Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Avodah Zarah
Daf 36b
משנה: אֵילּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין כָּל שֶׁהֵן. יֵין נֶסֶךְ וַעֲבוֹדָה זָרָח וְעוֹרוֹת לְבוּבִין וְשׁוֹר הַנִּסְקָל וְעֶגְלָה עֲרוּפָה וְצִפֳּרֵי מְצוֹרָע וְשִׂיעֵר נָזִיר וּפֶטֶר חֲמוֹר וּבָשָׂר בֶּחָלָב וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה. 36b הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן׃
Traduction
Les objets suivants, quelques minimes qu’ils soient, communiquent leur interdit: le vin d’oblation, l’idolâtre, les peaux arrachées en face du cœur, le bœuf lapidé, la génisse au cou rompu (pour meurtrier inconnu), les oiseaux offerts par le lépreux, la chevelure d’un Nazir, le premier rejeton de l’âne, la viande dans du lait, les animaux profanes égorgés au parvis du Temple; en tous ces cas, la moindre parcelle propage l’interdit.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אילו אסורין ואוסרין כל שהן. כל מקום שנתערבו שם אפי' אחד באלף כולין אסורין:
יין נסך. אם נתערב יין ביין הכל אסור בהנאה וכדפרישית במתני' דלעיל בחילוק אם נפל איסור לתוך היתר. ואם נתערבה חבית יין נסך בחביות הרבה ימכרו כולן לנכרי ומולך דמי אותה חבית של יין נסך לים המלח ושאר הכל מותר בהנאה ואסור בשתיה:
וע''א. צורה שעבדוה ונתערב באלף צורות שאינן ע''א וכן עורות לבובין דאיסורי הנאה נינהו כדאמרינן לעיל בפ''ב שנתערבו אפי' באלף הכל אסור בהנאה ויולך הכל לים המלח:
ושור הנסקל וכו'. כל הני איסורי הנאה נינהו ובעלי חיים דחשיבי אפי' באלף אינן בטילין:
ובשר בחלב. חתיכת בשר שנתבשלה בחלב שאסורה בהנאה שנתערבה באלף חתיכות וכן חולין שנשחטו בעזרה שאסור בהנאה מדבריהם ונתערבו באלף כולן אסורין עד שיגביה ויטול חתיכת האיסור מהן:
הרי אלו אסורין וכו'. למעוטי איסורי הנאה שאין דרכן לימנות ולא חשיבי או שדרכן לימנות ואין איסורן איסור הנאה שאינן אוסרין את תערובתן בכל שהן:
משנה: יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר כּוּלּוֹ אָסוּר בַּהֲנָייָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר יִמָּכֵר כּוּלּוֹ לְגוֹי חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ׃
Traduction
Si du vin de libation est tombé dans une cuve pleine, tout le contenu devient interdit à la jouissance. Selon R. Simon b. Gamliel, il est permis de vendre le tout à un païen, sauf à défalquer le prix du vin de libation.
Pnei Moshe non traduit
מתני' יין נסך שנפל לבור. של יין:
כולו אסור בהנאה. שהיין שנתנסך לע''א אוסר במינו בכל שהוא כדפרישית במתני' דלעיל:
ימכר כולו וכו'. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל בחבית בחביות שנתערבה חבית יין נסך בחביות ימכרו כולן חוץ מדמי אותה חבית יוליך הנאה לים המלח וכן בסתם יינם של נכרים שלא ידענו שנתנסך ודאי ואע''פ שאסור בהנאה הוא אינו אוסר תערובתו בהנאה אלא ימכר כולו לנכרי חוץ מדמי אותו סתם יינן יוליך הנאה לים המלח והשאר מותר בהנאה:
הלכה: אֵילּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין כָּל שֶׁהֵן כול'. יֵין נֶסֶךְ וַעֲבוֹדָה זָרָה וְעוֹרוֹת לְבוּבִין על שֵׁם וְלֹֽא יִדְבַּ֧ק בְּיָֽדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן הַחֵ֑רֶם.
Traduction
L’interdit du ''vin d’oblation, de l’idolâtrie, des peaux arrachées en face du cœur'' est justifié, parce qu’il est dit (Dt 13, 18): il ne devra rien rester entre tes mains de ce qui est anathématisé.
Pnei Moshe non traduit
גמ' יין נסך וכו'. דאסורין בהנאה על שם ולא ידבק וגו':
וְשׁוֹר הַנִּסְקָל. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר יִסָּקֵ֜ל הַשּׁ֗וֹר אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יֵאָכֵל. מַה תַלְמוּד לוֹמַר לֹא יֵֽאָכֵל֙. מִיכָּן שֶׁאָסוּר אַף בַּהֲנָייָה.
Traduction
Il l’est pour ''le bœuf lapidé''; comme il est dit (Ex 21, 18): le bœuf sera lapidé. On ne connaît pas encore la défense de manger sa chair (160)V. J., (Orla 3, 1).; mais de ce que la Bible ajoute: il ne sera pas mangé, on sait qu’il est défendu d’en tirer nulle jouissance.
Pnei Moshe non traduit
מה תלמוד לומר לא יאכל. אלא מכאן שאסור אף בהנאה ומאת בשרו דרשינן דאע''ג ששחטו קודם גמר דינו ועבדיה כמין בשר אסור:
עֶגְלָה עֲרוּפָה. שָׁם שָׁם. מַה שָׁם הָאָמוּר לְהַלָּן אָסוּר בַּהֲנָייָה אַף שָׁם הָאָמוּר כָּאן אָסוּר בַּהֲנָייָה.
Traduction
Pour la ''génisse au cou rompu'', on le sait par corrélation des termes là - usités pour la morte, (Nb 20, 1), et pour la génisse, (Dt 21, 4); or, comme le premier cas comporte l’interdit de jouissance, il en sera de même au second cas.
Pnei Moshe non traduit
עגלה ערופה שם שם. כתיב ותקבר שם וכתיב וערפו שם מה מת אסור בהנאה אף עגלה ערופה אסורה בהנאה:
וְצִפֳּרֵי מְצוֹרָע. כָּל צִפּ֥וֹר טְהוֹרָה תֹּאכֵֽלוּ זוֹ הַחַיָּה. וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹא תֹֽאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם זֶה הַשְּׁחוּטָה. אוֹ חִילּוּף. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. לֹא הִתְפִּישָׂה הַתּוֹרָה אִיסּוּר הֲנָייָה דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים.
Traduction
Les ''oiseaux offerts par le lépreux'', sont interdits dès l’égorgement, car il est dit (Dt 14, 11): Vous mangerez tout oiseau pur, à l’état vivant; puis (ibid., 12): Voici ceux dont vous ne mangerez pas, se référant à l’égorgement. Peut être au contraire l’interdit se réfère-t-il à un tel animal vivant? -Non, dit R. Yohanan au nom de R. Ismaël, la Loi n’enlève guère la faculté de tirer un profit d’un objet vivant.
Pnei Moshe non traduit
וציפרי מצורע. נאסרו בהנאה משעת שחיטה והשחוטה היא שנאסרה כדדרשינן כל צפור וכו':
או חילוף. דהמשולחת החיה היא שאסור':
לא התפיסה התורה איסור הנאה. להדיוט ברוב המקומות בדבר שיש בו רוח חיים:
וְשִׂיעֵר נָזִיר. וְנָתַן֙ עַל הָאֵ֔שׁ אֲשֶׁר תַּחַ֭ת זֶ֥בַֽח הַשְּׁלָמִֽים׃
Traduction
De la ''chevelure d’un Naziréen'', il est dit (Nb 6, 18): on la mettra sur le feu qui brûle sous le sacrifice pacifique (avec défense d’en tirer nul profit).
Pnei Moshe non traduit
ושיער נזיר. דכתיב ולקח שער ראש נזרו ונתן על האש וגו'. ילפי' שאסור בהנאה:
וּפֶטֶר חֲמוֹר. עֲרִיפָה עֲרִיפָה. מַה לְהַלָּן קוֹבְרוֹ וְאָסוּר בַּהֲנָייָה אַף כָּן קוֹבְרוֹ וְאָסוּר בַּהֲנָייָה.
Traduction
Pour ''le premier rejeton d’un âne'', on le sait par déduction de la génisse au cou rompu; comme celle-ci devra être ensuite enterrée, avec défense d’en tirer profit, il en est de même pour le rejeton de l’âne, que la loi proscrit du même terme.
Pnei Moshe non traduit
עריפה עריפה. מעגלה ערופה:
וּבָשָׂר בֶּחָלָב. תַּנֵּי. בּג' מְקוֹמוֹת כָּתוּב לֹֽא תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י. לַאֲכִילָה וְלַהֲנָייָה וּלְבִישּׁוּל.
Traduction
La viande dans du lait''. On a enseigné (161)Mekhilta, section Mishpatim, ch. 10.: de ce que la Bible le défend 3 fois (Ex 23, 19); (Ex 34, 26); (Dt 14, 21), elle vise 1° la cuisson, 2° la consommation, 3° toute jouissance quelconque.
וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָֽמְרָה תוֹרָה. שְׁחוֹט שֶׁלִּי בְשֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ בְּשֶׁלָּךְ. מַה שֶׁלִּי בְשֶׁלָּךְ אָסוּר. אַף שֶׁלָּךְ בְּשֶׁלִּי עָנוּשׁ כָּרֵת. וְלָאו רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. לְמֵידִין מִקַּל וָחוֹמֶר וְאֵין עוֹנְשִׁין מִקַּל וָחוֹמֶר.
Traduction
''Les animaux profanes égorgés au parvis du Temple''; c’est que, dit R. Yohanan au nom de R. Ismaël, aux termes de la Loi, on doit égorger le sacrifice divin dans son Temple, et le profane au dehors; en cas d’interversion, on est punissable (par l’interdit de tout profit). Mais est-ce le retranchement, ainsi que la pénalité d’une transgression négative qui en est déduit du même coup? -Non, dit R. Ismaël, on procède à une déduction par a fortiori, mais sans appliquer de pénalité.
Pnei Moshe non traduit
שחוט שלי בשלי. קרבן שלי תשחוט בעזרה כדכתיב ושחט את בן הבקר וגו':
ושלך בשלך. דכתיב וזבחת מבקרך וצאנך וגו' בשעריך:
מה שלי בשלך אסור. בהנאה משום שחוטי חוץ:
אף שלך בשלי. אסור בהנאה:
ענוש כרת ולאו. כלומר אי הכי יכול דלמד משחוטי חוץ שיהא ענוש כרת ועובר בלאו בחולין שנשחטו בעזרה:
למדין מק''ו ואין עונשין מק''ו. כלומר דבמה מצינו הוא נדרש הכא וילפינן הקל מהחומר ודבר הנלמד במה מצינו אין עונשין בו כמו דאין עונשין מדין ק''ו:
וְלָמָּה לֹא תַנִּינָן נְבֵילָה עִמָּהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא מַתְנֵי אֶלָּא דָּבָר שֶׁאָסוּר בַּהַנָייָה. נְבֵילָה מוּתֶּרֶת בַּהֲנָייָה. הָתִיבוֹן. הֲרֵי חָמֵץ בַּפֶּסַח. חָמֵץ יֵשׁ בּוֹ כָרֵת וְאֵילּוּ אֵין בָּהֶן כָּרֵת.
Traduction
⁠—Pourquoi dans l’énumération de la Mishna ne compte-t-elle pas l’interdit de la charogne? La Mishna, répond R. Yossé b. R. Aboun, n’énonce que les interdits à toute jouissance, et ce n’est pas le cas pour la charogne. Mais, fut-il objecté, le levain est une consommation interdite de même à Pâques? Elle l’est sous peine de retranchement, et les objets énoncés ici ne sont pas dans ce cas.
Pnei Moshe non traduit
ולמה לא תנינן. במתני' נבילה עמהן ובחתיכה נבילה שנתערבה:
אלא דבר שאסור בהנייה. וקסבר האי תנא דתרתי בעינן דבר שבמנין ואיסורו איסור הנאה:
התיבון והרי חמץ בפסח. דאסור בהנאה וליתני וכגון בככרות של בעל הבית שנתערבו דהוי נמי דבר שבמנין לר''ע:
חמץ יש בו כרת. ולא תני התנא אלא אלו אע''פ שאין בהן כרת כיון דדבר שבמנין ואיסורי הנאה נינהו אינן בטילין והלכך לא חשיב חמץ בפסח בהדייהו:
רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה בָעֵי. אִיסּוּרֵי הֲנָייָה מָהוּ שֶׁיִּבָּטְלוּ (בְּצֵירוּף) [בְּטֵירוּף]. וְהָתַנִּינָן שׂוֹר הַנִּסְקַל. תִּפְתָר בַּחֲתִיכוֹת. וְהָתַנִּינָן צִּיפֳּרֵי מְצוֹרָה. תִּיפְתָּר צִּיפּוֹר בַּצִּיפֳּרִין. וְהָתַנִּינָן שֵׂיעֵר נָזִיר. אִית לָךְ מֵימַר צִּיפּוֹר בַּצִּיפֳּרִין. כַּד מַטּוּן לְעָרְלָה הָתִיב רִבִּי יַעֲקֹב קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְהָתַנִּינָן הָאוֹרֵג מְלֹא הַסִּיט מִצֶּמֶר בְּכוֹר בַּבֶּגֶד יִדָּלֵק הַבֶּגֶד. וּמִשִּׂיעֵר הַנָּזִיר מִפֶּטֶר חֲמוֹר בַּשַּׂק יִדָּלֵק הַשַּׂק. אֲמַר לֵיהּ. אִילּוּ אֲמַר תַּנָּא קַמָּן אִיתְייָהִיבַת יְאוּת.
Traduction
R. Yossé demanda au nom de R. Hanina: est-ce que les interdits à toute jouissance sont susceptibles d’être annulés par mélange avec d’autres? On ne peut pas répliquer que le bœuf lapidé n’est pas non plus susceptible d’annulation, car ses morceaux sont grands; ni parler d’un oiseau mêlé à d’autres, puisqu’il est question même de chevelure (pour laquelle la question d’importance ne saurait prévaloir). Lorsque dans l’étude on vint au traité Orla, R. Jacob objecta à R. Yossé la Mishna suivante (162)(Orla 3, 3).: ''Si l’on tisse dans une étoffe un fil long de l’intervalle de 2 doigts avec de la laine du premier né d’animaux, il faut la brûler; si l’on emploie la même quantité de cheveux d’un Naziréen, ou des poils d’un rejeton de l’âne pour faire un sac, il faut le brûler'' (Pourquoi donc tes question)? -En effet, répondit R. Yossé, si on nous l’avait rappelé là (163)Lors de l'étude dudit traité., c’eût été bien (maintenant, il est trop tard).
Pnei Moshe non traduit
איסורי הנייה מהו שיבטלו בצירוף. אם צרף מהן חתיכות קטנות וטרפן מהו שיבטלו. ודוגמתו איכא למ''ד בפ''ג דערלה צמר בכור שטרפו בטל ברוב:
והתנינן שור הנסקל. וקס''ד דאפי' דבר שאינו חשוב ממנו אינו בטל. וקאמר דמהא לא תיפשוט דתיפתר בחתיכות חשובות משור הנסקל שנתערבו בחתיכות:
תיפתר ציפור בציפורין. שנתערב ודבר חשוב הוא:
אית לך מימר ציפור בציפורין. בתמיה כלומר וכי בשיער נזיר נמי בדבר חשוב ממנו שנתערב מוקמית לה והא שער נזיר סתמא קתני:
כד מטון. למסכת ערלה ושנו מתני' דלקמיה השיב ר' יעקב לפני ר' יוסי דמאי תיבעי לך השתא הא תנינן בהדיא האורג מלא הסיט וכו'. ובשער נזיר נמי מלא הסיט בעינן:
אלו אמר תנא קמן איתייהבת יאות. ובפ''ג דערלה בכעין זה גריס אילו איתתבת תמן אית הוות יאות. והיינו הך כלומר אלו השבת אותי שם בהיותינו עוסקים במסכת ע''ז ושאלתי זה והיית משיב לי ממתני' דערלה שפיר הוי השתא מאי רבותא היא דאנן עסוקים במס' ערלה ולא הזכרת מהאי מתני' עד שבאנו לשנותה במקומה:
'Avodah Zarah
Daf 37a
משנה: גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזִּפְּתְּתָהּ גּוֹי מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה. וְשֶׁל עֵץ רִבִּי אוֹמֵר יְנַגֵּב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יִקְלוֹף אֶת הַזֶּפֶת. וְשֶׁל חֶרֶס אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה׃
Traduction
Une cuve en pierre, badigeonnée de poix par un païen, sera pure après avoir été essuyée. Si elle est en bois, Rabbi prescrit seulement de l’essuyer aussi (de la laver et laisser sécher); les autres sages prescrivent d’enlever la poix. Enfin, si elle est en argile (qui absorbe le liquide), malgré l’enlèvement de la poix, elle sera interdite.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שזפתה נכרי. ואורחא למרמי בה חמרא פורתא ולאעבורי קוטרא דזיפתא:
מנגבה. במים ואפר:
ושל עץ. דבעיא זפת טובא ובלע חמרא טפי:
רבי אומר ינגב. כמו בשל אבן:
וחכמים אומרים. צריך לקלף את כל הזפת:
ושל חרס. דכלא זיפתא בלע חמרא אע''פ שקילף את הזפת הרי זו אסורה והלכה כחכמים:
הלכה: גַּת שֶׁלְּאֶבֶן שֶׁזִּפְּתָהּ גּוֹי כול'. מַתְנִיתִין דְּרִבִּי. שֶׁלְּעֵץ רִבִּי אוֹמֵר. יְנַגֵּב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. יִקְלוֹף אֶת הַזֶּפֶת. וְשֶׁלְּחֶרֶס דְּלֹא כְרִבִּי. דְּתַנֵּי. הַגַּת וְהַמַּחַץ וְהַמַּשְׁפֵּךְ שֶׁלְּגוֹי. רִבִּי מַתִּיר וַחֲכָמִים (אוֹמְרִים). מוֹדֶה רִבִּי בַּקַּנְקָנִים שֶׁאֲסוּרוֹת. וּמִפְּנֵי מַה אֵילּוּ אֲסוּרִין וְאֵילּוּ מוּתָּרִין. אֵילּוּ מַכְנִסָן לְכָךְ וְאֵילּוּ אֵין מַכְנִסָן לְכָךְ. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרִבִּי. כְּלֵי פַּפִּייָר שֶׁזִּפְתָּן גּוֹי. רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. הֲלָכָה כְּרִבִּי. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי וַחֲכָמִים. דְּתַנֵּי. הָֽיְתָה גִיתּוֹ טְמֵיאָה וּמְבַקֵּשׁ לְטַהֲרָהּ. הַלּוּלָבִין וְהַדַּפִּין וְהָעֲדַשָּׁה מַנַגְּבָן וּטְהוֹרִין. וְהָעֶקֶל שֶׁלִּנְצָרִין וְשֶׁלְּבִטְבּוּט וְשֶׁלְּעֵץ שֶׁלְּשִׁיפָה שֶׁלְּחוּטִין שֶׁלְגָמִי מְיַישְּׁנָן כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מִבַּד לְבַד וּמִגַּת לְגַת. תַּנֵּי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אִם רָצָה לְטַהֲרָן מִיָּד נוֹתֵן בְּצִינּוֹר שֶׁמֵּימָיו מְקַלְּחִין אוֹ בְּנָהָר שֶׁמֵּימָיו מְהַלְּכִין כְּדֵי עוֹנָה. כְּשֵׁם שֶׁאַתְּ מְנַגֵּב בְּטָהֳרוֹת כָּךְ מְנַגֵּב בְּיֵין נֶסֶךְ. כַּמָּה הִיא עוֹנָה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר. חֲצִי יוֹם. וַחֲצִי לַיְלָה. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אוֹ יוֹם אוֹ לַיְלָה. מַה וּפְלִיג. אֶלָּא כָּאן שֶׁהַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין וְכָאן שֶׁאֵין הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין.
Traduction
Le premier cas de la Mishna, traitant de ''la cuve de pierre'', est conforme à l’avis de Rabbi. Au cas suivant, ''de bois'', il y a discussion entre Rabbi et les autres sages. Enfin le dernier cas, ''si la cuve est en argile'', est contraire à l’avis de Rabbi, car on enseigne (166)Tossefta à ce, ch. 9.: Si la cuve, l’épuisette et l’entonnoir sont d’un païen, Rabbi permet de boire le vin qui a passé par ces ustensiles; les autres sages le défendent. Toutefois, Rabbi reconnaît que le vin des cruches de païens est interdit; et le motif de cette distinction, qui fait défendre celles-ci et permettre les autres, est que dans celles-ci on met du vin pour le conserver, et dans les vases précités on le fait seulement passer. R. Yossé dit au nom de R. Yohanan que l’avis de Rabbi sert de règle, d’accord avec R. Yossé b. R. Aboun. Des vases en plantes de papyrus, papuro'', qu’un païen a enduits de poix, font l’objet d’un litige entre Rabbi et les autres sages; car il est dit (ibid.): Si le pressoir est devenu impur, et l’on veut le purifier, il suffit pour cela d’essuyer les balais collecteurs (167)Le commentaire a le mot roman: escoufe., les lattes et la bille de fond; mais le treillage de sarments, ou de lin, ou en bois, ou d’écorce (168)Ibid., Piour (? piel)., ou de fils, ou de joncs devra être renouvelé tous les ans; selon R. Simon b. Gamliel, on les renouvellera à chaque élaboration par la cuve ou le pressoir (cela dépend des vendanges plus ou moins fréquentes). On a enseigné (ibid.): selon R. Simon b. Gamliel, si l’on veut obtenir une purification immédiate de ces objets, on les place dans un canal dont le courant d’eau est rapide, ou dans une rivière courante, et ce pour une période de temps. Comme il suffit d’essuyer ensuite ces objets pour les rendre purs, on procède de même pour ce qui est sujet au contact soupçonné du vin d’oblation. De combien de temps se compose la période? Selon R. Yossé au nom de R. Yohanan, c’est un demi-jour et une demi-nuit; selon R. Hiya, c’est un jour ou une nuit. Il n’y a pas de discussion entre ces 2 avis: le second se réfère au moment de l’équinoxe (où le jour et la nuit ont la même mesure); le premier avis se réfère au solstice d’été ou d’hiver.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא דרבי. כלומר רישא דמתני' אתיא כרבי דבשל אבן מודה רבי דבעי ניגוב וסגי בכך לכ''ע:
של עץ. פליגי כדקתני במתני':
ושל חרס. וסיפא דמתני' בשל חרס אתיא דלא כרבי:
דתני. בתוספתא ריש פ''ט:
הגת והמחץ. מחץ הוא כלי שדולין בו מן הבור לחבית ובשל חרס מיירי דבסיפא דתוספתא קתני של עץ ושל אבן צריך לנגב מכלל דרישא בשל חרס הוא וקתני ר' מתיר והיינו בניגוב וא''כ סיפא דמתני' דלא כרבי:
וחכמים אוסרים. גרסינן:
מודה רבי בקנקנים. של נכרים שאסורות כדמפרש טעמא שאילו מכניסן לכך שמכניסין בהן יין לקיום:
כלי פפייר. מין עשב בלשון ערבי פפייר והוא גדל ביאור מצרים ועושין ממנו נייר לכתוב:
שזפתן נכרי מחלוקת רבי וחכמים. והא דר' יוסי בר' בון מקמי הכא גרסינן דאמר הלכה כרבי כדר' יוסי בשם ר' יוחנן. כלומר דהני כלי פפייר כדין כלי עץ יש להן ותליא בפלוגתא דר' וחכמים אם מנגבן או צריך לקלף את זיפתן:
דתני. בתוספתא שם כלומר דמייתי ראיה דכל הני דקחשיב בסיפא דתוספתא דדומות לשל עץ ולא סגי להו בניגוב וסתמא דברייתא כחכמים:
היתה גיתו טמאה. שהלכו בה טמאין וטמאוה:
הלולבין. איסקופ''א בלע''ז שמכבדין בהן הענבים המתפזרין לאוספן:
והדפין. העשוין כמין דלת ונותנן על התפוח:
והעדשה. היא הגת עצמה:
מנגבן. במים ואפר:
והעקל של נצרים. של שבטים ויש מקומות שקושרין את התפוח של חרצנים בעקלים סביב:
ושל בטבוט. קנבוס והן בולעין הרבה:
ושל שיפא. פיא''ור בלע''ז:
ושל גמי. יונ''ק ובלעי טפי:
מבד לבד ומגת לגת. פעמים שהן יותר מי''ב חדש כגון באפילות ופעמים שהן פחות כגון בחרפי:
תני. שם:
מקלחין. בכח:
שמימיו מהלכין. ושוטפין:
כדי עונה. לקמיה מפרש לה:
מה ופליג. אם פליגי ר' חייה ור' יוחנן. וקאמר דלא פליגי אלא כאן שהיום והלילה שוין בתקופת ניסן ותשרי ובהא קאמר ר' חייה או יום או לילה:
וכאן בשאין היום והלילה שוין. כגון בתקופת תמוז וטבת בהא קאמר ר' יוחנן חצי יום וחצי לילה די''ב שעות שלימות בעינן והוא סתם עונה:
הלכה: יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר כול'. רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם בֶּן בְּתֵירָה. יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר יִימָּכֵר כּוּלּוֹ לְגוֹי חוּץ מִדְּמֵי יַיִן נֶסֶךְ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נָתָן בְּשֵׁם רִבִּי חָמָא. הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רִבִּי יָסָא. חַד רַבָּנִין נְפַק מִבֵּית ווַעֲדָא. אֲמַר. אִתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ. חַד אָמַר. הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְחַד אָמַר. אֵין הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. 37a וּמוֹדֶה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּיַיִן לְתַבְשִׁיל שֶׁהוּא אָסוּר. רִבִּי בּוּן בְשֵׁם רַב. מוֹדִין חֲכָמִים לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּו גַּמְלִיאֵל בְּחָבִית בֵּין חָבִיּוֹת לִימָּכֵר כּוּלּוֹ לְגוֹי חוּץ מִדְּמֵי יַיִן נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ. אָמַר רִבִּי זֵירָא קוֹמֵי רִבִּמִּי. עַד דְּלָא אִתְאַָמָּרַת הָדָא מִילְּתָא לָא הֲוְינָן יוֹדְעִין דּוּ כֵּן. לָא אִתְאַָמָּרַת אֶלָּא מוֹדִין חֲכָמִים לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אוֹ דִילְמָא לָא אִתְאַָמָּרַת אֶלָּא מוֹדֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים. אָמַר רִבִּי יוּדָן. יְדַע הֲוָה רִבִּי זְעִירָא דוּ כֵן אֶלָּא כְאִינַּשׁ דִּשְׁמַע מִילָּה וּמַקְשֶׁה עֲלָּהּ.
Traduction
R. Yossé ou R. Yohanan dit au nom de Ben-Bethera (164)Cf. ci-dessus, 2, 3.: si du vin d’oblation est tombé dans une cuve pleine d’autre vin, on pourra vendre le tout à un païen, sauf à défalquer le montant du vin d’oblation. R. Samuel b. Nathan dit au nom de R. Hama que l’avis de R. Simon b. Gamliel sert de règle. R. Yassa dit: un des rabbins, en sortant de la salle d’études, dit avoir entendu discuter R. Yohanan et Resh Lakish sur le point de savoir si l’avis de R. Simon b. Gamliel sert de règle, ou non, et ils ont ajouté: R. Simon b. Gamliel reconnaît que si du vin d’oblation est tombé dans un mets, il rend le tout impropre (en raison de l’utilité du vin pour l’aliment cuit). R. Aboun dit au nom de Rav: les autres sages s’accordent à dire comme R. Simon b. Gamliel que si un tonneau de vin d’oblation se trouve mêlé à d’autres tonneaux de vin intact), on pourra vendre le tout à un païen, sauf à défalquer le montant du vin d’oblation. R. Zeira dit devant R. Amé: si R. Aboun ne s’était pas exprimé ainsi, nous ne l’aurions pas su, et l’on aurait eu des doutes à ce sujet dans l’école (si même ce point avait été résolu), ne sachant si les sages avaient adopté l’avis de R. Simon b. Gamliel, ou si celui-ci avait adopté l’avis des autres sages. R. Judan dit que R. Zeira savait ce qu’il en est (quel avis avait été émis au nom de Rav); seulement, il a fait comme un homme qui, à l’émission d’un avis, suppose un doute à ce sujet (165)''Cf. (Yoma 1, 1); (Yebamot 4, 11).''.
Pnei Moshe non traduit
גמ' בשם בן בתירה וכו'. דסבירא ליה כרבן שמעון בן גמליאל במתני':
חד מרבנן. כשהיה יוצא מבית המדרש אמר ששמע מר''י ור''ל דהוו פליגי אי הלכה כרשב''ג או לא ושמע שהיו אומרים ומודה רשב''ג ביין נסך שנפל לתבשיל שהוא אסור כולו בהנאה וטעמא דהיין מכשיר להתבשיל שיהא יפה לאכילה:
אמר ר' זירא קומי רב אמי עד דלא איתאמרת הדא מילתא לא הוינן ידעינן דהוא כן. כלומר אילולא דאמרה ר' בון בשם רב הכי לא ידענו זה והוה מספקא לן היאך איתאמרת מילתא בבי מדרשא אם לא איתאמרת אלא מודים חכמים לרשב''ג כדרב או דילמא לא איתאמרת אלא כהאי מרבנן דאמר מודה רשב''ג לחכמים ביין שנפל לתבשיל:
ידע הוה ר' זירא דהוא כן. דאיתאמרת מילתא כדרב אלא דעשה עצמו כאינש דשמע מילתא ומקשי עלה ועשה עצמו כאילו נסתפק בדבר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source