'Avodah Zarah
Daf 28a
משנה: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ בִּשְׁעַת שָׁלוֹם מוּתֶּרֶת. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה אֲסורָה. בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל מְלָכִים הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָן בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִין׃
Traduction
L’idole que ses adorateurs ont délaissée pendant une période de paix, est permise; mais celle qui a été abandonnée pendant la guerre reste interdite. Les piédestaux (grec: bomoï) d’idoles pour les rois restent permis, car l’idole est érigée seulement pour le passage des rois.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שהניחו עובדיה. ואין דעתם לחזור:
בשעת שלו' מותרת. הואיל ויצאו לדעת ולא נטלוה עמהם ביטלוה:
בשעת מלחמה אסורה. שלא הניחוה אלא מפני המלחמה:
בימוסיות של מלכים. אבני גזית המתוקנות בדרך מהלך המלך וכשהמלך עובר שם מושיבים שם ע''א והוא משתחוה לה:
מפני שמעמידין וכו'. כלומר מפני שאינן מיוחדות להושיב שם ע''א כל שעה אלא בשעה שהמלכים עוברים ופעמי' שהמלכים עוברים בדרך אחרת ואין חוששין להם הילכך לאו כמשמשי ע''ז חשיבי:
משנה: שָׁאֲלוּ אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמֵי אִם אֵין רְצוֹנוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה לָמָּה אֵינוֹ מְבַטְּלָהּ. אָֽמְרוּ לָהֶן אִילּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ הָיוּ עוֹבְדִין הָיָה מְבַטְּלוֹ. הֲרֵי הֵן עוֹבְדִין לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה וְלַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת לְהָרִים וְלִגְבָּעוֹת. יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִין. אָֽמְרוּ לָהֶן אִם כֵּן יְאַבֵּד דָּבָר שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ וִיקַייֵם דָּבָר שֶׁצּוֹרֶךְ הָעוֹלָם בּוֹ. אָֽמְרוּ לָהֶן אַף אָנוּ מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְדֵיהֶם שֶׁל אֵילּוּ שֶׁאוֹמְרִים תֵּדְעוּ שֶׁהֵן אֱלוֹהוֹת שֶׁהֲרֵי אֵילּוּ בָֽטְלוּ וְאֵילּוּ וְאֵילּוּ לֹא בָֽטְלוּ׃
Traduction
On demanda à des anciens dans Rome: puisque Dieu ne se plaît pas aux idoles, pourquoi ne les détruit-il pas? -C’est que, répondirent-ils, si l’on adorait des objets inutiles au monde, Dieu les détruirait; mais comme ils adorent le soleil, la lune, les étoiles, les planètes, les montagnes, les collines, Dieu ne perd pas le monde à cause des insensés. -S’il en est ainsi, répliquèrent les adversaires des Juifs, que Dieu laisse perdre ce qui est inutile au monde et maintienne ce qui lui est nécessaire? -Nous aussi, répondirent les anciens, nous soutiendrions alors ceux qui adorent ces idoles et qui diraient: Vous voyez bien que ces objets du moins sont des idoles, puisqu’ils ne sont pas détruits!
Pnei Moshe non traduit
מתני' יאבד עולמו מפני השוטין. וא''ת יאבד השוטים פעמים שיש צורך להעולם בהם כענין שנאמר פן תהיה הארץ שממה וגו':
אף אנו מחזיקים ידי עובדיהם של אלו. העובדין להן אם היינו רואים שאר ע''א חרבו מאליהן ואלו קיימות היינו מודים לאלו:
הלכה: כֵּיצַד הוּא מְבַטְּלָהּ כול'. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. הָדָא דְתֵימַר. בְּשֶׁמְּכָרָהּ מִתּוֹךְ שָׁלוֹם. אֲבָל מְכָרָהּ מִתּוֹךְ הַקְפָּדָה דִּבְרֵי הַכֹּל בְּטֵילָה. וְהָיָ֙ה כִֽי יִרְעַ֜ב וְהִתְקַצַּ֗ף וְקִלֵּ֧ל בְּמַלְכּ֛וֹ וגו'. זְעוּר בַּר חִינְנָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בְּשֶׁמְּכָרָהּ לַצּוֹרֵף נֶחְלְקוּ. 28a אֲבָל אִם מְכָרָהּ לְעוֹבְדָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל. אֵינָהּ בְּטֵילָה. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. בְּשֶׁמְּכָרָהּ לְעוֹבְדֶיהָ נֶחְלְקוּ. אֲבָל אִם מְכָרָהּ לַצּוֹרֵף דִּבְרֵי הַכֹּל. בְּטֵילָה הִיא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי הַכֹּל. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּמַחֲלוֹקֶת. וְאַתְייָא דְּרִבִּי חֲנִינָה כרִבִּי רִבִּי יוֹחָנָן וּדְרַב יִרְמְיָה כְּרֵישׁ לָקִישׁ. מַאי כְדוֹן. בְּשֶׁמְּכָרָהּ לַצּוֹרֵף נֶחְלְקוּ. אֲבָל אִם מְכָרָהּ לְעוֹבְדֶיהָ דִּבְרֵי הַכֹּל. אֵינָהּ בְּטֵילָה.
Traduction
Il est vrai, dit R. Zeira, que l’annulation de l’idole par la vente est en litige entre Rabbi et les autres docteurs, lorsque la vente a été faite avec calme; mais lorsqu’elle a eu lieu à la suite d’un mouvement de colère, tous déclarent l’idole annulée, car il est dit (Is 8, 22): Il arriva qu’ayant faim et s’étant irrité, il maudit son roi, etc. Zeir b. Hinena dit au nom de R. Hanania: la discussion porte sur le cas où l’on a vendu l’idole par besoin (ayant besoin du métal qui la compose), mais lorsque l’acquéreur peut avoir acheté l’idole pour l’adorer, tous sont d’avis de ne pas la déclarer annulée. R. Jérémie dit au contraire au nom de Rav qu’il y a discussion en cas de vente pour l’adoration; mais si c’est pour utiliser le métal, tous la considèrent comme annulée. R. Jacob b. Aha dit au nom de R. Yohanan qu’ils sont tous d’accord, et R. Ila dit au nom de Resh Lakish qu’ils sont en désaccord (énonciation vague, sans désignation de cas); or, cet avis de R. Yohanan correspond à celui que vient d’exprimer R. Hanina, et celui de R. Resh Lakish à l’avis précité de R. Jérémie, autrement dit: selon le premier, la discussion de la Mishna se réfère au cas de la vente de l’idole par besoin du métal, mais tous s’accordent à ne pas admettre l’annulation en cas de vente pour l’adoration; d’après le second, la discussion a lieu au cas inverse, de vente pour l’adorer, et sans cela l’idole est annulée.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא דתימר בשמכרה מתוך שלום. כלו' שלא מחמת הקפדה שהקפיד וכעס עליה מכרה ובהא הוא דסבר רבנן לא ביטל משום דאיכא למימר דלא נתכוין לבטלה במכירה זו אבל אם מכרה מחמת כעס והקפדה שהקפיד עליה אמרינן דנתכוין לבטלה ומאס בה ומכרה ודברי הכל בטילה:
והיה כי ירעב וגו'. אמתני' קמהדר דטעמא דרקק בפניה וכו' דאינה בטילה דאמרי' לפום שעתא בלחוד הוא דרתח עלה וכי מימליך הדר פלח לה כדכתיב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה. לשמים וכתיב בתריה ואל ארץ יביט דאפ''ה לאחר שעה אל ארץ שהיא הע''א יביט:
בשמכרה לצורך נחלקו. שהלוקח לא קנאה אלא לצורכו כגון שהוא צורף ומתיכה למלאכתו ובהא קאמר רבי ביטל:
אבל אם מכרה לעובדה. כלומר שאינו ידוע בודאי שקנאה לצורך מלאכתו ואיכא למימר ביה שקנאה לעובדה כגון שמכרה לצורף נכרי ד''ה אינה בטילה:
רב ירמיה בשם רב. קאמר דבשמכר' לעובדיה הוא דנחלקו ובהא קאמרי רבנן לא ביטל דכיון שהוא נכרי מימר אמר דלצורך עבודה קנאה ולא לצורך מלאכתו ולא ביטלה זה במכירתו אבל אם מכרה לצורך שמסתמא קנאה זה לצורך מלאכתו כגון שהוא צורף ישראל ד''ה בטילה היא:
ר' יעקב. קאמר בשם ר' יוחנן דברי הכל סתמא ור' ירמיה בשם ר''ל קאמר במחלוקת הוא ולא פירשו דבריהם אהייא ומפרש לה הש''ס ואתיא הא דר' חנינא כר' יוחנן ובמכרה לעובדיה קאי ר' יוחנן ור''ל ור' חנינא דקאמר במכרה לצורך נחלקה אבל לעובדיה דברי הכל אינה בטילה היינו דברי הכל דקאמר ר' יוחנן כלומר דיש לך גוונא דמכירה דד''ה מודים בה שאינה בטילה:
ודרב ירמיה. דקאמר במכרה לעובדיה נחלקו היינו דר''ל דקאמר במחלוקת וכלומר דלא תימא דר''ל קאמר בין בזו ובין בזו מחלוקת הלכך מפרש לה דמילתא דר' ירמיה כר''ל אזלה ועל מכרה לעובדיה הוא דקאמר במחלוקת אבל מכרה לצורך ד''ה בטילה סבירא ליה:
מאי כדון. השתא מסיק לה בפירושא דפלוגתייהו דר''י ור''ל דבמכרה לעובדיה פליגי אליבא דר' ורבנן דר' יוחנן הוא דקאמר דבמכרה לצורך הוא דנחלקו אבל מכרה לעובדיה דברי הכל אינה בטילה ור''ל איפכא הוא דקאמר דבמכרה לעובדיה הוא דפליגי אבל לצורך ד''ה בטילה כדלעיל:
הלכה: עֲבוֹדָה זָדָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ כול'. תַּנֵּי. מִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ אֲסוּרָה. בְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ מוּתֶּרֶת. מִלְחֶמֶת דָּוִד מוּתֶּרֶת. בְּמִלְחֶמֶת דָּוִד אֲסוּרָה. מִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ אֲסוּרָה. דִּכְתִיב כִּי הַֽחֲרֵ֣ם תַּֽחֲרִימֵ֗ם. בְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ מוּתֶּרֶת. שֶׁהִיא לְשָׁעָה. מִלְחֶמֶת דָּוִד מוּתֶּרֶת. מַה שֶׁהָיָה אִיתַיי הַגִּיתִּי מְבַטֵּל. בְּמִלְחֶמֶת דָּוִד אֲסוּרָה. שֶׁהִיא לְעוֹלָם.
Traduction
On a enseigné: certaines idoles un moment délaissées, comme pendant la guerre de Josué, restent interdites, et d’autres qui paraissent abandonnées aussi provisoirement que sous Josué, deviennent permises par l’abandon définitif. De même, on apprend qu’est-ce qui sous la guerre soutenue par David était déclaré permis (ou idole annulée), et ce qui à ce moment était interdit: Dans le premier ordre d’idées il est dit (Dt 20, 17): tu les extermineras; d’autres délaissées, comme sous Josué, sont permises si elles n’avaient qu’un usage momentané. Sous la guerre de David, on peut se servir de l’idole annulée, p. ex. de celle annulée par Ithaï de Gath (134)Cf. ci-dessus, (3, 3) fin.; tantôt à l’époque de cette guerre, elle reste à jamais interdite (lorsque le maître de l’idole n’a pu revenir à elle).
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני מלחמת יהושע אסורה במלחמת יהושע מותרת. כלומר יש שאסורה כשהניחו עובדיה מפני המלחמה וזו היא מלחמת יהושע שהיה דעתם לחזור ולא הניחו לע''ז שלהם אלא מחמת המלחמה ונמצינו למדין ממלחמת יהושע מה שהוא אסור ועל זה נאמר כי החרם תחרימם ויש שהיא מותרת כדמפרש לקמיה והיא כמלחמת יהושע שלא היתה אלא לפי שעה וכן נמי אם הניחו מפני המלחמה שהיא לשעה והיו יכולין לחזור לה אח''כ ולא חזרו לה מותרת שהרי הזניחוה עכשיו אע''פ שמלחמה עברה:
מלחמת דוד וכו'. וכן מצינו למדין ממלחמת דוד מה שהיא מותרת כגון אם היה עכו''ם מבטלה כמו שהיה איתי הגיתי מבטל כדאמרינן בפרק דלעיל דעל זה נאמר וישאם דוד ואנשיו ואי לאו שהיה איתי מבטלם היו אסורין שלא הניחום אלא מפני המלחמה:
במלחמת דוד אסורה שהיא לעולם. כלומר וכן נמצינו למדין מה שהוא אסורה אם היא כמלחמת דוד שהיתה לעולם עמהן ולא היו יכולים לחזור להע''ז זו באותה מלחמה היא שאמרו שאסורה:
הלכה: שָׁאֲלוּ אֶת הַזְּקֵינִים בְּרוֹמֵי כול'. גָּזַל זֶרַע וְזָרַע אֵין סוֹפוֹ לִצְמוֹחַ. הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ אֵין סוֹפוֹ לְהוֹלִיד מַמְזֵר. אֶלָּא הַנִּיחוּ לָעוֹלָם שֶׁיִּנְהוֹג כְּמִנְהֲגוֹ. שׁוֹטִים שֶׁקִּילְקְלוּ עֲתִידִין לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.
Traduction
Si quelqu’un vole de la semence et la sème (135)Tossefta à ce, ch. 7. Voir Derenbourg Essai, etc., p. 339., elle ne devrait pas fructifier; ou un adultère ne devrait pas engendrer de bâtard; pourtant la reproduction a lieu, Dieu laissant le monde suivre son cours naturel, sauf à citer au jugement futur les délinquants.
Pnei Moshe non traduit
גמ' גזל זרע וזרע וכו'. תוספתא פ''ז כלומר בדין היה שלא יצמיח הזרע ולא יהיה מוליד הממזר אלא עולם כמנהגו נוהג ואין הקב''ה משנה הטבע מפני אלו השוטים שקלקלו והן עתידין ליתן דין וחשבון:
'Avodah Zarah
Daf 28b
משנה: לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה מִן הַנָּכְרִי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַתַּפּוּחַ. וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר. יָרַד לַבּוֹר מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר וְהַשְּׁאָר מוּתָּר׃
Traduction
On peut acheter d’un païen un pressoir de vin, bien que celui-ci prenne à la main des grappes à remettre sur le tas de raisins. Le vin n’est considéré comme interdit à titre de libation qu’après la descente dans la cuve; après cette descente, ce qui est dans la cuve est interdit (136)EN cas de contact d'étranger., et le reste est permis.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לוקחין גת בעוטה. שבעטה ודרכה הנכרי ואע''פ שהנכרי נוטל הענבים מתוך היין בידו ונותן לתפוח והוא אסיפת גל ענבים שתחת הקורה ש''ק בלע''ז דקסבר תנא דידן אינו נעשה יין נסך עד שירד לבור וזו משנה ראשונה היא כדקתני הכא במתני':
ירד לבור מה שבבור אסור. אם יגע בו הנכרי אח''כ והשאר מותר אף בשתיה ואין הלכה אלא כמשנה אחרונה דכיון שהתחיל היין להמשך נעשה יין נסך:
גמ' והוא שלא העלים ישראל את עיניו ממנו. בהא אמרו לוקחין ממנו גת בעוטה אבל העלים עיניו ממנו לא בדא התירו:
עד כדון. לא שמענו ממתני' דקתני סתמא אע''פ שהוא נוטל בידו אלא בשהיה נוטל יין וענבים כאחת ונותן על התפוח. כלומר שהוא נוטל הענבים ואינו מקפיד אם ניטל גם יין עמהן ולא הוי כנפרד היין ועומד לעצמו:
היה נותן אלו בפני עצמן ואילו בפני עצמן. מהו מי אמרינן הואיל ובורר הענבי' מן היין נעשה כאלו היין עומד בפני עצמו ונעשה יין נסך או לא וקאמר הש''ס דכן אמרינן אפילו מן מותרות הגממיות שבגת. שתחת האשכולות מותרו' שבצידיהן אסורות גרסינן. דהיין שתחת האשכולות אינו נפרד מן הענבים ואינו נעשה יין נסך אבל הגממיות יין שבצידיהם עומדות בפני עצמן ונפרד מן הענבים ונעשה יין נסך:
ר' יוסי בר' בון. פליג ואמר:
הן עצמן. אפילו הגממיות שתחת האשכולות מכיון שנוטל האשכולות משם ונותנן לתפוח נשאר היין לעצמו ונעשה יין נסך:
הלכה: לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה כול'. תַּנֵּי רִבִּי חָנָן. וְהוּא שֶׁלֹּא הֶעֱלִים יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינָיו מִמֶּנּוּ. אֲבַל אִם הֶעֱלִים עֵינָיו מִמֶּנּוּ לֹא בְדָא. עַד כְּדוֹן כְּשֶׁהָיָה נוֹטֵל יַיִן וַעֲנָבִים כְּאַחַת וְנוֹתֵן עַל הַתַּפּוּח. הָיָה נוֹתֵן אֵילּוּ בִפְנֵי עַצְמָן וְאֵילּוּ בִפְנֵי עַצְמָן אֲפִילוּ מִן מוֹתַר גוֹמָמִיוֹת. שֶׁתַּחַת הָאֶשְׁכּוֹלוֹת אֲסוּרוֹת. שֶׁבְּצִידֵּיהֶן מוּתָּרוֹת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֵן עַצְמָן נַעֲשׂוֹת יַיִן נֶסֶךְ.
Traduction
Il est vrai, enseigne R. Hanan, que ''l’on peut acheter un pressoir de vin d’un païen'' aussi longtemps qu’un israélite n’en a pas détourné les yeux; mais ce n’est plus permis une fois que l’Israélite a détourné les yeux. En outre, lorsque la Mishna parle vaguement de ''prendre à la main'', il s’agit de prendre simultanément le vin et des raisins ''à remettre sur le tas'' (sans séparation); mais quelle est la règle si l’on prend d’une part le raisin, et, d’autre part le vin? (Ce dernier devient-il interdit, ou non)? -Non, et même le reste dans les cavités du pressoir au-dessous des grappes est permis (considéré comme joint); mais le vin qui est aux côtés (et distinct) est défendu. R. Yossé b. Aboun dit au contraire au nom de R. Yohanan: par la prise des grappes pour les mettre sur le tas, le vin se désagrège, et il est susceptible de servir aux libations d’idole.
גַּת שֶׁפְּקָקָהּ גּוֹי מִבִּפְנִים אֲסוּרָה וּמִבְּחוּץ מוּתֶּרֶת. שֶׁאֵי אֶפְשַׁר שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם שִׁיפָה אַחַת טְלוּלָה וְנוֹגֵעַ בָּהּ וּמְנַסֶּךְ כָּל הַבּוֹר.
Traduction
Si les fissures d’un pressoir de vin ont été bouchées par le païen à l’intérieur, le vin qui en découle sera interdit, et il ne sera permis de le boire que si les réparations ont été faites du dehors; à l’intérieur, c’est interdit, car il est impossible qu’il n’y ait pas une fente qui ne soit humide et qui, par le contact du païen, ne contamine tout le contenu de la cuve.
Pnei Moshe non traduit
גת שפקקה נכרי. שהיה בה סדקים ופקקה אם מבפנים אסורה כדמפרש טעמא שאי אפשר שלא היה שם שיפה אחת טלולה סדק אחד והיין נשאר כנוס בתוכו ונוגע בו ומנסך כל היין של הבור היורד אח''כ מן הגת:
אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. אִילּוּ הֲוָה כְתִיב כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עוֹבְדֵיהֶם קַשְׁיָא. עוֹבְדֵי הַחַמָּה כַחַמָּה וְעוֹבְדֵי הַלְּבָנָה כַלְּבָנָה. אֶלָּא כְּ֭מוֹהֶם יִהְי֣וּ עוֹשֵׂיהֶם. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִילּוּ הֲוָה כְתִיב כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עוֹבְדֵיהֶם לֹא קַשְׁיָא. דִּכְתִיב וְחָֽפְרָה֙ הַלְּבָנָ֔ה וּבוֹשָׁה֭ הַֽחַמָּ֑ה. רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא. עֲתִידָה עֲבוֹדָה זָרָה לִהְיוֹת בָּאָה וְרוֹקֶקֶת בִּפְנֵי עוֹבְדֶיהָ וּמְבַייְשָׁתָן וּבְטֵילָה מִן הָעוֹלָם. וּמַה טַעַם. 28b יֵבוֹשׁוּ כָּל עוֹבְדֵי פֶ֗סֶל. רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא. עֲתִידָה עֲבוֹדָה זָרָה לִהְיוֹת בָּאָה וְכוֹרַעַת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבְטֵילָה מִן הָעוֹלָם. וּמַה טַעַם. ישְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱלֹהִֽים׃
Traduction
R. Zeira dit: si la Bible employait l’expression ''comme les idoles seront ceux qui les adorent'', on pourrait objecter que l’on ne voit pas les adorateurs du soleil devenir comme lui, ni les adorateurs de la lune devenir comme elle; mais il est dit (Ps 115, 8): Comme elles, sont ceux qui les fabriquent (ils seront aussi impuissants). Selon R. Mena, on pourrait aussi expliquer l’expression ''comme elles seront ceux qui les adorent'', conformément au verset (Is 24, 23): La lune rougira, le soleil aura honte. R. Nahman dit au nom de R. Mena: un jour, l’idole se tournera contre ses adorateurs, crachera sur eux, les rendra honteux, puis disparaîtra du monde, car il est dit (Ps 97, 7): Tous les adorateurs d’image rougiront. Enfin, dit R. Nahman au nom de R. Mena, un jour l’idole viendra s’agenouiller devant l’Eternel, puis disparaîtra de la terre, selon les mots (ibid.): tous les faux dieux se prosterneront devant Lui.
Pnei Moshe non traduit
אילו הוה כתיב כמוהם יהיו עובדיהם. היה הדבר קשה וכי עובדי החמה יזהירו כחמה ועובדי הלבנה כלבנה ולפיכך כתב כמוהם יהיו עושיהם על העושים דמות וצורה שהיו מיחסין לחמה וללבנה וכמוהם יהיו הם:
אלו כתיב. ואפילו אי הוה כתוב כמוהם יהיו עובדיהם נמי לא הוה קשיא שעתידין להיות לחרפה ובוז כמוהם כענין שנאמר וחפרה הלבנה ובושה החמה וכדדריש ר''נ שעתידה ע''ז לרוק בפניהם ולביישן על שתעו אחריה ואח''כ תיבטל מן העולם:
ומה טעם. מהיכן למדין זה מדכתיב יבשו כל עובדי פסל המתהללים באלילי' משמע שהן עתידין להתבייש ולתהולל מחמת אלילים עצמן שיביישו אותם:
ישתחוו לו כל אלהים. כלומר ישתחוו מיבעי ליה למיכתב כדכתיב יבושו והשתחוו כתיבא מכבר קודם שיבושו ויתבטלו מן העולם יבאו בעצמן לכרוע לפני הקב''ה למען יבשו כל עובדיהם גם בהם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source