Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 7a
משנה: 7a אֵין מוֹכְרִין לָהֶם דּוּבִּין וַאֲרָיוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ נֶזֶק לָרַבִּים וְאֵין בּוֹנִין עִמָּהֶם בָּסִילִקִי גַּרְדּוֹן וְאִיסְטַדְייָא וּבִימָה. אֲבָל בּוֹנִים עִמָּהֶם בִּימִיסְיָאוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת. הִגִּיעוּ לְכִפָּה שֶׁמַּעֲמִידִין בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר לִבְנוֹתָהּ׃
Traduction
On ne devra leur vendre ni ours, ni lions, ni aucun animal pouvant causer un dommage public. On ne les aidera pas à ériger une basilique, basilich, ni des hippodromes stadia, ni des tribunes de luttes, bhma; mais on peut leur construire des monuments et des salles de bain; seulement, arrivant à la voûte où il s’agira de placer l’idole, on cessera de coopérer.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים. כגון כלי זיין חרבות ורמחים:
בסילקי. לשון טירה גבוה היא ושם יושבין לדון בני אדם ומפילין אותם משם ומתים:
גרדים. בנין אחד הוא לדון דיני נפשות:
איסטדייא. מקום שחוק שמביאים שור נגח והורג את האדם:
בימה. כעין מגדל קצר וגבוה עשוי כדי לדחוף אדם משם להמיתו ובכל אלה יש נזק לרבים וכדי שלא יתפס ישראל שם אסור לבנותו:
דימוסיאות. והוא בנין שלא לצורך ע''ז ולא להמית בני האדם:
הגיעו לכיפה וכו'. דרך עובדי ע''ז להעמיד ע''ז בבית מרחצאותיהם:
משנה: אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִשֶּׁיִּקָּצֵץ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מוֹכֵר הוּא לוֹ עַל מְנָת לָקוֹץ.
Traduction
Il ne faut pas faire d’ornements aux idoles, ni collier, ni boucle, ni bague. Il ne faut pas (pour les temples des idoles) leur céder des immeubles, mais des objets détachés. R. Juda permet de leur vendre des objets encore adhérents au sol, à condition que ces objets seront détachés plus tard.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין מוכרין להם במחובר לקרקע. דכתיב לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע שלא יהא מוכר לו במחובר אלא לאחר שיקצץ אבל כל זמן שהוא מחובר נותן לו חנייה בקרקע:
על מנת לקוץ. וקוצץ בפניו והלכה כר' יהודה:
הלכה: אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע כול'. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָעֵי. אַף בְּהֵמָה גַסָּה בַמַּחֲלוֹקֶת מוֹכֵר הוּא לוֹ עַל מְנָת לִשְׁחוֹט. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. אַף בְּהֵמָה גַסָּה בַמַּחֲלוֹקֶת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מוֹכֵר לוֹ עַל מְנָת לִשְׁחוֹט.
Traduction
R. Aboun b. Hiya demanda: est-ce qu’au sujet de la vente du gros bétail R. Juda est aussi en opposition avec le préopinant, et admet-il la vente d’un tel animal à condition de l’égorger (comme il ''permet de vendre des objets encore adhérents au sol, à condition de les détacher plus tard'')? On trouve effectivement un enseignement où il est dit que la même discussion existe au sujet du gros bétail, et selon R. Juda (31)V. Bekhorot 1, 1., il est permis de vendre un tel animal à condition de l’égorger.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אף בהמה גסה במחלוקת. אי נימא דבמכירת בהמה גסה ג''כ פליג ר' יהודה וס''ל דמוכר לו על מנת לשחוט כי היכי דס''ל במחובר לקרקע דמותר למכרו על מנת לקוץ:
אשכח תני. וקא פשיט ליה הש''ס דאשכחן ברייתא בתוספתא בהדיא דמוכר לו על מנת לשחוט ור' יהודה היא:
הלכה: אֵין מוֹכְרִין לָהֶם דּוּבִּין וַאֲרָיוֹת כול'. הָא דָבָר שֶׁאֵין בּוֹ נִיזְקָא לָרַבִּים מוּתָּר. מַתְנִיתִין דִּרִבִּי. דְּתַנֵּי. הָרוֹאֶה אֶת הַנָּחָשִׁים וְאֶת הַחַבָּרִים מוֹקִיוֹן מוּפְּיוֹן מוּלְיוֹן מִילָרִין מִילָרִיה סִגִלָּרִין סִגִילַּרְיָה. הֲרֵי זֶה אָסוּר מִשּׁוּם מוֹשַׁב לֵצִים. שֶׁנֶּאֱמַר וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב׃ וְכוּלָּן מֵבִיאִין לִידֵי בִטּוּל תּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר כִּ֤י אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְי חֶ֫פְצ֥וֹ. הָעוֹלֶה לַתֵּיאַטְרוֹן אָסוּר מִשּׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. בְּשָׁעָה שֶׁהֵן מְזַבְּלִין אָסוּר מִשּׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה. וְאִם לָאו אָסוּר מִשּׁוּם מוֹשַׁב לֵצִים בִּלְבַד. הָעוֹלֶה לַתֵּיאַטְרוֹן וְצָווַח. אִם לְצוֹרֶךְ הָרַבִּים מוּתָּר. וְאִם מִתְחַשֵּׂד אָסוּר. הַיּוֹשֵׁב בְּאִצְטַדְיֹן הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים. רִבִּי נָתָן מַתִּיר מִפְּנֵי שְׁנֵי דְבָרִים. מִשּׁוּם שֶׁצָּווַח וּמַצִּיל אֶת הַנְּפָשׁוֹת. וּמֵעִיד עַל הָאִשָּׁה שֶׁתִּינְּשֵּׂא.
Traduction
De ce qu’il est dit: ''de ne leur rien vendre pouvant causer un dommage public'', il résulterait que si ce danger public n’existe pas, il est permis de l’ériger. Donc, aux cas où la Mishna interdit seulement d’aller dans certains endroits, elle adopte l’avis de celui qui dit: La vue des serpents, des magiciens, des sorciers, de toutes espèces de jeux comiques, ou de plaisanteries, est interdite à titre de séjour de la moquerie; car il est dit (Ps 1, 1): Il ne n’est pas assis parmi les moqueurs. De tels spectacles mènent à la négligence de la Loi, puisqu’il est dit aussitôt après (ib. 2): Il n’a de désir que pour la loi divine. @ Aller au théâtre (theatrum) est défendu, parce qu’il peut entraîner à l’idolâtrie, dit R. Meir; selon les autres sages, c’est seulement défendu à ce titre au moment où les représentations font allusion à l’idolâtrie; sans quoi, ce n’est défendu qu’à titre de séjour de la moquerie (ce qui est moins grave). Se rendre au théâtre (29)Tossefta, 2., afin d’appeler au secours en faveur d’un homme en danger sur la scène (et susciter ainsi la pitié), ou dans l’intérêt public, est un acte permis; mais il est défendu de se joindre aux acteurs. Prendre place à l’hippodrome; où ont lieu les exécutions humaines, c’est participer à un meurtre juridique; R. Nathan le permet à cause des deux faits qui peuvent arriver, soit d’intercéder en faveur d’un condamné et de lui obtenir la vie sauve, soit de témoigner (à la suite de l’exécution d’un homme) que sa femme devenue veuve peut se remarier.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הא דבר שאין בו נזק לרבים מותר. אלו בסילקאות ואיצטדיות וכו' אם אין בהן נזק לרבים אלא למושב לצים בעלמא מותר לבנות עמהן והלכך תני דבר שיש בו נזק לרבים לאשמועינן דיש שאין בהן נזק לרבים ולא אסרו אלא לילך לשם כדלקמיה:
מתנית'. דשמעי' דיש מאלו שאין בהן אלא משום מושב לצים ולילך לשם הוא דאסור דכדברי האי תנא דתני הרואה וכו' ההולך שם בשביל לראות:
את הנחשים. מנחשים ומכשפים:
ואת החברים. חוברי חבר ולוחשין לנחשים:
מוקיון וכו'. מיני ליצנות הן:
שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו. וההולך לשם לאו בתורת ה' חפצו:
לתיאטרון. טרטיאות שמזבלין ומקטרין שם לעכו''ם:
בשעה שהן מזבנין. במקום שמזבלין שם לע''ז אסור משום חשד ע''ז:
העולה לתיאטרון. טרטיאות שעשוין להפיל בני אדם משם להמיתו:
וצווח. אם עולה שמה בשביל לצווח להציל אם רואה שדנין ליהודי צועק הוא ומתחנן להם או לצורך לרבים הוא בשביל לפקח על עסקן מותר:
ואם מתחשב הוא אסור. וכן הוא בתוספתא פ''ב כלומר שנתחשב עמהם לחזק ידם:
היושב באיצטדין. מקום שדנין דיני נפשות:
ומעיד על האשה שתנשא. אם רואה ישראל נהרג שם יכול להעיד שתנשא אשתו:
עָבַר וּבָנָה. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. מוּתָּר. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא כְּאָהֵן סוֹבָרָה דְלֹא אָסוּר דְּהוּא חַייֵד כָּל הָדָא כִיפְתָּא.
Traduction
Si malgré la défense de construire une voûte on a passé outre, R. Eléazar permet en cas de fait accompli de profiter du salaire perçu pour ce travail (30)V. ci-après, 5 fin.. R. Mena, au contraire, dit qu’il lui semble devoir interdire la jouissance d’un tel salaire, en punition de ce qu’un Israélite a érigé toute la route devant servir de support à l’idole.
Pnei Moshe non traduit
עבר ובנה. אכיפה קאי דקתני במתני' הגיעו לכיפה אסור לבנות ואם עבר ובנה:
מותר. בשכרו:
ר' מנא. פליג וקאמר לא מסתברא אלא כהאי סברא דלא אמרינן אלא לאיסורו בהנאת שכרו:
דהוא חייד כל הדא כיפתא. שהרי הוא כמייחד ומתקן כל אותה כיפה שמעמידין עליה ע''ז:
'Avodah Zarah
Daf 7b
משנה: אֵין מַשְׂכִּירִין לָהֶן בָּתִּים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שָׂדוֹת. וּבְסוּרְייָא מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים אֲבָל לֹא שָׂדוֹת. וּבְחוּץ לָאָרֶץ מוֹכְרִין לָהֶם בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים אֲבָל לֹא שָׂדוֹת. וּבְסוּרְיָא מוֹכְרִים בָּתִּים 7b וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ מוֹכְרִין אֵילּוּ וָאֵילּוּ׃
Traduction
Il ne faut pas louer aux païens des maisons en Palestine, encore moins des champs. En Syrie, on peut leur louer des maisons, non des terrains. Enfin, en dehors de la Palestine, on peut leur vendre des maisons et louer les champs, selon R. Meir. R. Yossé dit qu’en dehors de la Palestine, on peut leur vendre des maisons et des champs; en Palestine même, on leur loue des maisons, non des champs, et en Syrie on peut même leur vendre des maisons et louer des champs.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין משכירין להם בתים בא''י. גזירה משום מכירה דאיסורא דאורייתא היא:
ואין צריך לומר שדות. דאיכא תרתי דאיסורא חנייה בקרקע ומפקיעה מן המעשרות:
ובסוריא. ארם נהרים וארם צובה שכיבש דוד וקסבר ר' מאיר כיבוש יחיד שמיה כיבוש והלכך במכירה איכא איסורא דאוריית' בין בבתים בין בשדות ובשכירות בבתים לא אחמור בה רבנן למיגזר אטו מכירה אבל בשדות כיון דאיכא תרתי גזרו אטו מכירה:
ובח''ל. דליכא איסורא דאורייתא במכירה דכי כתיב לא תתן להם חנייה בא''י הוא דכתיב הלכך מותר למכור להם בתים ולא גזרינן אטו מכירה בא''י אבל שדות אסור במכירה כיון דאית בהו תרתי גזרו רבנן ובשכירות מותר דלא גזרינן בח''ל שכירות אטו מכירה דמכירה גופה בשדות גזירה היא אטו מכירה בא''י:
ר' יוסי אומר בארץ ישראל משכירין להם בתים. ולא גזרינן אטו מכירה:
אבל לא שדות. כיון דאית בהו תרתי גזרינן אטו מכירה:
ובסוריא מוכרין בתים. דקסבר כיבוש יחיד לאו שמיה כיבוש ואין כאן איסור מכירה מדאורייתא:
ומשכירין שדות. כיון דאית בהו תרתי גזרינן במכירה אטו מכירה בארץ ישראל אבל בשכירות אטו מכירה לא גזרינן דמכירה גופה גזירה היא:
ובחוצה לארץ. כיון דמרחק לא גזרו רבנן כלל ומוכרין אילו ואילו והלכה כר' יוסי והא דשרי להשכיר להם בתים בארץ ישראל דוקא לפחות משלשה ביחד אבל לא ישכור לשלשה נכרים ביחד שלא יעשה שכונה של נכרים:
הלכה: אֵין מַשְׂכִּירִין לָהֶן בָּתִּים כול'. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה רִבִּי אָבָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא תְחָנֵּֽם לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן. לֹא תְחָנֵּֽם לֹא תִתֵּן לָהֶם מַתְּנַת חִנָּם. לֹא תְחָנֵּֽם לֹא תִתֵּן לָהֶם חֲנָייָה בָאָרֶץ. וְהָתַנִּינָן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אַף בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּירִין לָהֶן בָּתִּים. בַּיִת אֵין מָצוּי לְהִתְבָּרֵךְ מִתּוֹכוֹ שָׂדֶה מָצוּי לְהִתְבָּרֵךְ מִתּוֹכוֹ. הוֹרֵי רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן שֶׁאָסוּר לְהַשְׂכִּיר לָהֶן קְבוּרָה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל שֵׁם לֹא תִתֵּן לָהֶם חֲנָייָה בָאָרֶץ.
Traduction
R. Zeira au nom de R. Yossé b. Hanina, ou R. Aba ou R. Hiya au nom de R. Yohanan, interprète l’expression biblique tu n’auras pas pitié d’eux (Dt 7, 2), en ce sens: tu ne leur reconnaîtras pas de grâce, ou: tu ne leur feras pas de don gratis, ou encore: tu ne leur donneras pas domicile fixe dans le pays (32)Ces diverses acceptions sont comprises sous le même radical Hen. -Mais notre Mishna ne vient-elle pas de dire: ''Selon R. Yossé, en Palestine même on leur loue des maisons''? -Il est permis de leur louer des maisons, parce que l’on n’en tire pas de fruits, mais non des champs dont on tire des fruits. @ R. Yossé b. R. Aboun a professé qu’il est défendu de louer aux païens un terrain pour une sépulture en Palestine, en vertu du verset précité, prescrivant de ne pas faire reposer les païens en Terre Sainte.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא תתן להם חן. שלא יאמר כמה נאה נכרי זה:
לא תחנם וכו'. וכן דרשינן נמי להנך מלא תחנם מדלא כתיב לא תחונם א''נ לא תחונם שמע מינה כולהו:
והתנינן ר' יוסי וכו'. ואמאי התיר להשכיר בתים בא''י הא עכ''פ נותן להם חנייה בארץ:
בית אין מצוי להתברך מתוכו. ולא אסרה התורה אלא חנייה בשדה שהברכה מצויה מתוכה שאוכל פירותיה בכל שנה ושנה:
הורי ר' יוסי בר' בון. להחמיר אפי' בשכירות מקום קבורה להם בא''י:
לֹא תְחָנֵּֽם לֹא תִתֵּן לָהֶם מַתְּנַת חִנָּם. וְהָתַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה קְלוֹסְקִין אַחַת מוּשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ. אָמַר לְטַבִּי עַבְדּוֹ. טוּל לָךְ קְלוֹסְקִין זוֹ. רָאָה גוֹי אֶחָד בָּא כְנֶגְדּוֹ. אָמַר לוֹ. מַבְגַּיי. טוּל לָךְ קְלוֹסְקִין זוֹ. רָץ אַחֲרָיו רִבִּי אִילָעִאי. אָמַר לוֹ. מַה שִׁמְךָ. אָמַר לוֹ. מַבְגַּיי. וּמֵאַיִין אַתָּה. אָמַר לוֹ. מִן הָעֲייָרוֹת שֶׁלְּבוּרְגָנִין. וּמַכִּירְךָ הוּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל מִיָּמֶיךָ. אָמַר לוֹ. לֹא. כִּיוֵּין רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. וְלָמַדְנוּ מִמֶּנּוּ שְׁלשָׁה דְּבָרִים. לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מַעֲבִירִין עַל הָאוֹכְלִין. וְשֶׁחָמֵיצוֹ שֶׁלְּנָכְרִי מוּתָּר לְאַחַר הַפֶּסַח מִיָּד. וְשֶׁהוֹלְכִים אַחַר רוֹב עוֹבְרֵי דְרָכִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הָדָא דְתֵימַר. בָּרִאשׁוֹנָה. אֲבָל עַכְשָׁיו מַעֲבִירִין עַל הָאוֹכְלִין מִפְּנֵי הַכְּשָׁפִים.
Traduction
⁠—Mais n’a-t-on pas appris (33)''V. B., Eruvin 64a; Tossefta à ce, ch. 2.; Rabba sur (Lv 37.'' qu’il est arrivé à R. Gamliel, se trouvant en route, de voir à terre un petit pain; il dit à son serviteur Tobie de le ramasser. Puis, voyant venir à lui un païen, il lui dit: -Mobgaï, accepte ce petit pain en don. Aussitôt, R. Ilaï courut après lui et lui demanda quel est son nom: -''Mobgaï'', répondit-il. -Et d’où es-tu? -Des localités d’habitants de bourgs. -Est-ce que jamais R. Gamliel t’a connu? -Non.'' Ce fait prouve que R. Gamliel avait deviné le nom du passant par l’inspiration du Saint-Esprit. Il nous a enseigné trois objets: 1° il n’est pas permis de passer auprès des mets que l’on trouverait sur sa route, sans les mettre de côté pour les préserver, 2° le pain levé d’un païen est d’une consommation permise après la Pâques qui suit (quoique fait auparavant), 3° on doit suivre la route où passent la plupart des voyageurs. Toutefois, dit R. Jacob b. Zabdi au nom de R. Abahou (34)V. J., (Demaï 3, 3)., cela n’a été dit qu’en principe; mais maintenant, il est permis de passer outre, de crainte que ces objets n’aient été mis là dans un but de sortilège.
Pnei Moshe non traduit
והתני. בתוספתא דפסחים פ''ב:
מעשה בר''ג וכו'. דשמעינן שנתן לו מתנת חנם לזה המבגיי:
שאין מעבירין על האוכלין. ולפיכך ציוה לטבי עבדו להגביה את הגלוסקין:
ושחמצו של נכרי מותר לאחר הפסח מיד. לפי שהמעשה היה לאחר הפסח מיד ואם חמצו של נכרי שעבר עליו הפסח אסור בהנא' לא היה לו ליתן לנכרי זה דהא איכא טובת הנאה ממנו:
אחר רוב עוברי דרכים. שהן נכרים ולפיכך לא רצה שיאכלו ר' עילאי וטבי מפני חשש פת נכרים שאלו היה יכול לתלות בשל ישראל היה מותר שנוכל לומר שנעשה הפת אחר הפסח:
עִם כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מִגְּזִיב בָּא לוֹ אֶחָד לְהִישָּׁאֵל עַל נִדְרוֹ. אָמַר לָזֶה שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עִמּוֹ. תֹּאמַר שֶׁשָּׁתִינוּ רְבִיעִית יַיִן בְּאִיטַלְקִי. אָמַר לוֹ. הֵין. אָמַר לַשּׁוֹאֵל. טַייֵל עִמָּנוּ עַד שֶׁנָּפִיג אֶת יֵינֵינוּ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְסוּלַּמָּהּ שֶׁלְּצוֹר יָרַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְנִתְעַטֵּף וְיָשַׁב לוֹ וְהִתִּיר לוֹ אֶת נִדְרוֹ. מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ שֶׁרְבִיעִית יַיִן מְשַׁכֶּרֶת וְשֶׁהַדֶּרֶךְ מֵפִיגָה אֶת הַיַּיִן. וְאֵין נִשְׁאָלִין נְדָרִים וְלֹא מוֹרִים שְׁתוּיֵי יַיִן. וְלֹא מֵפִירִין נְדָרִים מְהַלְּכִין אֶלָּא עֲטוּפִין וְיוֹשְׁבִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּךְ פַּתַח לוֹ יֵ֣שׁ בּ֖וֹטֶה כְּמַדְקְר֣וֹת חָ֑רֶב וגו'. לְאֶחָד שֶׁנָּדַר מִן הַכִּכָּר. ווַי דְיֵיכוּל. ווַי דְלָא יֵיכוּל. אִין אֲכִיל הוּא עֲבַר עַל נִידְרֵיהּ. וְאִין לָא אֲכִיל הוּא חָטָא עַל נַפְשֵׁיהּ. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יֵלֵךְ אֶצֶל חֲכָמִים וְיַתִּירוּ לוֹ אֶת נִדְרוֹ. דִּכְתִיב וּלְשׁ֖וֹן חֲכָמִ֣ים מַרְפֵּֽא׃
Traduction
A sa sortie de la ville de Kézib, un homme vint consulter R. Gamliel pour obtenir de lui l’annulation d’un vœu. Le rabbin dit à son compagnon de répondre au consultant qu’ayant bu un quart de mesure de vin italien, il ne se sent pas en état assez libre pour se prononcer. -Bien, dit l’autre. Le rabbin dit alors au consultant: promène-toi un peu avec nous, jusqu’à ce que l’effet troublant du vin se soit passé. Arrivé à Tyr, R. Gamliel descendit dans une chambre, s’enveloppa la tête pour méditer, s’assit pour juger et déclara le vœu levé (l’homme libéré). Par ces paroles, nous apprenons: 1° qu’un quart de mesure de vin peut rendre ivre, 2° que la marche calme l’effet du vin, 3° que l’on ne donne pas de consultation au sujet du vœu et que l’on ne professe pas d’avis en état d’ivresse, 4° enfin on ne libère personne d’un vœu en marchant, mais en siégeant la tête enveloppée. Selon R. Yohanan, il faut commencer par dire à l’auteur inconsidéré d’un vœu ces mots (Pr 12, 18): Ses paroles sont comme des pointes d’épée (elles blessent faute de prudence). Après l’interdit par vœu de jouir p. ex. d’un pain, il y a double inconvénient, soit qu’on le mange, soit qu’on ne le mange pas (35)J., (Nedarim 9, 1).: si on le mange, on transgresse le vœu de l’interdit; si on ne le mange pas, on pèche contre son propre corps (par la privation). -Que faire donc? -Se rendre chez un savant qui trouvera le moyen de délier le vœu, comme il est dit (ibid. 18): la langue (la décision) des savants guérit – (36)Suit un passage traduit (Berakhot 9, 2)..
Pnei Moshe non traduit
יש בוטה כמדקרות חרב. ולא כתיב כמדקר אלא דלאחר שנדר מן הככר יש כאן מדקרות לפי שאוי לו אם יאכל ויעבור על נדרו ואוי לו אם לא יאכל והוא חוטא שמצער נפשו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source