Vayedaber

Yevamoth

Daf 68a

משנה: חָֽלְצָה וְרָֽקְקָה אֲבָל לֹא קְרָאתָה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. קְרָאתָה וְרָֽקְקָה אֲבָל לֹא חָֽלְצָה חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. חָֽלְצָה וּקְרָאתָה אֲבָל לֹא רָֽקְקָה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר כָּכָה יֵעָשֶׂה כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה מְעַכֵּב. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה מִשָּׁם רְאָיָה. כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ כָּל דָּבָר שֶּׁהוּא מַעֲשֶׂה הָאִישׁ.

Traduction

Si une veuve a déchaussé son beau-frère et craché devant lui, mais n'a pas énoncé les mots à réciter, la cérémonie est valable; si elle a récité les mots exigibles et a craché, mais n'a pas déchaussé, la cérémonie n'est pas valable. Si elle a déchaussé et récité les mots en question, mais n'a pas craché, selon R. Eliézer, la cérémonie est sans valeur; selon R. aqiba, elle est valable. R. Eléazar déduit des mots: Ainsi il sera fait (Dt 25, 9), que tout acte non accompli invalide la cérémonie. Au contraire, lui dit R. aqiba, des mots '' ainsi il sera fait à l'homme '', on déduit que les actes seuls à accomplir sur l'homme (à son pied) rendraient la cérémonie impropre.

משנה: הַחֵרֵשׁ שֶׁנֶּחֱלַץ וְהַחֵרֶשֶׁת שֶׁחָֽלְצָה וְהַחוֹלֶצֶת לַקָּטָן חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. קְטַנָּה שֶׁחָֽלְצָה תַּחֲלוֹץ מִשֶּׁתַּגְדִּיל וְאִם לֹא חָֽלְצָה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה.

Traduction

Le déchaussement opéré sur un sourd-muet, ou par une sourde, ou sur un garçon mineur, est sans valeur. Si une mineure a déchaussé un beau-frère elle devra recommencer une fois devenue grande; cependant, en cas d'omission, la première cérémonie serait pourtant valable.

Pnei Moshe non traduit

מתני' החרש שנחלץ. חליצתו פסולה שאינו פוטרה במקום שיש אח אחר כשר:

והחרשת שחלצה. פסולה שהיא עצמה אינה נפטרה בחליצתה ואין לה תקנה אלא ביבום ואם רצה אח''כ להוציא מוציא בגט:

והחולצה לקטן. בגמ' מוקי לה כר''מ:

קטנה כו' ואם לא חלצה חליצתה כשרה. ובנוסחת הבבלי גריס חליצתה פסולה דאיש כתוב בפרשה ומקשינן אשה לאיש וכתבו התוס' דף ק''ה ד''ה קטנה דהאי תלמודא סובר דהא דמקיש רבי מאיר אשה לאיש היינו מדרבנן אבל לחכמים והיינו ר' יוסי שם חולצת לכתחילה:

הלכה: חָֽלְצָה וְרָֽקְקָה כול'. שְׁמוּאֵל אָמַר. חָֽלְעָה וְלֹא רָֽקְקָה תָרוֹק. וְאַתְיָא כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. חָֽלְצָה אֲבָל לֹא קְרָאתָה וְלֹא רָֽקְקָה חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. עוֹד הִיא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. דִּבְרֵי חֲכָמִים רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה זְרִיקָן מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רַב. חָֽלְצָה וְלֹא רָֽקְקָה רָֽקְקָה וְלֹא חָֽלְצָה לֹא עָשָׂה כְּלוּם עַד שֶּׁתַּחֲלוֹץ וְתָרוֹק. רִבִּי בָּא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. הִקְדִּימָה רְקִיקָה לַחֲלִיצָה. אָמַר לֵיהּ. כְּמִי שֶּׁהֵן עַל הַסֵּדֶר. קִידֵּשׁ בְּגוּפוֹ שֶׁלְּסוֹפִין. אָמַר לֵיהּ. בְּתֵנְייָן שֶׁבּוֹ קִידֵּשּׁ. מַהוּ לִפְתּוֹחַ חֲלוֹן מִצְרִית לַחֲצַר הַשּׁוּתְפִין לְמַעֲלָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אֲנָן אָֽמְרִין. לִסְתּוֹם אַווֵירָא בְּעָֽלְמָא בְאַפּוֹי. אָמַר רִבִּי נָסָא. כֵּן אָמַר. מָאן דְּבָעֵי מֵיעֲבַד בֵּיתָא כְּמִין שׁוֹבָךְ לֹא שָֽׁמְעִין לֵיהּ.

Traduction

Samuel dit: si la femme a déchaussé, mais n'a pas craché, elle devra accomplir ce dernier détail, conformément à l'avis de R. Eléazar (qui fait de ce détail une condition essentielle). R. Ila dit au nom de R. Eléazar: si la femme qui a déchaussé n'a pas lu les mots à réciter, ou n'a pas craché, le déchaussement est nul; c'est aussi l'avis de R. Eléazar (qui, selon R. Ila, fait de la lecture une condition essentielle). -Mais, selon les autres sages, comme l'a expliqué R. Aba au nom de R. Juda (476)Ci-dessus, 2., ou comme R. Zeriqan penche à le dire au nom de Rav, si la veuve a déchaussé et n'a pas craché, ou si elle a craché sans déchausser, il n'y a rien de fait (l'acte est nul), jusqu'à ce qu'elle déchausse et crache. R. Aba demanda devant R. Imi: quelle est la règle si la femme a craché avant de déchausser? On suppose, répond R. Imi, que l'ordre a été régulier (à l'inverse). Si l'on a consacré une femme en mariage, en donnant (pour douaire) une branche de figuier chargée de fruits non mûrs, tiendra-t-on compte de la valeur minime du bois? -Non, fut-il répondu, on se règlera d'après les figues (même tardives) qui y adhèrent. On demanda encore: est-il permis d'ouvrir une fenêtre égyptienne (œil-de-bœuf) sur une cour commune à plusieurs propriétés (sans l'assentiment des riverains), à la hauteur d'au moins quatre coudées du sol? -Oui, fut-il répondu, car on ne peut boucher à personne l'air ambiant. Selon R. Nassa, R. Imi répondit ainsi: celui qui veut donner à son mur l'aspect d'un pigeonnier (à petites ouvertures) le peut certainement; de même, la fenêtre égyptienne pourra être ouverte.

Pnei Moshe non traduit

עוד היא דר''א. זו דברי ר''א דקריי' מעכבא:

דברי חכמים. אבל דברי חכמים כדאמר רבי בא כו' דחליצה ורקיקה מעכבין אבל לא קריאה ומסקנת דברי רבי הילא היא. אבל בבבלי מסיק כרבי עקיבה דרקיקה נמי לא מעכבא:

הקדימה רקיקה לחליצה. מהו:

כמי שהן על הסדר. דכסדרן לא מעכבא וכן אמר בבבלי דף ק''ה:

קידש. ועוד שאלו ר' בא לר' אימי אם קידש מי חטאת בגופו של סופין. ספוג מהו שיהו כשרים דבפ''ו דפרה תנן המקדש בשוקת והיה בו ספוג המים שבתוך הספוג פסולין דלאו כלי הוא ואנן מים חיים אל כלי בעינן והיינו דבעא מיני' הכא אם קידש בגופו של ספוג אם המים מקודשין:

א''ל בתניין שבו קידש. כלומר במים השניים שבשוקת יקדש ולא בשל ספוג כדאמרי' שם כיצד יעשה יזלף עד שמגיע לספוג. ולבי מגמגם בה דמאי בעי מיניה הא מתני' היא לכך נראה דגרסינן קידש בנופו של סופין ולענין קידושי אשה מיירי וסופין הן תאנים שאינן מבושלין כל צרכן כמו סופי תאנים ומשמר שדהו מפני ענבים. ובעי אם קידש בנוף ובו סופי תאנים אם אמרינן דדעתו אתאנים ולא הוי קידושין דאינן ראוין לכלום או דדעתי' אנופו ואם יש בו שוה פרוטה מקודשת וא''ל בתניין. כמו בתאנים דדעתיה אתאנים שבו לקדשה וצריך שיהא בהן שוה פרוטה. תניין כמו תינין:

מהו לפתוח. ועוד שאלו אם מותר לפתוח חלון המצרית והוא חלון קטן שעשוי להביט דרך שם לשמור פרדיסו וגנתו כדתנן פרק חזקת הבתים איזו חלון המצרית כל שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה ואם אותו החלון מותר לפתוח לחצר השותפין למעלה מד' אמות דהואיל דלאו קביעותא הוא לא חיישינן ולא הוי בכלל הא דתנן שם לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין:

כן אנן אמרין לסתום אוירה בעלמא באפוי. בתמיה אם אנו נאמר דיכול למחות בידו ולסתום אויר העולה בפניו דאפי' חלון המצרית לא יוכל לפתוח למעלה מד' אמות דודאי בזה אין יכול למחות בידו:

אמר ר' נסא. דהוא נמי סבר הכי אלא דאמרה בדרך אחר וג''כ בלשון בתמיה אם כן אומרים:

מאן דבעי למיעבד ביתא כמין שובך. כלומר בחורים קטנים שאינן עשוים אלא כחורי שובך לא ישמעון לו בתמיה דמה היזק יש לזה האחר. ובבבלי פרק חזקת דף נ''ט איפליגו ר''י ורבי אילעאי אם יכול למחות למעלה מד' אמות ולפי' הרשב''ם שם דבחלון צורית מיירי לא פליגא אדהכא אבל לפי' ר''ת שם דבחלון המצרית קאמר צ''ל דאתייא האי דהכא דלא כרבי אילעאי דאמר שם דיכול למחות:

וּמַה טַעֲמָא דְרִבִּי לִיעֶזֶר. לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִן לְעֵינֵי הַזְּקֵינִים. פְּרָט לְבֵית דִּין הַסּוּמֶא. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְרִבִּי לִיעֶזֶר. תַּמָּן הוּא אָמַר. הַיְּמָנִית מְעַכֶּבֶת. וְהָכָא הוּא אָמַר. אֵין הַיְּמָנִית מְעַכֶּבֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן דִּכְתִיב יְמָנִית הַיְּמָנִית מְעַכֶּבֶת. בְּרַם הָכָא דְלֵית כְּתִיב יְמָנִית אֵין הַיְּמָנִית מְעַכֶּבֶת. תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי צַיידָנִייָה קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה. אָזְנוֹ אָזְנוֹ. מַה אָזְנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן הַיְּמָנִית אַף כָּאן הַיְּמָנִית. 68a וְאָמַר רַגְלוֹ רַגְלוֹ. מָאן דְּאִית לֵיהּ אָזְנוֹ אָזְנוֹ. לֵית לֵיהּ רַגְלוֹ רַגְלוֹ. וְהָא תַנֵּי בְשֶׁם רִבִי לִיעֶזֶר רַגְלוֹ רַגְלוֹ. הֲוִי תַּרְתֵּי מַתְנַייָן אִינּוּן עַל דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. מָאן דְּאִית לֵיהּ אָזְנוֹ אָזְנוֹ. אִית לֵיהּ רַגְלוֹ רַגְלוֹ. מָאן דְּלֵית לֵיהּ אָזְנוֹ אָזְנוֹ. לֵית לֵיהּ רַגְלוֹ. וְהָדָא מַתְנִיתִין דְּלֵית לֵיהּ אָזְנוֹ אָזְנוֹ וְלֹא רַגְלוֹ רַגְלוֹ.

Traduction

Pourquoi, selon R. Eliézer, le déchaussement effectué la nuit est-il sans valeur? C'est qu'il est dit (Dt 25, 9): aux yeux des anciens; il faut donc voir au moment de la cérémonie. Comment les autres rabbins interprètent-ils cette expression? Elle a pour but d'exclure, disent-ils, des juges aveugles. R. Yohanan demanda si pour la suite R. Eléazar n'est pas en contradiction avec lui-même: il dit ailleurs (475)Au sujet du lépreux, (Negaim 14, 9). qu'il est indispensible de faire en sorte que la cérémonie (de purification) ait lieu sur la place droite, tandis qu'ici il ne l'exige pas (il déclare l'acte valable, même au pied gauche)? C'est qu'ailleurs, fut-il répondu, la spécification de la droite (Lv 14, 14) indique que c'est une condition absolue; tandis qu'ici (pour le lévirat), le texte ne spécifie pas qu'il s'agira de la droite, et elle n'est pas exigée. R. Yossé Tzeïdania (de Sidon) a exposé, devant R. Jérémie, l'analogie à tirer des termes oreille, au sujet de l'esclave à perpétuité (Ex 21, 6) et au sujet du lépreux (Lv 14, 14); et, comme pour ce dernier, il s'agit de la droite, il en sera de même du premier. Pourquoi ne pas établir, à l'égard du pied pour le lévirat, la même déduction tirée du mot pied employé pour le lépreux, concluant qu'il s'agit de la droite? -Non, même celui qui admet l'analogie entre les deux termes oreille ne la pousse pas plus loin au sujet du pied (qui ne comporte rien de superflu). Mais un enseignement ne dit-il pas que, selon R. Eleazar aussi, on établit l'analogie entre les deux mots pied (et au sujet du lévirat, celui-ci de gauche est impropre)? C'est qu'il y a deux manières différentes de rapporter l'avis de R. Eleazar: d'après l'une, les déductions d'analogie portent aussi bien sur l'oreille que sur le pied; d'après l'autre, on ne tire parti d'aucune analogie entre ces termes, et c'est l'opinion adoptée par notre Mishna (où il est dit que l'acte accompli même au pied gauche est valable selon R. Eleazar).

Pnei Moshe non traduit

ומה טעמא דר' ליעזר. במתני' דפוסל חליצה בלילה דכתיב לעיני הזקנים פרט בלילה:

מחלפא שיטתיה דר' ליעזר דתמן. במצורע הוא אמר הימנית מעכבת כדתנן פי''ד דנגעים אין לו בהן יד בהן רגל אזן הימנית אין לו טהרה עולמית ר''א אומר נותן על מקומן ר''ש אומר אם נתן על של שמאל יצא דע''כ לא מכשר ר''א אלא על מקומן דס''ל לא בעינן קרא כדכתיב ועכ''פ פליג על דר''ש דלא יצא אם נתן על של שמאל והכא הוא מכשיר בחליצה בשמאל. וקאמר ר' יוסי. דמאי קושיא דהתם כתיב הימנית והכא לא כתיבא רגל הימנית:

אזנו אזנו. דילפינן ג''ש לרציעה שהיא באזן הימנית מאזנו דמצורע:

ואמר רגלו רגלו. כלומר דפריך דנימר נמי ג''ש רגלו דחליצה מרגלו דמצורע:

מאן דאית ליה כו'. כלומר דאפילו מאן דיליף ג''ש אזנו אזנו אפילו הכי לא יליף רגלו רגלו וטעמא כדאמר בבבלי פירקין שם דאזן אזן מופנה רגל רגל לא מופנה:

והא תני. ברייתא בשם ר' ליעזר דאית ליה ג''ש רגלו רגלו ופוסל בשמאל:

ומשני הוי. ע''כ ש''מ דתרין תנאין אליבא דר''א:

מאן דאית ליה כו'. כלומר דלהאי מאן דאמר ס''ל דילפינן לתרווייהו והאי מ''ד סבירא ליה דלא ילפינן כלום לא אזן אזן ולא רגל רגל ולא סבירא להו להני תנאי לחלק בין מופנה ללא מופנה אליבא דר''א אלא דמר יליף ג''ש ממצורע ומר לא יליף ליה:

והדא מתניתא. משנתינו דמכשיר בשמאל סבירא ליה כמאן דאמר דלא יליף ממצורע:

Yevamoth

Daf 68b

משנה: חָֽלְצָה בִשְׁנַיִם אוֹ בִשְׁלֹשָׁה וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל חֲלִיצָה פְסוּלָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר מַכְשִׁירִין. מַעֲשֶׂה שֶׁחָֽלְצָה בֵינָהּ לְבֵינוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִין וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה וְהִכְשִׁיר.

Traduction

Si une femme a déchaussé en présence de deux hommes, ou en présence de trois, dont il est démontré plus tard que l'un d'eux et un parent, ou qu'il est impropre à ester en justice, la cérémonie sera nulle; R. Simon et R. Yohanan le cordonnier la déclarent valable. Un jour, il arriva à quelqu'un, qui se trouvait seul avec sa belle-sœur dans une prison, de se laisser déchausser (pendant que deux témoins la voyaient du dehors); et lorsqu'on soumit ce cas à R. aqiba, il déclara l'acte valable.

Pnei Moshe non traduit

מתני' חלצה בשנים. כשירים או בשלשה והיה אחד מהן קרוב או פסול ולא נשתיירו אלא שנים כשרים חליצתה פסולה:

מכשירין. ובבבלי קאמר דאין הלכה כאותו הזוג:

בבית האסורי'. מפ' בגמ':

הלכה: 68b אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לוֹמַר וְאָמַר וְאָֽמְרָה. וְקִרְייָה מְעַכֶּבֶת. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. הָרָאוּי לְקִרְייָה אֵין קִרְייָה מְעַכֶּבֶת וּשֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לְקִרְייָה קִרְייָה מְעַכֶּבֶת.

Traduction

L'acte du sourd-muet est nul, dit R. Yohanan, parce que celui-ci ne peut rien dire; et comme le texte biblique a le mot il (et elle) dira (Dt 7-8), c'est une condition essentielle. Pourquoi, sans cela, l'acte est-il nul? (N'est-il pas dit, § 3, que le défaut de lecture n'est pas un obstacle?) C'est que, répond R. Samuel b. R. Isaac, pour l'individu capable de lire, ce n'est pas indispensable; mais pour celui qui est inapte (le muet), c'est indispensable - (477)Suit un passage traduit (Terumot 1, 2).

Pnei Moshe non traduit

גמ' אמר ר' יוחנן כו'. טעמא דמתני' מפרש דחליצת חרש פסולה שאינן יכולין לומר ואמר ואמרה דקסבר שומע ואינו מדבר נמי בכלל חרש כדלקמן והואיל ואינן בני קריי' ועמד ואמר לא חפצתי וגו' וענתה ואמרה וגו':

וקריי' מעכבת. בתמיה הא תנן לעיל דאין קריי' מעכבת:

ומשני ר' שמואל הראוי לקריי' כו'. וכר' זירא דאמר הראוי לבילה כו' וכדמפרק בבבלי שם:

הלכה: חָֽלְצָה בִשְׁנַיִם כול'. בְּבֵית הָאֲסוּרִים הָיָה מַעֲשֶׂה. וּלְבֵית הָאֲסוּרִים בָּא הַמַּעֲשֶׂה. רִבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר עֲבַד גַּרְמֵיהּ רוֹכֵל. יוֹמָא עָבַר קוֹמֵי בֵּית חֲבִישָׁה דְּרִבִּי עֲקִיבָה וַהֲוָה מַכְרִיז וְאָמַר. מָאן בָּעֵי מַחֲטִין. מָאן בָּעֵי צִינּוֹרִין. חָֽלְצָה בֵינָהּ לְבֵינוֹ מַהוּ. אוֹדִיק לֵיהּ רִבִּי עֲקִיבָה מִן כַּווְתָּא. אָמַר לֵיהּ. אִית לָךְ כּוּשִׁין אִית לָךְ כָּשֵׁר.

Traduction

C'est dans une prison que le déchaussement avait eu lieu, et c'est aussi en prison que l'on vint consulter R. aqiba sur ce sujet. Pour tromper les surveillants qui interdisaient toute relation aux prisonniers (480)V. Derenbourg, Essai, etc.,., R. Yohanan le cordonnier se travestit en colporteur, et passant un jour devant la prison de R. aqiba, s'écria: '' Qui veut des aiguilles? qui veut des cruches? Quelle est la règle en cas de déchaussement dont l'irrégularité ressort plus tard ''? (Il mêla sa question juridique aux offres de marchandises). R. aqiba, le comprenant, lui répondit de son côté de la même façon: '' As-tu des esclaves nègres? Le cas en question est juridiquement valable. ''

Pnei Moshe non traduit

גמ' בבית האסורים היה מעשה. של חליצה וכן נמי לבית האסורים שהיה ר''ע חבוש בא המעשה לפניו כדלקמן. וכן אמר בבבלי שם:

עבד גרמי' רוכל. עשה עצמו כרוכל המחזיר בעיירות עם סחורה שלא ירגישו והי' מכריז כו' ובתוך דבריו שאל חלצה בינו לבינה מהו:

אודיק. הציץ ר''ע מן חלון של בית האסורים והשיבו גם כן ברמז אית לך כושין למכור אית לך כשר החליצה:

הַחֵרֵשׁ שֶׁנֶּחֱלַץ כול'. תַּמָּן תַּנִּינָן הַכֹּל חַייָבִין בְּרֵאָייָה חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. לְמַעַן יִשְׁמְעוּן וּלְמַעַן יִלְמְדוּן. עַד כְּדוֹן בִּמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. לְמַעַן יִלְמְדוּן לְמַעַן יְלַמֵּידוּן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הָדָא אָֽמְרָה. לֵית כְּלָלִין דְּרִבִּי כְּלָלִין. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. חֵרֵשׁ הַמְּדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לֹא יִתְרוֹם. וְסָֽבְרִינָן מֵימַר. מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ חֵרֵשׁ. שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר חֵרֵשׁ. וְתַנִּינָן חֵרֵשׁ שֶׁנֶּחֱלַץ וְהַחֱרֵשֶׁת שֶׁחָֽלְצָה וְהַחוֹלֶצֶת לְקָטָן חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁאֵין יְכוֹלִין לוֹמַר וְאָמַר וְאָֽמְרָה. וְתַנִּינָן. חֵרֵשׁ שֶׁדִּבְּרוּ בוֹ חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר. הָדָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹנָה. דְּרִבִּי יוֹנָה אָמַר. לֵית כְּלָלִין דְּרִבִּי כְּלָלִין.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. ריש חגיגה:

עד כדון במדבר ואינו שומע. דנפקא מלמען ישמעון שומע ואינו מדבר מנלן דהא יכול הוא ללמוד כדאמר שם:

וקאמר ר' הילא דלמען ילמדון כתיב. קרי ביה למען ילמידון לאחרים:

הדא אמרה. זאת אומרת ממתני' דכללי דרבי דהוא כייל במשנה לאו דוקא הן כדמסיק:

דתני תמן. ריש תרומות חרש המדבר כו' לא יתרום דצריך להשמיע לאזניו כשיברך:

וסברנן מימר כו'. כלומר דש''מ דתרווייהו בכלל חרש הן דהתם קרי למדבר ואינו שומע חרש והכא תנינן חרש שנחלץ ואמר ר' יוחנן עלה דטעמא שאינן יכולין לומר ואמר ואמרה דאלמא דשומע ואינו מדבר נמי חרש מיקרי:

ותנינן. ושם בתרומות קאמר דחרש שדברו כו' והרי מהכא שמעינן דאינו מדבר נמי בכלל חרש ובחגיגה נמי חד מינייהו חרש קרי ליה:

הדא מסייע כו'. דהאי כללא לאו דוקא. וכן איתא להא בתרומות שם:

רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי. מַה בֵּין קָטָן מַה בֵּין קְטַנָּה. אָמַר לֵיהּ. אִישׁ כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה. בְּרַם הָכָא וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו. מִּכָּל מָקוֹם.

Traduction

R. Ismaël b. R. Yossé demanda devant Rabbi: pourquoi y a-t-il ici une distinction entre le garçon mineur et la fille mineure? C'est que le texte biblique se sert ici du mot homme (non un enfant), tandis que de la veuve il est dit (ib.): la belle-sœur s'approchera de lui (non la femme), quel que soit son âge

Pnei Moshe non traduit

מה בין קטן ובין קטנה. דבקטנה חליצתה כשירה בדיעבד:

איש כתוב בפרשה. דדוקא ביה אימעוט קטן אבל ביבמה כתיב ונגשה יבמתו מכל מקום ואפילו קטנה בדיעבד אלא דלכתחילה מקשינן אשה לאיש ומדרבנן כדפרישית במתני':

רִבִּי מָנָא אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָה. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר. אֵין חוֹלְצִין וְלֹא מְייַבְּמִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁמָּא תִימָּצֵא אַיילוֹנִית.

Traduction

. R. Mena déclara d'une façon anonyme (478)Ci-dessus ( 4, 1 ); (Sota 4, 4)., et R. Isaac fils de R. Hiya pencha à s'exprimer au nom de R. Yohanan (479)Les éditions, même celle de Jitomir (si correcte), ont ici à tort: R. Yonah. La correction a été faite par Z. Frankel, Mabo, S. 5., que la Mishna, interdisant en principe à la fille mineure de déchausser, doit émaner de R. Méir, qui a dit: une fille mineure ne doit, ni déchausser, ni être épousée par lévirat, de crainte que plus tard elle soit stérile d'une façon évidente (ce serait alors une liaison nulle).

Pnei Moshe non traduit

אמר לה סתם. ולא בשם רבי יונה:

דרבי מאיר היא. מתני' דאין קטנה חולצת לכתחילה אבל לחכמים ואפילו לכתחילה חולצת וכדפרישית במתני' לפי הגי' דהכא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source