אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מַצֵּבָה כָּל שֶׁהִיא יְחִידִית. מִזְבֵּחַ כָּל שֶׁאֲבָנָיו מְרוּבּוֹת. חִזְקִיָּה אָמַר. מַצֵּבָה כֵּיוָן שֶׁנִּפְגְּמָה בִּיטְלָה. מִזְבֵּחַ צָרִיךְ לְפַגֵּם כָּל אֶבֶן וָאֶבֶן. מַתְנִיתָא דְחִזְקִיָּה פְלִיגָא עֲלוֹי. נָתַצְתָּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַנַּח לוֹ. שִׁבַּרְתָּ אֶת הַמַּצֵּבָה הַנַּח לָהּ. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רִבִּי חִייָה רִבִּי בָּא רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רַב הוֹשַׁעְיָה. בְּשׂוּמ֣וֹ ׀ כָּל אַבְנֵ֣י מִזְבֵּ֗חַ כְּאַבְנֵי גִיר מְנוּפָּצוֹת. רְדוֹף אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁתְּקַעְקֵעַ בֵּיצָתָם מִן הָעוֹלָם. בְּרַם הָכָא. שִׁבַּרְתָּ הַמַּצֵּבָה הַנַּח לָהּ. נָתַצְתָּ הַמַּצֵּבָה הַנַּח לָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתניתא דחזקיה. ברייתא דלקמיה דתני איהו גופיה פליגא עלוי דקתני ודריש קרא דונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם ללמד דאם נתצת את המזבח הנח לו ומשמע דבנתיצה כל שהוא שלא יהו אבניו מחוברין זה לזה סגי וכמו במצבה כששברת הנח לה ואין צריך יותר ואמאי קאמר דמזבח צריך לפגם כל אבן ואבן:
כיון שפגמה ביטלה. דשוב אין מקריב עליה אבל מזבח שהוא מאבנים הרבה עד שיפגום כל אבן ואבן דאז הוא מבטלו:
מצבה כל שהיא יחידית. מצבה דקרא קמפרש דאבן יחידית היא נקראת מצבה ומזבח כל שאבניו מרובות ונפקא מינה להא דחזקיה לקמיה:
ר' זעירא וכו'. פליג על מתניתא דחזקיה דלא דרשינן האי קרא הכי אלא דטעמא דקאמר דמזבח צריך לפגם כל אבן ואבן מהאי קרא הוא דילפינן דכתיב בשומו כל אבני מזבח כאבני גיר מנופצות דצריך אתה לרדוף אחריהם עד שתקעקע ביצתם מן העולם שלא יהיה להם שום זכרון ותנפצם כל אחת ואחת כאבני גיר ברם קרא דהכא דרשינן כן דבין נתיצה ובין שבירה אמצבה קאי שאם נתצת או שברת הנח לה וכלומר דהא דכתיב גבי מזבחותם ונתצתם ללמדך שאחר שנתצת המזבח והפרדת האבנים זו מזו והרי כל אחת מהן כמצבה וצריך אתה לשבר כל אחת ואחת וכדלקמן דנותנין את של זה לזה:
רַב אָמַר. בִּימוֹס לֹא בָטֵל. הָא מְשַׁמְּשִׁין בָֽטְלוּ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב. 27b תַּמָּן אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְשֵׁם רַב. בְּשֶׁהִילְּכוּ לָהֶם הַמְהַלְּכִים בְּדֶרֶךְ אֲחֶרֶת. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. כָּאן בְּשֶׁקִּיטֵּר וְכָאן בְּשֶׁלֹּא קִיטֵּר. וַאֲפִילוּ תֵימַר. כָּאן וְכָאן בְּשֶׁקִּיטֵּר. רַב כְּדַעְתֵּיהּ. דְּרַב אָמַר. מִזּוֹ הַמַּתִּיךְ כּוֹס לָעֲבוֹדָה זָרָה נֶאֱסָר מִיָּד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כאן בשקיטר וכו'. ודחי לה כדלעיל רב כדעתיה מזו המיותכין לע''א וכו' כדלעיל:
תמן אמר רב ששת בשם רב. גבי בימסאות של מלכים דתנן לקמן הרי אלו מותרין מפני שמעמידין אותן בשעה שהמלכים עוברין ופעמים שמהלכין להן בדרך אחרת ואין חוששין להם והשתא מדייק ג''כ כדלעיל אהא דקאמר ר''א בשמיה דרב משמשיה הוה ומחלפה שיטתיה דהא קאמר טעמא בשהילכו להם המלכים בדרך אחרת הא לאו הכי כע''א חשיבא:
משנה: כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ קָטַע רֹאשׁ אוֹזְנָהּ רֹאשׁ חוֹטְמָהּ רֹאשׁ אֶצְבָּעָהּ. פְּחָסָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִיסֵּירָהּ בִּיטְּלָהּ. רָקַק בְּפָנֶיהָ הִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ גֵּרְרָהּ וְזָרַק בָּהּ אֶת הַצּוֹאָה הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ בְּטֵילָה. מְכָרָהּ אוֹ מִישְׁכְּנָהּ רִבִּי אוֹמֵר בִּיטֵּל וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא בִיטֵּל׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבי אומר ביטל. פלוגתא דרבי ורבנן בשמכרה או משכנה לנכרי אבל אם מכרה לישראל והוא צורף דברי הכל בטילה והלכה כחכמים:
אינה בטילה. דלפום שעתא רתח עליה והדר פלח לה:
גררה. בטיט סחוב והשלך:
מתני' פחסה. בפני' שמיעכה בקורנס עד שהסיר צורת פניה:
כְּתִיב לֹא תַֽעֲשׂ֨וּ לָכֶ֜ם אֱלִילִ֗ם וּפֶ֤סֶל וּמַצֵּבָה֙ לֹֽא תָקִ֣ימוּ לָכֶ֔ם. לֹא הִיא עֲשִׂייָה הִיא קִימָה. אָמַר רִבִּי הִילָא. עֲשִׁייָה כַתְּחִילָּה. קִימָה כָּל שֶׁאִילּוּ תִפּוֹל לֹא יְקִימֶינָּה. כְּתִיב וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת מִזְבְּחוֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת מַצֵּבוֹתָם. וּמְנַיִין לִיתֵּן אֶת הֶאָמוּר בָּזֶה לָזֶה וְאֶת הֶאָמוּר בָּזֶה לָזֶה. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה לִצְדָדִין אִתְאֲמָרַת. אוֹ שִׁיבּוּר אוֹ גִידּוּעַ אוֹ נְתִיצָה לְכָל אַחַת וְאַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לצדדין איתאמרת. כלומר דאתרוייהו קאי דודאי נתיצה במצבה מהני ושברת דכתיב גבה ללמד עליה ועל מזבחותם דלאחר שהפרדת אבני המזבח או תשבר ותגדע כל אחת ואחת או תנתץ לכל אחת ואחת ואי לא הוה כתיב אלא ונתצתם מזבחותם ומצבותם ה''א דמצבה צריך נתיצה דוקא ואי הוה כתיב ושברתם לחוד ה''א דכשמשבר המזבח והיינו שמפריד האבנים זו מזו סגי להכי כתיב תרויהו ללמדך על שניהם וצריך או שבירה או נתיצה לכל אחת ואחת:
ומנין ליתן את האמור בזה לזה. שבירה גבי מזבח ונותץ את המצבה:
עשייה בתחילה. שלא תעשו לכם וקימה היא אזהרה שאם תפול שלא יקימנה כלומר שיראה שלא יהא לה תקומה והכי נמי דרשינן לקרא דונתצתם כדמסיק:
היא עשייה היא קימה. ואמאי שני קרא בלישניה:
הלכה: שָׁאֲלוּ אֶת הַזְּקֵינִים בְּרוֹמֵי כול'. גָּזַל זֶרַע וְזָרַע אֵין סוֹפוֹ לִצְמוֹחַ. הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ אֵין סוֹפוֹ לְהוֹלִיד מַמְזֵר. אֶלָּא הַנִּיחוּ לָעוֹלָם שֶׁיִּנְהוֹג כְּמִנְהֲגוֹ. שׁוֹטִים שֶׁקִּילְקְלוּ עֲתִידִין לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מאי כדון. השתא מסיק לה בפירושא דפלוגתייהו דר''י ור''ל דבמכרה לעובדיה פליגי אליבא דר' ורבנן דר' יוחנן הוא דקאמר דבמכרה לצורך הוא דנחלקו אבל מכרה לעובדיה דברי הכל אינה בטילה ור''ל איפכא הוא דקאמר דבמכרה לעובדיה הוא דפליגי אבל לצורך ד''ה בטילה כדלעיל:
גמ' תני מלחמת יהושע אסורה במלחמת יהושע מותרת. כלומר יש שאסורה כשהניחו עובדיה מפני המלחמה וזו היא מלחמת יהושע שהיה דעתם לחזור ולא הניחו לע''ז שלהם אלא מחמת המלחמה ונמצינו למדין ממלחמת יהושע מה שהוא אסור ועל זה נאמר כי החרם תחרימם ויש שהיא מותרת כדמפרש לקמיה והיא כמלחמת יהושע שלא היתה אלא לפי שעה וכן נמי אם הניחו מפני המלחמה שהיא לשעה והיו יכולין לחזור לה אח''כ ולא חזרו לה מותרת שהרי הזניחוה עכשיו אע''פ שמלחמה עברה:
מלחמת דוד וכו'. וכן מצינו למדין ממלחמת דוד מה שהיא מותרת כגון אם היה עכו''ם מבטלה כמו שהיה איתי הגיתי מבטל כדאמרינן בפרק דלעיל דעל זה נאמר וישאם דוד ואנשיו ואי לאו שהיה איתי מבטלם היו אסורין שלא הניחום אלא מפני המלחמה:
במלחמת דוד אסורה שהיא לעולם. כלומר וכן נמצינו למדין מה שהוא אסורה אם היא כמלחמת דוד שהיתה לעולם עמהן ולא היו יכולים לחזור להע''ז זו באותה מלחמה היא שאמרו שאסורה:
גמ' גזל זרע וזרע וכו'. תוספתא פ''ז כלומר בדין היה שלא יצמיח הזרע ולא יהיה מוליד הממזר אלא עולם כמנהגו נוהג ואין הקב''ה משנה הטבע מפני אלו השוטים שקלקלו והן עתידין ליתן דין וחשבון:
ודרב ירמיה. דקאמר במכרה לעובדיה נחלקו היינו דר''ל דקאמר במחלוקת וכלומר דלא תימא דר''ל קאמר בין בזו ובין בזו מחלוקת הלכך מפרש לה דמילתא דר' ירמיה כר''ל אזלה ועל מכרה לעובדיה הוא דקאמר במחלוקת אבל מכרה לצורך ד''ה בטילה סבירא ליה:
ר' יעקב. קאמר בשם ר' יוחנן דברי הכל סתמא ור' ירמיה בשם ר''ל קאמר במחלוקת הוא ולא פירשו דבריהם אהייא ומפרש לה הש''ס ואתיא הא דר' חנינא כר' יוחנן ובמכרה לעובדיה קאי ר' יוחנן ור''ל ור' חנינא דקאמר במכרה לצורך נחלקה אבל לעובדיה דברי הכל אינה בטילה היינו דברי הכל דקאמר ר' יוחנן כלומר דיש לך גוונא דמכירה דד''ה מודים בה שאינה בטילה:
רב ירמיה בשם רב. קאמר דבשמכר' לעובדיה הוא דנחלקו ובהא קאמרי רבנן לא ביטל דכיון שהוא נכרי מימר אמר דלצורך עבודה קנאה ולא לצורך מלאכתו ולא ביטלה זה במכירתו אבל אם מכרה לצורך שמסתמא קנאה זה לצורך מלאכתו כגון שהוא צורף ישראל ד''ה בטילה היא:
אבל אם מכרה לעובדה. כלומר שאינו ידוע בודאי שקנאה לצורך מלאכתו ואיכא למימר ביה שקנאה לעובדה כגון שמכרה לצורף נכרי ד''ה אינה בטילה:
בשמכרה לצורך נחלקו. שהלוקח לא קנאה אלא לצורכו כגון שהוא צורף ומתיכה למלאכתו ובהא קאמר רבי ביטל:
והיה כי ירעב וגו'. אמתני' קמהדר דטעמא דרקק בפניה וכו' דאינה בטילה דאמרי' לפום שעתא בלחוד הוא דרתח עלה וכי מימליך הדר פלח לה כדכתיב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה. לשמים וכתיב בתריה ואל ארץ יביט דאפ''ה לאחר שעה אל ארץ שהיא הע''א יביט:
גמ' הדא דתימר בשמכרה מתוך שלום. כלו' שלא מחמת הקפדה שהקפיד וכעס עליה מכרה ובהא הוא דסבר רבנן לא ביטל משום דאיכא למימר דלא נתכוין לבטלה במכירה זו אבל אם מכרה מחמת כעס והקפדה שהקפיד עליה אמרינן דנתכוין לבטלה ומאס בה ומכרה ודברי הכל בטילה:
משנה: שָׁאֲלוּ אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמֵי אִם אֵין רְצוֹנוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה לָמָּה אֵינוֹ מְבַטְּלָהּ. אָֽמְרוּ לָהֶן אִילּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ הָיוּ עוֹבְדִין הָיָה מְבַטְּלוֹ. הֲרֵי הֵן עוֹבְדִין לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה וְלַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת לְהָרִים וְלִגְבָּעוֹת. יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִין. אָֽמְרוּ לָהֶן אִם כֵּן יְאַבֵּד דָּבָר שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ וִיקַייֵם דָּבָר שֶׁצּוֹרֶךְ הָעוֹלָם בּוֹ. אָֽמְרוּ לָהֶן אַף אָנוּ מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְדֵיהֶם שֶׁל אֵילּוּ שֶׁאוֹמְרִים תֵּדְעוּ שֶׁהֵן אֱלוֹהוֹת שֶׁהֲרֵי אֵילּוּ בָֽטְלוּ וְאֵילּוּ וְאֵילּוּ לֹא בָֽטְלוּ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' שהניחו עובדיה. ואין דעתם לחזור:
בשעת שלו' מותרת. הואיל ויצאו לדעת ולא נטלוה עמהם ביטלוה:
בשעת מלחמה אסורה. שלא הניחוה אלא מפני המלחמה:
בימוסיות של מלכים. אבני גזית המתוקנות בדרך מהלך המלך וכשהמלך עובר שם מושיבים שם ע''א והוא משתחוה לה:
מפני שמעמידין וכו'. כלומר מפני שאינן מיוחדות להושיב שם ע''א כל שעה אלא בשעה שהמלכים עוברים ופעמי' שהמלכים עוברים בדרך אחרת ואין חוששין להם הילכך לאו כמשמשי ע''ז חשיבי:
מתני' יאבד עולמו מפני השוטין. וא''ת יאבד השוטים פעמים שיש צורך להעולם בהם כענין שנאמר פן תהיה הארץ שממה וגו':
אף אנו מחזיקים ידי עובדיהם של אלו. העובדין להן אם היינו רואים שאר ע''א חרבו מאליהן ואלו קיימות היינו מודים לאלו:
הלכה: עֲבוֹדָה זָדָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ כול'. תַּנֵּי. מִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ אֲסוּרָה. בְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ מוּתֶּרֶת. מִלְחֶמֶת דָּוִד מוּתֶּרֶת. בְּמִלְחֶמֶת דָּוִד אֲסוּרָה. מִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ אֲסוּרָה. דִּכְתִיב כִּי הַֽחֲרֵ֣ם תַּֽחֲרִימֵ֗ם. בְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ מוּתֶּרֶת. שֶׁהִיא לְשָׁעָה. מִלְחֶמֶת דָּוִד מוּתֶּרֶת. מַה שֶׁהָיָה אִיתַיי הַגִּיתִּי מְבַטֵּל. בְּמִלְחֶמֶת דָּוִד אֲסוּרָה. שֶׁהִיא לְעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מאי כדון. השתא מסיק לה בפירושא דפלוגתייהו דר''י ור''ל דבמכרה לעובדיה פליגי אליבא דר' ורבנן דר' יוחנן הוא דקאמר דבמכרה לצורך הוא דנחלקו אבל מכרה לעובדיה דברי הכל אינה בטילה ור''ל איפכא הוא דקאמר דבמכרה לעובדיה הוא דפליגי אבל לצורך ד''ה בטילה כדלעיל:
גמ' תני מלחמת יהושע אסורה במלחמת יהושע מותרת. כלומר יש שאסורה כשהניחו עובדיה מפני המלחמה וזו היא מלחמת יהושע שהיה דעתם לחזור ולא הניחו לע''ז שלהם אלא מחמת המלחמה ונמצינו למדין ממלחמת יהושע מה שהוא אסור ועל זה נאמר כי החרם תחרימם ויש שהיא מותרת כדמפרש לקמיה והיא כמלחמת יהושע שלא היתה אלא לפי שעה וכן נמי אם הניחו מפני המלחמה שהיא לשעה והיו יכולין לחזור לה אח''כ ולא חזרו לה מותרת שהרי הזניחוה עכשיו אע''פ שמלחמה עברה:
מלחמת דוד וכו'. וכן מצינו למדין ממלחמת דוד מה שהיא מותרת כגון אם היה עכו''ם מבטלה כמו שהיה איתי הגיתי מבטל כדאמרינן בפרק דלעיל דעל זה נאמר וישאם דוד ואנשיו ואי לאו שהיה איתי מבטלם היו אסורין שלא הניחום אלא מפני המלחמה:
במלחמת דוד אסורה שהיא לעולם. כלומר וכן נמצינו למדין מה שהוא אסורה אם היא כמלחמת דוד שהיתה לעולם עמהן ולא היו יכולים לחזור להע''ז זו באותה מלחמה היא שאמרו שאסורה:
גמ' גזל זרע וזרע וכו'. תוספתא פ''ז כלומר בדין היה שלא יצמיח הזרע ולא יהיה מוליד הממזר אלא עולם כמנהגו נוהג ואין הקב''ה משנה הטבע מפני אלו השוטים שקלקלו והן עתידין ליתן דין וחשבון:
ודרב ירמיה. דקאמר במכרה לעובדיה נחלקו היינו דר''ל דקאמר במחלוקת וכלומר דלא תימא דר''ל קאמר בין בזו ובין בזו מחלוקת הלכך מפרש לה דמילתא דר' ירמיה כר''ל אזלה ועל מכרה לעובדיה הוא דקאמר במחלוקת אבל מכרה לצורך ד''ה בטילה סבירא ליה:
ר' יעקב. קאמר בשם ר' יוחנן דברי הכל סתמא ור' ירמיה בשם ר''ל קאמר במחלוקת הוא ולא פירשו דבריהם אהייא ומפרש לה הש''ס ואתיא הא דר' חנינא כר' יוחנן ובמכרה לעובדיה קאי ר' יוחנן ור''ל ור' חנינא דקאמר במכרה לצורך נחלקה אבל לעובדיה דברי הכל אינה בטילה היינו דברי הכל דקאמר ר' יוחנן כלומר דיש לך גוונא דמכירה דד''ה מודים בה שאינה בטילה:
רב ירמיה בשם רב. קאמר דבשמכר' לעובדיה הוא דנחלקו ובהא קאמרי רבנן לא ביטל דכיון שהוא נכרי מימר אמר דלצורך עבודה קנאה ולא לצורך מלאכתו ולא ביטלה זה במכירתו אבל אם מכרה לצורך שמסתמא קנאה זה לצורך מלאכתו כגון שהוא צורף ישראל ד''ה בטילה היא:
אבל אם מכרה לעובדה. כלומר שאינו ידוע בודאי שקנאה לצורך מלאכתו ואיכא למימר ביה שקנאה לעובדה כגון שמכרה לצורף נכרי ד''ה אינה בטילה:
בשמכרה לצורך נחלקו. שהלוקח לא קנאה אלא לצורכו כגון שהוא צורף ומתיכה למלאכתו ובהא קאמר רבי ביטל:
והיה כי ירעב וגו'. אמתני' קמהדר דטעמא דרקק בפניה וכו' דאינה בטילה דאמרי' לפום שעתא בלחוד הוא דרתח עלה וכי מימליך הדר פלח לה כדכתיב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה. לשמים וכתיב בתריה ואל ארץ יביט דאפ''ה לאחר שעה אל ארץ שהיא הע''א יביט:
גמ' הדא דתימר בשמכרה מתוך שלום. כלו' שלא מחמת הקפדה שהקפיד וכעס עליה מכרה ובהא הוא דסבר רבנן לא ביטל משום דאיכא למימר דלא נתכוין לבטלה במכירה זו אבל אם מכרה מחמת כעס והקפדה שהקפיד עליה אמרינן דנתכוין לבטלה ומאס בה ומכרה ודברי הכל בטילה:
משנה: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ בִּשְׁעַת שָׁלוֹם מוּתֶּרֶת. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה אֲסורָה. בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל מְלָכִים הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָן בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִין׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' שהניחו עובדיה. ואין דעתם לחזור:
בשעת שלו' מותרת. הואיל ויצאו לדעת ולא נטלוה עמהם ביטלוה:
בשעת מלחמה אסורה. שלא הניחוה אלא מפני המלחמה:
בימוסיות של מלכים. אבני גזית המתוקנות בדרך מהלך המלך וכשהמלך עובר שם מושיבים שם ע''א והוא משתחוה לה:
מפני שמעמידין וכו'. כלומר מפני שאינן מיוחדות להושיב שם ע''א כל שעה אלא בשעה שהמלכים עוברים ופעמי' שהמלכים עוברים בדרך אחרת ואין חוששין להם הילכך לאו כמשמשי ע''ז חשיבי:
מתני' יאבד עולמו מפני השוטין. וא''ת יאבד השוטים פעמים שיש צורך להעולם בהם כענין שנאמר פן תהיה הארץ שממה וגו':
אף אנו מחזיקים ידי עובדיהם של אלו. העובדין להן אם היינו רואים שאר ע''א חרבו מאליהן ואלו קיימות היינו מודים לאלו:
הלכה: כֵּיצַד הוּא מְבַטְּלָהּ כול'. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. הָדָא דְתֵימַר. בְּשֶׁמְּכָרָהּ מִתּוֹךְ שָׁלוֹם. אֲבָל מְכָרָהּ מִתּוֹךְ הַקְפָּדָה דִּבְרֵי הַכֹּל בְּטֵילָה. וְהָיָ֙ה כִֽי יִרְעַ֜ב וְהִתְקַצַּ֗ף וְקִלֵּ֧ל בְּמַלְכּ֛וֹ וגו'. זְעוּר בַּר חִינְנָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בְּשֶׁמְּכָרָהּ לַצּוֹרֵף נֶחְלְקוּ. 28a אֲבָל אִם מְכָרָהּ לְעוֹבְדָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל. אֵינָהּ בְּטֵילָה. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. בְּשֶׁמְּכָרָהּ לְעוֹבְדֶיהָ נֶחְלְקוּ. אֲבָל אִם מְכָרָהּ לַצּוֹרֵף דִּבְרֵי הַכֹּל. בְּטֵילָה הִיא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי הַכֹּל. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּמַחֲלוֹקֶת. וְאַתְייָא דְּרִבִּי חֲנִינָה כרִבִּי רִבִּי יוֹחָנָן וּדְרַב יִרְמְיָה כְּרֵישׁ לָקִישׁ. מַאי כְדוֹן. בְּשֶׁמְּכָרָהּ לַצּוֹרֵף נֶחְלְקוּ. אֲבָל אִם מְכָרָהּ לְעוֹבְדֶיהָ דִּבְרֵי הַכֹּל. אֵינָהּ בְּטֵילָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מאי כדון. השתא מסיק לה בפירושא דפלוגתייהו דר''י ור''ל דבמכרה לעובדיה פליגי אליבא דר' ורבנן דר' יוחנן הוא דקאמר דבמכרה לצורך הוא דנחלקו אבל מכרה לעובדיה דברי הכל אינה בטילה ור''ל איפכא הוא דקאמר דבמכרה לעובדיה הוא דפליגי אבל לצורך ד''ה בטילה כדלעיל:
גמ' תני מלחמת יהושע אסורה במלחמת יהושע מותרת. כלומר יש שאסורה כשהניחו עובדיה מפני המלחמה וזו היא מלחמת יהושע שהיה דעתם לחזור ולא הניחו לע''ז שלהם אלא מחמת המלחמה ונמצינו למדין ממלחמת יהושע מה שהוא אסור ועל זה נאמר כי החרם תחרימם ויש שהיא מותרת כדמפרש לקמיה והיא כמלחמת יהושע שלא היתה אלא לפי שעה וכן נמי אם הניחו מפני המלחמה שהיא לשעה והיו יכולין לחזור לה אח''כ ולא חזרו לה מותרת שהרי הזניחוה עכשיו אע''פ שמלחמה עברה:
מלחמת דוד וכו'. וכן מצינו למדין ממלחמת דוד מה שהיא מותרת כגון אם היה עכו''ם מבטלה כמו שהיה איתי הגיתי מבטל כדאמרינן בפרק דלעיל דעל זה נאמר וישאם דוד ואנשיו ואי לאו שהיה איתי מבטלם היו אסורין שלא הניחום אלא מפני המלחמה:
במלחמת דוד אסורה שהיא לעולם. כלומר וכן נמצינו למדין מה שהוא אסורה אם היא כמלחמת דוד שהיתה לעולם עמהן ולא היו יכולים לחזור להע''ז זו באותה מלחמה היא שאמרו שאסורה:
גמ' גזל זרע וזרע וכו'. תוספתא פ''ז כלומר בדין היה שלא יצמיח הזרע ולא יהיה מוליד הממזר אלא עולם כמנהגו נוהג ואין הקב''ה משנה הטבע מפני אלו השוטים שקלקלו והן עתידין ליתן דין וחשבון:
ודרב ירמיה. דקאמר במכרה לעובדיה נחלקו היינו דר''ל דקאמר במחלוקת וכלומר דלא תימא דר''ל קאמר בין בזו ובין בזו מחלוקת הלכך מפרש לה דמילתא דר' ירמיה כר''ל אזלה ועל מכרה לעובדיה הוא דקאמר במחלוקת אבל מכרה לצורך ד''ה בטילה סבירא ליה:
ר' יעקב. קאמר בשם ר' יוחנן דברי הכל סתמא ור' ירמיה בשם ר''ל קאמר במחלוקת הוא ולא פירשו דבריהם אהייא ומפרש לה הש''ס ואתיא הא דר' חנינא כר' יוחנן ובמכרה לעובדיה קאי ר' יוחנן ור''ל ור' חנינא דקאמר במכרה לצורך נחלקה אבל לעובדיה דברי הכל אינה בטילה היינו דברי הכל דקאמר ר' יוחנן כלומר דיש לך גוונא דמכירה דד''ה מודים בה שאינה בטילה:
רב ירמיה בשם רב. קאמר דבשמכר' לעובדיה הוא דנחלקו ובהא קאמרי רבנן לא ביטל דכיון שהוא נכרי מימר אמר דלצורך עבודה קנאה ולא לצורך מלאכתו ולא ביטלה זה במכירתו אבל אם מכרה לצורך שמסתמא קנאה זה לצורך מלאכתו כגון שהוא צורף ישראל ד''ה בטילה היא:
אבל אם מכרה לעובדה. כלומר שאינו ידוע בודאי שקנאה לצורך מלאכתו ואיכא למימר ביה שקנאה לעובדה כגון שמכרה לצורף נכרי ד''ה אינה בטילה:
בשמכרה לצורך נחלקו. שהלוקח לא קנאה אלא לצורכו כגון שהוא צורף ומתיכה למלאכתו ובהא קאמר רבי ביטל:
והיה כי ירעב וגו'. אמתני' קמהדר דטעמא דרקק בפניה וכו' דאינה בטילה דאמרי' לפום שעתא בלחוד הוא דרתח עלה וכי מימליך הדר פלח לה כדכתיב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה. לשמים וכתיב בתריה ואל ארץ יביט דאפ''ה לאחר שעה אל ארץ שהיא הע''א יביט:
גמ' הדא דתימר בשמכרה מתוך שלום. כלו' שלא מחמת הקפדה שהקפיד וכעס עליה מכרה ובהא הוא דסבר רבנן לא ביטל משום דאיכא למימר דלא נתכוין לבטלה במכירה זו אבל אם מכרה מחמת כעס והקפדה שהקפיד עליה אמרינן דנתכוין לבטלה ומאס בה ומכרה ודברי הכל בטילה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source