רִבִּי יוֹסֵה בָּעֵי. עָֽמְדוּ לוֹ בִשְׁעַת סֵימָנִין. לְמַפְרֵיעוֹ הוּא נַעֲשֶׂה אִישׁ אוֹ מִכָּן וּלְהַבָּא. רִבִּי אָבוּן פְּשִׁיטָא לֵיהּ. לְמַפְרֵיעוֹ הוּא נַעֲשֶׂה אִישׁ כָּל שֶׁכֵּן לָבֹא. דּוּ פָתַר הָדָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. וְלָמָּה לֵית רִבִּי יוֹסֵי פָּתַר הָדָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. דְּהִיא צְרִיכָה לֵיהּ. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. עָֽמְדוּ לוֹ בִשְׁעַת סֵימָנִין לְמַפְרֵיעוֹ הוּא נַעֲשֶׂה אִישׁ אוֹ מִכָּן וּלְהַבָּא. נִיחָא אַלְמָנָה. וּגְרוּשָׁה. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ מִשֶּׁהִגְדִּיל נָתַן לָהּ גֵּט. חֲלִיצָה. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ וָמֵת וְחָֽלְצוּ לָהּ אַחִין וְעַל יָדָיו הִיא נַעֲשֵׂית חֲלוּצָה. מֵעַתָּה אֲפִילוּ פָּחוֹת מִתֵּשַׁע. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדוֹמָא. וְכֵינִי. אֶלָּא בְגִין דְּתַנָּא כּוּלְהוֹן תֵּשַׁע תַנָּא אַף הוּא עִמְּהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
וכיני. כן הוא באמת והא דקתני בן ט' בגין דתנא כולהון תשע גבי אלמנה וחלוצה דע''כ בן ט' דוקא דביאתו ביאה וקנין הוי ע''י יעוד תני אף גרושה עמהן:
מעתה אפי' פחות מתשע. אגרושה קאי דלא משכחת לה אלא כשבא עליה כשהגדיל ונתן גט ואפ''ה קרית ליה בן ט' עושה גרושה דבתר מעיקרא אזלינן אי הכי אפי' פחות מט' בעלמא ולא ע''י יעוד ובא עליה משהגדיל לקנותה ונתן לה גט נמי:
ועל ידו. כלו' דלהכי קאמר עושה אע''פ שהוא אינו חולץ משום דע''י הוא מביא לה להיות חלוצה:
תיפתר שבא עליה כו'. ואע''ג דאשת בן ט' פטורה מן החליצה ומן היבום כדתנן הכא שאני התם דע''י קנין יעוד הוא והוי קנין:
חליצה. היכי משכחת לה דעושה:
ומשני תיפתר שבא עליה משהגדיל. ואז נתן לה גט ולקמיה פריך אפי' פחות מט' נמי:
וגרושה. בתמיה כלו' היכי משכחת לה דעביד גרושה הא גיטו ודאי אינו גט אפילו כי קני לה ע''י יעוד:
ניחא אלמנה. לר' יוחנן פריך דמוקמינן לעיל אליביה הא דבן ט' עושה אלמנה לכ''ג ע''י יעוד והילכך פריך הניחא אלמנה דעושה דביאתו ביאה והקנין ע''י יעוד מקרי קנין ושפיר אלמנה הויא:
וקאמר ר' מנא דהיא צריכה לי'. דהיא מספקא לי' כדבעי ר' יוסי כו' כלומר דהש''ס בעי הוי לי' לר' יוסי למיפשט אליבא דר' יוסי בר''י דלמפרע נעשה איש דאל''כ ר''ל כמאן אמרה לשמעתיה וקאמר ר' מנא דאפ''ה מספקא ליה אליביה והא דר''ל איכא למימ' לחומרא בעלמא קאמר ונ''מ דלענין קרבן לא אמרינן מספיקא להביא חולין לעזרה:
ולמה לית כו'. ומ''ט לא מוקי ר' יוסי הכי:
די פתר הדא דר''ל כר''י בר''י. הואיל דחזינן דמוקי הא דר''ל כמותו ש''מ למפרע נעשה איש ומשכחת לה אליביה הא דאמר ר''ל לעיל דבן ט' עושה אלמנה לכ''ג דאם נולדו לו סימנין מאז וקידש אשה למפרע הוי איש:
וקאמר הש''ס דר' אבין ודאי פשיטא ליה דלמפרע נעשה איש וכ''ש להבא. וטעמא דאמרינן דפשיטא ליה:
או מיכאן ולבא. דוקא נעשה איש וקמ''ל דאותן שתי שערות כסימנין נחשבין אע''פ שהביא קודם זמן הואיל ועמדו בו בשעת סימנין:
והן. ודוקא שעמדו בו בשעת סימנין בשעה שהוא ראוי להביא סימנין דהיינו בשנת י''ב ויום אחד כדאמר שם ועודן בו דכשהגיע לי''ב לא נשרו:
עמדו בו בשעת סימנין. מי אמרינן למפרע נעשה איש ונ''מ אם קידש אשה לאחר שנראו בו או אם אכל חלב להביא חטאת:
סימנין. וכדמפרש ר' יעקב:
בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד עוֹשֶׂה אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדֶיוֹט. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דְּהוּא פָתַר לָהּ בְּיִיעוּדִין נִיחָא יִיעוּדִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִנְייָן בָּהּ עוֹשֶׂה אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דְּהוּא פָתַר לָהּ בְּנִישּׂוּאִין תְּהֵא פְטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִיבּוּם. וְהָתַנִּינָן נָשָׂא אִשָּׁה וּמֵת הֲרֵי זוֹ פְטוּרָה. אָמַר רִבִּי אָבִין. אַתְיָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. וְתַנֵּי כֵן. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד עַד בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת 59a הֲרֵי זוֹ שׁוּמָא. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הֲרֵי אֵילּוּ סֵימָנִין. רִבִּי יַעֲקֹב בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. וְהֵן שֶׁעָֽמְדוּ בוֹ בִשְׁעַת סֵימָנִין.
Pnei Moshe (non traduit)
עושה אלמנה לכ''ג. כדמפרש לקמיה:
וקאמר הש''ס ע''ד דר' יוחנן. דאמר יש ייעוד לקטן ופתר לה הא דקאמר עושה אלמנה לכ''ג בייעודין שייעדה:
ניחא הוא ייעודין שיש לו בה קנין. והויא כאשתו ולפיכך עושה אלמנה אם ייעדה ומת הויא אלמנה לכ''ג כו':
אלא ע''ד דר''ל. דלית ליה ייעוד בקטן וע''כ פתר לה בנישואין בתמיה:
תהא פטורה כו' והתנינן. כלומר דאפילו פטורה מן החליצה ומן הייבום היא אשת קטן כדתנן הכא נשא אשה ומת פטורה ואת אמרת דעושה אלמנה לכ''ג:
אתייא דר''ל כר' יוסי בר' יהודה. דלקמן:
ותני כן. פלוגתייהו דרבנן ור''י בר' יהודה ולקמן מסיק לה הא דמוקי ר' אבין כר' יוסי בר''י:
בן תשע כו'. ברייתא פ' יוצא דופן דף מ''ו:
הרי זו שומא. בעלמא ולא הוו סימנין:
הלכה: שְׁמוּאֵל אָמַר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. עָשׂוּ בִיאַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּמַאֲמָר בְּגָדוֹל. וּכְמַה דְאַתְּ אָמַר. עָשׂוּ בִיאַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּמַאֲמָר בְּגָדוֹל. וְדִכְוָותָהּ נַעֲשֶׂה חֲלִיצָה בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּגֵט בְּגָדוֹל. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. אֵין חֲלִיצַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּלוּם. וְלָמָּה עָשׂוּ בִיאַת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּמַאֲמָר בְּגָדוֹל. שֶׁכֵּן בִּיאָה בְגָדוֹל קוֹנָה בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת. נַעֲשֶׂה חֲלִיצָה בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּגֵט בְּגָדוֹל. וַחֲלִיצָה בְגָדוֹל אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת אֶלָּא לְדַעַת.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' שמואל אמר דברי ר''מ כו'. גרסינן לה לעיל פ''ה הלכה ה' ושם פירשתי:
משנה: בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִימְתּוֹ וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ אָחִיו שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד פָּסַל עַל יָדוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא פָסַל. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִימְתּוֹ וְאַחַר כָּךְ בָּא עַל צָרָתָהּ פָּסַל עַל יְדֵי עַצְמוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא פָסַל. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִימְתּוֹ וָמֵת חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. נָשָׂא אִשָּׁה וָמֵת הֲרֵי זוֹ פְטוּרָה. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִימְתּוֹ וּמִשֶׁהִגְדִּיל נָשָׂא אִשָּׁה אֲחֶרֶת וָמֵת אִם לֹא יָדַע אֶת הָרִאשׁוֹנָה מִשֶּׁהִגְדִּיל הַשְּׁנִייָה אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת. וְהָרִאשׁוֹנָה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מְייַבֵּם לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה וְחוֹלֵץ לַשְּׁנִייָה. אֶחָד שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהוּא בֶּן עֵשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא הַבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
א' בן תשע ואחד בן כ'. שניהם שוין לדין שלמעלה דכל כמה דלא אייתי ב' שערו' קטן הוי עד שיהיה בן ל''ה שנה ואם הגיע לל''ה ולא הביא ב' שערות אף על פי שלא נראו בו סימני סריס ה''ז סריס חמה:
וחולץ לשני'. דהא לאו צרות נינהו לאפטורי חדא ביבום חבירתה וייבומי תרוייהו לא דדילמא מאמר קני והוו ב' יבמות מבית אחד:
ר''ש אומר מייבם לאיזו שירצה. דלית ליה זיקת ב' יבמין וה''נ אמר בפרק ד' אחין:
אם לא ידע את הראשונ' משהגדיל הראשונה חולצת ולא מתייבמת דזיקת ב' יבמין עליה הואיל ולא ידעה משהגדיל לא יצאת מידי נפילה ראשונה:
נשא אשה. שאינה יבמתו ולו אחין הרי זה פטורה דאף על גב דביאתו ביאה אין קנינו קנין כלום עד שיביא ב' שערות אבל ביבמה הואיל וזקוקה ליה שוויי' רבנן כמאמר:
ומת חולצת ולא מתייבמת. שיש עליה זיקה שבביאתו של זה הקטן שהוא כמאמר בגדול ולא יצאת מידי זיקת נפילה ראשונה וחל עליה זיקת נפילה שניה ותנן פרק ד' אחין מי שעליה זיקת יבם א' ולא זיקת ב' יבמין:
ור''ש אומר לא פסל. דלר''ש ספק אי קניא כו' ואי קניא קני הראשונה ולא מהניא ביאת צרתה ואי לא קני הוי כמי שלא בעל כלל לא לזו ולא לזו ומותר לקיים הראשונה אבל שניה לא דדילמא קניא בראשונה וקיימא שניה עליה באיסור ב' בתים:
פוסל ע''י עצמו. שפסל לראשונה ע''י עצמו וכ''ש לשני' דבית א' הוא בונה ואין בונה ב' בתי':
ר''ש אומר לא פסל. דביאת בן ט' לר' שמעון ספק קניא ספק לא קניא אי קניא קני לגמרי ולא מהני ביאת אחיו ואי לא קניא הוי ליה כמי שלא בעל לא הוא ולא אחיו הילכך לא פסיל ואין הלכה כר''ש:
רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מֵאָחָז לָמַד רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי וּוּדָה. דְּתַנֵּי. אָחָז הוֹלִיד בֶּן תֵּשַׁע 59b וְהָרָן בֶּן שֵׁשׁ וְכָלֵב בֶּן עֶשֶׂר. כְּמָאן דָּמַר. הוּא כָּלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוּא כָּלֵב בֶּן יְפוּנֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
כמ''ד הוא כלב כו'. כדאמרינן בסוטה בן יפונה שפנה מעצת מרגלים דהאי קרא בן ארבעים שנה אנכי בכלב בן חצרון כתיב:
דתני כו' והרן בן שש וכלב בן עשר. ובבבלי פ' בן סורר ומורה דף ס''ט גריס הרן בן שמונה וכן כלב כדחשיב שם מדכתיב ובצלאל בן אורי בן חור וחור בנו של כלב היה כדכתיב בד''ה ותלד לו את חור ובצלאל כשעשה המשכן בר תליסר הוי כדכתיב איש איש ממלאכתו וגו' וכתוב בכלב בן מ' שנה אנכי בשלח משה מרגלים אשתכח דהוי בצלאל בשנה שניה כשנשתלחו מרגלים בר ארביסר פשו להו עשרין ושית דל תרתי שני לתלת עיבורי אישתכח דכל חד לתמני אוליד. ולפי גי' דהכא צ''ל דכלב לבד הוליד בן עשר והאחרים בני שבע או הא' בן ח' והא' בן שש כדקאמ' הכא הרן הוליד בן שש דהא ע''כ בצלאל בן י''ג הי' כשעשה המשכן:
מאחז למד ר' יוסי ברבי יהודה. לומר דבן ט' ביאתו ביאה שהרי מצינו בדורות הראשונים שהיו מולידים בני כך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source