'Avodah Zarah
Daf 24a
משנה: שָׁלשׁ אֲשֵׁירוֹת הֵן. אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ מִתְּחִלָּה לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי זֶה אָסוּר. גִּדְּעוֹ וּפִסְּלוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה וְהֶחֱלִיף נוֹטֵל מַה שֶּׁהֶחֱלִיף. הֶעֱמִיד תַּחְתָּיו עֲבוֹדָה זָרָה וּבִיטְּלָהּ הֲרֵי זֶה מוּתָּר.
Traduction
Il y a trois sortes d’arbres, phallus: un arbre planté en principe pour l’idolâtrie est interdit. S’il a été seulement taillé et émondé pour l’idole, puis on a modifié son aspect, il suffit d’enlever la partie modifiée (et le reste est permis). Enfin si l’on a placé au-dessous une idole, plus tard détruite, il reste d’un usage permis.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הרי זו אסורה. עד שיבטלנה העכו''ם:
גדעו ופיסלו לשם ע''א לעבוד הגדולין שיגדלו בו מעתה והחליף גדולין:
נוטל. כשבא ישראל ליהנות ממנו נוטל מה שהחליף והענפים וגדלו במקום אותן שגדעו ופוסלו ושורפין כדין אשרה והשאר מותר:
העמיד תחתיה ע''ז. כל זמן שהיא תחתיה אסור האילן בהנאה וכשביטלה שנטלה מתחת האילן ה''ז מותר מפני שאין האילן עצמו הוא הנעבד:
משנה: אֵיזוֹ הִיא אֲשֵׁירָה כֹּל שֶׁיֵּשׁ תַּחְתֶּיהָ עֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כֹּל שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָהּ. וּמַעֲשֶׂה בְצַיידָן בְּאִילָן שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין אוֹתוֹ וְהָיָה תַחְתָּיו גָּל. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּדְקוּ אֶת הַגַּל הַזֶּה וּבְדָקוּהוּ וּמָֽצְאוּ בוֹ צוּרָה. אָמַר לָהֶן הוֹאִיל וְלַצּוּרָה הֵן עוֹבְדִין נַתִּיר לָהֶן אֶת הָאִילָן׃
Traduction
On appelle bocage sacré le bois sous lequel il y a une idole. Selon R. Simon, on nomme ainsi l’arbre que l’on adore lui-même. Il arriva un jour à Sidon qu’au-dessous de l’arbre où on se livrait à l’idolâtrie, il y avait un monceau. -Examinez ce monceau, dit R. Simon: ce qui fut fait. On vit qu’il y avait là une image. -Puisque celle-ci était adorée, dit-il, l’usage de l’arbre reste permis.
Pnei Moshe non traduit
מתני' איזו היא אשירה. ה''ק ג' אשרות דתנן שתים לדברי הכל ואחת מחלוקת ר''ש ורבנן ואיזו היא אשירה שנחלקו בה:
כל שתחתיה ע''ז. קרי לה רבנן אשירה ואסורה כל זמן שע''ז תחתיה:
ר''ש אומר. אין אשירה אלא כל שעובדין אותה אבל שיש תחתיה ע''ז אין זו אשירה והלכה כחכמים. הכי מפרש לה בבבלי ובגמרא דהכא מפרש לפלוגתייהו בענין אחר:
משנה: לֹא יֵשֵׁב בְּצִילָּה וְאִם יָשַׁב טָהוֹר. וְלֹא יַעֲבוֹר תַּחְתֶּיהָ וְאִם עָבַר תַּחְתֶּיהָ טָמֵא. הָיְתָה גוֹזֶלֶת אֶת הָרַבִּים וְעָבַר תַּחְתֶּיהָ טָהוֹר. וְזוֹרְעִים תַּחְתֶּיהָ יְרָקוֹת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה. וְהַחַזְרִין לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף לֹא יְרָקוֹת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי שֶׁהַנְּבִייָּה נוֹשֶׁרֶת עֲלֵיהֶן וְהֹוָה לָהֶן לְזֶבֶל׃
Traduction
On ne doit pas s’asseoir à l’ombre d’un arbre d’idole; en cas de fait accompli, on reste pur. On ne doit pas passer au-dessous de ce bois; en cas de fait accompli, on devient impur. Si les branches empiètent sur la voie publique et que l’on passe au-dessous d’elles, on reste pur. Au-dessous d’elles, il est permis d’ensemencer des légumes verts dans la saison des pluies, non en été; mais il n’est pas permis d’y semer de la laitue, ni l’été, ni l’hiver. R. Yossé interdit même de semer des légumes verts dans la saison des pluies, parce que les fleurs de l’arbre en tombant sur les semailles, leur servent d’engrais (et leur profitent).
Pnei Moshe non traduit
מתני' לא ישב בצילה. לאו תחת האשירה קאמר דא''כ תו לא הוי למיתני ואם ישב טהור דהא קתני סיפא אם עבר תחתיה טמא אלא בצל שהוא מן האילן ולהלאה דכשחמה במזרח או במערב יש לכל דבר צל ארוך הלכך לאו אהל הוא:
לא יעבור תחתיה. תחת נוף האילן שהוא מאהיל עליו ואם עבר טמא:
היתה גוזלת את הרבים. שנופה נוטה לרה''ר:
טהור. דהך טומאה דרבנן היא והיכא דגוזלת את הרבים לא גזרו רבנן:
בימות הגשמים. שהאילן קשה להן שמעכב החמה מלבא:
אבל לא בימות החמה. שהצל יפה להן:
והחזרין. חזרת לטוגא בלע''ז:
לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. שהצל יפה לחזרת לעולם:
שהנבייה. העלין הנושרין מן האילן בימות הגשמים. ופריך בגמרא התם הא שמעינן ליה לר' יוסי לעיל בפרקין גבי שוחק וזורה לרוח שאע''פ שנעשה זבל מותר משום דהוי ליה זה וזה גורם הקרקע של היתר והזבל של ע''ז גורמין לצמיחת הירקות דס''ל לר' יוסי דכל זה וזה גורם מותר ואמאי אוסר הכא הירקות משום זבל הנבייה ומשני דר' יוסי הכא לדבריהם דרבנן קאמר לדידי לעולם מותר אלא לדידכו דאמריתו זה וזה גורם אסור היה לכם לאסור ירקות אף בימות הגשמים מפני שהנבייה נושרת עליהן והוה להן לזבל ורבנן סברי שאני הכא שאין האילן של ע''ז מועיל לירקות כלום שמה שמשביח בנבייה פוגם להם בצל והלכה כר' יוסי דלעולם זורעין תחתיה ירקות דזה וזה גורם מותר:
הלכה: שָׁלשׁ אֲשֵׁירוֹת הֵן כול'. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. פִּיתַּח בָּהּ פִּיתּוּחִים אֵינָהּ בְּטֵילָה. לָכֵן צְרִיכָה אֲפִילוּ הֶעֱבִיר הַפִּיתּוּחִים. תַּנֵּי. הִרְכִּיב נוֹטֵל מַה שֶׁהִרְכִּיב. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. וְהוּא שֶׁהִרְכִּיב בָּהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וְהוּא שֶׁהֶעֱמִיד תַּחְתֶּיהָ עֲבוֹדָה זָרָה. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן אָמַר רִבִּי אִמִּי פִּיתַּח בָּהּ פִּיתּוּחִים אֵינָהּ בְּטֵילָה. וְסָֽבְרִינָן מֵימַר. אֲפִילוּ הֶעֱבִיר אֶת הַפִּיתּוּחִים. וָכָא אָמַר אָכֵן. חוֹמֶר הוּא בַפִּיתּוּחַ.
Traduction
R. Amé dit au nom de R. Simon b. Lakish: si l’on a gravé des dessins d’idole sur cet arbre, l’interdit ne pourra pas être annulé; et quoique ce soit évident, il a fallu le signaler, pour dire que, même après avoir enlevé ces gravures, l’interdit ne saurait être annulé, en raison de la plantation originelle de l’arbre pour l’idolâtrie. On a enseigné: si l’on a greffé une branche d’un tel arbre d’idolâtrie sur un autre, il suffit d’enlever la greffe, et le reste est d’usage permis; et encore, dit R. Yanaï, l’enlèvement n’est nécessaire, que si la greffe a eu lieu en vue spéciale de l’idolâtrie. R. Ila dit au nom de Resh Lakish: l’obligation d’enlever la partie modifiée de l’arbre, au cas où on l’a taillé et coupé pour l’idolâtrie, subsiste seulement si l’idole a été placée au-dessous de son feuillage (s’il a servi de dôme). Ce rabbin n’est-il pas en contradiction avec lui-même: R. Amé vient de dire en son nom que, même après avoir enlevé les gravures idolâtres représentées sur l’arbre, l’interdit ne saurait être annulé, et maintenant on dit (avec moins de sévérité) que si l’idole n’a pas été placée sous l’arbre, on n’est pas tenu d’y rien changer pour l’utiliser? C’est que la gravure comporte une sévérité particulière en ce qu’elle est faite sur l’arbre même (tandis qu’ici il s’agit des branches).
Pnei Moshe non traduit
גמ' פיתח בה פיתוחים. מלשון פיתוחי חותם שחקק בה צורות ע''א אינה בטילה כדמפרש ואזיל:
לכן צריכה. פשיטא דאינה בטילה אלא לא נצרכה שאפי' העביר הפיתוחים אינה בטילה הואיל ונטעו מתחילה לשם ע''א:
תני. בברייתא הרכיב מנופו של אשירה באילן אחר נוטל מה שהרכיב והשאר מותר:
והוא שהרכיב בה לע''א. בהא הוא דאמרי' דנוטל מה שהרכיב:
ר' הילא בשם ריש לקיש. גרסי' הכא כדמוכח מדלקמיה:
והוא שהעמיד תחתיה ע''א. הא דקתני גדעו ופסלו לשם ע''א נוטל מה שהחליף בשהעמיד תחתיה ע''א וניכר שלשם ע''ז גדעו שיחליף הגידולין לע''א:
מחלפה שיטתיה דר''ש בן לקיש. דהא לעיל קאמר ר' אמי בשמיה פיתח בה וכו' וסברנן מימר דלא צריכה אלא אפי' העביר הפיתוחים אינה בטילה והכא אמר אכן דמיקל עד שיעמוד תחתיה ע''ז הוא דאסור:
חומר הוא בפיתוח. שהוא בגופו של אילן ונטעו מתחילה לשם ע''א:
הלכה: אֵיזוֹ הִיא אֲשֵׁירָה כול'. אָמַר רַב חִסְדָּא. בִּסְתָם חֲלוּקִין. מָה נָן קַייָמִין. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁהֵן עוֹבְדִין לַצּוּרָה וְלָאִילָן דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. וְאִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁהֵן עוֹבְדִין לַצּוּרָה וְאֵינָן עוֹבְדִין לָאִילָן דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בִּסְתָם. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. סְתָמָן עוֹבְדִין לַצּוּרָה וְלָאִילָן. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. סְתָמָן עוֹבְדִין לַצּוּרָה וְאֵינָן עוֹבְדִין לָאִילָן. וְקַשְׁיָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן חָלוּק עַל הַחֲכָמִים וְעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה כַּיּוֹצֵא בּוֹ.
Traduction
R. Hisda dit: la discussion de la Mishna se réfère au cas indéterminé (où l’on ne sait si l’arbre qui abrite l’idole est aussi adoré ou non). Or, il est admis qu’en cas de certitude d’adoration de la figure et de l’arbre tous reconnaissent l’interdit de ce dernier; si au contraire il est certain que l’on adore la figure seule, non l’arbre, tous déclarent permis l’usage de l’arbre. Il n’y a de discussion qu’au cas indéterminé: en ce cas, selon R. Simon, on présume l’adoration simultanée de la figure et de l’arbre; selon les autres docteurs, on n’adore alors que la figure, non l’arbre. Mais alors comment expliquer l’avis de R. Simon, disant: ''puisque l’image est adorée, l’usage de l’arbre reste permis''? -Pourquoi d’une part conteste-t-il l’avis des autres docteurs, puis prononce-t-il la règle selon leur opinion? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
גמ' בסתם חלוקין. אם יש תחתיה ע''ז ואין אנו יודעין אם עובדין גם לאילן או לא בהא הוא דנחלקו ר''ש ורבנן כדמפרש ואזיל דמה אנן קיימין וכו':
דברי הכל מותר. האילן:
אלא כן אנן קיימין בסתם. ור''ש הכי קאמר כל שעובדין אותה כלומר כשיש תחתיה צורת ע''ז מסתמא אמרינן לכל עובדין הן לצורה ולאילן ורבנן אמרי כל שיש תחתיה ע''ז כלומר אינן עובדין אלא לכל אשר תחתיה ולצורה הן עובדין ולא לאילן:
וקשיא. עלה אי דמפרשינן לפלוגתייהו בהכי א''כ מאי האי דקאמר ר''ש הואיל ולצורה הן עובדין נתיר להן את האילן הלא הוא חלוק בזה על החכמים ומפני מה עושה מעשה כיוצא בו כדבריהם:
תַּנֵּי. הִרְכִּיב נוֹטֵל מַה שֶׁהִרְכִּיב. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. וְהוּא שֶׁהִרְכִּיב בָּהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וְהוּא שֶׁהֶעֱמִיד בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה.
Traduction
R. Ila vient d’adopter pour condition que l’idole ait été mise dessous.
Pnei Moshe non traduit
תני הרכיב. ל''ג לה ואגב שיטפה דלעיל הפיתוחים תני וכו' כתבו המדפיסים:
בשם ר' אלעזר והוא שהעמיד תחתיה ע''א. כדלעיל:
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר שְׁתֵּי אֲשֵׁירוֹת הֵן. וְהָתַנִּינָן. ג' אֲשֵׁירוֹת הֵן. כָּאן לְשָׁעָה וְכָאן לִשְׁהוֹת.
Traduction
Il en résulterait que la 2e catégorie d’arbres, en parlant comme la 3e de la mise de l’idole au-dessous, ne constitue qu’une catégorie avec la dernière, de sorte qu’il y a seulement 2 catégories, non trois? Dans la dernière catégorie, il s’agit seulement d’une pose momentanée, et dans la seconde il s’agit d’une pose présumée définitive (112)Selon le raisonnement des précédent et suivant..
Pnei Moshe non traduit
שתי אשירות הן. דסיפא נמי בהעמיד תחתיה ע''א היא ומשני כאן לפי שעה ובמציעתא לשהות תחתיה:
24a רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וְהוּא שֶׁהֶעֱמִיד עָלֶיהָ עֲבוֹדָה זָרָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר ב' אֲבָנִים. וְהָתַנִּינָן. שָׁלשׁ אֲבָנִים הֵן. כָּאן לְשָׁעָה וְכָאן לִשְׁהוֹת.
Traduction
Puisque, selon l’avis précité de R. Ila au nom de R. Eléazar, l’idole doit avoir été placée sur le piédestal pour être interdites, il en résulterait selon R. Eléazar que la seconde catégorie de pierre, parlant comme la troisième de la superposition d’une idole, ne constitue qu’une série avec la dernière, de sorte qu’il y aurait seulement deux catégories, non trois? Dans la dernière catégorie, il s’agit seulement d’un support momentané, et dans la seconde il s’agit d’un support supposé définitif.
Pnei Moshe non traduit
כאן לשעה. סיפא שהעמיד עליה לפי שעה בלבד והלכך כשסלקה מותרת האבן ורישא שהעמיד לשהות ע''ז שמה ולעולם העמיד עליה בעינן:
'Avodah Zarah
Daf 24b
משנה: נָטַל מִמֶּנָּה עֵצִים אֲסוּרִין בַּהֲנָייָה. הִסִּיק בָּהֶן אֶת הַתַּנּוּר אִם חָדָשׁ יוּתָּץ. וְאִם יָשָׁן יוּצַּן. אָפָה בוֹ אֶת הַפַּת הַפַּת אֲסוּרָה בַהֲנָייָה. נִתְעָֽרְבָה בַאֲחֵרוֹת כּוּלָּן אֲסוּרוֹת בַּהֲנָאָה. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר יוֹלִיךְ הֲנָייָה לְיָם הַמֶּלַח. אָֽמְרוּ לוֹ אֵין פִּדְיוֹן לַעֲבוֹדָה זָרָה.
Traduction
Si d’un bocage d’idole on a enlevé du bois, il est défendu de s’en servir. Si ce bois a servi à chauffer le four, qu’il soit neuf ou vieux, il faudra démolir le four. Le pain cuit dans ce four est interdit à tout usage, et si ce pain a été mêlé à d’autres, tous seront interdits. Selon R. Eliézer, il suffira de prendre le montant du profit et de le jeter à la mer. Toutefois, observèrent les autres docteurs, il n’y a pas lieu à rachat
Pnei Moshe non traduit
מתני' נטל ממנה עצים. מן האשירה:
אם חדש יותץ. שההיסק הראשון שמסיקין התנור הוא מחסמו ומחזיקו והרי נתקן באיסורי הנאה הוא והך מתני' אתיא אליבא דמ''ד זה וזה גורם אסור ואין הלכה אלא בין חדש ובן ישן יוצן שלא יאפו בו את הפת בהיסק זה עד שיצטנן התנור כדי שלא יהנה מעצי איסור ואח''כ יסיקו בעצי היתר ובחדש והוי זה וזה גורם ומותר:
אפה בו את הפת. ולא צננו:
הפת אסורה. בגמרא התם קאמר בשהאבוקה כנגדו שכל שעה שהפת נאפה היה דולק האור בפני התנור ואופהו שהיה נהנה מן האיסור בשעה שהאיסור בעין הוא ויש שבח עצים בפת:
יוליך הנאה לים המלח. דמי אותה הפת יוליך הנאה לים המלח שלא יהנה בה ושאר כל הככרות מותרין והלכה כרבי אליעזר:
הלכה: לֹא יֵשֵׁב בְּצִילָּה כול'. 24b תַּמָּן אָֽמְרֵי בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. צִילָּהּ אָסוּר. צֵל צִילָּהּ מוּתָּר. אֵי זֶהוּ צֵל צִילָּהּ וְאֵי זֶהוּ צִילָּהּ. תַּמָּן אָֽמְרֵי. כָּל שֶׁאִילּוּ תִיפּוֹל וְהִיא נוֹגַעַת בּוֹ זֶהוּ צִילָּהּ. וְכָל שֶׁאִילּוּ תִיפּוֹל וְאֵינָהּ נוֹגַעַת בּוֹ זֶהוּ צֵל צִילָּהּ.
Traduction
On a dit là-bas (à Babylone) au nom de R. Hisda: il est défendu de se tenir dans l’ombre de l’idole, non à l’ombre de l’ombre. Ces deux mesures différentes sont déterminées là-bas comme suit: tout l’espace qui serait couvert par l’arbre s’il tombait à terre et que son ombre touche constitue l’ombre de l’arbre; tout ce qui est ombré au-delà de cet espace n’est que l’ombre de l’ombre.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כל שאילו תיפול. האילן ועד מקום שהיא נוגעת בו:
זהו צילה. של קומת האילן יתר מכאן נקרא צל צילה:
הלכה: נָטַל מִמֶּנָּה עֵצִים כול'. אָמַר רַב חַסְדַּאי. בִּסְתָם חֲלוּקִין. מָה נָן קַייָמִין. אִם לְהַסִּיק דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. אִם לְעַשֵּׁן דְּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בִּסְתָם.
Traduction
pour l’idolâtrie. R. Hasdaï dit: que la discussion entre R. Eliézer et les autres docteurs, qu’il attribue au mélange du bois interdit avec d’autre permis, se réfère au cas où l’emploi de ce bois est indéterminé. Or, s’il s’agissait de prendre seulement de ce bois pour le brûler au four et le chauffer, tous seraient d’accord à le permettre; s’il s’agit d’utiliser la fumée de la combustion pour sécher les vases, tous s’accorderaient à l’interdire (en raison du profit direct tiré du bois). Donc, la discussion porte sur le point de savoir si l’on peut l’employer au cas indéterminé.
Pnei Moshe non traduit
גמ' בסתם חלוקין. רב חסדאי מפרש הא דקתני נתערב באחרות אעצים קאי שנתערבו עצי אשירה בעצים של היתר והשתא קאמר דבסתם חלוקין ר''א ורבנן דמה אנן קיימין אם ליטול מן התערובות להסיק את התנור כ''ע לא פליגי בה דמותר דהיסק התנור בעצי איסור גופייהו לא הוי אלא זה וזה גורם ועוד בעידנא דקגמרה לה לפת איקלי ליה איסורא והיכא דנתערבו לד''ה מותר בהולכת הנאה לים המלח כנגד דמי עצי איסור והשאר מותרין הן:
אם לעשן. לעשות מהם מוגמר לעשן את הכלים דברי הכל אסור שהרי נהנה מגוף העצים ואפי' נתערבו באחרות מחמרינן בהו:
אלא כן אנן קיימין בסתם. אם ליקח מאותן התערובות להשתמש בהן בהא הוא דנחלקו ר''א ורבנן:
מִפְּנֵי מַה צִילָּהּ אָסוּר. מִשּׁוּם שֶׁהוּא בַהֲנָאָה. הֲרֵי הַקֶּבֶר אָסוּר בַהֲנָאָה וְצִילּוֹ מוּתָּר. הֲרֵי הֵיכָל הֲרֵי הוּא אָסוּר בַהֲנָאָה וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה בְצִילּוֹ שֶׁלְּהֵיכָל. הֲוֵי לֵית טַעַם דְּלֹא מִשּׁוּם שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה. רַב אַבִּין בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין טוּמְאַת הַמֵּתִים מְחוּוֶרֶת. דִּלֹא כֵן אִילּוּ קֶבֶר שֶׁהוּא גוֹזֵל אֵת הָרַבִּים וְעָבַר תַּחְתָּיו טָּהוֹר.
Traduction
Pourquoi la première est-elle interdite? Parce qu’ainsi on tire un profit de l’idole. Pourtant, bien qu’il soit défendu de jouir d’un tombeau, il est permis de profiter de son ombre; de même, bien qu’il soit défendu de tirer un profit du sanctuaire même, R. Yohanan b. Zaccaï était assis à l’ombre de cette construction (113)V. B., Pessahim 26., et de là énonçait ses leçons. Donc, l’interdit ne provient pas de la défense d’en tirer un profit, mais de la gravité attachée à l’idolâtrie. R. Abin dit au nom des rabbins de Babylone: de ces mots de notre Mishna, ''si les branches empiètent et que l’on passe au-dessous d’elles, on reste pur'', il résulte que l’impureté de l’idole n’a pas un caractère aussi grave de propagation que celle d’un mort; le parallèle n’est pas complet, car si l’on passait sous la toiture d’un tombeau qui s’étend jusque sur la voie publique, on serait certes déclaré impur.
Pnei Moshe non traduit
משום שהוא בהנאה. וע''ז אסורה בהנאה ופריך אי משום איסור הנאה נגעו בה הרי קבר וכו' הרי היכל וכו' אלא הוי דלית טעמא דלא משום שהוא אסור בהנאה כלומר דאין זה הטעם אלא דטעמא משום חומרא דע''ז הוא והלכך לכתחילה הוא דלא ישב ואם ישב טהור:
זאת אומרת מדקתני היתה גוזלת את הרבים ועובר תחתיה טהור:
שאין טומאת המתים. כלומר טומאת ע''ז המתים ומשום דאיתקשה למת אין טומאתה מחוורת מדבר תורה:
דלא כן אילו קבר וכו' טהור. בתמיה אלא ש''מ מדרבנן היא ובגוזלת את הרבים לא גזרו רבנן:
גַּמְלִיאֵל זוּגָא הֲוָה מִסְתַּמֵּיךְ בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַטּוֹן בָּהוּ תַבְנִיתָא. אָמַר לֵיהּ. מָהוּ נִיעֲבוֹר קוּמוּי. אָמַר לֵיהּ. עֲבוֹר קוֹמוֹי וְסַמִּי עֵינֵיהּ. רִבִּי יִצְחָק בַּר מַתָּנָה הֲוָה מִסְתַּמֵּיךְ בְּרִבִּי יוֹחָנָן. מַטּוֹן צִלְמָא דְבוּלֵי. אָמַר לֵיהּ. מָהוּ נִיעֲבוֹר קוּמוּי. אָמַר לֵיהּ. עֲבוֹר קוֹמוֹי וְסַמִּי עֵינֵיהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי הֲוָה מִסְתַּמֵּיךְ בְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַטּוֹן לָאַדּוּרֵי צִלְמָא. אָמַר לֵיהּ. נָחוּם אִשׁ קוֹדֶשׁ קָדָשִׁים עֲבַר וְאַתְּ לֵית אַתְּ עֲבַר. עֲבוֹר קוֹמוֹי וְסַמִּי עֵינֵיהּ.
Traduction
Gamliel Zouga se fit accompagner par R. Simon b. Levi. Arrivés à Tabnita, le premier lui demanda: pouvons-nous passer devant l’idole? -Passe et ferme les yeux (114)''Voir Brüll, Jahrbücher, an 1, p. 142; Cf. p. 136.''. R. Isaac b. Matna marchait soutenu par R. Yohanan. Arrivés devant la statue de Bel, l’un demanda à l’autre: -pouvons-nous passer? -Passe, répondit le rabbi, et ferme le yeux. R. Jacob b. Idi marchait soutenu sur R. Josué b. Levi; arrivés devant l’idole maudite (115)''Menahem de Lonzano, dans son Commentaire ajoute: '''' C'est l'image de Rhodes; ainsi l'explique le Midrash Samuel, ch. 19 ''''. Du même coup sont rectifiées les éditions fautives de ce Midrash, qui ont la leçon Herodes, au lieu de Rhodes, observe M. Buber en note à ce passage (Haassif, 2, p. 329), et il invoque le témoignage de Schwartz, Tebouôth ha-arets, 138b.'', l’autre s’arrêta indécis (116)''V. J., (Berakhot 2, 1); traité (Sheqalim 2, 7).''. -Quoi! s’écria le premier, Nahum, l’homme le plus saint a passé, et tu ne le voudrais pas! -Passe, et ferme les yeux.
Pnei Moshe non traduit
גמליאל זוגא. כך שמו והוזכר בפ''ב דדמאי ובכמה מקומות:
מטון בהו תבניתא. פגעו בהאי ע''ז הנקראת תבניתא:
עבור קומוי וסמי עיניה. אל תחוש עבור לפניו סמאו עיניו כלומר וכי יש לך בושה מלפניו עבור ויהא לו לביזיון שעושין אותו לקפנדריא:
צלמא דבולי. שם הע''ז:
מטון לאדורי צלמא. כך שם הע''ז ובפ''ב דשקלים גריס קמיה דארורא צלמא ולא היה רוצה לעבור וא''ל נחום וכו':
לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה אֲסוּרָה. לֹא כֵן סָֽבְרִינָן מֵימַר. אִם בְּשֶׁאֵינוֹ עָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכִלְייָן דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. תִּיפְתַּר בָּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רַב. דְּרַב אָמַר. לְצוֹרְכָהּ הִיא אֲסוּרָה וּשְׁפָיֶיהָ מוּתָּרִין. עוֹד הִיא תִּיפְתַּר בָּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. מִפְּנֵי מַה הַכֹּל פּוֹרְשִׁין הִימֶּינָּהּ. מִפְּנֵי שֶׁנִּיבּוּלָהּ רַע.
Traduction
Notre texte n’est-il pas opposé à l’avis de R. Yohanan (117)L'avis de la Mishna interdisant même les feuilles de l'arbre adoré., qui dit plus haut (§ 2) que les morceaux d’une idole brisée sont aussi interdits? Or, n’est-il pas dit à ce sujet que lorsqu’on ne se propose pas de remettre en place les fragments brisés (comme ici pour les feuilles tombantes), tous sont d’avis qu’il est permis de les utiliser? On peut répondre qu’ici il s’agit d’une idole érigée par un israélite (qu’on ne peut jamais annuler). Notre texte n’est-il pas en contradiction avec Rav qui défend seulement d’utiliser l’ornement à l’usage de l’idole, non tout ce qui touche à l’idole? (Pourquoi défendre ici le feuillage)? C’est aussi qu’il s’agit d’une idole érigée par un israélite; de celle-là on s’éloigne davantage (avec plus de sévérité), en raison de l’aggravation du mal, émanant d’un israélite.
Pnei Moshe non traduit
לית הדא פליגא על ר' יוחנן. הא דקתני במתני' מפני שהנבייה נושרת עליהן וכי לא קשיא מכאן על הא דפליגי ר' יוחנן ור''ל לעיל בהלכה ב' בע''א שנשתברה והא דקאמר על ר' יוחנן כלומר אפי' על ר' יוחנן פליגא כדמסיים דלא כן סברנן מימר התם דאם בשאינו עתיד להחזיר השברים לכליין דברי הכל מותר והכא אמאי חששו להנבייה שנושרת מן הע''א הא שברים שאין עתידן לחזור הן:
תיפתר. מתני' דהכא בע''א של ישראל שאין לה ביטול ופלוגתייהו לעיל בע''א של נכרים הוא:
לית הדא פליגא על רב. דאמר לקמן בסוף פרקין דהא דקתני שפייה לצורכ' אסורה דוקא היא אבל שפייה מותרין ואמאי חוששין להנבייה הנושרת מע''א:
עוד היא תיפתר. הכי נמי משני לה אליבא דרב דמתני' דהכא בע''א של ישראל מיירי:
מפני מה הכל פורשין הימנה. מע''א של הישראל מ''ט מחמרינן בה ופורשין ממנה ביותר:
מפני שניבולה רע. לשון גנאי הוא ניוולה רע הוא שעשאה הישראל ומסתמא כוונתו להכעיס וכדאמרינן בעלמא דישראל מומר שאני דמחמירין ופורשין ביותר מע''א שלו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source