לֵוִי בַּר סוּסַיי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי. נִיתְנֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים. אִמּוֹ אֲנוּסַת אָבִיו נְשׂוּאָה לְאָחִיו מֵאָבִיו. אָמַר לֵיהּ. נִיכַּר אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁאֵין לוֹ מוֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ. וְלָמָּה. אָמַר לֵיהּ. בְּגִין דְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אוֹסֵר בַּאֲנוּסַת אָבִיו וּמְפוּתַּת אָבִיו. וְלֹא מוֹדֵי רִבִּי יְהוּדָה שֶׁאִים קִידְּשָׁהּ שֶׁתָּֽפְסוּ בָהּ קִידֻּשִׁין. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן שֵׁשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרוֹת מֵאֵילּוּ. מִפְּנֵי שֶׁהֵן נְשׂוּאוֹת לָאֲחֵרִים צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. וְתַנֵּי רִבִּי חִייָה כֵן. אִם יְכוֹלוֹת לְהִינָּשֵׂא לְאָחִיו שֶׁלֹּא בַעֲבֵירָה צָרוֹתֵיהֶן פְּטוּרוֹת מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּיבּוּם. וּמִכּוּלָּם אֵין לָךְ אֶלָּא אִמּוֹ אֲנוּסַת אָבִיו נְשׂוּאָה לְאָחִיו מֵאָבִיו. לָמָּה לֹא תַנִּיתָהּ. בְּגִין דְּתַנִּיתָהּ רִבִּי חִייָה לֹא נִיתְנִינָהּ. כָּל שֶׁכֵּן נִיתְנִינָהּ. אֶלָּא בְגִין דְתַנִּינָן. אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִימְתָּהּ אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתִייַבֶּמֶת. וְאַתְּ מִשְׁכַּח בְּכוּלְּהוֹן 3b אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא יְבִימְתּוֹ מִתְייַבֶּמֶת. חוּץ מֵאִמּוֹ אֲנוּסַת אָבִיו נְשׂוּאָה לְאָחִיו מֵאָבִיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ופריך ולא מודי ר''י שאם קידש אנוסת אביו כו'. וא''כ משכחת לה בשעבר וקידשה ונפלה לפני בנה וליתני:
אלא בגין כו'. וההיא ודאי כר' יודה היא דקתני אמו ואשת אביו וכדדייק שם מאי אמו אילימא נשוא' אביו היינו אשת אביו אלא לאו אנוסת אביו וקתני לאחרים אבל לאחין לא. ואכתי לא מסיק דלא קתני דאי עבר עד לקמי':
ותני ר''ח בתוספתא פ''א כן דקאמר שם נישאו לאחין שלא בעבירה צרותיהן פטורות:
ולא משכחת לה. מכל שש העריות אלא אמו אנוסת אביו. והיינו לרבנן דשלא בעבירה היא ולרבי יודה דבעבירה היא מכל מקום בדיעבד משכחת לה דפוטרות צרותיהן:
ולמה לא תנינן. במשנה גם כן אם בשביל דתני ר''ח בברייתא כ''ש דנתנינה ג''כ במתני':
אלא בגין דתנינן כו'. על חמש עשרה העריות דמתני' ובכולן את משכח אחותה כו' חוץ מאמו אנוסת אביו. דהא ע''כ נמי בעינן למצוא האסורה לזה מותרת לזה וכדאמר בבלי דף י' דבתרתי לא משכחת לה באנוסת אביו. דאי יעקב ב' אחיות אנס ונשא ראובן את א' מהן ושמעון האחרת ומתו ונפלי לפני בניהם לוי ויהודה שנולדו להן מיעקב. אחותה שהיא יבמתה משכחת לה. והאסורה לזה מותרת לזה לא משכחת לה לפי ששתיהן אסורות על שניהן א' משום אמו והאחרת משום אחות האם ואי יעקב ב' נכריות אנס וילדו לו ב' בנים (וברש''י שם בנות וט''ס הוא) ונשאום ב' בנים מאשה אחרת ונפלו לפני בניהם האסורה לזה מותרת לזה משכחת לה אבל לאו אחיות הן ועיקרא דמילתא משום יבום ב' אחיות נקט:
מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין אָֽמְרִין. חֲלוּצָה פְטוֹר. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מַה בֵין חוֹלֵץ וּמַה בֵין מְגָרֵשׁ. אָמַר לֵיהּ. אַתְּ סָבוּר חֲלִיצָה קִנְייָן. אֵינָהּ אֶלָּא פְטוֹר. אֵין הָאַחִין חַייָבִין עָלֶיהָ מִשֵּׁם אִשְׁתּוֹ שֶׁלְּחוֹלֵץ אֲבָל חַייָבִין עָלֶיהָ מִשֵּׁם אִשְׁתּוֹ שֶׁל מֵת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל חייבין עליה משום אשתו של מת. כלומר קודם חליצה דאז באיסיר כרת עומדת אבל לא משחלץ לה דקיל איסורה אפי' לגבי האחין:
מיליהון דרבנן אמרין. היינו הנך רבנן דמחלקי בין צרה לחלוצה דסברי דחלוצה פטור הוא ולא קנין וכדלקמן. ופלוגתא היא לקמן ריש פ''ג:
מה בין חולץ כו'. עיקרא דמילתא לקמן פ' החולץ הל' ט' והתם קאי על הא דתנינן החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת חולצת ולא מתייבמת וכן המגרש את אשתו ונשא אחיו את אחותה ומת ה''ז פטורה לגמרי והתם מפרשינן לה האי וכן דקתני. ובעי מה בין חולץ ומה בין מגרש דהכא חולצת והכא פטורה:
את סבור חליצה קנין. דליהוי כמו קנין שלו ולאסרה על האחין בכרת ולפטור צרתה:
אינה אלא פטור. דנפטרת מזיקה וקיל לה איסורה ואינה אלא בלאו. וכדמסיק אין האחין כו' כלומר לאחר חליצה שוב אין האחין חייבין עליה כרת משום אשתו של חולץ דלאו קנינו היא:
יִצְחָק בַּר אִיסָטַייָה אָמַר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בָּעֵי. נִיתְנֵי. שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים. חֲלִיצָה פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמַייָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְלָמָּה לֹא תַנִּינָתָהּ. בְּגִין רִבִּי עֲקִיבָה. דְּאָמַר רִבִּי עֲקִיבָה. יֵשׁ מַמְזֵר בַּחֲלוּצָה. נִיתְנִינָהּ עַל דְּרַבָּנִן. לֹא אָתִינָן מִיתְנֵי אֶלָּא מִילִין דְּכָל עַמָּא מוֹדֵיי בְהוֹן. אַתְייָא דְּיִצְחָק בַּר אִיסָטַייָה כְּרִבִּי אִמִּי. רִבִּי יָסָא אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר הוּא אֵינוֹ חַייָב עַל הַחֲלוּצָה וְהָאַחִין חַייָבִין עַל הַחֲלוּצָה. בֵּין הוּא וּבֵין אַחִים חַייָבִין עַל הַצָּרָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בֵּין הוּא בֵין אַחִין אֵינָן חַייָבִין לֹא עַל הַחֲלוּצָה וְלֹא עַל הַצָּרָה. רִבִּי אִימִּי מַחֲלִיף שְׁמוּעָתָא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. וְהָא רִבִּי אִימִּי מַחֲלִיף שְׁמוּעָתָא. אֶלָּא דֵעוֹן דֵּעוֹן אִית לֵיהּ לְרִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפִילוּ תֹאמַר. דֵעוֹן דֵּעוֹן אִית לֵיהּ לְרִבִּי יוֹחָָנָן. דֵעוֹן דֵּעוֹן אִית לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מִילְתֵיהּ דְּיִצְחָק בַּר אִיסָטַייָה מְסַייְעָא לְרִבִּי אִמִּי וּמִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן מְטַייְעִין לְרִבִּי יָסָא. דְּאָמַר רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי בָּא תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי חִייָא בַּר בָּא. 4a הַכֹּל מוֹדִין בְּצָרָה שֶׁהוּא חַייָב. מַה פְלִיגִין. בַּחֲלוּצָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הוּא אֵינוֹ חַייָב עַל הַחֲלוּצָה וְהָאַחִין חַייָבִין עַל הַחֲלוּצָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלא דעון דעון. כלומר חלוקי דעות ואמוראי נינהו אליבא דר''י:
ואפילו תאמר. האי אפי' הוא כמו. וכן דרך הש''ס הזה כלומר כמו דאמרינן דעון דעון לר''י כן נמי לר''ל:
מילתיה דיצחק. דאמר ר''ל בעי דניתני חלוצה פוטרת צרתה אלמא דס''ל לר''ל דהאחין על החלוצה בכרת מסייע לר' אמי דאמר נמי הכי לר''ל ובבבלי מפרק לה אליבא דהאי מ''ד. דלהכי לא מצי למיתני במתני'. לפי שאינן בצרת צרה דליכא למיתני בה הלכה צרתה ונישאת לא' כו' דהרי על כולן באיסור כרת עומדת:
ומיליהון דרבנן. ר' ירמיה ורבי בא דלקמיה מסייעין לר' יסא. והיינו אליבא דר' יוחנן:
הכל מודים. ר''י ור''ל בצרה שהוא חייב כדאמר לקמן שלא נראה לפטור בה ולא אמרינן בה דשליחותא דצרה קעבדה:
מה פליגין. כי פליגי בחלוצה דלר''י האחין חייבין על החלוצה והיינו כמו ר' יסא במילתיה דר' יוחנן:
מחליף שמועתא. דרבי יוחנן לריש לקיש ודריש לקיש לרבי יוחנן וכן היא גירסת הבבלי שם:
ר''ל אמר בין כו' דאיהו שליחותא דאחין קעביד וכן איהי שליחותא דצרה קעבדא אבל חייבין בלאו:
בין הוא כו'. דעל הצרה איהו נמי כדקיימא קיימא באיסור אשת אח:
ר' יסא אמר. דפליגי ר''י ור''ל לר''י החולץ אינו חייב על החלוצה כרת אלא בלא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה ואינתיק ליה מכרת ללאו. ודוקא איהו דאינתיק ליה אבל האחין חייבין על החלוצה כרת דכדקיימי קיימי:
אתיא דיצחק כו'. דאמר לר''ל האחין חייבין על החלוצה כרת כר' אמי לקמן:
ומשני לא אתינן. אנן לא שונין כ''א דבר שכ''ע מודים ובפלוגתא לא מיירי:
וניתני על רבנן. וליתני בשביל רבנן דפליגי על ר''ע:
וכן שאל ר' יעקב לפני ר' יוסי והשיב לו בגין ר''ע דאמר יש ממזר בחלוצה ואין קידושין תופסין בה ולא משכחת לה:
נתני שש עשרה. כלומר להאי תירוצא דלא תני אנוסת אביו משום דבתרתי לא משכחת לה אבל דאי קתני א''כ ניתני נמי חלוצה פוטרת צרתה אם חלץ ליבמתו וחזר וקידשה ומת בלא בנים דמגו דהיא אסורה על האחין בכרת כדאמר ר' אמי לקמן לר''ל. צרתה נמי אסורה. וכן הקשה ר''ל בבלי שם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source