
והן דתימר כי שותף אין לו חזקה. והא דמתמה שמואל ואמר וכי שותף אין לו חזקה ואמאי לא יוכל לטעון טענת חזקה אם הניח לו חבירו להשתמש לבדו שלשה שנים:
בשאינו עומד שם. מיירי כלומר באותו החלק האחר שאין חבירו עומד בה להשתמש כמו זה אלא שהניחו להשתמש בכולה דכיון שהחזיק זה ג' שנים בכל השדה אמרינן דמכר לו את חלקו והלכך הויא חזקה:
מהו מייתי תחותיה. מה מייתי שמואל למיתני במתני' במקום שותף דלא תני ליה:
האומנין והגוזלין. הני הוא דגריס להו במתני' דאין להן חזקה. האומן כגון שנתן לו לבנות בקרקע או לתקן בה ועמד בה שנים רבות כל זמן שהוא עוסק בה אין לו טענת חזקה וכן הגזלן אין לו חזקה לעולם ואפי' הביא ראיה שהודו הבעלים בפני עדים שמכר לו את השדה אינו כלום שמפני היראה הודו לו:
ראה עבדו אצל האומן. ואומר שנתן לו ללמדו איזה אומנות וכיוצא בזה:
אתה אמרת לי למוכרו. וכגון שלא ראה אצל האומן אלא ביד אחר ואומר שלקחה מן האומן והאומן טוען אתה אמרת לי למוכרו או ליתנו במתנה נאמן:
וְהָאֲרִיסִים. רַב הוּנָא אָמַר. בָּאֲרִיס לְעוֹלָם. אֲבָל בָּאֲרִיס לְשָׁעָה יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן מָרִין. אֲפִילוּ בָּאֲרִיס לְשָׁעָה אֵין לוֹ חֲזָקָה. וְנֵימַר. נְחַת רוּחֵיהּ מִינֵּיהּ וְשָֽׁבְקֵיהּ. תַּמָּן אָֽמְרִין. אֲרִיס אֵין לוֹ חֲזָקָה. בֶּן אֲרִיס יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ אָֽמְרִין. אַף אֲרִיס וּבֶן אֲרִיס אֵין לוֹ חֲזָקָה. דְּנֵימַר. נְחַת רוּחֵיהּ מֵאָבוֹי וּשְׁבַק בְּרֵיהּ. דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֲרִיס שֶׁהוֹרִיד אֲרִיס אֵין לוֹ חֲזָקָה. שֶׁדֶּרֶךְ אֲרִיס לְהוֹרִיד אֲרִיס.
Traduction
Pour ''les fermiers'' est-il dit, il n’y pas de durée constituant la possession. -C’est vrai, dit R. Houna, pour le fermier constant, non pour celui qui l’est momentané. R. Yohanan et Resh Lakish disent tous deux que même le fermier momentané ne peut pas prendre possession par suite de l’occupation prolongée, car le propriétaire peut dire que par satisfaction de sa gestion il l’a laissé là longtemps, tout en l’ayant engagé seulement en principe pour un moment. Ailleurs (à Babylone), on a dit: le fermier auquel le propriétaire est accoutumé ne peut pas arguer de la durée de possession pour acquérir le champ; mais le fils du fermier peut invoquer cet argument. R. Yohanan et Resh Lakish disent tous deux: comme le fermier même, le fils de fermier ne peut pas arguer de la durée de possession pour prétendre acquérir le champ, car le propriétaire du champ peut encore répliquer: par suite de la satisfaction que m’a procurée le père, j’ai laissé longtemps le fils en possession de mon bien, que je revendique. Or, R. Yohanan a dit: un fermier qui succède à un autre fermier ne peut pas faire valoir la durée de possession, car c’est l’usage des fermiers de se nommer des successeurs.
Pnei Moshe non traduit
באריס לעולם. שהוא אריסו בכל השנים והילכך אין לו חזקה:
אבל באריס לשעה. שלא הורידו אלא לפי שעה לזמן מועט:
יש לו חזקה. כשנתעכב בה שלש שנים דהא מתחילה לא ירד ברשות אלא לפי שעה ולא היה לו לבעל השדה להניחו בה זמן כל כך:
דנימא נחת רוח מיניה ושבקיה. שיכול בעל השדה לומר שהיה לו נחת רוח ממנו ולפיכך הניחו שנים רבות ואע''פ שבתחלה לא הורידו אלא לפי שעה:
תמן. בבבל אמרין דדוקא האריס עצמו שהוא רגיל בו אין לו טענת חזקה אבל בן אריס כאחר דמי ור''י ור''ל פליגי דיכול לומר מפני שהיה לו נחת רוח מאביו לפיכך הניח לבנו לשנים רבות:
דאמר ר' יוחנן אריס שהורד אריס. שחילק מאריסותו לאחר אין לזה האריס אחר חזקה כמו שאין לזה שכן דרך אריס להוריד אריס ולחלק לאריסין הרבה ומחמת אריס הראשון הם וה''נ בנו זה מחמת אביו הוא שהניחו בה:
אֲבָל אָדָם שֶׁמְפַקֵּחַ עַל נִיכְסֵי אִשְׁתּוֹ יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. שֶׁדֶּרֶךְ הַבְּעָלִים לְפַקֵּחַ עַל נִיכְסֵי נְשׁוֹתֵיהֶן. אֵין לָאִישׁ חֲזָקָה בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ. בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ. אֲבָל אַחַר מִיתָתָהּ יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. וְלֹא לָאִשָּׁה בְּנִכְסֵי בַעְלָהּ. בְּחַיָּיו. אֲבָל לְאַחַר מִיתָתוֹ יֵשׁ לָהּ חֲזָקָה. וְלֹא לַבֵּן בְּנִכְסֵי הָאָב. בְּחַיָּיו. אֲבָל אַחַר מִיתַת הָאָב יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. וְלֹא לָאָב בְּנִכְסֵי הַבֵּן. בְּחַיָּיו. אֲבָל אַחַר מִיתַת הַבֵּן יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה.
Traduction
En vérité, l’homme généralement gère les biens de sa femme; il n’y a pas lieu de ce fait d’invoquer le droit de prescription, et s’il est dit: ''le mari ne peut pas l’invoquer comme preuve qu’il a acheté le champ de sa femme cultivé par lui'', c’est vrai tant qu’elle vit; mais une fois qu’elle est morte, le mari peut faire valoir le droit de prescription contre les héritiers de la défunte.Ni la femme, est-il dit, ne peut l’invoquer pour le champ de son mari''; c’est également vrai tant qu’il vit; mais après qu’il est mort, elle peut revendiquer le champ en vertu de la durée de sa possession. ''Ni le fils, pour le champ du père, ni le père pour le champ du fils''; pour l’un et l’autre, il s’agit aussi du vivant du propriétaire, mais après le décès de ce dernier, la revendication est admise.
Pnei Moshe non traduit
אבל אדם. אמתני' קאי:
אין לאיש חזקה וכו'. ולשון אבל באמת הוא וכלומר באמת דהיינו טעמא דאין לאיש חזקה בנכסי אשתו דאמרינן וכי אדם שמפקח על נכסי אשתו יש לו לטעון טענת חזקה בתמיה אלא שכן דרך הבעלים לפקח על נכסי נשותיהן ולהתעסק בהן שלא ילכו לאיבוד ולפיכך אין לו חזקה:
אין לאיש וכו'. והא דאמרינן באלו שאין להן חזקה זה על זה דוקא בחייהן אבל לאחר מותן לא שייך האי טעמא ויש להן טענת חזקה נגד היורשין:
רַב אָמַר. בְּפוֹחֵת מֵעֲשָׂרָה אוֹ מוֹסִיף עַל עֲשָׂרָה. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ פָרַץ מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִפְרוֹץ וְגָדַר מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִגְדוֹר הֲרֵי זֶה חֲזָקָה.
Traduction
– Quant à l’érection d’un mur, ou l’ouverture d’une brèche, ''si peu que ce soit'', Rav dit: il suffit d’avoir réduit la brèche à moins de 10 palmes (pour simuler la clôture) où il n’y a pas lieu, il y a prise de possession. Aussi a-t-on enseigné: si l’acquéreur a négligé de prendre possession du bien, le vendeur peut le reprendre; cet acte annule la vente, ou le don.
Pnei Moshe non traduit
רב אמר. לפרושי גדר ופרץ כל שהוא דקתני במתני':
בפוחת מעשרה. שהיה שם פירצה עשרה וגדר בה כל שהוא לפחתו מעשרה והועיל שלא יכנסו בה בריוח כל כך כבתחילה או שפרץ כל שהוא שהוסיף על הפרצה על עשרה שבתחלה והועיל שנכנסין בה יותר בריוח מעט מבתחילה:
אפילו פרץ מקום שאינו ראוי וכו'. והיינו כל שהוא וגרסינן הכא להא דכתוב' לקמן והתני המוכר לחבירו ונתעצל וכו' ובטעות נדפס שם ושייך לכאן:
Baba Batra
Daf 11a
משנה: אֵילּוּ דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֲזָקָה וְאֵילּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם חֲזָקָה. הָיָה מַעֲמִיד בְּהֵמָה בֶחָצֵר תַּנּוּר וְכִירַיִם וְרֵיחַיִם וּמְגַדֵּל תַּרְנְגוֹלִין וְנוֹתֵן זִבְלוֹ בֶחָצֵר אֵינָהּ חֲזָקָה. אֲבָל עָשָׂה לִבְחֶמְתּוֹ מְחִיצָה גְּבוֹהָה י̇ טְפָחִים וְכֵן לַתַּנּוּר וְכֵן לַכִּירַיִים וְכֵן לָרֵחַיִם. הִכְנִיס תַּרְנְגוֹלִין לְתוֹךְ הַבַּיִת וְעָשָׂה מָקוֹם לְזִבְלוֹ עָמוֹק ג̇ אוֹ גָבוֹהַּ ג̇ הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.
Traduction
Voici les choses pour lesquelles on peut invoquer la possession d’usage, et voici celles pour lesquelles on ne peut pas l’invoquer. Si un individu avait placé pendant trois ans sa bête dans la cour d’un autre, ou s’il y avait pendant 3 ans son four ou son moulin, ou s’il élevait ses poules dans la cour de l’autre, ou s’il y mettait son fumier, il ne peut pas invoquer la possession d’usage (70)''Tout cela, dit le commentaire, peut s'enlever à chaque instant; le propriétaire de la cour peut donc dire: je l'ai permis jusqu'à présent, maintenant je ne veux plus le permettre.''. Mais si l’individu a fait dans la cour de l’autre une haie de séparation haute de 10 palmes pour sa bête, ou pour son four, ou pour son moulin, ou s’il a introduit ses poules dans la maison de l’autre, ou s’il a fait dans la cour de l’autre une élévation de 3 palmes, ou une excavation d’autant pour son fumier, il peut invoquer la possession d’usage (71)''Il peut dire à son voisin: tu m'as vendu ou accordé le droit de faire cet usage; si tu ne me l'avais pas vendu ou donné, tu ne m'aurais pas laissé cet usage pendant 3 ans sans y faire opposition.''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שיש להן חזקה. אם החזיק בקרקע חבירו שלשה שנים בענין זה הויא חזקה:
היה מעמיד בהמתו בחצר. האי תנא בחצר השותפין קמיירי דאהעמדת בהמה כדי וכיוצא בה לא קפדי אהדדי ומשום הכי לא הויא חזקה ואפילו אי אחזיק להאי מילתא שלשה שנים:
אבל עשה לבהמתו מחיצה וכו'. דכה''ג ודאי קפדי אי שתיק לה ג' שנים ולא מיחה ודאי הויא חזקה:
הכניס תרנגולין לתוך הבית. אף על גב דלא עביד מעשה מקפיד אדם בהם משום דמטנפי כל מה שבבית:
משנה: שְׁנַיִם מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְנִמְצְאוּ זוֹמְמְין מְשַׁלְּמִין לוֹ אֶת הַכֹּל. שְׁנַיִם בָּרִאשׁוֹנָה וּשְׁנַיִם בַּשְּׁנִייָה וּשְׁנַיִם בַּשְׁלִישִית מְשַׁלְּמִין בֵּינֵיהֶם. שְׁלֹשָׁה אַחִים וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן הֲרֵי אֵילּוּ שָׁלֹשׁ עֵדִיּוֹת וְהֵן עֵדוּת אַחַת.
Traduction
Si deux témoins ont déposé qu’un tel individu a possédé le champ d’un autre pendant 3 ans et l’on trouve que ces témoins sont faux, ils doivent payer au propriétaire toute la valeur du champ qu’ils ont voulu lui faire enlever. S’il y avait trois séries de deux témoins, chacune pour l’une des 3 années de possession, et ils sont démentis tous, chaque groupe paiera le tiers de la valeur du champ; s’il y avait 3 frères, dont chacun dépose son témoignage pour une année, et un autre qui dépose pour tous les 3 ans, ils comptent pour 3 groupes séparés, et leur témoignage est admis. S’ils sont tous démentis, ces 3 groupes comptent pour un (en ce sens qu’ils ne paient chacun que le tiers de la valeur du champ).
Pnei Moshe non traduit
מתני' משלמין לו את הכל. מה שרצו להפסידו דמי הקרקע וכן הפירות שהיה צריך לשלם להמערער:
משלשין ביניהן. כל כת יתנו השליש שהרי הן שלשה כיתות לשלשה שנים:
שלשה אחין. שהן מעידין לכל שנה ושנה אח אחד ואחד מצטרף עמהן ומעיד עם כולן:
הרי אלו שלש עדיות. דאשנה דמסהיד האי לא מסהיד האי ולפיכך עדותן כשרה:
והן עדות אחת. לענין הזמה שאין נעשין זוממין עד שיזומו כולן ואם הוזמו כולן משלמין השלשה אחין החצי וזה שנצטרף עם כל אחד מהן משלם החצי האחר:
הלכה: אֵילּוּ דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֲזָקָה כול'. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. נָהֲגוּ הַשּׁוּתָפִין לִהְיוֹת מַתִּרִין זֶה לָזֶה בַּתַּרְנוֹגַלִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא לֹא אָֽמְרָה כֵן. אֶלָּא שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין לְהַעֲמִיד רֵיחַיִם וְתַנּוּר וּלְגַדֵּל תַּרְנוֹגַלִּין. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. גִּידֵּל תַּרְנָגַּלִּין בֶּחָצֶר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְיֵאוּת. מַה נַפְשֵׁךְ. אִם יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְגַדֵּל הֲרֵי זֶה גִידֵּל. אִם אֵין לוֹ רְשׁוּת לְגַדֵּל הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.
Traduction
Selon R. Eléazar, les associés permettent d’ordinaire l’un à l’autre d’y élever des poules. R. Yossé dit que la Mishna loin de s’exprimer ainsi dit: ''Il leur est défendu à tous deux d’ériger dans la cour commune un moulin ou un four, ou un poulailler''. A ce sujet R. Eléazar dit: l’acte d’élever les volailles dans une cour qui ne vous appartient pas, constitue une présomption de possession (non dans la cour de 2 associés). Cet avis est bien fondé, ajoute R. Yossé, en vertu de ce dilemme: ou bien l’élevage a eu lieu avec l’autorisation du propriétaire, et celui-ci ne réclamera rien; ou bien, l’élevage a eu lieu sans autorisation, mais aussi sans réclamation du propriétaire, ce qui équivaudra à une présomption de possession.
Pnei Moshe non traduit
גמ' נהגו השותפין להיות מוותרין זה לזה בתרנגולין. אין מקפידין זה על זה בגידול תרנגולין ואף על פי דבחצר חבירו מעכב עליו אפי' בגידול תרנגולין וכיוצא בהן לחוד בלי העמדת מחיצה מ''מ השותפי נהגו להיות מוותרין זה לזה ומתני' היה מעמיד וכו' בחצר השותפין מיירי:
מתניתא. דריש פ''ה דנדרים לא אמרה כך דקתני השותפין שנדרו הנאה זה מזה שניהן אסורין מלהעמיד שם ריחיים ותנור ומלגדל תרנגולין. והש''ס לא חש להשיבו לו כאן וסמיך אדשני ליה התם דקאמר מפני שנדרו הנייה זה מזה הא אם לא נדרו הנייה זה מזה סתמן כמוותרין אילו לאילו ור''א ס''ל דאף ויתור אסור במודר הנאה:
א''ר יוסי ויאות. הוא דדוקא בחצר השותפין קתני במתני' משום דלא קפדי אהדדי הלכך אין לו חזקה אבל בחצר שאינה שלו מה נפשך אם נתן לו זה רשות לגדל הרי זה מגדל ברשות ואם אין לו רשות לגדל ואף על פי כן גידל וזה ראה ולא מיחה בו א''כ הרי החזיק לזה:
הלכה: שְׁנַיִם מְעִידִין אוֹתוֹ כול'. אָמַר לוֹ. מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בְתוֹךְ שֶׁלִּי. שֶׁיֵּשׁ לִי בָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה. וְהָלַךְ וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה. וְהָלַךְ זֶה וְהוּזְמוּ עֵדָיו. הֲרֵי זֶה נוֹתֵן לוֹ הַשָּׂדֶה וְאוֹכֶל פֵּירוֹת שֶׁלְּג̇ שָׁנִים.
Traduction
Les ''témoins convaincus de faux doivent payer au propriétaire toute la valeur du champ''; car on suppose le cas où le réclamant aura dit ''que fais-tu dans mon champ? Je l’ai en vertu des 3 années de prescription'' si alors il ne peut pas confirmer son assertion de possession par témoins, l’usurpateur devra rendre, outre le terrain, les produits qu’il en a tirés pendant les 3 années. Lors donc qu’après avoir produit des témoins confirmatifs de son droit ils ont été convaincu de faux, ceux-ci qui ont voulu contribuer à déposséder le véritable propriétaire, et, de plus, à ne pas lui faire restituer les fruits consommés pendant 3 ans, seront condamnés à payer le tout (ces 2 points).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אמר לו מה אתה עושה בתוך שלי וכו'. לפרש משלמין לו את הכל קאי דמאי את הכל דקתני והלכך מפרש הש''ס דכשזה טוענו בתחלה מה אתה עושה בתוך שלי ואם לא בירר חזקתו בעדים צריך להחזיר לו את הקרקע וגם דמי הפירות שאכל בשנים האלו והלך זה והביא לו עדים וכשהוזמו עדיו אח''כ ה''ז צריך להחזיר לו את השדה ואוכל פירות כלומר דמי אוכל הפירות של ג' שנים ונמצא שאלו זוממין רצו להפסידו לזה את הכל והיינו משלמין לו את הכל דמי הקרקע ודמי הפירות:
אָמַר רִבִּי זֵירָא. הָדָא אָֽמְרָה. עֵד זוֹמֵם אֵין נִפְסַל בְּבֵית דִּין.
Traduction
Il en résulte, dit R. Zeira (72)''Ci-dessus, (Baba Qama 7, 3); Cf. (Makot 1, 8).'', que le faux témoin ne devient pas seulement impropre à partir du moment de la conviction de faux en justice, mais par son dire même (rétroactivement).
Pnei Moshe non traduit
והתני המוכר לחבירו וכו'. מה שנמצא בספרי הדפוס כתוב כאן טעות הוא ולא שייכא הכא אלא לעיל בסוף הלכה אחר תיבת ה''ז חזקה וכדפרישית לעיל:
הדא אמרה עד זומם וכו'. מילתיה דר''ז אמתני' דפ' מרובה הל' ג' נשנית ואגב דמייתי ליה הש''ס התם תוספתא דהכא הנשנית בדין דמתני' ושייכא לדר' זירא כדנשנית שם מייתי לדר' זירא הכא דרך רמז וקצרה וסמיך אדלעיל וע''ש כי הסוגיא קצרה וארוכה היא ומבואר היטב בס''ד:
וְהָתַנֵּי. הָמּוֹכֵר לַחֲבֵירוֹ וְנִתְעַצֵּל לוֹקֵחַ וְלֹא הֶחֱזִיק בָּהּ וְיָרַד הַמּוֹכֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ. 11a בִּיטְּלָה הַחֲזָקָה אֶת הַמֶּכֶר וְאֶת הַמַּתָּנָה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
והתני. בניחותא דלא קנה הלוקח עד שיחזיק בה:
וירד המוכר והחזיק בה. כלומר שחזר בו המוכר והקדים את עצמו לתקן איזה דבר בהשדה וכיוצא בה מה שהיה צריך להלוקח לעשות כדי שיקנה בזה:
ביטלה חזקה. כלומר אע''פ שלא אמר המוכר בפירוש שחוזר בו מ''מ מכח חזקה זו שהיה לו ללוקח לעשות ונתעצל וקדמו המוכר בטלה המכר והמתנה וכדתנינן במתני' דצריך שיחזיק בה הלוקח או המקבל המתנה.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source