וּמַה רָאוּ לוֹמֵר. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָא. מָקוֹם שֶׁנִּכְלְלוּ כָּל הָעֲרָיוֹת לְהִיכָּרֵת. יָצָאת אֵשֶׁת אָב לְלַמְּדָךְ עַל הַמַּמְזֵר. מִחְלְפָח שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. תַּמָּן הוּא יְלִיף לֵיהּ מִכְּלָלָא וְהָכָא הוּא יְלִיף לֵיהּ מִפְּרָטָא. דְּתַנֵּי מִצְוֹת י֨י. הָיִיתִי אוֹמֵר. אַף אוֹכְלֵי שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים בִּכְלָל. הֲרֵי אַתְּ דָּן לוֹמַר. נֶאֱמַר כָּאן מֵעֵינֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מֵעֵינֵי. מַה עֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן דָּבָר שֶׁחַייָבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת וְעַל זְדוֹנוֹ כָרֵת. אַף מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן חַייָבִין עַל זְדוֹנוֹ כָרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. אִי מַה עֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין אַף מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. מָקוֹם שֶׁיָּצָאת עֲבוֹדָה זָרָה לְלַמֵּד עַל מְחוּייָבִין כְּרִיתוּת לֹא יָצָא עִמָּם כָּרֵת אֶלָּא כָּרֵת בִּלְבַד. אֲבָל מִיתָה מִמָּקוֹם אַחֵר בָּאת. מִחְלְפָח שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. תַּמָּן הוּא יְלִיף לֵיהּ מִכְּלָלָא וְהָכָא הוּא יְלִיף לֵיהּ מִפְּרָטָא. תַּמָּן נִכְלְלוּ כָל הָעֲרָיוֹת לְקָרְבָּן. יָצָאת עֲבוֹדָה זָרָה לְלַמֵּד עַל מְחוּייָבֵי קָרְבָּנוֹת. אִית לָךְ מֵימַר. הָכָא נִכְלְלוּ כָל הָעֲרָיוֹת לְמַמְזֵר. יָצָאת אֵשֶׁת אָב לְלַמֵּד עַל הַמַּמְזֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל הכא אית לך למימר הכא כו'. בתמיה דמידי ממזר כתיבא בפ' עריות דנאמר דאשת אב ממעט הכלל וע''כ דנילף ממקום הכלל דכרת התם כתיבא:
ומשני תמן נכללו כל העריות כו'. כלומר דעל כרחך התם בע''ז לא שייך לילף ממקום הכלל דהא כתיב מכל מצות ה' וא''כ נכללו כל העריות לומר דהכל בכלל הן חייבי כריתות הן חייבי מיתה וכשהכתוב ממעט בע''ז דיצאה מן הכלל ללמד כו' היינו למעט שאין מחויב קרבן אלא חייבי כריתות וכדכתיבנא שם וא''כ ממקום הפרט ע''כ דנילף:
מחלפא שיטתיה כו'. השתא מסיק לקושיא דלעיל אמר דהולכי' אחר הכלל וממקום שיצאה והכא בע''ז יליף ליה ממקום הפרט:
אבל מיתה בע''ז ממקום אחר באת. ולא נרמזה שם במקרא:
דמקום שיצאת ע''ז ללמד כו' לא יצא עמה אלא כרת בלבד גרסינן. כלומר דמקום דפרטא דע''ז כתיבא שם כרת כתיבא הכרת תכרת הנפש והילכך למדין על מחויבי כריתות לקרבן:
ואמר שם ריב''ח. והגי' חסרה התם וגרסינן כדהכא:
מה עיני כו' ועל שגגתו חטאת. ופריך הש''ס שם עלה אי מה עיני כו' דהרי ע''ז מיתת ב''ד היא ונימא מחויבי מיתת ב''ד חייבין בקרבן בשוגג:
ונאמר להלן. בע''ז פ' שלח לך והיה אם מעיני העדה:
נאמר כאן מעיני. ונעלם דבר מעיני הקהל:
אף אוכלי שקצים. דנחייבו קרבן חטאת:
דתני. ברייתא זו כתובה בהוריות פ''ב ובבבלי שם דף ח' בנוסחא אחרת:
מצות ה'. כתיב בחטאת דנשיא ובציבור:
ומה ראו לומר כו'. וללמוד מכרת דאשת אב ולא ממיתה דאשת אב וכר' יהושע:
ממקום שנכללו כו'. כלומר דהרי כאן ילפינן מאשת אב הואיל ויצאת מכלל כל העריות ולא ללמד על עצמו כו' ומקום שנכלל' אשת אב בפ' עריות כרת שם כתיבא כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו והולכין אחר הכלל מהיכן דיצאת ללמד על ח''כ דהויא ממזר:
מחלפא שיטתיה כו' תמן כו'. כלומר הכא בעריות מכללא הוא דיליף דהולך אחר מקום הכלל והכא בע''ז וכדלקמיה הולך אחר הכתוב במקום הפרט:
29b אַף עַל גַּב דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ הַוְולָד כָּשֵׁר. מוֹדֶה שֶׁאִם הָֽיְתָה הַוְולָד נְקֵיבָה שֶׁהִיא פְסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. גּוֹי וְעֶבֶד שֶׁבָּאוּ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוְולָד כָּשֵׁר. מוֹדֵי שֶׁאִם הָֽיְתָה נְקֵיבָה שֶׁהִיא פְסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבַּת רַב אָמַר. בְּנִין דִּילֵידַת אִמָּא דְהַהוּא גַבְרָא אֲרָמַאי. אָמַר לֵיהּ. כָּשֵׁר. אָמַר לֵיהּ רַב חָמָא בַר גּוּרְיָא. הֵן דְּעַייְמָךְ רַגְלֵיךְ עַד דְּלָא יֵתֵיי שְׁמוּאֵל וִיפְסָלִינָךְ. אַף עַל גַּב דְּרַב אָמַר. גּוֹי וְעֶבֶד שֶׁבָּאוּ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַווְלָד כָּשֵׁר. מוֹדֵי שֶׁאִם הָֽיְתָה נְקֵיבָה שֶׁהִיא פְסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אע''ג דאמר כו'. הבא על אחותו הולד כשר גרסינן:
גוי ועבד כו' שאם היתה נקבה כו'. בבלי לעיל מ''ה וכדפרש''י שם דהא דאמר בנה פגום לאו דוקא אלא משום בתו נקט לה. אבל דעת הרמב''ן ז''ל דבנה נמי פגום הוא ואם בא על כהנת לויה וישראלית בתו פסולה לכהונה דכיון דיליף שם ק''ו מאלמנה לכ''ג בנה חלל כאלמנה:
אתא לגביה דרב כו'. שהולידו אמו מארמאי ושאלו אם הוא כשר:
הן דעיימך רגליך. האסף רגלך וצא מהר מכאן עד דלא יבא שמואל ויפסול אותך דסבר דהולד פסול ובבבלי דף מ''ה קאמר לשמואל נמי הולד כשר:
משנה: אִשְׁתּוֹ שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. גֵּירְשָׁהּ וָמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. נִשֵּׂאת לְאַחֵר וָמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. יְבִמְתּוֹ שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. חָלַץ לָהּ וָמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' יבמתה שמתה מותר באחותה. מפרש בגמ':
רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר קוֹנֶה קִנְייָן גָּמוּר בִּיבָמָה. מַה טַעֲמָה דְּרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ. וּלְקָחָהּ לֹו לְאִשָּׁה. הֲרֵי הִיא כְקִידּוּשֵׁי אִשָּׁה. מַה קִידּוּשֵי אִשָּׁה קוֹנִין קִנְייָן גָּמוּר אַף הַמַּאֲמָר קוֹנֶה קִנְייָן גָּמוּר. אֵי זֶה מַּאֲמָר בִּיבָמָה. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶסֶף.
רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר אוֹ קוֹנֶה אוֹ לֹא קוֹנֶה. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן. יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. זֶה הַבִּיאָה. וּלְקָחָהּ לוֹ. זֶה הַמַּאֲמָר. וּכְשֵׁם שֶׁהַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ כָּךְ הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. אוֹ יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וַהֲרֵי הִיא לְקוּחָה לוֹ. וְהַמַּאֲמָר לֹא הוֹעִיל בָּהּ כְּלוּם.
הלכה: רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין גֵּט אַחַר גֵט כול'. יְבָמָהּ יָבוֹא עָלֶיהָ. זֶה הַבִּיאָה. וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. זֶה הַמַּאֲמָר. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁהַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ כָּךְ יְהֵא הַמַּאֲמָר. תַּלמוּד לוֹמַר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. עוּרָה אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה כּוּלָּהּ לְיִיבּוּם. הַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ וְאֵין הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. אִם כֵּן מַה הוֹעִיל בָּהּ מַאֲמָר. לְאוֹסְרָהּ לָאַחִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' יבמה יבא עלי' כו'. הובאה לעיל ריש פ' כיצד ושם פירשתי:
סליק פירקא בס''ד
ומשני אלא בגין כו'. דבחלוצה אסור באמה ודאי כדתנן לעיל הכי נקיט גם ביבמתו אעפ''י שאינה צריכה וכדמסיק בבלי שילהי פירקי דמשנה שאינה צריכה היא:
לא כן אמר רבי יעקב כו'. לעיל הלכה ח' דמותר באמה דאין זיקה לאחר מיתה:
גמ' ומדייק מדקאמר ביבמה מותר באחותה. דקס''ד דבשמורת יבם קאי דאל''כ פשיטא היא אלא ודאי לאשמועינן הא באמה לא:
משנה: רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין גֵּט אַחַר גֵט וְלֹא מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר וְלֹא בְעִילַה אַחַר בְּעִילָה וְלֹא חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יֵשׁ גֵּט אַחַר גֵט וּמַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר אֲבָל לֹא אַחַר בְּעִילָה וְלֹא אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל לא לאחר בעילה כו'. דאם בא על זו וחזר ובא הוא או אחיו על צרתה ביאת זנות בעלמא היא ואין אסור בקרובותיה וכן בחליצה:
יש גט אחר גט. דהא קמא לא דחה זיקתה לגמרי דהרי בעי' חליצה הילכך אכתי איכא פלגא זיקה ואהני גט שני לשניה לאסור בקרובותיה:
ולא מאמר אחר מאמר. בין שתי יבמות ליבם אחד בין שני יבמין ליבמה אחת האחרון אינו כלום ואינה צריכה ממנו גט ומותר בקרובותי'. וטעמא דר''ג מסיק בגמ' דסבר לה הגט פוטר קצת ושייר קצת וכן במאמר דקונה קצת ושייר קצת ומש''ה כל מה שעתיד השני לדחות ולפטור בגט כבר דחה הראשון ובמאמר מה שעתיד השני לקנות כבר קנה הראשון ומה''ט מודה ר''ג דיש מאמר אחר גט וגט אחר מאמר כדנפרש בגמ':
מתני' רבן גמליאל אומר אין גט אחר גט. שתי יבמות ליבם אחד מאח אחד ונתן גט לראשונה וחזר ונתן גט לשניה לא נאסרו קרובות השניה עליו דמכי יהיב גט לראשונה פקעה זיקת שתיהן מעליו דגט מהני ביבמה למיקם עלה בלא יבנה ושוב לא ייבם לא הוא ולא שאר האחין לא יבמה שקבלה הגט ולא לצרתה הילכך כי הדר ויהיב גט לשניה אינו כלום דהוי כמגרש נכרית דעלמא וכן הדין בשני יבמין ליבמה אחת ונתן זה גט וזה גט האחרון אינו כלום ומותר בקרובותיה:
הלכה: אִשְׁתּוֹ שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ כול'. הָא בְאִמָּהּ אָסוּר. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בְּאִמָּהּ. 30a אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן. חָלַץ לָהּ וָמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. הָא בְאִמָּהּ אָסוּר. לְפוּם כֵּן תַּנָּא אֲחוֹתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' יבמה יבא עלי' כו'. הובאה לעיל ריש פ' כיצד ושם פירשתי:
סליק פירקא בס''ד
ומשני אלא בגין כו'. דבחלוצה אסור באמה ודאי כדתנן לעיל הכי נקיט גם ביבמתו אעפ''י שאינה צריכה וכדמסיק בבלי שילהי פירקי דמשנה שאינה צריכה היא:
לא כן אמר רבי יעקב כו'. לעיל הלכה ח' דמותר באמה דאין זיקה לאחר מיתה:
גמ' ומדייק מדקאמר ביבמה מותר באחותה. דקס''ד דבשמורת יבם קאי דאל''כ פשיטא היא אלא ודאי לאשמועינן הא באמה לא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source