Vayedaber

'Avodah Zarah

Daf 36a

36a עַד כְּדוֹן בְּשֶׁנָּֽפְלוּ זֶה אַחַר זֶה. נָֽפְלוּ שְׁנַיִם כְּאַחַת. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. מֵאֵימָתַי חָמֵץ כּוּתִים מוּתָּר לְאַחַר הַפֶּסַח. שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים שָׁלֹשׁ שַׁבָּתוֹת שֶׁלַּאֲפִייָה. וְשֶׁלְּנַחְתּוֹמִין בַּכְּרָכִים אַחַר ג' יָמִים. בַּכְּפָרִים אַחַר ג' תַּנּוּרִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אַף כְּשֶׁאָֽמְרוּ. שֶׁלְּבַּעֲלֵי בָּתִּים אַחַר שָׁלֹשׁ שַׁבָּתוֹת שֶׁלַּאֲפִייָה. וְהוּא שֶׁיָּהֵא אָדָם גָּדוֹל אוֹ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא לִבְנוּ וְאָפָה ג' תַּנּוּרִין בְּשַׁבָּת אֶחָד זוּ אַחַר זוֹ מוֹתָּר. אַף כְּשֶׁאָֽמְרוּ שֶׁלְּנַחְתּוֹמִין בַּכְּפָרִין אַחַר ג' יָמִים. אִם נִדְחַק וְאָפָה ג' תַּנּוּרִין בְּיוֹם אֶחָד זֶה אַחַר זֶה מוֹתָּר. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אַף כְּשֶׁאָֽמְרוּ שֶׁלְּנַחְתּוֹמִין בַּכְּפָרִין אַחַר ג' תַּנּוּרִין. אָסוּר עַד ג' יָמִים. שֶׁמִּשַּׁחֲרִית בּוֹרֵר לוֹ שְׂאוֹר לְכָל אוֹתוֹ הָיּוֹם. אוֹתָהּ הָעִיסָּה הַשְּׁנִייָה לֹא מֵאִיסּוּר וְהֵיתֵר מִתְחַמֶּצֶת. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. מָאן תַּנָּא חָמֵיצָן שֶׁלְּכוּתִים. רִבִּי לִעֶזֶר. אָמַר רִבִּי יוּסֵי לְרִבִּי חֲנִינָה עֵנְתוֹנַייָא. נָהִירְתְּ דַּהֲוִיתוֹן מָרִין אַתְּ וְרִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. מָאן תַּנָּא חָמֵיצָן שֶׁל כּוּתִים. רִבִּי לִיעֶזֶר. וְכָאן לָא הֲוִינָן מָרִין אֶלָּא רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. יָֽרְדוּ לְחָמֵיצָן שֶׁל כּוּתִים כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. וְעוֹד מֵהָדָא דָּמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בַּר רִבִּי אַבָּהוּ. אַבָּא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי חִייָה וּלְרִבִּמִּי וּלְרִבַּסִּי וְהוֹרוּן לֵיהּ כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. מַה. וּכִיחִידְאְה מָרִין. לֹא. מִשׁוּם שֶׁיָּֽרְדוּ לְחָמֵיצָן שֶׁל כּוּתִים כְּרִבִּי לִיעֶזֶר.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

עד כדון בשנפלו זה אחר זה. התם על מתני' דערלה קאי ואגב מייתי כל הסוגיא הכא. עד כאן לא פליגי רבי אליעזר ורבנן בשאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך העיסה דר''א אומר אחר האחרון אני בא וחכמים אומרים לעולם אינו אוסר עד שיהא בשאור של תרומה כדי לחמץ אלא בשנפלו זה אחר זה דבהא סברי רבנן דאין מצטרפין אם אין בשל תרומ' לבדו כדי לחמץ:

נפלו שנים כאחת. מהו אם בהא נמי קסברי רבנן דאינן מצטרפן או דילמא הואיל ונפלו שניהם בבת אחת מצטרפין זה עם זה ואע''פ שאין בשאור של תרומה לבדו כדי לחמץ אסור:

נישמעינה מהדא. דתנינן בתוספתא דפסחים ריש פ''ב:

מאימתי חמץ כותים מותר לאחר הפסח. קודם שגזרו על הכותי' שיהו כנכרים מיירי והכותים אינם נזהרין לחמץ עיסתן בשאור שעבר עליו הפסח שבזה אינם מודים לדברי חכמים ומאימתי מותר חמצן אחר הפסח ולא חיישינן משום חימוץ שאור שעבר עליו הפסח:

של בעלי בתים. שאינן אופין הרבה עד אחר שלש שבתות של אפיה שאפו אחר הפסח דתולין שכבר חלף וכלה מתערובות השאור שלהן של קודם הפסח ובשאור שלאחר הפסח חימצו עיסתן:

ושל נחתומים. שאופין הרבה כדי למכור:

בכפרים עד שלשה ימים ובכרכים אחר שלשה תנורים. כצ''ל וכן הוא בתוספתא דבכרכין שהן אופין הרבה ביותר אחר שלשה פעמים שאפאו בכל פעם כמלא תנור סגי:

והוא שהיה אדם גדול. כלומר ואם הוא אדם גדול וצריך לאפות הרבה לפני אוכלי שלחנו המרובין. וכן הוא בתוספתא דגריס אם היה בעל הבית או שמשיא את בנו ואפה שלשה בשבת אחד זו אחר זו מותר דכיון שהוא צריך לפת הרבה בשלשה תנורים בשבת אחת כבר כלה תערובת השאור של קודם הפסח:

אף כשאמרו. וכן בנחתומין אף שאמרו בהן בכפרים שלשה ימים בעינן אם היה נדחק לפת שהיו לוקחין הרבה והיה צריך לאפית הרבה בשלשה תנורים ביום אחד סגי:

תני ר' שמעון אומר אף כשאמרו של נחתומין בכרכים עד שלשה תנורים אסור עד שלשה ימים שמשחרית וכו'. כצ''ל וכן הוא בתוספתא. כלומר דר''ש פליג את''ק דס''ל בכרכים אחר שלשה תנורים סגי דמשמע אפי' ביום אחד וקאמר דאף דאמרו שלשה תנורים מיהו בשלשה ימים בעינן ומשום שמשחרית בורר הוא לו שאור שיהא בו לחמץ כל עיסות שאופה בו אותו היום וא''כ כל השאור של כל היום כחד תנור חשבינן ליה. ור''ש מחמיר בכרכים מהאי טעמא גופיה דאלו בכפרים אחר שלשה ימים תלינן לקולא שכבר כלה תערובת שאור מקודם הפסח בין שאפה תנור אחד או הרבה תנורים אמרינן דפת שנאפה אח''כ נתחמץ בשאור של עיסה האחרונה אבל בכרכים כיון שהוא צריך לאפות הרבה ובתנור גדול בורר לו כל שחרית שאור מעיסה שקדמה לכל אותו היום ועד שלשה עיסות חיישינן שעדיין יש בה תערובת שאור של איסור וכל יום כעיסה אחת בתנור אחד חשבינן והלכך שלשה תנורים בשלשה ימים בעינן:

אותה העיסה השנייה וכו'. השתא פשיט ליה להא דבעי אי פליגי רבנן דר''א בשנפלו איסור והיתר כאחת או לא דהא קתני בהאי ברייתא דחוששין להעיסות שנעשו אחר הפסח משום תערובת שאור של איסור וחלקו חכמים בשיעורן לבעל הבית ולנחתומין וכן בכפרי' או בכרכים ואי ס''ד דבנפלו שניהם כאחת נמי פליגי רבנן וס''ל דאין מצטרפן לאסור עד שיהא בשל תרומה כדי לחמץ א''כ ע''כ דמטעמא דס''ל זה וזה גורם מותר הוא והלכך בנפלו שניהם כאחת אין מצטרפין לאסור א''כ קשיא הכא אמאי חששו כלל בעיסה השנייה דבשלמא עיסה הראשונה שלהן שנעשית אחר הפסח איכא חששא שנתחמצה כולה בשאור שעבר עליו הפסח אלא עיסה השנייה לא מאיסור והיתר מתחמצת בתמיה שכן דרך שלוקחין שאור שנשאר בעיסה זו לחמץ עיסה שלאחריה והשתא בעיסה זו הוי זה וזה גורם שהאיסור וההיתר גורמין לחמץ עיסה השנייה ואפ''ה אסרו ש''מ דבנפלו שניהם כאחת מודו רבנן דהתם לר''א דמצטרפין דזה וזה גורם אסור הוא ולא פליגי אלא בנפלו זה אחר זה ומשום דס''ל דזה וזה גורם כאחת הוא דבעינן:

מאן תנא חמיצן של כותים ר' אליעזר. דברייתא זו כר''א אתיא דס''ל דזה וזה גורם אסור ואכתי לרבנן לא שמעינן מידי:

נהירת. זכרני דהויתין תרוייהון אמרין בשם ר''ל בהאי לישנא מאן תנא חימצן וכו' ר''א היא אבל כאן לא הוינן אמרינן כן אלא הכי אמר ר' הילא בשם ר''ל ירדו לחמצן של כותים כר''א כלומר שהחמירו חכמים בחמצן של כותים וירדו להן בשיטת ר''א ולא דמוקמינן הברייתא כר''א דהוי משמע דחכמים פליגי עליה:

ועוד מהדא. נמי שמעינן דחמצן של כותים כ''ע מודה בה:

אבא הוה ליה עובדא. בחמצן של כותים אחר הפסח ושלח לשאול לר' חייה ולרב אמי ולרב אסי והורון ליה כר''א מה. בתמיה וכי כיחידאה מורין ליה אלא לאו משום דרבנן נמי מודו בה ושירדו בשיטת ר''א להחמיר בחמצן של כותים:

אָמַר רִבִּי מָנִי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. כְּמַה דַתְּ מַר תַּמָּן. הֲלָכָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. אוּף הָכָא הֲלָכָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. אָמַר לֵיהּ. וּלְכָל דִבָּה.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

כמה דאת אמר תמן. בחמצן של כותים דפסקו הלכה כר''א אם השתא אמרינן דאוף הכא הלכה כר''א:

ולכל דבה. ובערלה גריס וכל דבר והיינו הך כלומר לכל דין שיש בה ודוגמתו לעיל בפ''ב הל' ג':

'Avodah Zarah

Daf 36b

משנה: יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר כּוּלּוֹ אָסוּר בַּהֲנָייָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר יִמָּכֵר כּוּלּוֹ לְגוֹי חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ׃

Traduction

Si du vin de libation est tombé dans une cuve pleine, tout le contenu devient interdit à la jouissance. Selon R. Simon b. Gamliel, il est permis de vendre le tout à un païen, sauf à défalquer le prix du vin de libation.

Pnei Moshe non traduit

מתני' יין נסך שנפל לבור. של יין:

כולו אסור בהנאה. שהיין שנתנסך לע''א אוסר במינו בכל שהוא כדפרישית במתני' דלעיל:

ימכר כולו וכו'. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל בחבית בחביות שנתערבה חבית יין נסך בחביות ימכרו כולן חוץ מדמי אותה חבית יוליך הנאה לים המלח וכן בסתם יינם של נכרים שלא ידענו שנתנסך ודאי ואע''פ שאסור בהנאה הוא אינו אוסר תערובתו בהנאה אלא ימכר כולו לנכרי חוץ מדמי אותו סתם יינן יוליך הנאה לים המלח והשאר מותר בהנאה:

משנה: אֵילּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין כָּל שֶׁהֵן. יֵין נֶסֶךְ וַעֲבוֹדָה זָרָח וְעוֹרוֹת לְבוּבִין וְשׁוֹר הַנִּסְקָל וְעֶגְלָה עֲרוּפָה וְצִפֳּרֵי מְצוֹרָע וְשִׂיעֵר נָזִיר וּפֶטֶר חֲמוֹר וּבָשָׂר בֶּחָלָב וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה. 36b הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן׃

Traduction

Les objets suivants, quelques minimes qu’ils soient, communiquent leur interdit: le vin d’oblation, l’idolâtre, les peaux arrachées en face du cœur, le bœuf lapidé, la génisse au cou rompu (pour meurtrier inconnu), les oiseaux offerts par le lépreux, la chevelure d’un Nazir, le premier rejeton de l’âne, la viande dans du lait, les animaux profanes égorgés au parvis du Temple; en tous ces cas, la moindre parcelle propage l’interdit.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אילו אסורין ואוסרין כל שהן. כל מקום שנתערבו שם אפי' אחד באלף כולין אסורין:

יין נסך. אם נתערב יין ביין הכל אסור בהנאה וכדפרישית במתני' דלעיל בחילוק אם נפל איסור לתוך היתר. ואם נתערבה חבית יין נסך בחביות הרבה ימכרו כולן לנכרי ומולך דמי אותה חבית של יין נסך לים המלח ושאר הכל מותר בהנאה ואסור בשתיה:

וע''א. צורה שעבדוה ונתערב באלף צורות שאינן ע''א וכן עורות לבובין דאיסורי הנאה נינהו כדאמרינן לעיל בפ''ב שנתערבו אפי' באלף הכל אסור בהנאה ויולך הכל לים המלח:

ושור הנסקל וכו'. כל הני איסורי הנאה נינהו ובעלי חיים דחשיבי אפי' באלף אינן בטילין:

ובשר בחלב. חתיכת בשר שנתבשלה בחלב שאסורה בהנאה שנתערבה באלף חתיכות וכן חולין שנשחטו בעזרה שאסור בהנאה מדבריהם ונתערבו באלף כולן אסורין עד שיגביה ויטול חתיכת האיסור מהן:

הרי אלו אסורין וכו'. למעוטי איסורי הנאה שאין דרכן לימנות ולא חשיבי או שדרכן לימנות ואין איסורן איסור הנאה שאינן אוסרין את תערובתן בכל שהן:

הלכה: אֵילּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין כָּל שֶׁהֵן כול'. יֵין נֶסֶךְ וַעֲבוֹדָה זָרָה וְעוֹרוֹת לְבוּבִין על שֵׁם וְלֹֽא יִדְבַּ֧ק בְּיָֽדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן הַחֵ֑רֶם.

Traduction

L’interdit du ''vin d’oblation, de l’idolâtrie, des peaux arrachées en face du cœur'' est justifié, parce qu’il est dit (Dt 13, 18): il ne devra rien rester entre tes mains de ce qui est anathématisé.

Pnei Moshe non traduit

גמ' יין נסך וכו'. דאסורין בהנאה על שם ולא ידבק וגו':

וְשׁוֹר הַנִּסְקָל. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר יִסָּקֵ֜ל הַשּׁ֗וֹר אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יֵאָכֵל. מַה תַלְמוּד לוֹמַר לֹא יֵֽאָכֵל֙. מִיכָּן שֶׁאָסוּר אַף בַּהֲנָייָה.

Traduction

Il l’est pour ''le bœuf lapidé''; comme il est dit (Ex 21, 18): le bœuf sera lapidé. On ne connaît pas encore la défense de manger sa chair (160)V. J., (Orla 3, 1).; mais de ce que la Bible ajoute: il ne sera pas mangé, on sait qu’il est défendu d’en tirer nulle jouissance.

Pnei Moshe non traduit

מה תלמוד לומר לא יאכל. אלא מכאן שאסור אף בהנאה ומאת בשרו דרשינן דאע''ג ששחטו קודם גמר דינו ועבדיה כמין בשר אסור:

עֶגְלָה עֲרוּפָה. שָׁם שָׁם. מַה שָׁם הָאָמוּר לְהַלָּן אָסוּר בַּהֲנָייָה אַף שָׁם הָאָמוּר כָּאן אָסוּר בַּהֲנָייָה.

Traduction

Pour la ''génisse au cou rompu'', on le sait par corrélation des termes là - usités pour la morte, (Nb 20, 1), et pour la génisse, (Dt 21, 4); or, comme le premier cas comporte l’interdit de jouissance, il en sera de même au second cas.

Pnei Moshe non traduit

עגלה ערופה שם שם. כתיב ותקבר שם וכתיב וערפו שם מה מת אסור בהנאה אף עגלה ערופה אסורה בהנאה:

וְצִפֳּרֵי מְצוֹרָע. כָּל צִפּ֥וֹר טְהוֹרָה תֹּאכֵֽלוּ זוֹ הַחַיָּה. וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹא תֹֽאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם זֶה הַשְּׁחוּטָה. אוֹ חִילּוּף. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. לֹא הִתְפִּישָׂה הַתּוֹרָה אִיסּוּר הֲנָייָה דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים.

Traduction

Les ''oiseaux offerts par le lépreux'', sont interdits dès l’égorgement, car il est dit (Dt 14, 11): Vous mangerez tout oiseau pur, à l’état vivant; puis (ibid., 12): Voici ceux dont vous ne mangerez pas, se référant à l’égorgement. Peut être au contraire l’interdit se réfère-t-il à un tel animal vivant? -Non, dit R. Yohanan au nom de R. Ismaël, la Loi n’enlève guère la faculté de tirer un profit d’un objet vivant.

Pnei Moshe non traduit

וציפרי מצורע. נאסרו בהנאה משעת שחיטה והשחוטה היא שנאסרה כדדרשינן כל צפור וכו':

או חילוף. דהמשולחת החיה היא שאסור':

לא התפיסה התורה איסור הנאה. להדיוט ברוב המקומות בדבר שיש בו רוח חיים:

וְשִׂיעֵר נָזִיר. וְנָתַן֙ עַל הָאֵ֔שׁ אֲשֶׁר תַּחַ֭ת זֶ֥בַֽח הַשְּׁלָמִֽים׃

Traduction

De la ''chevelure d’un Naziréen'', il est dit (Nb 6, 18): on la mettra sur le feu qui brûle sous le sacrifice pacifique (avec défense d’en tirer nul profit).

Pnei Moshe non traduit

ושיער נזיר. דכתיב ולקח שער ראש נזרו ונתן על האש וגו'. ילפי' שאסור בהנאה:

וּפֶטֶר חֲמוֹר. עֲרִיפָה עֲרִיפָה. מַה לְהַלָּן קוֹבְרוֹ וְאָסוּר בַּהֲנָייָה אַף כָּן קוֹבְרוֹ וְאָסוּר בַּהֲנָייָה.

Traduction

Pour ''le premier rejeton d’un âne'', on le sait par déduction de la génisse au cou rompu; comme celle-ci devra être ensuite enterrée, avec défense d’en tirer profit, il en est de même pour le rejeton de l’âne, que la loi proscrit du même terme.

Pnei Moshe non traduit

עריפה עריפה. מעגלה ערופה:

וּבָשָׂר בֶּחָלָב. תַּנֵּי. בּג' מְקוֹמוֹת כָּתוּב לֹֽא תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י. לַאֲכִילָה וְלַהֲנָייָה וּלְבִישּׁוּל.

Traduction

La viande dans du lait''. On a enseigné (161)Mekhilta, section Mishpatim, ch. 10.: de ce que la Bible le défend 3 fois (Ex 23, 19); (Ex 34, 26); (Dt 14, 21), elle vise 1° la cuisson, 2° la consommation, 3° toute jouissance quelconque.

וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָֽמְרָה תוֹרָה. שְׁחוֹט שֶׁלִּי בְשֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ בְּשֶׁלָּךְ. מַה שֶׁלִּי בְשֶׁלָּךְ אָסוּר. אַף שֶׁלָּךְ בְּשֶׁלִּי עָנוּשׁ כָּרֵת. וְלָאו רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. לְמֵידִין מִקַּל וָחוֹמֶר וְאֵין עוֹנְשִׁין מִקַּל וָחוֹמֶר.

Traduction

''Les animaux profanes égorgés au parvis du Temple''; c’est que, dit R. Yohanan au nom de R. Ismaël, aux termes de la Loi, on doit égorger le sacrifice divin dans son Temple, et le profane au dehors; en cas d’interversion, on est punissable (par l’interdit de tout profit). Mais est-ce le retranchement, ainsi que la pénalité d’une transgression négative qui en est déduit du même coup? -Non, dit R. Ismaël, on procède à une déduction par a fortiori, mais sans appliquer de pénalité.

Pnei Moshe non traduit

שחוט שלי בשלי. קרבן שלי תשחוט בעזרה כדכתיב ושחט את בן הבקר וגו':

ושלך בשלך. דכתיב וזבחת מבקרך וצאנך וגו' בשעריך:

מה שלי בשלך אסור. בהנאה משום שחוטי חוץ:

אף שלך בשלי. אסור בהנאה:

ענוש כרת ולאו. כלומר אי הכי יכול דלמד משחוטי חוץ שיהא ענוש כרת ועובר בלאו בחולין שנשחטו בעזרה:

למדין מק''ו ואין עונשין מק''ו. כלומר דבמה מצינו הוא נדרש הכא וילפינן הקל מהחומר ודבר הנלמד במה מצינו אין עונשין בו כמו דאין עונשין מדין ק''ו:

וְלָמָּה לֹא תַנִּינָן נְבֵילָה עִמָּהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא מַתְנֵי אֶלָּא דָּבָר שֶׁאָסוּר בַּהַנָייָה. נְבֵילָה מוּתֶּרֶת בַּהֲנָייָה. הָתִיבוֹן. הֲרֵי חָמֵץ בַּפֶּסַח. חָמֵץ יֵשׁ בּוֹ כָרֵת וְאֵילּוּ אֵין בָּהֶן כָּרֵת.

Traduction

⁠—Pourquoi dans l’énumération de la Mishna ne compte-t-elle pas l’interdit de la charogne? La Mishna, répond R. Yossé b. R. Aboun, n’énonce que les interdits à toute jouissance, et ce n’est pas le cas pour la charogne. Mais, fut-il objecté, le levain est une consommation interdite de même à Pâques? Elle l’est sous peine de retranchement, et les objets énoncés ici ne sont pas dans ce cas.

Pnei Moshe non traduit

ולמה לא תנינן. במתני' נבילה עמהן ובחתיכה נבילה שנתערבה:

אלא דבר שאסור בהנייה. וקסבר האי תנא דתרתי בעינן דבר שבמנין ואיסורו איסור הנאה:

התיבון והרי חמץ בפסח. דאסור בהנאה וליתני וכגון בככרות של בעל הבית שנתערבו דהוי נמי דבר שבמנין לר''ע:

חמץ יש בו כרת. ולא תני התנא אלא אלו אע''פ שאין בהן כרת כיון דדבר שבמנין ואיסורי הנאה נינהו אינן בטילין והלכך לא חשיב חמץ בפסח בהדייהו:

רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה בָעֵי. אִיסּוּרֵי הֲנָייָה מָהוּ שֶׁיִּבָּטְלוּ (בְּצֵירוּף) [בְּטֵירוּף]. וְהָתַנִּינָן שׂוֹר הַנִּסְקַל. תִּפְתָר בַּחֲתִיכוֹת. וְהָתַנִּינָן צִּיפֳּרֵי מְצוֹרָה. תִּיפְתָּר צִּיפּוֹר בַּצִּיפֳּרִין. וְהָתַנִּינָן שֵׂיעֵר נָזִיר. אִית לָךְ מֵימַר צִּיפּוֹר בַּצִּיפֳּרִין. כַּד מַטּוּן לְעָרְלָה הָתִיב רִבִּי יַעֲקֹב קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְהָתַנִּינָן הָאוֹרֵג מְלֹא הַסִּיט מִצֶּמֶר בְּכוֹר בַּבֶּגֶד יִדָּלֵק הַבֶּגֶד. וּמִשִּׂיעֵר הַנָּזִיר מִפֶּטֶר חֲמוֹר בַּשַּׂק יִדָּלֵק הַשַּׂק. אֲמַר לֵיהּ. אִילּוּ אֲמַר תַּנָּא קַמָּן אִיתְייָהִיבַת יְאוּת.

Traduction

R. Yossé demanda au nom de R. Hanina: est-ce que les interdits à toute jouissance sont susceptibles d’être annulés par mélange avec d’autres? On ne peut pas répliquer que le bœuf lapidé n’est pas non plus susceptible d’annulation, car ses morceaux sont grands; ni parler d’un oiseau mêlé à d’autres, puisqu’il est question même de chevelure (pour laquelle la question d’importance ne saurait prévaloir). Lorsque dans l’étude on vint au traité Orla, R. Jacob objecta à R. Yossé la Mishna suivante (162)(Orla 3, 3).: ''Si l’on tisse dans une étoffe un fil long de l’intervalle de 2 doigts avec de la laine du premier né d’animaux, il faut la brûler; si l’on emploie la même quantité de cheveux d’un Naziréen, ou des poils d’un rejeton de l’âne pour faire un sac, il faut le brûler'' (Pourquoi donc tes question)? -En effet, répondit R. Yossé, si on nous l’avait rappelé là (163)Lors de l'étude dudit traité., c’eût été bien (maintenant, il est trop tard).

Pnei Moshe non traduit

איסורי הנייה מהו שיבטלו בצירוף. אם צרף מהן חתיכות קטנות וטרפן מהו שיבטלו. ודוגמתו איכא למ''ד בפ''ג דערלה צמר בכור שטרפו בטל ברוב:

והתנינן שור הנסקל. וקס''ד דאפי' דבר שאינו חשוב ממנו אינו בטל. וקאמר דמהא לא תיפשוט דתיפתר בחתיכות חשובות משור הנסקל שנתערבו בחתיכות:

תיפתר ציפור בציפורין. שנתערב ודבר חשוב הוא:

אית לך מימר ציפור בציפורין. בתמיה כלומר וכי בשיער נזיר נמי בדבר חשוב ממנו שנתערב מוקמית לה והא שער נזיר סתמא קתני:

כד מטון. למסכת ערלה ושנו מתני' דלקמיה השיב ר' יעקב לפני ר' יוסי דמאי תיבעי לך השתא הא תנינן בהדיא האורג מלא הסיט וכו'. ובשער נזיר נמי מלא הסיט בעינן:

אלו אמר תנא קמן איתייהבת יאות. ובפ''ג דערלה בכעין זה גריס אילו איתתבת תמן אית הוות יאות. והיינו הך כלומר אלו השבת אותי שם בהיותינו עוסקים במסכת ע''ז ושאלתי זה והיית משיב לי ממתני' דערלה שפיר הוי השתא מאי רבותא היא דאנן עסוקים במס' ערלה ולא הזכרת מהאי מתני' עד שבאנו לשנותה במקומה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source