וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הָיָה בְּלָדוֹקֵיָא. וַהֲוָה תַמָּן רִבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה. בְּעָא מִיקְרוֹץ. אָמַר לֵיהּ. הַמְתֵּן וְאָנוּ מַטְבִּילִין אֶת הַגִּיּוֹרֶת הַזּוֹ לְמָחָר. רִבִּי זֵירָא שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן. לָמָּה. מִפְּנֵי כְבוֹד הַזָּקֵן אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַגִּיּוֹרֶת בַּלָּיְלָה. אָמַר לֵיהּ. מִשּׁוּם שֶׁאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַגִּיּוֹרֶת בַּלָּיְלָה. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי דְרִבִּי יוֹסֵי. מַהוּ לְהַטְבִּיל אֶת הַגֵּרִים בַּלָּיְלָה. וְלֹא הוֹדוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא הורו. להם להתיר וכן אמרינן בבלי שם דף מ''ו:
למה. המתין עד למחר אם מפני כבוד הזקן ר' יודה הנשיא שצוה לו להמתין או משום דאין מטבילין גרים בליל' דמשפט כתיב ביה. א''נ י''ל דרבי יודה הנשיא היה רוצה לילך וביקש ממנו ריב''ל להמתין ור''ז מסתפק אם מפני כבוד הזקן ריב''ל חש להמתין או משום כו' וא''ל דמשום הדין דאין מטבילין בלילה:
בעא מיקרוץ. שהיה רוצה לפרוש ולילך לדרכו:
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר בַּתְּרוּמָה. כְּהַהִיא דְאָמַר רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. הַלּוֹקֵחַ עֲבָדִים עֲרֵילִים מִן הַגּוֹי עַל מְנָת לְמוֹהֲלָן. רִבִּי יָסָא בְשֵּׁם רִבִּי יוֹחָנָן שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַלּוֹקֵחַ עֲבָדִים עֲרֵילִים מִן הַגּוֹי עַל מְנָת 44a לְמוֹהֲלָן אֲפִילוּ מָלָן לֹא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָָן. הַלּוֹקֵחַ עֲבָדִים מִן הַגּוֹי עַל מְנָת לְמוֹהֲלָן וְחָֽזְרוּ בָהֶן מְגַלְגֵּל עִמָּהֶן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אִם קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן הֲרֵי יָפֶה וְאִם לָאו מוּתָּר לְמוֹכְרָן לְגוֹי. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁלָּקַח עִיר אֶחָד שֶׁלָּעֲבָדִים עֲרֵלִים מִן הַגּוֹי עַל מְנָת לְמוֹהֲלָן וְחָֽזְרוּ בָהֶן. אָתָא שָׁאַל לְרַבָּנִין. אָֽמְרוּ לֵיהּ. גַּלְגֵּל עִמָּהֶן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אִם קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן הֲרֵי יָפֶה וְאִם לָאו הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְדִינָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הכל כמנהג המדינה. ומותר למכרן לפי המנהג:
מותר למוכרן לעכומ''ז. ואין מלין אותו בע''כ. וברייתא היא בבלי החולץ דף מ''ח:
מגלגל עמהן. אולי יחזרו ויתרצו:
למוהלן. ולא טבלו:
כההיא כו'. דאיצטריך לגר שמל ולא טבל דאינו אוכל כדאמר רבי הילא וכן רבי יסא בשם רבי יוחנן:
ע''ד דר''ע. דיליף מאיש איש האי תושב ושכיר לאיזה דבר נאמר בתרומה:
עֶבֶד תּוֹשָּׁב לְעוֹלָם. גֵּר תּוֹשָׁב הֲרֵי הוּא כְגוֹי לְכָל דָּבָר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חִייָה בַּר יְהוּדָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. גֵּר (וְ)תּוֹשָׁב מְגַלְגְּלִין עִמָּהֶן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אִם חָזַר בּוֹ הֲרֵי יָפֶה וְאִם לָאו הֲרֵי הוּא כְגוֹי לְכָל דָּבָר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חִייָה בַּר יְהוּדָה רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי. גֵּר תּוֹשָׁב צָרִיךְ לְקַבֵּל עָלָיו עַל מְנָת שֶׁיְּהֵא אוֹכֵל נְבֵילוֹת. אָמַר רִבִּי הִילָא יֹאמְרוּ הַדְּבָרִים כִּכְתָבָן. מַה יֹאמְרוּ הַדְּבָרִים כִּכְתָבָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בַּר חֲנִינָה. לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵילָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. גֵּר תּוֹשָׁב אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן עַד שֶׁיְּקַבֵּל אֶת כֵּל הַמִּצְוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. גֵּר תּוֹשָׁב אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּכְפּוֹר בָּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ. רִבִּי אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי. גֵּר תּוֹשָׁב אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ 44b עַד שֶׁיִּכְפּוֹר בָּעֲבוֹדָה זָרָה כְגוֹי. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מִדִּבְרֵי כוּלְּהוֹן עַד שֶׁיִּכְפּוֹר בָּעֲבוֹדָה זָרָה כְגוֹי. דִּלֹ כֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין. הוֹאִיל וְהוּא מְצוּוֶה עַל עֲבוֹדָה זָרָה לֹא יְבַטֵּל. וְגוֹיִים אֵינָן מְצוּוִּים עַל עֲבוֹדָה זָרָה וּמְבַטְּלִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. שֶׁלֹּא תֹאמַר. וְהוּא שָׁוֶוה לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים. בְּלֹא תַעֲשׁוֹק וְלֹא תוֹנֶה וְגוֹלֶה כְיִשְׂרָאֵל. הוּא לֹא יְבַטֵּל. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר. מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה כְגוֹי. מָאן תַּנָּא בְּלֹא יַעֲשׁוֹק. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנֵּי. גֵּר תּוֹשָׁב הֲרֵי בְלֹא תַעֲשֶׂה. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יְהוּדָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר רבי הילא. לדידך יאמרו הדברים ככתבן וכדלקמיה:
עבד תושב לעולם. עבד שלא קיבל עליו למול לעולם הרי הוא כעכומ''ז לכל דבר וכגון שהתנה מתחלה עמו ע''מ כן וכדאמרינן בבלי שם איזהו עבד ערל שמותר לקיימו זה שלקחו רבו ע''מ שלא למולו:
וכן גר תושב לעולם. הרי הוא כעכומ''ז לכל דבר:
רבי שמואל כו'. פליג דס''ל כהאי מ''ד לקמן דגר תושב צריך לקבל עליו כל המצות ולפיכך כל י''ב חודש מגלגלין עמו:
ר' שמואל כו'. כלומר דרבי שמואל לטעמי' דאמר גר תושב צריך לקבל על מנת שיהא אוכל נבלות כלומר שלא יעבור אלא זה אבל שאר כל המצות צריך לקבל עליו:
רבי יוסי בר' יהודה היא כדתני כו'. ברייתא בבלי ב''מ דף קי''א:
ומפרש רבי יוסי ב''ח. מה יאמרו דכתיב לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה וכתיב או מכור לנכרי. וה''פ דלמאי דפליג ר''מ ור''י בבבלי פסחים וע''ז דף כ' לר''מ אחד גר וא' עכומ''ז בין במכירה בין בנתינ' והא דכתיב או מכור ההוא להקדים תיננה דגר למכירה דנכרי ור''י סבר דברים ככתבן לגר בנתינה ולנכרי במכירה ודייק מדכתי' או מכור דאלו להקדים לא צריך קרא כיון דגר אתה מצוו' להחיותו סברא הוא והקשו התוס' בע''ז כיון דסברא הוא למה נכתבה נתינה דגר כלל במכ''ש ממכירה דנכרי ידעינן ותירצו דאי לא כתב נתינה דגר ה''א דאסור ליתן לו נבילות כדי שיתן לב להתגייר לגמרי ע''כ. והיינו דקאמר הכא לדידך דאמרת דצריך לקבל עליו כל המצות חוץ מנבלות וא''כ מעכשיו יאמרו להחליט כר''י דדברי' ככתבן מדכתיב או דלא קשיא ל''ל נתינה דגר כלל כיון דע''כ לדידך סברא הוא להקדים משום דאיכא למימר דהוי אמינא דאסור ליתן לו כיון שאינו חסר אלא אכילת נבלות ויתן לב להתגייר:
אית תניי תני כו' עד שיכפור כו'. כלומר דאינו צריך אלא לכפור בעכומ''ז ובהא לחודי' סגי ופלוגתא היא שם פרק השוכר את הפועל דף ס''ד:
עד שיכפור בעכומ''ז כעכומ''ז. כלו' שיבטל העכומ''ז שלו וקמ''ל בזה דגר תוש' מבטל העכומ''ז כמו העכומ''ז. ובעיא היא שם:
מדברי כולהון כו'. קושיא היא דמאי קמ''ל ר' בא בזה דאפי' למ''ד דעובד עכומ''ז ואינו צריך לקבל עליו אלא שלא יאכל נבילות אע''פ כן מבטל הוא העכומ''ז כעכומ''ז:
דעל כן מה כו'. כלו' דאי לאו הכי דאשמעינן ר' בא מה הייתי אומר דאינו מבטלה אליבא דהאי מ''ד הואיל והוא מצוו' על עכומ''ז:
ועכומ''ז אינם מצווין על עכומ''ז. בתמי' ואפ''ה מבטלין וכן גר תושב. ומשני רבי יוסה דלהכי איצטריך למימר שלא תאמר הואיל ושוה לישראל באלו ג' דברים כו' ולא יבטל כישראל:
לפום כן. צריך לאשמעינן דאפ''ה מבטל כעכומ''ז הואיל ובר מיפלח לעכומ''ז הוא. אבל בבבלי קאמר רב נחמן שם מסתברא דפלח מבטל דלא פלח לא מבטל:
מאן תנא בלא יעשוק. דקאמר לעיל דגר תושב יש בו משום לא תעשוק שכר שכיר:
רִבִּי יוּדָה אוֹמֶר. גֵּר תּוֹשָׁב בְּשַׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם טוֹב. מַה יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם טוֹב אוֹפֶה וּמְבַשֵּׁל וְאָסוּר בְּכָל מְלָאכָה אַף גֵּר תּוֹשָׁב בְּשַׁבָּת כֵּן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. גֵּר תּוֹשָׁב בְּשַׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹלוֹ שֶׁלְּמוֹעֵד. מַה יִשְׂרָאֵל בְּחוֹלוֹ שֶּׁל מוֹעֵד מְגַבֵּב עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וְאָסוּר בְּכָל מְלֶאכֶת הַשָּׂדֶה אַף גֵּר תּוֹשָׁב בְּשַׁבָּת כֵּן. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֶר. גֵּר תּוֹשָׁב בְּשַׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. מַה יִשְׂרָאֵל בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה חוֹרֵשׁ וְזוֹרֵעַ וְקוֹצֵר אַף גֵּר תּוֹשׁב בְּשַׁבָּת כֵּן. רַב אָדָא רַב הַמְנוּנָא רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יודה כו'. זו מילתא באפי נפשה ופלוגתא היא ג''כ בכריתות דף ט' ושם גריס רבי יוסי כר''ש דהכא:
כישראל בי''ט. דאוכל נפש בלבד מותר אף לגר תושב בשבת כן:
כישראל בחולו של מועד. דמותר לו כל מלאכת האבוד:
מגבב. מלקט כדי שלא יתקלקל מה שנקצר כבר:
כְּתִיב וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כֶּסֶף וגו'. עֶבֶד אִישׁ אַתְּ מוֹהֲלוֹ בְּעַל כּוֹרְחוֹ. בֶּן אִישׁ אֵין אַתְּ מוֹהֲלוֹ בְּעַל כּוֹרְחוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. הָא בֶּן קָטָן אַתְּ מוֹהֲלוֹ עַל כּוֹרְחוֹ. אֲפִילוּ כִבְנוֹ שֶׁלְּאוֹרְכִנֵיס. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רַבָּא. הָא כֵינִי. מָצָא בְתוֹכָהּ תִּינּוֹק מוּשְׁלָךְ. הִטְבִּילוֹ לְשׁוּם עֶבֶד אַתְּ מוֹהֲלוֹ לְשׁוּם עֶבֶד. לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין אַתְּ מוֹהֲלוֹ לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. לְשׁוּם עֶבֶד הֲרֵי הוּא כְעֶבֶד. אֲפִילוּ כִבְנוֹ שֶׁלְּאוֹרְכִנֵיס. רִבִּי אַבָּהוּ וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כֶּסֶף. עַבְדָךְ אִישׁ אַתְּ מוֹהֲלוֹ בְּעַל כּוֹרְחוֹ. בִּנְךָ אִישׁ אֵין אַתְּ מוֹהֲלוֹ בְּעַל כּוֹרְחוֹ. כְּהָהִיא דָמַר רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. הַלּוֹקֵחַ עֲבָדִים עֲרֵילִים מִן הַגּוֹיִם עַל מְנָת לִמְהוֹל. מַה נַפְשֵׁךְ. כְּעֶבֶד אִישׁ הוּא אַתְּ מוֹהֲלָן עַל כּוֹרְחָן עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְמוֹהֲלָן. כְּבֶן אִישׁ הוּא אֵין אַתְּ מוֹהֲלוֹ עַל כּוֹרְחוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כתיב וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו (שמות י''ב). ודייקינן עבד איש ולא עבד אשה בתמיה וברייתא היא בבלי החולץ שם:
אלא דהכי דרשינן עבד איש. עבד שהוא גדול ובן דעת אתה מוהלו בע''כ אבל בן איש נכרי בעלמא שאינו עבד אי אתה מוהלו בע''כ:
ורבי יוחנן בעי עלה דמשמע בן קטן דלאו איש הוא אתה מוהלו בע''כ:
ואפילו כבנו של אורכניס בתמיה. אורכניס שם עשיר וגדול בדורו היה וכן מצינו בש''ס הזה בכמה מקומות כעין זה כלו' דמתמ' דהיכי ס''ד לומר דאתה מוהלו בע''כ:
הא כיני. כלומר כה''ג נמי אשכחן דבעי רבי יוחנן כעין זה:
מצא בתוכה תינוק מושלך. מתני' היא במס' מכשירין פ''ב בעיר שישראלי' ונכרים דרין בה ומצא בה תינוק מושלך אם רוב נכרים נכרי וקאמר עלה דאם הטבילו לשם עבד כו' ובעי רבי יוחנן נמי עלה דאפילו הוא כבנו של אורכינס אמרינן דמטבילו לשם עבד בתמיה:
לא אמר כן. כהאי דרשא דלעיל אלא דהכי דריש עבדך עבד שלך אתה מוהלו בע''כ ואי אתה מל בע''כ בנך איש דגר הבא להתגייר אין לו כח למול בנו גדול בע''כ. וזה כלשון הב' דפירש''י שם:
כההיא כו'. דאמר לעיל הלוקח עבדים ע''מ למוהלן דמשמע דע''מ שלא למוהלן רשאי לקיימן ואין יכול למוהלן בע''כ ומהא דאמרינן הכא סייעתא לרבי הילא:
מה נפשך. כלומר טעמא הוא דמפרש דאם ע''מ למוהלן לקח כעבד איש הוא ואין רשאי לקיימן ומוהלן בע''כ:
ואם ע''מ שלא למוהלן כבן איש הוא. דמתחלה התנה ע''מ כך ואין יכול לכופן:
הַמָּשׁוּךְ וְהַנּוֹלָד מָהוּל וְהַמָּל עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּייֵר לֹא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה. רִבִּי זְרִיקָן רִבִּי יַנַּאי בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִשּׁוּם קְנָס. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב. גְּזֵירָה גָּֽזְרוּ. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. מָשַׁךְ לוֹ אַחֵר עָרְלָה אוֹ שֶׁנִּמְשְׁכָה מֵאֵילֶיהָ. אִין תֵּימַר קְנָס. אֵין כָּאן קְנָס. אִין תֵּימַר גְּזֵירָה גָּֽזְרוּ. אֲפִילוּ כֵן גְּזֵירָה גָּֽזְרוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
משום קנס. אמשוך קאי וסבר לה כרב הונא בבלי פירקין דף ע''ב דמן התורה אוכל אלא דרבנן גזרו משום קנס או משום גזרה דנראה כערל וכדמסיק דאיכא בינייהו דאם משך אחר כו' דקנס ליכא וגזירה איכא:
המשוך. מהול שנמשכה ערלתו וכסתה העטרה:
והנולד מהול. ולא הטיף ממנו דם ברית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source