Vayedaber

'Avodah Zarah

Daf 5b

משנה: 5b אֵילּוּ דְבָרִים אָסוּר לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם אִיצְטְרִיבִּילִין וּבְנוֹת שׁוּחַ בִּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן וּלְבוֹנָה וְתַרְנְגוֹל הַלָּבָן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מוֹכֵר הוּא לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין. בִּזְמַן שֶׁהוּא בִפְנֵי עַצְמוֹ קוֹטֵעַ אֶצְבָּעוֹ וּמוֹכְרוֹ שֶׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר לַעֲבוֹדָה זָרָה. וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים סְתָמָן מוּתָּר וּפֵירוּשָׁן אָסוּר. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף דֶּקֶל טָב וְחָצָד וְנִיקַלִבִים אָסוּר לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם׃

Traduction

Il est défendu de vendre aux païens des pommes de pin, ou des figues hâtives avec leurs tiges, ou de l’encens, ou un coq blanc. R. Juda dit: on peut lui vendre un tel coq parmi d’autres; lorsqu’on veut le lui vendre seul, on lui coupe un ergot avant de le vendre, de façon à éviter toute participation à l’idolâtrie pour laquelle on n’offre pas d’animal défectueux. Il est permis de vendre tous autres objets qui ne sont pas désignés (pour l’idolâtrie); mais s’ils sont désignés pour un culte d’idole, c’est défendu. R. Meir défend aussi de vendre aux païens de bons fruits de palmiers, dactulo'', les dattes sauvages et les glands, Nicolai (24)V. Pline, Historia natur., 1. 13, c. 4. Cf. t. 2, p. 139..

Pnei Moshe non traduit

מתני' איצטרובילן. פירא דארזא:

ובנות שוח. מין ממיני תאנים הגדולים ולבנים:

בפטוטרותיהן. בעוקצים שלו שהם נתלין בו דמסתמא הנכרי רוצה להקריבן תקרובת לע''ז:

מוכר הוא לו תרנגול לבן בין התרנגולין. לקח נכרי מישראל תרנגולים הרבה מותר למכור ביניהם תרנגול לבן דכיון דשקיל אחריני לאו לע''ז בעי להו:

ופירושן אסור. אם פירש דלע''ז בעי להו ומהו דתימא האי גברא לאו לע''ז בעי להו והא דקאמר הכי סבר כי היכי דהוא אביק בע''ז כ''ע אביקי ואימא הכי כי היכי דליתבו לי קמ''ל:

דקל טב. פירות דקל משובח שרגילין להקריב מהן לעכו''ם:

וחצד. ובנוסחת הבבלי חצב. קנים שעושין מהן הצוקר א''נ מין עשב שבו תיחם יהושע את הארץ:

וניקלביס. מין עשב משובח מאד:

הלכה: אֵילּוּ דְבָרִים אֲסוּרִין. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּנוֹת שׁוּחַ בִּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן וְהָאִיצְטְרוֹבְלִין בִּמְטוּטָלוֹתֵיהֶן.

Traduction

Simon b. Aba dit au nom de R. Yohanan: comme il s’agit de ''figues hâtives avec leurs tiges'', les pommes de pin devront aussi être munies de leur queue.

Pnei Moshe non traduit

גמ' בפטוטרותיהן וכן איצטרובילין במטוטלותיהן בעוקצין שלהן:

וּלְבוֹנָה. תַּנֵּי. אִם הָֽיְתָה חֲבִילָה מוּתָּר. וְכַמָּה הִיא חֲבִילָה. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אָמַר. חֲבִילָה שֶׁל לְבוֹנָה אֵין פָּחוֹת מֵחֲמִשָּׁה מִינִין. אִם הָיָה כוֹמָר אָסוּר. רוֹפֵא מוּתָּר. תַּגָּר מוּתָּר. תַּגָּר חָשׁוּד אָסוּר.

Traduction

– ''Ni de l’encens''. On a enseigné (25)Ci-après, 7.: Si l’on en a une botte complète (destinée évidemment au commerce), il est permis de la lui vendre. On entend par botte, dit R. Juda b. Bethera, un pâquet d’encens d’au moins 5 maneh. A un prêtre idolâtre il est défendu de vendre une telle quantité (qu’il emploiera entière à l’idolâtrie); mais s’il est médecin (et l’emploie comme remède), c’est permis. A un païen commerçant, il est permis de vendre l’encens par grande quantité; mais si ce marchand est soupçonné de vendre exclusivement pour l’idolâtrie, c’est défendu.

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא פ''ק:

אם היתה חבילה. הרבה לבונה ביחד מותר לו למכור דמסתמא לסחורה קא מכוין:

אין פחות מחמשה מנין. ובתוספ' גריס שלשה מנין:

אם היה כומר אסור. דלמיקטר לע''ז הוא וקונה הרבה לכמה פעמים:

רופא. אם היה רופא מותר דמסתמא לרפואה זבין:

תגר אם היה תגר מותר למכור לו הרבה ואין חוששין שהוא ימכור לנכרים אחרים להקטיר לע''ז:

תגר חשוד. שהוא מוכר להקטיר לעכו''ם אסור:

אֲנָן תְּנָן. תַּרְנְגוֹל לָבָן. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. תַּרְנְגוֹל סְתָם. מַתְנִיתִין צְרִיכָה לְמַתְנִיתָה דְרִבִּי חִייָה. וּמַתְנִיתָה דְרִבִּי חִייָה צְרִיכָה לְמַתְנִיתִין. אִילּוּ תַנִּינָן וְלֹא תַנֵּי רִבִּי חִייָה הֲוִינָן אָֽמְרִין. לֹא אָֽמְרוֹן אֶלָּא תַּרְנְגוֹל לָבָן. אֲבָל תַּרְנְגוֹל סְתָם אֲפִילוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ מוּתָּר. הֲוֵי צוֹרְכָה לְמַתְנִיתָה דְּרִבִּי חִייָה. אוֹ אִילּוּ תַנָּא רִבִּי חִייָה וְלֹא תַנִּינָן אֲנָן הֲוִינָן אָֽמְרִין. לֹא אָֽמְרוֹן אֶלָּא תַּרְנְגוֹל סְתָם. הָא תַרְנְגוֹל לָבָן אֲפִילוּ בֵּינוֹ לְבֵין הַתַּרְנְגוֹלִין אָסוּר. הֲוֵי צוֹרְכָה לְמַתְנִיתִין וְצוֹרְכָה לְמַתְנִיתָה דְרִבִּי חִייָה. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. תַּרְנְגוֹל לִמְכּוֹר. מוֹכֵר לוֹ תַרְנְגוֹל לָבָן. תַּרִנְגוֹל לָבָן לִמְכּוֹר. נֵימַר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אָסוּר. בֵּינוֹ לְבֵין הַתַּרְנְגוֹלִין מוּתָּר. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָעֵי. רָאָה תַרְנְגוֹלִין רוֹעִין בָּאַשְׁפָּה וְתַרְנְגוֹל לָבָן בֵּינֵיהֶן וְאָמַר. שֶׁלְּמִי. כְּמִי שֶׁסִּיֵּים.

Traduction

– ''Ni un coq blanc'', dit notre Mishna (il semble résulter de là que si l’acquéreur a demandé un coq ordinaire, on peut lui céder un coq blanc). R. Hiya enseigne que même en cas de demande d’un coq ordinaire, il n’est pas permis de vendre au païen un coq blanc. Cependant, cet avis n’est pas une opposition, et il le faut énoncer, ainsi que celui de la Mishna: Si nous n’avions que l’avis exprimé par la Mishna, non celui de R. Hiya, on aurait cru qu’au cas seul de demande expresse d’un coq blanc, il est défendu de le lui vendre; mais si le païen a demandé un coq ordinaire, il est permis de lui vendre un coq blanc, même isolé (non au milieu d’autres coqs); il faut donc apprendre par l’enseignement de R. Hiya que, même en ce dernier cas, la cession d’un coq blanc est défendue (sauf au milieu des autres). Si au contraire nous ne connaissions que l’opinion de R. Hiya, non celle de la Mishna, on aurait pu supposer qu’il est permis de vendre un coq blanc au milieu d’autres coqs, sur une demande de coq ordinaire, mais au païen qui demande formellement un coq blanc, il serait défendu de le vendre même au milieu d’autres; c’est pourquoi il faut l’avis contraire de la Mishna, outre celui de R. Hiya. R. Aboun b. Hiya dit au contraire qu’il y a divergence entre les 2 avis précités; car si le païen demandait qui veut lui vendre un coq, sans parler de blanc, un tel pourrait être cédé; ce n’est interdit que si la demande précise un coq blanc, parce qu’il est isolé, mais avec d’autres il est certes permis. La question, selon R. Aboun, est de savoir si le païen voyant courir sur le fumier des coqs dont l’un est blanc, demande à qui ils sont pour les acheter: est-ce que cette vue suffit à constituer la détermination du blanc et entraîne l’interdit ou non? (Tel est le point en litige).

Pnei Moshe non traduit

אנן תנן. במתניתן תרנגול לבן אסור. דמשמע אם הוא מבקש ממנו תרנגול לבן הוא דאסור אבל אם ביקש ממנו תרנגול סתם מותר למכור לו אפי' תרנגול לבן דמסתמא לאו דעתיה לעכו''ם לפי שהן מקריבין תרנגול לבן והוא אמר תרנגול סתם:

תני ר' חייה תרנגול סתם. ור' חייה בתוספתא תני אפי' אומר לו תן לי תרנגול סתם אסור למכור לו תרנגול לבן דתני התם בסוף פ''ק מוכר לו תרנגול לבן בין התרנגולין א''ר יהודה בד''א בזמן שא''ל מכור לי תרנגול סתם אבל אם פירש לו מפני שהוא חולה או למשתה בנו ה''ז מותר אלמא דאפי' אומר לו תרנגול סתם אסור למכור לו מפני עצמו. ומפרש הש''ס דלא פליג ר' חייה אמתני' אלא מאי דסתים לה תנא דמתני' גילה לן ר''ח בבריי' ותרוייהו צריכי כדמסיק ואזיל:

אילו תנינן. במתני' ולא אשמועינן ר''ח בברייתא ה''א דלא אמרן הא דלא התירו למכור אלא בין התרנגולין דוקא אבל לא בפני עצמו:

אלא תרנגול לבן. כלומר בזמן שא''ל מכור לי תרנגול לבן:

אבל תרנגול סתם. אם א''ל מכור לי תרנגול סתם אפי' בינו לבין עצמו מותר לו למכור תרנגול לבן:

הוי צורכה למתניתא דר' חייה. הלכך איצטריך ר''ח להשמיענו בבריית' דאפי' א''ל מכור לי תרנגול סתם אינו מותר למכור לו תרנגול לבן כ''א בין התרנגולין דוקא:

או אילו. ואי אשמועינן ר''ח בבריית' ולא הוה תנינן במתני' דמוכר לו תרנגול לבן בין התרנגולין:

הוינן אמרין. דלא אמר ר' חייא דמותר למכור תרנגול לבן בין התרנגולין:

אלא תרנגול סתם. כלומר בזמן שא''ל מכור לי תרנגול סתם דהכי משמע מהאי בד''א דמפרש ר' יהודה בברייתא אבל אם אמר לו מכור לי תרנגול לבן מכיון שהזכיר בפירוש לבן אפי' בין התרנגולים אסור לו למכור דמסתמא דעתיה לע''ז קמ''ל במתני' דקתני תרנגול לבן אסור ומשמע דא''ל מכור לי תרנגול לבן כדאמרן ואפ''ה דוקא בינו לבין עצמו אסור אבל בין התרנגולין מותר כדמסיים ר' יהודה עלה דר' יהודה לא פליג את''ק אלא מפרש דבריו הוא:

הוי צורכה וכו'. הלכך איצטריך למיתני במתני' וברייתא ולא פליגי אהדדי:

אמר ר' בון בר חייה וכו'. רבי בון פליג על הא דאמרן דר' חייה גילה בבריי' מה דסתים התנא במתני' וס''ל דפליגי ברייתא ומתני' ודייק לה ממתני':

תרנגול למכור. אם אומר הנכרי למי תרנגול למכור ולא הזכיר לבן מוכר לו תרנגול לבן דבמתני' דוקא קתני תרנגול לבן אסור והיינו בשא''ל מכור לי תרנגול לבן:

תרנגול לבן למכור נימר וכו'. והא נמי פשיטא לן כשאומר תרנגול לבן למכור למי דאם הוא בינו לבין עצמו אסור ואם בין התרנגולין מותר כדשמעינן ממתניתין:

בעי. מיהו הא קמיבעיא לן ראה תרנגולין רועין באשפה ולבן ביניהן ואמר אלו של מי ואם למכור הן מהו:

כמי שסיים. אי אמרינן דהואיל וראה הלבן עמהן הוי כמי שסיים הלבן למי ואינו מותר למכור אלא בין התרנגולין או לא מכיון דלא סיים בפירוש למי הלבן:

הָיָה חָסֵר. קִרְייָא אָמַר. שֶׁמַּקְרִיבִין חָסֵר לָעֲבוֹדָה זָרָה. וְכִֽי תַגִּישׁוּן עִוֵּ֤ר לִזְבּוֹחַ אֵ֣ין רָ֔ע. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׁמַּקְרִיבִין חָסֵר לָעֲבוֹדָה זָרָה.

Traduction

– De ce que la Mishna dit de ''couper un ergot pour le rendre défectueux'', s’il y a un défaut spontané peut-on le vendre? -Non, car il résulte d’un verset que l’animal défectueux de naissance est susceptible d’être sacrifié à l’idole, comme il est dit (Ml 1, 8): Si vous amenez une bête aveugle à sacrifier, n’y a-t-il pas mal?

Pnei Moshe non traduit

היה חסר. משום דקתני במתני' בזמן שהוא בפני עצמו קוטע אצבעו וכו' ובעי אם היה חסר מאליו מי אמרינן דחסר כה''ג שנולד כך מקריבין אותו לע''ז או לא:

קרייא אמר. ופשיט לה דמקרא יש ללמוד דחסר כי האי מקריבין לעכו''ם דכתיב וכי תגישון עור לזבוח. אתם אומרים אין רע לפי שמורגלים אתם לזבוח כאלה לעכו''ם הדא אמרה וכו':

רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אַף דֶּקֶל טָב וְחָצָד וְנִקַלִבִיס אָסוּר לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם׃ רִבִּי חָמָא בַּר עוקְבָּה אָמַר. קַרְיוֹטָה. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי אָמַר. מִין הוּא וּשְׁמוֹ חַצְדָּא. עָבַר וּמָכַר. ייָבֹה כַּיי דָּמַר רִבִּי לָֽעְזָר. עָבַר וּבָנָה מוּתָּר. וָכָא עָבַר וּמָכַר מוּתָּר.

Traduction

– ''R. Meir défend aussi de vendre aux païens de bons fruits de palmiers, les dattes sauvages et les glands''. R. Hama b. Ouqba explique le second terme par Caryotis. Selon R. Eléazar b. Yossé, c’est une sorte spéciale d’herbe dite HAT(A (26)Datte sèche, dit Lévy, s. 5.. Si malgré l’interdit on a vendu ces espèces, peut-on en cas de fait accompli jouir du montant -Oui, conformément à l’avis ultérieur de R. Eléazar (27)Ci-après, 7., qu’en cas de fait accompli de construction d’une basilique on peut jouir du montant payé.

Pnei Moshe non traduit

קוריוטה. לפרש נקליבס וכך שמו:

מין הוא. חצד דקתני מין עשב הוא ושמו חצדא:

עבר ומכר. אלו דתנן במתני' אם מותר להנות בדמיהן:

'Avodah Zarah

Daf 6a

משנה: 6a מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכּוֹר בְּהֵמָה דַקָּה לַגּוֹיִם מוֹכְרִין. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִמְכּוֹר אֵין מוֹכְרִין וְאַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִפְּנֵי הָמַּחֲלוֹקֶת. וּבְכָל מָקוֹם אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בְּהֵמָה גַסָּה עֲגָלִים וּסְייָחִים שְׁלֵמִין וּשְׁבוּרִין. רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בַּשְּׁבוּרָה בֶּן בְּתֵירָא מַתִּיר בַּסּוּס׃

Traduction

Dans les localités où il est d’usage de vendre du menu bétail aux païens, on peut aussi le faire en ces jours; mais où ce n’est pas l’usage, il faut s’en abstenir. Nulle part on ne doit leur vendre du gros bétail, ni des veaux, ni même des ânons, entiers ou non (aux pieds rompus). R. Juda permet de vendre ces derniers, et Ben Bethera permet de leur vendre des chevaux.- (28)''Toute la Guemara de ce §5 est traduite (Pessahim 4, 7); Cf. Baba Qama, 7, 10.''

Pnei Moshe non traduit

מתני' מקום שנהגו למכור בהמה דקה לנכרים. כגון מקום שלא נחשד על הרביעה:

ואל ישנה וכו'. ולא שייכא הכא ול''ג להא ואגב שטפא דריש פ' מקום שנהגו נכתב כאן:

ובכל מקום אין מוכרין להם בהמ' גסה. דגזרינן מכירה אטו שאלה ושכירות ובהמה גסה מיוחד' למלאכה היא ויעשה הנכרי מלאכה בשבת בבהמת ישראל. וע''י סרסור דליכא לאחלופי בשכירות שאין הסרסור משכיר שרי למוכרה:

עגלים וכו' ושבורין. ואפי' שבורים שאינן ראוין למלאכה גזרו בהו רבנן דילמא אתו לאחלופי בשלימין וגדולים הראוין למלאכה ועוד שאף השבורין חזו למלאכה שטוחנין בהם:

ר' יהודה מתיר בשבורה. ואין הלכה כר' יהודה:

בן בתירה מתיר בסוס. בסוס העומד לרכיבה דכ''ע לא פליגי דשרי כי פליגי בסוס המיוחד לעופות שהציידים מביאין עליו העופות שצדין בהם דבן בתירה סבר החי נושא את עצמו ורבנן סברי דוקא אדם הוא נושא את עצמו אמרינן ואין הלכה כבן בתירה:

הלכה: מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכּוֹר בְּהֵמָה דַקָּה כול'. מַה וּמוּתָּר לְגַדֵּל. אָמַר רִבִּי בָּא. כְּגוֹן מָהִיר שֶׁהוּא שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל. הֲווֹן בָּעֵיי מֵמַר. מָאן דָּמַר. מוּתָּר לִמְכּוֹר מוּתָּר לְגַדֵּל. וּמָאן דָּמַר. אָסוּר לִמְכּוֹר אָסוּר לְיַיחֵד. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רַב. וַאֲפִילוּ כְּמָאן דָּמַר. מוּתָּר לִמְכּוֹר אָסוּר לְיַיחֵד. מַּה בֵין לִמְכּוֹר מַה בֵין לְיַיחֵד. בְּשָׁעָה שֶׁמְכוּרָה לוֹ כִּבְהֶמְתּוֹ שֶׁלְּגוּי הִיא. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְיַיחֲדָהּ לוֹ כִבְהֶמְתּוּ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל הִיא וְהוּא חָשׁוּד עָלֶיהָ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' מה ומותר לגדל. בתמיה והא תנא בא''י קאי ומה האי דקתני מקום שנהגו למכור בהמה דקה וכי מגדלין בהמה דקה בא''י:

כגון מהיר. במדבר הנקרא מהיר ששם מגדלין כדתנן בפרק מרובה אבל מגדלין במדברות שבא''י וכגון מהיר שהוא ראוי לכך שהוא י''ו מיל על י''ו מיל. והכי קאמר סוף פ' מרובה. וכל הסוגיא גרסינן לה בפרק מקום שנהגו הלכה ג':

מאן דאמר מותר למכור מותר לייחד. צ''ל וכן הוא בפסחים דהאי מ''ד לא חייש לרביעה ולא ס''ל כתנא דריש פ''ב אין מעמידין בהמה בפונדקאות של נכרים:

ומ''ד אסור למכור אסור לייחד. בהמה אצלם כהאי תנא דאין מעמידין:

ר' יונה ר' לעזר בשם רב. דליתא כהוון בעיי מימר אלא אפי' מ''ד מותר למכור אסור לייחד ודכ''ע אית להו דאין מעמידין:

מה בין למכור מה בין לייחד. הואיל דחייש לרביעה א''כ אף למכור אסור דקעבר אלפני עור לא תתן מכשול דב''נ מצווין על הרביעה הן:

בשעה שמוכרה לו כבהמתו של נכרי היא. והלכך לא חיישינן לרביעה דחס על בהמתו שלא תיעקר לפי שברביעה נעשית עקרה אבל כשהוא מייחדה אצלו בבהמות של ישראל חשוד הוא על הרביעה הלכך אסור לייחד:

מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִמְכּוֹר אֵין מוֹכְרִין. לָמָּה. מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיאָהּ מִידֵי גִיזָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה עֵז. מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיאָהּ מִידֵי בְכוֹרָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה זָכָר. מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיאוֹ מִידֵי מַתָּנוֹת. מֵעַתָּה חִיטִּין אַל יִמְכּוֹר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיאוֹ מִן הַחַלָּה. יַיִן וְשֶׁמֶן אַל יִמְכּוֹר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצִיאָן מִן הַבְּרָכָה.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

למה. מה טעמא דמקום שלא נהגו למכור:

מפני שמוציאה מידי גיזה. מוציא אותה ממצות ראשית הגז:

הגע עצמך שהיתה עז. ואין כאן גיזה:

מפני שמוציאה מידי בכורה. שהוולדות יהיו פטורין מן הבכורה אע''פ שחוזר ולוקחן מיד הנררי אח''כ:

מפני שמוציאו מידי מתנות. בזכר מוציאו עכ''פ מידי המתנו' הזרוע והלחיים והקיבה:

מעתה. אי חיישינן מה שמפקיען מן המצות שהיה יכול להתחייב בהן אח''כ א''כ חיטין אל ימכור לו מפני שמוציאן ממצות חלה שהיה מתחייב בקמח שלהן יין ושמן אל ימכור להן מפני שמוציאן מן הברכה אם הוא הי' שותה ונהנה מהן בתמיה:

בְּכָל מָקוֹם אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בְּהֵמָה גַסָּה. לָמָּה. בְּהֵמָה גָסָּה יֵשׁ בָּהּ חִיּוּב חַטָּאת וּבְהֵמָה דַקָּה אֵין בָּהּ חִיּוּב חַטָּאת. וְאֵינוֹ חוֹלֵב וְאֵינוּ גוֹזֵז. אָמַר. תַּמָּן הִיא מִתְחַייֶבֶת. בְּרַם הָכָא הוּא מִתְחַייֵב. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מוֹכְרָהּ לוֹ לֹא כִבְהֶמְתּוֹ שֶׁלְּגוֹי הִיא. רִבִּי אִמִּי בַּבְלָייָא בְשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. פְּעָמִים שֶׁמּוֹכְרָהּ לוֹ לְנִיסָּיוֹן וְהוּא מַחֲזִירָהּ לְאַחַר ג' יָמִים וְנִמְצָא עוֹבֵד עֲבוֹדָה בִבְהֶמְתּוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. מֵעַתָּה לְנִיסָּיוֹן אָסוּר שֶׁלֹּא לְנִיסָּיוֹן מוּתָּר. זוֹ מִפְּנֵי זוֹ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

למה. משום דבהמה גסה יש בה חיוב חטאת דראויה למלאכה ונכרי עושה בה מלאכה בשבת כדלקמן ומצווה הוא על שביתת בהמתו:

ואינו חולב ואינו גוזז. בשבת וא''כ אף בבהמה דקה שייכא בה חיוב חטאת:

אמרי תמן. בבהמה גסה הוא מתחייבת כלומר ע''י מלאכה דהבהמה עצמה עושה בא החיוב חטאת:

ברם הכא. בבהמה דקה הבהמה עצמה אינה עושה כלום:

הוא מתחייב. כלומר הוא שהעושה המלאכה שחולב וגוזז ולא שייך בזה שביתת בהמתו:

מכיון שהוא מוכרה לו לא כבהמתו של נכרי היא. ומה יש בה חיוב חטאת דקאמרת:

פעמים שמוכרה לו לניסיון. על כמה ימים אם תיטב בעיניו ואם לאו יחזירנה לו וכשהוא מחזירה לאחר ימים והנכרי עשה בה מלאכתו בשבת נמצא עבד עבודה בבהמתו של ישראל ומתחייב בה הישראל:

מעתה. נימא אם מוכר לניסיון אסור ואם לחלוטין יהא מותר:

זו מפני זו. גזרו במכירה לחלוטין מפני מכירה לניסיון:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source