'Avodah Zarah
Daf 17a
הלכה: אֵילּו מוּתָּרִין בַּהֲנָייָה כול'. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בְּתַבְשִׁיל שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לָתֵת לְתוֹכוֹ 17a יַיִן וָחוֹמֶץ. הָא דָבָר בָּרִיא שֶׁנָּתַן אָסוּר אֲפִילוּ בַהֲנָאָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁהֵן שׁוֹפְתִין בִּקְדֵירָה. יִשְׂרָאֵל שׁוֹפֵת וְהַגּוֹי מְנָעֵר. מִי מַחֲזִיר. סָֽבְרִין מֵימַר. יִשְׂרָאֵל מַחֲזִיר. אָמַר רִבִּי בִנְיָמִין בַּר לִיוַאי. וְהוּא שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. אִם בְּשֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי לָמָּה לֵיהּ יִשְׂרָאֵל מַחֲזִיר. אֲפִילוּ הַגּוֹי מַחֲזִיר.
Traduction
Selon R. Eléazar, la Mishna permet de manger ''des objets confits auxquels il n’est pas d’usage de joindre du vin ou du vinaigre'', parlant de ces mets vaguement, mais des mets auxquels on a joint avec certitude cet ingrédient; il est défendu de tirer aucun profit. R. Jacob b. Aha ou R. Hiya dit au nom de R. Yohanan: Si un israélite et un païen sont associés pour un pot-au-feu, l’Israélite met la marmite sur le feu, et le païen la remue (ce qui est licite), lequel des deux devra remuer les aliments et les remettre pour la fin de la cuisson? Il est rationnel que l’Israélite fasse cette opération. Selon R. Benjamin b. Lewaï, l’Israélite devra la faire, lors même que la cuisson aura atteint le tiers, comme pour le manger de Ben-Droussaï. Alors, objecta R. Yossé, une fois que le tiers de la cuisson est obtenu, il est inutile de laisser l’israélite seul remettre la marmite; le païen aussi le peut.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא דאת אמר. הא דקתני וכבשים שאין דרכן לתת לתוכו וכו' בסתמא מיירי וכן ברישא דמתני' אם דרכן לתת לתוכו יין וחומץ אסורין באכילה בסתמא הוא ולפיכך הדבר תלוי אם דרך לתת לתוכו או לא הא אם דבר ברי שנתן לתוכו יין או חומץ אסור אפי' בהנאה:
ישראל שופת. הקדירה על הכירה ושוב אין בו משום בישולי נכרים כדלקמן:
והנכרי מנער. בזה לא איכפת לן אפי' הנכרי מנער:
מי מחזיר. מי מגיס הקדירה ומחזיר המאכל בתוכו כדי שיתבשל:
סברין מימר. מן הסברא אמרו שהישראל הוא שמחזיר:
והוא שנתבשל. כלומר אפי' שהוא כבר נתבשל כמאכל בן דרוסאי שהוא שליש הבישול לעולם הישראל הוא שיחזיר:
ר' יוסי בעי. על זה אם בשנתבשל כמאכל בן דרוסאי בשפיתת ישראל למה לי שיחזיר הישראל אפי' הנכרי מותר להחזיר:
אֵי זֶהוּ הַחִילֵק. רַב אָמַר. סוֹלְתָנִיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הוּא חִילֵק הוּא טָרִית טְרוּפָה. רִבִּי זְעִירָא כַּהֲנָא בַּר תַחְלִיפָה חָנָן בַּרַ בָּא בְשֵׁם רַב. לִחְלוּחָתָא אֲסוּרָה מִשּׁוּם תַּעֲרוֹבֶת דָּגִים טְמֵאִים. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. הָדָא דְתֵימַר. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּיִם מְהַלְּכִין. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּיִם מְהַלְּכִין אֵין דָּג טָמֵא מְהַלֵּךְ עִם דָּג טָהוֹר. וְהָא יַמָּא דְטִיבֵּרִיָּה כְּגוֹן הַמַּיִם מְהַלְּכִין הֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וּבִלְבַד בְּשָׁעָה שֶׁהַדָּג טוֹרֵף. שְׁמוּאֵל אָמַר. הָדָא חֲפִיתָה יְהַבֵיהּ גַּו קְלִיפָּתָהּ. אִין עָֽבְדַת לַחְלוּחִי שָׁרְייָא. וְאִילֹא אֲסִירָא.
Traduction
Par Halec (78)Désigné en 6 comme interdit., dit Rav, on entend un mets d’une sorte de harengs; selon R. Yohanan, le halec est la même chose que le triton haché. R. Zeira Cahana b. Tahalifta, ou Hanan b. Aba; dit au nom de Rav: le jus de poisson est interdit, de crainte qu’il s’y joigne du jus provenant de poissons impurs. C’est vrai, dit R. Aba au nom de R. Juda, lorsque l’eau n’est pas courante; mais dans une eau courante le poisson pur ne va pas de pair avec l’impur. Quant au lac de Tibériade, il est considéré comme eau courante. R. Yossé R. Aboun dit que l’on entend par triton haché l’ensemble de poissons hachés au point d’être méconnaissables. Samuel dit: quant au Soclet on le met dans un récipient; s’il jette alors du jus, il est permis de le manger; si non, il est défendu.
Pnei Moshe non traduit
איזהו החילק. דתנן לעיל שאסור באכילה משלהן:
סולתניתא. מין דגים קטנים שנתערב בהן ממיני דג טמא:
הוא חילק הוא טרית טרופה. כלומר חילק ג''כ לא אסרו אלא אם הוא טרוף כדין הטרית שאז אינו ניכר בו תערובת דג טמא:
לחלתותא. הוא צחנתא ופעמים מתערבים בהם מיני דג טמא:
במקום שאין המים מהלכין. אלא עומדין כמו מי אגמים ומים המכונסין ומתגדלים שם דגים:
אבל במקום שהמים מהלכין. כמו מי נהר וחזקה אין דג טהור מהלך עם דג טמא ואין חוששין לתערובתן:
הא יימא דטבריא. דין מים מהלכין לה:
ובלבד. הא דקתני טרית טרופה דוקא שגופי הדגים טרופין הן ואינן ניכרין:
חפיתה. כמו חפישא ויש דוגמתו ג''כ מין שרץ ודג טמא כדתנן החפושית בפ''ט דפרה וזהו הסימן להכיר נותנן אותה בתוך קליפתה הנמצא עמה אם עושה לחלוחית ונידבק בה ודאי יש לה קשקשת ומותרת ואם לאו אסירא:
'Avodah Zarah
Daf 17b
אֵי זוֹ הַטָּרִית שֶׁאֵינָהּ טְרוּפָה. כָּל שֶׁהָרָאשִׁים וְהַשִּׁיזְרוֹת שֶׁלָּהּ קַייָמִין. רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה בִּסְפִינָּה אַחַת מִשֶׁלְּבֵית רִבִּי שֶׁהָיוּ בָהּ יוֹתֵר מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת חָבַיּוֹת. וּבָדַק רִבִּי אֶת כּוּלְּהוֹן וְלֹא מָצָא אֶלָּא אַחַת שֶׁהָרָאשִׁים וְהַשִּׁיזְרוֹת שֶׁלָּהּ קַייָמִין. וְהִתִּיר אֶת כּוּלְּהֹן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. רִבִּי אַסִּי מַקְשֵׁי. לֹה מִסְתַּבְּרָה דְלֹא אֹתָהּ חָבִית תְּהֵא מוּתֶּרֶת וּשְׁאָר כָּל חָבִיּוֹת יְהוּ אֲסוּרוֹת. אֶלָּא עַל יְדֵי עִילָּא. זִבִינְתָא אִיתְקַלְקְלָת. שָׁאָל רִבִּי חַגַּיי לְרִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. אָמַר לֵיהּ. אֵין דָּבָר שֶׁלְּרַבִּים נֶאֱסָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי אָמַר. רִבִּי יִצְחָק 17b מַקְשֵׁי. וְאִילֵּין אִיגַּרְתָּא לֹא גַּיוּם לוּקִין כְּתִיב בָּהֶן. וְאַתְּ אָמַר. עַל יְדֵי עִילָּא. וְהָכָא עַל יְדֵי עִילָּא.
Traduction
On nomme ''triton non haché'' le mélange de poissons ayant encore la tête et l’arête dorsale. R. Eléazar dit au nom de R. Hanina: il est arrivé que, dans un bateau appartenant à Rabbi il y avait plus de 300 tonneaux remplis de mélanges de poissons hachés, et après les avoir examinés tous, il trouva dans un seul des poissons ayant encore entières la tête et l’arête dorsale laissant reconnaître l’espèce pure; sur quoi, Rabbi les permit tous. R. Jacob b. Aha dit que R. Assé dit cette objection: ne semble-t-il pas logique que ce tonneau seul (où l’on a trouvé des poissons entiers) soit permis, mais que les autres soient défendus? -Non, il suffit d’un prétexte de permission, pour qu’en raison du doute on permette d’user du total. Ainsi, comme un objet acheté s’était trouvé détérioré (79)Cf. (Terumot 10, 9), où la traduction est à corriger d'après la présente version., R. Hagaï consulta à ce sujet R. Aba b. Zabda, qui lui dit: ce qui appartient au public ne devient pas interdit. R. Jacob b. Zabda dit que R. Isaac observa ceci: lorsqu’une lettre de divorce est adressée de loin (à une femme en Palestine), bien qu’elle porte les noms étrangers de Gaïos (80)Au lieu du mot Gaïos, un copiste a mis goyim, rendu plus tard par l'équivalent Nokhri, étranger, de sorte que le texte serait inintelligible, sans le passage parallèle du Teroumot (ibid.). ou de Lucus (non israélites), la lettre est valable, dans l’hypothèse que par exception ces noms ont été adoptés par des Juifs; on admet donc le moindre prétexte, et il en sera de même ici.
Pnei Moshe non traduit
והתיר את כולהון. על ידי אחת שראש ושדרה שלהן שבתוכה ניכר שהיא ממין טהור:
מסתברא דלא אותה חבית תהא מותרת. ואמאי התיר את כלן הא מן הסברא אינה מותרת אלא אותה החבית שנמצאו בה ראש ושדרה שלהן ניכר:
אלא על ידי עילא. כלומר אלא דבלאו הכי אין לאסור המרובה כל כך מספק כדלקמן ועילא בלבד ביקש רבי ולתלות ההיתר באותה החבית:
זבינתא. בפ''י דתרומות גרסינן להא וגריס התם גבינתא איתקלקלת ועל המתני' דתנינן התם קאמר לה דתנן דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זוז וכו' דג טמא צירו אסור ר' יהודה אומר רביעית בסאתים וגריס בגמרא שם רובע ציר בסאתים דגים וציר אתא עובדא קומי ר' יאשיה והורי כן ותני כן בד''א בזמן ששולה ראשון ראשון ומניח לפניו שמותר לעשות כסדר הזה כלו' אם שולה ראשון ראשון ומניח הכל לפניו אז מותר לעשות כסדר הזה דוקא כמו ששנינו במתני'. אבל אם היה שולה ראשון ראשון ומניח לאחריו אפי' יותר מכסדר הזה מותר ע''י עילה כלומר אבל אם לא היה שולה הכל ומניח לפניו אלא שולה ראשון ראשון לאכול ומניח השאר לאחר זמן אפי' יותר מסדר השנוי במתני' מותר לפי שהוא דבר מרובה ואין אוסרין מספק ומתירין ע''י עילה כל דהוא שנוכל לתלות ההיתר כההוא עובדא דלקמיה:
גבינתא איתקלקלת. גבינתא. חבית שמכונסין בתוכה מיני חגבים הרבה ומלשון הגובאי הוא ונתקלקלה ולא היו יכולין להכיר אם אין בה תערובת מיני חגבים טמאים והורה ר' בא אין דבר של רבים כלומר דבר המרובה אינו אסור מספק שאין מחמירין בהפסד מרובה:
מקשי. לדידך דאמרת דע''י עילא אנו תולין ההיתר בדבר הספק א''כ נתלה נמי בהא דלקמיה:
ואלין איגרתא. אלו השטרות:
לא נכרים לוקין כתיב בהן. בפ''ק דגיטין בהלכה א' אמרינן בהאי תלמודא בעו קומי ר' יוחנן צריך שיהא מכיר שמותן של עדים בשעת חתימתן אמר לון נכרים לוקין חתומין עליו ואתם אמרין אכין. כלומר דבעי מיניה אם אנו רואין לפנינו שמות העדים כשמות הנכרים אי חיישינן דילמא נכרים נינהו וצריך שיכירו ולהעיד בפנינו דישראל הן שחתמו או לא חיישינן לזה והשיב להם רבי יוחנן נכרים לוקין כולם שמות נכרים הפסולין אנו רואים חתומין כאן ואתם אומרים אכין בתמיה שאתם מסופקים בזה ורוצים להכשיר אע''פ שאינם מכירן ומאי קא מיבעיא לכו. והשתא מקשי ר' יצחק מאי שנא האי דינא מדינא דהכא דאת אמר ע''י עילא בעלמא סומכין להתיר ספק תערובת מיני טמאים ואמאי לא נימא הכא גבי ספק אם שמות הנכרים הן לעדים או נכרים חתמו עליו נמי כן דע''י עילא בעלמא נתיר דמסתמא לא היה אותו הב''ד מניחין לנכרים לחתום ואמאי אמרינן דצריך שיעיד בפנינו שמכיר אותן העדים בשעת חתימתן:
תַּנֵּי עולָּא שַׁכָּפָא קוֹמֵי רִבִּי דוֹסָא. דָּג טָמֵא מַשְׁרִיץ. דָּג טָהוֹר מַטִּיל בֵּיצִים. חָזַר וְתַנָּא קוֹמוֹי. מֵעֵי דָגִים וְקִירְבֵי דָגִים אֵינָן נֶאֱכָלִין אֶלָּא עַל פִּי מוּמְחֶה. אָמַר לֵיהּ. חֲזוֹר בָּךְ. הָדָא תְנִי אוֹ הָדָא. הֲוָה בָּעֵי מִיחְזוֹר בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא. לֹא תַחֲזוֹר בָּךְ. בִּיצִיאָתָן הֵן נִגְמָרוֹת. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אִם אָמַר לָךְ. מְלַחְתִּים. נֶאֱמָן. נָתָן בַּר בָּא אָמַר קוֹמֵי שְׁמוּאֵל. יְדַע אֲנָא מִפְרְשָׁה בֵין עוּבָּרֵי דָגִים טְמֵאִין לְעוּבָּרֵי דָגִים טְהוֹרִין. עוּבָּרֵי דָגִים טְמֵאִין עֲגוֹלִין. עוּבָּרֵי דָגִים טְהוֹרִין אֲרוֹכִין. אַחֲוֵי לֵיהּ חָדָא סַלְפִּיתָא. אָמַר לֵהּ. כָּזֶה מָהוּ. אָמַר לֵיהּ. טָמֵא. אָמַר לֵיהּ. לֹא בִּישׁ לִי דְּאָמַרְתָּ עַל טָהוֹר טָמֵא. אֶלָּא סוֹפָךְ דְאָמַר עַל טָמֵא טָהוֹר.
Traduction
Oula Shikhfa a enseigné devant R. Dossa: le poisson impur se reproduit lui-même; tandis que le poisson pur dépose ses œufs pour le frai. Puis Oula enseigna encore devant le même: les œufs et les entrailles de poisson (dont la provenance n’est pas facile à reconnaître) ne doivent être consommés qu’après avis d’un homme expert. Sur quoi, R. Dossa lui dit: renonce à l’une de tes deux assertions, qui se contredisent (car il résulte de la seconde opinion, au sujet des œufs interdits, que le poisson impur a aussi des œufs). -Non, dit R. Zeira, tu n’as besoin de renoncer à aucun de tes enseignements, car tous les poissons ont des œufs, avec cette seule distinction qu’à la sortie du sein de la femelle impure, le petit naît à l’état achevé. R. Aba dit au nom de R. Juda: on ajoute foi au vendeur qui déclare avoir salé ces poissons (purs). Je sais distinguer, dit R. Aba devant Samuel, entre les intestins des poissons impurs et ceux des poissons purs: ces derniers ont les œufs ronds, mais ceux des poissons purs sont allongés. Samuel lui montra une taupe, talph, et lui dit: comment est-elle (pure ou non)? -Elle est impure, répondit R. Aba (se trompant). -Je ne suis pas fâché, répliqua le premier, et de ce que tu déclares impure une sorte pure, mais je crains que tu finisses par répondre pur sur ce qui est impur.
Pnei Moshe non traduit
עולא שכפא. כך שמו:
משריץ. דג עצמו ואינו מטיל בצים:
חזר ותנא. ברייתא אחריתא לפניו מעי דגים אלו הן הבצים שלהן וקרביהן אינן נאכלין אלא על פי מומחה הבקי להכיר בהן אם הן מן הטהורין:
חזור בך. מזו הברייתא או מזו הראשונה דתרתי דסתרן אהדדי נינהו דמברייתא האחרונה ש''מ דגם דג טמא מטיל בצים הוא:
לא תחזור בך. דהא דקתני דג טמא משריץ לעולם הוא ג''כ יש לו בצים אלא שמשריץ מבפנים לאחר שנגמרו הבצים במעיו וביציאתן הן נגמרות הדגים ויוצאין נגמרין אבל דג טהור לאחר שהוטלה ביצתו משרצת מבחוץ מאיליה כשהיא בחול:
אם אמר לך. המוכר מלחתים אני והן מן הטהורים נאמן:
עגולים. השלחופית שלהן ושבטהורין הן נראין כארוכין מעט:
הדא סלפיתא. שלחופית אחת הראה לו ושל דג טהור היה:
לא ביש לי דאמרת על הטהור טמא. אלא שמתוך שאין אתה בקי וסומך על עצמך סופך דאמרת על טמא טהור:
תַּנֵּי. אֵין לוֹקְחִין מֵעֵי דָגִים וְקִירְבֵי דָגִים אֶלָּא עַל פִּי מוּמְחֶה. אֵין לוֹקְחִין תְּכֵלֶת אֶלָּא עַל פִּי מוּמְחֶה. אֵין לוֹקְחִין גְּבִינָה ותינייקי אֶלָּא עַל פִּי מוּמְחֶה. אֵין לוֹקָחִין יָיִן בְּסוּרִיָּא אֶלָּא עַל פִּי מוּמְחֶה. אֵין לוֹקְחִין בָּשָׂר שֶׁאֵין בּוֹ סֵימָן אֶלָּא עַל פִּי מוּמְחֶה. וְכוּלָּן נֶאֱכָלִין אֶצֶל מִי שֶׁאֵינוֹ מוּמְחֶה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.
Traduction
On a enseigné (81)V. (Shabat 6, 6).: on ne devra acheter des œufs ou des entrailles de poisson que sur l’avis d’un homme compétent (qui sait, d’après ces fragments, distinguer les sortes pures); de même, il faut un tel avis pour acheter du bleu-de-ciel (avec certitude de nuance), ou du fromage de Bithynie, ou du vin de Syrie, ou de la viande sans désignation d’origine. Tous ces objets peuvent être consommés chez n’importe quel israélite, même non expert, sans crainte d’impureté (en raison de leur présence là, on les présume purs).
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא ספ''ה:
אין לוקחין גבינה מבית ויתינייקי אלא מן המומחה וכו' :
ואינו חושש. דכיון שהוא אוכל בעצמו אינו חושש דספי ליה איסורא:
רִבִּי אָחָא רִבִּי תַּנְחוּם בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שִׁילַּח לוֹ חִילְתִּית נֶאֱמָן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שִׁילַּח לוֹ תְּכֵלֶת נֶאֱמָן. טַלְייָא דְּלֵוִי צַנְבָּרַייָא הֲוָה מַזְבִּן פֵּירִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. עַבְדּוֹ שֶׁלְּנֶאֱמָן נֶאֱמָן. גֶּרְמָנָא עַבְדֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא הֲוָה לֵיהּ תּוֹכְלָא. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עַבְדּוֹ שֶׁל מוּמְחֶה כְּמוּמְחֶה.
Traduction
R. Aha ou R. Tanhoum dit au nom de R. Josué b. Levi: on peut ajouter foi à l’israélite qui, vous envoyant de l’assa, dit ne pas l’avoir coupé avec un couteau de païen (interdit). R. Jacob b. Aha ou R. Jacob b. Idi, au nom du même, dit: on peut aussi croire l’israélite qui déclare d’origine pure le bleu-céleste présenté par lui. Chez R. Levi de Sennabaris, les enfants vendaient des fruits présumés être rédimés (par confiance des clients envers ce R. Levi). R. Jacob b. Aha dit au nom de R. Yossé: l’esclave d’un homme digne de foi est également cru. Ainsi, comme Germanus l’esclave de R. Juda Nassi avait du bleu-céleste à vendre, on le lui acheta par suite de la confiance qu’inspirait son maître. De même, ajoute R. Yassa au nom de R. Yohanan, le serviteur d’un homme expert jouit de la même confiance que le maître.
Pnei Moshe non traduit
שלח לו חלתית נאמן. לומר שאינה חתוכה בסכין של נכרים:
שילח לו תכלת נאמן. לומר זה מן התכלת כשר הוא:
טלייא. בניו קטנים של לוי צנברייא היו מוכרין פירות בחזקת מעושרין וסמכו עליהן מכיון שאביהם בחזקת נאמן היה:
עבדו של נאמן. על המעשרות כנאמן עצמו ויכולין ליקח ממנו:
גרמנא. שם העבד של רבי יודן נשיאה היה לו תכלת למכור סמכו עליו כר' יסא בשם ר' יוחנן:
וּמֶלַח סַלוֹקָנְרִית. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שְׁחוֹרָה אֲסוּרָה וּלְבָנָה מוּתֶּרֶת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לְבָנָה אֲסוּרָה וּשְׁחוֹרָה מוּתֶּרֶת. מָאן דָּמַר. שְׁחוֹרָה אֲסוּרָה. שֶׁנּוֹתֵן לְתוֹכָהּ שֶׁרֶץ שָׁחוֹר. וּמָאן דָּמַר. לְבָנָה אֲסוּרָה. שֶׁנּוֹתֵן לְתוֹכָהּ שֶׁרֶץ לָבָן. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי יְהוּדָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. זוֹ וְזוֹ אֲסוּרָה. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. שָׁכֵן חַד הֲוָה לָנָא וְהָיָה נוֹתֵן לְתוֹכָהּ שׁוּמָּן שֶׁלְּחַזִּיר.
Traduction
Quant au sel provenant d’une source (82)Défendu au § 6., on peut au fond ramener à un même point de vue les opinions diverses sur ce sujet, dont l’une déclare que le sel noir est seul défendu, mais le sel blanc est permis; tandis que l’autre avis dit au contraire que le sel blanc est défendu, mais que le noir est permis: la première opinion, qui défend le sel noir, craint l’immixtion d’un reptile noir contaminant le sel; l’autre opinion défend le sel blanc, craignant l’immixtion d’un reptile blanc. R. Hanina b. Gamliel dit au nom de R. Juda b. Gamliel qu’en l’un et l’autre cas il est défendu d’user de ce sel (par crainte du contact d’un corps étranger inconnu). -En effet, dit R. Hanania, nous avions un voisin qui joignait au sel de la graisse de porc.
Pnei Moshe non traduit
ומלח סלוקנרית. דתנינן במתני' לעיל אית תניי תני וכו' ומפרש דחד טעמא אית להו דלהאי מ''ד מחשש שמושחין אותו בשומן של שרץ שחור הוא ואין חוששין לשל לבן ששם אינו מצוי ולהאי מ''ד בשל לבן ואין חוששין לשחור:
זו וזו אסורה. דאיכא חששא לשומן של חזיר ואינו ניכר כדא''ר חנינא שראה מהשכן שלו עושה כן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source