'Avodah Zarah
Daf 27b
משנה: כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ קָטַע רֹאשׁ אוֹזְנָהּ רֹאשׁ חוֹטְמָהּ רֹאשׁ אֶצְבָּעָהּ. פְּחָסָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִיסֵּירָהּ בִּיטְּלָהּ. רָקַק בְּפָנֶיהָ הִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ גֵּרְרָהּ וְזָרַק בָּהּ אֶת הַצּוֹאָה הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ בְּטֵילָה. מְכָרָהּ אוֹ מִישְׁכְּנָהּ רִבִּי אוֹמֵר בִּיטֵּל וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא בִיטֵּל׃
Traduction
Comment annule-t-on l’idole? En lui coupant p. ex. le bout de l’oreille, ou le bout du nez, ou l’extrémité du doigt. Comprimer l’idole, sans rien lui enlever, suffit à l’annuler. Cracher sur elle, ou uriner devant elle, ou la traîner dans la boue, ou jeter une ordure sur elle, ce n’est pas l’annuler. La vendre ou la mettre en gage, c’est l’annuler, selon Rabbi; les autres docteurs ne sont pas de cet avis.
Pnei Moshe non traduit
מתני' פחסה. בפני' שמיעכה בקורנס עד שהסיר צורת פניה:
גררה. בטיט סחוב והשלך:
אינה בטילה. דלפום שעתא רתח עליה והדר פלח לה:
רבי אומר ביטל. פלוגתא דרבי ורבנן בשמכרה או משכנה לנכרי אבל אם מכרה לישראל והוא צורף דברי הכל בטילה והלכה כחכמים:
רַב אָמַר. בִּימוֹס לֹא בָטֵל. הָא מְשַׁמְּשִׁין בָֽטְלוּ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב. 27b תַּמָּן אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְשֵׁם רַב. בְּשֶׁהִילְּכוּ לָהֶם הַמְהַלְּכִים בְּדֶרֶךְ אֲחֶרֶת. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. כָּאן בְּשֶׁקִּיטֵּר וְכָאן בְּשֶׁלֹּא קִיטֵּר. וַאֲפִילוּ תֵימַר. כָּאן וְכָאן בְּשֶׁקִּיטֵּר. רַב כְּדַעְתֵּיהּ. דְּרַב אָמַר. מִזּוֹ הַמַּתִּיךְ כּוֹס לָעֲבוֹדָה זָרָה נֶאֱסָר מִיָּד.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
תמן אמר רב ששת בשם רב. גבי בימסאות של מלכים דתנן לקמן הרי אלו מותרין מפני שמעמידין אותן בשעה שהמלכים עוברין ופעמים שמהלכין להן בדרך אחרת ואין חוששין להם והשתא מדייק ג''כ כדלעיל אהא דקאמר ר''א בשמיה דרב משמשיה הוה ומחלפה שיטתיה דהא קאמר טעמא בשהילכו להם המלכים בדרך אחרת הא לאו הכי כע''א חשיבא:
כאן בשקיטר וכו'. ודחי לה כדלעיל רב כדעתיה מזו המיותכין לע''א וכו' כדלעיל:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מַצֵּבָה כָּל שֶׁהִיא יְחִידִית. מִזְבֵּחַ כָּל שֶׁאֲבָנָיו מְרוּבּוֹת. חִזְקִיָּה אָמַר. מַצֵּבָה כֵּיוָן שֶׁנִּפְגְּמָה בִּיטְלָה. מִזְבֵּחַ צָרִיךְ לְפַגֵּם כָּל אֶבֶן וָאֶבֶן. מַתְנִיתָא דְחִזְקִיָּה פְלִיגָא עֲלוֹי. נָתַצְתָּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַנַּח לוֹ. שִׁבַּרְתָּ אֶת הַמַּצֵּבָה הַנַּח לָהּ. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רִבִּי חִייָה רִבִּי בָּא רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רַב הוֹשַׁעְיָה. בְּשׂוּמ֣וֹ ׀ כָּל אַבְנֵ֣י מִזְבֵּ֗חַ כְּאַבְנֵי גִיר מְנוּפָּצוֹת. רְדוֹף אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁתְּקַעְקֵעַ בֵּיצָתָם מִן הָעוֹלָם. בְּרַם הָכָא. שִׁבַּרְתָּ הַמַּצֵּבָה הַנַּח לָהּ. נָתַצְתָּ הַמַּצֵּבָה הַנַּח לָהּ.
Traduction
R. Yohanan dit: on appel un bloc unique de pierre, ou autel, un ensemble de plusieurs pierres. Aussi, dit Hiskia, une stèle devient nulle (perd son caractère sacré) dès qu’elle est écornée; tandis que dans un autel, il faut ébrécher chaque pierre. L’enseignement professé plus loin par Hiskia s’oppose à son avis émis ici; car du verset (Dt 12, 3): Vous renverserez leurs autels et briserez leurs stèles, il conclut que chacun de ces actes suffit, sans ébrécher chaque pierre à part de l’autel. R. Zeira ou R. Isaac b. Nahman au nom de R. Oshia, R. Hiya ou R. Aba ou R. Eléazar au nom du même, expliquent ce verset (Is 27, 9): c’est qu’il a mis en poussière toutes les pierres des autels comme des pierres à chaux, en ce sens qu’il faut les poursuivre jusqu’à détruire tout germe d’eux en ce monde; tandis que du verset précité il résulte qu’il suffit, soit d’avoir brisé la stèle, soit de l’avoir renversée (de façon qu’après la dislocation chaque pierre isolée de l’autel soit une stèle).
Pnei Moshe non traduit
מצבה כל שהיא יחידית. מצבה דקרא קמפרש דאבן יחידית היא נקראת מצבה ומזבח כל שאבניו מרובות ונפקא מינה להא דחזקיה לקמיה:
כיון שפגמה ביטלה. דשוב אין מקריב עליה אבל מזבח שהוא מאבנים הרבה עד שיפגום כל אבן ואבן דאז הוא מבטלו:
מתניתא דחזקיה. ברייתא דלקמיה דתני איהו גופיה פליגא עלוי דקתני ודריש קרא דונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם ללמד דאם נתצת את המזבח הנח לו ומשמע דבנתיצה כל שהוא שלא יהו אבניו מחוברין זה לזה סגי וכמו במצבה כששברת הנח לה ואין צריך יותר ואמאי קאמר דמזבח צריך לפגם כל אבן ואבן:
ר' זעירא וכו'. פליג על מתניתא דחזקיה דלא דרשינן האי קרא הכי אלא דטעמא דקאמר דמזבח צריך לפגם כל אבן ואבן מהאי קרא הוא דילפינן דכתיב בשומו כל אבני מזבח כאבני גיר מנופצות דצריך אתה לרדוף אחריהם עד שתקעקע ביצתם מן העולם שלא יהיה להם שום זכרון ותנפצם כל אחת ואחת כאבני גיר ברם קרא דהכא דרשינן כן דבין נתיצה ובין שבירה אמצבה קאי שאם נתצת או שברת הנח לה וכלומר דהא דכתיב גבי מזבחותם ונתצתם ללמדך שאחר שנתצת המזבח והפרדת האבנים זו מזו והרי כל אחת מהן כמצבה וצריך אתה לשבר כל אחת ואחת וכדלקמן דנותנין את של זה לזה:
כְּתִיב לֹא תַֽעֲשׂ֨וּ לָכֶ֜ם אֱלִילִ֗ם וּפֶ֤סֶל וּמַצֵּבָה֙ לֹֽא תָקִ֣ימוּ לָכֶ֔ם. לֹא הִיא עֲשִׂייָה הִיא קִימָה. אָמַר רִבִּי הִילָא. עֲשִׁייָה כַתְּחִילָּה. קִימָה כָּל שֶׁאִילּוּ תִפּוֹל לֹא יְקִימֶינָּה. כְּתִיב וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת מִזְבְּחוֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת מַצֵּבוֹתָם. וּמְנַיִין לִיתֵּן אֶת הֶאָמוּר בָּזֶה לָזֶה וְאֶת הֶאָמוּר בָּזֶה לָזֶה. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה לִצְדָדִין אִתְאֲמָרַת. אוֹ שִׁיבּוּר אוֹ גִידּוּעַ אוֹ נְתִיצָה לְכָל אַחַת וְאַחַת.
Traduction
Il est écrit (Lv 26, 1): Ne vous faites pas d’idole, ne vous érigez ni image taillée ni de fonte. -N’est-ce pas le même sens faire ou ériger? (Pourquoi ces changements de termes)? R. Ila dit que le texte emploi d’abord l’expression faire, afin de donner plus d’énergie ensuite à l’expression ériger, en ce sens que même pour une idole tombée, il est défendu de la relever. De même il est écrit (Dt 12, 3): Vous renverserez les autels et briserez les stèles; or, d’où sait-on que la recommandation faite à l’égard de l’un s’adresse aussi à l’autre, qu’il faut briser l’autel et renverser la stèle? On le sait par juxtaposition des termes, répond R. Aboun b. Hiya, en nous enseignant de plus qu’il faut briser, ou écorner, ou renverser chaque pierre à part.
Pnei Moshe non traduit
היא עשייה היא קימה. ואמאי שני קרא בלישניה:
עשייה בתחילה. שלא תעשו לכם וקימה היא אזהרה שאם תפול שלא יקימנה כלומר שיראה שלא יהא לה תקומה והכי נמי דרשינן לקרא דונתצתם כדמסיק:
ומנין ליתן את האמור בזה לזה. שבירה גבי מזבח ונותץ את המצבה:
לצדדין איתאמרת. כלומר דאתרוייהו קאי דודאי נתיצה במצבה מהני ושברת דכתיב גבה ללמד עליה ועל מזבחותם דלאחר שהפרדת אבני המזבח או תשבר ותגדע כל אחת ואחת או תנתץ לכל אחת ואחת ואי לא הוה כתיב אלא ונתצתם מזבחותם ומצבותם ה''א דמצבה צריך נתיצה דוקא ואי הוה כתיב ושברתם לחוד ה''א דכשמשבר המזבח והיינו שמפריד האבנים זו מזו סגי להכי כתיב תרויהו ללמדך על שניהם וצריך או שבירה או נתיצה לכל אחת ואחת:
'Avodah Zarah
Daf 28a
משנה: שָׁאֲלוּ אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמֵי אִם אֵין רְצוֹנוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה לָמָּה אֵינוֹ מְבַטְּלָהּ. אָֽמְרוּ לָהֶן אִילּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ הָיוּ עוֹבְדִין הָיָה מְבַטְּלוֹ. הֲרֵי הֵן עוֹבְדִין לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה וְלַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת לְהָרִים וְלִגְבָּעוֹת. יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִין. אָֽמְרוּ לָהֶן אִם כֵּן יְאַבֵּד דָּבָר שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ וִיקַייֵם דָּבָר שֶׁצּוֹרֶךְ הָעוֹלָם בּוֹ. אָֽמְרוּ לָהֶן אַף אָנוּ מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְדֵיהֶם שֶׁל אֵילּוּ שֶׁאוֹמְרִים תֵּדְעוּ שֶׁהֵן אֱלוֹהוֹת שֶׁהֲרֵי אֵילּוּ בָֽטְלוּ וְאֵילּוּ וְאֵילּוּ לֹא בָֽטְלוּ׃
Traduction
On demanda à des anciens dans Rome: puisque Dieu ne se plaît pas aux idoles, pourquoi ne les détruit-il pas? -C’est que, répondirent-ils, si l’on adorait des objets inutiles au monde, Dieu les détruirait; mais comme ils adorent le soleil, la lune, les étoiles, les planètes, les montagnes, les collines, Dieu ne perd pas le monde à cause des insensés. -S’il en est ainsi, répliquèrent les adversaires des Juifs, que Dieu laisse perdre ce qui est inutile au monde et maintienne ce qui lui est nécessaire? -Nous aussi, répondirent les anciens, nous soutiendrions alors ceux qui adorent ces idoles et qui diraient: Vous voyez bien que ces objets du moins sont des idoles, puisqu’ils ne sont pas détruits!
Pnei Moshe non traduit
מתני' יאבד עולמו מפני השוטין. וא''ת יאבד השוטים פעמים שיש צורך להעולם בהם כענין שנאמר פן תהיה הארץ שממה וגו':
אף אנו מחזיקים ידי עובדיהם של אלו. העובדין להן אם היינו רואים שאר ע''א חרבו מאליהן ואלו קיימות היינו מודים לאלו:
משנה: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ בִּשְׁעַת שָׁלוֹם מוּתֶּרֶת. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה אֲסורָה. בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל מְלָכִים הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָן בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִין׃
Traduction
L’idole que ses adorateurs ont délaissée pendant une période de paix, est permise; mais celle qui a été abandonnée pendant la guerre reste interdite. Les piédestaux (grec: bomoï) d’idoles pour les rois restent permis, car l’idole est érigée seulement pour le passage des rois.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שהניחו עובדיה. ואין דעתם לחזור:
בשעת שלו' מותרת. הואיל ויצאו לדעת ולא נטלוה עמהם ביטלוה:
בשעת מלחמה אסורה. שלא הניחוה אלא מפני המלחמה:
בימוסיות של מלכים. אבני גזית המתוקנות בדרך מהלך המלך וכשהמלך עובר שם מושיבים שם ע''א והוא משתחוה לה:
מפני שמעמידין וכו'. כלומר מפני שאינן מיוחדות להושיב שם ע''א כל שעה אלא בשעה שהמלכים עוברים ופעמי' שהמלכים עוברים בדרך אחרת ואין חוששין להם הילכך לאו כמשמשי ע''ז חשיבי:
הלכה: שָׁאֲלוּ אֶת הַזְּקֵינִים בְּרוֹמֵי כול'. גָּזַל זֶרַע וְזָרַע אֵין סוֹפוֹ לִצְמוֹחַ. הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ אֵין סוֹפוֹ לְהוֹלִיד מַמְזֵר. אֶלָּא הַנִּיחוּ לָעוֹלָם שֶׁיִּנְהוֹג כְּמִנְהֲגוֹ. שׁוֹטִים שֶׁקִּילְקְלוּ עֲתִידִין לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.
Traduction
Si quelqu’un vole de la semence et la sème (135)Tossefta à ce, ch. 7. Voir Derenbourg Essai, etc., p. 339., elle ne devrait pas fructifier; ou un adultère ne devrait pas engendrer de bâtard; pourtant la reproduction a lieu, Dieu laissant le monde suivre son cours naturel, sauf à citer au jugement futur les délinquants.
Pnei Moshe non traduit
גמ' גזל זרע וזרע וכו'. תוספתא פ''ז כלומר בדין היה שלא יצמיח הזרע ולא יהיה מוליד הממזר אלא עולם כמנהגו נוהג ואין הקב''ה משנה הטבע מפני אלו השוטים שקלקלו והן עתידין ליתן דין וחשבון:
הלכה: עֲבוֹדָה זָדָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ כול'. תַּנֵּי. מִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ אֲסוּרָה. בְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ מוּתֶּרֶת. מִלְחֶמֶת דָּוִד מוּתֶּרֶת. בְּמִלְחֶמֶת דָּוִד אֲסוּרָה. מִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ אֲסוּרָה. דִּכְתִיב כִּי הַֽחֲרֵ֣ם תַּֽחֲרִימֵ֗ם. בְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ מוּתֶּרֶת. שֶׁהִיא לְשָׁעָה. מִלְחֶמֶת דָּוִד מוּתֶּרֶת. מַה שֶׁהָיָה אִיתַיי הַגִּיתִּי מְבַטֵּל. בְּמִלְחֶמֶת דָּוִד אֲסוּרָה. שֶׁהִיא לְעוֹלָם.
Traduction
On a enseigné: certaines idoles un moment délaissées, comme pendant la guerre de Josué, restent interdites, et d’autres qui paraissent abandonnées aussi provisoirement que sous Josué, deviennent permises par l’abandon définitif. De même, on apprend qu’est-ce qui sous la guerre soutenue par David était déclaré permis (ou idole annulée), et ce qui à ce moment était interdit: Dans le premier ordre d’idées il est dit (Dt 20, 17): tu les extermineras; d’autres délaissées, comme sous Josué, sont permises si elles n’avaient qu’un usage momentané. Sous la guerre de David, on peut se servir de l’idole annulée, p. ex. de celle annulée par Ithaï de Gath (134)Cf. ci-dessus, (3, 3) fin.; tantôt à l’époque de cette guerre, elle reste à jamais interdite (lorsque le maître de l’idole n’a pu revenir à elle).
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני מלחמת יהושע אסורה במלחמת יהושע מותרת. כלומר יש שאסורה כשהניחו עובדיה מפני המלחמה וזו היא מלחמת יהושע שהיה דעתם לחזור ולא הניחו לע''ז שלהם אלא מחמת המלחמה ונמצינו למדין ממלחמת יהושע מה שהוא אסור ועל זה נאמר כי החרם תחרימם ויש שהיא מותרת כדמפרש לקמיה והיא כמלחמת יהושע שלא היתה אלא לפי שעה וכן נמי אם הניחו מפני המלחמה שהיא לשעה והיו יכולין לחזור לה אח''כ ולא חזרו לה מותרת שהרי הזניחוה עכשיו אע''פ שמלחמה עברה:
מלחמת דוד וכו'. וכן מצינו למדין ממלחמת דוד מה שהיא מותרת כגון אם היה עכו''ם מבטלה כמו שהיה איתי הגיתי מבטל כדאמרינן בפרק דלעיל דעל זה נאמר וישאם דוד ואנשיו ואי לאו שהיה איתי מבטלם היו אסורין שלא הניחום אלא מפני המלחמה:
במלחמת דוד אסורה שהיא לעולם. כלומר וכן נמצינו למדין מה שהוא אסורה אם היא כמלחמת דוד שהיתה לעולם עמהן ולא היו יכולים לחזור להע''ז זו באותה מלחמה היא שאמרו שאסורה:
הלכה: כֵּיצַד הוּא מְבַטְּלָהּ כול'. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. הָדָא דְתֵימַר. בְּשֶׁמְּכָרָהּ מִתּוֹךְ שָׁלוֹם. אֲבָל מְכָרָהּ מִתּוֹךְ הַקְפָּדָה דִּבְרֵי הַכֹּל בְּטֵילָה. וְהָיָ֙ה כִֽי יִרְעַ֜ב וְהִתְקַצַּ֗ף וְקִלֵּ֧ל בְּמַלְכּ֛וֹ וגו'. זְעוּר בַּר חִינְנָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בְּשֶׁמְּכָרָהּ לַצּוֹרֵף נֶחְלְקוּ. 28a אֲבָל אִם מְכָרָהּ לְעוֹבְדָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל. אֵינָהּ בְּטֵילָה. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. בְּשֶׁמְּכָרָהּ לְעוֹבְדֶיהָ נֶחְלְקוּ. אֲבָל אִם מְכָרָהּ לַצּוֹרֵף דִּבְרֵי הַכֹּל. בְּטֵילָה הִיא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי הַכֹּל. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּמַחֲלוֹקֶת. וְאַתְייָא דְּרִבִּי חֲנִינָה כרִבִּי רִבִּי יוֹחָנָן וּדְרַב יִרְמְיָה כְּרֵישׁ לָקִישׁ. מַאי כְדוֹן. בְּשֶׁמְּכָרָהּ לַצּוֹרֵף נֶחְלְקוּ. אֲבָל אִם מְכָרָהּ לְעוֹבְדֶיהָ דִּבְרֵי הַכֹּל. אֵינָהּ בְּטֵילָה.
Traduction
Il est vrai, dit R. Zeira, que l’annulation de l’idole par la vente est en litige entre Rabbi et les autres docteurs, lorsque la vente a été faite avec calme; mais lorsqu’elle a eu lieu à la suite d’un mouvement de colère, tous déclarent l’idole annulée, car il est dit (Is 8, 22): Il arriva qu’ayant faim et s’étant irrité, il maudit son roi, etc. Zeir b. Hinena dit au nom de R. Hanania: la discussion porte sur le cas où l’on a vendu l’idole par besoin (ayant besoin du métal qui la compose), mais lorsque l’acquéreur peut avoir acheté l’idole pour l’adorer, tous sont d’avis de ne pas la déclarer annulée. R. Jérémie dit au contraire au nom de Rav qu’il y a discussion en cas de vente pour l’adoration; mais si c’est pour utiliser le métal, tous la considèrent comme annulée. R. Jacob b. Aha dit au nom de R. Yohanan qu’ils sont tous d’accord, et R. Ila dit au nom de Resh Lakish qu’ils sont en désaccord (énonciation vague, sans désignation de cas); or, cet avis de R. Yohanan correspond à celui que vient d’exprimer R. Hanina, et celui de R. Resh Lakish à l’avis précité de R. Jérémie, autrement dit: selon le premier, la discussion de la Mishna se réfère au cas de la vente de l’idole par besoin du métal, mais tous s’accordent à ne pas admettre l’annulation en cas de vente pour l’adoration; d’après le second, la discussion a lieu au cas inverse, de vente pour l’adorer, et sans cela l’idole est annulée.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא דתימר בשמכרה מתוך שלום. כלו' שלא מחמת הקפדה שהקפיד וכעס עליה מכרה ובהא הוא דסבר רבנן לא ביטל משום דאיכא למימר דלא נתכוין לבטלה במכירה זו אבל אם מכרה מחמת כעס והקפדה שהקפיד עליה אמרינן דנתכוין לבטלה ומאס בה ומכרה ודברי הכל בטילה:
והיה כי ירעב וגו'. אמתני' קמהדר דטעמא דרקק בפניה וכו' דאינה בטילה דאמרי' לפום שעתא בלחוד הוא דרתח עלה וכי מימליך הדר פלח לה כדכתיב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה. לשמים וכתיב בתריה ואל ארץ יביט דאפ''ה לאחר שעה אל ארץ שהיא הע''א יביט:
בשמכרה לצורך נחלקו. שהלוקח לא קנאה אלא לצורכו כגון שהוא צורף ומתיכה למלאכתו ובהא קאמר רבי ביטל:
אבל אם מכרה לעובדה. כלומר שאינו ידוע בודאי שקנאה לצורך מלאכתו ואיכא למימר ביה שקנאה לעובדה כגון שמכרה לצורף נכרי ד''ה אינה בטילה:
רב ירמיה בשם רב. קאמר דבשמכר' לעובדיה הוא דנחלקו ובהא קאמרי רבנן לא ביטל דכיון שהוא נכרי מימר אמר דלצורך עבודה קנאה ולא לצורך מלאכתו ולא ביטלה זה במכירתו אבל אם מכרה לצורך שמסתמא קנאה זה לצורך מלאכתו כגון שהוא צורף ישראל ד''ה בטילה היא:
ר' יעקב. קאמר בשם ר' יוחנן דברי הכל סתמא ור' ירמיה בשם ר''ל קאמר במחלוקת הוא ולא פירשו דבריהם אהייא ומפרש לה הש''ס ואתיא הא דר' חנינא כר' יוחנן ובמכרה לעובדיה קאי ר' יוחנן ור''ל ור' חנינא דקאמר במכרה לצורך נחלקה אבל לעובדיה דברי הכל אינה בטילה היינו דברי הכל דקאמר ר' יוחנן כלומר דיש לך גוונא דמכירה דד''ה מודים בה שאינה בטילה:
ודרב ירמיה. דקאמר במכרה לעובדיה נחלקו היינו דר''ל דקאמר במחלוקת וכלומר דלא תימא דר''ל קאמר בין בזו ובין בזו מחלוקת הלכך מפרש לה דמילתא דר' ירמיה כר''ל אזלה ועל מכרה לעובדיה הוא דקאמר במחלוקת אבל מכרה לצורך ד''ה בטילה סבירא ליה:
מאי כדון. השתא מסיק לה בפירושא דפלוגתייהו דר''י ור''ל דבמכרה לעובדיה פליגי אליבא דר' ורבנן דר' יוחנן הוא דקאמר דבמכרה לצורך הוא דנחלקו אבל מכרה לעובדיה דברי הכל אינה בטילה ור''ל איפכא הוא דקאמר דבמכרה לעובדיה הוא דפליגי אבל לצורך ד''ה בטילה כדלעיל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source