רִבִּי אָבוּן בָּעֵי. וּתְהֵא תְרוּמָה אֲסוּרָה לְאוֹנֵן מִקַּל וָחוֹמֶר. וּמַה אִם הַמַּעֲשֵׂר שֶׁהוּא מוּתָּר לְזָרִים הֲרֵי הוּא אָסוֹר לְאוֹנֵן. תְּרוּמָה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְזָרִים אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא אֲסוּרָה לְאוֹנֵן. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְמַעֲשֵׂר שֶׁהוּא טָעוּן מְחִיצָה. תֹּאמַר בִּתְרוּמָה שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה מְחִיצָה. הָא לְפִי שֶׁיֵּשׁ בַּזֶּה מַה שֶׁאֵין בַּזֶּה וּבַזֶּה מַה שֶׁאֵין בַּזֶּה לֹא צָֽרְכוּ לְלַמֵּד זֶה מִזֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
הא לפי שיש בזה כו'. תרומה אסורה לזרים ומעשר טעון מחיצה:
הרי הוא אסור לאונן. דכתיב לא אכלתי באוני ממנו:
טעון מחיצה. לפנים מחומות ירושלים אבל תרומה נאכלת בגבולין:
לא צרכו. לא דקדקו חכמים ללמד א' מחבירו:
הלכה: הֶעָרֵל 43b וְכָל הַטְּמֵאִים כול'. אִישׁ אִישׁ לְרַבּוֹת אֶת הֶעָרֵל. אוֹ אִישׁ אִישׁ לְרַבּוֹת אֶת הָאוֹנֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה. כְּתִיב כָּל זָר לֹא יֹאכַל קוֹדֶשׁ. מִשּׁוּם זָרוּת אָסַרְתִי לָךְ וְלֹא אָסַרְתִי לָךְ מִשּׁוּם עָרְלָה. רִבִּי טִיוּפָא סִמּוּקָא בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אוֹ נֹאמַר. זָרוּת אָסַרְתִי וְלֹא אָסַרְתִי מִשּׁוּם עָרְלָה וּמִשּׁוּם אֲנִינָה. אָמַר לֵיהּ. מֵאַחַר שֶׁכָּתוּב אֶחָד מַרְבֶּה וְאֶחָד מְמָעֵט. מַרְבֶּה אֲנִי אֶת הֶעָרֵל שֶּׁהוּא מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה בְגוּפוֹ. וּמוֹצִיא אֶת הָאוֹנֵן שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה בְגוּפוֹ. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשֻׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נֶאֱמַר תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר בְּפֶסַח וְנֶאֱמַר תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר בִּתְרוּמָה. מַה תּוֹשַׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בְּפֶסַח פָּסַל בּוֹ אֶת הֶעָרֵל. אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בִּתְרוּמָה פָּסַל בּוֹ אֵֶת הֶעָרֵל. רִבִּי חַגַּיי בְּעָא. אִי מַה תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בְּפֶסַח פָּסַל בּוֹ אֶת הָאוֹנֵן. אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בִּתְרוּמָה נִפְסוֹל בּוֹ אֶת הָאוֹנֵן. אָמַר רִבִּי הִילָא. לֹא לָֽמְדוּ תַּחַת תַּחַת אֶלָּא דְבָרִים הָאֲמוּרִין בַּפָּרָשָׁה. טוּמְטוּם וְאַנְדרוֹגִינוֹס מִמָּקוֹם אַחֵר בָּאוּ. אוֹנֵן מִמַּעֲשֵׂר שֵׁינִי בָא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' איש איש. כתיב אצל אכילת תרומה איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב וגו' (ויקרא כ''ב) לרבות את הערל כטמא דלא יאכל תרומה:
או. אימא לרבות האונן:
ולא אסרתי לך משום אנינה גרסינן:
או נאמר כו'. דממעט נמי משום ערלה. א''נ דגרסינן ולא אסרתי משום ערלה לחודי'. דמה ראית לרבות ערלה ולמעט אנינה:
עד כדון כר''ע. זו היא שיטת ר''ע וכן אמר בבלי דף ע''א:
תושב ושכיר. כשיטת ר''א בבלי שם:
לא למדו תושב תושב גרסינן:
אלא דברי' האמורים בפרשה. בפסח גופי' דכתיב וכל ערל לא יאכל בו אבל אנינות פסח גופי' ממעשר ילפינן כדלקמן דיליף ממנו ממנו. וכרבא שם וכדמסיק:
טומטום ואנדרוגינס. דאינן אוכלין בקדשים ממקום אחר ילפינן דלא כתיב בפסח גופי' וכן אונן ילפינן ממעשר שני:
כר' ישמעאל. ולר' ישמעאל נפקא לי' מג''ש כדתני כו':
קֳדָשִׁים מַהוּ שֶׁיְּהוּ אֲסוּרִים בְּעָרֵל. לְלַמֵּד מִן הַפֶּסַח אֵין אַתְּ יָכוֹל שֶׁאֵין בּוֹ שְׁבִירַת הָעֶצֶם. וְלֹא מִן הַתְּרוּמָה שֶׁהוּא לֶמֶד מִן הַלֶּמֶד. הֲוֵי סוֹפָךְ לוֹמַר מִמֶּנּוּ וּמִמֶּנּוּ. מַה מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בַּפֶּסַח פּוֹסֶל בּוֹ אֵֶת הֶעָרֵל. אַף מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בַּקֳּדָשִׁים פּוֹסֶל בּוֹ אֶת הֶעָרֵל. קֳדָשִׁים מַהוּ שֶׁיְּהוּ אֲסוּרִין לְאוֹנֵן. מִמֶּנּוּ מִמֶּנּוּ. מַה מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַעֲשֵׂר פּוֹסֶל בּוֹ אֶת הָאוֹנֵן. אַף מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בַּפֶּסַח פּוֹסֶל בּוֹ אֶת הָאוֹנֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
קדשים. שאר קדשים דמנין אתה למד:
מן הפסח. אי אתה יכול ללמוד דאיכא למיפרך מה לפסח שכן יש בו משום שבירת העצם משא''כ בקדשים:
שהוא למד מן הלמד. דהרי תרומה עצמה ילפינן מפסח ותרומה קדש איקרי וקי''ל אין למדין מן הלמד בקדשי':
הוי כו'. ע''כ צריך אתה ללמוד בג''ש ממנו ממנו ומופנה הוא ואין משיבין:
שנאמר בפסח. אל תאכלו ממנו:
ממנו שנא' בקדשים. והקריב ממנו אחד מכל קרבן גבי אכילת תרומת לחמי תודה (ויקרא ז'):
ממנו שנא' במעשה. לא אכלתי באוני ממנו (דברים כ''ו):
וּמוּפְנֶה הוּא. וַהֲלֹא דְרוּשָׁה הִיא. כְּהָדָא דְתַנֵּי. תּוֹשָׁב זֶה קָנוּי קִנְייַן עוֹלָם. שָׂכִיר זֶה קָנוּי קִנְייַן שָָׁנִים. יֹאמַר תּוֹשָׁב. מַה תַלְמוּד לוֹמַר שָׂכִיר. הַקָּנוּי קִנְייַן עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל. וְהַקָּנוּי קִנְייַן שָׁנִים אוֹכֵל. אִילּוּ כָךְ הָיִיתִי אוֹמֵר. תּוֹשָׁב זֶה קָנוּי קִנְייַן שָׁנִים. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר שָׂכִיר בָּא הַשָּׂכִיר לְלַמֵּד עַל הַתּוֹשָׁב שֶׁהוּא קִנְייַן עוֹלָם. אָמַר רִבִּי מַתְּיָה. מִּכֵּיוָן דִּכְתִיב וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ כְּמִי שֶׁהוּא מוּפְנֶה מִצַּד אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
והלא דרושה היא. דתושב ושכיר של תרומה צריך לדרשה כדמפר' ואזיל:
ומופנה הוא. בתמיה לעיל קאי דיליף ג''ש דתושב ושכיר:
זה קנוי קניין עולם. עבד הנרצע:
קניין שנים. סתם עבד עברי:
קניין עולם אינו אוכל. בתרומה דלא קני ליה רבי':
קניין שנים אוכל. בתמי':
בא השכיר. יתירא ללמד ע''כ דהאי תושב לקניין עולם הוא דאתא:
ומשני ר' מתיה. דשל פסח מופנה הוא:
מכיון דכתיב וכל ערל. כלומר דעל כרחך תושב ושכיר הנא' בפסח בעכומ''ז הוא דהא כתיב לא יאכל ולגופי' לא איצטריך דהא כבר כתיב וכל ערל לא יאכל בו אלא לאפנויי והוה מופנה מצד א' וס''ל לר' ישמעאל דלמדין ואין משיבין ובבבלי מתרץ לה אליבא דר''א וכדפירש התוס' שם:
וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הָיָה בְּלָדוֹקֵיָא. וַהֲוָה תַמָּן רִבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה. בְּעָא מִיקְרוֹץ. אָמַר לֵיהּ. הַמְתֵּן וְאָנוּ מַטְבִּילִין אֶת הַגִּיּוֹרֶת הַזּוֹ לְמָחָר. רִבִּי זֵירָא שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן. לָמָּה. מִפְּנֵי כְבוֹד הַזָּקֵן אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַגִּיּוֹרֶת בַּלָּיְלָה. אָמַר לֵיהּ. מִשּׁוּם שֶׁאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַגִּיּוֹרֶת בַּלָּיְלָה. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי דְרִבִּי יוֹסֵי. מַהוּ לְהַטְבִּיל אֶת הַגֵּרִים בַּלָּיְלָה. וְלֹא הוֹדוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא הורו. להם להתיר וכן אמרינן בבלי שם דף מ''ו:
למה. המתין עד למחר אם מפני כבוד הזקן ר' יודה הנשיא שצוה לו להמתין או משום דאין מטבילין גרים בליל' דמשפט כתיב ביה. א''נ י''ל דרבי יודה הנשיא היה רוצה לילך וביקש ממנו ריב''ל להמתין ור''ז מסתפק אם מפני כבוד הזקן ריב''ל חש להמתין או משום כו' וא''ל דמשום הדין דאין מטבילין בלילה:
בעא מיקרוץ. שהיה רוצה לפרוש ולילך לדרכו:
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר בַּתְּרוּמָה. כְּהַהִיא דְאָמַר רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. הַלּוֹקֵחַ עֲבָדִים עֲרֵילִים מִן הַגּוֹי עַל מְנָת לְמוֹהֲלָן. רִבִּי יָסָא בְשֵּׁם רִבִּי יוֹחָנָן שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַלּוֹקֵחַ עֲבָדִים עֲרֵילִים מִן הַגּוֹי עַל מְנָת 44a לְמוֹהֲלָן אֲפִילוּ מָלָן לֹא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָָן. הַלּוֹקֵחַ עֲבָדִים מִן הַגּוֹי עַל מְנָת לְמוֹהֲלָן וְחָֽזְרוּ בָהֶן מְגַלְגֵּל עִמָּהֶן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אִם קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן הֲרֵי יָפֶה וְאִם לָאו מוּתָּר לְמוֹכְרָן לְגוֹי. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁלָּקַח עִיר אֶחָד שֶׁלָּעֲבָדִים עֲרֵלִים מִן הַגּוֹי עַל מְנָת לְמוֹהֲלָן וְחָֽזְרוּ בָהֶן. אָתָא שָׁאַל לְרַבָּנִין. אָֽמְרוּ לֵיהּ. גַּלְגֵּל עִמָּהֶן שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אִם קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן הֲרֵי יָפֶה וְאִם לָאו הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְדִינָה.
Pnei Moshe (non traduit)
הכל כמנהג המדינה. ומותר למכרן לפי המנהג:
מותר למוכרן לעכומ''ז. ואין מלין אותו בע''כ. וברייתא היא בבלי החולץ דף מ''ח:
מגלגל עמהן. אולי יחזרו ויתרצו:
למוהלן. ולא טבלו:
כההיא כו'. דאיצטריך לגר שמל ולא טבל דאינו אוכל כדאמר רבי הילא וכן רבי יסא בשם רבי יוחנן:
ע''ד דר''ע. דיליף מאיש איש האי תושב ושכיר לאיזה דבר נאמר בתרומה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source