רִבִּי יוֹנָה אוֹמֵר. מִן הָאֵירוּסִין. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אֲפִילוּ מִן הַנִּישּׂוּאִין. בְּמַחֲזֵירָה תִנְיָנָא חָזַר בּוֹ רִבִּי יוֹסֵה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי פִּנְחָס. לֹא כֵן אִלְּפָן רִבִּי. אֲפִילוּ מִן הַנִּישּׂוּאִין. אָמַר לֵיהּ. וְהָא קְבִיעָה גַּבָּךְ בְּמַסְמֵירָא.
אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְּרִבִּי מַתַּנְייָה. תִּיפְתָּר שֶׁמֵּתוּ וְלֹא מֵאֵנוּ. דְּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה כָּל הַיְּכוֹלָה לְמָאֵן וְלֹא מֵאֵנוּ וּמֵתָה צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת. אָמַר רִבִּי אַבּוּדִימִי. 70b אֲפִילוּ תֵימַר בְּקַייֶמֶת. תִּיפְתָּר שֶׁאֵין שָׁם יָבָם אַחֵר אֶלָּא אָבִיהָ.
אָמַר רִבִּי זְעִירָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. יֵאוּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה עַד לֹא יַחֲזוֹר. מַה אִילּוּ בִתּוֹ מִן הַנִּישּׂוּאִין בְּלֹא אַיילוֹנִית צָרָתָהּ אֲסוּרָה. מִפְּנֵי שֶׁנִּיתּוֹסַף לָאַיילוֹנִית צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרֹת. אָמַר לֵיהּ. אַיילוֹנִית כְּמִי שֶׁאֵינָהּ בָּעוֹלָם. אִילּוּ שְׁתֵּי יְבָמוֹת אַחַת אַיילוֹנִית וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ אַיילוֹנִית וּבָא הַיָּבָם וְחָלַץ לָהּ וּבָא עָלֶיהָ. שֶׁמָּא פָטַר בַּחֲבֵרָתָהּ כְּלוּם. הֲוָה אַיילוֹנִית כְּמִי שֶׁאֵינָהּ בָּעוֹלָם.
בִּתּוֹ מְמֵאֶנֶת. וְלֹא נִישׂוּאֵי תוֹרָה הֵן. אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישּׁ הַזֶּה. רִבִּי הוּנָא בְשֵּׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תִּיפְתָּר בִּקְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ וְנִתְגָּֽרְשָּׁה. שֶׁהִיא כִיתוֹמָה בְחַיֵי אֶבִיהָ.
רִבִּי אָחָא רִבִּי חִנְּנָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין קְטַנָּה יוֹלֶדֶת. דִּלֹא כֵן תַּמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִיל וּתְמֵאֵן בְּבַעֲלָהּ וְתַתִּיר צָרָתָהּ לְחַתְנָהּ. כַּלָּתוֹ שֶׁל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל מֵיאֵינָה וּבְנָהּ עַל כְּתֵיפָהּ.
רַב הַמְנוּנָא בְשֵׁם אַסִּי. בִּיבָמָה שֶׁנָּֽפְלָה לִפְנֵי שְׁנֵי יַבְּמִין הִיא מַתְנִיתָא. וְעָשָׂה בָהּ אֶחָד מֵהֶן מַאֲמָר תְּמֵאֵן בְּמַאֲמָרוֹ וְתִינָּשֵׂא לַשּׁוּק. וּתְמֵאֵן בְּמַאֲמָרוֹ וְתִינָּשֵׂא לְאָחִיו. תִּיפְתָּר בְּאוֹמֶרֶת. אֵי אֶיפְשִׁי בָךְ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסִינָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא. בִּיבָמָה שֶׁנָּֽפְלָה לִפְנֵי חֲמִשָּׁה יַבְּמִין הִיא מַתְנִיתָא. עָשָׂה בָהּ אֶחָד מֵהֶן מַאֲמָר תְּמֵאֵן לְמַאֲמָרוֹ וְתִינָּשֵׂא לְאָחִיו. וּתְמֵאֵן בְּמַאֲמָרוֹ וְתִינָּשֵׂא לַשּׁוּק. תִּיפְתָּר בְּשֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ וְהֵן נִישּׂוּאֵי תוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומשני תיפתר בשהשיאה אביה. לבעלה שמת ונישואי תורה היו והילכך אינה יכולה לעקור זיקה דקמא ממנה במיאונה ותנשא לאחיו והא דקאמר לאחיו קמ''ל דמיאנה בזה מותרת בזה:
ופריך ותמאן למאמרו ותנשא לשוק. דמדקאמר בשני יבמין ע''כ דס''ל דממאנת אף לזיקתו דאל''כ מאי איריא בב' יבמין אפילו ביבם אחד כי מיאנה למאמרו עדיין הזיקה קיימת וצריכה חליצה ממנו ולפיכך אפילו לשוק תהא מותרת:
ותמאן כו'. דממאנת למאמרו ועדיין הזיקה קיימת ולפיכך תנשא לאחיו:
ביבמה שנפלה לפני שני יבמין היא מתני' גרסינן:
ומשני תיפתר באומרת אי אפשי בך. כלומר דקאמרה סתמא אי אפשי בך וכמ''ד לעיל דלא בנישואיך ולא בנישואי אחיך קאמרה והילכך קא עקרה לזיקת נשואי קמא ואסורה לאחיו ומותרת לשוק. א''נ דכיון דאמרה אי אפשי בך איתסרא ליה והויא כבעלת הגט וכיון דאיתסר לה לחד איתסרא לכולהו אחי וכמ''ד בבבלי שם מיאנה בזה אסורה לזה:
ור' הילא פליג דס''ל דמיאנה בזה מותרת בזה והילכך איפכא קאמרינן:
ביבמה שנפלה לפני שני יבמין היא מתניתא. הא דקתני ממאנת ביבם מדקאמר הכא ותינשא לשוק על כרחך דס''ל להאי מ''ד דממאנת אפילו לזיקתו וכעולא בבבלי דף ק''ז דנישואי קמא קא עקרה וכדלקמן והא דקאמר בשני יבמין לרבותא קאמר וקמ''ל דאפילו בשני יבמין יש מיאון ולאפוקי מהאי מ''ד דאמר התם דאין מיאון בב' יבמין דאין מיאון לחצי זיקה ולהכי מוקי בעשה בה מאמר דכיון דעשה בה הא' מאמר פסלה על אחיו וכשהיא ממאנת בו תינשא לשוק:
ופריך ותנשא לאחיו. דהא לא מיאנה אלא למאמרו ותהא מותרת לאחיו דמאמר דעביד בה שקלה:
אָֽמְרוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּי. מַעֲשֶׂה בְאִשְׁתּוֹ שֶׁלְּפִישׁוֹן הַגַּמָּל שֶׁמֵּיאֲנוּ לָהּ חֲכָמִים שֶּׁלֹּא בְּפָנֶיהָ. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי. מְשָּׁם רְאָייָה. לְפִי שֶׁמָּדַד בִּכְפִישָׁה לְפִיכָךְ מָדְדוּ לוֹ חֲכָמִים בִּכְפִישָׁה. וְקַשְׁיָא. אִילּוּ הָעוֹשֶׂה דָבָר שֶׁלֹּא כְשׁוּרָה שֶׁמָּא מַתִּירִין עֶרְוָה שֶׁלּוֹ. אָמַר רַב חַסְדָּא. הָדָא אָֽמְרָה. עָֽבְרָה וּמֵיאֵנָה מִן הַנִּישּׂוּאִין עַל דְּבֵית שַׁמַּי מֵיאוּנֶיהָ מֵיאוּנִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וקאמר רב חסדא הדא אמרה. דלב''ש בדיעבד הוי מיאון מן הנשואין ופליג אדלעיל ובבבלי משני שם לב''ש תרי קיטרי עבדי ביה שקנסו בו שני קנסות:
וקשיא כו'. וכי בשביל שהוא עשה דבר שלא כהוגן נתיר הערוה שלו דהרי נשואה היתה ולב''ש אין ממאנין נשואות:
לפי שמדד בכפישה. כמו בכפוי' ולשון אונא' כמודד בשולי המדה ועל שהיה מפסיד נכסי מלוג שלה ולפיכך קנסו חכמים:
אמרו בית הלל לב''ש כו'. ועל דקאמרי ב''ש במתני' דדוקא בפניו הוא דמקשו:
רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חַייָה בַּר אַשִּׁי. מַעֲשֶׂה בְתִינּוֹקֶת שֶׁיָּֽרְדָה לְכַבֵּס בַּנָּהָר. אָֽמְרוּ לָהּ. הָא אָרוּסֵיךְ אִיעֲבַר. אָֽמְרָה. תֵּלֵךְ אִמָּה וְתִינָּשֵׂא לוֹ. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ. אֵין מֵיאוּן גָּדוֹל מִזֶּה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה בְתִינּוֹקֶת שֶׁנִּכְנְסָה לִיטּוֹל פִּשְׁתָּן מִן הַפִּשְׁתָּנִי. אָֽמְרִין לָהּ. 71a הָא אָרוּסֵיךְ אִיעֲבַר. אָֽמְרָה. תֵּלֵךְ אִמָּה וְתִינָּשֵׂא לוֹ. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ. אֵין מֵיאוּן גָּדוֹל מִזֶּה. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. אֲפִילוּ לֹא נִכְנְסָה אֶלָּא לִיטּוֹל חֵפֶץ מִן הַחֶנְוָונִי. וְאָֽמְרָה. אֵי אֶפְשִׁי בִפְלוֹנִי בַעֲלִי. אֵין מֵיאוּן גָּדוֹל מִזֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הא ארוסיך איעבר. הרי הארוס שלך עובר לפניך:
תלך אמה. ועל שם שארסה אמה שלא מדעתה אמרה כן כלומר אי אפשי בו:
אפילו לא נכנסה אלא ליטול חפץ מן החנווני. חפץ של בעלה דאפילו ליכא אלא חנוני ואיכא למימר משום דאטרחה ליטול חפץ שלו אמרה. וכן הוא בבבלי ק''ח:
וּבֵית דִּין יוֹשְׁבִין בְּמֵיאוּנִין. לא כֵן תַּנֵּי. בְּרַח מִן שָׁלֹשׁ וְהִידָּבֵק בְּשָׁלֹשׁ. הִידַּבֵּק בַּחֲלִיצָה וּבְהֵיתֵר נְדָרִים וּבַהֲבָאַת שָׁלוֹם. וּבְרַח מִן הַמֵּיאוּנִין וּמִלִּהְיוֹת עָרֵב וּמִלִּהְיוֹת בַּעַל פִּיקָּדוֹן. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר בָּא. לֵית שֶׁמָהּ פִּיקָּדוֹן אֶלָּא פּוּק דּוֹן. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה. בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֲךָ. וּבֵית דִּין יוֹשְׁבִין בְּמֵיאוּנִין. תִּיפְתָּר דְּהַוְייָן עֲסוּקִין בְּמִילָּה חוֹרֵי וְאָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵיהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ובית דין יושבין במיאונין. בתמיה לא כן כו' ואדלעיל קאי דמדקאמר לב''ש בדיעבד אפילו מן הנשואין הוי מיאון ש''מ דממאנין לארוסות ואפילו לכתחלה קאמר וכי בית דין יושבין להזקק למיאון:
אלא פוק דין. הוצא זה מביתך:
בני אם ערבת לרעך. טעמא דערב קמפרש דיש להתרחק אם ערבת לרעך נוקשת באמרי פיך וכדאמר בבבלי בערבי של ציון ששולף עצמו מן הלוה ותוקע עצמו על הערב:
ובית דין כו'. מהדר לתחילת הקושיא הוא:
דהוו כו'. כגון שהיו עסוקין בדבר אחר ובא ענין המיאון לפניהם ולא שישבו מתחילה לכך:
כֵּינִי מַתְנִיתָא. וּתְמֵאֵן בּוֹ וְתִינָּשֵׂא. הָא תִּתְאָרֵס לֹא. הָדָא אָֽמְרָה. עָֽבְרָה וּמֵיאֵנָה מִן הַנִּישּׂוּאִין עַל דְּבֵית שַׁמַּי מֵיאוּנֶיהָ מֵיאוּנִין. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָה. קוֹל יוֹצֵא לַנְּשׂוּאָה וְאֵין קוֹל יוֹצֵא לָאֲרוּסָה. יְכוֹלָה אִשָּׁה לְהַטְמִין עַצְמָהּ וְלוֹמַר. לֹא נִתְאָרַסְתִּי. וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַטְמִין עַצְמָהּ וְלוֹמַר. לֹא נִשֵּׂאתִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא אמרה כו'. זאת אומרת דלב''ש בדיעבד אפי' מן הנשואין הוי מיאון והילכך קאמר ותנשא כלומר ותנשא עוד שאם היתה נשואה ומיאנה תנשא לאחר כמו שהיתה נשואה ולזה קאמר לשון נשואה:
ור' אחא. מתרץ דה''ט דקאמר דעצה טובה קמ''ל שידעו הכל שנשאת דקול יוצא לנשואה כו' ואפשר שתטמין עצמה אירוסין שלה לומר לא נתארסתי ותנשא עוד לאחר והילכך קאמרי ותנשא:
הא תתארס לא. בתמי' הא לב''ש אין ממאנת וחוזרת וממאנת אפי' מן האירוסין:
כיני מתניתא ותמאן ותנשא. כן היא המתניתא דקאמרה לב''ש דתמאן ותנשא מיד ותו לא תוכל למאן וכדפרישית במתני':
משנה: אֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה שֶׁצְּרִיכָה לְמֵאֵן. כָּל שֶׁהִשִּׂיאָתָהּ אִמָּהּ וְאַחֶיהָ מִדַּעְתָּהּ. הִשִּׂיאוּהָ שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ אֵינָהּ צְרִיכָה לְמֵאֵן. רִבִּי חֲנִינָה בֶּן אַנְטִי גֳנוֹס אוֹמֵר כָּל תִּינוֹקֶת שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְּׁמוֹר קִידּוּשֶׁיהָ אֵינָהּ צְרִיכָה לְמֵאֵן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין מַעֲשֵׂה קְטַנָּה אֶלָּא כִמְפוּתָּה. בַּת יִשְׂרָאֵל לַכֹּהֵן לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' איזו היא קטנה כו' כל שהשיאת' אמה. ודוקא השיאתה אבל אם קידשוה וקבלו הם הקידושין אינה צריכה למאן ואפי' היה לדעתה שלא מצינו שליחות לקטן ואפי' מדבריהם והא דאמרינן מיאון בארוסות מיירי שקבלה היא עצמה הקידושין. הרמב''ן ז''ל בשם הרב הנשיא ר' יהודה הברגלוני ז''ל:
לדעתה. מפרש בגמרא:
שאינה יכולה לשמור קידושי'. לשמור בשביל קידושין ולא שתשמור אותן כדרך שמשמרות אגוז וכיוצא בו:
אלא כמפותה. כדמפרש בת ישראל לכהן כו' דכמי שלא נשאת דמי והלכה כר''ח בן אנטיגנוס ואין הלכה כר''א:
הלכה: אֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה שֶׁצְּרִיכָה לְמֵאֵן כול'. אֵי זֶהוּ לְדַעְתָּהּ. עֲבַד לָהּ גְּנוֹן וּמְלַבְּשִׁין לָהּ קוֹזְמִידִין וּמַדְבְּרִין לָה גְּבַר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' איזהו לדעתה עבד לה גנון. חופה:
קוזמירין. מלבושים נאים ומזכירין לה בעל ואם אין מזכירין לה בעל הוי שלא לדעתה אפי' עבדין לה חופה וקוזמירין וחסר כאן הסיפא וכן מצאתי בהרשב''א ז''ל איזהו שלא לדעתה עבדין לה גנון ומלבשין לה קוזמירין ולא מדכרין לה גבר:
מַה חֲלוּקִין עַל רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אַנְטִיגֳנוֹס. מִן מַה דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהִתְגָּרֵשׁ. כָּל שֶׁנּוֹתְנִין לָהּ גִּיטָּהּ וְדָבָר אַחֵר עַמּוֹ וְהִיא מוֹצִיאָה אוֹתוֹ לְאַחַר זְמָן. הָדָא אָֽמְרָה. חֲלוּקִין עַל רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אַנְטִיגֳנוֹס.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה חלוקין. ובעי הש''ס אם חביריו חלוקין על ר''ח בן אנטיגנוס דמתני':
ופשיט לה מן מה דאמר ר' יוחנן. לקמן בגיטין פ' התקבל סוף הלכה ב':
איזו היא קטנה שצריכה להתגרש. ואינה יוצאה במיאון:
כל שנותנין לה גיטה ודבר אחר. כדמפרשינן שם שמבחנת בין גיטה לדבר אחר ויכולה לשמור את גיטה וקודם לזמן הזה אינה צריכה להתגרש ומשמע אבל מיאון צריכה ואעפ''י שאינה יודעת לשמור ולר''ח בן אנטיגנוס כל שאינה יודעת לשמור אינה צריכה למאן ש''מ דחלוקין חביריו על ר''ח בן אנטיגנוס:
רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין מַעֲשֵׂה קְטַנָּה כְּלוּם. אֵינוֹ זַכַּאי לֹא בִּמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וְלֹא בְהֵפֵר נְדָרֶיהָ כִּילּוּ שֶׁאֵינָהּ אִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר. אֶלָּא שֶׁהִיא צְרִיכָה מִמֶּנּוּ מֵיאוּנִין. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. זַכַּאי בִמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהֵפֵר נְדָרֶיהָ כִּילּוּ הִיא אִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר. אֶלָּא שֶׁהִיא יוֹצְאָה הֵימֶינּוּ בְגֵט. אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. חִיזַּרְתִּי עַל כָּל מִידּוֹת חֲכָמִים וְלֹא מָצָאתִי אָדָם שֶׁמִּידָּתוֹ שָׁוָה בִקְטַנָּה חוּץ מִמִּידַּת רִבִּי אֲלִיעֶזֶר. אֶלָּא שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁהִיא צְרִיכָה מִמֶּנּוּ מֵיאוּנִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אינו זכאי כו'. וכן פלוגתא דר''א ור' יהושע בבבלי שם:
כילו. כאלו:
שמדתו שוה בקטנה. שהשוה מדותיו לומר דאינה כאשתו כלל אלא שצריכה מיאון:
אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. מַעֲשֶׂה בְּאִמּוֹ שֶׁל רִבִּי לִיעֶזֶר שֶׁהָֽיְתָה דוֹחֶקֶת בּוֹ לַשֵּׂאת אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ. וְהָיָה אוֹמֵר לָהּ. בִּתִּי. לֵכִי הִינָּֽשְׂאי. בִּתִּי. לֵכִי הִינָּֽשְׂאי. עַד שֶּׁאָֽמְרָה לוֹ. הֲרֵי אֲנִי שִׁפְחָה לְךָ לִרְחוֹץ רַגְלֵי עַבְדֵי אֲדֹנִי. אַף עַל פִּי כֵן כְּנָסָהּ וְלֹא הִכִּירָהּ עַד שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בתי לכי הנשאי. שלא רצה לישאנה דעדיין קטנה היתה ור''א לטעמיה:
ולא הכירה. שלא בא עליה עד שהביאה ב' שערות דתו לא תוכל למאן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source