Vayedaber

'Avodah Zarah

Daf 15b

משנה: אֵילּו דְבָרִים שֶׁל גוֹיִם אֲסוּרִין וְאֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ גּוֹי וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ הַפַּת וְהַשֶּׁמֶן שֶׁלָּהֶן וּשְׁלָקוֹת. רִבִּי וּבֵית דִּינוֹ הִתִּירוּ בַשָּׁמֶן. כְּבָשִׁין שֶׁדַּרְכָּן לָתֵת בָּהֶן יַיִן וָחוֹמֶץ וְטָרִית טְרופָה וְצִיר שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָה וְהַחִילֶּק וְקוֹרֶט שֶׁל חִלְתִּית וּמֶלַח סַלוֹקָנְרִית הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין וְאֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה׃

Traduction

Les objets suivants appartenant aux païens sont interdits, sans qu’il soit défendu toutefois d’en trier un profit indirect: le lait trait par des païens, sans qu’un israélite l’ait vu, leur pain et leur huile; toutefois, Rabbi et son tribunal permettent d’user de leur huile; tout aliment bouillie par eux ou confit, pour lequel la sauce contient du vin ou du vinaigre; du triton haché, de la sauce où ne surnage pas de menu poisson, du petit poisson de mer (halec), un morceau d’assa, du seul d’une source saline; tous ces objets sont interdits, mais il n’est pas défendu d’en tirer profit. (77)En tête sont 2 passages déjà traduits, le 1er long, en (Shabat 1, 6), le 2e, (Sheqalim 6, 3)..

Pnei Moshe non traduit

מתני' חלב שחלבו נכרי ואין ישראל רואהו. משום תערובת חלב טמא ואפי' להעמיד בו גבינה אסור דשמא חלב הטמא שאינו מעמיד ישאר בגומות שבגבינה עם הנסיובי:

הפת והשמן וכו'. כל הני אסורין משום חתנות ופת פלטר התירו במקום שאין פלטר ישראל מצוי אבל פת בעלי הבתים לא התירו אלא להולכי דרכים ובשעת הדחק והשמן ראו שלא נתפשט איסורו ונמנו עליו והתירוהו כדלקמן:

ושלקות. כל דבר שבישלו אותו הנכרים ואפי' בשלו בכליו של ישראל ובפניו שאין לחוש לתערוב' איסור ולגיעולי נכרים אסרוהו משום בישולי נכרים והוא שלא סייעו הישראל לא בתחילה ולא בסוף ולא אסרו משום בישולי נכרים אלא דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי ועולה על שלחן מלכים ללפת בו את הפת אבל אם חסר אחת מאלו אין בו משום בישולי נכרים:

כבשים. דברים שדרכן לכבוש דגים ומיני ירקות ודרכן לתת בהן יין או חומץ ואין אסורין איסור הנאה לפי שאין טעם היין ניכר בהן אבל באכילה אסורין:

וטרית. מין דגים קטנים מלוחים וטרופה שנטרפו ונשתברו דק דק ואינן ניכרין והלכך חיישינן לטמאין:

וציר שאין בה דגה. דג קטן שנקרא כלבית ודרכו ליגדל מאליו בציר דגים טהורים והיא עצמה טמאה וכשיש ציר דג טמא מעורב עמו לא יגדל בו כלבית:

והחילק. מין דגים קטנים טהורים ואין להן סנפיר וקשקשת ועתידין לגדל אחר זמן ודגים קטנים טמאים הדומין להן מתערב עמהן ואינם ניכרים אפי' כשאינה טרופה אבל טרית אין דגים טמאים דומין לה והלכך שרי כשאינה טרופה:

וקורט של חלתית. כך שמה בערבי חלתית וחותכין קרטיו בסכין ואסורה משום שמנונית דסכין דאגב חריפותא דחלתית ממתקת היא טעם השמנונית הנבלע בה:

ומלח סלקונתית. מלח שכל גדולי רומי אוכלין אותה ורגילין למשוח אותה בחלב חזיר או בשומן דגים טמאים והיא גסה ולבנה ביותר:

הרי אלו אסורין וכו'. למעוטי בידוע שכבשן ביין:

מתני' אילו. דברים של נכרי' מותרין באכילה:

הלכה: אֵילּו דְבָרִים שֶׁלְּגוֹיִם אֲסוּרִין כול'. חָלָב הַגּוֹי לָמָּה הוּא אָסוּר. רִבִּי בָּא בַּר רַב יְהוּדָה רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חָלָב הַגּוֹי לָמָּה הוּא אָסוּר. מִשּׁוּם גִּילּוּי. וְיַעֲמִיד. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מִפְּנֵי הָאֶירֶס הַנָּתוּן בֵּין הַנְּקָבִים. וְתַנֵּי כֵן. ג' אִירְסִים הֵן. אֶחָד צַף וְאֶחָד שׁוֹקֵעַ וְאֶחָד דּוֹמֶה לִשְׂבָכָה. פָּעֲלַייָא הֲווֹן בְּחַקְלַיָּא. אִתְגַּלְיַית קוּלְתָא דְּמַיָּא. אַשְׁתּוֹן קַמָּייָא וְאַנְּכוֹן. תִּינְייָנֵי וּמַייתִין. אֲנִי אוֹמֵר. אִירֶס שׁוֹקֵעַ הָיָה. בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי יִרְמְיָה אִיתְגַּלְייָן גִּיגִייָתָיָּה דְּסִדְרָא רוֹבָא. אִישׁתּוֹן קַמַּייָא וְלָא אִינְּכוֹן. תִּינְייָנֵי וּמֵיתוּ. אֲנִי אוֹמֵר. אֶרֶס שׁוֹקֵעַ הָיָה. וְתַנֵּי כֵן. אֲבַטִּיחַ שֶׁנִּיקָר וְאָֽכְלוּ מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם וְכֵן יַיִן שֶׁנִּתְגַּלֶּה וְשָׁתוּ מִמֶּנּו עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם אָסוּר לוֹכַל וְלִשְׁתּוֹת אַחֲרֵיהֶן. אֲנִי אוֹמֵר. אֶירֶס שׁוֹקֵעַ הָיָה.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

גמ' משום גילוי. והם אין נזהרין בו:

ויעמיד. החלב ואם יש בו ארס נחש אינו נקפא:

מפני האירס הנתון בין הנקבים. שנתערב עם הנסיובי ועומד בין הנקבים של הגבינה ואינו ניכר:

ותני כן. שיש מין ארס שהוא שוקע וזה יוכל להתערב ולהנתן בין נקבי הגבינה:

אחד צף. של זקן צף הוא על המשקה:

שוקע. של בחור חזק וכובד בו ושוקע בתוך המשקה לקרקעיתו של כלי:

ואחד דומה לשבכה. והוא של בינוני ועומד כסבכה מלמעלה ולא צף ממש:

אישתון קמייא. ולא מייתון. וכן היא בפ''ח דתרומות:

ואנכון תניינין. וחזרו ושתו השניים ומיתון מפני שארס שוקע היה:

דסדרא רובא. של בית המדרש הגדול:

אישתון קמייא ולא מיתו אינכון וכו':

אבטיח שניקר. אותו הנחש:

עשרה בני אדם. ולא מתו אף על פי כן אסור וכו' שחוששין לארס שוקע:

אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. חָלָב הַגּוֹי לָמָּה הוּא אָסוּר. מִשּׁוּם תַּעֲרוֹבֶת בְּהֵמָה טְמֵאָה. וְתַנֵּי כֵן. יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב בָּעֶדֶר וְהַגּוֹי חוֹלֵב וּמֵבִיא לוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

רבי ירמיה. סבר טעמא דחלב הנכרי אסור משום תערובת חלב בהמה טמאה:

ותני כן. בתוספ' פ''ה ישראל וכו' אלמא דליכא חששא משום גילוי אלא משום תערובת חלב טמא וכשישראל יושב בעדר סגי שרואה שאין שם בהמה טמאה ואע''פ שאינו רואה אם נתגלה:

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפּוּתָא רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. כְּבָשִׂ֥ים לִלְבוּשֶׁ֑ךָ וּמְחִ֥יר שָׂ֝דֶ֗ה עַתּוּדִֽים׃ 15b כְּבָשִׁים כְּתִיב. הָא כֵיצַד. בְּשָׁעָה שֶׁתַּלְמִידִין קְטַנִּים כְּבוֹשׁ לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה. הִגְדִּילוּ וְנַעֲשׂוּ כָעַתּוּדִים גַּלֵּה לָהֶם רָזֵי תוֹרָה. וְדָא מְסַייְעָה לְמַה דְתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃ מָה הַסִּימָה הַזֹּאת אֵינָהּ נִגְלֵית לְכָל בִּרְייָה בָּךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לְשַׁקֵּעַ אֶת עַצְמָךְ בְּדִבְרֵי תוֹרָה אֶלָּא בִפְנֵי בְנֵי אָדָם כְּשֵׁירִין.

Traduction

R. Simon b. Halafta ou R. Hagaï au nom de R. Samuel b. Nahman explique ces mots (Pr 27, 26): Les agneaux seront pour te vêtir, et les boucs seront le prix du champ; or, le premier mot signifier presser, en ce double sens: tant que les disciples sont jeunes, il faut leur comprimer (restreindre) l’explication de la Loi; lorsqu’ils seront grands et devenus des boucs, on leur révélera les motifs de la Loi. Ceci confirme l’avis de R. Simon b. Yohaï sur ces mots (Ex 21, 1): Voici les jugements que tu exposeras devant eux,; comme un trésor (réservé) n’est pas découvert devant chacun, de même il ne faut s’appesantir dans l’étude de la Loi (et l’expliquer) que devant des hommes faits, aptes à l’apprécier.

Pnei Moshe non traduit

כבשים כתיב. וקרינן כבשים בשין הימנית מלשון כבישת הדברים:

אשר תשים לפניהם. ודריש מלשון סימא ואוצר שלפעמים צריך אתה להסתיר אותן כאוצר הזה ואין לך רשות לשקע את עצמך ולגלות דברי תורה אלא בפני בני אדם כשרין שמחבבין ומייקרין אותן:

'Avodah Zarah

Daf 16a

פִּיתָּן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. פַּת מֵהֲלָכוֹת שֶׁלְּעִימְעוּם הִיא. כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר. מְקוֹם שֶׁפַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הוּא שֶׁתְּהָא פַת גּוֹיִם אֲסוּרָה. וִעִימְעֲמוּ עָלֶיהָ וְהִתִּירוּהָ. אוֹ מְקוֹם שֶׁאֵין פַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הוּא שֶׁתְּהָא פַת גּוֹיִם מוּתֶּרֶת. וִעִימְעֲמוּ עָלֶיהָ וְאַסְּרוּהָ. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְכִי יֵשׁ עִימְעוּם לְאִיסּוּר. וּפַת לֹא כְתַבְשִׁילֵי גוֹיִם הוּא. כָּךְ אָנוֹ אוֹמְרִים. מְקוֹם שֶׁאֵין תַּבְשִׁילֵי יִשְׂרָאֵל מְצוּיִין בְּדִין הוּא שֶׁיְּהוּ תַבְשִׁילֵי גּוֹיִם מוּתָּרִין. אֶלָּא כֵינִי. מְקוֹם שֶׁאֵין פַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא פַת גּוֹיִם אֲסוּרָה. וִעִימְעֲמוּ עָלֶיהָ וְהִתִּירוּהָ 16a מִפְּנֵי חַיֵּי נֶפֶשׁ. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מַתִּיר וּבִלְבַד מִן הַפְּלָטֵר. וְלֹא עָֽבְדִין כֵּן.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

פת מהלכות של עימעום היא. של גימגום ומפרש ואזיל:

כך אנו אומרין. בעיא היא ובשביעית ובפ''ק דשבת גריס א''ר יוסה קשייתה קומי ר' יעקב בר אחא מהו מהלכות של עימעום כך אנו וכו' כלומר אם כך נפרש:

ועימעמו עליה והתירוה. אפי' במקום שפת ישראל מצויה:

או דילמא מקום וכו'. ואסרוה אפי' בשאין פת ישראל מצויה:

א''ר מנא. מאי תיבעי לך דלא שייך לשון עימעום לאיסור דאי לאיסור א''כ החמירו הוי ליה למימר ולהיתר הוא דשייך לשון עימעום וכלומר שלא התירו בפירוש אלא בגימגום ולא רצו לאסור:

ופת לאו תבשילי הנכרים הוא. וכי כך אנו אומרים וכו'. בתמיה ומאי שנא דבפת התירו:

אלא כיני וכו'. דהיינו טעמא דבפת התירו מפני חיי נפש. ובשביעית ובשבת גריס מקום שאין תבשילי ישראל מצוין בדין הוא שיהו תבשילי נכרים מותרין ועימעמו עליהן ואסרום אלא כיני וכו'. וכן הוא בריש פ''ג דמעשר שני וגי' זו יותר נוחה דהכל מתמיהות ר' מנא היא וכי יש עימעום לאיסור והלא פת היה נראה שהוא כתבשילי נכרים וכי כך אנו אומרים ג''כ בתבשילי נכרים שבדין הוא שיהו מותרין במקום שאין תבשילי ישראל מצוים אלא שעימעמו לאסור בתמיה והלא מדינא אסורין אלא כיני דהעמעום הוא בפת להתיר ומשום חיי נפש:

כדברי. כלומר אפי' לדברי מי שהוא מתיר ובלבד מן הפלטר ולא מבעל הבית:

ולא עבדין כן. לא נהגו כן אלא נוהגין היתר אף בפת בעל הבית:

אָֽמְרוּן קוֹמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָה. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כֵן. אוֹכֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַֽאֲכַלְתֶּ֑ם וגו'. מַה מַיִם לֹא נִשְׁתַּנּוּ מִבְּרִייָתָן אַף כָּל דָּבָר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנֶּה מִבְּרִייָתוֹ. הָתִיבוּן. הֲרֵי מוּטַלְיָא וּפַנְקְרֵיסִין וְקוּבָטִיּוֹת וּקְלָיוֹת וְחַמִּים שֶׁלָּהֶן הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרִין. נִיחָא כוּלְּהוֹן שֶׁהֵן יְכוֹלִין לְהִישָּׁרוֹת לַחֲזוֹר לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ. קְלָיוֹת לָמָּה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. כָּל אוֹכֶל שֶׁהוּא נֶאֱכָל כְּמוֹת שֶׁהוּא כְחַי אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלִי גוֹיִם. עִם הַפַּת יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלִי גוֹיִם. מַה מְקַייֵם רִבִּי חִייָה רוֹבָה אוֹכֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם. בָּאוֹכֶל תְּשַׁבְּרוּ. הֶאֱכָלָתוֹ שִׁבַּרְתּוֹ. אִם הָיָה קָשֶׁה עָלֶיךָ בָּאוֹכֶל תְּשַׁבְּרוֹ וְאִם לָאו הַכְרֶה (הַרְבֶּה) עָלָיו כֶּסֶף. אָֽמְרִין. כֵּן הֲוָה רִבִּי יוֹנָתָן עֲבִיד. כַּד הֲוָה בַּר נַשׁ רַב עֲלִיל לָקַרְתָּא הֲוָה מְשַׁלַּח לֵיהּ אִיקְרִין. דְּאִין אֲתַא דַיֵּן דְּיָתוֹם אוֹ דַיֵּן דְּאַרְמְלָא יִשְׁכַּח אַפִּין מְפַייְסָא.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

אמרין קומי ר' חייה רובא. האי ברייתא דר''ש בן יוחי ואשלקות דמתני' קאי דתני כן דדרשינן לה מקרא:

לא נשתנו מברייתן. ע''י האור:

התיבון הרי. תנינן בתוספתא פ''ה:

המוטליא. התם מפרש לה ביזרא דכרפסא וביזרא דכיתנא וביזרא דשבלילתא ותרו להו בהדדי בפשורי ושבקו ליה עד דמקבל:

ופנקרסין. קפריסין:

וקובטיות. כרתין:

ניחא כולהון שהן וכו'. ולא שייך לאסור משום בישולי נכרים אלא קליו' למה התירו לדידך דאמרת בישולי נכרים מן התורה אסורין:

ר' יוסי בר' בון בשם רב. היינו טעמא דבישולי הנכרים מדרבנן הוא דגזרו ולא אסרו אלא דבר שאינו נאכל כמות שהוא חי וקליות נאכלין הן:

עם הפת. וכן דבר שדרכו ללפת בו את הפת בזה אסרו משום בישולי נכרים:

מה מקיים ר' חייה רובה. האי קרא אוכל וגו' דאיהו לא קיבל דרשה דרשב''י והקשה עלה:

באוכל תשברו. דריש לה לדרשא אחריתא ולרמז על בני עשו שתראה לפייסו ולשברו באוכל שתתן לו ואם האכלתו שברתו:

אם היה קשה עליך. ורוצה להרע לך ראה באוכל תשבר אותו ואם לא יועיל אוכל הרבה עליו כסף והיינו בכסף דקרא:

אמרין. כן היה נוהג ר' יונתן לעשו' כשהיה בא שר גדול לתוך העיר היה משלח לו דורונות לכבדו כדי לשחדו ולסמות עיניו ואם אח''כ יבא איזה דין של יתום או של אלמנה וכה''ג וצריך להשתדלות היה מוצא אצלו פנים רצויות ומפוייסות לעשות חפצו ורצונו:

מִי אָסַר אֶת הַשֶּׁמֶן. רַב יְהוּדָה אָמַר. דָּנִיֵּאל אֲסָרוֹ. וַיָּ֤שֶׂם דָּֽנִיֵּאל֙ עַל לִבּ֔וֹ וגו'.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל בפת בג המלך וביין משתיו. בשתי משתאות הכתוב מדבר אחד משתה יין וא' משתה שמן:

וּמִי הִתִּירוֹ. רִבִּי הִתִּירוֹ וּבֵית דִּינוֹ. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת נִקְרָא רִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא. רַבּוֹתֵינוּ. בְּגִיטִּין וּבַשֶּׁמֶן וּבְסַנְדָּל. וְקָרוּ לֵיהּ בֵּי דִינָא דְשָׁרוּ מִישְׁחָא. כָּל בֵּית דִּין דְּשָׁרוּ ג' דְבָרִים נִקְרָא בֵּי דִינָא שָׁרִיָּא. אָמַר רִבִּי יוּדָן. בֵּית דִּינוֹ חָלוּק עָלָיו בְּגִיטִּין. מָהוּ שֶׁתְּהֵא מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא. רִבִּי חַגַּיי אָמַר. מוּתֶּרֶת לְהִינָּשֵׂא. רִבִּי יוּסֵי אָמַר. אֲסוּרָה לְהִינָּשֵׂא.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

בגיטין. בפ' מי שאחזו תנן אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש ומת בתוך שנים עשר חדש אינו גט ותני עלה בתוספתא פ''ה דגיטין ורבותינו התירו לה לינשא משום דס''ל כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו ואע''ג דלא אמר מעכשיו הרי זה גט. וגרסי' להא שם הלכה ג' ולקמן בפרק המפלת:

ובסנדל בנדה שם המפלת סנדל או שליא תשב לזכר ולנקבה. ופליגי התם איזהו סנדל וקאמר נמנו עליו רבותינו לומר והיא שיהא בו מצורת אדם הא לאו הכי טהורה:

וקרו ליה בי דינא דשרו מישחא. ופריך כל ב''ד דשרו ג' דברים נקרא ב''ד שרייא וה''נ יקראו לו ב''ד שרייא:

בית דינו חלוק עליו בגיטין. ולא הסכימו עמו כדאמרינן שם:

מהו שתהא מותרת להינשא. מיד ולרבותינו שהתירו בעי לה אם מיד ששמעו בו שמת התירו להנשא או לא:

מותרת להינשא. מיד אמרו שהרי לא יבא עוד ונתקיים התנאי:

אסורה להנשא. בתוך שנים עשר חדש כדמסיים בגיטין שם אני אומר נעשו לו ניסים וחיה ולא התירו רבותינו עד שתמתין לאחר שנים עשר חדש ולא יבא שאז נתקיים התנאי ותנשא:

רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה וְאָֽמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שֶׁהָיוּ עוֹלִין לְהַר הַמֶּלֶךְ וְנֶהֱרָגִין עָלָיו. יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מַרְתָּא נְחַת לְנְצִיבִין. אַשְׁכַּח שִׂמלַאי הַדְּרוֹמִי יְתִיב דְּרַשׁ. רִבִּי וּבֵית דִּי הִתִּירוּ בַשֶּׁמֶן. אָמַר שְׁמוּאֵל אֲבָל. רַב לָא קְבִיל עֲלֵיהּ מֵיכוּל. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל. אֲכוֹל. דִּלָא כֵן אֲנָא כְתַב עָלֶיָךָ זָקֵן מַמְרֵא. אֲמַר לֵיהּ. עַד דַּאֲנָא תַּמָּן אֲנָא יְדַע מָאן עִרֵר עֲלֵיהּ שִׂמְלַאי הַדְּרוֹמִי. אֲמַר לֵיהּ. מַר בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ לֹא בְשֵׁם רִבִּי יודָן נְשִׂייָא. אַטְרַח עֲלוּי וְאָכַל.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

שהיו עולין להר המלך ונהרגין עליו. אדלעיל קאי דניאל אסרו ומאי טעמא לפי שראה שהיו מסכנין עצמן ועולין להר המלך ללקט זיתים ונהרגין עליו ולפיכך גזר על השמן. ובפ''ק דשבת גריס לה בתר הא דדניאל אסרו:

אמר שמואל. אמר לפני שמואל וקיבל ממנו ואכל:

זקן ממרא. שאתה חולק על מה שנמנו והתירו:

עד דאנא תמן. בעוד שהייתי בארץ ישראל ידעתי זה ששמלאי הדרומי עורר על איסור שמן ולא הוה איכפת לי בדבריו:

אמר ליה. שמואל וכי אמר בשם גרמיה לא אמר אלא שרבי ובית דינו נמנו והתירו ואטרח שמואל עליה עד דאכל:

רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. וְלֹא כֵן תַּנִּינָן. שֶׁאֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵית דִּין חֲבֵרוֹ עַד שֶׁיְּהֵא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בַחָכְמָה וּבַמִּנְייָן. וְרִבִּי וּבֵית דִּינוֹ מַתִּירִין מַה שֶׁאָסַר דָּנִיֵּאל וַחֲבֵירָיו. רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מְקוּבָּל אֲנִי מֵרִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק שֶׁכָּל גְּזֵירָה שֶׁבֵּית דִּין גּוֹזְרִין וְאֵין רוֹב צִּיבּוּר מְקַבְּלִין עֲלֵיהֶן אֵינָהּ גְּזֵירָה. בָּֽדְקוּ וּמָֽצְאוּ בִּגְזֵירָתוֹ שֶׁלְּשֶׁמֶן וְלָא מָֽצְאוּ שֶׁקִּיבְּלוּ רוֹב הַצִּיבּוּר עֲלֵיהֶן.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

ולא כן תנינן. בפ''ק דעדיות אין בית דין וכו' וכי היאך ר' וב''ד יכולין להתיר מה שאסר דניאל וחביריו:

ר' יוחנן כדעתיה דאמר רבי יוחנן מקובל אני וכו'. והיינו טעמא דסמכו להתיר את השמן לפי שמתחילה לא קבלו רוב הציבור עליהן ולא דנמנו והתירו מה שאסר דניאל והיו מקבלין עליהן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source