אָֽמְרוּן קוֹמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָה. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כֵן. אוֹכֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַֽאֲכַלְתֶּ֑ם וגו'. מַה מַיִם לֹא נִשְׁתַּנּוּ מִבְּרִייָתָן אַף כָּל דָּבָר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנֶּה מִבְּרִייָתוֹ. הָתִיבוּן. הֲרֵי מוּטַלְיָא וּפַנְקְרֵיסִין וְקוּבָטִיּוֹת וּקְלָיוֹת וְחַמִּים שֶׁלָּהֶן הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרִין. נִיחָא כוּלְּהוֹן שֶׁהֵן יְכוֹלִין לְהִישָּׁרוֹת לַחֲזוֹר לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ. קְלָיוֹת לָמָּה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. כָּל אוֹכֶל שֶׁהוּא נֶאֱכָל כְּמוֹת שֶׁהוּא כְחַי אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלִי גוֹיִם. עִם הַפַּת יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלִי גוֹיִם. מַה מְקַייֵם רִבִּי חִייָה רוֹבָה אוֹכֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם. בָּאוֹכֶל תְּשַׁבְּרוּ. הֶאֱכָלָתוֹ שִׁבַּרְתּוֹ. אִם הָיָה קָשֶׁה עָלֶיךָ בָּאוֹכֶל תְּשַׁבְּרוֹ וְאִם לָאו הַכְרֶה (הַרְבֶּה) עָלָיו כֶּסֶף. אָֽמְרִין. כֵּן הֲוָה רִבִּי יוֹנָתָן עֲבִיד. כַּד הֲוָה בַּר נַשׁ רַב עֲלִיל לָקַרְתָּא הֲוָה מְשַׁלַּח לֵיהּ אִיקְרִין. דְּאִין אֲתַא דַיֵּן דְּיָתוֹם אוֹ דַיֵּן דְּאַרְמְלָא יִשְׁכַּח אַפִּין מְפַייְסָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יוסי בר' בון בשם רב. היינו טעמא דבישולי הנכרים מדרבנן הוא דגזרו ולא אסרו אלא דבר שאינו נאכל כמות שהוא חי וקליות נאכלין הן:
עם הפת. וכן דבר שדרכו ללפת בו את הפת בזה אסרו משום בישולי נכרים:
מה מקיים ר' חייה רובה. האי קרא אוכל וגו' דאיהו לא קיבל דרשה דרשב''י והקשה עלה:
באוכל תשברו. דריש לה לדרשא אחריתא ולרמז על בני עשו שתראה לפייסו ולשברו באוכל שתתן לו ואם האכלתו שברתו:
אם היה קשה עליך. ורוצה להרע לך ראה באוכל תשבר אותו ואם לא יועיל אוכל הרבה עליו כסף והיינו בכסף דקרא:
אמרין. כן היה נוהג ר' יונתן לעשו' כשהיה בא שר גדול לתוך העיר היה משלח לו דורונות לכבדו כדי לשחדו ולסמות עיניו ואם אח''כ יבא איזה דין של יתום או של אלמנה וכה''ג וצריך להשתדלות היה מוצא אצלו פנים רצויות ומפוייסות לעשות חפצו ורצונו:
וקובטיות. כרתין:
ניחא כולהון שהן וכו'. ולא שייך לאסור משום בישולי נכרים אלא קליו' למה התירו לדידך דאמרת בישולי נכרים מן התורה אסורין:
ופנקרסין. קפריסין:
המוטליא. התם מפרש לה ביזרא דכרפסא וביזרא דכיתנא וביזרא דשבלילתא ותרו להו בהדדי בפשורי ושבקו ליה עד דמקבל:
התיבון הרי. תנינן בתוספתא פ''ה:
לא נשתנו מברייתן. ע''י האור:
אמרין קומי ר' חייה רובא. האי ברייתא דר''ש בן יוחי ואשלקות דמתני' קאי דתני כן דדרשינן לה מקרא:
פִּיתָּן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. פַּת מֵהֲלָכוֹת שֶׁלְּעִימְעוּם הִיא. כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר. מְקוֹם שֶׁפַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הוּא שֶׁתְּהָא פַת גּוֹיִם אֲסוּרָה. וִעִימְעֲמוּ עָלֶיהָ וְהִתִּירוּהָ. אוֹ מְקוֹם שֶׁאֵין פַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הוּא שֶׁתְּהָא פַת גּוֹיִם מוּתֶּרֶת. וִעִימְעֲמוּ עָלֶיהָ וְאַסְּרוּהָ. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְכִי יֵשׁ עִימְעוּם לְאִיסּוּר. וּפַת לֹא כְתַבְשִׁילֵי גוֹיִם הוּא. כָּךְ אָנוֹ אוֹמְרִים. מְקוֹם שֶׁאֵין תַּבְשִׁילֵי יִשְׂרָאֵל מְצוּיִין בְּדִין הוּא שֶׁיְּהוּ תַבְשִׁילֵי גּוֹיִם מוּתָּרִין. אֶלָּא כֵינִי. מְקוֹם שֶׁאֵין פַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא פַת גּוֹיִם אֲסוּרָה. וִעִימְעֲמוּ עָלֶיהָ וְהִתִּירוּהָ 16a מִפְּנֵי חַיֵּי נֶפֶשׁ. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מַתִּיר וּבִלְבַד מִן הַפְּלָטֵר. וְלֹא עָֽבְדִין כֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פת מהלכות של עימעום היא. של גימגום ומפרש ואזיל:
כך אנו אומרין. בעיא היא ובשביעית ובפ''ק דשבת גריס א''ר יוסה קשייתה קומי ר' יעקב בר אחא מהו מהלכות של עימעום כך אנו וכו' כלומר אם כך נפרש:
ועימעמו עליה והתירוה. אפי' במקום שפת ישראל מצויה:
או דילמא מקום וכו'. ואסרוה אפי' בשאין פת ישראל מצויה:
ופת לאו תבשילי הנכרים הוא. וכי כך אנו אומרים וכו'. בתמיה ומאי שנא דבפת התירו:
א''ר מנא. מאי תיבעי לך דלא שייך לשון עימעום לאיסור דאי לאיסור א''כ החמירו הוי ליה למימר ולהיתר הוא דשייך לשון עימעום וכלומר שלא התירו בפירוש אלא בגימגום ולא רצו לאסור:
ולא עבדין כן. לא נהגו כן אלא נוהגין היתר אף בפת בעל הבית:
כדברי. כלומר אפי' לדברי מי שהוא מתיר ובלבד מן הפלטר ולא מבעל הבית:
אלא כיני וכו'. דהיינו טעמא דבפת התירו מפני חיי נפש. ובשביעית ובשבת גריס מקום שאין תבשילי ישראל מצוין בדין הוא שיהו תבשילי נכרים מותרין ועימעמו עליהן ואסרום אלא כיני וכו'. וכן הוא בריש פ''ג דמעשר שני וגי' זו יותר נוחה דהכל מתמיהות ר' מנא היא וכי יש עימעום לאיסור והלא פת היה נראה שהוא כתבשילי נכרים וכי כך אנו אומרים ג''כ בתבשילי נכרים שבדין הוא שיהו מותרין במקום שאין תבשילי ישראל מצוים אלא שעימעמו לאסור בתמיה והלא מדינא אסורין אלא כיני דהעמעום הוא בפת להתיר ומשום חיי נפש:
מִי אָסַר אֶת הַשֶּׁמֶן. רַב יְהוּדָה אָמַר. דָּנִיֵּאל אֲסָרוֹ. וַיָּ֤שֶׂם דָּֽנִיֵּאל֙ עַל לִבּ֔וֹ וגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל בפת בג המלך וביין משתיו. בשתי משתאות הכתוב מדבר אחד משתה יין וא' משתה שמן:
וּמִי הִתִּירוֹ. רִבִּי הִתִּירוֹ וּבֵית דִּינוֹ. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת נִקְרָא רִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא. רַבּוֹתֵינוּ. בְּגִיטִּין וּבַשֶּׁמֶן וּבְסַנְדָּל. וְקָרוּ לֵיהּ בֵּי דִינָא דְשָׁרוּ מִישְׁחָא. כָּל בֵּית דִּין דְּשָׁרוּ ג' דְבָרִים נִקְרָא בֵּי דִינָא שָׁרִיָּא. אָמַר רִבִּי יוּדָן. בֵּית דִּינוֹ חָלוּק עָלָיו בְּגִיטִּין. מָהוּ שֶׁתְּהֵא מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא. רִבִּי חַגַּיי אָמַר. מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא. רִבִּי יוּסֵי אָמַר. אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בית דינו חלוק עליו בגיטין. ולא הסכימו עמו כדאמרינן שם:
בגיטין. בפ' מי שאחזו תנן אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש ומת בתוך שנים עשר חדש אינו גט ותני עלה בתוספתא פ''ה דגיטין ורבותינו התירו לה לינשא משום דס''ל כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו ואע''ג דלא אמר מעכשיו הרי זה גט. וגרסי' להא שם הלכה ג' ולקמן בפרק המפלת:
ובסנדל בנדה שם המפלת סנדל או שליא תשב לזכר ולנקבה. ופליגי התם איזהו סנדל וקאמר נמנו עליו רבותינו לומר והיא שיהא בו מצורת אדם הא לאו הכי טהורה:
וקרו ליה בי דינא דשרו מישחא. ופריך כל ב''ד דשרו ג' דברים נקרא ב''ד שרייא וה''נ יקראו לו ב''ד שרייא:
מהו שתהא מותרת להינשא. מיד ולרבותינו שהתירו בעי לה אם מיד ששמעו בו שמת התירו להנשא או לא:
מותרת להינשא. מיד אמרו שהרי לא יבא עוד ונתקיים התנאי:
אסורה להנשא. בתוך שנים עשר חדש כדמסיים בגיטין שם אני אומר נעשו לו ניסים וחיה ולא התירו רבותינו עד שתמתין לאחר שנים עשר חדש ולא יבא שאז נתקיים התנאי ותנשא:
רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה וְאָֽמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שֶׁהָיוּ עוֹלִין לְהַר הַמֶּלֶךְ וְנֶהֱרָגִין עָלָיו. יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מַרְתָּא נְחַת לְנְצִיבִין. אַשְׁכַּח שִׂמלַאי הַדְּרוֹמִי יְתִיב דְּרַשׁ. רִבִּי וּבֵית דִּי הִתִּירוּ בַשֶּׁמֶן. אָמַר שְׁמוּאֵל אֲבָל. רַב לָא קְבִיל עֲלֵיהּ מֵיכוּל. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל. אֲכוֹל. דִּלָא כֵן אֲנָא כְתַב עָלֶיָךָ זָקֵן מַמְרֵא. אֲמַר לֵיהּ. עַד דַּאֲנָא תַּמָּן אֲנָא יְדַע מָאן עִרֵר עֲלֵיהּ שִׂמְלַאי הַדְּרוֹמִי. אֲמַר לֵיהּ. מַר בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ לֹא בְשֵׁם רִבִּי יודָן נְשִׂייָא. אַטְרַח עֲלוּי וְאָכַל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שהיו עולין להר המלך ונהרגין עליו. אדלעיל קאי דניאל אסרו ומאי טעמא לפי שראה שהיו מסכנין עצמן ועולין להר המלך ללקט זיתים ונהרגין עליו ולפיכך גזר על השמן. ובפ''ק דשבת גריס לה בתר הא דדניאל אסרו:
אמר שמואל. אמר לפני שמואל וקיבל ממנו ואכל:
זקן ממרא. שאתה חולק על מה שנמנו והתירו:
עד דאנא תמן. בעוד שהייתי בארץ ישראל ידעתי זה ששמלאי הדרומי עורר על איסור שמן ולא הוה איכפת לי בדבריו:
אמר ליה. שמואל וכי אמר בשם גרמיה לא אמר אלא שרבי ובית דינו נמנו והתירו ואטרח שמואל עליה עד דאכל:
רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. וְלֹא כֵן תַּנִּינָן. שֶׁאֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵית דִּין חֲבֵרוֹ עַד שֶׁיְּהֵא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בַחָכְמָה וּבַמִּנְייָן. וְרִבִּי וּבֵית דִּינוֹ מַתִּירִין מַה שֶׁאָסַר דָּנִיֵּאל וַחֲבֵירָיו. רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מְקוּבָּל אֲנִי מֵרִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק שֶׁכָּל גְּזֵירָה שֶׁבֵּית דִּין גּוֹזְרִין וְאֵין רוֹב צִּיבּוּר מְקַבְּלִין עֲלֵיהֶן אֵינָהּ גְּזֵירָה. בָּֽדְקוּ וּמָֽצְאוּ בִּגְזֵירָתוֹ שֶׁלְּשֶׁמֶן וְלָא מָֽצְאוּ שֶׁקִּיבְּלוּ רוֹב הַצִּיבּוּר עֲלֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא כן תנינן. בפ''ק דעדיות אין בית דין וכו' וכי היאך ר' וב''ד יכולין להתיר מה שאסר דניאל וחביריו:
ר' יוחנן כדעתיה דאמר רבי יוחנן מקובל אני וכו'. והיינו טעמא דסמכו להתיר את השמן לפי שמתחילה לא קבלו רוב הציבור עליהן ולא דנמנו והתירו מה שאסר דניאל והיו מקבלין עליהן:
בֵּיצָה צְלוּיָה שֶׁלָּהֶן. בַּר קַפָּרָא שָׁרִי. חִזְקִיָּה אָסַר. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁנִּצְלֵית לְדַעַת. נִצְלֵית שֶׁלֹּא לְדַעַת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מַעֲשֶׂה 16b שֶׁנָּֽפְלָה דְּלֵיקָה בְּאִשַׁת קָנִים וּבַאֲגַם תְּמָרִים וְהָיוּ שָׁם חֲגָבִים וְנִצְלוּ. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא וְאָסַר. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. מָשּׁוּם תַּעֲרוֹבֶת חֲגָבִים טְמֵאִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וְהָדָא מִן חֲמִירְתָא דְרַב. רַב נְחַת לְתַמָּן חַמְתּוֹן מְקַלְלִין וַחֲמַר עֲלֵיהוֹן. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה טָעִין קוּפָּד מְהַלֵּךְ בְּשׁוּקָא. אֲתַא דַייְתָא וַחֲטַפְתָּא מִן יָדֵיהּ אֲתַר תּוּתֵיהּ. אֲזַל בָּעֵי מִיסְבִינֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב. אֲסִיר לָךְ. דָּנָא אֲמַר דִּנְבֵילָה הֲוָת טְעִינָה וַאֲתַר תָּתָּה וּנִסִיבַת דֵּין תְּחוּתוּי. חַד בַּר נַשׁ אֲזַל בָּעֵי מְשַׁזְגָּא אֵיסְקוֹפְתָּה גַו נַהֲרָא. אַנְשִׁיתָהּ וּסְלַק לֵיהּ. אֲזַל בָּעֵי מִיסְבִינֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב. אֲסִיר לָךְ. דָּנָא אֲמַר הַהִיא שְׁטָפָהּ נַהֲרָא וְאַייְתִי חוּרִי דִנְבֵילָה תוּתֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר רבי אבהו. מן הדא ליכא למישמע מינה דאימר משום תערובת חגבים טמאי' אסרן:
נצלית שלא לדעת. העכו''ם מהו:
שנפלה דליקה. ע''י העכו''ם שהצית את האור:
באשת קנים. כמו בחישת הקנים:
ואסר. אע''פ שנצלו שלא לדעתו:
והדא מן חמירתא דרב. הא דלקמן והן מן החומרות של רב שכשירד לבבל וראה אותן מקילין באיסורין החמיר עליהן:
קופד. בשר:
דייתא. עוף הנקרא דיה וחטפו מידו וכשפרח העוף נפל הבשר תחתיו והלך זה וביקש לקחתו וא''ל רב אסור עליך זה דאימור בשר נבילה היתה הדיה טעונ' ונפל לתחת ועכשיו תקח להנבילה תחת הבשר שלך:
בעי משזגה. ביקש לרחוץ איסקופתה וזהו הראש והרגל ובני מעים הנמכרין ביחד מילנדר בלעז ובלשון ישמעאל סקפטא:
אנשיתה. ושכחה ועלה מהנהר והלך לו וכשנזכר רצה לילך ולקחת אותה ואסר עליה רב דאימור ההוא דידך שטפה הנהר וזה של נבילה הוא:
תּוּרְמוּסִין שֶׁלָּהֶן מָה הֵן. רִבִּי אוֹסֵר. גָּנִיבָה מַתִּיר. אָמַר רִבִּי. אֲנִי זָקֵן וְהוּא זָקֵן. אֲנִי עֲלַת עַל לִיבִּי לֶאֱסוֹר וְהוּא עֲלַת עַל דַּעְתּוֹ לְהַתִּיר. רִבִּי מָנָא בַּר תַּנְחוּם אֲזַל לְצוֹר וְהִתִּיר תּוּרְמוּסִין שֶׁלָּהֶן. רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אֲזַל לְצוֹר וְאַשְׁכַּח לְרִבִּי מָנָא בַּר תַּנְחוּם שֶׁהִתִּיר תּוּרְמוּסִין שֶׁלָּהֶן. אֲתַא גַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן. אֲמַר לֵיהּ. מַה מַעֲשֶׂה אִירַע לְיָדָךְ. אֲמַר לֵיהּ. אַשְׁכָּחִית לְרִבִּי מָנָא בַּר תַּנְחוּם שֶׁהִתִּיר תּוּרְמוּסִין שֶׁלָּהֶן. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא פָגַעְתָּ בֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. אָדָם גָּדוֹל הוּא וְהוּא יוֹדֵעַ לְמַתֵּק אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל. אָמַר לוֹ. לָאו בְּנִי. חֶשְׁבּוֹן מַיִם הוּא יוֹדֵעַ. וּבְשָׁעָה שֶׁהַמַּיִם מְקַלְּסִין אֶת בּוֹרְאָן הֵן מִתְמַתְקִין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר לָֽעְזָר. בָּא לוֹמַר גְּנִייוֹ וְאָמַר שִׁבְחוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. חֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל הוּא. רִבִּי זַכַּאי דַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיאָה הֲוָה יְדַע לָהּ. אֲמַר. וְאִי בָעִית יְלַפְתָּהּ מִינֵּיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בא לומר גניו. היה רוצה לדבר בגנותו שדבר קל הוא ואמר שבחו שיודע לכוין את השעה כשהן מקלסין וכי זה לא דבר גדול הוא:
אמר. ר' יוסי ברבי בון ואלו רציתי הייתי לומד חשבון זה מר' זכאי אלא שבילוי זמן היא:
א''ל לאו בני. בשביל זה אינו אדם גדול כל כך שחשבון השעות של מים הוא יודע שיש שעה שהמים מקלסין את בורן ובשעת הקילוס הן מתמתקין:
אני עלת על לבי לאסור. כלומר ומה אעשה שכנגדי חלוק עלי וגם הוא זקן ועלת על דעתו להתיר:
ולא פגעת ביה. לגזור נידוי עליו:
והוא יודע למתק את הים הגדול. כלומר יודע ליקח מים מים הגדול בשעה שהמים מתוקין הן כדלקמיה:
חָלוּט שֶׁלָּהֶן מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי אִמִּי סְלַק עִם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייאָה לְחַמְתָּא דְגָדֵר וְהִתִּיר חָלוּט שֶׁלָּהֶן. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בָּעֵי. מַה בֵּין חָלוּט לְתוּרְמוּסִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. חָלוּט מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה יְדֵי הָאוֹר הוּא. תּוּרְמוּסִין אֵינָן מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה יְדֵי הָאוֹר הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חלוט שלהן מה הוא. חלוט הוא מים רותחין על גבי הקמח כדתנן פ''ק דחלה החליטה בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין:
מה בין. חלוט לתורמסין. דאוסר רבי לעיל ומאי שנא חלוט שהתיר:
חלוט מחוסר מעשה ידי האור הוא. כלומר שמחוסר הבישול ביד הנכרי שהרי מים הרותחין שלהם אין בהן משום בישולי נכרי' וכשהוא נותנן על גבי קמח אין אח''כ מעשה ידי האור ביד הנכרי אבל תורמסין מחוסר מעשה ידי האור ואינן נאכלין עד שיבשלם ונגמר מעשה ידי האור ביד הנכרי:
חֲווַרְנָס אֵין בּוֹ מִשׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם וְיוֹצְאִין בּוֹ מִשּׁוּם עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב אִתַּי. מַרְטִיסָה אֵין בּוֹ מִשׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם וְיוֹצְאִין בּוֹ מִשּׁוּם עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רַב הוּנָא. כָּל אוֹכֶל שֶׁהוּא נֶאֱכָל חַי כְּמוֹת שֶׁהוּא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלִי גוֹיִם וְיוֹצְאִין בּוֹ מִשּׁוּם עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חוורנס. זהו הטרית רכות שנזכר ברפ''ו דנדרים והוא קמח של חטים מבושל במים:
משום עירובי תבשילין. אם בישלן הנכרי:
מרטיסה. זהו חלת המסרת הנזכר בפ' כל שעה חלוט של בעלי הבתים שאינן אפויות בתנור אלא על המסרת שהוא כמין טיגון ואופין אותן על ידי שמן:
משנה: אֵילּו מוּתָּרִין בַּאֲכִילָה חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ גוֹי וְיִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ וְהַדְּבָשׁ. וְהַדַּכְדָּבְנִיּוֹת אַף עַל פִּי שֶׁמְּנַטְּפוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם הֶכְשֵׁר מַשְׁקֶה. וּכְבָשִׁים שֶׁאֵין דַּרְכָּן לָתֵת בָּהֶן יַיִן וָחוֹמֶץ. וְטָרִית שֶׁאֵינָהּ טְרוּפָה וְצִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דָּגָה וְעָלֶה שֶׁל חִלְתִּית וְזֵיתֵי קֻלוּסְקָא הַמְגוּלְגָּלִין. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַשְּׁלוּחִין אֲסוּרִין. וְהַחֲגָבִים מִן הַסְּלִילָה אֲסוּרִין וּמִן הַהֶפְתֵּק מוּתָּרִין. וְכֵן לַתְּרוּמָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וישראל רואהו. לאו דוקא רואהו אלא כיון דאי קאי חזי ליה אע''ג דכי יתיב לא חזי ליה הנכרי אירתותי מירתת אמר השתא קאי וחזי לי:
והדבדבניות. החלות שרודין מן הכוורת שבהם הדבש ואע''פ שהם נוטפות לא חיישינן שמא עירב בהם יין נסך ואין בהן משום הכשר משקה שיהא מוכשר לטומא' לפי שהוא באותה שעה כעין אוכל ולא משקה עד שמתיכין אותו ומוציאין דבשו פירוש אחר אשכולות של ענבים אע''פ שהיין נוטף מהם אין בהם משום יין נסך ואין בהם משום הכשר משקה דסתמן לאכילה ולא ניחא ליה במשקה הנוטף מהן:
וטרית שאינה טרופה. ואע''פ שהיא עשויה חתיכות נשאר ראש הדג ושדרתו קיימין וניכר שהוא טהור:
וציר שיש בו דגה. כלבית:
ועלה של חלתית. דהא לא מפסקי לה בסכין:
וזיתי קלוסקא המגולגלין. זיתים המכונסי' בכלי עגול ומתחממין ונעצרי' מאליהן ונעשים כגלוסקי' מגולגלין שנתחממו כמו ביצה מגולגלת:
השלוחין אסורין. אם נתרככו הזיתים כל כך עד שכשלוקח הזית בידו הגרעין שבתוכו משתלח ונופל מאליו אסורין דחיישין מחמת היין נתרככו ואין הלכה כר' יוסי:
מן הסלולה. מן הסל שלפני החנווני אסורין שמזלף עליהם יין כדי שיתרככו:
ומן ההפתק. ממקום שכונסן ועוצרן שם זה על זה מותרין שאין מזלף עליהן יין שלא יתקלקלו עד שנותנין לפניו למכור:
וכן בתרומה. כהן החשוד למכור תרומה לשם חולין כל הנמצא לפניו אסור שמא תרומה היא אבל הבא מן האוצר מותר דארתותי מירתת דילמא שמעי רבנן ויפקירו כל האוצר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source