'Avodah Zarah
Daf 37b
משנה: הַלּוֹקֵחַ כְּלֵי תַשְׁמִישׁ מִן הַגּוֹי אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַטְבִּיל יַטְבִּיל לְהַגְעִיל יַגְעִיל. לְלַבֵּן בָּאוּר יְלַבֵּן. הַשְּׁפוּד וְהָאֶסְכָלָה מְלַבְּנָן בָּאוּר וְהַסַּכִּין שָׁפָהּ 37b וְהִיא טְהוֹרָה׃
Traduction
Quand on prend des ustensiles de cuisine qui ont servi à un païen il faut baigner (tremper dans l’eau) ce qu’il est d’usage de baigner, ou passer à l’eau chaude ceux pour lesquels c’est l’usage, ou blanchir au feu ceux pour lesquels c’est l’usage; dans cette dernière catégorie sont la broche et le gril. Quant aux couteaux, il suffit- de les repasser pour qu’ils soient purs.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הלוקח כלי תשמיש. של סעודה מן הנכרי ודוקא כלי מתכו' וכלי זכוכית ככלי מתכו' דמו וכן כלי חרס המצופין באבר דבתר סופו אזלינן שמחפהו במתכות:
אם שדרכו להטביל. כלומר כלי הראוי ליטהר בטבילה ואינו צריך תיקון אחר כגון שתשמישו על ידי צונן:
יטביל. במקוה כשר לטבילת אשה וטבילתו מתירו:
להגעיל. כגון יורות וקדירות של מתכות שתשמישן על ידי רותחין:
יגעיל. ברותחין שמכניסן לתוך יורה מליאה מים רותחין ומשהין אותן בתוכה מעט וזה אחר שמשפשפן ומסיר החלודה שלהן ואחר כך מטבילן במקוה הכשר לטבילת אשה והן מותרין:
ללבן באור. והן כלים שמשתמשין בהם על ידי האור ביבש בלי רוטב כדמפרש ואזיל כגון השפוד והאסכלא:
מלבנן באור. עד שיהו נצוצות נתזין מהן ואח''כ מטבילן והן מותרין:
והסכין שפה. נועצה בקרקע קשה עשר פעמים והיא טהורה לאכול בה צונן ואם היו בה גומות או שהיתה יפה ורוצה בה לאכול חמין מלבנה באור או משחיזה כולה וכולן שנשתמש בהן עד שלא הגעיל או עד שלא הלבן ועד שלא הטביל מותר:
גמ' הלוקח כלי תשמיש. תוספתא היא בפ''ט וה''ג שם הלוקח כלי תשמיש מן הנכרים דברים שלא נשתמש בהן מטבילן והן טהורין דברים שנשתמש בהן כגון כוסות וצלוחיות מדיחן בצונן כגון היורות והמחמין והטיגנין וקומקומוסין מדיחן ברותחין כגון הסכינים והשפודין והאסכלאות מלבנן באור והן טהורין וכולן שנשתמש בהן עד שלא יגעיל וטבל וליבן הרי זה מותר. וגי' דהכא גבי יורות מגעילן בחמין בזה היא יותר נכונה דאתיא כמתני':
הלכה: הַלּוֹקֵחַ כְּלֵי תַשְׁמִישׁ מִן הַגּוֹי כול'. הַלּוֹקֵחַ כְּלֵי תַשְׁמִישׁ מִן הַגּוֹי דְּבָרִים שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אוֹכֶל נֶפֶשׁ כְּגוֹן כּוֹסוֹת מַדִּיחָן וּטְהוֹרִין. אֲבָל יוֹרוֹת וְקוֹמְקָמִּים מַגְעִילָן בַּחַמִּין. וְכוּלָּן שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִטְבִּיל וְהִגְעִיל וְשָׁף וְלִיבֵּן הֲרֵי אֵילּוּ טְהוֹרִין. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. צָרִיךְ לְהַטְבִּיל. כְּהָדָא. רִבִּמִּי סְלַק עִם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא לְחַמְתָּא דְגָדֵר וְשָׁאֲלוֹן כְסַף מִן אִילֵּין דְּאוֹסִינוּס. שָׁאֲלוֹן לְרִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. צָרִיךְ לְהַטְבִּיל לְפִי שֶׁיָּֽצְאוּ מִטּוּמְאַת הַגּוֹי וְנִכְנְסוּ לִקְדוּשַּׁת יִשְׂרָאֵל. יצא לחוץ ונלמד. נַפְקוֹן וְשָֽׁמְעוֹן רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לוֹקֵחַ. אֲבָל שׁוּאֵל מוּתָּר. מֵעַתָּה אֲפִילוּ כֵלִים. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה זְבִין כֵּלִים וּמַטְבִּילָן.
Traduction
Quant à ''l’achat d’ustensiles de cuisine qui ont servi à un païen'' les objets dont on sait qu’ils servent au manger, comme les coupes, devront être rincés à l’eau froide, et cela suffit pour la pureté; mais les marmites et les poêles servant à la cuisson devront être nettoyées à l’eau chaude, et si l’on se sert de n’importe lequel de ces objets même avant de l’avoir fait passer au bain, ou à l’eau chaude, ou au feu, il sera tenu pour pur. R. Oshia ajoute qu’après avoir rincé la coupe, il faut lui faire prendre un bain de purification. Ainsi, R. Amé se rendit avec R. Juda Nassi à Hamath-Guerar, et ils empruntèrent des lingots d’argent aux habitants païens d’Osinise (169)Nom à ajouter à la géographie du Talmud. pour fabriquer des ustensiles; ils consultèrent R. Jérémie au point de vue de l’impureté, et il dit qu’il faut placer ces vases dans un bain, car ils proviennent (par la matière première) de l’état impur du païen, pour passer à l’état saint d’Israël. Sortons, dirent-ils, pour apprendre (170)''Même locution, (Sheviit 5, 6); (Shabat 2, 5).''; ce qu’ils firent, et ils entendirent R. Jacob b. Aha ou R. Simon b. Aba dire au nom de R. Yohanan: le bain n’est exigible que pour les vases achetés, non pour l’emprunt, et l’on en conclut que la règle est pareille pour les vases. De même R. Oshia, lorsqu’il achetait des ustensiles, les baignait.
Pnei Moshe non traduit
וצריך להטביל. אכוסות ואשאר כלי סעודה שלקח מן הנכרי קאי לפי גי' הברייתא דמייתי הכא דלא קתני אלא מדיחן ובברייתא דר' הושעי' תני וצריך להטביל והיינו התוספתא דלעיל:
כהדא. דשמעינן שכל הכלים הנלקחים מן הנכרי צריכין טבילה:
רב אמי סלק וכו' ושאלון כסף. שאלו כסף מן אילין נכרים דאיסינוס לשונות של כסף לעשות מהן כלים כדלקמן ושאלו את ר' ירמיה ואמר צריך להטביל כלים שנעשו מהן לפי שיצאו מטומאת נכרי ונכנסו לקדושת ישראל ואע''פ שעדיין לא היו כלים ביד הנכרי מ''מ הואיל וזה הכסף יצא מידו:
יצאו לחוץ ונלמד. כשיצא מן ר' ירמיה נלמד לו הדין כדלקמיה ויותר נכון לגרוס נצא לחוץ ונלמד וכן הוא בפ''ב דשבת ולקמן פ''ב דהוריות ובכמה מקומות:
נפקין. בעוד שיצאו שמעו אומרים בשם ר' יוחנן דלא שנו דצריך טבילה אלא בלוקח מן הנכרי אבל שואל ממנו מותר:
מעתה ואפי' כלים. כלומר מעתה נלמד דאפי' בכלים עשוין הדין כן דהא ר' יוחנן אמתני' קאי וקתני הלוקח כלי וכו' ואפי' בכלים דוקא לוקח אבל לא שואל:
רבי הושעיה זבין כלים. וכן היה ר' הושעיה נוהג כשהיה לוקח כלים מהן היה מטבילן אבל לא בששאל כלים מהן:
הָכָא אַתּ אָמַר. מַדִּיחָן וְהֵן טְהוֹרִין. וָכָא אַתּ אָמַר. מַגְעִילָן בַּחַמִּין. חוֹמֶר הוּא בְגִיעוּלֵי גּוֹיִם.
Traduction
⁠—Pourquoi est-il dit d’une part qu’il faut les purifier au feu, et d’autre part (171)(Zevahim 11, 7). qu’il suffit de les faire passer à l’eau chaude? Le nettoyage des vases provenant des païens est plus grave que le contact impur pour les saintetés.
Pnei Moshe non traduit
הכא את אמר מדיחן והן טהורין. כמו וכו' הוא דמסיפא הוא דפריך דקתני בברייתא השפודין והאסכלאות מלבנן באור כמו במתני'. והנכון לגרוס. הכא את מר מלבנן באור והכא את אמר מגעילן בחמין. גבי בשר קודש דתנינן בפ' י''א דזבחים השפוד והאסכלא מגעילן בחמין ואמאי אמרינן במתני' הכא מלבנן באור:
חומר הוא בגיעולי נכרים. שאני הכא בגיעולי נכרים דאיסורא בלע ולפיכך החמירו ללבן אבל גבי קדשים היתרא בלע:
סַכִּין תּוֹכְבָהּ בָּאָרֶץ ג' פְעָמִים וְדַייוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. הָדָא דְתֵימַר בְּסַכִּין קְטַנָּה. אֲבָל בְּסַכִּין גְּדוֹלָה צְרִיכָה לִיבּוּן. וְהַלִּיבּוּן צָרִיךְ שֶׁיְּהוּ נִיצּוֹצוֹת מְנַתְּזִין מִמֶּנּוּ.
Traduction
Pour purifier un couteau, il suffit de l’enfoncer 3 fois en terre. -C’est vrai, dit R. Aba au nom de R. Juda, pour un petit couteau; mais un grand devra être blanchi au feu, et avec une telle force que les étincelles jaillissent.
Pnei Moshe non traduit
הדא דאת אמר בסכין קטנה. דסתם סכין קטן אין בו פגימות וגומות אבל סכין גדולה יש בתוכו פגימות וגומות צריכה ליבון:
והליבון. שאמרו צריך שיהו ניצוצות מנתזין ממנה והלכך מהני נמי בסכין גדולה שיש בה גומות ובסכין יפה הוא שאמרו שפה והיא טהורה:
הדרן עלך פרק השוכר את הפועל וסליקא לה מסכתא דעבודה זרה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source