תַּנֵּי. עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרָאֵל. אִם נוֹתְנִין הַגּוֹיִם לַגַּבָּאִין גּוֹבִין מֵהֶן וּמִיִּשְׂרָאֵל. וּמְפַרְנְסִין עֲנִיֵּי גוֹיִם וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל. וּמְבַקְּרִין חוֹלֵי גוֹיִם וְחוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. נוֹחֲמִים אֲבֵילֵי גוֹיִם וַאֲבֵלֵי יִשְׂרָאֵל. וְקוֹבְרִין מֵיתֵי גוֹיִם וּמֵיתֵי יִשְׂרָאֵל. וּמַכְנִיסִין כֵּלֵי גוֹיִם וְכֵלֵי יִשְׂרָאֵל. מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. גִּרְדָּאֵי שְׁאָלוֹן לְרִבִּי אִמִּי. יוֹם מִשְׁתֶּה שֶׁלְּגוֹיִם מָהוּ. וּסְבַר מִישְׁרֵי לוֹן מִן הָדָא. מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי בָּא. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִייָה. יוֹם מִשְׁתֶּה שֶׁלְּגוֹיִם אָסוּר. אָמַר רִבִּי אִמִּי. אִילוּלֵא רִבִּי בָּא הָיָה לָנוּ לְהַתִּיר עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן. וּבָרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁרִחֲקָנוּ מֵהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וברוך המקום שריחקנו מהם. ועלינו לעשות סיג וגדר להרחיק עצמינו מהם:
אילו לא ר' בא. שהזכיר לנו ברייתא דר''ח כבר היינו באין חלילה להתיר ע''ז שלהן דחכמים אסרו משום דאזיל האי ומודי לע''ז דילי':
והתני ר' חייא יום משתה של נכרים אסור. לבקרו דשמא מתוך כך יבא לישא וליתן עמו:
יום משתה של נכרים מהו. לבקרן:
גירדאי. אנשי המקום שנקרא כך:
אם נותנים הנכרים לגבאין וכו'. ובתוספתא גריס הפרנסים גובין מישראל ומנכרים ומפרנסין וכו' וכן הוא בדמאי:
ומכניסין כלי נכרים. שרואה שהולכין לאיבוד:
תני. בתוספתא פ''ג דגיטין וגרסינן להא בגיטין פ' הנזקין הל' ט':
תַּנֵּי. לֹא יִשְׁלַח לוֹ חָבִיּוֹת מְכוּרוֹת לַחֶנְווָנִי מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּטוֹעֲנוֹ טַעֲנַת חִנָּם. לֹא יְסָרֵב אָדָם בַּחֲבֵירוֹ לְאָרְחוֹ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה. לֹא יַרְבֶּה לוֹ בְתִקְרוֹבֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ. מָהוּ בְּתִקְרוֹבֶת. רְחִיץ בְּזָווִי אוֹחֲרֵי. וּבִירוּשָׁלִַם הָיָה הוֹפֵךְ 4a עִיכְלֵיהּ דִּימִינָא לִשְׂמָאלָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תני. בתוספתא פ''ז דב''ק והכי תנינן שם שבעה גנבים הן הראשון שבכולן גונב דעת הבריות והמסרב בחבירו לארחו ואין בלבו לקרותו והמרבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל והמפתח לו חבית שמכורות לחנווני ע''כ מה דשייך להא דקאמר הכא ואגב דאמרי בענין משתה מייתי לה וכן הך ברייתא דלקמן:
מכורות לחנווני. וזה עושה כשולח לו ופותח בשבילו ולכבודו אינו חושש אם תתקלקל החבית יין מחמת שפותח אותה וטענת חנם הוא טוענו כלומר שגונב דעתו מפני שמכרה לחנווני ולא יהא מפסיד כלום בשביל שפותחה:
בשעה שאינו רוצה. לפי התוספתא עליו קאי ויש לפרשו גם על האורח:
מהו בתקרובת. מאי לשון תקרובת דקתני ולא קאמר מתנות:
רחיץ בזווי אוחרי. כלומר דאפי' דבר כזה אסור כגון שיש לו הרבה אורחים שזימן אותם לסעודה וכבר אין מקום פנוי לזה לישב ומסרב בו ואומר רחוץ ידך ושב בזוית אחרת שאני עשה לך מקום פנוי בשביל כבודך וזהו גניבת דעת והוא אינו מבקש לזה ובפ''ד דדמאי איתא נמי להא וגריס מהו בתקרובת ידע דהוא רחוץ והוא מטרח עלוי והיינו דקאמר הכא רחיץ בזווי אוחרי אע''פ שידע דרחיץ:
ובירושלם. היה מנהג יפה שכשזימנו אורחים לסעודה והיה שם מפה פרוסה לסימן לידע שכל זמן שהוא פרוסה כהוגן היו אורחים נכנסין וכשהיו מהפכין דימין לשמאל היו יודעין שכבר נתמלאו המקומות ולא היו נכנסין וכדי שלא יתביישו המתאחרים לבוא ואין להם מקום לישב לפי כבודם:
עיכלי'. כמו עיקליה מלשון עקל בית הבד כלומר היה הופך צדו הימין לשל שמאל לסי'. ובדמאי גריס הוה מפיך פילכיה דשמאל לימינא ומלשון פליוס בפ''ח דנידה מטפחת שהיא מכסה עצמה:
משנה: עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה חוּצָה לָהּ מוּתָּר. הָיָה חוּצָה לָהּ עֲבוֹדָה זָרָה תּוֹכָהּ מוּתָּר. מַהוּ לֵילֵךְ לְשָׁם בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיוּחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם אָסוּר. וְאִם הָיָה יָכוֹל לְהַלֵּךְ בָּהּ לְמָקוֹם אַחֵר מוּתָּר. עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה וְהָיוּ בָהּ חֲנוּיוֹת מְעוּטָּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעוּטָּרוֹת זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן וְאָֽמְרוּ חֲכָמִים הַמְעוּטָּרוֹת אֲסוּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעוּטָּרוֹת מוּתָּרוֹת׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ושאינן מעוטרות מותרות. דלא שקלי מינייהו מכס לע''ז:
המעוטרות אסורות דמהניא לע''ז:
והיו בה חניות מעוטרות. סימן הוא להם שאותם חניות של ע''ז הן ליטול הכומרים מכס מהם:
בזמן שהדרך מיוחדת. שהדרך הכבוש מכאן לאותה העיר מיוחדת לאותה העיר לבדה אסור לילך לשם מפני שנראה כהולך שם לעבוד ע''ז ואם היה דרך מסלול הולך גם לעיר אחרת מותר שהרואה אומר למקום אחר הוא הולך:
מהו לילך לשם. לאותה העיר ביום ע''ז שלהם ולדבר עם אחד מבני העיר:
חוצה לה מותר. ואפי' סמוך לעיר מאד מותר לשאת ולתת עם היושבים חוץ לעיר שאינם נמשכים אחר אותה ע''ז שכך מנהגם יום איד של אלו אינו כיום איד של אלו:
מתני' עיר שיש בה ע''ז. ויש שם יום איד לבני העיר היום לע''ז שבעיר:
הלכה: עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה כול'. הָא תוֹכָהּ אָסוּר. מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צֶלֶם אֶחָד יְהֵא תוֹכָהּ אָסוּר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בִּירִיד שָׁנוּ. וּמַה בֵין בְּתוֹכָהּ לְחוּצָה לָהּ. תּוֹכָהּ שֶׁנֶּהֱנֶה מִן הַמֶּכֶס אָסוּר. חוּצָה לָהּ מוּתָּר שֶׁלֹּא נֶהֱנֶה מִן הַמֶּכֶס. וְאִם הָיָה חוּצָה לָהּ נֶהֱנֶה מִן הַמֶּכֶס אַף חוּצָה לָהּ אָסוּר. 4b וְהָתַנֵּי. הוֹלְכִין לִירִיד וְלוֹקְחִין מִשָּׁם עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּבְהֵמָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. לֹא סוּף דָּבָר עֲבָדִים יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲפִילוּ עֲבָדִים גּוֹיִם. שֶׁמְקָֽרְבָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. וְהָתַנֵּי. לָקַח מִשָּׁם כְּסוּת תִּשָּׂרֵף. בְּהֵמָה תֵעָקֵר. מָעוֹת יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח. נִיחָא כְּסוּת תִּשָּׂרֵף. מָעוֹת יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח. בְּהֵמָה תֵעָקֵר. וְהָתַנֵּי. הוֹלְכִין לִירִיד וְלוֹקְחִין מִשָּׁם עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּבְהֵמָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לֹא סוּף דָּבָר עֲבָדִים יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲפִילוּ עֲבָדִים גּוֹיִם. שֶׁמְקָֽרְבָן תַּחַת כַּנְפוֹת שָׁמַיִם. תִּיפְתָּר יִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל. וְהָתַנֵּי. הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לַגּוֹיִם דָּמָיו אֲסוּרִין. עוֹד הִיא תִּיפְתָּר יִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל שֶׁהוֹלֵךְ לִירִיד לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמַצִּיל מִיָּדָן. וּבַחֳזִירָה אָסוּר שֶׁנֶּהֱנֶה מַחְמַת עֲבוֹדָה זָרָה. וּבַגּוֹיִם בֵּין הוֹלְכִין בֵּין בָּאִין מוֹתָּר. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה פוּנְדָק מוּתָּר. רִבִּי זְעִירָא בָעֵי. בִּירִיד אָסוּר וּבְפוּנְדָּק מוּתָּר. דִּילְמָא בִּפְרַגְמָטֵיָא אָֽמְרָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. אֲתַא רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה פוּנְדָק מוּתָּר בִּפְרַגְמָטֵיָא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אתא ר' בא וכו'. כלומר הדר וקאמר ר' בא בפירוש משמיה דר' יוחנן הכי:
דילמא בפרגמטיא אמרה ר' יוחנן. דבהא שפיר הוא דמן התגר שבשוק אסור לקנות ממנו משום דשקלי מיניה מכס לע''ז והוי כמהנה לע''ז ומן בעל הבית הפונדק מותר דלא שקלי מכסא מן הבעל הבית:
ביריד אסור. מן השוק של יריד אסור ואמאי יהא בפונדק מותר:
אם היה פונדק. עכו''ם בעה''ב פונדק מותר לקנות ממנו וקס''ד אפי' דברים האסורים מותר מן הפונדק:
ובנכרים. בין הולכין לשם ובין באין משם מותר לפי שדמי ע''ז ביד העכו''ם מותר דבטלי בידיה:
ובחזירה. משם אסור לשאת וליתן עם הישראל הזה שעבר והלך לשם מפני שנתנו הדמים בידו מחמת ע''ז:
ישראל שהלך ליריד. לשאת ולתת בשוק של עכו''ם לוקחין ממנו בהליכה מפני שהוא כמציל מידן שמונעו מן העבירה שלא ימכור בשוק של עכו''ם:
עוד היא תיפתר ישראל ישראל. הכא נמי תיפתר לה שישראל המוכרו לזה גם הוא לקחו מישראל אחר:
והתני המוכר עבדו לנכרי דמיו אסורין. וכלומר וישראל זה מהיכן לקח העבד אם מן הנכרי היאך מכרו ישראל הראשון לנכרי זה והרי אסור למכור עבדו לנכרי שמפקיעו מן המצות ואפי' בדיעבד אם מכרו קונסין אותו בדמיו:
תיפתר ישראל ישראל. בישראל שלוקח מחבירו ישראל שמצוין שם על היריד:
והתני. ותו קשיא לן מהך ברייתא דתני לקח משם וכו' ניחא כסות ומעות דלק''מ אלא הא דקתני בהמה תיעקר שמעקר פרסותיה מן הארכובה ולמטה והתני הולכין ליריד ולוקחין מהן עבדים ושפחות ובהמה:
והתני. בתוספתא ומייתי לה לעיל בהלכ' א' הולכין ליריד וכו' ור''ל גופיה קאמר התם לא סוף דבר וכו' ואמאי קאמר הכא ביריד שנו ואסור. ולא משני לה עד לקמן:
שלא נהנה. ע''ז של חוצה לה מן המכס של תוכה:
תוכה שנהנה. ע''ז מן המכס אסור דמהני לע''ז:
ומה בין לתוכה לחוצה לה. אם ביריד שנו גם בני חוצה לה באין לשם ונמשכין אלו אחרי אלו:
ביריד שנו. שיש הרבה והרבה שנמשכין אחר הצלם הזה:
גמ' הא תוכה אסור. ואמאי אם מפני שיש בה צלם אחד יהא תוכה אסור והרי אין הכל נמשכין אחריו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source