יַחדָּיו. פְּרָט לְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה אָמַר. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בָּעֵי. אַיילוֹנִית וְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ הָיוּ בְפָרָשָׁה. מֶה חָמִית מֵימַר. אַיילוֹנִית צָרָתָהּ מוּתֶּרֶת וְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ צָרָתָהּ אֲסוּרָה. אָמַר לֵיהּ. אַיילוֹנִית מִטַּעַם אַחֵר הוּצֵאתָה. אֲשֶׁר תֵּלֵד. יָֽצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת. לא דַייֵךְ שֶׁאֵינָהּ מִתְייַבֶּמֶת אֶלָּא שֶׁאַתְּ מְבַקֵּשׁ לֶאֱסוֹר צָרָתָהּ. אֲבָל אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ עֶרְוָה הִיא וְעֵרְוָה פוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. אַסִּי אָמַר. צָרַת אַיילוֹנִית אֲסוּרָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל אַסִּי. וְכוּלָּן אִם מֵתוּ אוֹ מֵיאֵינוּ אוֹ נִתגָּֽרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַיילוֹנִיוֹת צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. מַה דָמַר אַסִּי כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. כֹּל שֶׁאֵין אַתְּ מְייַבְּמֵנִי אֵין אַתְּ מְייַבֵּם צָרָתִי.
Pnei Moshe (non traduit)
מה דמר אסי. מה שאמר רב אסי דצרת איילונית אסורה כר''מ הוא דס''ל נמי הכי דר''מ אמר זה הכלל כל שאין את מייבמני אין את מייבם צרתי:
מתני' פליגא על אסי. דקתני באיילונית צרותיהן מותרות. ובבבלי מפרק לה דבשלא הכיר בה מיירי ומודי רב אסי דצרתה מותרת וציינתיו לעיל:
ערוה היא. דהתם מיעטה הכתוב מיבום כדדרשינן מיחדיו וא''כ עומדת עליו באיסור אשת אח כשאר עריות ופוטרת צרתה אבל איילונית לא אימעטי' מטעם ערוה אלא דלאו כאשתו היא ואפי' האיילונית בלאו הכי ערוה היא לו אפ''ה צרתה מותרת מטעמא דכמו שאינה בעולם היא כדלקמן בהלכה ב':
מטעם אחר הוצאתה. דגזירת הכתוב הוא מאשר תלד כו' ולא דייך למעט מהמקרא שאינה מתייבמת היא עצמה. אלא שאת מבקש לאסור צרתה בתמיה דהא לאו ערוה היא:
מה חמית מימר. ומה ראית לומר באיילונית צרתה מותרת כדקתני במתני' וכולן שנמצאו כו':
איילונית כו' היו בפרשה. שניהם ממעטינן מהאי פרש' כדלעיל:
יחדיו פרט כו'. כדלעיל בריש ההלכה. ונראה דלא ניחא להו להנהו אמוראי למילף מג''ש אחים אחים מבני יעקב דא''כ ל''ל יחדיו תיפוק ליה דדוקא שהיה בעולמו כמו בני יעקב. וכקושי' התוס' בדף י''ז ע''ש שתירצו בדוחק:
ואשת אחיו כו' אסורה. דקס''ד איילונית נמי כערוה היא:
וְאֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ. נֶאֱמַר כָּאן אַחֲוָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ. מַה אַחִים שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּאַחִים מִן הָאַב הַכָּתוּב מְדַבֶּר. אַף אַחִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּאַחִים מִן הָאַב הַכָּתוּב מְדַבֶּר. 5b אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן. נֶאֱמַר כָּאן יְשִׁיבָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן יְשִׁיבָה. וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. מַה יְשִׁיבָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן יְשִׁיבָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ יְרוּשָּׁה. אַף יְשִׁיבָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן יְשִׁיבָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ יְרוּשָּׁה. רִבִּי אָבוּן בַּר בִּיסנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן דְּבֵית גּוּברִין. יָֽשְׁבוּ. אֶת שֶׁיְּשִׁיבָתָן בְּבַיִת אֶחָד. יָֽצְאוּ אַחִים מִן הָאֵם שֶׁזֶּה הוֹלֵךְ לְבֵית אָבִיו וְזֶה הוֹלֵךְ לְבֵית אָבִיו.
Pnei Moshe (non traduit)
ונאמר להלן. בפרשת המלך:
ורבי יונתן דריש לה מג''ש דישיבה שיש עמו ירושה לאפוקי אחיו מן האם:
ואשת אחיו מאמו נאמר כאן כו'. כלומר דלהכי אסורה עליו שהיתה מתחלה אשת אחיו מאמו ולא שייכא יבום לגבה דאין יבום אלא באחין מן האב כדילפינן מג''ש ואם אח''כ נשאה אחיו מאביו שהיתה נכרית אצלו ומת בלא בנים אסורה עליו עולמית דלגבי עריות כתיבא ערות אשת אחיך ודרשינן בין מן האב ובין מן האם:
משנה: הֲרֵי אֵילּוּ פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַייִבּוּם עַד סוֹף הָעוֹלָם. וְכוּלָּם אִם מֵתוּ אוֹ מֵיאֵנוּ אוֹ נִתְגָּֽרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַיילוֹנִיוֹת צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. וְאֵי אַתְּ יָכוֹל לוֹמַר בַּחֲמוֹתוֹ וּבְאֵם חֲמוֹתוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַיילוֹנִיוֹת אוֹ שֶׁמֵּיאֵינוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
שאין את יכול לומר כו'. שכבר ילדו מאחר קודם שנשאו לאחיו ולאו איילונית נינהו ומיאון נמי ליכא שהרי גדולות הן דבנים כסימנים הן ואין ממאנת אלא קטנה ואעפ''י דקטנה בשנים היא מ''מ כגדולה מיחשבא והכי מסיק בבבלי והך סיפא דמתני' ר''ע היא דאי לר' ישמעאל משכחת לה מיאון בחמותו בקידושי קטנות. וכדמפרשינן בגמרא. וכ''כ התו' במתני':
איילונית. לשון איל הזכר מן הצאן שאינה יולדת וסימני' מפורשים בבבלי פ' הערל פ':
או שנמצאו איילונית. לאו דוקא נמצאו אלא אפי' הכיר בה כדמפרש בגמרא:
מתני' וכולן אם מתו. שמתה בתו קודם מיתת אחיו או שמיאנו בו ובגמ' מפרש לה היכי משכחת לה מיאון בבתו והרי הוא קיים ואין מיאון אלא ביתומה:
וְכַלָּתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁמּוּתָּר לָאָדָם לִישָּׂא אֶת אֵשֶׁת בֶּן אָחִיו.
Pnei Moshe (non traduit)
וכלתו. זאת אומרת שמותר לאדם כו' וכן הוא לקמן פ' נושאין הלכה ד'. כלומר אעפ''י שיכול לבא לידי ביטול מצות יבום אם ימות ותפול לפני אחיו ותהיה אסורה משום כלתו. לא חיישינן לזה. ועיקרא דמילתא מוכחא מהתם דלא חיישינן לביטול מצית יבום ואפי' לכתחילה דקתני שם במשנה בני הזקינה חולצין או מייבמין כו' ועיין לקמן שם. דהכא אפשר לדחות דבדיעבד קאמר ולאשמועינן דפוטרת צרה:
רִבִּי יוֹנָה אָמַר. בִּלְבַד מִן הָאֵירוּסִין. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. אַף מִן הַנִּישּׂוּאִין. בְּמַחֲזֵירָה תִנְיָנָא חָזַר בּוֹ רִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ רִבִּי פִּינְחָס. לֹא כֵן אִלְּפָן רִבִּי. מִן הַנִּישּׂוּאִין. אָמַר לֵיהּ. וְהִיא קְבוּעָה גַּבָּךְ כְּמַסְמֵרָא.
Pnei Moshe (non traduit)
בלבד מן האירוסין. לאו אמיאון קאי דהא פלוגתא דב''ש וב''ה היא לקמן פ' י''ג אלא אאיילונית קאי. וה''פ דר' יונה קאמר דדוקא שנמצאו איילונית מן האירוסין כלומר שמת אחיו קודם שנשאה דאיכא למימר שלא הכיר בה שהיא איילוני' והוי מקח טעות והילכך צרתה מותרת אבל אם נשאה אמרינן דמסתמא הכיר בה כדאמרי' בכתובו' חזקה אין אדם שותה בכוס אא''כ בודקו ונתרצה בה והרי היא אשתו וצרת' אסורה וכרב אסי לעיל בהא דמוקי למתני' בשלא הכיר בה:
אף מן הנישואין. והכיר בה אפ''ה צרתה מותרת כדמפרש לקמן:
במחזירה תנינה. כלומר במהדורא בתרא של רבי יוסי חזר מדבריו:
לא כן למדנו רבינו. דאפי' מן הנישואין:
והיא כו'. יתד היא שלא תמוט בתמי':
אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְּרִבִּי מַתָּנְיָת. תִּיפְתָּר שֶׁמֵּתוּ וְלֹא מֵיאֵנוּ. דְּמַתְנִיתָא. כָּל הַיְּכוֹלָה לְמָאֵן וְלֹא מֵיאֵינָה צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. כֵּן מַתְנִיתָא. כָּל הַיְּכוֹלָה לְמָאֵן וְלֹא מֵיאֵנָה וּמֵתָה צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. אֲפִילוּ תֵימַר בְּקַייֶמֶת. תִּיפְתָּר שֶׁאֵין שָׁם יָבָם אַחֵר אֶלָּא אָבִיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
ומשני ר' יודן מתני' תיפתר בשמתו ולא מיאנו:
דמתני' אמרה גרסינן:
כל כו'. כלומר האי ולא מיאנה מפרשינן שמתה אבל אם היא קיימת יכולה למאן השתא:
אפי' תימר בקיימת. ולא קשיא על ר''י דמיירי שאין שם יבם אלא אביה ומש''ה צרת' לא מתייבמת משום דבשעת נפילה נראית כצרת בתו וכדרמי בר יחזקאל בבלי י''ג:
הלכה: הֲרֵי אֵילּוּ פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַייִבּוּם כול'. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְמֵאֵנֶת הִיא בְּיָבָם לַעֲקוֹר זִיקַת הַמֵּת לְהַתִּיר צָרָה לְאָבִיהָ וְכַלָּה לְחָמִיהָ. רַב וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֵינָהּ מְמֵאֵנֶת בְּיָבָם לַעֲקוֹר זִיקַת הַמֵּת לְהַתִּיר צָרָה לְאָבִיהָ וְכַלָּה לְחָמִיהָ. 6a רַב וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּבֵית שַׁמַּי. דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים בְּבַעַל. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּאוֹמֶרֶת. אֵי אֶיפְשִׁי לֹא בְנִישּׂוּאֵיךְ וְלֹא בְנִישּׂוּאֵי אָחִיךְ. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהִיא עוֹקֶרֵת. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בְּאוֹמֶרֶת. אֵיפְשִׁי בְנִישּׂוּאִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּאוֹמֶרֶת. אֵי אֶיפְשִׁי לֹא בְנִישּׂוּאֵיךְ וְלֹא בְנִישּׂוּאֵי אָחִיךְ. רַב וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בְּאוֹמֶרֶת. אֵי אֶיפְשִׁי בְנִישּׂוּאֵיךְ אֲבָל בְּנִישּׂוּאֵי אָחִיךְ רוֹצָה אֲנִי. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. וְכוּלָּן אִם מֵתוּ אוֹ מֵיאֵינוּ אוֹ נִתְגָּֽרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַיילוֹנִיוֹת צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. נִתְגָּֽרְשׁוּ וְלֹא הִימֶּינּוּ. וְדִכְוָותָהּ מֵיאֵינוּ הִימֶּינּוּ. תַּנֵּי רִבִּי חִייָא כֵן. אִם מֵיאֵינוּ אוֹ נִתְגָּֽרְשׁוּ בְחַיֵי הַבַּעַל צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. לְאַחַר מִיתַת הַבַּעַל צָרוֹתֵיהֶן חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְייַבְּמוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
נתגרשו ולא הימנו. בתמי' דע''כ דהימנו ודכוות' מיאנו הימנו אבל לא ביבם וקשי' לר''י:
תני ר''ח כן גרסי'. בתוספת' ריש פ' א' דתני נמי הכי דדוקא אם מיאנו בחיי הבעל כו' וזה הכל מהקושי' דאלמא אינה יכולה לעקור זיקתו:
מתני' פליגא כו'. וקתני מיאנו דומי' דנתגרשו:
דר''י אמר כאומרת כו'. דמסתמא אמדינין דעתה שנתכוונה ג''כ לעקור זיקתה מנישואי אחיו שמת. ורב ור''ל סברי דכאומרת אי איפשי בנישואיך לבד אבל בנישואי אחיך רוצה אני. כלומר אם הי' קיים הייתי רוצה בנישואיו וזיקתה קיימת:
אלא כן אנן קיימין. פלוגתייהו באומרת אי איפשי גרסינן דאומרת סתם אי איפשי בנישואין:
ומשני דהכא במילתא אחריתא פליגי וכ''ע אליבא דב''ה כדמפרש ואזיל דמה אנן קיימין פלוגתייהו אם באומרת כו' כל עמא מודיי שהיא עוקרת גרסינן דהא אומרת ולא בנישואי אחיך ועוקרת הזיקה והיינו כעולא דאמר בבבלי ק''ז דממאנת ביבם לב''ה ואפי' לא עשה בה מאמר אלא אף לזיקתו:
כב''ש. דאמר לקמן ריש פ' י''ג דממאנת בבעל ולא ביבם ורב ור''ל דלא כב''ה בתמי':
אינה ממאנת. ולקמי' מפרש במאי פליגי:
וכלה לחמי'. אממאנת נכרית קאי דמותרת לאביו כשתמאן ביבם:
ממאנת היא ביבם. אם לא מיאנה בבעלה יכולה עדיין למאן ביבם לעקור הזיקה ולהתיר הצרה דלמפרע לאו צרת ערוה היא:
גמ'. ר' יוחנן אמר כו' הך סוגיא גרסינן לקמן ריש פ' ב''ש ושם הגי' עיקר עם מה שהגהתי מכאן מריש הסוגי':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source