הלכה: נָטַל מִמֶּנָּה כֶרְכִּד כול'. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. כַּד נַחְתִּית מִן אִילְפָא אַשְׁכַּחִית רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא יְתִיב מַקְשִׁי. נָטַל הִימֶּינָּה כֶרְכִּד אָסוּר בַּהֲנָייָה. אָרַג בּוֹ אֶת הַבֶּגֶד הַבֶּגֶד אָסוּר בַּהֲנָייָה. וְהָתַנִּינָן. יִמָּכֵר כּוּלֹּו לַגּוֹי חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ׃ אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. חַגַּיי קְשָׁתָהּ חַגַּיי קִייְמָהּ. מַאי כְדוֹן. תַּמָּן אֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִיקַּח מִן הַגּוֹי. בְּרַם הָכָא דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִיקַּח בֶּגֶד מִן הַגּוֹי.
Pnei Moshe (non traduit)
כמה הן רגלי מרקוליס. עד כמה תלינן שהן ממרקוליס ואסורין:
משום רגלי מרקוליס. דחיישינן מיניה נפל ונתגלגלו לשם:
גמ' טעמא דר' ישמעאל. דאמר שלש אבנים דוקא משום מרקולי' גדול וכו' אבל לא מטעמא דניחוש דילמא מיניה נפל כדפרישית במתני':
הדרן עלך פרק כל הצלמים
ר' יוחנן. בלצרכה כרב דסבירא ליה דשפייה מותרין הן:
לצורכו היא אסורה. שלא נתכוין לבטלה אלא ליקח ממנו לצורכו והשפאים מותרין:
שמואל אמר לצורכה. הואיל וליפותה נתכוין אף השפאים אסורין:
לצורכה היא אסורה. שהרי לא ביטלה והשפיים מותרין:
גמ' לצורכו. ולא לצורך הע''א בין היא מותרת שביטלה ובין שפיים מותרין:
גמ' כד נחתית מן אילפא. כשירדתי מן הספינה מצאתי לר' יעקב בר אחא דהיה יושב ומקשי באלו המשניות. וגרסי' נמי להא בריש פ''ג דערלה והתם גריס ר' יעקב יתיב ומתני ור' חגיי הוא דהקשה וכן משמע הכא לקמיה:
ותנינן. לקמן בפ''ה יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב''ג אומר ימכר כולו לנכרי וכו' ומאי שנא הכא דלא אמרינן ימכר לנכרי חוץ מדמי אותה איסור שבבגד יולך הנאה לים המלח:
א''ר יעקב בר אחא חגיי. בעצמו קשיתה והוא בעצמו קיימה ומפרק לה:
מאי כדון. ומאי טעמא וקאמר דתמן ביין ימכר לנכרי שהרי אין דרך ליקח ממנו יין וליכא למיחש שמא ימכרנו לישראל אבל הכא דרך בני אדם ליקח בגד מן הנכרי והלכך לא ימכרנו לו שמא יחזור וימכרנו לישראל:
משנה: 25a נָטַל מִמֶּנָּה כֶרְכִּר אָסוּר בַּהֲנָאָה. אָרַג בּוֹ אֶת הַבֶּגֶד הַבֶּגֶד אָסוּר בַּהֲנָאָה. נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים כּוּלָּן אֲסוּרִין בַּהֲנָייָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יוֹלִיךְ הֲנָאָה לְיָם הַמֶּלַח. אָֽמְרוּ לוֹ אֵין פִּדְיוֹן לַעֲבוֹדָה זָרָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
שנראית עמו. רבנן סברי אין עושין מרקוליס קטן בצד גדול הלכך את שהוא נראה עמו כלומר סמוכות לו דאיכא למימר מיניה נפל בין שתים בין שלשה אסורין ואת שאינו נראת עמו מותר והלכה כחכמים:
בצד מרקוליס. כלומר שהן רחוקות ארבע אמות מן המרקוליס וידוע דלאו מיניה נפל והלכך קסבר ר' ישמעאל דשלשה אבנים אסורות לפי שאין מרקוליס פחות מג' אבנים ועושין מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול וקטן הנעשה בצד גדול עבדי ליה בכל דהוא ואין חוששין שיהיה אחת על גבי שתים:
מתני' רבי ישמעאל אומר שלש אבנים זו בצד זו. וכ''ש אחת על גבי שתים שזו היא עיקר מרקוליס:
לצורכה. כדי לייפותה ופליגי בה בגמ' באותן שפאים:
וזירד. כרת את הענפים לחים שבה:
שפאה. שיפה ממנה שפיים דקים:
מתני' נטל ממנה כרכר. כרכר והוא עץ לאורגים עשוי כמין מחט של סקאין ומעבירין אותו על השתי כשהוא מתוח לפניה' באריגה. ואשמעינן פלוגתייהו בהנך תרתי דאי אשמעינן בקמייתא ה''א בהך קאמר ר''א משום דבעידנא דקא גמרה לפת איקלי ליה איסורא אבל כרכור דאיתא לאיסורא בעיניה אימא מודי להו לרבנן ואי איתמר בהאיך בהא קאמרי רבנן אבל בקמייתא אימא מודה להו לר''א צריכא והלכה כר''א:
מתני' כיצד מבטלה. הנכרי לאשירה:
קירסם. קסמים יבישים שבאילן ונטל לצרכו לשרוף:
משנה: כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ. קִירְסֵם זֵירֵד נָטַל מִמֶּנָּה מַקֵּל אוֹ שַׁרְבִיט אֲפִילוּ עָלֶה הֲרֵי זוֹ בִיטֵלָה. שְׁפָאָהּ לְצוֹרְכָּהּ אֲסוּרָה וְשֶׁלֹּא לְצוֹרְכָּהּ מוּתֶּרֶת׃
Pnei Moshe (non traduit)
שנראית עמו. רבנן סברי אין עושין מרקוליס קטן בצד גדול הלכך את שהוא נראה עמו כלומר סמוכות לו דאיכא למימר מיניה נפל בין שתים בין שלשה אסורין ואת שאינו נראת עמו מותר והלכה כחכמים:
בצד מרקוליס. כלומר שהן רחוקות ארבע אמות מן המרקוליס וידוע דלאו מיניה נפל והלכך קסבר ר' ישמעאל דשלשה אבנים אסורות לפי שאין מרקוליס פחות מג' אבנים ועושין מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול וקטן הנעשה בצד גדול עבדי ליה בכל דהוא ואין חוששין שיהיה אחת על גבי שתים:
מתני' רבי ישמעאל אומר שלש אבנים זו בצד זו. וכ''ש אחת על גבי שתים שזו היא עיקר מרקוליס:
לצורכה. כדי לייפותה ופליגי בה בגמ' באותן שפאים:
וזירד. כרת את הענפים לחים שבה:
שפאה. שיפה ממנה שפיים דקים:
מתני' נטל ממנה כרכר. כרכר והוא עץ לאורגים עשוי כמין מחט של סקאין ומעבירין אותו על השתי כשהוא מתוח לפניה' באריגה. ואשמעינן פלוגתייהו בהנך תרתי דאי אשמעינן בקמייתא ה''א בהך קאמר ר''א משום דבעידנא דקא גמרה לפת איקלי ליה איסורא אבל כרכור דאיתא לאיסורא בעיניה אימא מודי להו לרבנן ואי איתמר בהאיך בהא קאמרי רבנן אבל בקמייתא אימא מודה להו לר''א צריכא והלכה כר''א:
מתני' כיצד מבטלה. הנכרי לאשירה:
קירסם. קסמים יבישים שבאילן ונטל לצרכו לשרוף:
הלכה: כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ כול'. רַב אָמַר. לְצוֹרְכוֹ בֵּין הִיא בֵּין שְׁפָיֶיהָ מוּתָּרִין. לְצוֹרְכָהּ הִיא אֲסוּרָה וּשְׁפָיֶיהָ מוּתָּרִין. שְׁמוּאֵל אָמַר. לְצוֹרְכָהּ בֵּין הִיא בֵּין שְׁפָיֶיהָ אֲסוּרִין. לְצוֹרְכוֹ הִיא אֲסוּרָה וּשְׁפָיֶיהָ מוּתָּרִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְצוֹרְכָהּ הִיא אֲסוּרָה וּשְׁפָיֶיהָ מוּתָּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
כמה הן רגלי מרקוליס. עד כמה תלינן שהן ממרקוליס ואסורין:
משום רגלי מרקוליס. דחיישינן מיניה נפל ונתגלגלו לשם:
גמ' טעמא דר' ישמעאל. דאמר שלש אבנים דוקא משום מרקולי' גדול וכו' אבל לא מטעמא דניחוש דילמא מיניה נפל כדפרישית במתני':
הדרן עלך פרק כל הצלמים
ר' יוחנן. בלצרכה כרב דסבירא ליה דשפייה מותרין הן:
לצורכו היא אסורה. שלא נתכוין לבטלה אלא ליקח ממנו לצורכו והשפאים מותרין:
שמואל אמר לצורכה. הואיל וליפותה נתכוין אף השפאים אסורין:
לצורכה היא אסורה. שהרי לא ביטלה והשפיים מותרין:
גמ' לצורכו. ולא לצורך הע''א בין היא מותרת שביטלה ובין שפיים מותרין:
גמ' כד נחתית מן אילפא. כשירדתי מן הספינה מצאתי לר' יעקב בר אחא דהיה יושב ומקשי באלו המשניות. וגרסי' נמי להא בריש פ''ג דערלה והתם גריס ר' יעקב יתיב ומתני ור' חגיי הוא דהקשה וכן משמע הכא לקמיה:
ותנינן. לקמן בפ''ה יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב''ג אומר ימכר כולו לנכרי וכו' ומאי שנא הכא דלא אמרינן ימכר לנכרי חוץ מדמי אותה איסור שבבגד יולך הנאה לים המלח:
א''ר יעקב בר אחא חגיי. בעצמו קשיתה והוא בעצמו קיימה ומפרק לה:
מאי כדון. ומאי טעמא וקאמר דתמן ביין ימכר לנכרי שהרי אין דרך ליקח ממנו יין וליכא למיחש שמא ימכרנו לישראל אבל הכא דרך בני אדם ליקח בגד מן הנכרי והלכך לא ימכרנו לו שמא יחזור וימכרנו לישראל:
משנה: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שָׁלשׁ אֲבָנִים זוֹ בְצַד זוֹ בְצַד מֶרְקוּלִיס אֲסוּרוֹת. וּשְׁתַּיִם מוּתָּרוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֶת שֶׁהוּא נִרְאֶה עִמּוֹ אָסוּר וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עִמּוֹ מוּתָּר׃
Pnei Moshe (non traduit)
שנראית עמו. רבנן סברי אין עושין מרקוליס קטן בצד גדול הלכך את שהוא נראה עמו כלומר סמוכות לו דאיכא למימר מיניה נפל בין שתים בין שלשה אסורין ואת שאינו נראת עמו מותר והלכה כחכמים:
בצד מרקוליס. כלומר שהן רחוקות ארבע אמות מן המרקוליס וידוע דלאו מיניה נפל והלכך קסבר ר' ישמעאל דשלשה אבנים אסורות לפי שאין מרקוליס פחות מג' אבנים ועושין מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול וקטן הנעשה בצד גדול עבדי ליה בכל דהוא ואין חוששין שיהיה אחת על גבי שתים:
מתני' רבי ישמעאל אומר שלש אבנים זו בצד זו. וכ''ש אחת על גבי שתים שזו היא עיקר מרקוליס:
לצורכה. כדי לייפותה ופליגי בה בגמ' באותן שפאים:
וזירד. כרת את הענפים לחים שבה:
שפאה. שיפה ממנה שפיים דקים:
מתני' נטל ממנה כרכר. כרכר והוא עץ לאורגים עשוי כמין מחט של סקאין ומעבירין אותו על השתי כשהוא מתוח לפניה' באריגה. ואשמעינן פלוגתייהו בהנך תרתי דאי אשמעינן בקמייתא ה''א בהך קאמר ר''א משום דבעידנא דקא גמרה לפת איקלי ליה איסורא אבל כרכור דאיתא לאיסורא בעיניה אימא מודי להו לרבנן ואי איתמר בהאיך בהא קאמרי רבנן אבל בקמייתא אימא מודה להו לר''א צריכא והלכה כר''א:
מתני' כיצד מבטלה. הנכרי לאשירה:
קירסם. קסמים יבישים שבאילן ונטל לצרכו לשרוף:
הלכה: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר כול' אָמַר רִבִּי אִמִּי. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל מִשׁוּם מֶרְקוּלִיס גָּדוֹל אֶצֶל מֶרְקוּלִיס קָטָן. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. מִשּׁוּם רַגְלֵי מֶרְקוּלִיס. כַּמָּה הֵן רַגְלֵי מֶרְקוּלִיס. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. נ' אַמָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
כמה הן רגלי מרקוליס. עד כמה תלינן שהן ממרקוליס ואסורין:
משום רגלי מרקוליס. דחיישינן מיניה נפל ונתגלגלו לשם:
גמ' טעמא דר' ישמעאל. דאמר שלש אבנים דוקא משום מרקולי' גדול וכו' אבל לא מטעמא דניחוש דילמא מיניה נפל כדפרישית במתני':
הדרן עלך פרק כל הצלמים
ר' יוחנן. בלצרכה כרב דסבירא ליה דשפייה מותרין הן:
לצורכו היא אסורה. שלא נתכוין לבטלה אלא ליקח ממנו לצורכו והשפאים מותרין:
שמואל אמר לצורכה. הואיל וליפותה נתכוין אף השפאים אסורין:
לצורכה היא אסורה. שהרי לא ביטלה והשפיים מותרין:
גמ' לצורכו. ולא לצורך הע''א בין היא מותרת שביטלה ובין שפיים מותרין:
גמ' כד נחתית מן אילפא. כשירדתי מן הספינה מצאתי לר' יעקב בר אחא דהיה יושב ומקשי באלו המשניות. וגרסי' נמי להא בריש פ''ג דערלה והתם גריס ר' יעקב יתיב ומתני ור' חגיי הוא דהקשה וכן משמע הכא לקמיה:
ותנינן. לקמן בפ''ה יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב''ג אומר ימכר כולו לנכרי וכו' ומאי שנא הכא דלא אמרינן ימכר לנכרי חוץ מדמי אותה איסור שבבגד יולך הנאה לים המלח:
א''ר יעקב בר אחא חגיי. בעצמו קשיתה והוא בעצמו קיימה ומפרק לה:
מאי כדון. ומאי טעמא וקאמר דתמן ביין ימכר לנכרי שהרי אין דרך ליקח ממנו יין וליכא למיחש שמא ימכרנו לישראל אבל הכא דרך בני אדם ליקח בגד מן הנכרי והלכך לא ימכרנו לו שמא יחזור וימכרנו לישראל:
הִילְכַת מֶרְקוּלִיס כָּךְ הִיא. ב' אֲבָנִים זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ וְהַשְּׁלִישִׁית מִלְּמַעֲלָה. נָתַן אֶת הַשְּׁנִייָה וְהִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לוֹקֶה. מִשׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה נִסְקָל. נָתַן אֶת הַשְּׁלִישִׁית. פְּלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. הַשּׁוֹחֵט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אִם הִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לוֹקֶה. מִשׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה נִסְקָל. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. 25b אֲפִילוּ הִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ הִתְרוּ בוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה נִסְקָל.
Pnei Moshe (non traduit)
אם התרו בו משום אותו ואת בנו. ולא התרו בו משום ע''א לוקה דליכא מיתה הואיל ולא התרו בו התראת מיתה:
הילכת מרקוליס כך היא. עיקר דין מרקוליס כך היא שתי אבנים זו על גבי זו כלומר בגב וצד זו והשלישית מלמעלה על שתיהן:
נתן את השנייה והתרו בו משום אותו ואת בנו. כלומר אם ישראל נתן את האבן השניה למרקוליס ועדיין חסרה היא אבן השלישית מלמעלה ובשעת נתינת אבן השניה שחט בהמה לשם מרקוליס והיא היתה אותו ואת בנו ששחט אמה או בתה היום ונמצא יש כאן ג''כ איסור אותו ואת בנו:
והתרו בו משום אותו ואת בנו לוקה. בהא כ''ע לא פליגי דלוקה הואיל ואין כאן חיוב מיתה משום ע''א דאכתי ליכא שם מרקוליס עלה:
משום ע''א אינו נסקל. צ''ל דהא ליכא שם ע''א הכא והיינו טעמא דר''ל דפליג לקמיה מודה בזה:
נתן את השלישית. מלמעלה דהשתא איכא ע''א ושחט אותו ואת בנו לשמה בהא פלוגתא דר''י ור''ל דאיתפלגון בעלמא. וגרסינן לפלוגתייהו בכמה מקומות ובפ' אלו נערות הלכה א':
משום ע''א נסקל. ואינו לוקה:
רשב''ל אמר אפילו התרו בו משום אותו ואת בנו אינו לוקה. דמאחר שאלו התרו בו משום ע''א היה נסקל ואינו לוקה דקם ליה בדרבה מיניה השתא נמי בשלא התרו בו משום ע''א הואיל ובהך איסורא צד מיתה איכא אינו לוקה:
אֵי זוֹ הִיא מֶרְקוּלִיס. כָּל שֶׁהוּא סָג אֶת הַיָּם וְאֶת הַדְּרָכִים. הִילְכַת מֶרְקוּלִיס בִּזְרִיקָה. הִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ מָהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ קָרוּי מֶרְקוּלִיס אֶלָּא בְהִשְׁתַּחֲוָיָה. וְאֶ֣בֶן מַשְׂכִּ֗ית לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בְּאַרְצְכֶ֔ם לְהִֽשְׁתַּֽחֲוֹ֖ת עָלֶי֑הָ. יָכוֹל לֹא יִתֵּן שְׁנֵי אֲבָנִים זוֹ עַל גַּב זוֹ וְיִתֵּן קוּפָּתוֹ עֲלֵיהֶם. תַּלְמוּד לוֹמַר לְהִֽשְׁתַּֽחֲוֹ֖ת עָלֶי֑הָ. עָלֶיהָ אֵי אַתָּה מִשְׁתַּחֲוֶה. אֲבָל נוֹתֵן אַתְּ אֶת קוּפָּתָךְ עָלֶיהָ. עָלֶיהָ אֵי אַתָּה מִשְׁתַּחֲוֶה. מִשְׁתַּחֲוֶה אַתָּה עַל אַבְנֵי בֵית הַמִּקְדָּשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
עליה אי אתה משתחוה אבל משתחוה אתה על אבני בהמ''ק. הכי איתא בת''כ פ' בהר דלא הקפידה התורה באבן משכית אלא חוץ למקדש:
איזו היא מרקוליס. כלומר עד כמה הוא איסור אבני מרקוליס:
כל שהוא סג את הים ואת הדרכים. כלומר אפי' עשה מהן סוגה וגשר על המים או חיפה בהן דרכים ועשה מהן גדר אסורין משום מרקוליס:
הלכות מרקוליס בזריקה. זהו עיקר עבודתה שהן נוהגין לזרוק לה אבנים:
השתחוה לה מהו. שיתחייב בכך:
כל עצמו אינו קרוי מרקוליס אלא בהשתחויה. כלומר עיקר שם מרקוליס קורין הם בלשון כבוד מלשון קילוס ואנחנו מכנין בלשון גנאי קוליס לשון לעג וקלס וזהו מר קוליס חילוף קילוס וא''כ כל שהוא דרך כבוד כגון השתחויה וכיוצא פשיטא דעבודתה היא ומיחייב עליה:
יכול לא יתן וכו'. אלו לא הוה כתוב אלא לא תתנו בארציכם שומע אני אפי' שתי אבנים זו בצד זו ליתן קופתו עליהם הקפידה התורה ת''ל להשתחות עליה וכו' כדרך שהם משתחוים ומכאן דהשתחויה למרקוליס חייבה התורה:
רַב מְפַקֵּד לְבֵית רַב אָחָא. רִבִּי אִמִּי מְפַקֵּד לְאִינְשֵׁי בֵיתֵיהּ. כַּד תְּהַווֹן נָֽפְקִין לְתַעֲנִיתָא לָא תְהַווֹן רָֽבְעִין כְּאוֹרְחֵכוֹן. רִבִּי יוֹנָה רְבַע עַל סִיטְרֵיהּ. רִבִּי אָחָא רְבַע עַל סִיטְרֵיהּ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל. אֲנָא חֲמִית רִבִּי אַבָּהוּ רְבַע כְּאוֹרְחֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קַשִּׁיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. וְהָֽכְתִיב וְאֶ֣בֶן מַשְׂכִּ֗ית לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בְּאַרְצְכֶ֔ם לְהִֽשְׁתַּֽחֲוֹ֖ת עָלֶי֑הָ. תִּפְתָּר בְּקוֹבֵעַ לוֹ מָקוֹם וְהָֽכְתִיב וַיְהִ֤י דָוִד֙ בָּ֣א עַד הָרֹ֔אשׁ אֲשֶֽׁר יִשְׁתַּֽחֲוֶ֥ה שָׁם֭ לֵֽאלֹהִ֑ים. בִּלְבַד שְׁתַחֲוָייָהּ שֶׁאֵינָהּ עַל הָאָרֶץ. וְכִי יֵשׁ שְׁתַחֲוָייָה שֶׁאֵינָהּ עַל הָאָרֶץ. וַיִּכְרְעוּ֩ אַפַּ֨יִם אַ֤רְצָה עַל הָרִֽצְפָה֙ וַיִּשְׁתַּחוּ. רִבִּי אַבָּהוּ מוֹסִיף עַל הוֹדוּ לַֽיהֹוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב. רִבִּי מָנָא מוֹסִיף עַל כִּ֥י לְעוֹלָם֖ חַסְדּֽוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְרִבִּי חִייָה בַּר בָּא. בַּבְלַייָא תְּרֵין מִילִּין סָֽלְקִין מִן גַּבֵּיכוֹן. מַפְשׁוּטִיתָא דְתַעֲנִיתָא וָעֲרוּבְתָא דְיוֹמָא שְׁבִיעָיָא. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. אוּף הָדָא מַקַּזְתָּא. וְאַתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי אִמִּי. בַּבְלַייָא בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. לֹא הִתִּירוּ שְׁתַחֲוָייָה אֶלָּא לְתַעֲנִית צִיבּוּר. וּבִלְבַד עַל הַצַּד. רִבִּי יַנַּאי זְעִירָא בְשֵׁם אַבְהֲתֵיהּ כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר כִּיהוֹשֻׁעַ. שֶׁאִם יִפּוֹל עַל פָּנָיו יֹאמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוּם לָ֑ךְ. אַל יִפּוֹל. וּבִלְבַד יָחִיד עַל הַצִּיבּוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
רב מפקד. ציוה לבית רב אחא וכן ר' אמי לאנשי ביתו כשתצאן לילך לאסיפת אנשים ביום התענית וליפול על פניכם לא תרבצו כמנהג בבתיכם לפי ששם רצפת אבנים היא ויש בה משום אבן משכית וגו':
רבע על סטריה. במקום רצפת אבנים רבץ על צידו בשעת נפילת אפים:
קשיתה קומי ר' אבהו. מ''ט עביד הכי ורבע כאורחיה והכתיב ואבן משכית וגו':
תיפתר בקובע לו מקום. לא אסרה התורה אלא בקובע לו מקום באבן משכית להשתחות שם כדרך שהיה במקדש אבל באקראי בעלמא לא:
והכתיב ויהו דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים. משמע שהיה לו קביעות מקום להשתחות שם וכתיב עד הראש וסתם ראש במקרא ראש אבן הוא האבן הראשה היתה לראש פינה ומשני בלבד השתחויה שאינה על הארץ כלומר בהשתחויה בעלמא בלבד היה נוהג דוד שם ושאינה על הארץ והשתחויה שהיא על הארץ הוא דאסירא:
וכי יש השתחויה שאינה על הארץ ומשני אין דכתיב ויכרעו אפים וגו'. והיה נוהג השתחויה שאינה על הארץ וזהו סתם השתחויה וכשהיא על הארץ נאמר בה ארצה כדכתיבא בהאי קרא וכן בכל מקום:
ר' אבהו מוסיף. אשיעור השתחויה קאי כדאמרינן פ''ב דשבועות ואיידי דאיירי בהאי קרא נקט לה הכא דר' אבהו מוסיף על שיעור הכתוב דנקט עד להודות לה' כי טוב דכ' שם ור' מנא מוסיף על שיעור השתחויה עד גמרו של הכתוב כי לעולם חסדו על ישראל ל''ג דלא כתיבא התם:
בבלייא תרין מילין סלקין מן גביכון. אלו שני דברים עלו מביניכם מבבל ואנחנו קבלנו מנהג שלכם:
מפשיטותא דתעניתא. השתחויה בפישוט ידים ורגלים שנוהגין בתענית צבור כדלקמן:
וערובתא דיומא שביעיא. ומנהג ערבה של יום השביעי של חג ומבבל נתפשט מנהג הזה שהיו עושין זכר למקדש. וגרסינן להא בריש פ' לולב וערבה:
אוף הדא מקזתא. אף מנהג הקזה עלה מבבל באיזה יום מקיזין ויום שאין מקיזין כדאמרינן בשלהי פ' מפנין:
ואתיא. הא דאמר מפשיטותא דתעניתא עלה מבבל כהאי דאמר ר' אימי וכו' לא היתרו השתחויה בפישוט ידים ורגלים אלא לתענית ציבור בלבד:
ובלבד על הצד. שיטה מעט על צידו משום אבן משכית:
כל מי שאינו כשר כיהושע. ואינו מובטח לו שאם יפול על פניו יענהו הקב''ה ויאמר לו קום לך כמו שאמר ליהושע אל יפול:
ובלבד יחיד על הציבור. אל יעשה כן אם אינו מובטח כיהושע אבל יחיד בינו לבין עצמו רשאי:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֶת שֶׁהוּא נִרְאֶה עִמּוֹ אָסוּר. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עִמּוֹ מוּתָּר. אֶת שֶׁהוּא נִרְאֶה עִמּוֹ גּוּפוֹ אָסוּר. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עִמּוֹ מוּתָּר. אֶת שֶׁהוּא נִרְאֶה עִמּוֹ גּוּפוֹ. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עִמּוֹ אֵינוֹ גוּפוֹ. אֶת שֶׁהוּא נִרְאֶה עִמּוֹ אָסוּר. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. דְּרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מוּתֶּרֶת. לֹא כֵן סָֽבְרִינָן מֵימַר. אִם בְּעָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכָלְייָן דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יֹוחַנָן אָמַר. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה אֲסוּרָה. וְלֹא כֵן סָֽבְרִינָן מֵימַר. אִם בְּשֶׁאֵינוֹ עָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכָלְייָן דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
וחכ''א וכו'. ומפרש לה את שהוא נראה עמו טעמא דאסור דגופו הוא ומיניה דמרקוליס נפל ואת שאינו נראה עמו מותר דכל שאינו נראה עמו אינו גופו של מרקוליס:
את שהוא נראה עמו אסור לית הדא פליגא על ר''ל. וכי לא קשיא מהכא על ר''ל דאמר בפרק דלעיל הלכה ב' ע''א שנשתברה מותרת והני דאיגנדור מיניה כע''א שנשתברה הוו ומשני לא כן סברנן מימר אם בעתיד להחזיר לכליין דברי הכל אסור. צ''ל כדלעיל שם וה''נ הואיל ונראית עמו כעתיד להחזיר לכליין הוא:
ולית היא פליגא על ר' יוחנן וכו' ולא כן סברנן מימר וכו' ואילו במקומן. כלומר דלא תידוק נמי לר' יוחנן דאמרינן התם בשאינו עתיד להחזירו לכליין אפי' לר' יוחנן מותר משום דהכא הואיל במקומן הן שנראין עמו אמרינן מסתמא עתיד להחזיר לכליין הוא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source