Vayedaber

'Avodah Zarah

Daf 16b

משנה: אֵילּו מוּתָּרִין בַּאֲכִילָה חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ גוֹי וְיִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ וְהַדְּבָשׁ. וְהַדַּכְדָּבְנִיּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁמְּנַטְּפוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם הֶכְשֵׁר מַשְׁקֶה. וּכְבָשִׁים שֶׁאֵין דַּרְכָּן לָתֵת בָּהֶן יַיִן וָחוֹמֶץ. וְטָרִית שֶׁאֵינָהּ טְרוּפָה וְצִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דָּגָה וְעָלֶה שֶׁל חִלְתִּית וְזֵיתֵי קֻלוּסְקָא הַמְגוּלְגָּלִין. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַשְּׁלוּחִין אֲסוּרִין. וְהַחֲגָבִים מִן הַסְּלִילָה אֲסוּרִין וּמִן הַהֶפְתֵּק מוּתָּרִין. וְכֵן לַתְּרוּמָה׃

Traduction

Il est permis de manger les objets suivants des païens: du lait trait par un païen en présence d’un israélite, du miel, un gâteau de miel de la ruche; même s’il égoutte encore, ce miel n’est pas un liquide sujet à la propagation de l’impureté; les objets confits auxquels il n’est pas d’usage de joindre du vin ou du vinaigre; du triton non haché, de la saumure sans poisson; une feuille d’assa, des olives roulées en gâteau rond. R. Yossé dit: les olives dont les noyaux tombent aisément sont interdites. Les sauterelles venant de la corbeille (vendues directement après la cueillette) sont interdites; mais celles qui viennent du réservoir sont permises. Il en est de même pour l’oblation (que l’on craint d’avoir reçu pour des aliments profanes).

Pnei Moshe non traduit

וישראל רואהו. לאו דוקא רואהו אלא כיון דאי קאי חזי ליה אע''ג דכי יתיב לא חזי ליה הנכרי אירתותי מירתת אמר השתא קאי וחזי לי:

והדבדבניות. החלות שרודין מן הכוורת שבהם הדבש ואע''פ שהם נוטפות לא חיישינן שמא עירב בהם יין נסך ואין בהן משום הכשר משקה שיהא מוכשר לטומא' לפי שהוא באותה שעה כעין אוכל ולא משקה עד שמתיכין אותו ומוציאין דבשו פירוש אחר אשכולות של ענבים אע''פ שהיין נוטף מהם אין בהם משום יין נסך ואין בהם משום הכשר משקה דסתמן לאכילה ולא ניחא ליה במשקה הנוטף מהן:

וטרית שאינה טרופה. ואע''פ שהיא עשויה חתיכות נשאר ראש הדג ושדרתו קיימין וניכר שהוא טהור:

וציר שיש בו דגה. כלבית:

ועלה של חלתית. דהא לא מפסקי לה בסכין:

וזיתי קלוסקא המגולגלין. זיתים המכונסי' בכלי עגול ומתחממין ונעצרי' מאליהן ונעשים כגלוסקי' מגולגלין שנתחממו כמו ביצה מגולגלת:

השלוחין אסורין. אם נתרככו הזיתים כל כך עד שכשלוקח הזית בידו הגרעין שבתוכו משתלח ונופל מאליו אסורין דחיישין מחמת היין נתרככו ואין הלכה כר' יוסי:

מן הסלולה. מן הסל שלפני החנווני אסורין שמזלף עליהם יין כדי שיתרככו:

ומן ההפתק. ממקום שכונסן ועוצרן שם זה על זה מותרין שאין מזלף עליהן יין שלא יתקלקלו עד שנותנין לפניו למכור:

וכן בתרומה. כהן החשוד למכור תרומה לשם חולין כל הנמצא לפניו אסור שמא תרומה היא אבל הבא מן האוצר מותר דארתותי מירתת דילמא שמעי רבנן ויפקירו כל האוצר:

בֵּיצָה צְלוּיָה שֶׁלָּהֶן. בַּר קַפָּרָא שָׁרִי. חִזְקִיָּה אָסַר. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁנִּצְלֵית לְדַעַת. נִצְלֵית שֶׁלֹּא לְדַעַת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מַעֲשֶׂה 16b שֶׁנָּֽפְלָה דְּלֵיקָה בְּאִשַׁת קָנִים וּבַאֲגַם תְּמָרִים וְהָיוּ שָׁם חֲגָבִים וְנִצְלוּ. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא וְאָסַר. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. מָשּׁוּם תַּעֲרוֹבֶת חֲגָבִים טְמֵאִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וְהָדָא מִן חֲמִירְתָא דְרַב. רַב נְחַת לְתַמָּן חַמְתּוֹן מְקַלְלִין וַחֲמַר עֲלֵיהוֹן. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה טָעִין קוּפָּד מְהַלֵּךְ בְּשׁוּקָא. אֲתַא דַייְתָא וַחֲטַפְתָּא מִן יָדֵיהּ אֲתַר תּוּתֵיהּ. אֲזַל בָּעֵי מִיסְבִינֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב. אֲסִיר לָךְ. דָּנָא אֲמַר דִּנְבֵילָה הֲוָת טְעִינָה וַאֲתַר תָּתָּה וּנִסִיבַת דֵּין תְּחוּתוּי. חַד בַּר נַשׁ אֲזַל בָּעֵי מְשַׁזְגָּא אֵיסְקוֹפְתָּה גַו נַהֲרָא. אַנְשִׁיתָהּ וּסְלַק לֵיהּ. אֲזַל בָּעֵי מִיסְבִינֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב. אֲסִיר לָךְ. דָּנָא אֲמַר הַהִיא שְׁטָפָהּ נַהֲרָא וְאַייְתִי חוּרִי דִנְבֵילָה תוּתֵיהּ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

נצלית שלא לדעת. העכו''ם מהו:

שנפלה דליקה. ע''י העכו''ם שהצית את האור:

באשת קנים. כמו בחישת הקנים:

ואסר. אע''פ שנצלו שלא לדעתו:

אמר רבי אבהו. מן הדא ליכא למישמע מינה דאימר משום תערובת חגבים טמאי' אסרן:

והדא מן חמירתא דרב. הא דלקמן והן מן החומרות של רב שכשירד לבבל וראה אותן מקילין באיסורין החמיר עליהן:

קופד. בשר:

דייתא. עוף הנקרא דיה וחטפו מידו וכשפרח העוף נפל הבשר תחתיו והלך זה וביקש לקחתו וא''ל רב אסור עליך זה דאימור בשר נבילה היתה הדיה טעונ' ונפל לתחת ועכשיו תקח להנבילה תחת הבשר שלך:

בעי משזגה. ביקש לרחוץ איסקופתה וזהו הראש והרגל ובני מעים הנמכרין ביחד מילנדר בלעז ובלשון ישמעאל סקפטא:

אנשיתה. ושכחה ועלה מהנהר והלך לו וכשנזכר רצה לילך ולקחת אותה ואסר עליה רב דאימור ההוא דידך שטפה הנהר וזה של נבילה הוא:

תּוּרְמוּסִין שֶׁלָּהֶן מָה הֵן. רִבִּי אוֹסֵר. גָּנִיבָה מַתִּיר. אָמַר רִבִּי. אֲנִי זָקֵן וְהוּא זָקֵן. אֲנִי עֲלַת עַל לִיבִּי לֶאֱסוֹר וְהוּא עֲלַת עַל דַּעְתּוֹ לְהַתִּיר. רִבִּי מָנָא בַּר תַּנְחוּם אֲזַל לְצוֹר וְהִתִּיר תּוּרְמוּסִין שֶׁלָּהֶן. רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אֲזַל לְצוֹר וְאַשְׁכַּח לְרִבִּי מָנָא בַּר תַּנְחוּם שֶׁהִתִּיר תּוּרְמוּסִין שֶׁלָּהֶן. אֲתַא גַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן. אֲמַר לֵיהּ. מַה מַעֲשֶׂה אִירַע לְיָדָךְ. אֲמַר לֵיהּ. אַשְׁכָּחִית לְרִבִּי מָנָא בַּר תַּנְחוּם שֶׁהִתִּיר תּוּרְמוּסִין שֶׁלָּהֶן. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא פָגַעְתָּ בֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. אָדָם גָּדוֹל הוּא וְהוּא יוֹדֵעַ לְמַתֵּק אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל. אָמַר לוֹ. לָאו בְּנִי. חֶשְׁבּוֹן מַיִם הוּא יוֹדֵעַ. וּבְשָׁעָה שֶׁהַמַּיִם מְקַלְּסִין אֶת בּוֹרְאָן הֵן מִתְמַתְקִין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר לָֽעְזָר. בָּא לוֹמַר גְּנִייוֹ וְאָמַר שִׁבְחוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. חֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל הוּא. רִבִּי זַכַּאי דַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיאָה הֲוָה יְדַע לָהּ. אֲמַר. וְאִי בָעִית יְלַפְתָּהּ מִינֵּיהּ.

Traduction

Quelle est la règle pour les lupins préparés par les païens? Rabbi défend de les manger; Gueniba le permet. Il est comme moi, dit Rabbi, un vieillard, et tandis que j’ai dit que c’est défendu, il exprime l’avis contraire (je n’y puis rien). R. Mena b. Tanhoum, étant allé à Tyr, permit de manger les lupins des païens. Sur quoi, R. Hiya b. Aba allant au même endroit rencontra R. Mena b. Tanhoum qui avait permis de manger des lupins. A son retour, il vint chez R. Yohanan, qui lui demanda ce qui lui était arrivé à Tyr: -j’ai trouvé, répondit R. Hiya, que R. Mena permettait de manger les lupins de païens. -Ne l’as-tu pas menacé d’anathème? -Non, car c’est un homme important, capable de rendre douce l’eau de la mer. -Ceci, répliqua R. Yohanan n’est pas extraordinaire et prouve seulement que R. Mena sait calculer le retour périodique de l’heure à laquelle l’eau maritime rend grâce à Dieu, et alors elle est douce. Cependant, dit R. Isaac b. R. Eléazar, celui (R. Yohanan) qui avait voulu rabaisser R. Mena a fait au contraire son éloge; car, ajoute R. Yossé b. R. Aboun, c’est un calcul difficile, que R. Zaccaï d’Alexandrie savait et duquel j’aurais pu l’apprendre si je l’avais voulu (n’était la perte de temps).

Pnei Moshe non traduit

אני עלת על לבי לאסור. כלומר ומה אעשה שכנגדי חלוק עלי וגם הוא זקן ועלת על דעתו להתיר:

ולא פגעת ביה. לגזור נידוי עליו:

והוא יודע למתק את הים הגדול. כלומר יודע ליקח מים מים הגדול בשעה שהמים מתוקין הן כדלקמיה:

א''ל לאו בני. בשביל זה אינו אדם גדול כל כך שחשבון השעות של מים הוא יודע שיש שעה שהמים מקלסין את בורן ובשעת הקילוס הן מתמתקין:

בא לומר גניו. היה רוצה לדבר בגנותו שדבר קל הוא ואמר שבחו שיודע לכוין את השעה כשהן מקלסין וכי זה לא דבר גדול הוא:

אמר. ר' יוסי ברבי בון ואלו רציתי הייתי לומד חשבון זה מר' זכאי אלא שבילוי זמן היא:

חָלוּט שֶׁלָּהֶן מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי אִמִּי סְלַק עִם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייאָה לְחַמְתָּא דְגָדֵר וְהִתִּיר חָלוּט שֶׁלָּהֶן. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בָּעֵי. מַה בֵּין חָלוּט לְתוּרְמוּסִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. חָלוּט מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה יְדֵי הָאוֹר הוּא. תּוּרְמוּסִין אֵינָן מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה יְדֵי הָאוֹר הוּא.

Traduction

⁠—Peut-on manger de leur pâte passée à l’eau chaude? On peut résoudre ce point à l’aide de ce qu’il est dit: R. Amé étant allé avec R. Judan Nassi à Hamath-Guerar, celui-ci permit la pâte cuite des païens. R. Aba b. Mamal demanda: pourquoi cette différence entre la pâte et les lupins? A la pâte, dit R. Yossé, il ne manque que l’action du feu pour la rendre comestible; aux lupins au contraire cela ne suffit pas, et le païen achève la cuisson par ses mains.

Pnei Moshe non traduit

חלוט שלהן מה הוא. חלוט הוא מים רותחין על גבי הקמח כדתנן פ''ק דחלה החליטה בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין:

מה בין. חלוט לתורמסין. דאוסר רבי לעיל ומאי שנא חלוט שהתיר:

חלוט מחוסר מעשה ידי האור הוא. כלומר שמחוסר הבישול ביד הנכרי שהרי מים הרותחין שלהם אין בהן משום בישולי נכרי' וכשהוא נותנן על גבי קמח אין אח''כ מעשה ידי האור ביד הנכרי אבל תורמסין מחוסר מעשה ידי האור ואינן נאכלין עד שיבשלם ונגמר מעשה ידי האור ביד הנכרי:

חֲווַרְנָס אֵין בּוֹ מִשׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם וְיוֹצְאִין בּוֹ מִשּׁוּם עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב אִתַּי. מַרְטִיסָה אֵין בּוֹ מִשׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם וְיוֹצְאִין בּוֹ מִשּׁוּם עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רַב הוּנָא. כָּל אוֹכֶל שֶׁהוּא נֶאֱכָל חַי כְּמוֹת שֶׁהוּא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלִי גוֹיִם וְיוֹצְאִין בּוֹ מִשּׁוּם עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין.

Traduction

Pour les petits poissons salés, la cuisson des païens n’est pas interdite, et on peut les employer à la jonction symbolique des distances (le Shabat), et le même privilège, dit R. Aba au nom de R. Aha, s’étend aux petites sauterelles comestibles. En général, dit R. Yossé b. R. Aboun au nom de R. Houna, ce privilège est applicable à tout aliment pouvant être mangé à l’état cru.

Pnei Moshe non traduit

חוורנס. זהו הטרית רכות שנזכר ברפ''ו דנדרים והוא קמח של חטים מבושל במים:

משום עירובי תבשילין. אם בישלן הנכרי:

מרטיסה. זהו חלת המסרת הנזכר בפ' כל שעה חלוט של בעלי הבתים שאינן אפויות בתנור אלא על המסרת שהוא כמין טיגון ואופין אותן על ידי שמן:

'Avodah Zarah

Daf 17a

הלכה: אֵילּו מוּתָּרִין בַּהֲנָייָה כול'. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בְּתַבְשִׁיל שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לָתֵת לְתוֹכוֹ 17a יַיִן וָחוֹמֶץ. הָא דָבָר בָּרִיא שֶׁנָּתַן אָסוּר אֲפִילוּ בַהֲנָאָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁהֵן שׁוֹפְתִין בִּקְדֵירָה. יִשְׂרָאֵל שׁוֹפֵת וְהַגּוֹי מְנָעֵר. מִי מַחֲזִיר. סָֽבְרִין מֵימַר. יִשְׂרָאֵל מַחֲזִיר. אָמַר רִבִּי בִנְיָמִין בַּר לִיוַאי. וְהוּא שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. אִם בְּשֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי לָמָּה לֵיהּ יִשְׂרָאֵל מַחֲזִיר. אֲפִילוּ הַגּוֹי מַחֲזִיר.

Traduction

Selon R. Eléazar, la Mishna permet de manger ''des objets confits auxquels il n’est pas d’usage de joindre du vin ou du vinaigre'', parlant de ces mets vaguement, mais des mets auxquels on a joint avec certitude cet ingrédient; il est défendu de tirer aucun profit. R. Jacob b. Aha ou R. Hiya dit au nom de R. Yohanan: Si un israélite et un païen sont associés pour un pot-au-feu, l’Israélite met la marmite sur le feu, et le païen la remue (ce qui est licite), lequel des deux devra remuer les aliments et les remettre pour la fin de la cuisson? Il est rationnel que l’Israélite fasse cette opération. Selon R. Benjamin b. Lewaï, l’Israélite devra la faire, lors même que la cuisson aura atteint le tiers, comme pour le manger de Ben-Droussaï. Alors, objecta R. Yossé, une fois que le tiers de la cuisson est obtenu, il est inutile de laisser l’israélite seul remettre la marmite; le païen aussi le peut.

Pnei Moshe non traduit

גמ' הדא דאת אמר. הא דקתני וכבשים שאין דרכן לתת לתוכו וכו' בסתמא מיירי וכן ברישא דמתני' אם דרכן לתת לתוכו יין וחומץ אסורין באכילה בסתמא הוא ולפיכך הדבר תלוי אם דרך לתת לתוכו או לא הא אם דבר ברי שנתן לתוכו יין או חומץ אסור אפי' בהנאה:

ישראל שופת. הקדירה על הכירה ושוב אין בו משום בישולי נכרים כדלקמן:

והנכרי מנער. בזה לא איכפת לן אפי' הנכרי מנער:

מי מחזיר. מי מגיס הקדירה ומחזיר המאכל בתוכו כדי שיתבשל:

סברין מימר. מן הסברא אמרו שהישראל הוא שמחזיר:

והוא שנתבשל. כלומר אפי' שהוא כבר נתבשל כמאכל בן דרוסאי שהוא שליש הבישול לעולם הישראל הוא שיחזיר:

ר' יוסי בעי. על זה אם בשנתבשל כמאכל בן דרוסאי בשפיתת ישראל למה לי שיחזיר הישראל אפי' הנכרי מותר להחזיר:

אֵי זֶהוּ הַחִילֵק. רַב אָמַר. סוֹלְתָנִיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הוּא חִילֵק הוּא טָרִית טְרוּפָה. רִבִּי זְעִירָא כַּהֲנָא בַּר תַחְלִיפָה חָנָן בַּרַ בָּא בְשֵׁם רַב. לִחְלוּחָתָא אֲסוּרָה מִשּׁוּם תַּעֲרוֹבֶת דָּגִים טְמֵאִים. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. הָדָא דְתֵימַר. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּיִם מְהַלְּכִין. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּיִם מְהַלְּכִין אֵין דָּג טָמֵא מְהַלֵּךְ עִם דָּג טָהוֹר. וְהָא יַמָּא דְטִיבֵּרִיָּה כְּגוֹן הַמַּיִם מְהַלְּכִין הֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וּבִלְבַד בְּשָׁעָה שֶׁהַדָּג טוֹרֵף. שְׁמוּאֵל אָמַר. הָדָא חֲפִיתָה יְהַבֵיהּ גַּו קְלִיפָּתָהּ. אִין עָֽבְדַת לַחְלוּחִי שָׁרְייָא. וְאִילֹא אֲסִירָא.

Traduction

Par Halec (78)Désigné en 6 comme interdit., dit Rav, on entend un mets d’une sorte de harengs; selon R. Yohanan, le halec est la même chose que le triton haché. R. Zeira Cahana b. Tahalifta, ou Hanan b. Aba; dit au nom de Rav: le jus de poisson est interdit, de crainte qu’il s’y joigne du jus provenant de poissons impurs. C’est vrai, dit R. Aba au nom de R. Juda, lorsque l’eau n’est pas courante; mais dans une eau courante le poisson pur ne va pas de pair avec l’impur. Quant au lac de Tibériade, il est considéré comme eau courante. R. Yossé R. Aboun dit que l’on entend par triton haché l’ensemble de poissons hachés au point d’être méconnaissables. Samuel dit: quant au Soclet on le met dans un récipient; s’il jette alors du jus, il est permis de le manger; si non, il est défendu.

Pnei Moshe non traduit

איזהו החילק. דתנן לעיל שאסור באכילה משלהן:

סולתניתא. מין דגים קטנים שנתערב בהן ממיני דג טמא:

הוא חילק הוא טרית טרופה. כלומר חילק ג''כ לא אסרו אלא אם הוא טרוף כדין הטרית שאז אינו ניכר בו תערובת דג טמא:

לחלתותא. הוא צחנתא ופעמים מתערבים בהם מיני דג טמא:

במקום שאין המים מהלכין. אלא עומדין כמו מי אגמים ומים המכונסין ומתגדלים שם דגים:

אבל במקום שהמים מהלכין. כמו מי נהר וחזקה אין דג טהור מהלך עם דג טמא ואין חוששין לתערובתן:

הא יימא דטבריא. דין מים מהלכין לה:

ובלבד. הא דקתני טרית טרופה דוקא שגופי הדגים טרופין הן ואינן ניכרין:

חפיתה. כמו חפישא ויש דוגמתו ג''כ מין שרץ ודג טמא כדתנן החפושית בפ''ט דפרה וזהו הסימן להכיר נותנן אותה בתוך קליפתה הנמצא עמה אם עושה לחלוחית ונידבק בה ודאי יש לה קשקשת ומותרת ואם לאו אסירא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source