Yevamoth
Daf 65b
משנה: מִצְוַת חֲלִיצָה בִשְׁלֹשָׁה דַייָנִים וַאֲפִילוּ שְׁלָשְׁתָּן הֶדְיוֹטוֹת. חָֽלְצָה בְמַנְעָל חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה בְּאִמְפִּילִייָא חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. בְּסַנְדָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָקֵב כָּשֵׁר וְשֶׁאֵין לוֹ עָקֵב פָּסוּל. מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעֲלָה חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה.
Traduction
La cérémonie du déchaussement doit être accomplie par devant trois juges, fût-ce trois simples israélites (non magistrats). Si l'acte a été accompli à l'aide d'un soulier ordinaire (mince), il est valable; en cas d'emploi de sandale de feutre (impilia), il n'a pas de valeur. Une sandale qui a un talon peut servir, et celle qui n'en a pas est impropre à cet effet. Le déchaussement n'est valable que s'il est accompli au-dessous de la cheville, non s'il l'est au-dessus (si les cordons étaient attachés au-dessus).
Pnei Moshe non traduit
מתני' מצות חליצה בג' דיינין ואפי' בג' הדיוטות. שאינן מסנהדרין ובבבלי מפרש הא דקרי להו דיינין שצריך שיודעין להקרות הפסוקים כעין דייני':
במנעל. של עור רך חליצתה כשירה אבל לכתחילה לא כדאמר התם טעמא גזירה שמא יחלוץ במנעל מרופט שנקרע מלמעלה דאפילו כי קרוע מייתב אכרעי' הואיל והוא רך ואנן מידי דמגין בעינן והא ליכא אבל סנדל שהוא של עור קשה וכי קרוע לא מייתב אכרעיה ליכא למיגזר שמא יחלוץ בסנדל הקרוע הלכך עיקר חליצה בסנדל היא:
באמפולייא. כמין בתי רגלים של בגד:
חליצתו פסולה. דמידי דמגין בעינן דכתיב הכא נעלו וכתיב התם ואנעלך תחש והוא עור:
שיש לו עקב. עור של סנדל המכסה את גובה הרגל שכנגד שוקיו מאחוריו:
מן הארכובה ולמעלה. שהיו רצועות המנעל קשורות למעלה מן הארכובה חליצתה פסולה דכתיב מעל רגלו ולא מעל דמעל:
הלכה: מִצְוַת חֲלִיצָה בִשְׁלֹשָׁה דַייָנִים כול'. כְּתִיב זְקֵינִים וְאַתְּ אָמַר הֶדְיוֹטוֹת. מִצְוָה בִזְקֵינִים. מְנַיִין אֲפִילוּ הֶדְיוֹטוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר חֲלוּץ הַנָּעַל מִכָּל מָקוֹם.
Traduction
Puisque le texte biblique (Dt 25, 7) recommande à la belle-sœur veuve de s'adresser aux anciens (juges), pourquoi notre Mishna autorise-t-elle l'intervention de trois simples particuliers? Il est, en effet, recommandé de s'adresser aux juges; mais, au besoin, de simples particuliers suffisent pour la cérémonie du déchaussement, en raison de ce qui est écrit (ibid. 10): Il sera nommé en Israël, par n'importe quel israélite, le déchaussé.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כתיב זקנים. ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים:
ואת אמר הדיוטות. בתמיה:
ומשני מצוה. לכתחילה בזקנים קאמר קרא:
ומנין אפי' הדיוטות. אם לא ימצא זקנים:
ת''ל חלוץ הנעל מ''מ. אריש' דקרא דכתיב ונקרא שמו בישראל ישראל כל דהו. וכן דריש בבבלי ריש פירקין לר' יודה:
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בְגֵרִים פְּסוּלָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. כְּמָאן דְּאָמַר. בְּיִשְׂרָאֵל לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים פְּסוּלָה. כְּמָאן דְּאָמַר. בְּיִשְׂרָאֵל פְּרָט לַגֵּרִים.
Traduction
Selon un enseignement, le déchaussement effectué par devant des prosélytes est valable; selon d'autres, cette cérémonie ainsi accomplie est sans valeur. La première opinion, qui déclare valable un tel déchaussement, est conforme à celle qui conclut de l'expression en Israël à l'extension de cette loi aux prosélytes. La seconde opinion, qui déclare qu'un tel déchaussement est sans valeur, est conforme à l'avis de celui qui, de ladite expression en Israël, déduit l'exclusion des prosélytes.
Pnei Moshe non traduit
ואית תנא תני חליצה בגרים פסולה. וכשיטת הבבלי דליכא שם למ''ד דכשירה:
כמ''ד בישראל לרבות. דאיהו דריש האי בישראל לרבית הגרים אתא כדדרשינן בעלמא לרבות וכדלקמן:
הָכָא אַתְּ אוֹמֵר. פְּרָט לַגֵּרִים. וְהָכָא אַתְּ אוֹמֵר. לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. תַּמָּן הָאֶזְרַח פְּרָט לַגֵּירִים. בְּיִשְׂרָאֵל פְּרָט לַגֵּרִים. מִיעוּט אַחַר מִיעוּט לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. בְּרַם הָכָא בְּיִשְׂרָאֵל לֹא גֵרִים.
Traduction
Comment se fait-il que ce dernier conclut de l'expression en Israël à l'exclusion des prosélytes, tandis qu'ailleurs (pour la Suka) on conclut de la même expression à l'extension de cette loi aux prosélytes? C'est que, fut-il répondu (461)B., Suka 28., pour la Suka la Bible (Lv 23, 42) emploie d'abord le mot étranger, par lequel on exclut les prosélytes, puis le mot en Israël, servant aussi à exclure les prosélytes; la double exclusion équivaut à une extension (462)Cf. B., Yoma 43. (et aboutit à impliquer les prosélytes); tandis qu'ici, l'expression en Israël est isolée, et on en déduit l'exclusion des prosélytes.
Pnei Moshe non traduit
פרט לגרים. וכדדריש התם ואפילו אמו מישראל עד שיהא אביו ואמו מישראל:
ופריך להאי מ''ד דלמעט אתא הכא אמר. בישראל פרט לגרים:
והכא. בסוכה דכתיב האזרח בישראל ודרשינן לרבית את הגרים וכדאמרינן בבבלי סוכה דף כ''ח דקרא לרבות גרים הוא דאתא:
ומשני תמן. תרי מיעוטי כתיבי האזרח פרט לגרים וכן בישראל ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות:
ברם הכא. חדא בישראל כתיבא ודרשינן למעט הגרים. וצ''ל להאי מ''ד דלרבות הוא דס''ל כדדריש התם האזרח להוציא את הנשים ודרשינן מחד בישראל לרבו' הגרים וה''נ כן:
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בִשְׁנַיִם פְּסוּלָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בִשְׁנַיִם כְּשֵׁירָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בִשְׁנַיִם פְּסוּלָה. כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים פְּסוּלָה. מָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בִשְׁנַיִם כְּשֵׁירָה. כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. אֲפִילוּ כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה מוֹדֵיי בִשְּׁנַיִם שֶׁהִיא פְסוּלָה. שֶׁהֲרֵי דִינֵי מָמוֹנוֹת כְּשֵׁירָה בְגֵירִים וּפְסוּלִין בִּשְׁנַיִם.
Traduction
Selon un enseignement, le déchaussement opéré devant deux personnes est sans valeur; selon d'autres, même devant deux personnes, il est valable. La première opinion est conforme à celle qui déclare nul le déchaussement opéré devant des prosélytes; la seconde opinion paraît conforme à celle qui admet le déchaussement opéré devant des prosélytes (elle est moins sévère pour la composition de ce tribunal). Toutefois, même d'après celui qui admet pour valable le déchaussement opéré devant des prosélytes, une telle cérémonie accomplie devant deux personnes est sans effet, de même qu'une question d'argent peut se juger par trois prosélytes, mais ne saurait être résolue par deux juges israélites. –
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בַלַּיְלָה כְּשֵׁירָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חֲלִיצָה בַלַּיְלָה פְּסוּלָה. מָאן דְּאָמַר. חֲלִיצָה בַלַּיְלָה כְּשֵׁירָה. כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. מָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בַלַּיְלָה פְּסוּלָה. כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים פְּסוּלָה. אֲפִילוּ כְּמָאן דָּמַר. חֲלִיצָה בְגֵרִים כְּשֵׁירָה. מוֹדֵיי בַלַּיְלָה שֶׁהִיא פְסוּלָה. שֶׁהֲרֵי דִינֵי מָמוֹנוֹת כְּשֵׁירִין בְגֵירִים וּפְסוּלִין בַּלַּיְלָה.
Traduction
Selon un enseignement, le déchaussement effectué la nuit est valable; selon d'autres, il est nul s'il a lieu la nuit. La première opinion est conforme à celle qui admet pour valable le déchaussement opéré devant des prosélytes; la seconde opinion paraît conforme à celle qui autorise cette cérémonie par devant des prosélytes. Toutefois, même d'après celui qui autorise le déchaussement devant des prosélytes, une telle cérémonie accomplie la nuit est nulle, de même qu'une question d'argent peut se juger par des prosélytes, mais ne saurait être débattue la nuit.
Pnei Moshe non traduit
אית תניי תני כו'. פלוגתא היא לקמן במתני':
כמ''ד חליצה בגרים פסולה. דמדפסיל בגרים ש''מ ב''ד מעליא בעינן ואין ב''ד פחות מג':
ודחי הש''ס דלא היא דאפי' למ''ד חליצה בגרים כשרה מודה בשנים דפסול שהרי מצינו בדיני ממונות דכשרה בגרים אפילו לישראל ואפ''ה בשנים פסולה כדתנן דיני ממונות בשלשה והה''ד בחליצה:
אית כו'. כדלעיל:
ופסולין בלילה. לתחילת דין:
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. וְהֵן שֶׁיְּהוּ הַדַּייָנִים יוֹדְעִין לַקְרוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲפִילוּ אֵין הַדַּייָנִים יוֹדְעִין לַקְרוֹת. מָאן דְּאָמַר. וְהֵן שֶׁיְּהוּ הַדַּייָנִים יוֹדְעִין לַקְרוֹת. עַד שֶׁלֹּא סָֽמְכוּהוּ לַמִּקְרָא. וּמָאן דְּאָמַר. אֲפִילוּ אֵין הַדַּייָנִים יוֹדְעִין לַקְרוֹת. מִשֶּׁסָּֽמְכוּהוּ לַמִּקְרָא. וְעָֽנְתָה וְאָֽמְרָה. אֵין עוֹנָה אֶלָּא מִפִּי אֶחָד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּבִלְבַד מִפִּי הַדַּייָן. וְלָא עָֽבְדִין כֵּן.
Traduction
⁠— Selon un enseignement, il faut que les juges présents à cet acte sachent lire (463)Ils devaient lire au beau frère et à la belle-sÏur le texte hébreu relatif au lévirat.; selon d'autres, il est valable même s'ils ne savent pas lire. La seconde opinion se fonde sur l'avis que les juges ne sont pas tenus de lire le passage relatif au lévirat; la première opinion au contraire se fonde sur l'avis que cette lecture est exigible, comme il est dit (ibid.): Elle répétera et dira. Or, la répétition implique l'idée d'une parole exprimée d'abord par autrui; et ce sera spécialement de la bouche du juge, dit R. Yossé, qu'il s'agit. Mais ce n'est pas l'usage absolu (et n'importe qui peut dicter le verset)
Pnei Moshe non traduit
יודעים לקרות. להקרות להיבם ויבמה הפסוקים לא חפצתי לקחתה וגו' בלשון הקודש:
ה''ג מ''ד אפי' אין הדיינים יודעים לקרות עד שלא סמכוהו למקרא ומ''ד והן. דדוקא שיהו כו' משסמכוהו למקרא:
משסמכוהו למקרא. משמצאו רמז וסמך לזה מן המקרא דצריך להקרותם ולא שיאמרו מעצמן דכתיב וענתה ואמרה אין לשון עונה אלא אם הוא מפי אחר שמקרא אותו והוא עונה אחריו:
ולא עבדין כן. לא נהגו כן אלא אפי' מפי אחר. ובבבלי משמע דדוקא הדיינים מקרין אותו:
וְעוֹלֶה בְמִשְׁמָרוֹ שֶׁלָּזֶה וְשֶׁלָּזֶה. 65b לֹא יַעֲלֶה. רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. מִפְּנֵי פְגַם מִשְׁפָּחָה.
Traduction
'' Il fait partie de l'une des sections hebdomadaires sacerdotales etc. '', est-il dit. -Mais il ne devrait pas en faire partie, ni monter au Temple puisqu'il '' n'a pas droit aux revenus ''? Il est admis à monter, dit R. Aha ou R. Hinena au nom de R. Yassa, pour ne pas faire rougir la famille dont il fait partie (ne pas rendre son inaptitude évidente).
Pnei Moshe non traduit
ועולה כו'. ופריך לא יעלה מאחר דאינו חולק:
מפני פגם המשפחה. דהללו משפחות בושין עליו שאומרין עליו פסול לעבודה הוא. וכן הוא בבלי שם:
תַּנֵּי. וְהֵן שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן בֵּית אַב אֶחָד.
Traduction
Enfin, '' si les deux pères faisaient partie d'une même section, le fils a droit à une part ''. Toutefois, dit un enseignement, ils doivent tous deux faire partie d'une même souche généalogique (sans qu'il y ait lieu de rejeter ce fils de l'une à l'autre).
Pnei Moshe non traduit
תני והן. הא דקתני שניהם של משמר א' נוטל חלק א'. ודוקא שיהיו שניהן בית אב א' דאי לאו הכי בית אבות מדחי ליה וכדאמר שם:
סליק פירקא בס''ד
Yevamoth
Daf 66a
חָֽלְצָה בְמַנְעָל חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. 66a לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי מֵאִיר. וְרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַכְתִּי לִנְצִיבִּין וְרָאִיתִי שָּׁם זָקֵן אֶחָד וְנַמְתִּי לוֹ. בָּקִי לָךְ רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּתֵירָה מִיָּמֶיךָ. וְנוֹמֶה לִי. רִבִּי. שּׁוּלְחָנִי הָיִיתִי בְּעִירִי וְעַל שּׁוּלְחָנִי הָיָה תָדִיר. וְנַמְתִּי לוֹ. רָאִיתוֹ חוֹלֵץ בְּיָמֶיךָ. בְּמָה הָיָה חוֹלֵץ. בְּמַנְעָל אוֹ בְסַנְדָּל. אָמַר לִי. רִבִּי. וְכִי יֵשּׁ סַנְדָּל בִּמְקוֹמֵינוּ. וְאָמַרְתִּי. מָה רָאָה רִבִּי מֵאִיר לוֹמַר. אֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל.
Traduction
. '' Si cet acte a été accompli à l'aide d'un soulier ordinaire, est-il dit, il est valable ''. D'après qui est-il besoin de dire que cet acte est valable? D'après R. Meir, qui dit de ne pas employer (en principe) un tel soulier pour cet acte (et le fait accompli ainsi est seul valable). On a enseigné que R. Yossé dit (464)Tossefta à ce traité, ch. 12.: Il m'est arrivé d'aller à Necibin; j'y ai vu un vieillard, et je lui ai demandé s'il est au courant des faits et gestes de R. Juda b. Bethera son contemporain; il m'a répondu avoir exercé la profession de changeur et, comme tel, avoir souvent vu chez lui ledit rabbi. -Je lui ai demandé alors s'il l'avait vu de son temps opérer le déchaussement, et avec quelle chaussure opérait-on la cérémonie? Était-ce avec un soulier ordinaire, ou une sandale? -Mais, répliqua-t-il, nous n'avons guère de sandales dans notre province (le doute n'est pas possible). Je me suis donc étonné de ce que R. Meir a professé l'avis de ne pas employer un soulier ordinaire pour le déchaussement.
Pnei Moshe non traduit
למי נצרכה. לומר דכשירה בדיעבד:
לר''מ דאמר אין חולצין במנעל. לכתחלה וקמ''ל דמודה דבדיעבד כשרה:
בקי לך. כלום אתה מכיר לו:
וכי יש סנדל במקומינו. דלא שכיח ובמנעל היה חולץ. ובבבלי שם בנוסחא אחרת וגריס שם אמר לו וכי חולצין במנעל ועל זה השיבו שם מה ראה ר''מ לומר במנעל חליצתה כשירה דאף בדיעבד פסולה לר' יוסי. והכא מפרשינן לגי' דהאי ש''ס כן מה ראה ר''מ לומר אין חולצין במנעל. כלו' דאפי' אין שם סנדל אין חולצין לכתחילה לר''מ דאפילו על ידי הדחק אין חולצין במנעל שהרי אמר לו וכי יש סנדל במקומינו ואעפ''כ השיבו לו ממנה לדברי ר' מאיר. כן פי' הרמב''ן ז''ל דלא כמי שפי' שם בענין אחר:
רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר שֶׁחוֹלְצִין בְּמַנְעָל שׁוֹמְעִים לוֹ. שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁהֲרֵי הָרַבִּים נָהֲגוּ לַחֲלוֹץ בְּסַנְדָּל. וְהַמִנְהָג מְבַטֵּל אֶת הַהֲלָכָה. רִבִּי זְעִירָה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּמַנְעָל שׁוֹמְעִים לוֹ. שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁהֲרֵי הָרַבִּים נָהֲגוּ לִהְיוֹת חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל. וְהַמִנְהָג מְבַטֵּל אֶת הַהֲלָכָה.
Traduction
R. Aba ou R. Juda dit au nom de Rav: si Elie venait dire qu'il est permis d'employer même un soulier ordinaire, on l'écouterait; mais s'il venait dire (à l'inverse) qu'il est défendu d'employer à cet effet une sandale, on ne l'écouterait pas; puisque c'est l'usage général de déchausser ainsi, et un usage établi l'emporte même sur une règle. R. Zeira ou R. Jérémie dit au contraire au nom de Rav: si Elie venait dire qu'il est interdit d'employer la chaussure ordinaire à cet effet, on l'écouterait; mais s'il défendait l'usage de la sandale, on ne l'écouterait pas, car c'est l'usage général de déchausser ainsi, et un usage établi l'emporte même sur une règle (465)Ci-dessus, 7, 2; (Baba Metsia 7, 2).
Pnei Moshe non traduit
אם יבא אליהו ויאמר שחולצין במנעל כו' ור''ז אמר בשם רב אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין כו'. וכן פליגי התם רבה ורב יוסף אליבא דרב ואמרינן שם מנעל לכתחילה איכא בינייהו דללישנא קמא עד דלא אתי אליהו ויאמר חולצין אין חולצין לכתחיל' וללישנא בתרא כל כמה דלא אמר אליהו אין חולצין חלצינן לכתחילה כן פי' רש''י ז''ל. ומשמע מהסוגיא דהלכה כלישנא בתרא דהא מתרץ לה התם הא דקתני במתני' לישנא דדיעבד משום סיפא דבאמפילייא פסולה אפי' בדיעבד וכן כתב הרמב''ם ז''ל פ''ד מהל' יבום דחולצין במנעל לכתחילה:
רִבִּי זְעִירָא מְחַוֵּי לְרִבִּי בָּא רִבִּי יִצְחָק כֶּפֶף. אָמַר לֵהּ. וְעָֽבְדִין כֵּן. אָמַר לֵיהּ. וְעָֽבְדִין. אָמַר לֵיהּ. הָא רַבָּן כְּפָף.
Traduction
R. Zeira montrait à R. Aba b. Isaac la forme d'une sandale recourbée, qu'il faut employer en ce cas; et comme R. Zeira lui montrait encore une autre façon, R. Aba demanda s'il est permis de l'employer? -Oui, répondit R. Zeira. Pourtant, observa R. Aba, mon maître a commencé par me montrer la forme courbée (c'est vrai, mais elle n'est pas absolue).
Pnei Moshe non traduit
ר''ז מחוי לר' בא בר יצחק כפף. שהראה לו צורת הסנדל שצריך להיות כפוף:
אמר ליה ועבדין כן. כלומר שר' בא הראה לו עוד בענין אחר ושאלו אם מותר לעשות כן:
א''ל ועבדין. שעושין כן:
הא רבן כפף. הרי רבי הורה לי מתחילה שצריך להיות כפוף והוא סבר דלאו דוקא אלא שבתחילה צריך להיות כפוף ליישבו היטב על הרגל:
רִבִּי זְעִירָא מְחַוֵּי לְרִבִּי בָּא בַּר יִצְחָק. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. קוֹשְׁרוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא יָכוֹל לְהַלֵּךְ בּוֹ מֵאֵילָיו. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִילֵּל. עוֹנְבוֹ כְּדֵי שֶׁיָּכוֹל לְהַתִּירוֹ בְּאַחַת מִיָּדָיו. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מַּתָּרָתָן בְּיָמִין וְתוֹפְסָתָן בִּשְׂמֹאל וְשׁוֹמֶטֶת עֵקֶב בְּיָמִין וְגוֹרְרָתָן בְּיָמִין. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֲלִיצָה וְהַתָּרָה בְּיָמִין.
Traduction
R. Zeira montra ensuite à R. Aba b. Isaac la façon de rattacher cette chaussure: il devra y avoir un lien solide, de façon que l'homme puisse marcher sans que la chaussure tombe. Le lien, selon R. Hanania fils de R. Hillel, consistera en une rosette, de façon à pouvoir la défaire par une seule main. Voici ensuite le mode d'opération pour déchausser: la veuve défera le lien par la main droite, saisira le pied par la main gauche, fera lâcher le talon d'avec la chaussure qu'elle attirera par la main droite, de telle façon que l'ensemble de l'acte soit effectué de la droite.
Pnei Moshe non traduit
ר''ז מחוי כו'. בקשירת המנעל:
קושרו. קשר גמור:
כדי שיכול להלוך בו מאיליו. שלא ישמט מעל רגלו:
כיצד הוא עושה. לא גרסינן אלא דר''ח פליג דלא צריך לקושרו בקשר גמור אלא בעניבה סגי כדי שיכולה להתיר כו' ואפשר דלפי גי' הספר ה''ק כיצד היא עושה אחר זה עונבו. שצריך להיות עניבה ע''ג קשר וכ''כ בהגמי''י בשם סמ''ג ומביאו בש''ע בפי' סדר חליצה:
כיצד הוא עושה. אחר כך:
מתרתן בימין. היבמה ותופסת הרגל בשמאל שצריך התרה וחליצה להיות בלי סיוע יד השמאל אלא הכל בימין. וכן הביאו התוס' שם ד''ה ואע''ג שצריך שתתירנו בידה הימנית וכ''כ הרא''ש ז''ל דאף דבגמ' דידן לא אשכחן שהצריכו ימין אלא ברגל וכן הרמב''ם ז''ל לא הזכיר יד ימין לענין חליצה מ''מ נהוג עלמא כההיא דהכא וכן פסק הטור סי' קס''ט:
רַב אָמַר. עִיקַּר חֲלִיצָה הַתָּרַת הָרְצוּעָה. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵּׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי זְרִיקָן מָטֵי בָהּ בְּשֵּׁם רַב. דִּבְרֵי חֲכָמִים. חָֽלְצָה וְלֹא רָֽקְקָה. רָֽקְקָה וְלֹא חָֽלְצָה. לֹא עָשָׂה כְּלוּם עַד שֶׁתַּחֲלוֹץ וְתָרוֹק. אַף עַל גַּב דְּרַב אָמַר. עַד שֶׁתַּחֲלוֹץ וְתָרוֹק. מוֹדֶה רַב. עִיקַּר חֲלִיצָה הַתָּרַת הָרְצוּעוֹת.
Traduction
Rav dit (466)Ci après, 3.: l'essentiel du déchaussement consiste à défaire le cordon d'attachement (467)V. (Baba Batra 3, 3).. Mais R. Aba n'a-t-il pas dit au nom de R. Juda, ou R. Zeriqan penchait à l'admettre au nom de Rav, que selon l'avis des sages la veuve qui aurait déchaussé et non craché, ou celle qui aurait accompli ce détail de la cérémonie et n'aura pas déchaussé, est considérée comme si elle n'avait rien fait, jusqu'à ce qu'elle ait accompli ces deux parties graves de la cérémonie? Il est vrai que Rav exige, sous peine de nullité, cet ensemble complet; cependant, il reconnaît que l'essentiel consiste à défaire les cordons de la chaussure.
Pnei Moshe non traduit
רב אמר עיקר חליצה התרת הרצועה. וקס''ד דסבר דאין מעכב אלא התרת הרציעה ומידי אחרינא לא:
ופריך לא כן כו' דברי חכמים. לדברי חכמים לקמן הל' ג' גבי פלוגתא דר''א ור''ע וקאמר שם רב דלדברי חכמים חליצה ורקיקה מעכבין:
ומשני אע''ג דרב אמר עד שתחלוץ ותרוק מודה כו'. כלומר דתרווייהו בעינן וה''ק אעפ''י שרקקה עיקר חליצה צריך נמי התרת הרצועות ואגב נמי קמ''ל בזה דכסדרן לא מעכב וכדאמרי' בבבלי שם דהקדים רקיקה לחליצה מה שעשה עשוי והיינו דקאמר עיקר חליצה כו' לומר דכשהתירה ואפי' אחר הרקיקה הויא עיקר חליצה. א''נ דבחליצה גופה קאמ' דעיקר הויא התרת הרצועות ואעפ''י שלא שלפה מעל רגלו קיימה עיקר החליצה ולעולם צריכה נמי שתרוק דתרווייהו בעינן אליבא דרב:
רַב אָמַר. עִיקַּר חֲזָקָה הַכְנָסַת פֵּירוֹת. לֹא כֵן אָמַר רַב. וְהֵן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מְנַכֵּשׁ וּמְעַדֵּר. אַף עַל גַּב דְּאָמַר רַב. וְהֵן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מְנַכֵּשׁ וּמְעַדֵּר. מוֹדֶה רַב. עִיקַּר חֲזָקָה הַכְנָסַת פֵּירוֹת.
Traduction
De même Rav dit: le fait essentiel pour acquérir un champ consiste à en recueillir les produits. Mais Rav n'a-t-il pas dit qu'il faut avoir vu le possesseur épierrer et sarcler son champ? C'est vrai, fut-il répondu, Rav exige ces détails pour la constatation officielle d'une propriété; toutefois, Rav reconnaît que l'acte essentiel de la prise de possession d'un champ consiste dans la rentrée des produits.
Pnei Moshe non traduit
עיקר חזקה. חזקת ג' שנים בשדה:
הכנסת פירות. שצריך שיראו אותו מכניס פירותיה לביתו. וגרסינן לה לקמן פרק חזקת הבתים הלכה ג' ואגב דאיירי במילתי' דרב ודמיא לההיא דלעיל מייתי לה הכא:
לא כן אמר רב והן. ודוקא שראוהו מנכש ומעדר בשדה זו דאז הוי חזקה:
אע''ג כו'. כדלעיל דתרווייהו בעינן קאמר ואפילו ראוהו מנכש ומעדר אינו כלום עד שיכניס הפירות וכן פסק הטור ח''מ סי' קמ''א:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source