הלכה: הָיָה אוֹכֵל עִמּוֹ כול'. הֲווֹן בַּעַייִן מֵימַר. מַה שֶּׁעַל הַשּׁוּלְחָן אָסוּר בְּתוֹךְ פִּישּׁוּט יָדַיִם. וּמַה שֶּׁעַל הַדֶּולְפִקֵי מוּתָּר חוּץ מַפִּישּׁוּט יָדַיִם. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב שֵׁשֶׁת. כְּשֵׁם שֶׁנָּֽתְנוּ פִּישּׁוּט יָדַיִים בַּטָּהֳרוֹת כָּךְ נָֽתְנוּ פִּישּׁוּט יָדַיִים בְּיֵין נֶסֶךְ. אֶלָּא כֵינִי. מָאן דְּאָמַר. מַה שֶּׁעַל הַשּׁוּלְחָן אָסוּר. בְּתוֹךְ פִּישּׁוּט יָדַיִם. וּמַה שֶּׁעַל הַדֶּולְפִקֵי מוּתָּר. וּבִלְּבַד חוּץ לְפִּישּׁוּט יָדַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' יוסי ואת שמע מינה וכו'. כלומר דהכי מיבעי לך למימר דש''מ דאפי' עבדה ישראל בעל כורחו בשעת השמד אפ''ה אינה בטילה לעולם:
הדא אמרה וכו' משום דבפ' דלעיל פליגי בה תנאי דאיכא למ''ד דשל ישראל אינה בטילה לעולם ואיכא למ''ד דנכרי מבטל ע''א של ישראל וכגי' דהכא במתני' שם בהל' ד' הילכך קאמר דמהאי ברייתא ש''מ דע''א של ישראל אינה בטילה לעולם ולפיכך ע''א של שעת השמד דחיישינן שעבדה ישראל אסורה אע''פ שעבר השמד דאין לה בטול עולמית:
גמ' בשעת השמד הכל אסור. תוספתא היא בפ''ו בדיני ביטול ע''א ואיידי דתני במתני' שעת שלום ושעת מלחמה תני לה הכא ואף דלא שייך לדינא דמתני' והכי תנינן לה התם בימסיות שהעמידו מלכים בשעת השמד אע''פ שעבר השמד הרי אלו אסורות. ומפרש לה הש''ס דטעמא שאי אפשר שלא היה שם ישראל שלא עובדה על כורחו מחמת גזירת השמד וע''א של ישראל אינה בטילה לעולם כדמסיק ואזיל:
ומה שעל הדולפקי מותר ובלבד חוץ לפישוט ידים. בהא דוקא חוץ לפישוט ידים התירו אבל אם הוא יושב בתוך פישוט ידים אף מה שעל הדולפקי אסור ובמה שעל השלחן לעולם אסור ואפי' הוא חוץ לפישוט ידים כדפרישית:
אלא כיני. אלא ודאי כן הוא דמאי דאמר מה שעל השלחן אסור הוא בתוך פישוט ידים וכלומר לעולם הוא כמו בתוך פישוט ידים ואפי' יושב מרחוק קצת במקום שאינו יכול לפשוט את ידיו הואיל ועל השלחן הוא וסמכה דעתי' חיישינן שמתקרב הוא אל היין ונוגע בו:
ולא כן א''ר בא וכו'. בפרק דלעיל דכשם שאמרו לענין טהרות בהמניח עם הארץ בתוך ביתו דכל מקום שיכול ליפשט את ידו וליגע חוששין כך אמרו לענין יין נסך ואמאי קאמרת מה שעל הדולפקי אפי' הוא תוך פישוט ידים דיינינן ליה כמו שהוא חוץ לפישוט ידים:
גמ' הוון בעיין מימר. בני הישיבה לפרש המתני' הא דאמר שעל השלחן אסור אם הוא בתוך פישוט ידים של הנכרי:
ומה שעל הדולפקי מותר חוץ מפישוט ידים. כלומר מה שעל הדולפקי הוי הכל כחוץ לפישוט ידים שאפי' הוא תוך פישוט ידים דיינינן ליה כמי שהוא חוץ לפישוט ידים משום דלא סמכה דעתיה ליגע במה שעל הדולפקי:
משנה: הָיָה אוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשּׁוּלְחָן וְהִנִּיחַ לָפָנָיו לָגִין עַל הַשּׁוּלְחָן וְלָגִין עַל הַדֶּולְפִקֵי וְהִנִּיחוֹ וְיָצָא מַה שֶּׁעַל הַשּׁוּלְחָן אָסוּר וּמַה שֶּׁעַל הַדֶּולְפִקֵי מוּתָּר. 34b וְאִם אָמַר לוֹ הֱוֵי מוֹזֵג וְשׁוֹתֶה אַף שֶׁעַל הַדֶּולְפִקֵי אָסוּר. חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת סְתוּמוֹת כְּדֵי שֶׁיִּפְתַּח וְיִגּוֹף וְתִיגּוֹב׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' בולשת. חיל שמחפשין וחותרין הבתים תרגום ויחפש ובלש:
כדי שיפתח ויגוף ותיגס. סתמא כרשב''ג דהלכתא כוותיה:
חביות פתוחות. הנמצאות בבית שהניחו שם:
ואם אמר לו הוי מוזג ושותה. הואיל והרחיב לו הרשות אף מה שעל הדולפקי אסור דסמכה דעתיה ונגע בכוליה:
מתני' על הדולפקי. כלי שמניחין בו כוסות ואשישו' באוכלין ומשקין וממנו נוטלין ומשימין על השלחן ואין א' מן המסובין נוטל כלום מן הדולפקי אלא מן השלחן:
הלכה: בּוֹלֶשֶׁת שֶׁנִּכְנְסָה לָעִיר כול'. בְּשְׁעַת הַשְּׁמַד הַכֹּל אָסוּר. שֶׁאֵי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ עַל כּוֹרְחוֹ. הָדָא אָֽמְרָה. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲבָדָהּ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ בְּטֵילָה לְעוֹלָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְאַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲבָדָהּ יִשְׂרָאֵל עַל כּוֹרְחוֹ אֵינָהּ בְּטֵילָה לְעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' יוסי ואת שמע מינה וכו'. כלומר דהכי מיבעי לך למימר דש''מ דאפי' עבדה ישראל בעל כורחו בשעת השמד אפ''ה אינה בטילה לעולם:
הדא אמרה וכו' משום דבפ' דלעיל פליגי בה תנאי דאיכא למ''ד דשל ישראל אינה בטילה לעולם ואיכא למ''ד דנכרי מבטל ע''א של ישראל וכגי' דהכא במתני' שם בהל' ד' הילכך קאמר דמהאי ברייתא ש''מ דע''א של ישראל אינה בטילה לעולם ולפיכך ע''א של שעת השמד דחיישינן שעבדה ישראל אסורה אע''פ שעבר השמד דאין לה בטול עולמית:
גמ' בשעת השמד הכל אסור. תוספתא היא בפ''ו בדיני ביטול ע''א ואיידי דתני במתני' שעת שלום ושעת מלחמה תני לה הכא ואף דלא שייך לדינא דמתני' והכי תנינן לה התם בימסיות שהעמידו מלכים בשעת השמד אע''פ שעבר השמד הרי אלו אסורות. ומפרש לה הש''ס דטעמא שאי אפשר שלא היה שם ישראל שלא עובדה על כורחו מחמת גזירת השמד וע''א של ישראל אינה בטילה לעולם כדמסיק ואזיל:
ומה שעל הדולפקי מותר ובלבד חוץ לפישוט ידים. בהא דוקא חוץ לפישוט ידים התירו אבל אם הוא יושב בתוך פישוט ידים אף מה שעל הדולפקי אסור ובמה שעל השלחן לעולם אסור ואפי' הוא חוץ לפישוט ידים כדפרישית:
אלא כיני. אלא ודאי כן הוא דמאי דאמר מה שעל השלחן אסור הוא בתוך פישוט ידים וכלומר לעולם הוא כמו בתוך פישוט ידים ואפי' יושב מרחוק קצת במקום שאינו יכול לפשוט את ידיו הואיל ועל השלחן הוא וסמכה דעתי' חיישינן שמתקרב הוא אל היין ונוגע בו:
ולא כן א''ר בא וכו'. בפרק דלעיל דכשם שאמרו לענין טהרות בהמניח עם הארץ בתוך ביתו דכל מקום שיכול ליפשט את ידו וליגע חוששין כך אמרו לענין יין נסך ואמאי קאמרת מה שעל הדולפקי אפי' הוא תוך פישוט ידים דיינינן ליה כמו שהוא חוץ לפישוט ידים:
גמ' הוון בעיין מימר. בני הישיבה לפרש המתני' הא דאמר שעל השלחן אסור אם הוא בתוך פישוט ידים של הנכרי:
ומה שעל הדולפקי מותר חוץ מפישוט ידים. כלומר מה שעל הדולפקי הוי הכל כחוץ לפישוט ידים שאפי' הוא תוך פישוט ידים דיינינן ליה כמי שהוא חוץ לפישוט ידים משום דלא סמכה דעתיה ליגע במה שעל הדולפקי:
משנה: בּוֹלֶשֶׁת שֶׁנִּכְנְסָה לָעִיר בִּשְׁעַת שָׁלוֹם חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת וּסְתוּמוֹת מוּתָּרוֹת. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה אֵילּוּ וָאֵילּוּ מוּתָּרוֹת לְפִי שֶׁאֵין פְּנַאי לְנַסֵּךְ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' בולשת. חיל שמחפשין וחותרין הבתים תרגום ויחפש ובלש:
כדי שיפתח ויגוף ותיגס. סתמא כרשב''ג דהלכתא כוותיה:
חביות פתוחות. הנמצאות בבית שהניחו שם:
ואם אמר לו הוי מוזג ושותה. הואיל והרחיב לו הרשות אף מה שעל הדולפקי אסור דסמכה דעתיה ונגע בכוליה:
מתני' על הדולפקי. כלי שמניחין בו כוסות ואשישו' באוכלין ומשקין וממנו נוטלין ומשימין על השלחן ואין א' מן המסובין נוטל כלום מן הדולפקי אלא מן השלחן:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן אֲסוּרוֹת אֶלָּא מוּתָּרוֹת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אִית כָּאן אֲסוּרוֹת. 35a דְּאִין מַטֶּה בֵיהּ הוּא מוֹדַע לֵיהּ. וְאִין לָא מַטֶּה בֵיהּ לָא מוֹדַע לֵיהּ דְּלָא יְהֵא שְׁלִים לֵיהּ טִיבוּ. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשָׁלוֹם בּוֹלֶשֶׁת וּבְמִלְחֶמֶת בּוֹלֶשֶׁת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מהו עקבת יין. דקתני במתני' וקאמר בההוא דמלכלך שיש בו ליכלוך יין ממה שמדד בתחילה כמה דתימר גלעד עקובה מדם נתלכלכה ונמאסה משפיכות דמים:
אמר ר' זעירא אית כאן אסורות. דלא היא דמסתברא דלפעמים משכחת לה אסורות אפי' בשעת מלחמה וכגון שהניחן סתומות ומצאן פתוחות דחיישינן להו וכדמפרש טעמא ואזיל:
לית כאן אסורות אלא מותרות. כלומר הא דקתני במתני' בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות מפרש לה ר' יוחנן דלעולם מותרות הן ולא תמצא כאן אסורות והיינו דאפילו הניחן סתומות ומצאן פתוחות דאיכא למימר דמסתמא הן פתחו אותן והוה אמינא דחיישינן להו והלכך קמ''ל דהואיל ובשעת מלחמה היא ואין להן פנאי לנסך מותרות הן מכל מקום:
דאין מטה ביה הוא מודע ליה. בתמיה וכלומר דודאי אם הגיע הנכרי ליין ונסכו לא יודיע לו להישראל וכן נמי איפכא ואין לא מטה ביה ואם לא הגיע להיין נמי לא יודיענו דלא יהא שלם ליה טיבו שלא יחזיק לו הישראל טובה לפי שהוא שעת מלחמה והם שונאין לבני העיר ואינם רוצין בהחזקת טובתן וכיון שכן איכא לספוקי שמא נגע שמא לא נגע והואיל והניחן סתומות ומצאן פתוחות חיישינן:
בשלום בולשת ובמלחמת בולשת. הא דקתני שלום ומלחמה אבולשת עצמה קאי דאם יש לה שלום מבני העיר ואינן מתפחדין מהן חיישינן לחביות פתוחות וכשיש להן מלחמה מבני העיר ואימתן עליהן אין להן פנאי לנסך:
חִיוְיָא מִי פֲרֵי בַתְרֵיהּ נְפַל לְגוֹבָא. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַבָּנִן וְאַכְשְׁרוּן. אָֽמְרִין. אֵין פְּנַאי לְהַטִּיל אֵירֶס.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חיויא מי פרי בתריה ונפל לגובא. מעשה היה שנחש אחד שהיה רץ אחר הנכרי ונפל הנכרי הבורח ממנו לתוך הבור של יין ואתא עובדא ואכשרון רבנן לפי שאין לו פנאי לנסך מחמת אימת הנחש שהיה בורח ממנו שלא להטיל אירס שלו בו. א''נ אנחש קאי ומפני חשש גילוי וארס הנחש הוא ואחד היה רץ אחר הנחש להרגו ונפל הנחש לתוך הבור ואכשרון משום גילוי לפי שאין לו פנאי להנחש להטיל אירס מחמת אימתו שבורח מן הרודף אחריו ואיידי דדמיא לדינא דמתני' נקט לה הכא דהקילו בחשש גילוי כמו בחשש ניסוך בשעת מלחמה:
משנה: אוּמָּנִים יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁלַח לָהֶם נָכְרִי חָבִית שֶׁל יֵין נֶסֶךְ מוּתָּר שֶׁיֹּמְרוּ לוֹ תֶּן לָנוּ אֶת דָּמֶיהָ. אִם מִשֶּׁנִּכְנָס לִרְשׁוּתָן אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דמיו אסורין. דכיון דלא פסק דמיו לא סמכה דעתיה דליקנייה במשיכה דשמא ירבה לו דמיו וכיון דהשתא לא קנייה הנכרי כי נגע ביה הוי יין נסך ברשות ישראל ודמיו אסורין:
אם יש בו עקבת יין. אם יש במשפך שנמדד בו תחלה יין של נכרים מלוכלך קצת מהיין:
אסור. דמיתסר היין של ישראל משום קפת היין נסך שבמשפך:
המערה מכלי לכלי. ישראל המערה יין מכלי שלו לכלי שיש בו יין נכרים או לכלי שביד הנכרי:
המערה ממנו. הכלי העליון שמערה ממנו ונשאר בו יין מותר:
את שעירה לתוכו. לתוך כלי של הנכרי אסור וכן הקילוח שיצא מן הכלי של ישראל אסור דניצוק חיבר והא דשרי היין שבכלי העליון שנשאר ביד הישראל מיירי דקטף קטופי שקודם שנגע הקילוח בכלי התחתון שביד הנכרי פסק העליון המחובר לכלי שביד הישראל ולא היה כאן ניצוק שיחבר מה שבכלי עליון למה שבכלי התחתון א''נ דנפץ נפוצי שהשליך היין מן הכלי העליון כדרך שמשליכין מן המזרק ולא היה שם סלון וקילוח שיחבר בין הכלי העליון לכלי התחתון אבל אם היה שם חיבור כל מה שנשאר בכלי העליון שביד ישראל אסור דקי''ל ניצוק חיבור ביין נסך:
מדד עד שלא פסק. עמו בדמים:
מתני' מותר שיאמרו לו תן לנו את דמיה. דהא לא קנו והוא אינו חייב להם אלא דמים:
מתני' המוכר יינו לנכרי. ופסק עמו בדמי' כך וכך יין בכך וכך דמים עד שלא מדד דמיו מותרין דכיון שפסק עמו סמכה דעתיה דנכרי וכשמדד לכליו של הישראל ומשכן הנכרי קנאן במשיכה והוו ליה לישראל זוזי אצל הנכרי בהלואה ויין נסך לא הוי עד דנגע ביה:
הלכה: אוּמָּנִין יִשְׂרָאֵל כול'. וְאֵין אָסוּר מִשּׁוּם יַיִן נֶסֶךְ. תַּנֵּי בַר קַפָּרָא. בִּמְשַׁלֵּחַ בַּבָּתִּים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ר' בא רב הונא בשם רב. גרסינן להא בפ''ק דקידושין הל' ד':
ואהן דנגד בזיקה. המושך נוד של יין מחבירו ומיירי שלא פסק בדמים עמו:
והא מיבזעא בידיה. ונקרע הנוד ונשפך היין לא חייב בה זה דכיון דלא פסק דמיו לא סמכה דעתיה דהלוקח למיקנייה ולאו ברשותו עומדת:
לכן צריכה. הא דאיצטריך רב להשמיענו זה אע''ג דמילתא דפשיטא היא אלא דלהכי צריכה דאפי' מעייל לה האי לוקח לגו חנותיה אפ''ה אינו חייב באחריותה דאכתי לא קנייה:
ולא אתכוון אלא דלא יזכה בה חורן. שלא נתכוון להכניסה לתוך החנות שלו אלא כדי שלא יקחנ' אחר ומיהו לא נתכוון לקנות' עד שיפסוק עמו הדמים והוי כמו שאינה ברשותו:
מהו שתקנה לו בשער הפחו'. דנהי דלא הוי כשלו משום דלא סמכה דעתיה דאכתי לא פסק הדמים מיהו מי נימא דכשער הפחות מיהת ליקני ליה דמסתמא היה מתרצה בזה או דילמא אמרינן כיון שאינו ברשותו פטור הוא לגמרי ואפי' כשער הפחות אינו חייב לשלם לו:
מתניתא אמרה. ממתניתן שמענו דאינו מתחייב באחריותה כלל:
דתנינן תמן. איידי דגריס התם כן נקט לה הכא בהאי לישנא כדרך ש''ס הזה:
אם אתה אומר לקנות לו כשער הפחות. א''כ אמאי במדד עד שלא פסק כל דמיו אסורין ויעשה כמי שפיסק עד שלא מדד ויהו דמיו מותרין כלומר כשער הפחות מיהת יהיו דמיו מותרין שהרי כפי אותו השער ברשות נכרי הוא אע''פ שלא פסק דמיו וכבר קנאו להיין כשער הפחות ויין נסך לא הוי עד דנגע ביה אלא לאו ש''מ דאינו נקנה לו כלל כ''ז שלא פסק דמיו:
גמ' ואין אסור משום יין נסך. דכיון דאומרים לו תן לנו את דמיה הוו להו כמוכרין לו יין נסך ואמאי מותר:
במשלח בבתים. לישנא דקרא הוא עשרת הבתים חמר האיפה הבת וכלומר דמיירי ששלח להם כך וכך מידות ובתים יין בשכרן בלתי פיסוק דמים של יין והלכך עד שלא נכנסה לרשותן מותרין לומר תן לנו את דמיה דכיון דאין כאן פיסוק דמים והן לא זכו בו לא הוי כמוכרין לו יין נסך:
משנה: הַמּוֹכֵר יֵינוֹ לַנָּכְרִי פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד דָּמָיו מוּתָּרִין. מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָסַק דָּמָיו אֲסוּרִין. נָטַל אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ וּמָדַד לְתוֹךְ צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל נָכְרִי וּנְטָלוֹ וּמָדַד לְתוֹךְ צְלוֹחִיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל אִם יֶשׁ בּוֹ עַקֶּבֶת יַיִן אָסוּר. הַמְעָרֶה מִכֶּלִי אֶל כֶּלִי אֶת שֶׁעֵרָה מִמֶּנּוּ מוּתָּר אֶת שֶׁעֵרָה לְתוֹכוֹ אָסוּר׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דמיו אסורין. דכיון דלא פסק דמיו לא סמכה דעתיה דליקנייה במשיכה דשמא ירבה לו דמיו וכיון דהשתא לא קנייה הנכרי כי נגע ביה הוי יין נסך ברשות ישראל ודמיו אסורין:
אם יש בו עקבת יין. אם יש במשפך שנמדד בו תחלה יין של נכרים מלוכלך קצת מהיין:
אסור. דמיתסר היין של ישראל משום קפת היין נסך שבמשפך:
המערה מכלי לכלי. ישראל המערה יין מכלי שלו לכלי שיש בו יין נכרים או לכלי שביד הנכרי:
המערה ממנו. הכלי העליון שמערה ממנו ונשאר בו יין מותר:
את שעירה לתוכו. לתוך כלי של הנכרי אסור וכן הקילוח שיצא מן הכלי של ישראל אסור דניצוק חיבר והא דשרי היין שבכלי העליון שנשאר ביד הישראל מיירי דקטף קטופי שקודם שנגע הקילוח בכלי התחתון שביד הנכרי פסק העליון המחובר לכלי שביד הישראל ולא היה כאן ניצוק שיחבר מה שבכלי עליון למה שבכלי התחתון א''נ דנפץ נפוצי שהשליך היין מן הכלי העליון כדרך שמשליכין מן המזרק ולא היה שם סלון וקילוח שיחבר בין הכלי העליון לכלי התחתון אבל אם היה שם חיבור כל מה שנשאר בכלי העליון שביד ישראל אסור דקי''ל ניצוק חיבור ביין נסך:
מדד עד שלא פסק. עמו בדמים:
מתני' מותר שיאמרו לו תן לנו את דמיה. דהא לא קנו והוא אינו חייב להם אלא דמים:
מתני' המוכר יינו לנכרי. ופסק עמו בדמי' כך וכך יין בכך וכך דמים עד שלא מדד דמיו מותרין דכיון שפסק עמו סמכה דעתיה דנכרי וכשמדד לכליו של הישראל ומשכן הנכרי קנאן במשיכה והוו ליה לישראל זוזי אצל הנכרי בהלואה ויין נסך לא הוי עד דנגע ביה:
הלכה: הַמּוֹכֵר יֵינוֹ לַנָּכְרִי כול'. רִבִּי בָּא רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. וְאָהֵן דִּנְגַד בְּזִיקָא וְהִיא מִיבְזָעָא בְיָדֵיהּ לָא חַייָב בָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לָכֵן צְרִיכָה אֲפִילוּ מְעִיל לָהּ גַּו חַנוּתָה וְלָא אִתְכַּווֵן אֶלָּא דְלָא יִזְכָּה בָהּ חוֹרוֹן. מָהוּ שֶׁתִּיקָּנֶה לוֹ כְּשַׁעַר הַפָּחוֹת. אָמַר רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה שֶׁאֵינָהּ נִקְנֵית לוֹ כְּשַׁעַר הַפָּחוֹת. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַמּוֹכֵר יֵינוֹ לַנָּכְרִי. פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד דָּמָיו מוּתָּרִין. מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָסַק דָּמָיו אֲסוּרִין. אִם אַתָּה אוֹמֵר לִקָּנוֹת לֹו כְּשַׁעַר הַפָּחוֹת אֲפִילוּ מָדַד עַד שֶׁלֹּא פִיסֵּק יֵיעָשֶׂה כְמִי שֶׁפִּיסֵּק עַד שֶׁלֹּא מָדַד וְיִהְיוּ דָמָיו מוּתָּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ר' בא רב הונא בשם רב. גרסינן להא בפ''ק דקידושין הל' ד':
ואהן דנגד בזיקה. המושך נוד של יין מחבירו ומיירי שלא פסק בדמים עמו:
והא מיבזעא בידיה. ונקרע הנוד ונשפך היין לא חייב בה זה דכיון דלא פסק דמיו לא סמכה דעתיה דהלוקח למיקנייה ולאו ברשותו עומדת:
לכן צריכה. הא דאיצטריך רב להשמיענו זה אע''ג דמילתא דפשיטא היא אלא דלהכי צריכה דאפי' מעייל לה האי לוקח לגו חנותיה אפ''ה אינו חייב באחריותה דאכתי לא קנייה:
ולא אתכוון אלא דלא יזכה בה חורן. שלא נתכוון להכניסה לתוך החנות שלו אלא כדי שלא יקחנ' אחר ומיהו לא נתכוון לקנות' עד שיפסוק עמו הדמים והוי כמו שאינה ברשותו:
מהו שתקנה לו בשער הפחו'. דנהי דלא הוי כשלו משום דלא סמכה דעתיה דאכתי לא פסק הדמים מיהו מי נימא דכשער הפחות מיהת ליקני ליה דמסתמא היה מתרצה בזה או דילמא אמרינן כיון שאינו ברשותו פטור הוא לגמרי ואפי' כשער הפחות אינו חייב לשלם לו:
מתניתא אמרה. ממתניתן שמענו דאינו מתחייב באחריותה כלל:
דתנינן תמן. איידי דגריס התם כן נקט לה הכא בהאי לישנא כדרך ש''ס הזה:
אם אתה אומר לקנות לו כשער הפחות. א''כ אמאי במדד עד שלא פסק כל דמיו אסורין ויעשה כמי שפיסק עד שלא מדד ויהו דמיו מותרין כלומר כשער הפחות מיהת יהיו דמיו מותרין שהרי כפי אותו השער ברשות נכרי הוא אע''פ שלא פסק דמיו וכבר קנאו להיין כשער הפחות ויין נסך לא הוי עד דנגע ביה אלא לאו ש''מ דאינו נקנה לו כלל כ''ז שלא פסק דמיו:
גמ' ואין אסור משום יין נסך. דכיון דאומרים לו תן לנו את דמיה הוו להו כמוכרין לו יין נסך ואמאי מותר:
במשלח בבתים. לישנא דקרא הוא עשרת הבתים חמר האיפה הבת וכלומר דמיירי ששלח להם כך וכך מידות ובתים יין בשכרן בלתי פיסוק דמים של יין והלכך עד שלא נכנסה לרשותן מותרין לומר תן לנו את דמיה דכיון דאין כאן פיסוק דמים והן לא זכו בו לא הוי כמוכרין לו יין נסך:
מָהוּ עֲקֶבֶת יַיִן. בְּהַהוּא דִּמְלַכְלֵךְ. כְּמַה דְתֵימַר עֲקוּבָּה מִדָּֽם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מהו עקבת יין. דקתני במתני' וקאמר בההוא דמלכלך שיש בו ליכלוך יין ממה שמדד בתחילה כמה דתימר גלעד עקובה מדם נתלכלכה ונמאסה משפיכות דמים:
אמר ר' זעירא אית כאן אסורות. דלא היא דמסתברא דלפעמים משכחת לה אסורות אפי' בשעת מלחמה וכגון שהניחן סתומות ומצאן פתוחות דחיישינן להו וכדמפרש טעמא ואזיל:
לית כאן אסורות אלא מותרות. כלומר הא דקתני במתני' בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות מפרש לה ר' יוחנן דלעולם מותרות הן ולא תמצא כאן אסורות והיינו דאפילו הניחן סתומות ומצאן פתוחות דאיכא למימר דמסתמא הן פתחו אותן והוה אמינא דחיישינן להו והלכך קמ''ל דהואיל ובשעת מלחמה היא ואין להן פנאי לנסך מותרות הן מכל מקום:
דאין מטה ביה הוא מודע ליה. בתמיה וכלומר דודאי אם הגיע הנכרי ליין ונסכו לא יודיע לו להישראל וכן נמי איפכא ואין לא מטה ביה ואם לא הגיע להיין נמי לא יודיענו דלא יהא שלם ליה טיבו שלא יחזיק לו הישראל טובה לפי שהוא שעת מלחמה והם שונאין לבני העיר ואינם רוצין בהחזקת טובתן וכיון שכן איכא לספוקי שמא נגע שמא לא נגע והואיל והניחן סתומות ומצאן פתוחות חיישינן:
בשלום בולשת ובמלחמת בולשת. הא דקתני שלום ומלחמה אבולשת עצמה קאי דאם יש לה שלום מבני העיר ואינן מתפחדין מהן חיישינן לחביות פתוחות וכשיש להן מלחמה מבני העיר ואימתן עליהן אין להן פנאי לנסך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source