'Avodah Zarah
Daf 29a
רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב. 29a הַקִּילּוּחַ כַּבּוֹר. רִבִּי זְעִירָה בָעֵי. בְּכָל אֲתַר לֵית אַתְּ עֲבֲד הַנִּצּוֹק חִיבּוּר. וְהָכָא אַתְּ עֲבֲד הַנִּצּוֹק חִיבּוּר. סָבַר רַב הוּנָא. נִתְנַסֵּךְ הַבּוֹר נִתְנַסֵּךְ הַקִּילּוּחַ. נִתְנַסֵּךְ הַקִּילּוּחַ לֹא נִתְנַסֵּךְ הַבּוֹר. רִבִּי בָּא לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא נִתְנַסֵּךְ הַבּוֹר לֹא נִתְנַסֵּךְ הַקִּילּוּחַ. נִתְנַסֵּךְ הַקִּילּוּחַ נִתְנַסֵּךְ הַבּוֹר. הַאי דְאָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב. הַקִּילּוּחַ כַּבּוֹר. סָבַר רַב הוּנָא. כְּשֵׁם שֵׁהַבּוֹר מִתְנַסֵּךְ כָּךְ הַקִּילּוּחַ מִתְנַסֵּךְ. תָּמָּן אָֽמְרֵי בְּשֵׁם רַב. מַגָּעוֹ שֶׁלְּגוֹי עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר. וּבִלְבַד בְּשׁוֹתֵת.
Traduction
R. Houna dit au nom de Rav: ce qui coule du pressoir équivaut à la cuve (et en cas de contact d’une païenne, le tout sera contaminé). En toute autre circonstance, objecta R. Zeira, on ne considère pas le rayon comme joint; pourquoi donc ici le considère-t-on comme tel (au point que le contact d’une fente équivaut au contact de toute la cuve)? R. Houna pense que (malgré le maintien de la distinction au point de vue de l’impureté) la contamination de la cuve du vin rend le tout interdit, même ce qui coule du pressoir; mais à l’inverse, si cet écoulement est devenu interdit, la cuve n’est pas interdite pour cela. R. Aba n’est pas de cet avis; selon lui, malgré la contamination de la cuve, ce qui coule du pressoir n’est pas entaché; mais si l’écoulement du pressoir est entaché, la cuve le sera aussi. Quant au dire de R. Houna au nom de Rav, que l’écoulement du pressoir équivaut à la cuve, il faut l’entendre en ce sens qu’il y a équivalence entre le pressoir et la cuve; donc, selon R. Houna, la seule distinction à établir est dans le fait même de la contamination, et que si celle-ci a atteint le pressoir, la cuve n’est pas touchée (contrairement à l’avis de R. Aba). On a dit là-bas (à Babylone) au nom de Rav: le contact du vin par un païen rend le vin interdit à toute jouissance. Toutefois, dit R. Nahman b. Jacob, il faut pour cela que l’on voie des gouttes de vin s’échapper de ses doigts (preuve que le païen l’a secoué).
Pnei Moshe non traduit
הקילוח כבור. לר' בא לקמן ה''ק יין המקלח מן הגת לבור ונגע בקילוח נעשה יין נסך כמו שנוגע ביין שבבור ונאסר כל הבור ולקמיה דחי לה להאי פירושא והשתא מקשה הש''ס בעיקר מילתא דרב הונא:
בכל אתר לית את עביד הניצוק חיבור. כדתנן בטהרות הניצוק והקטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה והכא אמאי את עבד הניצוק חיבור דאמרת נגע בקילוח כנגע ביין שבבור:
סבר רב הונא נתנסך הבור נתנסך הקילוח. כלומר ודאי בעיקר הדין דניצוק לא מדמי לה רב הונא יין נסך לטומאה דלטומאה הוא דאמרו דניצוק לא הוי חיבור ואם נגע טמא בתחתון העליון טהור אבל ביין נסך החמירו וניצוק הוי חיבור מיהו לא תטעה בדברי רב הונא ולומר דס''ל דאף אם נגע הנכרי בקילוח ונתנסך ואח''כ ירד לבור נתנסך כל הבור דלא היא אלא קסבר רב הונא אם נתנסך הבור דנגע בתחלה במה שבבור נתנסך הקילוח ואם קלט מן הקילוח אסור אבל אם נתנסך הקילוח וירד לבור לא נתנסך הבור מחמתו:
ר' בא לא אמר כן. אלא איפכא ס''ל דה''ק רב הונא נתנסך הבור לא נתנסך הקילוח ובנתנסך הקילוח נתנסך הבור וקאמר הש''ס דדייקינן ממאי דאמר רב הונא בשם רב הקילוח כבור משמע דהכי קאמר דלקילוח נותנין לו דין הבור אלמא קסבר רב הונא כשם שהבור מתנסך כך הקילוח מתנסך ואי איכא לחלק במילתי' דרב הונא בנתנסך הקילוח הוא דמחלקינן דנתנסך הקילוח לא נתנסך הבור ודלא כר' בא:
מגעו של נכרי עושה יין נסך. לאסור אף בהנאה וכדמפרש לה רב נחמן ובלבד בשותת כלומר לאו בנגיעה לחוד הוא דאוסר בהנאה אלא במשכשך והיינו בשותת דחזינן שהיין שותת מידו וחיישינן דילמא שכשך ביה שכן דרכם לנסך:
אֲרָמַייָא נְפַל לְגוֹבָא. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי הוּנָא. אָמַר. כּוֹבְשִׁין עָלָיו עַד דְּתִזְחֲלוּן גּוֹבָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. יָדָא אוֹשִׁיט. אָמַר. אַייְתוֹן נִיצְרִין וְזָֽלְפוּן מִתּוּתֵיהּ יָדֵיהּ.
Traduction
Un araméen étant tombé dans une cuve de vin, on demanda à R. Houna si le vin devient ainsi interdit; il répondit qu’on peut utiliser le vin, à la condition de le laisser s’écouler de son propre poids (sans le secouer). Mais, objecta R. Hanina, par le fait que l’araméen a forcément étendu la main en tombant, il a dû secouer le vin? Si l’on éprouve cette crainte, répondit R. Houna, que l’on apporte des paniers d’osier à placer sous la main étendue, de façon à isoler cette place du reste et laisser écouler le vin de là.
Pnei Moshe non traduit
ארמייא נפל לגובא. נכרי אחד נפל לבור של יין:
כובשין עליו. שלא ישכשך עד שמושכין וזוחלין היין מתוך גובה:
א''ר חנינא. לרב הונא ידא אושיט והלא חזינן דהושיט את ידו אחר שנפל וחוששין שמא שיכשך ואמר רב הונא א''כ תביאו סלי נצרים ותזלחון היין משם ממקום שהוא תחת ידו ושלא הגיע למקום הזה:
שִׁמְעוֹן בַּר חִייָה הֲוָה מַתְנֵי לְחִייָה בַּר רַב. גּוֹי מֵאֵימָתַי עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ. אָמַר לֵיהּ. מִשֶּׁיּוֹדֵעַ בְּטִיב עֲבוֹדָה זָרָה. אַפִּיק רַב יאשיה מִכִּילְתָא אָמַר לֵיהּ. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בְּלוֹקֵחַ עֲנָבִים מִן הַגּוֹי. אֲבָל הַגּוֹי עַצְמוֹ בֶּן יוֹמוֹ עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ.
Traduction
Simon b. Hiya demanda à R. Hiya b. Rab: à partir de quand le païen rend-il le vin impropre à l’usage? Lorsqu’il confesse l’idolâtrie (on craint alors qu’il fasse des libations de vin à l’idole). R. Oshia (137)''Cf. Graetz, Geschichte, t. 4, p. 430; Zuckermandl, dans Monatschrift, t. 23, 1874, p. 229.'' énonça alors une contre proposition et dit: cette distinction entre la connaissance ou l’ignorance de l’idolâtrie est effective au sujet de celui qui prend une grappe de raisin avec du vin (ce dernier alors n’est pas seul); mais en dehors de ce cas, même l’enfant païen âgé d’un an rend le vin contaminé par son contact.
Pnei Moshe non traduit
הוה מתני לחייה בר רב. ושאל ממנו חייה נכרי מאימתי עושה יין נסך במגעו:
משיודע בטיב ע''ז. אבל מקמי הכי לא חיישינן שמחשבתו לעשות יין נסך שאינו יודע בטיב ע''ז:
אפיק רב יאשיה מכילתא. הוציא ממסכת דתני הוא בע''ז וא''ל לשמעון בר חייה דלא ס''ל הכי אלא הדא דתימר לחלק בין יודע בטיב ע''ז או לא בלוקח ענבים מן הנכרי כלומר עביט של ענבים עם יין דבהא אם אינו יודע בטיב ע''ז תלינן לקולא הואיל דאין היין עומד בפני עצמו:
אבל הנכרי. שנגע ביין עצמו אפי' תינוק בן יומו עושה יין נסך:
גּוֹי מָהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּפִיו יַיִן נֶסֶךְ. רִבִּי אָדָא בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אֵין גּוֹי עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ בְּפִיו. רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הַגּוֹי עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ בְּפִיו. וְתַנֵּי כֵן. אֲגָרַנִיסוֹם שֶׁטָּעַם מִן הַכּוֹס אוֹ מִן הַמֵּינֶקֶת וְהֶחֱזִיר לְחָבִית אָסוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אָדָא בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וְהוּא שֶׁהֶחֱזִיר הַגּוֹי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. וַאֲפִילוּ הֶחֱזִיר יִשְׂרָאֵל.
Traduction
Est-ce qu’en y portant la bouche (en le buvant), le païen contamine aussi le vin, ou non? Selon R. Ada au nom de R. Eléazar, le païen ne le contamine pas ainsi; selon R. Jérémie au nom de R. Abahou, le vin est ainsi contaminé. -En effet, on a enseigné (138)Tossefta à ce traité, ch. 8., selon l’avis de ce dernier: si l’inspecteur (païen) du marché (139)C'est le sens donné au mot agoranomos, par Lattes, dans ses Giunte al Lessico. a goûté au vin, soit à l’aide d’une coupe, soit par un tuyau aspirateur, et qu’il remet le reste au tonneau, le tout devient interdit. Selon R. Ada au nom de R. Eléazar, l’interdit en ce dernier cas a lieu à cause de la remise par le païen; selon R. Jérémie, le contact par la bouche motive l’interdit, même si l’Israélite remet le reste.
Pnei Moshe non traduit
נכרי מהו שיעשה בפיו יין נסך. בשותה מן היין אם אמרינן דדעתו לשתות בלבד ולא לנסכו:
רבי אדא. ס''ל דאין דעתו אלא לשתות בלבד:
ר' ירמיה בשם ר' אבהו. קאמר דאפי' בשתיית פיו אמרינן דעתו לנסך:
ותני כן. כר' ירמיה בתוספ' פ''ח:
אגרוניסוס. הוא אגרדמן דתנינן שם אדם הממונה על המדות וטועם היין לעשות סרסור בין המוכר והלוקח:
או שטעם מן המינקת. והוא קנה חלול ומוציא ומעלה היין עד פיו וטועמו:
והחזיר. ממה שטעם הגרדמים לחבית אסור:
על דעתיה דרב אדא. דס''ל דאין עושה יין נסך בפיו מפרש להברייתא והוא שהחזיר הנכרי מה שבתוך הכוס או בתוך המינקת לחבית ובשביל כך הוא אסור:
על דעתיה דר' ירמיה. מפרש לה ואפי' שהחזיר הישראל מה שנשאר לחבית אסור הוא דכבר נאסר מה שטעם בפיו ועשאו נסך וחוזר ואוסר את כל החבית:
'Avodah Zarah
Daf 29b
משנה: דּוֹרְכִין עִם הַנָּכְרִי בַּגַּת אֲבָל לֹא בוֹצְרִין עִמּוֹ. יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְטוּמְאָה לֹא דוֹרְכִין וְלֹא בוֹצְרִין עִמּוֹ. 29b אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ חָבִיּוֹת לַגַּת וּמְבִיאִין עִמּוֹ מִן הַגָּת.
Traduction
On peut aider le païen à comprimer le vin au pressoir, mais non à le vendanger. A l’Israélite qui se livre à ce travail dans un état d’impureté, on ne prêtera pas d’aide ni pour comprimer, ni pour vendanger; mais on peut amener avec lui des tonneaux (vides) à son pressoir, ou les retirer de là (remplis).
Pnei Moshe non traduit
מתני' דורכין עם הנכרי בגת. ולא אמרינן משתכר באיסורי הנאה הוא דאפילו בשתיה קסבר האי תנא דשרי כל זמן שירד לבור ומשום גורם טומאה ליכא הכא שכבר נטמאו משעה שדרך בהם הנכרי מעט ונמצא שאין הישראל גורם טומאה:
אבל לא בוצרין עמו. לפי שהבוצר לגת הוכשר לקבל טומאה והנכרי מטמא הענבים במגעו ונמצא שישראל הבוצר עמו גורם טומאה וקסבר האי תנא אסור לגרום טומאה לחולין שבא''י ואפי' הן של נכרי אבל אין הלכה כמשנה זו דקי''ל כיון שהתחיל היין להמשך נעשה יין נסך הלכך אין דורכין עם הנכרי בגת וקי''ל מותר לגרום טומאה לחולין שבא''י כשהחולין הם של נכרי הלכך בוצרין עם הנכרי ואע''פ שגורם טומאה לחולין אין בכך כלום ומיהו ישראל הבוצר כרמו לא יקח לכתחילה להנכרי אפי' להביא הענבים לגת משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור וכו':
וישראל שהוא עושה. פירותיו בטומאה ועובר עבירה הוא לפי שהוא מטמא תרומות ומעשרות שבהם הלכך לא דורכין ולא בוצרין עמו שאסור לסייע ידי עוברי עבירה כדי שלא יהא רגיל בכך:
אבל מוליכין עמו חביות. ריקנות לגת ומביאין עמו חביות מליאות מן הגת דמאי דהוה הוה דמאחר שנטמאו מותר ליתן היין בחביות טמאות:
הלכה: דּוֹרְכִין עִם הַנָּכְרִי בַּגַּת כול'. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. וְהוּא שֶׁהּילְּכוּ עֲלֵיהֶן דְּרוּכִית שְׁתֵי וָעֶרֶב. אֲבָל לֹא הִילְּכוּ עֲלֵיהֶן דְּרוּכִית שְׁתֵי וָעֶרֶב לֹא בְדָא. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. אִם בְּשֶׁהִילְּכוּ עֲלֵיהֶן דְּרוּכִית שְׁתֵי וָעֶרֶב אֲפִילוּ כְמִשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. דְּתַנֵּי. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִין. בּוֹצְרִין עִם הַנָּכְרִי וְדוֹרְכִין עִם יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁעוֹשֶׂה בְטוּמְאָה. וְאֵין דּוֹרְכִין עִם הַגּוֹי. חָֽזְרוּ לוֹמַר. אֵין בּוֹצְרִין עִם הַנָּכְרִי וְאֵין דּוֹרְכִין עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְטוּמְאָה. אֲבָל דּוֹרְכִין עִם הַגּוֹי וּמְסַייְעִין עִמּוֹ עַד שֶׁיִּתְעַלֵּם מֶעֵינֵיהֶם. נִתְעַלֵּם מֶעֵינֵיהֶם נַעֲשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ.
Traduction
R. Yona dit: il est vrai qu’il est permis à l’Israélite d’aider le païen à fouler les grappes au pressoir (sans souci de propager l’impureté), lorsque le païen a déjà foulé le pressoir en long et en large; mais lorsque cette marche n’a pas encore eu lieu en tous sens, ce n’est pas permis. R. Yossé objecta que si l’on tient compte de cette dernière marche, il y a lieu de rectifier la première partie de l’enseignement suivant (140)Tossefta, ibid. En raison des obscurités de ce passage, le commentaire de R. Mose Margolith propose des interversions de phrases et de rabbins cités, se basant sur le passage parallèle du Babli. Voir la Monatschrift, ibid., p. 320.: ''d’abord, on défendit de vendanger avec le païen, ni d’aider l’israélite à fouler le raisin s’il travaille à l’état impur; mais on put aider le païen à fouler; puis, modifiant cet avis, on défendit de fouler le raisin avec le païen, ni de vendanger avec l’israélite travaillant à l’état impur, mais ce fut permis avec le païen, et l’on put lui amener des tonneaux neufs, non des vieux. Tel est l’avis de R. Meir. Selon les autres docteurs, on peut lui amener tous tonneau vieux ou neufs, à condition de ne pas les perdre de vue; après quoi, le vin est contaminé''.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא דאת אמר. הא דהתירו לדרוך עם הנכרי בגת ולא חששו לגרם טומאה דהא למשנה ראשונה קיימינן דהוי סברי אסור לגרום טומאה לחולין שבא''י בשהדריכו עליהן הנכרי כבר דרוכות שתי וערב ונמצא שכבר נטמאו ואין הישראל גורם טומאה:
אבל לא הילכו עליהן. עדיין דרוכות שתי וערב אלא תחילת דריכה היא לא בדא התירו לפי שעכשיו הישראל הוא מסייע לגרום טומאה:
ר' יוסי בעי. על זה דאם בסוף דריכה מיירי א''כ קשיא אפי' כמשנה הראשונה דמתני' איירי בה ליתני אין דורכין כדלקמן:
דתני. בתוספתא ריש פ''ח והכי גרסינן שם בראשונה היו אומרין אין בוצרין עם הנכרי ואין דורכין עם ישראל העושה בטומאה אבל דורכין עם הנכרי חזרו לומר אין דורכין עם הנכרי ואין בוצרין עם ישראל העושה בטומא' אבל בוצרין עם הנכרי ומוליכין עמו חביות חדשות אבל לא ישנות דברי ר''מ וחכ''א אחד חדשות ואחד ישנות מסייעין אותו עד שנעלם מעיניהם נעלם מעיניהן נעשה יין נסך. והגי' דהכא נתחלפה ומוטעית היא. והשתא מקשה ר' יוסי לדברי ר' יונה דקאמר דלא התירו אלא בסוף דריכה א''כ אפי' למשנה הראשונה הוה מצי למיתני אין דורכין עם הנכרי והיינו בתחילת הדריכה דהא משנה ראשונה והיא המתני' ס''ל דאסור לגרום טומאה לחולין ומאי אריא דקתני דורכין ואין בוצרין ומוקמית לה בסוף דריכה ליתני אין דורכין ונוקמי בתחילת דריכה:
מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה. שֶׁכְּבַר נִטְמוּ מֵהֶכְשֵׁר בְּצִירָה. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. טְהוֹרִים הָיוּ דְּבַר תּוֹרָה. אַתְּ הוּא שֶׁגָּזַרְתָּה עֲלֵיהֶן טוּמְאָה. חֵילֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי מֵהָדָא. דָּמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הִילָא. בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהֵא אָדָם פּוֹטֵר אֶת טִבְלוֹ דְּבַר תּוֹרָה. דִּכְתִיב וּנְתַתֶּ֤ם מִמֶּ֨נּוּ֙ אֶת תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה לְאַֽהֲרֹ֭ן הַכֹּהֵֽן׃ עֲשֵׂה שֶׁיִּנָּֽתְנוּ לְאַהֲרוֹן הַכֹּהֵן בִּכְהוּנָּתוֹ. וְכָאן הוֹאִיל וְאֵין אַתְּ יָכוֹל לִיתְּנוֹ לְאַהֲרוֹן הַכֹּהֵן בִּכְהוּנָּתוֹ רַשַּׁאי אַתָּה לְטַמּוֹתָן.
Traduction
Or, s’il n’est permis d’aider qu’à la fin d’une marche déjà effectuée par le païen, dès l’abord cette aide au païen devrait être défendue? R. Yona, pour justifier de ne pas juxtaposer les deux sortes de travaux, dit que la vendange donne déjà l’aptitude à la propagation de l’impureté; selon R. Yossé, ce n’est pas le motif, et l’on pourrait au contraire faire valoir que c’est une simple impureté au degré secondaire, non légale (donc, il est seulement recommandé de ne pas aider à susciter le mal). L’opinion de R. Yossé est confirmée à l’aide de ce qu’il dit, au nom de R. Ila (141)Cf. (Halla 3, 3) fin.: Il serait juste de laisser pétrir la pâte sans précaution de pureté, en vertu du texte biblique (Nb 18, 8): Je t’ai confié le soin de mes offrandes; c’est-à-dire l’oblation doit être préservée de tout contact impur, non les produits soumis. Mais à quoi devra-t-on appliquer l’un des versets suivants (ibid., 28): Vous en offrirez l’oblaiton divine au pontife Aaron? Cela veut dire qu’en principe il faut agir en sorte de l’offrir au cohen dans un état digne de lui (pur); mais comme ici ce n’est plus possible, puisqu’elle est impure, on pourra continuer de traiter la pâte sans pureté.
Pnei Moshe non traduit
מאי טעמא דר' יונה. ור' יונה אמר לך היינו טעמא דלא תני למשנה ראשונה אין דורכין בהדי אין בוצרין משום דלא הוו בחדא מחתא דבצירה התחלת גרם טומאה היא מה שאין כן בדריכה שכבר ניטמאו משעת הכשר בצירה דקי''ל הבוצר לגת הוכשר לקבל טומאה וכי בצר להו הנכרי נטמאו והא דאמרי דבתחלת דריכה לא התירו אע''ג דכבר נטמאו משעת בצירה משום דטומאת בצירה לא הוי אלא מדרבנן בעלמא אבל אם נתיר בתחילת דריכה הוי גורם לטומאה דאורייתא ואפ''ה מכיון דבצירה ודריכה לא דמו אהדדי דקודם בצירה לא היה עליהם שם טומאה כלל אבל בדריכה שם טומאה מדרבנן מיהת עליהן משעת בצירה משום הכי לא תני אין דורכין בהדי אין בוצרין:
מאי טעמא דר' יוסי. דלא בעי לאוקמא מתני' בסוף דריכה דוקא משום האי קושיא דאי הכי ליתני נמי אין דורכין הא שפיר קאמר ר' יונה דלא דמו אהדדי:
טהורים היו דבר תורה. כלומר אמר לך ר' יוסי דאי משום שכבר ניטמאו משעת בצירה קאמרת דלהכי לא תני אין דורכין אמינא לך אנא אדרבה דמהאי טעמא גופה קשיא ליתני אין דורכין ולאשמועינן הא דאע''ג שמשעת בצירה נטמאו אפ''ה הואיל ומדבר תורה טהורים היו ואת הוא שגזרת עליהן טומאה דהכשר בצירה אינה אלא מגזירת י''ח דבר ומדרבנן בעלמא היא אסור לדרוך עמו ולגרום להן טומאה דאורייתא אלא ע''כ האי אוקמתא ליתא שאפי' בתחילת דריכה התירו למשנה ראשונה דסברה דאין נעשה יין נסך עד שירד לבור וגרם טומאה נמי ליכא מטעמא דהא סוף סוף נטמאו בגת טמאה של הנכרי ואי קשיא א''כ אמאי אמרו אין דורכין עם ישראל שהוא עושה בטומאה הא נמי בלאו הכי נטמאו בגת שלו הא ליתא דשאני בישראל הואיל וטבולים הם לתרומה ואסור לגרום להם טומאה ואפי' למשנה אחרונה והלכך אע''פ שנטמאו בגת שלו אין דורכין עמו לפי שאסור לסייע ידי עוברי עבירה:
חייליה דר' יוסי. דקאמר אסור לגרום טומאה לטבול לתרומה דהא על כרחך הכי ס''ל למאי דמוקי למתני' אפי' בתחילת דריכה וכדאמרן סייעתיה מהדא דאמר רבי יוסי בשם ר' הילא על מתני' דפ''ג דחלה וגרסינן להא שם דתנינן נולד לה ספק טומאה. להעיסה. עד שלא גלגלה תעשה בטומאה. לפי שעדיין חולין היא ומותר לטמא לחולין שבא''י:
משגלגלה. והוטבלה לחלה תעשה בטהרה דחולין הטבולין לחלה כחלה דמו ואסור לטמאה וקאמר ר' יוסי בשם ר' הילא עלה בדין היא שיטמא אדם טבלו דבר תורה. כצ''ל וכן הוא בחלה. וכלומר דודאי מן התורה אין כאן איסור כלל לטומאה טבל של עיסה זו שהרי אפי' לטבל בעלמא בדין הוא שמותר אדם לטמא טבל מן התורה. וחסר כאן וה''ג בחלה. דכתיב ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי תרומה צריכה שימור אין הטבל צריך שימור. מה אני מקיים ונתתם את תרומת ה' לאהרן הכהן. כלומר אלא מהיכן למדו לומר דבטבל בעלמא אסור לטמאו לכתחילה מכאן הוא דלמדו דמה אני מקיים ונתתם וגו' למה לי למיכתב הכהן הלכך דרשינן עשה שינתן לאהרן הכהן בכהונתו שיהא ראוי לו לאכול כשהוא בכהונתו ובימי טהרתו:
וכאן. בעיסה זו שנולד לה ספק טומאה הואיל ובלאו הכי אין אתה יכול ליתנה לכהן בכהונתו רשאי את לטמאותו מן התורה אפי' בטומא' ודאית אלא דרבנן הוא דגזרו כאן הואיל והוטבלה לחלה יגמרנה בטהרה. שמעינן מיהת מהא דר' הילא דאסור לגרום טומאה לטבל הטבול לתרומה והיינו סייעתא לר' יוסי דהכא דקאמר טעמא דאין דורכין עם ישראל שהוא עושה בטומאה כדאמרן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source