רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר שֶׁחוֹלְצִין בְּמַנְעָל שׁוֹמְעִים לוֹ. שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁהֲרֵי הָרַבִּים נָהֲגוּ לַחֲלוֹץ בְּסַנְדָּל. וְהַמִנְהָג מְבַטֵּל אֶת הַהֲלָכָה. רִבִּי זְעִירָה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל שׁוֹמְעִים לוֹ. שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁהֲרֵי הָרַבִּים נָהֲגוּ לִהְיוֹת חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל. וְהַמִנְהָג מְבַטֵּל אֶת הַהֲלָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אם יבא אליהו ויאמר שחולצין במנעל כו' ור''ז אמר בשם רב אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין כו'. וכן פליגי התם רבה ורב יוסף אליבא דרב ואמרינן שם מנעל לכתחילה איכא בינייהו דללישנא קמא עד דלא אתי אליהו ויאמר חולצין אין חולצין לכתחיל' וללישנא בתרא כל כמה דלא אמר אליהו אין חולצין חלצינן לכתחילה כן פי' רש''י ז''ל. ומשמע מהסוגיא דהלכה כלישנא בתרא דהא מתרץ לה התם הא דקתני במתני' לישנא דדיעבד משום סיפא דבאמפילייא פסולה אפי' בדיעבד וכן כתב הרמב''ם ז''ל פ''ד מהל' יבום דחולצין במנעל לכתחילה:
חָֽלְצָה בְמַנְעָל חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. 66a לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי מֵאִיר. וְרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַכְתִּי לִנְצִיבִּין וְרָאִיתִי שָּׁם זָקֵן אֶחָד וְנַמְתִּי לוֹ. בָּקִי לָךְ רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּתֵירָה מִיָּמֶיךָ. וְנוֹמֶה לִי. רִבִּי. שּׁוּלְחָנִי הָיִיתִי בְּעִירִי וְעַל שּׁוּלְחָנִי הָיָה תָדִיר. וְנַמְתִּי לוֹ. רָאִיתוֹ חוֹלֵץ בְּיָמֶיךָ. בְּמָה הָיָה חוֹלֵץ. בְּמַנְעָל אוֹ בְסַנְדָּל. אָמַר לִי. רִבִּי. וְכִי יֵשּׁ סַנְדָּל בִּמְקוֹמֵינוּ. וְאָמַרְתִּי. מָה רָאָה רִבִּי מֵאִיר לוֹמַר. אֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל.
Pnei Moshe (non traduit)
למי נצרכה. לומר דכשירה בדיעבד:
בקי לך. כלום אתה מכיר לו:
וכי יש סנדל במקומינו. דלא שכיח ובמנעל היה חולץ. ובבבלי שם בנוסחא אחרת וגריס שם אמר לו וכי חולצין במנעל ועל זה השיבו שם מה ראה ר''מ לומר במנעל חליצתה כשירה דאף בדיעבד פסולה לר' יוסי. והכא מפרשינן לגי' דהאי ש''ס כן מה ראה ר''מ לומר אין חולצין במנעל. כלו' דאפי' אין שם סנדל אין חולצין לכתחילה לר''מ דאפילו על ידי הדחק אין חולצין במנעל שהרי אמר לו וכי יש סנדל במקומינו ואעפ''כ השיבו לו ממנה לדברי ר' מאיר. כן פי' הרמב''ן ז''ל דלא כמי שפי' שם בענין אחר:
לר''מ דאמר אין חולצין במנעל. לכתחלה וקמ''ל דמודה דבדיעבד כשרה:
רִבִּי זְעִירָא מְחַוֵּי לְרִבִּי בָּא רִבִּי יִצְחָק כֶּפֶף. אָמַר לֵהּ. וְעָֽבְדִין כֵּן. אָמַר לֵיהּ. וְעָֽבְדִין. אָמַר לֵיהּ. הָא רַבָּן כְּפָף.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ל ועבדין. שעושין כן:
הא רבן כפף. הרי רבי הורה לי מתחילה שצריך להיות כפוף והוא סבר דלאו דוקא אלא שבתחילה צריך להיות כפוף ליישבו היטב על הרגל:
ר''ז מחוי לר' בא בר יצחק כפף. שהראה לו צורת הסנדל שצריך להיות כפוף:
אמר ליה ועבדין כן. כלומר שר' בא הראה לו עוד בענין אחר ושאלו אם מותר לעשות כן:
רִבִּי זְעִירָא מְחַוֵּי לְרִבִּי בָּא בַּר יִצְחָק. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. קוֹשְׁרוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא יָכוֹל לְהַלֵּךְ בּוֹ מֵאֵילָיו. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִילֵּל. עוֹנְבוֹ כְּדֵי שֶׁיָּכוֹל לְהַתִּירוֹ בְּאַחַת מִיָּדָיו. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מַּתָּרָתָן בְּיָמִין וְתוֹפְסָתָן בִּשְׂמֹאל וְשׁוֹמֶטֶת עֵקֶב בְּיָמִין וְגוֹרְרָתָן בְּיָמִין. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֲלִיצָה וְהַתָּרָה בְּיָמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
מתרתן בימין. היבמה ותופסת הרגל בשמאל שצריך התרה וחליצה להיות בלי סיוע יד השמאל אלא הכל בימין. וכן הביאו התוס' שם ד''ה ואע''ג שצריך שתתירנו בידה הימנית וכ''כ הרא''ש ז''ל דאף דבגמ' דידן לא אשכחן שהצריכו ימין אלא ברגל וכן הרמב''ם ז''ל לא הזכיר יד ימין לענין חליצה מ''מ נהוג עלמא כההיא דהכא וכן פסק הטור סי' קס''ט:
כיצד הוא עושה. אחר כך:
כיצד הוא עושה. לא גרסינן אלא דר''ח פליג דלא צריך לקושרו בקשר גמור אלא בעניבה סגי כדי שיכולה להתיר כו' ואפשר דלפי גי' הספר ה''ק כיצד היא עושה אחר זה עונבו. שצריך להיות עניבה ע''ג קשר וכ''כ בהגמי''י בשם סמ''ג ומביאו בש''ע בפי' סדר חליצה:
כדי שיכול להלוך בו מאיליו. שלא ישמט מעל רגלו:
קושרו. קשר גמור:
ר''ז מחוי כו'. בקשירת המנעל:
רַב אָמַר. עִיקַּר חֲלִיצָה הַתָּרַת הָרְצוּעָה. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵּׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי זְרִיקָן מָטֵי בָהּ בְּשֵּׁם רַב. דִּבְרֵי חֲכָמִים. חָֽלְצָה וְלֹא רָֽקְקָה. רָֽקְקָה וְלֹא חָֽלְצָה. לֹא עָשָׂה כְּלוּם עַד שֶׁתַּחֲלוֹץ וְתָרוֹק. אַף עַל גַּב דְּרַב אָמַר. עַד שֶׁתַּחֲלוֹץ וְתָרוֹק. מוֹדֶה רַב. עִיקַּר חֲלִיצָה הַתָּרַת הָרְצוּעוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
ומשני אע''ג דרב אמר עד שתחלוץ ותרוק מודה כו'. כלומר דתרווייהו בעינן וה''ק אעפ''י שרקקה עיקר חליצה צריך נמי התרת הרצועות ואגב נמי קמ''ל בזה דכסדרן לא מעכב וכדאמרי' בבבלי שם דהקדים רקיקה לחליצה מה שעשה עשוי והיינו דקאמר עיקר חליצה כו' לומר דכשהתירה ואפי' אחר הרקיקה הויא עיקר חליצה. א''נ דבחליצה גופה קאמ' דעיקר הויא התרת הרצועות ואעפ''י שלא שלפה מעל רגלו קיימה עיקר החליצה ולעולם צריכה נמי שתרוק דתרווייהו בעינן אליבא דרב:
ופריך לא כן כו' דברי חכמים. לדברי חכמים לקמן הל' ג' גבי פלוגתא דר''א ור''ע וקאמר שם רב דלדברי חכמים חליצה ורקיקה מעכבין:
רב אמר עיקר חליצה התרת הרצועה. וקס''ד דסבר דאין מעכב אלא התרת הרציעה ומידי אחרינא לא:
רַב אָמַר. עִיקַּר חֲזָקָה הַכְנָסַת פֵּירוֹת. לֹא כֵן אָמַר רַב. וְהֵן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מְנַכֵּשׁ וּמְעַדֵּר. אַף עַל גַּב דְּאָמַר רַב. וְהֵן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מְנַכֵּשׁ וּמְעַדֵּר. מוֹדֶה רַב. עִיקַּר חֲזָקָה הַכְנָסַת פֵּירוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
אע''ג כו'. כדלעיל דתרווייהו בעינן קאמר ואפילו ראוהו מנכש ומעדר אינו כלום עד שיכניס הפירות וכן פסק הטור ח''מ סי' קמ''א:
לא כן אמר רב והן. ודוקא שראוהו מנכש ומעדר בשדה זו דאז הוי חזקה:
הכנסת פירות. שצריך שיראו אותו מכניס פירותיה לביתו. וגרסינן לה לקמן פרק חזקת הבתים הלכה ג' ואגב דאיירי במילתי' דרב ודמיא לההיא דלעיל מייתי לה הכא:
עיקר חזקה. חזקת ג' שנים בשדה:
בְּסַנְדָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָקֵב כָּשֵׁר. תַּמָּן אָֽמְרִין. כְּגוֹן אִילֵּין קנסורס. וְרַבָּנִן דְּהָכָא אָֽמְרֵי. כְּגוֹן אִילֵּין דִּידָן. אָמַר רַב. אִילוּלֵי דְחָמִיי רִבִּי חִייָה רוֹבָא חֲבִיבִי חָלַץ בְּהָדֵין שׁוּרְצִיפָא דְשַׁנְצוֹי לָא הֲוָה לִבָּן רָב עֲלֵיהֶן לְמֵיעֲבַד כֵּן. אָחוֹי דְאִימֵּיהּ דְּרַב כַּהֲנָא חָלַץ בַּלַּיְלָה בְּיָחִיד בְּלֵילֵי שַׁבָּת בְּסַנְדָּל שֶׁלַּשַּׁעַם וּמֵיעוֹמֵד. אָמַר רִבִּי זְרִיקָא. וְלֹא רָֽקְקָה. שָׁמַע רַב וְאָמַר. מָאן יַעֲבֵד דָּא אֶלָּא אָחוֹי דְּאִימֵּיהּ דְּרַב כַּהֲנָא.
Pnei Moshe (non traduit)
קנסורס. שם צורת סנדל ידוע:
אילן דידן. כעין סנדל שלנו:
שורציפא דשנצוי. סנדל שיש לו שנצית ונוח לחלצו:
לא הוה לבן רב עליהן. לא מלאנו לבנו לעשות כן. וכדאמר בבלי שם דלא הואי חליצנא אלא בסנדלא דטעייא דמיהדק טפי:
חלץ בלילה כו'. כולן במעשה אחד:
שעם. גמי קשה ומגין הוא:
ור' זריקה אמר דגם זה היה שלא רקקה. והכשיר:
מאן יעבד דא. להתיר כולן:
אלא אחוי כו'. דרב גוברי' ובבבלי ק''ד גריס במוק וביחידי ובלילה וכדמסיק שם דכולהו יחידאה קתני להו:
אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. יֵשׁ מֵהֶן שֶׁאָֽמְרוּ. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה וְאִם רָצָא לְהַחֲזִיר יַחֲזִיר. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁאָֽמְרוּ. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה וְאִם רָצָא לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. בְּאִמְפִּילִייָא וְהַחוֹלְצָה לְקָטָן חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. וְאִם רָצָא לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. חָֽלְצָה בְּאִמְפִּילִייָא. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. בְּאִמְפִּילִייָא שֶׁלָּעוֹר. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. בְּאִמְפִּילִייָא שֶׁלַּבֶּגֶד. בְּמַנְעָל בְּאִמְפִּילִייָא. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. כְּשֶׁהָֽיְתָה בְּאִמְפִּילִייָא שֶׁלַּבֶּגֶד וּמַנְעָל שֶׁלָּעוֹר. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. כְּשֶׁהָֽיְתָה אִנְפִּילִייָא שֶׁלָּעוֹר וּמַנְעָל שֶׁלַּבֶּגֶד. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יוֹצְאִין בְּאִמְפִּילִייָא בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין יוֹצְאִין בְּאִמְפִּילִייָא. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר. יוֹצְאִין. בְּאִמְפִּילִייָא שֶׁלַּבֶּגֶד. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין יוֹצְאִין. בְּאִמְפִּילִייָא שֶׁלָּעוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
במנעל באמפילייא. שחלצה בשתיהן זה ע''ג זה:
באמפילייא של בגד ומנעל של עור. והאמפילייא בתוך המנעל דכיון דשל בגד אין ראוי לחליצה בטלה לגבי המנעל וקרינא ביה מעל רגלו:
כשהיתה אמפילייא של עור ומנעל של עור. דכיון דתרוייהו של עור וראוין לחליצה הן הוי כמנעל דמנעל ולא מעל רגלו ולפיכך חליצתה פסולה:
יוצאין באמפילייא ביום הכיפורים. דלא הוי מנעל:
באמפילייא של בגד. דעור בעינן מידי דמגין. וכן מחלק רבא בבבלי שם:
ומפרש באמפילייא וכן החולצת לקטן כו' לא יחזיר. דלאו חליצה היא כלל ומותרת להתייבם וכ''כ הרא''ש ז''ל לקמן גבי והחולצת לקטן:
ויש מהן שאמרו חליצה פסולה ואם רצה להחזיר לא יחזיר. כלומר דיש מהן דחליצה לאו חליצה כלל ולא פסלה על האחין דאפילו מתייבמת היא והאי לא יחזיר כמו אין צריך להחזיר. וזהו לפי כללא דנקטינן דכל מקום שאמרו אינה חליצה לא נפסלת על האחין ולא מן הכהונה וכל מקום שאמרו חליצה פסולה נפסלת וצריך לחלוץ לה חליצה כשירה וכן אמר בבבלי פרק כל הגט וכ''כ הרמב''ם ז''ל פ''ד מהלכות חליצה:
יש מהן שאמרו כו'. דיש חליצה פסולה דיכול לחזור ולחלוץ חליצה כשירה וכלומר דפסולה ופוסלת על האחין היא ואם רצה להחזיר ולהתירה יחזיר ויחלוץ חליצה כשירה:
אָמַר רִבִּי יַנַּאי. חָלַץ הוּא וְהֶחֱזִירָה הִיא. חָֽלְצָה הִיא וְהִתִּירָהּ הוּא. חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. אִם רָצָא לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. לָמָּה. מִשּׁוּם שֶׁאֵין שְׁתֵּיהֶן בָּהּ אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵינָן עַל סֵדֶר. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. חָֽזְרָה וְהִתִּירָה. תֹּאמַר מִשּׁוּם שֶׁאֵין שְׁתֵּיהֶן בָּהּ. הֲרֵי שְׁתֵּיהֶן בָּהּ. 66b הֲרֵי לֵית טַעֲמָא דְלֹא מִשּׁוּם שֶׁאֵינָן עַל הַסֵּדֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
הרי לית טעמא דלא כו'. מדקאמר אם רצה להחזיר לא יחזיר דמשמע דאסיפא קאי חלצה היא והתיר הוא ואינו מועיל שתחזיר הרצועות ותתיר היא והרי שתיהן בה ש''מ דאין הטעם אלא משום שאינן על הסדר דאלו ברישא למה לא יועיל חזרה כשישים המנעל על רגלו ותשמיט היא דהא התירה הרצועות מקודם והרי שתיהן בה ועל הסדר הן. א''נ הא דקאמר אם רצה להחזיר כו' לומר שאין החליצה כלום ולא נפסלה לאחין וכדמפרשינן לקמן והכא לא קאמר אלא מדאמרינן דאפילו חזרה והתירה אח''כ לא הויא חליצה ש''מ דטעמא מפני שאינן על הסדר הוא:
ובעי למה פסולה אי טעמא משום שאין שתיהן בה. שלא עשתה היא שתיהן או דטעמא שאינן על סדר חליצה דבעינן התרת הרצועות מקודם ונ''מ דאפילו תתיר הרצועות לאחר מכאן אינו כלום כדמסיק מה נפק כו':
אם רצה להחזיר. כדמפרש ואזיל:
חליצתה פסולה. עד שתתיר היא ותשמיט היא וכדאמר נמי בבלי שם:
והתירה היא גרסינן. שהתירה הרצועות:
חלץ הוא. שמט המנעל מן הרגל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source