Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 5a
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֶחֱלִיף בְּהֵמָה בָעֲבוֹדְה זָרָה אֲסוּרָה. רַב חִסְדָּא בָעֵי. אִילּוּ הִשְׁתַּחֲוָה לָהּ לֹא אָֽסְרָהּ. מִפְּנֵי שֶׁהֶחֱלִיף בְּהֵמָה בָעֲבוֹדְה זָרָה אָֽסְרָהּ. דִּילְמָא בִפְרַגְמַטְיָא שֶׁנִּכְנְסָה קוֹדֶם לִירִיד אִתְאֲמָרַת. 5a אֲתַא רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֶחֱלִיף בְּהֵמָה בָעֲבוֹדְה זָרָה אָֽסְרָהּ. בִפְרַגְמַטְיָא שֶׁנִּכְנְסָה קוֹדֶם לִירִיד אִתְאֲמָרַת. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אָסוּר לַעֲשׂוֹת חֲבִילָה בִירִיד. וְתַנֵּי כֵן. לֹא יִשְׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ בְמָקוֹם שֶׁהוּא מִתְחַשֵּׁב. מְצָאוֹ לְפִי דַרְכּוֹ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ בְּכוֹבֶד רֹאשׁ.
Traduction
R. Abahou au nom de R. Yohanan dit: un animal échangé contre une idole devient interdit. -Quoi! s’écria R. Hisda, si le païen s’agenouille devant l’animal, celui-ci ne serait pas interdit au juif, et il le deviendrait en cas d’échange contre une idole? -Sans doute, cette défense se réfère seulement à une marchandise au moment de sa remise au marché païen (de crainte qu’au jour de la fête idolâtre il y ait un échange avec l’idole sans perpétuité d’interdit pour l’israélite). En effet, R. Zeira ou R. Abahou dit au nom de R. Yohanan: l’interdit d’un animal échangé contre une idole se réfère au principe de ne pas vendre de denrée d’un païen au marché idolâtre. R. Abahou défend de se rendre par bandes d’israélites au marché, afin d’éviter, selon un enseignement, de saluer un païen en son jour de fête dans un endroit public, où il pourrait en tirer de la considération. Si l’on croise un païen ce jour sur sa route, on le salue brièvement.
Pnei Moshe non traduit
החליף בהמה בע''ז אסורה. קס''ד דה''ק נכרי שהחליף בהמה בע''ז הבהמה אסורה לישראל לעולם והיינו דבעי עלה רב חסדא:
אלו השתחוה. לה הנכרי לבהמה ועשאה ע''ז לא אסרה לישראל דהיכן מצינו דנאסרה הבהמה להדיוט מחמת נעבד דלא אסרה תורה נעבד אלא לקרבן ואת אמרת מפני שהחליף הבהמה בע''ז אסרה בתמיה:
דילמא בפרגמטיא שנכנסה קודם ליריד איתאמרת. כלומר דלא אמרה ר' יוחנן אלא לענין איסור משא ומתן ביום אידם דאסור לקנות ביריד בשוק של עכו''ם דחיישינן שאלו החליפן בע''ז קודם ליריד ולא לענין שתאסר הבהמה לעולם על הישראל הוא דאמרה:
אתא ר' זעירא וכו'. וקאמר בהדיא בשם ר' אבהו אמר רבי יוחנן דבפרקמטיא שמביאין על היריד הוא דאיתמר ולענין איסור משא ומתן לכתחילה על היריד הוא דקאי:
אסור לעשות חבילה ביריד. כלומר לא יעשו חבורה של אנשים ללכת ביחד שמא ימצא נכרי פוגע בהן וישאלו בשלומו ואסור לשאול בשלומו ביום אידו בפני רבים:
ותני כן. בתוספתא פ''ק לא ישא ויתן אדם עם הנכרי ביום אידו ולא יקל עמו את ראשו ולא ישאל בשלומו במקום שהוא מתחשב. במקום שחשיבות הוא לו כגון בשוק בפני רבים:
מצאו לפי דרכו. מצאו אחד הולך לפי דרכו בשוק שואל בשלומו בכובד ראש ובשפה רפה:
רִבִּי חִייָה בַּר ווָה שְׁלַח מִיזְבּוֹן לֵיהּ סַנְדָּל מִן יְרִידָה דּצוֹר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. וְאַתְּ מִלּוֹקְחֵי יְרִיד. אָמַר לֵיהּ. וְאַתְּ לֹא לָקַחְתָּ קְלוֹסְקִין מִיָּמֶיךָ. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְייָא הִיא. דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָֽסְרוּ דָבָר שֶׁהוּא חַיֵּי נֶפֶשׁ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. לֵית אַתְּ בְּדִיק לֵיהּ אָהֵן יְרִידָה דְצוֹר מָהוּ. אֲמַר לֵיהּ. אִין. יְהַב תַּרְתֵּין לִיטְרִין דְּפִיְלְפְּלִין לְאיסקרנדה. עָאַל וְאַשְׁכַּח כְּתִיב תַּמָּן. אֲנָא דִּיֹּקְלֶטִיָנוּס מַלְכָּא שְׁכָנִית אָהֵן יְרִידָה דְצוֹר לְגַדְיָה דְאֶרַקְלִיֻּס אָחִי תְּמַנְיָא יוֹמִין. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן שָׁאַל לְרִבִּי חֲנִינָה. יְרִיד עֲזָה מָהוּ. אָמַר לֵיהּ. הָלַכְתָּ לְצוֹר מִיָּמֶיךָ וְרָאִיתָ יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁהֵן שׁוּתָפִין בִּקְדֵירָה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִיעֵר הַגּוֹי בִקְדֵירָה. וְקַשְׁיָא. הוּא שָׁאַל לֵיהּ דָּא וּמֵגִיב לֵיהּ דָּא. אֶלָּא בְגִין דְּלֵית רִבִּי חֲנִינָה אֲמַר מִילָּה דְּלָא שְׁמָעָהּ מִיּוֹמוֹי בְּגִין כֵּן הוּא שָׁאַל לֵיהּ דָּא וּמֵגִיב לֵיהּ דָּא. אֲתַא רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָֽסְרוּ אֶלָּא כְגוֹן יְרִידָהּ שֶׁלְּבוֹטְנָה. וְתַנֵּי כֵן. ג' יְרִידִין הֵן. יְרִיד עֲזָה יְרִיד עַכֹּו יְרִידָהּ שֶׁלְּבוֹטְנָה. וְהַמְחוּוָּר שֶׁבְּכֻלָּן יְרִיד בּוֹטְנָה.
Traduction
R. Hiya b. Aba envoya quelqu’un lui acheter des sandales au marché de Tyr. -Comment, lui dit R. Jacob b. Aha, achètes-tu au marché païen, malgré l’interdit? -N’y as-tu jamais acheté un petit pain, répliqua R. Hiya? -C’est différent, repris R. Jacob, car R. Yohanan dit qu’il n’est pas défendu d’y acheter de la nourriture. R. Simon b. Yohanan fit demander à R. Simon b. Yoçadaq s’il pouvait s’enquérir au sujet du marché de Tyr (savoir s’il a été voué à l’idolâtrie)? -Oui, fut-il répondu (21)V. Brüll, Jahrbücher, an 1, p. 191.. Le premier jeta alors 2 livres (litra) de poivre au fourneau escarion (pour ne pas en profiter). Il s’y rendit et y trouva une inscription disant: ''Moi Dioclétien, empereur, j’ai dédié ce marché de Tyr au génie protecteur de mon frère (22)''De mon collègue; Lévi traduit: Mitkaisers, et rend Arkelos, non par Archelaus, mais par Heraclès, ou Mercure.'' Héraclius pendant huit jours''. R. Isaac b. Nahman demanda à R. Hanina comment il faut considérer le marché de Gaza: Si tu es jamais allé à Tyr, répondit l’interpellé, as-tu vu qu’un Israélite et un païen soient associés à la même marmite, sans que l’un éprouve la crainte que le païen verse un objet interdit dans la marmite? -Quoi, fut-il répliqué, à une question faite au sujet de Gaza, le rabbin oppose une autre question! Comme R. Hanina n’avait pas l’habitude de professer un avis sans l’avoir entendu énoncer par son maître, il répondit d’une façon évasive à la question qui lui avait été faite. Aussi R. Yossé b. Aboun, ou Aba b. Hana dit au nom de R. Yohanan: on interdit le commerce avec les païens seulement dans les marchés semblables à celui de Botna (23)V. Neubauer, Géographie, p. 262.. On a enseigné de même: des 3 marchés de Gaza, d’Acco et de Botna, pour le dernier seul il y a certitude de destination idolâtre.
Pnei Moshe non traduit
ואת מלוקחי יריד. והלא אסור ליקח משוק של ע''ז ביריד:
ואתה לא לקחת קלוסקין מימיך. על היריד:
שאני היא. גלוסקין דאמר רב יוחנן לא אסרו חכמים מלקנות מהם ביריד דבר שהוא חיי נפש:
לית את בדיק ליה. אם אין אתה יודע מן היריד הזה של צור מהו אם יש בו חשש משום ע''ז:
א''ל אין יהב תרתין ליטרין לפילפלין לאיסקרנדא. דרך שחוק השיב לו אם תתן ב' ליטרות פילפלין לתוך התיבה שלי אז אומר לך ודוגמא דאמרינן בש''ס דילן לכי תיכל כורא דמילחא. איסקרנדא כמו איסקודלא בלשון המשנה:
עאל. ר' שמעון בן יוחנן בעצמו לצור ולבדוק אחר זה ומצא כתו' שם לזכרון כדברים האלו:
שכנית. קבעתי לשכון בה היריד הזה שמנה ימים למזל ארקליס אחי שיעבדו למזל הזה וראה שעבודת עכו''ם היא:
ישראל ונכרי שהן שותפין בקדירה. ששופתין שתי קדירות שלהן סמוכין זה לזה בכירה אחת ואינו חושש הישראל שמא ניער הנכרי בקדירה שלו ותאסר משום בישולי נכרים:
וקשיא. הש''ס הוא דמתמה מה זה שהשיב לו הוא שואל לו זה יריד עזה מהו דניחוש בה משום ע''ז והוא משיב לו זה וענין אחר הוא:
אלא בגין וכו'. לפי שדרכו של ר' חנינא הוא שאינו אומר דבר שלא שמע מרבו לפיכך דחה אותו בתשובה של דחיה וענין אחר:
בוטנה. שם מקום:
ותני כן וכו'. דקאמר והמחוור שבכולן כלומר מה שהוא מחוור וברור לנו שאסור הוא יריד בוטנה ששם הוא ודאי לשם ע''ז:
מָהוּ לֵילֵךְ לָשָׁם. אִם הָיָה אַכְסְנַאי אָסוּר. בֶּן עִיר מוּתָּר. שְׁייָרָה מוּתָּר. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שְׁייָרָה לֵילֵךְ בְּכָל מָקוֹם.
Traduction
Est-il permis d’y aller en un tel jour''?, dit la Mishna. A un israélite passager, c’est défendu (il pourrait paraître y aller dans un but d’idolâtrie); un habitant de la ville peut y aller, sans soupçon. A une caravane, le passage par un tel endroit est toujours permis, car elle a l’habitude des voyages et déplacements.
Pnei Moshe non traduit
מהו לילך לשם. פיסקא דמתני' היא דקתני מהו לילך לשם וכו' אסור וקאמר הש''ם דוקא אם היה אכסנאי אסור לילך לשם בזמן שהדרך מיוחדת לה לפי שנראה כהולך לעובדה אבל בן עיר מאותה העיר והיה חוץ לעיר והולך לביתו מותר לילך אפי' אם הדרך מיוחדת לה שיודעין שחוזר למקומו הוא:
שיירה מותר. לעולם לילך לשם שכן דרך השיירה לילך ממקום למקום וליכא חשדא:
בְּמַה מְעוּטָּרוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בַּהֲדַס. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בִּשְׁאָר כָּל הְמִּינִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל אָסוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא הַתּוֹסֶפֶת. הֵיךְ עֲבִיד. הָיָה לָמוּד לְהוֹצִיא ה' קוּפּוֹת וְהוֹצִיא עֶשֶׂר. אִין תֵּימַר. מִשֵּׁם עִיטּוּר. אָסוּר. אִין תֵּימַר. מִשֵּׁם פְּרַקְסִים מוּתָּר.
Traduction
– Quant aux ''boutiques ornées'', quel ornement constitue l’interdit? Selon R. Yohanan, il s’agit du myrte; selon Resh Lakish, quelque soit l’ornement, il motive l’interdit. Selon l’avis restrictif de R. Yohanan, tout le myrte (quelque nombreux qu’il soit) sera défendu en ce cas; selon Resh Lakish, seul le supplément servant à orner sera d’un usage interdit. Voici comment il faut entendre le supplément: si au lieu de tirer du magasin 5 hottes de myrte, comme d’habitude, le païen a pris dix hottes; en admettant que les 5 hottes forment l’ornement habituel, elles seules sont interdites, comme ayant servi à l’idolâtrie; mais le reste des 5 autres hottes forme un ornement ordinaire, et n’est pas défendu.
Pnei Moshe non traduit
במה מעוטרות. חניות המעוטרות דתנינן במתני' במה הן מעוטרות ומה הוא חשש האיסור:
בהדס. מעוטרות ואסור משום תקרובות ע''ז לפי שדרך לשוטחן לפני הע''ז לריח ומתהני מריחא דע''ז:
בשאר כל המינין. לאו דוקא בהדס אלא אפי' בשאר כל המינין שאין בהן ריח דלאו משום תקרובת ע''ז נגעו בה אלא דטעמא מה שהוא מעוטר הוא סימן שהוא ע''ז:
על דעתיה דר' יוחנן. דאמר משום ריח ותקרובת ע''ז הכל אסור כל מה שהוא מעוטר בהדס ואפי' כמה דחיישינן שעשאום בתחלה תקרובת לפני הע''ז ואח''כ שמו אותם בחנות:
על דעתיה דריש לקיש. דלאו משום תקרובת הוא אלא דמה שמוסיפין לעטר החנות במיני פירות וכיוצא בהן הוא השייך לע''ז א''כ אינו אסור אלא התוספת שהוא משום העיטור כדמפרש ואזיל:
היך עבידא היה למוד להוציא ה' קופות. חוץ לחנות כדי לעטר לשם ע''ז והוציא עשר:
אין תימר משום עיטור אסור. כלומר אלו החמש קופות הראשונות שמדרך הוא בכך להוציא חוץ לחנות ולעטרו סביב הן הוא דאסורין דזה שייך לע''ז:
אין תימר משום פרקסים מותר. כלומר אבל באלו חמש קופות היתירות שאין דרכן להוציא לחוץ לחנות כל כך ולא שייך למימר בהו משום עיטור ולא הוציאן אלא לפרקוס ולנוי בעלמא מותר. פרקסי' כמו אין מפרקסין את האדם וכו' בסוף פרק הזהב:
'Avodah Zarah
Daf 5b
משנה: 5b אֵילּוּ דְבָרִים אָסוּר לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם אִיצְטְרִיבִּילִין וּבְנוֹת שׁוּחַ בִּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן וּלְבוֹנָה וְתַרְנְגוֹל הַלָּבָן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מוֹכֵר הוּא לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין. בִּזְמַן שֶׁהוּא בִפְנֵי עַצְמוֹ קוֹטֵעַ אֶצְבָּעוֹ וּמוֹכְרוֹ שֶׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר לַעֲבוֹדָה זָרָה. וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים סְתָמָן מוּתָּר וּפֵירוּשָׁן אָסוּר. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף דֶּקֶל טָב וְחָצָד וְנִיקַלִבִים אָסוּר לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם׃
Traduction
Il est défendu de vendre aux païens des pommes de pin, ou des figues hâtives avec leurs tiges, ou de l’encens, ou un coq blanc. R. Juda dit: on peut lui vendre un tel coq parmi d’autres; lorsqu’on veut le lui vendre seul, on lui coupe un ergot avant de le vendre, de façon à éviter toute participation à l’idolâtrie pour laquelle on n’offre pas d’animal défectueux. Il est permis de vendre tous autres objets qui ne sont pas désignés (pour l’idolâtrie); mais s’ils sont désignés pour un culte d’idole, c’est défendu. R. Meir défend aussi de vendre aux païens de bons fruits de palmiers, dactulo'', les dattes sauvages et les glands, Nicolai (24)V. Pline, Historia natur., 1. 13, c. 4. Cf. t. 2, p. 139..
Pnei Moshe non traduit
מתני' איצטרובילן. פירא דארזא:
ובנות שוח. מין ממיני תאנים הגדולים ולבנים:
בפטוטרותיהן. בעוקצים שלו שהם נתלין בו דמסתמא הנכרי רוצה להקריבן תקרובת לע''ז:
מוכר הוא לו תרנגול לבן בין התרנגולין. לקח נכרי מישראל תרנגולים הרבה מותר למכור ביניהם תרנגול לבן דכיון דשקיל אחריני לאו לע''ז בעי להו:
ופירושן אסור. אם פירש דלע''ז בעי להו ומהו דתימא האי גברא לאו לע''ז בעי להו והא דקאמר הכי סבר כי היכי דהוא אביק בע''ז כ''ע אביקי ואימא הכי כי היכי דליתבו לי קמ''ל:
דקל טב. פירות דקל משובח שרגילין להקריב מהן לעכו''ם:
וחצד. ובנוסחת הבבלי חצב. קנים שעושין מהן הצוקר א''נ מין עשב שבו תיחם יהושע את הארץ:
וניקלביס. מין עשב משובח מאד:
הלכה: אֵילּוּ דְבָרִים אֲסוּרִין. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּנוֹת שׁוּחַ בִּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן וְהָאִיצְטְרוֹבְלִין בִּמְטוּטָלוֹתֵיהֶן.
Traduction
Simon b. Aba dit au nom de R. Yohanan: comme il s’agit de ''figues hâtives avec leurs tiges'', les pommes de pin devront aussi être munies de leur queue.
Pnei Moshe non traduit
גמ' בפטוטרותיהן וכן איצטרובילין במטוטלותיהן בעוקצין שלהן:
וּלְבוֹנָה. תַּנֵּי. אִם הָֽיְתָה חֲבִילָה מוּתָּר. וְכַמָּה הִיא חֲבִילָה. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אָמַר. חֲבִילָה שֶׁל לְבוֹנָה אֵין פָּחוֹת מֵחֲמִשָּׁה מִינִין. אִם הָיָה כוֹמָר אָסוּר. רוֹפֵא מוּתָּר. תַּגָּר מוּתָּר. תַּגָּר חָשׁוּד אָסוּר.
Traduction
– ''Ni de l’encens''. On a enseigné (25)Ci-après, 7.: Si l’on en a une botte complète (destinée évidemment au commerce), il est permis de la lui vendre. On entend par botte, dit R. Juda b. Bethera, un pâquet d’encens d’au moins 5 maneh. A un prêtre idolâtre il est défendu de vendre une telle quantité (qu’il emploiera entière à l’idolâtrie); mais s’il est médecin (et l’emploie comme remède), c’est permis. A un païen commerçant, il est permis de vendre l’encens par grande quantité; mais si ce marchand est soupçonné de vendre exclusivement pour l’idolâtrie, c’est défendu.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ק:
אם היתה חבילה. הרבה לבונה ביחד מותר לו למכור דמסתמא לסחורה קא מכוין:
אין פחות מחמשה מנין. ובתוספ' גריס שלשה מנין:
אם היה כומר אסור. דלמיקטר לע''ז הוא וקונה הרבה לכמה פעמים:
רופא. אם היה רופא מותר דמסתמא לרפואה זבין:
תגר אם היה תגר מותר למכור לו הרבה ואין חוששין שהוא ימכור לנכרים אחרים להקטיר לע''ז:
תגר חשוד. שהוא מוכר להקטיר לעכו''ם אסור:
אֲנָן תְּנָן. תַּרְנְגוֹל לָבָן. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. תַּרְנְגוֹל סְתָם. מַתְנִיתִין צְרִיכָה לְמַתְנִיתָה דְרִבִּי חִייָה. וּמַתְנִיתָה דְרִבִּי חִייָה צְרִיכָה לְמַתְנִיתִין. אִילּוּ תַנִּינָן וְלֹא תַנֵּי רִבִּי חִייָה הֲוִינָן אָֽמְרִין. לֹא אָֽמְרוֹן אֶלָּא תַּרְנְגוֹל לָבָן. אֲבָל תַּרְנְגוֹל סְתָם אֲפִילוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ מוּתָּר. הֲוֵי צוֹרְכָה לְמַתְנִיתָה דְּרִבִּי חִייָה. אוֹ אִילּוּ תַנָּא רִבִּי חִייָה וְלֹא תַנִּינָן אֲנָן הֲוִינָן אָֽמְרִין. לֹא אָֽמְרוֹן אֶלָּא תַּרְנְגוֹל סְתָם. הָא תַרְנְגוֹל לָבָן אֲפִילוּ בֵּינוֹ לְבֵין הַתַּרְנְגוֹלִין אָסוּר. הֲוֵי צוֹרְכָה לְמַתְנִיתִין וְצוֹרְכָה לְמַתְנִיתָה דְרִבִּי חִייָה. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. תַּרְנְגוֹל לִמְכּוֹר. מוֹכֵר לוֹ תַרְנְגוֹל לָבָן. תַּרִנְגוֹל לָבָן לִמְכּוֹר. נֵימַר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אָסוּר. בֵּינוֹ לְבֵין הַתַּרְנְגוֹלִין מוּתָּר. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָעֵי. רָאָה תַרְנְגוֹלִין רוֹעִין בָּאַשְׁפָּה וְתַרְנְגוֹל לָבָן בֵּינֵיהֶן וְאָמַר. שֶׁלְּמִי. כְּמִי שֶׁסִּיֵּים.
Traduction
– ''Ni un coq blanc'', dit notre Mishna (il semble résulter de là que si l’acquéreur a demandé un coq ordinaire, on peut lui céder un coq blanc). R. Hiya enseigne que même en cas de demande d’un coq ordinaire, il n’est pas permis de vendre au païen un coq blanc. Cependant, cet avis n’est pas une opposition, et il le faut énoncer, ainsi que celui de la Mishna: Si nous n’avions que l’avis exprimé par la Mishna, non celui de R. Hiya, on aurait cru qu’au cas seul de demande expresse d’un coq blanc, il est défendu de le lui vendre; mais si le païen a demandé un coq ordinaire, il est permis de lui vendre un coq blanc, même isolé (non au milieu d’autres coqs); il faut donc apprendre par l’enseignement de R. Hiya que, même en ce dernier cas, la cession d’un coq blanc est défendue (sauf au milieu des autres). Si au contraire nous ne connaissions que l’opinion de R. Hiya, non celle de la Mishna, on aurait pu supposer qu’il est permis de vendre un coq blanc au milieu d’autres coqs, sur une demande de coq ordinaire, mais au païen qui demande formellement un coq blanc, il serait défendu de le vendre même au milieu d’autres; c’est pourquoi il faut l’avis contraire de la Mishna, outre celui de R. Hiya. R. Aboun b. Hiya dit au contraire qu’il y a divergence entre les 2 avis précités; car si le païen demandait qui veut lui vendre un coq, sans parler de blanc, un tel pourrait être cédé; ce n’est interdit que si la demande précise un coq blanc, parce qu’il est isolé, mais avec d’autres il est certes permis. La question, selon R. Aboun, est de savoir si le païen voyant courir sur le fumier des coqs dont l’un est blanc, demande à qui ils sont pour les acheter: est-ce que cette vue suffit à constituer la détermination du blanc et entraîne l’interdit ou non? (Tel est le point en litige).
Pnei Moshe non traduit
אנן תנן. במתניתן תרנגול לבן אסור. דמשמע אם הוא מבקש ממנו תרנגול לבן הוא דאסור אבל אם ביקש ממנו תרנגול סתם מותר למכור לו אפי' תרנגול לבן דמסתמא לאו דעתיה לעכו''ם לפי שהן מקריבין תרנגול לבן והוא אמר תרנגול סתם:
תני ר' חייה תרנגול סתם. ור' חייה בתוספתא תני אפי' אומר לו תן לי תרנגול סתם אסור למכור לו תרנגול לבן דתני התם בסוף פ''ק מוכר לו תרנגול לבן בין התרנגולין א''ר יהודה בד''א בזמן שא''ל מכור לי תרנגול סתם אבל אם פירש לו מפני שהוא חולה או למשתה בנו ה''ז מותר אלמא דאפי' אומר לו תרנגול סתם אסור למכור לו מפני עצמו. ומפרש הש''ס דלא פליג ר' חייה אמתני' אלא מאי דסתים לה תנא דמתני' גילה לן ר''ח בבריי' ותרוייהו צריכי כדמסיק ואזיל:
אילו תנינן. במתני' ולא אשמועינן ר''ח בברייתא ה''א דלא אמרן הא דלא התירו למכור אלא בין התרנגולין דוקא אבל לא בפני עצמו:
אלא תרנגול לבן. כלומר בזמן שא''ל מכור לי תרנגול לבן:
אבל תרנגול סתם. אם א''ל מכור לי תרנגול סתם אפי' בינו לבין עצמו מותר לו למכור תרנגול לבן:
הוי צורכה למתניתא דר' חייה. הלכך איצטריך ר''ח להשמיענו בבריית' דאפי' א''ל מכור לי תרנגול סתם אינו מותר למכור לו תרנגול לבן כ''א בין התרנגולין דוקא:
או אילו. ואי אשמועינן ר''ח בבריית' ולא הוה תנינן במתני' דמוכר לו תרנגול לבן בין התרנגולין:
הוינן אמרין. דלא אמר ר' חייא דמותר למכור תרנגול לבן בין התרנגולין:
אלא תרנגול סתם. כלומר בזמן שא''ל מכור לי תרנגול סתם דהכי משמע מהאי בד''א דמפרש ר' יהודה בברייתא אבל אם אמר לו מכור לי תרנגול לבן מכיון שהזכיר בפירוש לבן אפי' בין התרנגולים אסור לו למכור דמסתמא דעתיה לע''ז קמ''ל במתני' דקתני תרנגול לבן אסור ומשמע דא''ל מכור לי תרנגול לבן כדאמרן ואפ''ה דוקא בינו לבין עצמו אסור אבל בין התרנגולין מותר כדמסיים ר' יהודה עלה דר' יהודה לא פליג את''ק אלא מפרש דבריו הוא:
הוי צורכה וכו'. הלכך איצטריך למיתני במתני' וברייתא ולא פליגי אהדדי:
אמר ר' בון בר חייה וכו'. רבי בון פליג על הא דאמרן דר' חייה גילה בבריי' מה דסתים התנא במתני' וס''ל דפליגי ברייתא ומתני' ודייק לה ממתני':
תרנגול למכור. אם אומר הנכרי למי תרנגול למכור ולא הזכיר לבן מוכר לו תרנגול לבן דבמתני' דוקא קתני תרנגול לבן אסור והיינו בשא''ל מכור לי תרנגול לבן:
תרנגול לבן למכור נימר וכו'. והא נמי פשיטא לן כשאומר תרנגול לבן למכור למי דאם הוא בינו לבין עצמו אסור ואם בין התרנגולין מותר כדשמעינן ממתניתין:
בעי. מיהו הא קמיבעיא לן ראה תרנגולין רועין באשפה ולבן ביניהן ואמר אלו של מי ואם למכור הן מהו:
כמי שסיים. אי אמרינן דהואיל וראה הלבן עמהן הוי כמי שסיים הלבן למי ואינו מותר למכור אלא בין התרנגולין או לא מכיון דלא סיים בפירוש למי הלבן:
הָיָה חָסֵר. קִרְייָא אָמַר. שֶׁמַּקְרִיבִין חָסֵר לָעֲבוֹדָה זָרָה. וְכִֽי תַגִּישׁוּן עִוֵּ֤ר לִזְבּוֹחַ אֵ֣ין רָ֔ע. הָדָא אָֽמְרָה. שֶׁמַּקְרִיבִין חָסֵר לָעֲבוֹדָה זָרָה.
Traduction
– De ce que la Mishna dit de ''couper un ergot pour le rendre défectueux'', s’il y a un défaut spontané peut-on le vendre? -Non, car il résulte d’un verset que l’animal défectueux de naissance est susceptible d’être sacrifié à l’idole, comme il est dit (Ml 1, 8): Si vous amenez une bête aveugle à sacrifier, n’y a-t-il pas mal?
Pnei Moshe non traduit
היה חסר. משום דקתני במתני' בזמן שהוא בפני עצמו קוטע אצבעו וכו' ובעי אם היה חסר מאליו מי אמרינן דחסר כה''ג שנולד כך מקריבין אותו לע''ז או לא:
קרייא אמר. ופשיט לה דמקרא יש ללמוד דחסר כי האי מקריבין לעכו''ם דכתיב וכי תגישון עור לזבוח. אתם אומרים אין רע לפי שמורגלים אתם לזבוח כאלה לעכו''ם הדא אמרה וכו':
רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אַף דֶּקֶל טָב וְחָצָד וְנִקַלִבִיס אָסוּר לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם׃ רִבִּי חָמָא בַּר עוקְבָּה אָמַר. קַרְיוֹטָה. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי אָמַר. מִין הוּא וּשְׁמוֹ חַצְדָּא. עָבַר וּמָכַר. ייָבֹה כַּיי דָּמַר רִבִּי לָֽעְזָר. עָבַר וּבָנָה מוּתָּר. וָכָא עָבַר וּמָכַר מוּתָּר.
Traduction
– ''R. Meir défend aussi de vendre aux païens de bons fruits de palmiers, les dattes sauvages et les glands''. R. Hama b. Ouqba explique le second terme par Caryotis. Selon R. Eléazar b. Yossé, c’est une sorte spéciale d’herbe dite HAT(A (26)Datte sèche, dit Lévy, s. 5.. Si malgré l’interdit on a vendu ces espèces, peut-on en cas de fait accompli jouir du montant -Oui, conformément à l’avis ultérieur de R. Eléazar (27)Ci-après, 7., qu’en cas de fait accompli de construction d’une basilique on peut jouir du montant payé.
Pnei Moshe non traduit
קוריוטה. לפרש נקליבס וכך שמו:
מין הוא. חצד דקתני מין עשב הוא ושמו חצדא:
עבר ומכר. אלו דתנן במתני' אם מותר להנות בדמיהן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source