אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁמִּצְוָה לְקַדֵּשׁ וְאַחַר כָּךְ לִבְעוֹל. מַה אִם שֶׁאֵין כָּתוּב בָּהּ קִידּוּשִׁין אַתְּ אוֹמֵר. הֲרֵי זוֹ כְמִצְוָתָהּ. הָאִשָּׁה שֶׁכָּתוּב בָּהּ קִידּוּשִׁין לֹא כָּל שֶׁכֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא אמרה. זאת אומרת ממתניתין דאמרה הרי זו כמצותה שמצוה לקדש אשה ואח''כ לבעול דק''ו מיבמה:
מה אם יבמה שאין כתוב בה קידושין. אלא ביאה את אומר כו' ובבבלי נ''ב דחי לה להא דרצה להוכיח דביבמה מצוה לקדש דאף זו כמצותה קאמר אלא דמסיק דמדרבנן מצוה היא שיקדש ואח''כ יבעול והכא נמי מצוה דרבנן קאמר:
חֲלִיצָה פְסוּלָה פוֹטֶרֶת. וּלְהֵידָא מִילָּה. שֶׁאִם יָבוֹא אַחֵר וְקִידֵּשׁ הַצָּרָה תָֽפְשׂוּ בָהּ קִידּוּשִׁין. 32a בָּא אַחֵר וְקִידְּשָׁהּ. מִכֵּיוָן שֶׁנֶּעֱקְרָה הִימֶּינָּה זִיקַת הַמֵּת תָּֽפְשׂוּ בָהּ קִידּוּשִׁין אוֹ מֵאַחַר שֶׁהִיא צְרִיכָה גֵט לְמַאֲמָרוֹ לֹא תָֽפְשֵׂי בָהּ קִידּוּשִׁין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קיימתיה. אתה מקיים לטעם זה כדאמרי' בעלמא כל יבמה שאין כולה לחוץ דאכתי אגידא ביה קצת לעולם כו' וכן אמרינן לקמן פ' ב''ש:
וליידא מילה. ולאיזה דבר כגון אם בא אחר וקידש את הצרה דנימא דביאת ראשונה ביאה הויא ופטרה זיקת הצרה ותפסו בה קידושין:
ולא תפטור בה לקולא. שלא תהא צריכה חליצה אלא ותפטור בה לחומרא כדמפרש ואזיל:
ומשני חליצה ע''י שעיקרה. היא לפסול עליו ולפטור ממנה פוטרת אבל ביאה שעיקרה היא לקיימה אין ביאה פסולה כלום:
ומתמה הש''ס איתא חמי. בא וראה חליצה פסולה פוטרת דקתני בסיפא אין אחר חליצה כלום וביאה פסולה אינה פוטרת בתמיה:
הדא אמרה. אמציעתא קאי נתן גט ובעל דביאה פסולה היא ואינה פוטרת והילכך צריכה חליצה כדפרישית במתניתין:
חליצה פסולה פוטרה. אעשה מאמר וחליצה קאי דהוי חליצה פסולה ופוטרת צרתה:
ולהידא מילה. ולאיזה דבר אמרינן דפוטרת שאם יבא אחר וקידש את הצרה דהקידושין תופסין בה אבל לא שתהא צרה מותרת לשוק דאמרינן לעיל פ''ג דחליצה פסולה אינה פוטרת לגמרי וע''ש הלכה א' ובמראה ד''ה ודכוותה אפי' חלצו:
בא אחר וקידשה. בעיא היא דאם בא אחר וקידשה לחלוצה עצמה קודם הגט מהו מי נימא מכיון שנעקרה זיקת המת בחליצה תפסו בה:
או מאחר כו'. ואכתי ביה היא אגידה ואע''ג דמאמר ביבמה מדרבנן בעלמא הוא איכא למימר דהואיל והחליצה אחר מאמר לאו חליצה מעלייתא היא לאפקועה לגמרי. א''נ דאתיא כההיא דדריש לעיל ריש פ''ב דהמאמר יש לו מדרש מן התורה וע''ש במראה ד''ה ולקחה:
משנה: נָתַן גֵּט וְעָשָׂה מַאֲמָר צְרִיכָה גֵט וַחֲלִיצָה. נָתַן גֵּט וּבָעַל צְרִיכָה גֵט וַחֲלִיצָה. נָתַן גֵּט וְחָלַץ אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין לאחר חליצה כלום. דאע''ג דחליצה פסולה היא דאי בעיא ליבומי לא מצי אפ''ה דחי' לגמרי ואין לאחריה כלום דאי הדר ומקדש לה במאמר או בביאה לא בעיא גט וכר''ע דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין והכי מוקי למתני' בבבלי כר''ע וכן הכא לקמן:
נתן גט ובעל. אסור לקיימה שמשעה שנתן לה גט קיימא עליה בלא יבנה וצריכה גט לביאתו וחליצה לזיקתו. ובגט לחודי' לא מיפטרא כשאר כונס יבמתו שיכול לפטרה בגט משום דהך ביאה פסולה הויא משום גט קמא ולא קניי' לגמרי ובגמרא פריך עלה:
מתני' נתן גט ועשה בה מאמר צריכה גט וחליצה. דגט דחי קצת ושייר קצת ומאמר קני לשיורא דגיטא הילכך צריכה גט למאמרו וחליצה לזיקתו כדמפרש בגמ':
הלכה: נָתַן גֵּט וְעָשָׂה מַאֲמָר כול'. גֵּט לְמַאֲמָרוֹ וַחֲלִיצָה לְזִיקָתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' גט למאמרו. ארישא קאי נתן גט כו' וכדפרישית במתני':
הָדָא אָֽמְרָה. בִּיאָה פְסוּלָה אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת. אִיתָא חֲמִי. חֲלִיצָה פְסוּלָה פוֹטֶרֶת וּבִיאָה פְסוּלָה אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת. חֲלִיצָה עַל יְדֵי שֶׁעִיקָּרָהּ פְּסוּלָה פּוֹטֶרֶת. בִּיאָה עַל יְדֵי שֶׁאֵין עִיקָּרָהּ פְּסוּלָה אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת. וְלֹא תִפְטוֹר בָּהּ לַקּוּל וְתִפְטוֹר בָּהּ לַחוֹמֶר. וְלֵיי דֶה מִילָּה. שֶׁאִם בָּא אֶחָד וְקִידֵּשׁ אֶת הַצָּרָה תָּֽפְשׂוּ בָהּ קִידּוּשִׁין. אָמַר רִבִּי יוּדָן. קִייַמְתִּיהָ. כָּל יְבָמָה שֶׁאֵין כּוּלָּהּ לַחוּץ לְעוֹלָם הִיא בִפְנִים עַד שֶׁתֵּצֵא לַחוּץ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קיימתיה. אתה מקיים לטעם זה כדאמרי' בעלמא כל יבמה שאין כולה לחוץ דאכתי אגידא ביה קצת לעולם כו' וכן אמרינן לקמן פ' ב''ש:
וליידא מילה. ולאיזה דבר כגון אם בא אחר וקידש את הצרה דנימא דביאת ראשונה ביאה הויא ופטרה זיקת הצרה ותפסו בה קידושין:
ולא תפטור בה לקולא. שלא תהא צריכה חליצה אלא ותפטור בה לחומרא כדמפרש ואזיל:
ומשני חליצה ע''י שעיקרה. היא לפסול עליו ולפטור ממנה פוטרת אבל ביאה שעיקרה היא לקיימה אין ביאה פסולה כלום:
ומתמה הש''ס איתא חמי. בא וראה חליצה פסולה פוטרת דקתני בסיפא אין אחר חליצה כלום וביאה פסולה אינה פוטרת בתמיה:
הדא אמרה. אמציעתא קאי נתן גט ובעל דביאה פסולה היא ואינה פוטרת והילכך צריכה חליצה כדפרישית במתניתין:
חליצה פסולה פוטרה. אעשה מאמר וחליצה קאי דהוי חליצה פסולה ופוטרת צרתה:
ולהידא מילה. ולאיזה דבר אמרינן דפוטרת שאם יבא אחר וקידש את הצרה דהקידושין תופסין בה אבל לא שתהא צרה מותרת לשוק דאמרינן לעיל פ''ג דחליצה פסולה אינה פוטרת לגמרי וע''ש הלכה א' ובמראה ד''ה ודכוותה אפי' חלצו:
בא אחר וקידשה. בעיא היא דאם בא אחר וקידשה לחלוצה עצמה קודם הגט מהו מי נימא מכיון שנעקרה זיקת המת בחליצה תפסו בה:
או מאחר כו'. ואכתי ביה היא אגידה ואע''ג דמאמר ביבמה מדרבנן בעלמא הוא איכא למימר דהואיל והחליצה אחר מאמר לאו חליצה מעלייתא היא לאפקועה לגמרי. א''נ דאתיא כההיא דדריש לעיל ריש פ''ב דהמאמר יש לו מדרש מן התורה וע''ש במראה ד''ה ולקחה:
הלכה: חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר כול'. אַף עַל פִּי שֶׁאָֽמְרוּ. אֵין חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה. אֲבָל בִּיאָה שֶׁלְּאַחַר חֲלִיצָה פּוֹסְלָתָהּ מִן הַכְּהוּנָּה. בְּלֹא כָּךְ אֵינָהּ פְּסוּלָה מַן הַכְּהוּנָּה. אֶלָּא פְּסוּלָה מִלּוֹכַל בִּתְרוּמָה. הַבָּא עַל חֲלוּצָתוֹ חֲלוּצָתוֹ פְּסֻלָה מִלֹּאכַל בִּתְרוּמָה. אֶלָּא שֶׁבָּאוּ אֶחָיו עָלֶיהָ. נִיחָה כְּמָאן דָּמַר. הוּא אֵינוֹ חַייָב עַל חֲלוּצָה וְהָאַחִין חַייָבִין עַל חֲלוּצָה. בְּרָם כְּמָאן דָּמַר. בֵּין הוּא בֵין הָאַחִין אֵינָן חַייָבִין עַל חֲלוּצָה. אֶלָּא כְּשֶׁבָּא עַל הַצָּרָה. נִיחָה כְּמָאן דָּמַר. הַכֹּל מוֹדִין בַּצָּרָה שֶׁהוּא חַייָב. בְּרָם כְּמָאן דָּמַר. הוּא אֵינוֹ חַייָב לֹא עַל חֲלוּצָה וְלֹא עַל הַצָּרָה. אֶלָּא שֶׁבָּאוּ אַחִין עָלֶיהָ. נִיחָה כְּמָאן דָּמַר בֵּין הוּא בֵין אַחִין אֵינָן חַייָבִין עַל הַחֲלוּצָה אֲבָל חַייָבִין עַל הַצָּרָה. בְּרָם כְּמָאן דָּמַר. בֵּין הוּא בֵין אַחִין אֵינָן חַייָבִין לֹא עַל הַחֲלוּצָה וְלֹא עַל הַצָּרָה. אֶלָּא כְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. יֵשׁ מַמְזֵר בַּחֲלוּצָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה יְבָמָהּ כֹּהֵן וּבָא עָלֶיהָ וְחִילְּלָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ור' יוסי משני דאפי' תימא לד''ה וכגון שהיה יבמה כהן ונעשית חללה בביאתו ובחללה ודאי פוסלה מתרומה ואפי' אין זר מעיקרא כדאמר שם:
אלא כר''ע. דאמר יש ממזר מח''ל ולדידיה חמירא ליה כחייבי כריתות ולא בעינן זר מעיקרא וכדמוכח מתוס' שם:
אלא כשבא הוא על הצרה ופריך ניחא כו'. כדאמרינן שם:
ברם כמ''ד כו'. דאין חייבין קשיא:
ופריך ניחא כמ''ד כו'. והאחין חייבין על החלוצה כרת ופלוגתא היא בפ''ק הלכה א':
אלא כשבאו אחיו עליה. דחייבי כריתות הן כדלקמי' ובח''כ לא בעינן זר מעיקרא וכ''כ התוס' שם ס''ח ד''ה נכרי:
הבא על חלוצתו פסלה מלאכול בתרומה. בתמיה דאע''ג דנבעלה לחייבי לאוין פסולה מתרומה כדדרשינן בהבא על יבמתו מובת כהן כי תהיה לאיש זר הא בעינן דוקא בשזר אצלה מעיקרא וכדאמר שם בבלי ס''ט לאפוקי הכא דלאו זר מעיקרא הוא:
בלא כך כו'. בתמיה דהא חלוצה היא:
גמ' אעפ''י שאמרו אין חליצה כו'. לאו דוקא דהא אין לאחר חליצה כלום אלא כלומר דבחליצה אחר חליצה אין אחריה כלום ממש דלמאי תיהני אבל ביאה שלאחריה פוסלה מכהונה:
משנה: חָלַץ וְעָשָׂה בָהּ מַאֲמָר נָתַן גֵּט וּבָעַל אוֹ בָּעַל וְעָשָׂה מַאֲמָר נָתַן גֵּט וְחָלַץ אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם. 32b אַחַת יְבָמָה אַחַת וְאַחַת שְׁתֵּי יְבָמוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אחת יבמה אחת. ליבם אחד ואחת שתי יבמות ליבם אחד שוין הן שיש אחר הגט הראשון או אחר מאמר הראשון כלום ואין אחר ביאה שבתחילה או אחר חליצה כלום:
אין אחר חליצה כלום. ארישא קאי אחלץ ועשה מאמר ואלישנא דסיפא דקתני או בעל ועשה מאמר כו' הוה שייך למיתני אין אחר ביאה כלום ולישנא קלילא הוא למיתני חדא והתרת יבמה לשוק עדיפא ליה למיתני והכי מתרץ לה בבבלי:
או בעל ועשה מאמר. או נתן גט אחר ביאה או חלץ אחר ביאה אין לאחר ביאה כלום זיקת יבמין דגט שאחר הביאה הוי כמגרש אשתו גמורה ולא בעיא חליצה וחליצה שלאחר הביאה אינה מועלת כלום דאין עליה זיקת יבמין ומאמר אחר הביאה לא הוי צריך למיתני דלמאי ליהני הא אפי' מאמר אחר מאמר ביבם א' ויבמה אחת בתרא כמאן דליתיה דמי' דמאי קעביד הא מיתסר וקאי בקרובותיה אלא איידי דתנא רישא חלץ ועשה מאמר דאיצטריך לאשמועינן דאין קדושין תופסין בחייבי לאוין וכרבי עקיבא ואין קידושין תופסין בחלוצה תנא נמי בעל ועשה מאמר והכי מפרש בבבלי:
מתני' חלץ ועשה מאמר. או או קתני ועשה מאמר או נתן גט או בעל אחר חליצה אינו כלום כדתני בסיפא אין אחר חליצה כלום שאין מאמר וביאה תופסין אחר החליצה וכר''ע וגט דאחר חליצה לא הוי צריך למיתני דאינו כלום דלמאי ליהני דהא כבר מיתסר בקרובותיה מחמת החליצה אלא איידי דבעי למיתני גט דאחר בעילה כדקתני או בעל ועשה מאמר ונתן גט ולאשמיעינן דאין לאחר ביאה כלום זיקת יבומין ובהאי גט סגי לה בלא חליצה תנא נמי גט דלאחר חליצה והכא מפרש בבבלי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source