הלכה: מִי שֶׁהָיָה בֵיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה כול'. כָּתוּב תּוֹעֵבָה בְנִידָּה וְכָתוּב תּוֹעֵבָה בִשְׁרָצִים וְכָתוּב תּוֹעֵבָה בָעֲבוֹדָה זָרָה. בָּנִידָּה כִּ֤י כָּל אֲשֶׁ֣ר יַֽעֲשֶׂ֔ה מִכֹּ֥ל הַתּֽוֹעֵבוֹת. בִּשְׁרָצִים לֹ֥א תֹאכַ֖ל כָּל תּֽוֹעֵבָֽה׃ בָּעֲבוֹדָה זָרָה וְלֹֽא תָבִ֤יא תֽוֹעֵבָה֙ אֶל בֵּיתֶ֔ךָ. אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ לְאֵי זוֹ דָבָר הוּקְשָׁה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לְתֽוֹעֵבָה דְנִידָּה הוּקְשָׁה. מַה הַנִּידָּה מְטַמֵּא בְמַשָּׂא אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא בְמַשָּׂא׃ אוֹ מַה הַנִּידָּה מְטַמֵּא עַל גַּב אֶבֶן מְסַמֵּא אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא בְאֶבֶן מְסַמֵּא. רִבִּי זְרִיקָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. וְאִית אָֽמְרִין לָהּ. בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. מוֹדֶה רִבִּי עֲקִיבָה לַחֲכָמִים שֶׁאֵין עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא בְאֶבֶן מְסַמֵּא. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. לְתֽוֹעֵבָה שֶׁבִּשְׁרָצִים הוּקְשָׁה. מַה הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא בְהֵיסֵט אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא בְהֵיסֵט. אוֹ מַה הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא בְכַעֲדָשָׁה יָכוֹל אַף עֲבוֹדָה זָרָה תְטַמֵּא בְכַעֲדָשָׁה. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן רִבִּי לָֽעְזָר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַ֖יִּצָּ֣מְדוּ לְבַ֣עַל פְּע֑וֹר וַ֝יֹּאכְל֗וּ זִבְחֵ֥י מֵתִֽים׃ מַה הַמֵּת מְטַמֵּא בִכְזַיִת אַף עֲבוֹדָה זָרָה תְטַמֵּא בִּכְזַיִת. אוֹ מַה הַמֵּת מְטַמֵּא 22a מִשֶּׁיכְנִיס רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹתָיו יָכוֹל אַף עֲבוֹדָה זָרָה מִשֶּׁיַכְנִיס רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹתָיו. נְתִיצָה נְתִיצָה גָמַר מִבַּיִת הַמְנוּגָּע. מַה בַּיִת הַמְנוּגָּע מִשֶּׁיַכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ אַף עֲבוֹדָה זָרָה מִשֶּׁיַכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין טוּמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה מְחוּוֶרֶת. דִּלֹא כֵן מַקִּישָׁהּ לַקַּלִּים וְאֵינָהּ מַקִּישָׁהּ לַחוֹמָרִין. אָמַר רִבִּי מָנָא. מָחוּוֶרֶת הִיא. וְלָמָּה הוּא מַקִּישָׁהּ לָמֵת וּלְשֶׁרֶץ. לְלַמֵּד מִמֶּנָּהּ לַקַּלִּים שֶׁבָּהּ. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה שְׁבוּרָה. אֲבָל בַּעֲבוֹדָה זָרָה שְׁלֵימָה כָּל שֶׁהִיא. דָּמַר רִבִּי יּוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן רָב חָמָא בַּר גּוֹרִיוֹן בְּשֵׁם רב. בַּעַל רֹאשׁ גְּוִייָה הֲוָה וּכְאָפוּן הֲוָה. וּמָה טַעַם. וַיָּשִׂ֧ימוּ לָהֶ֛ם בַּ֥עַל בְּרִ֖ית לֵֽאלֹהִֽים׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ר מנא. מהא לא מצית אמרת דלעולם אימא לך דלעולם אימא לך מחוורת היא מדבר תורה דלמה מקישה למת ולשרץ כלומר דאי ס''ד היקישא לחומרא אתא למה לי לאקושי למת הא אי איתקש לשרץ לחודיה נמי ידעינן דמטמא' בכעדשה ומטמאה לאיברים כמו השרץ דאבר שלם ממנו מטמא כדתנן בפ''ק דאהלות האברים אין להם שיעור וכו' פחות מכעדשה מן השרץ אלא ע''כ ללמד ממנה לקלין שבהן למת דאינה מטמאה אלא בכזית ולשרץ דלא תטמא במשא והשתא גמרינן ג''ש מבית המנוגע דאינה מטמאה לאברים:
ומה טעם. מהיכן רמז לדבר שהיה כראש גויה דכתיב וישימו להם בעל שהוא דומה לברית לאלהים:
הדא דאת אמר. דצריכה שיעור בכזית דוקא בע''ז שבורה אבל בע''ז שלימה אפי' בכל שהוא כדאשכחן בע''ז בעל דאמר רב דצורתו כראש גויה היה וכאפון מאפונים קטנים שהן פחותין מכזית:
דלא כן. דאם לא כן מקישה לקלים בתמיה דמאי חזית לאקושי לקולא ואינו מקישה לחומרין דנימא איתקש למת שתטמא לאיברים ולשרץ לטמויי בכעדשה אלא לאו דרבנן היא והלכך לקולא מקשינן:
זאת אומרת שאין טומאת עבודה זרה מחוורת. אינה ברורה מדבר תורה שתטמא:
נתיצה נתיצה. כתיב בע''ז ונתצתם את מזבחותם וכתיב בבית המנוגע ונתץ את הבית מה בית המנוגע אינו מטמא עד שיכניס ראשו ורובו לתוך הבית אף טומאת ע''ז דמטמאינן בה והיינו טומאת מגע אינו מטמא אלא משיכניס ראשו ורובו כלומר כל הע''ז דרובו ככולו אז היא מטמא אבל לא אם יש כאן אבר ממנה ונגע בו:
משיכניס ראשי אצבעותיו. כלומר אפי' אבר ממנו נמי מטמאו ובשבת גריס ראש אצבעו. ונימא דאף ע''ז תטמא לאברים:
מה השרץ מטמא בהיסט. כלומר במגע וקרי ליה האי ש''ס היסט על שם הושטת יד לנגוע וישלח ידו ויקחה ואושיט ידיה ונסבה:
מודה ר''ע לחכמים. דלהכי איתקש לשרץ לומר לך שאין ע''ז מטמא באבן מסמא:
על גב אבן מסמא. אבן גדולה וכבידה כדאמרי' בפ' בתרא דנדה דכתיב והיתיאת אבן חדא ושומת על פום גובא ואם האבן גדולה על הכלים והנדה ע''ג האבן אע''פ שאין הכלים מרגישין כובד הנדה או הזב מחמת כובד האבן טמאין:
מה הנדה מטמא במשא. אדם הנושא אותה אע''פ שאינו נוגעה דאיתקש לזב דכתי' והדוה בנדתה והזב את זובו ובזב כתיב ביה והנושא אותם יכבס בגדיו וגו':
גמ' כתיב תועבה בנדה וכו'. וס''ל לר''ע לתועבה דפ' עריות הוקשה דנדה שם כתיבא וטעמיה קאמר לקמן דאקרא דתעב תתעבנו סמיך ומפרש מעיקרא פלוגתייהו והדר מפרש טעמייהו וגרסי' האי סוגיא בשבת בר''פ אר''ע:
מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה. תַּעֵב תְּֽתַעֲבֶנּ֖וּ כְּנִידָּה. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. שַׁקֵּ֧ץ ׀ תְּשַׁקְּצֶ֛נּוּ כְשֶׁרֶץ. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה תַּעֵב תְּֽתַעֲבֶ֖נּוּ. צָאֵהוּ נַבְּלֵיהוּ. מָה הֵן לְרַבָּנִין נַבְּלֵיהוּ. רִבִּי שְׁמוּאֵל רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. צֵ֖א תֹּ֥אמַר לֽוֹ. אֶת שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ פְּנֵי אֱלוֹהַּ קוֹרִין אוֹתוֹ פְּנֵי כֶלֶב. עֵין כּוֹס קוֹרִין אוֹתוֹ עֵין קוֹץ. גָּדִייָה קוֹרִין אוֹתוֹ גָלִייָה. רִבִּי תַנְחוּמָא בָּעֵי רִבִּי הוּנָא. כָּתוּב הָעַ֞י אֲשֶׁ֨ר עִם בֵּ֥ית אָ֨וֶן֙ מִקֶּ֣דֶם לְבֵֽית אֵ֔ל. מִקֶּדֶם קוֹרִין אוֹתוֹ בֵּיתְאֵל וְעַכְשָׁיו קוֹרִין אוֹתוֹ בֵּית אָוֶן. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. לֹא רָצָה לִקָרוֹת עוֹמְדָה קוֹרִין אוֹתוֹ עֲמִידָה. וְצַווְחִין לִדְהוֹן שֶׁלְּמֵימֵי רַגְלַיִם עֲמִידָה. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִין צֵ֖א תֹּ֥אמַר לֽוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי אַבִּין רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רַב יוֹסֵף. מְנַיִין שֶׁאֵין אוֹמְרִים לָאָדָם צֵא עַד שֶׁיִּכָּנֵס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה מקיים ר''ע צא תאמר לו כצ''ל וכן הוא בשבת. ר' יוסי בר אבין וכו' מכאן שאין אומרין לאדם צא עד שיכניס ראשו ורובו. וכן הוא שם וכלומר דקרא מרמז לדבר אחר שאין לדחות לאדם מיד אלא עד שיכניס ראשו ורובו באיזה דבר וכלומר בכח שלא ברשות צא תאמר לו:
לא רצה לקרות עמדה. לא תרצה לקרות עמדה שהוא לשון כבוד. וה''ג בשבת דא''ר אבא בר כהנא תמן צווחין לפעלה טבא עמדה וצווחין לדהון. עביט של מימי רגלים עמידה:
ר' תנחומא בשם רב הונא וכו' כצ''ל וכן הוא שם :
ר' שמואל וכו'. מהכא דכתיב צא תאמר לו צאיהו נבליהו באמרות פיך את שקורין וכו' גלייא מלשון גילוי ערוה:
מנין לרבנן נבליהו. דהניחא לר''ע שפיר משתמע מלשון תשקצנו שתשקץ אותו בפיך ולקוראו בלשון גנאי אבל לרבנן דדרשי מתתעבנו ואין תועבה אלא בלב:
צאהו נבליהו. תתעב אותו כצואה ותתעבנו בנבילת לשון כדלקמן. וחסר כאן וה''ג בשבת מה מקיים ר''ע טעמון דרבנן שקץ תשקצנו צאיהו נבליהו:
מה מקיימין רבנן טעמא דר''ע. ואמאי כתב רחמנא בלשון תועבות הרבה:
מ''ט דרבנן. דכתיב שקץ תשקצנו גלי רחמנא לעשות אותה כשקץ דשרץ המשוקץ:
מה טעמא דר''ע. דאמר לתועבה דנדה הוקשה דכתיב תעב תתעבנו וגלי רחמנא דתעשה אותה כתועבה החמורה שבתועבות והיא נדה דחמורה מתועבה דשרץ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source