משנה: עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אֲסוּרִין וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר עוֹלָם אֲבָל נְקֵיבוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת מִיָּד. מִצְרִי וַאֲדוֹמִי אֵינָם אֲסוּרִים אֶלָּא עַד שְׁלֹּשָׁה דוֹרוֹת אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵיבוֹת. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן קַל וְחוֹמֶר הַדְּבָרִים וּמָה אִם בִּמְקוֹם שֶׁאָסַר אֶת הַזְּכָרִים אִיסּוּר עוֹלָם הִתִּיר אֶת הַנְּקֵיבוֹת מִיָּד. מָקוֹם שֶׁלֹּא אָסַר אֶת הַזְּכָרִים אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת אֵינוֹ דִין שֶׁנַּתִּיר אֶת הַנְּקֵיבוֹת מִיָּד. אָֽמְרוּ לוֹ אִם הֲלָכָה נְקַבֵּל וְאִם לַדִּין יֵשּׁ תְּשׁוּבָה. אָמַר לָהֶם לֹא כִי הֲלָכָה אֲנִי אוֹמֵר. מַמְזֵירִין וּנְתִינִין אֲסוּרִים וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר עוֹלָם אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵיבוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
נתינים. גבעוני' שנתגיירו בערמה בימי יהושע ונתנם לעבדים לחוטבי עצים ושואבי מים:
מתני' אם הלכה. שמעת מרבותיך שהנקבות מותרות מיד במצרי ואדומ' נקבל ממך:
ואם לדין. שאתה דן ק''ו מעצמך יש להשיב ובגמ' מפרש מה היה להם להשיב:
לא כי. בבבלי מפרש אפי' אני דן בעצמי אין לכם תשובה ומ''מ הלכה אני אומר כך מקובל אני מרבותיי:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֶׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה בְּמִשְׁפָּחָה אַחַת בְרוֹדוֹס שֶׁהָיוּ קוֹרִין עָלֶיהָ עִרְעֵר וְשָּׁלַח רִבִּי אֶת רִבִּי רוֹמָנוּס לְבוֹדְקָהּ. וּבָדַק וּמָצָא שֶׁנִּתְגַּייְרָה זְקֵינָתָהּ פָּחוֹת מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. וְהִכְשִׁירָהּ לִכְהוּנָּה. רַב הוֹשַׁעְיָא אָמַר כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִכְשִׁירָהּ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא הָכָא. דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוה רִבִּי יוּדָן מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רַב. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְולַד בּוֹגֶרֶת כָּשֵׁר. שֶׁהִיא בְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בָא מִכֹּחַ עֲשֵׂה. וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח וְלֹא בוֹגֶרֶת. כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בָא מִכֹּחַ עֲשֵׂה עֲשֵׂה הוּא. 48b וְדִכְוָותָהּ כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה וְלֹא גִיּוֹרֶת. כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבָּא מִכֹּחַ עֲשֵׂה עֲשֵׂה הוּא. הָתִיב רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הֲרֵי שֵׁינִי לְמִצְרִי הֲרֵי הוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבָּא מִכֹּחַ עֲשֵׂה עֲשֵׂה הוּא. חָזַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה וְאָמַר. לֹא דוֹמֶה עֲשֵׂה בְּיִשְׂרָאֵל לַעֲשֵׂה שֶׁבַּכֹּהֲנִים. עֲשֵׂה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל אָסוּר בַּכֹּל. וַעֲשֵׂה שֶׁבַּכֹּהֲנִים אָסוּר בַּכֹּהֲנִים וּמוּתָּר בִּלְוִיִים וּבְיִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
מעשה כו'. כל הסוגיא איתא נמי ביכורים פ' א' הלכה א' ולקמן בעשרה יוחסין:
ברודוס. ושם גריס בדרום:
והכשירה לכהונה. וכן הוא בבלי דף ס':
כר''ש הכשירה. דס''ל שם גיורת פחות' מבת ג' כשירה לכהונה:
ולד בוגרת כשר. מפני שבא מאיסורי עשה כדמסיק ולא מלאו:
ודכוותה. הכא דרשינן מעמיו יקח אשה ולא גיורת גרסי' ואיסור עשה הוא:
הרי שני למצרי. הנולד ממצרי ראשון ואיסור עשה הוא והולד אסור:
לא דומה כו'. דהתם עשה השוה בכל הוא ואנן בעשה דכהנים קאמרינן דולד עשה מותר:
ור' זעירא פליג דד''ה היא הכא. דאפי' לרבנן כשירה הולד שנולדה מהגיורת כדמפרש ואזיל:
הלכה: עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אֲסוּרִין כול'. עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית. מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית. וְדִכְוָותָהּ אֲדוֹמִי וְלֹא אֲדוֹמִית. מִצְרִי וְלֹא מִצְרִית. כְּתִיב עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם. הָיָה לָהֶם לַנָּשִׁים לְקַדֵּם. כְּתִיב אֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ וַאֲשֶׁר יָעַץ. מִי דַרְכּוֹ לִשְׂכוֹר. הָאִישׁ וְלֹא הָאִשָּׁה. מִי דַרְכּוֹ לְיָעֵץ. הָאִישׁ וְלֹא הָאִשָּׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
ודכוותה. נימא נמי אדומי כו'. ומשני כתיב על דבר אשר לא קדמו כלומר דשאני הכא דמפרש טעמא דקרא על דבר אשר לא קדמו דרכו של איש לקד' ואין דרכה של אשה לקדם:
היה להם לנשים לקדם. לקראת נשים:
ומשני כתיב אשר שכר כו' ואין דרכה של אשה לשכור. ובבבלי מתרץ לה כל כבודה בת מלך פנימה:
גמ' עמוני. כתיב ודרשינן ולא עמונית:
כְּתִיב וְשַׁחֲרַיִם הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב מִן שִׁלְחֹ אוֹתָם חוּשִׁים וְאֶת בַּעֲרָה נָשָׁיו. שַׁחֲרַיִם זֶה בּוֹעַז שֶׁהָיָה מְשׁוּחְרָר מִן הָעֲוֹנוֹת. הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב שֶׁנָּשָׂא אֶת רוּת הַמּוֹאָבִיָּה. מִן שִׁלְחֹ אוֹתָם שֶׁהָיָה מִשִּׁבְטוֹ שֶׁלִּיהוּדָה. דִּכְתִיב בֵּיהּ וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו וגו'. חוּשִׁים וְאֶת בַּעֲרָה נָשָׁיו. וְכִי יֵשׁ לָךְ אָדָם שָׁהוּא מוֹלִיד אֶת נָשָׁיו. אֶלָּא שֶׁחָשׁ כְּנָמֵר וּבִיאֵר אֶת הָהֲלָכָה. וַיּוֹלֶד מִן חוֹדֶשּׁ אִשְׁתּוֹ. לֹא צוֹרְכָה דִלֹא וַיּוֹלֶד מִן בַּעֲרָה נָשָׁיו. אֶלָּא עַל יָדֶיהָ נִתְחַדְּשָׁה הֲלָכָה. עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית. מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית.
Pnei Moshe (non traduit)
שהיה משוחרר מן העונות. שהיה צדיק וגבר על יצרו:
שחש. עצמו כנמר בזריזות:
וביאר את ההלכה. נוטריקון חושים ובערא לשון ביאר והוליד לשין לימד שהוליד ולימד ההלכה עמוני כו':
לא צורכה דלא ויולד מן כו'. לא היה צריך לכתוב אלא כן ויולד מן נשיו:
דלא. הוא לשון אלא בש''ס הזה דפשוטו של מקרא משמע דחושים ובערא נשיו היו:
אלא ע''י נתחדשה כו'. ולהכי קאמר מן שע''י נתחדשה:
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר. וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר. יֶתֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִי. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אוֹמֵר. יִשְׁמְעֵאלִי הָיָה. וְאַתְּ אוֹמֵר יִשְׂרְאֵלִי. אֶלָּא שֶׁנִּכְנַס לְבֵית דִּינוֹ שֶׁלִּישַׁעְיָה וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּֽשְׁעוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. וְנִתְגַּייֵר. וְנָתַן לוֹ אֶת בִּתּוֹ. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. יִשְׂרְאֵלִי הָיָה. וְאַתְּ אוֹמֵר יִשְׁמְעֵאלִי. אֶלָּא שֶׁחָגַר מָתְנָיו כְּיִשְׁמְעֵאלִי וְנָעַץ אֶת הַחֶרֶב בְּבֵית דִּין. אוֹ נַהֲרוֹג אוֹ נֶהָרֵג אוֹ נְקַייֵם דִּבְרֵי רִבִּי. כָּל מִי שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל הֲלָכָה זוֹ בְּחֶרֶב זוֹ אֲנִי הוֹרְגוֹ. עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית. מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. אֲנִי אֵין לִי אֶלָּא מִשְׁנָה. וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאָבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵה מוֹאָב. זוֹ הִיא שֶׁשָּׁבָה מִשְּׂדֵה מוֹאָב תְּחִילָּה. אֲחוֹרֵי אָמַר לָהּ. וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ. אָמַר לָהּ. אִילּוּ בָאָת אֶצְלֵנוּ מֵאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם לֹא הַיִינוּ מְקַבְּלִים אוֹתָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
כתוב א' אומר הישראלי. בשמואל. וכתוב כו' בד''ה א' ב' ופליגי בזה דרשב''נ דריש דישמעאלי היה ושם ישראלי לדרשא ע''ש שנתגייר:
לב''ד של ישי גרסינן. דהא אביגיל בת ישי היתה ואמר ג''כ להאי קרא פנו אלי וגומר כלומר שהיה דורש ג''כ ענין זה שיפנו כל אפסי ארץ לה':
ורבנן אמרו. דמפקי שם ישמעאלי לדרשה:
או נקיים דברי רבי. שמואל הרמתי וכן הוא בבבלי פירקין:
אני אין לי אלא משנה. ברייתא דלקמיה כלומר דיהיב טעמא דלא דריש לה כרבנן שחגר מתניו כו' דאין לי אלא כברייתא זו דשמעינן שכבר נתחדשה הלכה זו בימי בועז ולא היה צריך יתר הישמעאלי לחגור חרבו על זה:
משדה מואב תחילה. דאז נתחדשה הלכה שיהו מקבלין נקבות משדה מואב וזו שבה תחלה והשבה וגו' קרא יתירא דריש:
אחורי. ראי' אחריתי שאמר לה ותעזבי וגו' שמעצמך עשית שעדיין לא ידעת שמקבלין אותך דעכשיו נתחדשה הלכה. א''נ אחורי אמרי לה כמו אית דאמרי לה מהאי קרא דרשינן ועיקר:
מאתמול שלשום. אל עם אשר לא ידעת מאתמול שלשום קדריש:
לא היינו מקבלין אותך. דעדיין לא נתחדשה הלכה אלא היום ועכ''פ ש''מ דבב''ד של בועז כבר נתחדשה ההלכה:
אָֽמְרוּ לוֹ אִם הֲלָכָה נְקַבֵּל. אִם לַדִּין יֵשׁ תְּשׁוּבָה. מַה הָיָה לָהֶם לְהָשִׁיב. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. הֲרֵי בֶן בְּנוֹ וּבֶן בִּתּוֹ הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵיבוֹת. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בָּעֵי. מְשִׁיבִין דָּבָר שֶׁהוּא מַמְזֵר עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַמְזֵר. רִבִּי חַגַּיי אָמַר. רִבִּי אַבָּהוּ בָּעֵי. מְשִׁיבִין דָּבָר שֶׁהוּא כָרֵת עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כָרֵת. אָמַר לָהֶן לֹא כִי. הֲלָכָה אֲנִי אוֹמֵר וּמִקְרָא מְסַייְעֵינִי. בָּנִים. לֹא בָנוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
מה היה להם להשיב. לחכמים לדר''ש במתני':
הרי בת בנו ובת בתו. יוכיחו כדאמר בבלי שם עריות יוכיחו שלא אסר בהן אלא ג' דורות והוא בכלל ועשה בהן נקבות כזכרים דבת בתו כבת בנו:
משיבין דבר שהוא ממזר כו'. בתמי' דמח''כ ממזר הוי:
משיבין דבר שהוא כרת. בתמיה דמה לעריות שיש בהן כרת:
ומקרא מסייעני. דכתיב במצרי ואדומי בנים אשר יולדו להם וגומר בנים ולא בנות דמותרות מיד דרבנן דרשו אשר יולדו הכתוב תלאן בלידה כדאמר התם דכל הנולדים להן אפי' נקבה במשמע:
שְּׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָּעֵי. עֲבָדִים מַהוּ שֶׁיַּעֲלֶה לָהֶם דּוֹרוֹת. הֵיךְ עֲבִידָה. גֵּר עֶבֶד עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא לְגִיּוֹרֶת שִׁפְחָה מִצְרִית לְאַחַר שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת נִתְגַייְרוּ. אִין תֵּימַר. עֲבָדִים עָלוּ לָהֶם דּוֹרוֹת זְכָרִים אֲסוּרִין אִיסּוּר עוֹלָם וּנקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת לְאַחַר שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
עבדים מהו שיעלה להם דורות. לאחר שנשתחררו ונתגיירו כדמפרש ואזיל:
היך עבידא. ה''ד כגון גר עבד שהיה מתחילה עבד עמוני ונשא שפחה מצרית לאחר ג' דורות. א''נ דקרי ליה גר עבד ע''ש שצריכין להתגייר לשם עבד ולשם שפחה:
נתגיירו. ואח''כ נתגיירו ממש ומיבעיא לן אם אותן ג' דורות עלו לה בהיותה שפחה. וה''ג אין תימר עבדי' עלו להם דורות מותרין מיד ואין תימר עבדי' לא עלו להם דורו' זכרים כו' ונקבות אין מותרות אלא לאחר ג' דורות דלא עלו לה אותן הדורות והוי כמו שנתגיירו מתחילה והלך אחר הפגום כדלעיל ולא איפשיטא:
תַּנָּה רִבִּי זַכַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. בַּת גֵּר עַמּוֹנִי כְשֵׁירָה. בַּת גִּיּוֹרֶת עֲמּוֹנִית פְּסוּלָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. בַּבְלַייָא. עָבַרְתָּ בְיָֽדְךָ שְׁלֹשָׁה נְהָרִין וְאִתְאַבַּדְתָּ. אֶלָּא הִיא בַּת גֵּר עַמּוֹנִי הִיא בַּת גִּיּוֹרֶת עֲמּוֹנִית כְּשֵׁירָה. רִבִּי יוֹסָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 49a לֹא כֵן צְרִיכָה בְּשֶׁהָֽיְתָה אִמָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל. שֶׁלֹּא תֹאמַר. כְּשֵׁם שֶׁנִּתְחַלְלָה אִמָּהּ כָּךְ נִתְחַלְלָה בִתָּהּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּשֵׁירָה אֲפִילוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל. מַה טַעֲמָא. בְּעַמָּיו. עַם שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין שְׁנֵי עַמְמִין. זְכָרִים אֲסוּרִין וּנקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי פְדָת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא בַּת גֵּר עַמּוֹנִי פְסוּלָה שֶׁהִיא בָאָה מִטִּיפָּה פְסוּלָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְתַנֵּי כֵן. עַמְמִין זֶה בַזֶּה עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּייְרוּ זְכָרִים אֲסוּרִין אִיסּוּר עוֹלָם וּנקֵיבוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת מִיָּד. נִתְגַּייְרוּ זְכָרִים אֲסוּרִין אִיסּוּר עוֹלָם וּנקֵיבוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת לְאַחַר שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם אָחָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. מְנַיַין אַתָּה אוֹמֵר. אֶחָד מִכָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת שֶׁבָּא עַל אַחַת מִן הַכְּנַעֲנִים וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ בֵּן מוּתָּר לִקְנוֹתוֹ עֶבֶד. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְאַרְצְכֶם. וְלֹא מִן הַגָּרִים אֲשֶּׁר בָּאָרֶץ.
Pnei Moshe (non traduit)
נתגיירו כו' לאחר ג' דורות. דהלך אחר הפגום שבשניהם ובבבלי ע''ח משמע דהא דאמר רב יוחנן שם בעכומ''ז הלך אחר הזכר בז' עכומ''ז ולענין לא תחיה כל נשמה לבד וכדרבי חזקיה דהכא לקמיה ולענין בת גר עמוני מישראלית לכהונה מסיק התם לעיל לרבי יוחנן דכשירה וכדרבי אבהו דהכא:
מתניתא אמרה כן. דבעכומ''ז הלך אחר הזכר:
מותר לקנותו עבד. חסר כאן וה''ג כמו גי' הבבלי ת''ל וגם מבני התושבים הגרים עמכם. שבאו מעכומ''ז אחרים ונעשו אבותם תושבים עמכם:
יכול אפי' א' מן הכנענים שבא על אחת מן העכומ''ז ת''ל אשר הולידו כו'. שאמו מארצכם ילדתו שם ולא מן הגרים אשר בארץ שאמו משאר עכומ''ז ואח''כ בא לגור אצל אביו בארץ דדרך האשה לדור במקומה ודרך איש לגלות הילכך הנולדי' בארץ ודאי אמו מז' עכומ''ז והנולדים במקום אחר ודאי אמו משאר העכומ''ז ואביו כנעני ומעטי' קרא דהלך אחר הזכר:
עד שלא נתגיירו כו'. דבאומות הולכין אחר הזכר:
עממין זה בזה. כגון עמוני שנשא מצרית:
ותני כן. דאם נתגיירו דהולכין אחר הפגום כדלקמיה וכן בגר עמוני שנשא ישראלית בתו פסולה:
מטיפה פסולה. שביאתו בעבירה:
לא אמר כן. דפליג על דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן אלא דרבי יוחנן ס''ל דבת גר עמוני מישראלית פסולה לכהונה:
עם שהן עשוין ב' עממין. דהיינו עמוני דזכרי' אסורין ונקבות מותרות ואפילו נשא ישראלית בתה כשירה דהכי דרשינן עמיו מעמיו להביא בתולה הבאה מב' עממין מישראלית וגר ומעם שיש בו ב' עממין זהו גר עמוני וכאיכא דאמרי בבבלי דף ע''ז:
לא כן צריכה. לא היה צריך להשמיענו דבת גר עמוני כשירה אלא כשהיתה אמה מישראל וקמ''ל שלא תאמר כשם שנתחללה אמו כו' דביאתה בעבירה ובתה פסולה לכהונה קמ''ל דאפ''ה כשירה כדלקמיה:
בבלייא עברת בידך תלתא נהרין ואתבדת. כ''כ דרך מרחוק הלכת עד שעברת ג' נהרות עד שבאת לכאן ואתבדת שהבאת דברי כזב דמ''ש בת גר עמוני מבת גיורת עמונית אלא היא כו':
בת גר עמוני כשרה. לכהונה כדלקמן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source