Vayedaber

Le texte Le vocabulaire Les révisions

קַנְקַנֵּי גוֹיִם 13b חֲדָשׁוֹת מוֹתָּרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן זְפוֹתוֹת. יְשָׁנוֹת אֲסוּרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן זְפוֹתוֹת. הָכָא אַתְּ אָמַר זְפוּתוֹת מוּתָּרוֹת. וְהָכָא אַתְּ אָמַר זְפוּתוֹת אֲסוּרוֹת. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אֲנִי עָמַדְתִּי עַל זִפְתָּן שֶׁל קַנְקַנִּים וְאֵין נוֹתְנִין לְתוֹכָן חוֹמֶץ בְּשָׁעָה שֶׁזּוֹפְתִין אוֹתָן.

Traduction

Les cruches neuves de païens (non encore utilisées) sont d’un usage permis même poissées; les vieilles sont défendues même si elles ne sont pas poissées. -Pourquoi donc les outres sont-elles permises à la condition spéciale d’être poissées, et les cruches en ce cas sont-elles interdites? -J’ai examiné, répond R. Abahou, comment on procède pour poisser les cruches, et j’ai remarqué que l’on n’y joint pas du vinaigre ou du vin, tandis que l’on en met pour les outres.

Pnei Moshe non traduit

אני עמדתי. חקרתי אחר זה ונתברר לי הדבר שאין דרכן לתת לתוכן חומץ של יין בשעה שזופתין אבל בנודות נותנין יין או חומץ של יין:

חדשות. שלא הכניס בהן יין לקיום:

הכא את אמר וכו'. מאי שנא דבנודות זפותות אסורין ובקנקנים מותרין:

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם רַבָּנִן. יַיִן שֶׁאָסוּר בִּשְׁתִייָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה וּכְנָסוֹ לְתוֹךְ קַנְקַנִּים נַעֲשׂוּ הַקַּנְקַנִּים כְּיַיִן. פִּינָּהוּ וְכָנַס לְתוֹכוֹ יַיִן אַחֵר נַעֲשֶׂה יַיִן כְּקַנְקַנִּים. פִּינָּהוּ וְכָנַס לְתוֹכוֹ יַיִן אַחֵר הַיַּיִין אָסוּר וְהַקַּנְקַנִּים מוּתָּרִין. וְלָמָּה אָסוּר בִּשְׁתִייָה וּמוּתָּר בַהֲנָאָה. בְּגִין דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אָסוּר בִּשְׁתִייָה וּבַהֲנָייָה.

Traduction

R. Jacob b. Aha dit au nom des rabbins: Lorsqu’on a mis dans les cruches du vin qu’il est défendu de boire, mais permis d’utiliser à un parti quelconque (66)Si p. ex. le païen l'a seulement touché, non secoué., les cruches subissent la même loi que le vin, et si dans ces cruches vidées l’on verse à nouveau d‘autre vin, celui-ci sera interdit comme boisson, mais permis à tout autre usage. De même, après l’avoir vidée encore, le vin que l’on y verse reste interdit comme boisson, mais la cruche devient d’un usage permis à tout. Pourquoi le vin que l’on y verse reste-t-il interdit comme boisson, quoique permis à tout autre usage, puisqu’il ne s’agit pas de vin de libation même douteuse? Comme R. Meir, plus sévère, défend à égal titre de le boire et d’en tirer parti, les autres sages admettent du moins la défense de boire le vin contenu dans les cruches des païens.

Pnei Moshe non traduit

בגין דר''מ אמר אסור בשתיה ובהנייה. כלומר הואיל ור''מ מחמיר בקנקנים של נכרים ואוסר אפי' בהנאה א''כ דיינו שנתיר בשתיה ולא רצו חכמים להקל כל כך באיסור חמור דיין נסך:

ולמה אסור בשתיה ומותר בהנאה. אקנקנים פריך וכי מפני מה נאסרו הקנקנים אחר שהכניס לתוכן היין הראשון שהרי לא היה יין נסך ממש א''נ אסתם קנקנים של נכרים פריך מפני מה אסרו חכמים היין שמכניס לתוכן בשתיה ולא התירו אלא בהנאה:

פינהו. חזר ופינהו גם ליין השני וכנס לתוכן יין אחר היין הוא אסור שהוא היין השלישי והקנקנים מותרים אח''כ להכנס בהם יין אחר שהרי כשמערה היין הזה כבר היה בהן עירוי משלשה פעמים מיין:

נכנסו לתוך קנקנים. אם הכניס לתוכן יין שאסור בשתיה ומותר בהנאה כגון יין של ישראל שנגע בו הנכרי ולא שכשך וכיוצא בזה נעשו הקנקנים כיין שאם עירה היין ונתן לתוכן יין אחר ג''כ אסור בשתיה ומותר בהנאה כדקאמר פינהו וכו':

אָמַר רִבִּי בָּא. כְּשֶׁהָלַךְ רִבִּי עֲקִיבָה לְזִיפּוֹרִין אֲתוֹן שְׁאָלוּן לֵיהּ. קַנְקַנִּים שֶׁלְּגוֹיִם בַּמֶּה הִיא טַהֲרָתָן. אָמַר. מִזּוֹ לִימַּדְתִּי עֲלֵיהֶם. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָן זְפוּתוֹת אַתָּ מַר מוּתָּרִין. בְּשָׁעָה שֶׁהֵן זְפוּתוֹת אֶלָּא שֶׁנִּתְקַלְּפָה זִיפָתָן לֹא כָּל שֶׁכֶּן. וּכְשֶׁבָּאתִי אֶצֶל חֲבֵרַיי אָֽמְרוּ לִי. עַל יְדֵי זֶפֶת הֵן בּוֹלְעוֹת.

Traduction

R. Aba raconte que lorsque R. aqiba est allé à Sephoris, on lui demanda quel est le moyen de rendre aptes au bon usage les cruches faites par des païens. -Voici, répondit-il, le moyen que je leur ai conseillé, c’est d’enlever la poix: puisqu’il est permis d’employer un tel vase non poissé, à plus forte raison doit-on pouvoir employer un tel vase dont la poix est d’abord enlevée. -Lorsque je rejoignis mes compagnons d’étude, ils me dirent: ce raisonnement est mal fondé, car le vase interdit par l’application de la poix peut avoir absorbé une parcelle du vin joint à la poix, et par suite il reste interdit même après l’enlèvement de la poix.

Pnei Moshe non traduit

מזו לימדתי עליהם. שיש תקנה לטהרן בקילוף הזפת מהן דמה בשעה שאינן זפופות את אמר מותרין כשהן חדשות א''כ בשעה שהן זפופות ונתקלפה הזפת מעליהן לכ''ש שנתיר שהרי אין החשש אלא משום הזפת שדרכן לתת לתוכו יין בשעה שזופתין:

וכשבאתי אצל חבירי אמרו. אין ראיה מכאן דאע''פ שלא אסרו אלא זפותות מכל מקום כשהן זפותין הקנקנים חוזרין ובולעין מן היין שהשים לתוכן ולא מהני אח''כ קליפת הזפת:

כָּנַס הַגּוֹי לְתוֹכָן מַיִם יִשְׂרָאֵל כּוֹנֵס לְתוֹכָן מַיִם וְחוֹזֵר וְכוֹנֵס לְתוֹכוֹ יַיִן וְאֵינוֹ חוּשֵׁשׁ. כָּנַס הַגּוֹי לְתוֹכוֹ צִיר אוֹ מוּרִייֵס יִשְׂרָאֵל כּוֹנֵס לְתוֹכָן יַיִן. כָּנַס הַגּוֹי לְתוֹכָן יַיִן יִשְׂרָאֵל כּוֹנֵס לְתוֹכָן צִיר אוֹ מוּרִייֵס וְחוֹזֵר וְכוֹנֵס לְתוֹכָן יַיִן וְאֵינוֹ חוּשֵׁשׁ.

Traduction

Si le païen a mis de l’eau dans un vase, l’Israélite peut l’employer à son tour pour de l’eau, puis s’en servir pour garder du vin, sans craindre que le païen en eût fait au préalable mauvais usage. De même, si le païen y a recueilli de la sauce d’objets confits ou de poissons (muriate), l’Israélite peut s’en servir pour y mettre du vin, sans crainte.

Pnei Moshe non traduit

ציר או מורייס. מבטלין הטעם של היין לפיכך נותן הישראל ציר או מורייס לתוכן וחוזר וכונס לתוכן יין שלו:

רִבִּי יוֹחָנָן נְפַק לַפַּנְטִי דִּרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא לְעַכּוֹ. אֲתוֹן שְׁאָלוּן לֵיהּ. קַנְקַנִּים בַּמֶּה הִיא טַהֲרָתָן. אָמַר. מִזּוֹ לִימַּדְתִּי עֲלֵיהֶם. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁכָּנַס הַגּוֹי לְתוֹכוֹ צִיר אוֹ מוּרִייֵס יִשְׂרָאֵל כּוֹנְס לְתוֹכָן יַיִן. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיסָן לָאוֹר לֹא כָּל שֶׁכֵּן. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בָּשָׁעָה שֶׁמַּשְׁחִיל אֶת זִיפְתָּן לֹא כָּל שֶׁכֵּן. קַייָמִין אִינּוּן. אִין קָמִין קָמִין.

Traduction

R. Yohanan alla au devant de R. Juda Nassi à Akko (67)V. la grande Pesiqta, ch. 21.; là on lui demanda quel est le moyen de rendre aptes au bon usage les cruches des païens? -Voici, répondit-il, le moyen que je leur ai conseillé, comme il est permis d’employer au vin un tel vase si même le païen y a mis de la sauce; or, selon R. Yossé au nom de R. Yohanan, comme la mise de la sauce suffit à rendre aptes ces vases en les faisant passer au feu, il n’y aura à plus forte raison nul autre meilleur moyen que le passage au feu; selon R. Hiya au nom de R. Yohanan, il suffit de les tenir suspendus sur le feu, de même que plus haut il est dit qu’il suffit de dépoisser les cruches. -Mais en faisant passer les vases au feu, ne risque-t-on pas de les briser? -Oui, et s’ils résistent, tant mieux.

Pnei Moshe non traduit

מזו לימדתי עליהם. תקנה מה אם בשעה וכו' ולא סיים הש''ס למילתיה ופליגי בה במה הוא דסיים דר' יסא בשם ר' יוחנן קאמר הכי קאמר דמה ציר או מורייס מועיל להכשירן בשעה שמכניסן לאור לא כל שכן וכלומר שאין להם תקנה אחרת אלא להכניסן לאור ור' חייה בשם ר' יוחנן קאמר דהכי הוא דסיים בשעה שמשחיל וכו' דסבירא ליה כר' עקיבא לעיל דמהני מה שקולף הזפת מעליהן ועדיפא מיניה דאפי' משחיל בעלמא על ידי האור מהני:

קיימין אינון. בתמיה למאן דאמר מכניסן לאור וכי קיימין הן הא פקעי ומשני דאין ה''נ קאמר מכניסן לאור וכו' ואם נתקיימו נתקיימו:

לפגטי. גן ופרדס אילנות מלשון התאינה חנטה פגיה:

קַנְקַנִּין שֶׁאֵינָן זְפוּתוֹת. רִבִּי אַסִּי אָמַר. אֲסוּרוֹת. רִבִּי אִמִּי אָמַר מוּתָּרוֹת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. רִבִּי אַסִּי מַקְשֵׁי. כִּי נָן אָֽמְרִין אָהֵן כּוּזָה לֹא בָלַע. רִבִּי בָּא אָמַר. רַב שֵׁשֶׁת שְׁאִיל. מָאן אֲנָן אָֽמְרִין הָאֵין דָהוֹן שֶׁלְּמֵימֵי רַגְלַיִם לֹא בָלַע.

Traduction

Les cruches non poissées sont interdites, selon R. Assé; R. Amé en permet l’usage. R. Jacob b. Aha dit que R. Assé objecta: dirons-nous qu’une petite cruche d’argile, parce qu’elle n’est pas poissée, n’absorbe rien (du vin païen), tandis qu’il est notoire qu’elle absorbe? De même, R. Aba dit que R. Sheshet demanda: dirons-nous que le vase de nuit n’a rien absorbé de son contenu? Donc, certes si le païen y a mis du vin à conserver, on le suppose absorbé (et une telle cruche interdite). R. Jacob b. Aha

Pnei Moshe non traduit

מותרות. דס''ל דבלא זפת לא בלעי:

כי אנן אמרין. וכי אנחנו אומרין האי כוזא של חרס שאינו זפות לא בלע הא חזינן דבלע וכן שאיל ר' בא וכי אנחנו אומרין אהן עביט של מי רגלים לא בלע אלא ודאי אם הכניס לתוכן יין לקיום בלע:

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. קַנְקַנֵּי גוֹיִם מְמַלְּאָן מַיִם ג' יָמִים מֵעֵת לָעֵת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. רִבִּי אַסִּי מַקְשֵׁי וְעָֽבְדִין כֵּן. רִבִּי יוֹסֵי מִמַּלְחַייָא אֲעֵיל עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. אָמַר לֵיהּ. הָא לְשֶׁעָבַר. אָמַר לֵיהּ. שָׁרֵי. הָא לְכַתְּחִילָּה. אָמַר לֵיהּ. אָסִיר. רִבִּי יִרְמְיָה אֲזַל לְגוֹבְלָנָה. הוֹרֵי בְאִילֵּין פִּתְרַייָא רַבְרְבַייָא. מְמַלֵּא אוֹתָן ג' יָמִים מֵעֵת לָעֵת.

Traduction

ou R. Simon b. Aha dit au nom de R. Hanina: On remplit d’eau les cruches des païens pendant 3 jours consécutifs, en changeant l’eau chaque jour. R. Jacob b. Aha dit que R. Assé objecta: mais agit-on ainsi? (Peut-on y compter)? Aussi, R. Yossé de Malhya alla exposer ce sujet devant R. Mena et lui demanda: en cas de fait accompli (du changement d’eau tous les 3 jours) et que l’on y a mis du vin, est-il permis de le boire? -Oui, fut-il répondu. -Est-ce permis aussi en principe? -Non. R. Jérémie étant allé à Gublana (68)Neubauer, ibid., p. 65. professa qu’il faut remplir les grandes coupes d’eau pendant 3 jours successifs, en changeant l’eau tous les jours.

Pnei Moshe non traduit

פיתרייא רברבייא. כוסות גדולים. במ''ר פ' אחרי מות פיילי פיטירון. כוס בלשון רומי פיטירא:

הא לכתחילה. אם נסמוך ע''ז לכתחילה וא''ל אסור:

הא לשעבר. שאל לו אם בדיעבד נתן לתוכן יין אחר מילוי ג' ימים והתירו:

ועבדין כן. בתמיה וכי נסמוך על זה שממלאן ג' ימים מעת לעת:

משנה: הַחַרְצַנִּים וְהַזָּגִין שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לַחִין אֲסוּרִין יְבֵישִׁין מוּתָּרִין.

Traduction

Il est défendu d’utiliser les pépins et les peaux de raisins des païens, ni d’en tirer profit. Tel est l’avis de R. Meir. Les autres docteurs n’interdisent que les pépins verts, non les secs.

Pnei Moshe non traduit

הגבינה ותירייקי. ובנוסחת הבבלי בית אונייקי שם כפר שרוב עגלים שלהם קריבין לע''ז ור''מ חייש למיעוטא וקסבר דאע''ג דרוב עגלים הווי מיעוטא כנגד שאר בהמות חיישינן למיעוטא וכל הגבינות הנמצאים שם אמרינן דילמא בקיבת עגלי ע''ז העמידן וחכמים לא חיישי למיעוטא והלכה כחכמים:

מתני' המורייס. שומן של דגים ורגילין היו שמערבין בו יין אבל אם ניכר שלא נתערב בו יין כ''ע ל''פ דשרי:

יבישין. לאחר י''ב חדש מותרין אף באכילה והלכה כחכמים:

אסורין. אף בהנאה:

לחים. בתוך י''ב חדש:

מתני' החרצני' והזגין. הזגין הם הקליפות של ענבים והחרצנים הן הגרעינין שבתוכן:

משנה: הַמּוּרִיֵיס וְהַגְּבִינָה וְתֵירייָקֵי שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין וְאִיסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה׃

Traduction

Les saumures (69)Pour le sens de almuris voir notre note au t. 5, pp. 323-4. et le fromage provenant de Bet-Onéqé (70)Les mots entre [ ], omis au texte jérusalémite, sont pris du texte Babli. et la thériaque des païens sont interdits, avec défense d’en tirer nul profit. Tel est l’avis de R. Meir. Les autres docteurs disent qu’il est permis d’en tirer un profit indirect (71)La Guemara de ce § est traduite en (Terumot 11, 1)..

Pnei Moshe non traduit

מתני' המורייס. שומן של דגים ורגילין היו שמערבין בו יין אבל אם ניכר שלא נתערב בו יין כ''ע ל''פ דשרי:

יבישין. לאחר י''ב חדש מותרין אף באכילה והלכה כחכמים:

אסורין. אף בהנאה:

לחים. בתוך י''ב חדש:

מתני' החרצני' והזגין. הזגין הם הקליפות של ענבים והחרצנים הן הגרעינין שבתוכן:

Traduction

Pnei Moshe non traduit

מתני' המורייס. שומן של דגים ורגילין היו שמערבין בו יין אבל אם ניכר שלא נתערב בו יין כ''ע ל''פ דשרי:

יבישין. לאחר י''ב חדש מותרין אף באכילה והלכה כחכמים:

אסורין. אף בהנאה:

לחים. בתוך י''ב חדש:

מתני' החרצני' והזגין. הזגין הם הקליפות של ענבים והחרצנים הן הגרעינין שבתוכן:

Traduction

Pnei Moshe non traduit

מתני' המורייס. שומן של דגים ורגילין היו שמערבין בו יין אבל אם ניכר שלא נתערב בו יין כ''ע ל''פ דשרי:

יבישין. לאחר י''ב חדש מותרין אף באכילה והלכה כחכמים:

אסורין. אף בהנאה:

לחים. בתוך י''ב חדש:

מתני' החרצני' והזגין. הזגין הם הקליפות של ענבים והחרצנים הן הגרעינין שבתוכן:

הלכה: הַחַרְצַנִּים וְהַזָּגִין שֶׁלְּגוֹיִם כול'. רַב שֵׁשֶׁת בְּשֵׁם רַב. לַחִים אֲסוּרֵין אֲפִילוּ בִּהֲנָאָה. יְבֵישִׁין מוּתָּרִין אֲפִילוּ בַּאֲכִילָה. וְהָא תַנִּינָן. אֵינוֹ נַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. בְּמֵשִׁלָם לְתוֹךְ הַבּוֹר הִיא מַתְנִיתָא.

Traduction

R. Sheshet dit au nom de Rav: les parties du raisin encore fraîches sont interdites à toute jouissance; mais une fois sèches on peut même les manger. -Mais n’est-il pas dit plus loin (4,8): ''le vin est déclaré seulement de libation (interdit) lorsqu’il a passé dans la cuve'', non s’il est encore dans le grain? -En effet, dit R. Aba au nom de R. Juda, il est question dans la Mishna du marc tiré de la cuve.

Pnei Moshe non traduit

גמ' והא תנינן. לקמן בפ''ד ואינו נעשה יין נסך עד שירד לבור וא''כ אמאי לחין אסורין:

והתני. בתוספתא דמכלתין פ''ה מורייס אומן ה''ז מותר משום דלא מרע נפשיה:

משום תבשילי נכרי'. הוא דאסר ולא משום חשש יין לנסך:

כדברי שהוא מתיר לזרי' א''כ מורייס הנכרי למה הוא אסור. הרי היין שנותנין בתוכו בטל הוא:

לפיכך אם עבר ונתן. לדברי רבי אסור המורייס לזרי' מפני שהיין של תרומה נותן בו טעם ומידי דעבידא לטעמא לא בטיל ולר''א בר''ש מותר לזרי' שהיין נאבד הוא ובטיל:

גמ' יין למורייס. סוגיא זו כתובה בריש פי''א דתרומות והתם שייכא ואגב דפריך ממתני' מייתי לה כולה דתנן התם אין נותנין דבילה וגרוגרות של תרומה לתוך המורייס מפני שהוא מאבדו אבל נותנין את היין למורייס מפני שנותן בו טעם וקאמר התם מתניתא דרבי היא דפלוגתא היא בתוספתא שם פ''ח דרבי הוא דמתיר ליתן יין של תרומה למורייס ור''א בר' שמעון אוסר דס''ל דאינו נותנו אלא לעבור את הזוהמא והלכך אסור מפני שהוא מאבדו:

אומן מותר לאו בשאינו מבושל. הוא דהתירו וא''כ דכוותה שאינו אומן אע''פ שאינו מבושל אסור כצ''ל וכן הוא בתרומות:

מאי כדון. השתא הדרא קושיא לדוכתיה מ''ט אסרו למורייס:

במשלם לתוך הבור הוא מתניתא. מתני' מיירי שמשלה אותן הנכרי מתוך הבור ואחר שדרך עליהן ונמשך היין לבור ואם עד שלא דרך ונמשך היין מהן אפי' לחין מותרין באכילה:

את שהוא וכו'. כלומר לעולם יין למורייס משום לעבורי זוהמא הוא דעבידא ובע''ז אסור דעכ''פ הנאה אית ביה מחמת יין נסך:

הדא אמרה וכו'. כלומר אפי' ההיא הנאה אסרו ביה ביין נסך ומשום חומרא דע''ז ובתרומה מותרת דאין איסור הנאה בתרומה:

ובלבד ביודעו. דלא חשיד לשקר ומהימן ליה שלא נתן לתוכו יין:

Traduction

voir (2,7)

Pnei Moshe non traduit

גמ' והא תנינן. לקמן בפ''ד ואינו נעשה יין נסך עד שירד לבור וא''כ אמאי לחין אסורין:

והתני. בתוספתא דמכלתין פ''ה מורייס אומן ה''ז מותר משום דלא מרע נפשיה:

משום תבשילי נכרי'. הוא דאסר ולא משום חשש יין לנסך:

כדברי שהוא מתיר לזרי' א''כ מורייס הנכרי למה הוא אסור. הרי היין שנותנין בתוכו בטל הוא:

אומן מותר לאו בשאינו מבושל. הוא דהתירו וא''כ דכוותה שאינו אומן אע''פ שאינו מבושל אסור כצ''ל וכן הוא בתרומות:

מאי כדון. השתא הדרא קושיא לדוכתיה מ''ט אסרו למורייס:

הדא אמרה וכו'. כלומר אפי' ההיא הנאה אסרו ביה ביין נסך ומשום חומרא דע''ז ובתרומה מותרת דאין איסור הנאה בתרומה:

ובלבד ביודעו. דלא חשיד לשקר ומהימן ליה שלא נתן לתוכו יין:

הלכה: הַמּוּרִיֵיס וְהַגְּבִינָה כול'. יַיִן לְמוּרִייֵס רִבִּי מַתִּיר. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר. לְפִיכָךְ אִם עָבַר וְנָתַן רִבִּי אוֹסֵר לַזָּרִים. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר לַזָּרִים. רִבִּי מָנָא בַּר תַּנְחוּם בָעֵי. כְּדְִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מַתִּיר לַזָּרִים. וּמוּרִייֵס הַגּוֹי לָמָּה הוּא אָסוּר. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּרַ בָּא. מִשּׁוּם תַּבְשִׁילֵי גוֹיִם. וְהָתַנֵּי. אוּמָּן מוּתָּר. שֶׁאֵינוֹ אוֹמָּן אָסוּר. אוּמָּן מוּתָּר לֹא בְשֶׁאֵינוֹ מְבוּשָּׁל. וְדִכְווָתָהּ שֶׁאֵינוֹ אוֹמָּן אָסוּר אַף עַל פִּי שֶׁמְּבוּשָּׁל. מַאי כְדוֹן. אֶת שֶׁהוּא לִיטּוֹל אֶת הַזּוֹהֲמָא מַחְמַת עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר. הָדָא אָֽמְרָה. הֲנָאַת עֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרָה וַהֲנָאַת תְּרוּמָה מוּתֶּרֶת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַדְייָא. כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר אוּמָּן מוּתָּר וּבִלְבַד בְּיוֹדְעוֹ.

Traduction

voir (2,7)

Pnei Moshe non traduit

גמ' והא תנינן. לקמן בפ''ד ואינו נעשה יין נסך עד שירד לבור וא''כ אמאי לחין אסורין:

והתני. בתוספתא דמכלתין פ''ה מורייס אומן ה''ז מותר משום דלא מרע נפשיה:

משום תבשילי נכרי'. הוא דאסר ולא משום חשש יין לנסך:

כדברי שהוא מתיר לזרי' א''כ מורייס הנכרי למה הוא אסור. הרי היין שנותנין בתוכו בטל הוא:

אומן מותר לאו בשאינו מבושל. הוא דהתירו וא''כ דכוותה שאינו אומן אע''פ שאינו מבושל אסור כצ''ל וכן הוא בתרומות:

מאי כדון. השתא הדרא קושיא לדוכתיה מ''ט אסרו למורייס:

הדא אמרה וכו'. כלומר אפי' ההיא הנאה אסרו ביה ביין נסך ומשום חומרא דע''ז ובתרומה מותרת דאין איסור הנאה בתרומה:

ובלבד ביודעו. דלא חשיד לשקר ומהימן ליה שלא נתן לתוכו יין:

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' והא תנינן. לקמן בפ''ד ואינו נעשה יין נסך עד שירד לבור וא''כ אמאי לחין אסורין:

והתני. בתוספתא דמכלתין פ''ה מורייס אומן ה''ז מותר משום דלא מרע נפשיה:

משום תבשילי נכרי'. הוא דאסר ולא משום חשש יין לנסך:

כדברי שהוא מתיר לזרי' א''כ מורייס הנכרי למה הוא אסור. הרי היין שנותנין בתוכו בטל הוא:

אומן מותר לאו בשאינו מבושל. הוא דהתירו וא''כ דכוותה שאינו אומן אע''פ שאינו מבושל אסור כצ''ל וכן הוא בתרומות:

מאי כדון. השתא הדרא קושיא לדוכתיה מ''ט אסרו למורייס:

הדא אמרה וכו'. כלומר אפי' ההיא הנאה אסרו ביה ביין נסך ומשום חומרא דע''ז ובתרומה מותרת דאין איסור הנאה בתרומה:

ובלבד ביודעו. דלא חשיד לשקר ומהימן ליה שלא נתן לתוכו יין:

וְרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי לָֽעְזָר. חַד אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁמְמָעֲטוֹ מִמִּידָּתוּ. וְחַד אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁמְמָעֲטוֹ מִשּׁוֹתָיו. וְלֹא יָֽדְעִין מָאן מַר דָּא וּמָאן מַר דָּא. מִן מַה דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. וָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. אֵינָהּ מֻחְלֶפֶת. תַּמָּן בְּכֹהֵן וְהָכָא בִּבְעָלִים. הֲוֵי דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁמְמָעֲטוֹ מִשּׁוֹתָיו.

Traduction

On a enseigné ailleurs (72)(Kelim 9, 5).: De même, du résidu neuf d’olives est susceptible d’impureté (donnant encore de l’huile), mais le résidu vieux (d’où il n’y a plus rien à tirer) reste pur. On l’appelle neuf durant toute la première année, et vieux après ce délai (73)Tossefta à Baba Qama 6..

Pnei Moshe non traduit

ממדתו. שנחסר על ידי בישול:

ולא ידעין. ומספקא לן מי משניהם אמר הטעם הזה ומי אמר זה ממה דאמר ר' יוחנן בספ''ב דתרומות על הא דתנן שם אין תורמין יין מבושל על שאינו מבושל מפני שהוא רע על היפה וקאמר התם מתני' כר' יהודה וכלומר דאע''ג דפליג התם ברישא גבי תורמין בצל קטן שלם וכו' מ''מ ההיא דשאינו מבושל על המבושל וכו' כר' יהודה נמי אתיא דלא חזינן דפליג בסיפא והדר פריך ר' יוחנן שם מחלפה שיטתיה דר' יהודה מריש פ''ח דקתני מפני שהוא משביחו אלמא דס''ל יין מבושל עדיף טפי. ואמר ר''א אינה מחלפה שיטתו דתמן בפ''ח בכהן הוא דמתיר לבשלו דאע''פ שמחסרו ממדתו מ''מ משביחו מחמת שהוא מתקיים לו והכא בפ''ב בבעלים וצריך לתרום מן היפה לפי שנוח לו יותר להכהן ליקח ממנו יין חי כפי המידה וש''מ דר' יוחנן דקא' מחלפה שיטתיה דר' יהודה הוא דאמר דטעמיה דת''ק מפני שממעטו משותיו והלכך אפי' בכהן אין לו לבשלו ולעשות גרוע מכמות שהיה:

משותיו. שאינו שוה כ''כ כמו יין חי ובני אדם חפצין יותר בו מביין מבושל:

ר' יוחנן ורבי אלעזר. התם בתרומות קאי דתנינן אין מבשלין את היין מפני שהוא ממעיטו ר' יהודה מתיר מפני שהוא משביחו ופליגי לענין מאי ממעיטו:

אבל בישנה טהור. ותני עלה בתוספתא דכלי' פ''ו דב''ק איזו היא חדשה וכו' וכת''ק דהתם והכא נמי במתני' כן:

תמן תנינן. בפ''ט דכלים חרסין שנשתמש בהן משקין טמאין ונפל לאויר התנור והוסק התנור טמא שסוף המשקה לצאת וכן בגפת חדשה. פסולת של זיתים לאחר שהוציאו שמנן:

תַּמָּן תַּנִּינָן. וְכֵן בְּגֶפֶת חֲדָשָׁה. אֲבָל בִּישָׁנָה טָהוֹר. אֵי זוֹ הִיא חֲדָשָׁה. בְּתוֹךְ י''ב חוֹדֶשׁ. יְשָׁנָה לְאַחַר י''ב חוֹדֶשׁ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ממדתו. שנחסר על ידי בישול:

משותיו. שאינו שוה כ''כ כמו יין חי ובני אדם חפצין יותר בו מביין מבושל:

אבל בישנה טהור. ותני עלה בתוספתא דכלי' פ''ו דב''ק איזו היא חדשה וכו' וכת''ק דהתם והכא נמי במתני' כן:

14a אֲרָמַייָא אִיתְבְּזָעַת זִיקֵיהּ וְקִיבְּלָהּ יִשְׂרָאֵל גַּו דִידֵיהּ. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַבָּנִן. אָֽמְרֵי. מְמַלֵּא אוֹתָן ג' יָמִים מֵעֵת לָעֵת.

Traduction

Il arriva à un Araméen que son outre de vin se fendit; un israélite recueillit le vin dans sa cruche. On soumit aux rabbins la question de savoir s’il est permis de se servir de ce vase: ils répondirent qu’il faudra d’abord emplir d’eau le vase pendant 3 jours successifs, chaque jour à nouveau.

Pnei Moshe non traduit

ארמייא איתבזעת זיקיה. אצל נכרי א' נבקע הנוד שלו וקיבל ישראל את היין תוך נוד שלו ושאל לרבנן ואמרו צריך מילוי ג' ימים ומיירי שהכניס את היין לקיום ששהא בתוכו ג' ימים:

רִבִּי יָסָא אֲזַל לְצוֹר. חֲמָא יַתְהוֹן זָֽפְתִין זִיקוּקִין זְעִירִין וְיִשְׂרָאֵל זְבַנִּין. אֲמַר. מָאן שָׁרָא לְכוֹן. שְׁאָלוּן לְרִבִּי יִצְחָק וּלְרִבִּי מָנִי וְאָֽסְרוּן.

Traduction

R. Yassa étant allé à Tyr vit les païens poisser de petites cruches que les israélites achetaient ensuite. -Qui vous l’a permis? dit le rabbi; ils allèrent consulter R. Isaac et R. Mena, qui le leur défendit.

Pnei Moshe non traduit

ואסרן. משום נודות זפופות כדתנינן בברייתא דלעיל:

זפתין זיקוקין זעירין. זופתין נודות קטנים וישראל לוקחין מהן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source